תוצאות חיפוש עבור דיכאון קליני

אני לא רופא , אלא בן 16 שחקר באינטרנט ובפורום וכותב למען התיקונים. ישנן 72 תרופות פסיכיאטריות (שאני מכיר). כל התרופות משפיעות על נוירוטרנסמיטורים , מעבירים עצביים , שהם הורמונים , כלומר שליחים כימיים , שתפקידם להעביר פקודות למוח. ניתן לחלק ל4 סוגים: 1) נוגדי דיכאון~ מעלים סרוטונין ונור~אדרנלין. מעבירים עצביים אלה אחראים על מצב הרוח. כלומר , כשהרמה שלהם עולה , הם גורמים לאופוריה. סרוטונין בעיקר כשאוכלים. נו-אדרנלין מסייע להתמודדות עם לחץ. 2) נוגדי פסיכוזה~ מאזנים את רמות הדופמין. בדור החדש גם סרוטונין.. חוסר איזון במעבירים עצביים אלה גורמים בעיקר לבלבול , חוסר ארגון מחשבתי , ושאר התסמינים של פסיכוזה. 3) נוגדי חרדה , ביניהן 8 בנזודיאזפינים , תרופות הרגעה לחרדה שהם גם כדורי השינה , אשר החומר הפעיל בהן הוא מלטונין (גאבא~GABA) שהוא הורמון השינה. היחידות שפועלות תוך 30-120 דקות. לעומת השאר שפועלות תוך 1-6 שבועות ומגיעות לשיא תוך 4 חודשים. ו2 אחרים: אוטרקס וסורבון. 4) תרופות למחלות אורגניות , ביניהן: מייצבי מצב רוח~ מאזנות את רמת הסרוטונין ונור-אדרנלין. וכן שומרות על האיזון מפני שינויים. משפיעות גם על גלי המוח , ולכן משמשות לטיפול גם באפילפסיה. נוגדי דיכאון ישנן 24 נוגדי דיכאון ב7 משפחות: 1)פרוזק המשפחה הכי חלשה וחדשה היא הפרוזק. פותח ב1988. המיוחד בה הוא , שכל נוגדי הדיכאון מעלים סרוטונין ונור-אדרנלין ונוגדים היסטמין ואצטיל-כולין. אבל פרוזק מעלה סרוטונין בלבד ולא נוגד היסטמין ואצטיל כולין. מה שעושה את זה לתרופה הקלה ביותר. מאותה סיבה היו מקרים שלא ניצפו תופעות לוואי. תופעות לוואי: דיכוי תיאבון , כאב ראש , הפרעות שינה , דיכוי חשק מיני , טשטוש , שלשול וכאבי בטן. אלה השכיחות שנעלמות עם הזמן. במקרה של פרכוסים , יש לפנות לחדר מיון. במקרים של פריחה וגרד , הקאה או קצב לב לא תקין יש להחליף תרופה. תרופות במשפחה יש 6 תרופות במשפחה: 1)פריזמה. מעורר. לכן משלבים עם חצי מ"ג קלונקס למקרה של היפראקטיביות או הגברת מחשבות המוות. 20-80 מ"ג. 2)סרוקסאט. מרגיע. 20-60 מ"ג. 3)פווקסיל. הכי חלש. 50-300 מ"ג. 4) לוסטרל. חלש. 50-200 מ"ג. טראומה. 5) ציפרמיל. הכי מדוייק. 20-60 מ"ג. גריאטריה. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 6) ציפרלקס. חרדה. הכי חזק. הכי מהיר. פועל אחרי שבועיים. לעומת 3-6 שבועות פרוזק. 5-20 מ"ג. עלול לעורר מחשבה אובדנית שניתן להרגיע בעזרת חצי מ"ג קלונקס. 