תוצאות חיפוש עבור דימוי עצמי נמוך

ד"ר היימן שלום. מהי מחלת eses האם זהו סוג של מחלת האפליפסיה אצל ילדים? האם היא אכן נדירה ? והאם ישנו טיפול למחלה זו? האם המחלה הינה כרונית או מחלת ילדות? חשוב לנו לדעת. אודה לתגובתך בהקדם.

צריכה רק עצה אחת קטנה, כן או לא. האם להפסיק את הטיפול, כן או לא. כמעט 3 שנים מטופלת אצל מטפלת בדרמה ואומנות, cbtיסטית, הכל מהכל. יש לי חסך אם רציני, אני עם בטחון עצמי נמוך, אבל מצליחה מאוד בעבודה ובעמדה ניהולית, אולי יותר להגיד בעלת ערך עצמי נמוך מאוד. הרבה דברים טובים קרו לי בעקבות הטיפול, אבל הקשר ביני לבין המטפלת, שהוא חד צדדי גומר אותי, היא אומנם משתפת בקטנה ממש מחייה האישיים כי היא חושבת שעבורי זה טוב לפעמים, נותן לי תחושה של הדדיות. הצורך שלי לקבל ממנה חיזוקים ומילים טובות הוא הכרחי, אני אוהבת וצריכה לקבל ולשמוע מכל העולם, אבל ממנה בפרט, ואני עושה זאת בצניעות ועדינות. כלום לא מספיק לי, לא הגמישות שהיא עושה למעני, אם זה חיבוק בסוף פגישה כדי לתת לי תחושת בטחון, אם זה זמינות בווצאפ להתכתבות מינימליסטית ביותר בין הפגישות במידה ואני צריכה. ושוב.. כלום לא מספיק לי, אני צריכה אותה וממנה יותר, מתאכזבת ברגע ממנה, מתבאסת ממנה ברגע, מצפה מאוד ותמיד. וברור שהייתי רוצה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי, אחותי, אמא שלי, בת זוג שלי, הכל. אני יודעת שנכנסתי לה עמוק ללב, אבל אני מרגישה שאני נקרעת בתסכול ובאכזבה, מרגישה כבר אובססיבית משוגעת שכל היום חושבת עליה ומדמיינת שהיא שולחת לי הודעות ומתעניינת מיוזמתה בי. מה לעשות? אני בלופ שלא נגמר, שרק המחשבה מלסיים את הטיפול איתה קורעת אותי לגמרי. מה אני עושה?!

שלום לדר. האם ערך עצמי נמוך וזה שאני לא מרגיש גברי מספיק ומרגיש חוסר ביטחון ליד גברים זרים יכול להיות הסיבה שאני נמשך לגברים?(סטרייטים בעיקר)

בן 31 נשוי+1 אשמח אם תוכלו להסביר ממה אני סובל באופן כללי, אני בן בכור להורים גרושים-מילדות תמיד אני זוכר את עצמי כבעל דימוי עצמי נמוך. יתרה מזאת, מאז שהתחתנתי לפני 3 שנים ועד היום, אני גם שם לב לתופעות כמו ירידה באנרגיה ובמצב הרוח לחץ וחרדה. במישור הקרייריסטי, חרף היותי אקדמאי B.A אני לא הצלחתי מאז החתונה עד היום למצוא עבודה שהולמת את כישוריי (מתקשה להפגין בטחון בראיונות עבודה). כדי לפרנס את בני ביתי אני מתפשר על עבודות שמירה ופיקוח למיניהן (עבודות של "אין ברירה"). זאת ועוד, לא ממש מסתדר עם אשתי מבחינה זוגית "לא משדרים על אותו גל" כבר למעלה משנה לא ממש משוחחים ביננו, רק אם זה משהו שקשור לילד שלנו או מטלה לוגיסטית כלשהי... תודה מראש !

שלום ד"ר אייזנברג, תודה לך על הפורום שיצרת ועל המענה המקצועי למצוקות. אני בשבוע 10+6 וסובלת מדיכאון (דימוי עצמי נמוך, עצבות, חוסר חשק, קשיי שינה, דאגנות... כל החבילה). אני לוקחת כבר 4 שנים IXEL במינון 100 מ"ג והייתי מאוד מרוצה ממנו עד תחילת ההיריון. אני מתלבטת אם להעלות את המינון ובמידה שכן בכמה? האם ייתכן שעם סיום הטרימסטר הראשון תבוא הקלה וכדאי לי להתאפק? אני בת 37 ובריאה, זה ההיריון הראשון ואני אם יחידנית מתרומת זרע.