2)אדרונקס. פועל רק על נור-אדרנלין. ובזה יחודו. לטיפול בסובלים מתסמינים של חוסר מוטיבציה וערך עצמי. 4-12 מ"ג. פועל תוך שעתיים למשך 12-16 שעות. השפעה מורגשת תוך 10-14 ימים. תופעות לוואי: התייבשות והשתנה , הפרעת שינה , עצירות , הזעה , כאב ראש , בחילה , סחרחורת , פגיעה מינית , דיכוי תיאבון. במקרה של הגברת קצב הלב , יש להחליף תרופה. 3) סרזוניל/טרדוזיל/רמרון/בונסרין יש לו פעולה מיוחדת. חוסם קולטן אלפא2. כך מעלה סרוטונין ונור-אדרנלין. רמרון: 15-45 מ"ג. בונסרין: 30-90 מ"ג. סרזוניל/טרדוזיל: 50-600 מ"ג. מתחיל להשפיע אחרי שעתיים למשך יומיים. לאנהדוניה. תופעות לוואי: עייפות , עליית כולסטרול , עצירות , התייבשות והשתנה, תיאבון מוגבר , בלבול , קושי בהשתנה , התנהגות , הקאה , שפעת. במקרה של התנפחות רגליים , יש להחליף תרופה. מיוחס יותר לרמרון. לסרזוניל פחות תופעות לוואי. 4)זייבאן. מעלה דופאמין ונור-אדרנלין. לכן דיכוי התיאבון שלו הכי חזק. משמש בעיקר לגמילה מעישון. 150-300 מ"ג. 44.2% גמילה אחרי 6 שבועות. תחילת ההשפעה אחרי שבוע. אך כמעט ולא משתמשים בו לדיכאון. כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. תופעות לוואי: אי-שקט , חרדה , עצירות , קשיי שינה , סחרחורת , התייבשות והשתנה , כאב ראש , הזעה , בחילה. במקרה של: פרכוסים , הקאה , טשטוש , קצב לב , יש לפנות לחדר מיון. 5) אפקסור איקסל וצימבלטה. אפקסור 37.5-225 מ"ג. איקסל 200-600 מ"ג. צימבלטה 120 מ"ג. פועלים תוך 1-8 שעות למשך יום. לדאגנות והפרעות אכילה. כמעט ולא משתמשים לדיכאון , כי לפרוזק פחות תופעות לוואי. בעיקר סרוטונין וגם נור-אדרנלין. לדיכאון קשה. תופעות לוואי: איקסל: עצירות , התייבשות והשתנה (שתו מים ומסטיק/סוכריה), עייפות , בחילה , סחרחורת (אסור לעבור משכיבה לעמידה) , כאבי ראש, פגיעה מינית , עייפות. במקרה של: קצב לב לא תקין , טשטוש , שיווי משקל , חולשה , יש להחליף תרופה. אפקסור: בחילה , כאב ראש , הפרעת שינה , התייבשות והשתנה , נמנום , אי-שקט , הזעה. 6) אורוריקס. נרדיל ומובמיד. מפרקים חומרים במוח. מעלים לחץ דם. לכן זו המשפחה הכי פחות שימושית. הכי חזק אחרי טריציקליים. נרדיל 15-90 מ"ג. נוגד חרדה. מגביר אנרגייה. תופעות לוואי: מגביר תיאבון , סחרחורת , נדודי שינה , שפיכה מאוחרת, כאב שרירים , כאב ראש , קישיון צוואר , בחילה , דפיקות לב , הפרעת ראיה , כאב חזה. להמנע מ: חלב , בירה , נקניקים , כבד , דגים , אבוקדו , שעועית , בננה, תאנה. מובמיד 150-700 מ"ג. 7) טריציקליים וטטרציקליים. הכי חזקים. סרוטונין ונור-אדרנלין. טריציקליים: טופרניל. התקפי חרדה. הכי ממריץ. נדודי שינה. 75-200 מ"ג. 2-6 שבועות. הכי חזק. נורטילין. כאב. הרטבת לילה. 30-100 מ"ג. 2-6 שבועות. אלטרול. מגביר תיאבון. לטיפול בנדודי שינה. מרדים. פעימות לב. 25-250 מ"ג. 2-4 שבועות. משך השפעה 6 שבועות. אנפרניל. אובססיה. זריקה. 