שלום ילדתי לפני חודש את בני הבכור, שבא בטיפול של הפרייה. מאז הלידה אני כל הזמן מרגישה שאני רוצה לבכות, אין לי תאבון, ועייפה כל היום. אין לי גם ניסיון בטיפול בתינוק ולשים לו גופיה או לחתל אותו, מאוד קשה לי, ולוקח לי הרבה זמן. בעלי כל הזמן כועס עליי שאני לא יודעת דברים פשוטים, כמו להוריד עגלה, או להלביש גופייה. אני מרגישה שכל הזמן בעלי כועס עליי, ומעליב אותי, דבר שלא היה כך לפני התינוק, ונורא קשה לי עם זה, כי זה לא היה לפני התינוק. אני מרגישה שנהרסו לי החיים, שאני רוצה לפעמים שמישהו אחר יטפל בתינוק ולא אני, כי אני מרגישה שאני אמא גרועה, שלא מסוגלת אפילו להלביש את הילד שלה. מה אפשר לעשות? אף אחד לא מבין אותי

ד"ר שלום בשיחה של פסכולוג נאמר שהמטופלת יש לה איזה פגיעה נרציסטית מה המשמעות המונח ?? מה משמעות המחלה / פגיעה ? והאם יש טיפול ומהוא והאם יוצאים מזה ויש תיקווה תודה על התשובות בברכה M

צריכה רק עצה אחת קטנה, כן או לא. האם להפסיק את הטיפול, כן או לא. כמעט 3 שנים מטופלת אצל מטפלת בדרמה ואומנות, cbtיסטית, הכל מהכל. יש לי חסך אם רציני, אני עם בטחון עצמי נמוך, אבל מצליחה מאוד בעבודה ובעמדה ניהולית, אולי יותר להגיד בעלת ערך עצמי נמוך מאוד. הרבה דברים טובים קרו לי בעקבות הטיפול, אבל הקשר ביני לבין המטפלת, שהוא חד צדדי גומר אותי, היא אומנם משתפת בקטנה ממש מחייה האישיים כי היא חושבת שעבורי זה טוב לפעמים, נותן לי תחושה של הדדיות. הצורך שלי לקבל ממנה חיזוקים ומילים טובות הוא הכרחי, אני אוהבת וצריכה לקבל ולשמוע מכל העולם, אבל ממנה בפרט, ואני עושה זאת בצניעות ועדינות. כלום לא מספיק לי, לא הגמישות שהיא עושה למעני, אם זה חיבוק בסוף פגישה כדי לתת לי תחושת בטחון, אם זה זמינות בווצאפ להתכתבות מינימליסטית ביותר בין הפגישות במידה ואני צריכה. ושוב.. כלום לא מספיק לי, אני צריכה אותה וממנה יותר, מתאכזבת ברגע ממנה, מתבאסת ממנה ברגע, מצפה מאוד ותמיד. וברור שהייתי רוצה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי, אחותי, אמא שלי, בת זוג שלי, הכל. אני יודעת שנכנסתי לה עמוק ללב, אבל אני מרגישה שאני נקרעת בתסכול ובאכזבה, מרגישה כבר אובססיבית משוגעת שכל היום חושבת עליה ומדמיינת שהיא שולחת לי הודעות ומתעניינת מיוזמתה בי. מה לעשות? אני בלופ שלא נגמר, שרק המחשבה מלסיים את הטיפול איתה קורעת אותי לגמרי. מה אני עושה?!

היי, שמי שירין. כשאני רואה נשים חשופות מדי וגסות מדי שמתלבשות כמו פרוצות וכל זה אז לא נוח לי להסתכל ואני ממש נרתעת ומפחדת מה יש לי להירתע ולפחד? גם כשאני רואה נשים יפות אני ממש מרגישה בתחתית עם דימוי עצמי נמוך וממש אומרת שהן יפות והכל