10-250 מ"ג. 4 שבועות. תרופות נוספות במשפחה , פחות שימושיות/נפוצות: דפרקסל וסורמונטיל. טטראציקלים: מלודיל: דיכאון קליני. מרדים. פירכוסים ולב. 25-150 מ"ג. 2-6 שבועות. גילקס: 75-300 מ"ג ליום. 2-6 שבועות. תופעות לוואי חוסם אותות חשמליים בלב. מומלץ לבצע בדיקות: כבד , ספירת דם , לחץ דם , א.ק.ג. כל 3 חודשים. טטראציקליים: מרדים , יובש בפה , סחרחורת , פגיעה מינית. במקרה של עילפון להודיע לרופא. במקרה של פריחה או קושי בהשתנה יש להחליף תרופה. במקרה של דפיקות לב ופרכוסים יש להגיע לחדר מיון. גילקס: טשטוש , הזעה , הסמקה , בנוסף. טריציקליים: בנוסף , עצירות. נוגדי פסיכוזה: יש 3 דורות: הדור הישן (טיפיות): הכי חזק , אבל הכי הרבה תופעות לוואי. רק דופמין. הדור החדש (אטיפיות): ריספרדל , סרוקוול , זיפרקסה וקלוזאפין. קלוזאפין הוא סכנת מוות אבל הוא היחיד שעוזר לתסמינים פסיביים. אם לא הורג , תופעות לוואי קלות. ריספרדל משמש גם לחרדה. דופמין וסרוטונין. הדור השלישי: גאודון. מדכא תיאבון. חזק מריספרדל. תופעות לוואי של לחץ דם נמוך ומרדים. מרגיע חרדה. הדור הישן: 1) התרופה הראשונה היא כלורפרומאזין ועד היום משתמשים בה לפרנויה. פותחה בשנות ה50. מינון: 75-800 מ"ג. בהתאם לעוצמת המחלה. (כדי לזהות זאת צריך להיות פסיכיאטר מנוסה). תחילת ההשפעה: כדור: 30-60 דקות. זריקה: 15-20 דקות. השפעה חלקית 3 שבועות. תופעות לוואי: צהבת , ספירת דם , הפרעת תנועה , עייפות , השמנה , טשטוש , וסת , פגיעה מינית. במקרה חמור של תרדמה יש לדווח לרופא. במקרה של פארקינסון לדווח לרופא. במקרה של: סחרחורת , עילפון , פריחה , צהבת , יש להחליף תרופה. 2)הלדול שייכת למשפחת הבוטירופנונים והכי נפוצה לסכיזופרניה. תופעות לוואי: דיסטוניה (תנועה לא רצונית. ניתן למנוע ע"י מינון) , נוקשות שרירים , עייפות , עלייה במשקל , רעד , סחרחורת , עילפון , פגיעה מינית. במקרה של פריחה יש להחליף תרופה. במקרה של: חום , שיכחה , בלבול , צהבת , שריר תפוס~ לחדר מיון. מינון: 1.5-20 מ"ג. זריקה 2-10 מ"ג. משפיע תוך 4 שבועות. 3)פרפנן~ 1957. רעד ותנועות לא רצוניות. הכי שימושי והכי חלש. 4)רידזין~ 1959. לתוקפנות. לתקשישים בגלל פחות רעד. יותר בעיות עיניים. 25-800 מ"ג. עובד תוך 2-3 שעות. מורגש אחרי 6 שבועות. משך ההשפעה 4-10 שעות. 5)פולדקאט~ 1960. הכי חזקה. זריקה ממושכת. תנועות לא רצוניות , רעד , כבד. תופעות לוואי: קישיון , פארקינסון , כבד , ליקוי תנועה , תמונת דם , עין, יובש והשתנה , סחרחורת , עילפון , חום , גודש/כאב שד , פגיעה מינית. במקרה של צהבת~ לחדר מיון. מינון: 1-20 מ"ג. זריקה 25-100 מ"ג. 6) אטומין~ פחות השפעה על השרירים (נוקשות/רעד/תפוס[דיסטוניה]) ויותר: נמנום , טשטוש , התייבשות , השתנה . 7) מודל~ כבר לא משתמשים בה לפסיכוזה כי היא ישנה מדי , אלא: סחרחורת , לחץ , דיכאון , בחילה , מעי רגיז , כיב תריסריון. תופעות לוואי: עצבנות , לחץ דם , הפרשת חלב , אי-אונות. יותר מסוכן: תנועות לא רצוניות , דיכוי מח העצם. 8) פרומתזין~ 1950. מרדים. 15-225 מ"ג. אחרי 6 שנים: 75 מ"ג. אחרי 10 שנים 20 מ"ג. כדי למנוע טרדיב דיסקינזיה. תופעות לוואי: יובש , טשטוש וכבד. במקרה של פריחה וצהבת להחליף תרופה. הדור החדש 1)הכי חלשה היא ריספרדל והכי פחות משמינה. 1-16 מ"ג. 2)זיפרקסייה~ זו התרופה הכי נפוצה. 3)סרוקוול~ עובד בצורה שונה ולכן תחליף. 4) נוזינן הכי חזקה לחרדה. 5) קלוזאפין משמשת לתסמינים האקטיביים (חיוביים) כגון: הזיות , מחשבות שווא , הלוצינציות (קולות , ריחות) , אך בעיקר לנעלמים (שליליים) כגון: הסתגרות , אובדן הנאה , חוסר מוטיבציה וכו'. 1% מהאוכלוסייה רגישים להשפעה שלה על כדוריות הדם הלבנות , ואם ייטלו אותה , ימותו. כבר קרו מספר מקרים. אך זו התרופה היחידה לתסמינים הפסיביים. תופעות לוואי: דיכוי ייצור תאי דם לבנים , פרכוסים , ריור , טשטוש , עלייה במשקל , נמנום , פגיעה מינית. במקרים של: חום , כאב גרון , קושי בהשתנה , דופק מהיר , לחדר מיון. בנזודיאזפינים אלה הן כדורי הרגעה לחרדה , היפראקטיביות , וכדורי שינה. החומר הפעיל הוא מלטונין , הורמון השינה , שאחראי גם על חרדה. 1)לדאגנות משתמשים בקלונקס חצי מ"ג. 2)בנומבון. היא 1 מ2 התרופות הכי חזקות , עקב זמן מחצית-חיים ארוך. 12 שעות. לכן משמש ליקיצה מוקדמת. פועל תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות , פריחה , שיחכה , בלבול. 3)ואבן זו התרופה הכי חזקה ואיטית. זמן מחצית-החיים הוא 6-36 שעות בהתאם לגוף של המטופל. ואבן ונומבון משמשים גם ליקיצה מוקדמת (ולא השראת שינה). פועלים תוך שעתיים. תופעות לוואי: תלות , תרדמה , סחרחורת , כאב ראש , טשטוש , אי-יציבות. במקרה של שיחכה , בלבול או פריחה~ לחדר מיון. מינון: 10-120 מ"ג. לטראומה. 