שלום דוקטור חרותי אני בן 34, רווק מאז ומתמיד היה לי קושי לצאת עם בחורות שעוקפות אותי בפרמטר משמעותי כלשהו: בחורות שמרוויחות יותר, בחורות במעמד גבוה יותר, מפקדות בצבא, בחורות שחזקות ממני פיזית (אמנם אני מאמן כושר חזק ובתחרויות, אבל נתקלתי באתלטית שיצאחי איתה לדייט והתברר שמרימה יותר ממני) הדברים אמורים גם כשהבחורה בעניין שלי - הייתי דוחה פעם אחר פעם אופציות כי מצאתי שהבחורה מעליי בפרמטר משמעותי. מן הכלל אל הפרט: כיום אני יוצא עם מנהלת משאבי אנוש ומוקד טלפוני בחברה סלולרית, יש תחתיה כ65 עובדים. אמנם גם אני בעל תפקיד יחסית בכיר, ולטעמי אני כנראה מרוויח יותר ממני, אבל תחתיי יש אולי 2-3 אנשים בצוות. תחתיה בין 40-65 איש....רובם בחורים צעירים שעובדים בחברה כעבודה זמנית...ועדיין. זה מציק לי עד כדי קושי משמעותי להתקדם איתה. ועכשיו אמקד את השאלה : 1.האם התופעה שאני מתאר היא נפוצה אצל גברים אחרים? לא שואל אם תקינה, אלא עד כמה היא קיימת ורווחת, או שזאת שריטה שאני המצאתי. 2.האם התופעה הזאת תקינה? (קודם שאלתי אם התופעה נפוצה, כרגע שואל אם היא תקינה, לא שואל אם היא שוביניסטית או נכונה, אלא אם תקינה מבחינה סקסולוגית פסיכולוגית ...מחפש תשובה כנה ואמיתית) 3.כיצד ניתן לפתור בעיה כזאת? אשמח לכיוון כללי בכמה מילים...מניין זה נובע, עקרונות מנחים. בתודה מראש

בננו בן 10 ילד מקסים וחכם.הבעיה היא שאם מעירים לו הוא מיד בוכה כמו תינוק-אקסטרה רגיש... מעבר לכך הוא סוג של עוף מוזר- לא מתחבר לחברי הכיתה כאשר משחקים במשחקי כדור, אין לו חוש ספורטיבי והוא מעדיף לשבת לבד או לשחק עם קטנים ממנו(להיות סוג של ראש לשועלים ולא זנב לאריות).לפני מספר שנים היה משמיע קולות טיקים ווקאלים שחלפו עם הזמן (כמו קולות ציוצים של עכבר) בימים האחרונים חזרו הקולות שהוא משמיע והוא מודע להם אומר שלא שולט בזה ולא מבין למה זה קורה. אמנם זה קולות חלשים שבקושי שמים לב ובכל זאת משהו איתו לא תקין. הוא תלמיד סביר, ילד טוב(יותר מידי טוב) וממושמע מאוד, אוהב ללכת לתנועת הצופים לפגוש את החבר'ה שם, אוהב לדבר, "לחפור" ולחקור, בעל ידע רב.כפי שתיארתי הוא לא ילד "נורמטיבי"אלא שונה מהכלל (שהכלל הוא מחוספס יותר, רגיש פחות) ואנחנו לא יודעים כיצד יש לטפל בנושא - היינו אצל נוירולוג ילדים שאמר שאפשר לתת לו תרופות להפחתת הטיקים הווקאלים אבל אמר שלא לא חושב שזה יהיה נכון וסביר שזה יחלוף עם הזמן. אנחנו מודאגים מאוד מחזרת הטיקים לאחרונה ובכלל מעצם היותו שונה מהכלל. נשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא. תודה רבה.

שבוע טוב שרון היקרה . שאלה- פחד מלהיות לסבית או פחד מהתלבטות לגבי הנטייה יכול לנבוע מחוסר בטחון או דימוי עצמי נמוך? כשאני רואה נשים יפות אני ממש מרגישה חוסר נוחות ויכולה לבהות ממש אבל לא בקטע מיני אלא בקטע של איזו יפה היא ואני רוצה גם או סוג של קנאה מה דעתך? תודה רבה עלייך ועל הזמן שלך. שבוע טוב