4)להשראת שינה משתמשים בבונדורמין. זמן חיים קצר , 4-8 שעות. 5)טרנקסאל משמש לגמילה ואפילפסיה. 6)קסנקס משמש להתקפי חרדה מלווים בדיכאון 0.25 מ"ג. 7)לוריבן לעצבים 1-6 מ"ג. 8)אסיוול (ואליום) זו התרופה הכי נפוצה להתקפי חרדה 2-60 מ"ג. תרופות לטיפול במחלות אורגניות , שאני לא יודע אם משתייכות לפסיכיאטריה או נוירולוגיה: מאניה-דיפרסיה בהתחלה משתמשים בתרופות המפחיתות את המעבר החד בין הקטבים. 1) התרופה הכי חזקה למטרה זו היא ליתיום. התרופה הראשונה , משנות ה40. תופעות לוואי: כליות , בלוטת תריס , לב , כבד (5-15 שנים). עלייה במשקל , טעם מתכתי , צמא השתנה. במקרה של: בחילה , שלשול , רעד , עייפות , טשטוש , פריחה~ להחליף תרופה. 300-1800 מ"ג. 2) דפלפט היא קצת יותר חלשה מליתיום. 200-1800 מ"ג. 3) טריל 200-1200 מ"ג. 4) למיקטל~ משתמשים בה כמוצא אחרון , כי היא מסכנת חיים. אח"כ משתמשים בנוגד פסיכוזה למאניה. ולבסוף נוגדת דיכאון. תרופות למאניה מייצבות את רמות הסרוטנין והנור-אדרנלין. בדרך אחרת מנוגדי הדיכאון , ובאיזור אחר במוח. יש גם השפעה מועטה על הזרמים החשמליים במוח , ולכן הם ממשפחת נוגדי הפרכוסים ומשמשים גם לטיפול בפארקינסון ואפילפסיה. שטיון אלצהיימר מגבירים אצטיל-כולין. מעלים תפקוד. טאקרין~ מעכב כולינאסטראז. שלבים ראשונים. 40-80 מ"ג. עצבנות , בחילה , הקאה , יובש , קושי בהשתנה , שלשול , פריחה. במקרה של הרעלת כבד יש להחליף תרופה. אסנטה=דונפזיל=אריספט=ממוריט~ התרופה הראשונה. הופסק. 5-10 מ"ג. כאב ראש , בחילה , שלשול , עייפות , התכווצות שרירים , איבוד תיאבון , כאבי פרקים , שינה , כאב בטן , השתנה. במקרה של דופק נמוך ופרכוסים לחדר מיון. אקסלון=ריבאסטיגמין~ בינוני. לא מפסיק את המחלה. 1.5-12 מ"ג. שלשול , כאבי בטן , בחילה , ירידה במשקל , סחרחורת , כאבי ראש , שינה , בלבול , חרדה , הזיות , קושי השתנה. במקרה של התעלפויות או צואה שחורה או דמית יש לפנות לחדר מיון. ריטלין וניטאן לקשיי קשב וריכוז. עייפות ונרקולפסיה (נפילה לשינה). ניטאן 37.5-120 מ"ג. תחילת השפעה תוך 2-4 שעות למשך 8 שעות. 2-6 שבועות. ריטלין. 10-60 מ"ג. השפעה תוך 30-60 דקות למשך 8-15 שעות. תופעות לוואי: עצבנות. הפרעות שינה. תיאבון. פריחה. במקרים של: דפיקות לב. התנהגות מוזרה. פרכוסים. לחדר מיון. מחקרים חדשים מראים שלא משפיע על הדיכאון. ישנן 11 תרופות לטיפול במחלת הפארקינסון. ו3 נגד תופעות לוואי. אבל אני אמצא זמן לפרט ...