נשואים כבר 21 שנים. קשר מאוד טוב חברים טובים ניהנים מביחד שלנו עד לסקס.. בני 53 בן זוגי נוטל פריזמה עקב מצב נפשי מעורער, מצבי רוח, פרפקציוניזם. מגיל 23, הכדור עיכב שפיכה הוריד לו את החשק מיני ואף גרם לחרדת ביצוע והימנעות מצידו. כשאני יוזמת זה קורה הוא פחות אקטיבי פחות יוזם. בשנים האחרונות הוא החל לחוות קושי להגיע לזיקפה. התחיל עם ויאגרה. הוא מאוד נבוך מזה שהוא צריך לקחת ויאגרה וזה בכללי פגע לו בגבריות בספונטניות במיניות. הוא בכללי מאוד סגור מינית, מובך בקלות. זה יושב כמובן על עוד צדדים באישיות שלו חוסר ביטחון, ערך עצמי נמוך, פצעי ילדות.. הוא לא מוכן ללכת לטיפול!!ניסה כל מיני לא נרתם ממש. אני קצת הולכת על ביצים, רגישה לעניין אך במצבים מסויימים קצת עייפתי בגדול בא לי לא לעשות מזה עניין!! צריך כדור לוקחים כדור ולומדים להתנהל איתו. אני מבינה את השפעות הגיל על שנינו וחושבת שפתיחות תקליל את כל המצב. גם החשק המיני שלי ירד מאוד. זה ברור לי שזה יותר מורכב כשזה יושב על ערך עצמי וביטחון עצמי. אני תוהה איך גברים מתמודדים עם ההבנה שיש להם תלות בכדור ? איך מנהלים יחסי מין עם כדור ויאגרה? האם הגבר ניהנה פחות? איך נכון לקחת את הכדור? אני מבינה שאלכוהול קצת מוריד מההשפעה? כמה זמן לפני האקט המיני כדאי לקחת אותו? ואיך גורמים לבן זוגי לא לעשות מזה עניין? ניסיתי באמת לדבר על זה ברגישות יתרה וגם בישירות, של דיי אפשר לחיות לצד כל דבר גם עם ההבנה שאני צריך עזרה. לייצר מפגש מיני לא ספונטני, להתכוננן לזה, לקחת את הכדור חצי שעה שעה קודם ולהגיע מוכן.. אבל גם המשמעות של טקס תלחיץ אותו. פשוט אובדת עצות!!

הבן שלי בגיל 14 הוא מאוד נמוך לגילו.לפני 5 שנים הוא קיבל זריקת הורמון גדילה במשך כמעט שנה ,אבל הוא לא התמיד בזה וזה לא עזר והפסיק. האם בגיל כזה אפשר להתחיל שוב הורמון גדילה , האם יוכל להשפיע ? ברור לי שהוא צריך לעשות שוב ציולם כף יד שמאל השאלה מה התוצאה שמראה שעוד יכול לעזור לגבוה אם בכלל ? אשמח לדעת כל זה .. כי אני רואה שזה משפיע עליו מאוד על דימוי העצמי והבטחון שלו ולכן אני רוצה לעזור לו ,אבל לא רוצה לתת לו תקוות שווא שאם יקח הורמון גדילה זה יעזור לו (ובכלל בגיל הזה אין מה לדבר)..ולכן שואלת לפני. תודה רבה.

שלום, המליצו לי לכתוב לך פה כי אולי תדע להגיד מה קורה לי. אני גבר הומו בן 31. אני נמצא בזוגיות כמה שנים, שמה שמחזיק אותה זה בעיקר החברות. יש ירידה בסקס שלנו ואני מוצא עצמי מסתכל על המון גברים בחוץ אבל לא עושה כלום כי הקשר סגור. הבעיה שאני מרגיש- כשאני נמצא בסיטואציות שאני רואה בהם גברים יפים, למשל ברחוב, אוטובוס, קניון, אני מצד אחד נהנה ומרגיש משיכה ומצד שני מרגיש מוצף כזה, מקנא, רצון ממש לגעת בהם ופנטזיות להיות יפה ומוצלח כמוהם. המפגשים הרנדומלים האלו ממש קשים לי, כל מפגש כזה ממש מעורר בי סוג של פחד. נגיד אתמול אחרי שזה קרה, ראיתי שלאחד מהם הייתה חולצה יפה, וזה ישר הלחיץ אותי וגרם לי לרצות כזו. אכלתי סרט על הביגוד שלי שהוא לא יפה וחתיכי כמו של הגבר הזה. אז הלכתי לקניון והתחלתי להיכנס לחנויות ולחפש דברים דומים שיושבים יפה. עוד משהו שקורה לי גם עם חברים גברים וגם עם גברים זרים. שאני מרגיש שמערכת היחסים איתם מבלבלת. מצד אחד הם חברים או סתם גברים זרים, אבל כל הזמן בא לי לראות להם את האיבר, לשכב איתם או סתם מגע וזה כמובן לא קורה. כל מה שכתבתי זה רגשות קשים ממש מרגיש שכולם יפים חוץ ממני, שכולם מצויידים חוץ ממני ושבא לי גם את מה שיש להם. ג'ינס כזה יפה, חולצה, גוף, איבר או שפשוט להיות הם😔😔😔

אודי, מה הפתרון היעיל ביותר לאכילה רגשית? זאת לא ממש אכילה ללא שליטה, להפך אני דווקא יכולה להכין מראש ...משהו ממש משמין ולאכול כמויות להרגיש כאב בטן ורע ואז רגשות אשמה, גועל מעצמי, ערך עצמי נמוך וכו'...כאילו דווקא..... לא יודעת להסביר😳

אני בחורה רגישה מאד, הרבה יותר מהנורמה. לאמי יש חסם רגשי כלשהו והיא אף פעם לא הייתה מסוגלת לתת לי מענה רגשי או קשר קרוב (למדתי ממנה להאשים את עצמי על כל דבר רגשי קשה שעברתי, לא הבנתי את רגשותיי, לא יכולתי לדבר עליהם, היא תמיד הגיבה בהתרחקות וביקורת על כל רגש קשה שחוויתי) כל חיי רציתי קירבה אמיתית לבני אדם אבל לא היו לי כלים כעת כבוגרת גם כשאני מנסה להגשים את עצמי אני נופלת הרבה פעמים בסיטואציות קבוצתיות למצבי קיצון, לחץ, חרדה, אמפתיה מוגברת, האשמה עצמית, ערך עצמי נמוך ועוד. האם אי פעם אוכל להתגבר על בעיות הילדות? נראה שאני לא מצליחה וכל פעם רק מגלה עוד ועוד קשיים ונדבכים בילדות שהיו בעייתיים (ההורים שלי מכחישים הכל ואומרים שאני סתם מאשימה, מה שמקשה יותר על קבלת הבנה ובהירות לעניין)

שלום רב וחג סוכות שמח, אני לא מצליח ליצור קשרים עם בחורות, יש לי דימוי עצמי נמוך והרגשה פנימית לא טובה עם עצמי,גם ביום יום אני לא פוגש הרבה בחורות ..ושאני פוגש אני לא יוזם כלום במחשבה שהבחורה לא ״תסתכל לכיוון ״שלי! הייתי בטיפולים פסיכולוגים לא עוזר לי...אני מרגיש שהפסיכולוגים לא מבינים את מצוקתי הנפשית/ריגשית..מה עושים?? מרקו מחדרה

בני בן 15 תמיד היה מאוד חסר בטחון הוא נער חתיך ויפה אבל הוא בוכה ומקגיש מאוד מאוד מכוער. לא אוהב את המראה של עצמו,וכמה שיטפח את עצמו תמיד ירגיש מכוער. הוא מאוד ביקורתי לגבי עצמו, ולא אוהב כלום במראה שלו. מרגיש מכוער! ממש עצוב לי לראות נער יפה רואה את עצמו כל כך מעוות. היה בטיפולים פסיכולוגים שלא עזרו. לא יודעת מה עוד אפשרי לעשות?? האם זאת מחלת נפש?

בני בן 15. תמיד היה מאוד חסר ביטחון. הוא נער מאוד יפה. אבל הוא בוכה הרבה כי מרגיש מאוד מאוד מכוער. ממש מכוער. כל הזמן רואה בעצמו פגמים שזה כבר ממש מוגזם. ומה שהכי אירוני זה שהוא נער חתיך ויפה. היה הרבה אצל פסיכולוגים ומאמנים ואף אחד לא עזר לדימוי העצמי שלו. האם יש מחלת נפש כזאת ? יש טיפול לבעיה הזאת? הוא ממש לא מאושר וקשה לי לראות אותו במצב זה.