כבר חודשיים בדיכאון קשה לרמה שאני לא הולך לעבודה התחושה כל כך קשה שלא עובר לי אני מפתח מחשבות מפחידות וחרדה נתנו לי סימבלטה 60 יד שיפור קטן אסל אני לא רוצה שאני מתקדם התחלתי לפתח אגורפוביה מהעבודה שלי ונהיה לי פחד לחזור לעבודה אני בטיפול פסיכולוגי וכלום לא זז אני מרגיש שהטיפול בזבוז כסף סתם ומצבי לא טוב בכלל , אני מפחד לאבד שליטה על עצמי ולאבד את כל מה שבניתי בחיים וזה העבודה והמשפחה שלי , אך אפשר לצאת מזה ,

שלום לד.ר בעקבות משבר קשה שאני עובר כבר 3 שנים, שעיקרו חרדות קשות, ובנוסף התקפים של חוסר שקט בלתי נסבל, מאפיינים אובססיבים בחשיבה, חוסר אונים והפרעות מצב רוח.. אני מרגיש שמתחיל להתפתח דיכאון קליני ואני מאוד חושש מזה.. זה נורא.. ברצוני לשאול האם סטרס תמידי גורם לדיכאון? כמה זמן בממוצע נמשך דיכאון כזה? ואיך אני אצא מדיכאון כזה כשהמצב כל כך קשה..? אנא עזור לי תודה מראש!

מעיין שלום, קראתי את מה שכתבת למישהו בפורום... בנוגע לי 5HTP ואני ברשותך רוצה לתקן אותך . אז ככה ,יש לי ניסיון גם עם זרעי הצמח ,אני גידלתי אותו והשתמשתי בו במשך שנים כולל בזמנים אלו (הבורסה הורסת את הבריאות) . אני גם ניסיתי להשוות אותו עם התוסף המופק במעבדות מהצמח . ובכן ,גם לגבי התוסף וגם לגבי הצמח ,ההשפעה מתרחשת תוך בערך שעה ,זה תלוי אם זה נלקח עם האוכל או על קיבה ריקה. מינון של 300 מ"ג של התוסף שנמכר חופשי בארה"ב ובאירופה יכול בהחלט להקפיץ את הסרוטונין ולרומם מצב רוח ולהחזיר אותך לחיים . לקיחה קבועה של התוסף יכולה לשמור על מצב רוח מרומם , קלילות , פוקוס רב , הנאה סוחפת מכול מה שאתה עושה . אני אישית משתמש בצמח אותו אני מגדל . זה מאוד פשוט ויש הוראות איך לגדל את הצמח וגם את הזרעים שלו ניתן להשיג בקלות דרך מאות אתרים באינטרנט . ועוד דבר אחד ברשותך ,האפקט של הצמח\תוסף הזה בהשוואה לפרוזק , ציפרלקס ועוד עולה בעשרות מונים וכמובן אין מה להשוות להיפרקום שהשפעתו עדינה ביותר אם בכלל. ההיפריקום למשל אם בכלל מיועד לדיכאון קל בלבד ואילו ה-5HTP מיועד גם למקרים קשים כמו למשל דיכאון מג'ורי !!! דבר אחרון שאני בטח לא צריך להזכיר לך הוא : כל התרופות של ה- SSRI וגם SNRI פוגעות בתפקוד המיני בעיקר אצל גברים . אין תרופה קונבנציונלית נגד דיכאון שלא משפיעה על התפקוד המיני ואני מדבר מניסיון. זאת הסיבה שלפני שנים חיפשתי פתרון טוב ויעיל יותר . מה גם שתרופות נגד דיכאון הופכות אותך לזומבי , אדיש רגשית. יחליטו אנשים מה כדאי . כל אחד יכול לקרוא על חוות דעת של אנשים שהיתנסו עם 5HTP . אין לו כמעט תופעות לוואי ובוודאי אם יש זה הרבה פחות מהתרופות הקונבנציונליות . חכמנו זכרונם לברכה אמרו : אין חכם כבעל ניסיון . שווה לנסות !!! הרבה בריאות בברכה דן

זוהה דיכאון אצלי על ידי פסיכיאטר שאצלו הייתי פעם אחת בהפניית הפסיכולוג אצלו אני מטופל. הפסיכיאטר המליץ על ציפרלקס במינון נמוך. אני חושש מאוד לקחת מפחד לתלות בחומר כימי. האם כדאי לנסות ניסיונות אחרים טבעיים ומה הם יכולים להיות? בנוסף הפסיכולוג איננו עובד בשיטת CBT ואני מתלבט אם לא נכון לעבור לשיטה זו. אשמח מאוד לעצתך המקצועית.