אודי, קל להגיד, קשה לביצוע. מאוד מקנאה באנשים הללו שלא אכפת להם מה אומרים...וכמובן שאת זה שמעתי רבות מהמטפלת. לא עובד ממש... בקשר לחיבור לשמחה ולספונטניות, גם מנסה. אכן יפה ההתבוננות במשחקי ילדים, אפשר ללמוד מהם המון. מעניין אותי איך יכול להיות שגם ילדיי כאלה? למרות שמעולם לא אמרתי להם איך אני מרגישה כלפי עצמי ותמיד עודדתי אותם , קבלו משובים חיוביים ועוד...ובכל זאת הם לא מעריכים את עצמם מספיק? תוהה אם העברתי להם את המסר של " לא טובים מספיק" כמו שאני מרגישה כלפי עצמי???? האם ילדים להורים בעלי דימוי עצמי נמוך מעבירים זאת הלאה???

שלום מה שלומך? בגיל ההתבגרות הייתה לי בעיה עם דימוי עצמי קצת נמוך ותפשתי מספר דברים בגוף שלי כפגמים. (סוג של נגעלתי מכמה דברים חצ'קונים לדוגמא ועוד...). עברו כבר המון שנים מאז גיל ההתבגרות ואני לחלוטין לא כזה יותר. כן, פה ושם יש דברים שעדיין מפריעים לי עם עצמי (כמו לרוב האנשים אני מאמין) אבל מה שנקרא - לומדים לחיות עם זה. הכל טוב, גם אם לא הכל מושלם. מה שרציתי לשאול זה שהרבה פעמים שאני יוצא עם נשים דברים קטנים שמפריעים לי אצלן (ע"ע פגמים) מורידים לי מהמשיכה שלי אליהן. הנקודה היא שאף אחד לא מושלם ואני תוהה האם יש קשר בין איך שתפשתי את עצמי בגיל ההתבגורת : כלומר דימוי עצמי נמוך לבין המשיכה שלי לנשים. יכול להיות שכל פיפס קטן שמוריד לי מהמשיכה שלי למישהי יכול להתקשר לדימוי עצמי שלי עם עצמי? *מצד שני, לפי "הטבע" אני סוג של אומר לעצמי שאם זה המצב, אז המוח שלי פשוט מפרש שהאישה שאני נמצא איתה היא לא מתאימה להתרבות. שוב, נטו לפי הטבע...המוח הקדום שלנו. אני חצוי בין אף אחד לא מושלם ושנמאס לי שאני לא נמשך לחלק מהנשים שאני יצאתי איתן בגלל אולי דברים קטנים לבין שאולי זה פשוט מה שהמוח שלי """בוחר"""" . עצות? לפעמים קשה לי שאני מפספס הזדמנויות עם בחורות מקסימות רק בגלל משהו כזה או אחר תודה!

שלום רב, למדתי הרבה קורסים ביניהם הנהח, חשבי שכר, מזכירות רפואית ועיצוב גרפי ואף אחד לא מוכן להעסיק אותי.. כולם אבל כולם דורשים נסיון.. אממה כל האנשים שאני מכירה טוענים שהם התקבלו לעבודה בלי שום נסיון בלי שום תעודה ובלי שום כלום.. ואצלי זה תקוע משום מה.. ברגע יאוש כלשהו נכנסתי לגוגל והתחלתי לקרוא על כל מיני כתבות של כשלון בראיונות עבודה וצץ לי בעין משפט שזה בכלל לא קשור אליי אלא לדימוי העצמי שלי על עצמי.. רציתי לשאול אם טיפול פסיכותרפיה יעזור לי בזה ובכלל.. תודה מראש

שלום רב. הכרתי לפני כמה חודשים גבר נפלא. הוא רווק לא צעיר. נקשר בינינו קשר מיידי ומופלא. אבל שמתי לב לכך שבניגוד לקשרים אחרים שהיו לי, הגבר לא מתנפל עליי, אומר שלא מת על סקס בתדירות גבוהה. הרבה פעמים אני מרגישה שהסקס חזק ומכאני. בנוסף הוא עובד הרבה בחו"ל כך יוצא שאיננו מתראים הרבה. ולמרות זאת- גם כשאני לוחצת ומשתגעת ממרחקים- גיליתי שזה מאד בראש שלו ושהוא לא באמת מתגעגע. דיברנו על כך שוב ושוב. הוא מתרגז. אומר שאיננו חיית סקס. אני חושדת שהוא הומו מוכחש (והוא גם אוהב את קהילת הלהטבים, כלומר אין לו הומופוביה) אני דואגת מאד. אציין שאני מושכת וכו. אבקש מאוד לשמוע דעתך, כי הוא רציני איתי ורוצה ילדים וחיים משותפים.