שלום וברכה אני נוטל סרנדה 50 מ"ג, למרות שלא אובחן לי "דיכאון קלאסי".. מה שכן יש לי מצבי רוח ירודים.. תכנים דיכאוניים.. פסימיות.. תחושת ריקנות לרוב וחוסר תקווה , חוסר ביטחון, בילבול וחוסר אמונה בעצמי, למרות שאני מתפקד (עובד לסירוגין, מנהל קשר זוגי וחברתי..) האם לדוגמא במצב שאין לי דיכאון מג'ורי התרופה רמוטיב (שהיא לדיכאון קל עד בינוני שאולי יש לי?) יכולה להועיל לי יותר מהסרנדה? או שבגלל שהסרנדה היא לדיכאון כבד, היא אמורה "לכסות" ולטפל גם בדיכאון הקל? או שזה עובד אחרת? אשמח לתשובות תודה :]

גו לאחרונה התחלתי שימוש באטנט 10 מג ליום בעקבות בעיות קשב וריכוז כשיש דיכאון חריף ברקע והחלו מחשבות אובדניות. אם אחליך לאטנט xr יכול להיות שתופעת הלוואי שציינתי תתמתן? מה ההבדל בין השניים מלבד זמן ההשפעה? תודה לתשובתך

היי , אני בת 24 מאובחנת עם ptsd ,דיכאון קליני, הפרעות שינה ,הפרעת אישיות גבולית, ותגובה חרדתית ודיכאונית. הבעיות עצמן התחילו בגיל הרבה יותר צעיר לכיוון גיל ה14 .. לאחר כמה שנים התגברו הבעיות החרדות והפחדים והתפתחו להן בעיות שינה , עקב מחסור חמור בשינה, ולאחר בדיקות רפואיות שנעשו אין כל בעייה בריאותית פיזית או נירולוגית שמפריעה חלילה למהלך שינה תקין . בנוסף אני ניסיתי את רוב סוגי הכדורים לטיפול בבעיותיי זה התחיל בגיל צעיר שטיפלו בי ברספרידל 1מ"ג ביום כמעט כל תקופת ה"טיפש עשרה" בסביבות גיל 20 התחילו הבעיות להחמיר ואז התחלתי טיפול במירו 30 למשך שנה וחצי ועברתי סבל נוראי איתו , עברתי לתרופה פרפנאן במשך כמה חודשים לאחר מכן גם היא לא עזרה לי ,פרוטיאזין למשך 4 חודשים ללא תוצאות , ופריזמה שאני לא לוקחת באופן קבוע . לאחרונה נתנו לי מרשם לקלונקס 2 מ"ג לפני השינה ואני מרגישה שהכל די בסדר , אבל עדיין יש לי התעוררויות בלילה כמובן ברמה פחותה מבלי הכדור אבל עדיין אני קמה וקשה לחזור לישון , אני לוקחת את הקלונקס כל כמה ימים ...יומיים כן יום לא ,שלושה ימים לא ואחרכך יומיים כן .. מהפחד של ההתמכרות לתרופה .. הפסיכיאטרית המליצה לי לא לקחת כל יום מאוד קשה עם ההפרעות שינה האלו והחרדות המלוות איתן ביחד . התייאשתי ! קשה לי להאמין שאפשר לישון בצורה נורמלית יותר מ4 שעות מבלי להתעורר באמצע כל 40 דק, שעה .. אשמח לשמוע המלצות על משהו יותר חזק מקלונקס אולי שיכול לעזור או משהו באותה הרמה שיעזור לי גם לחרדות וגם להפרעות השינה הקשות , כמובן שלהפרעות שינה מלווה כעס עצבנות דיכאון שהחריף ורוגז בגלל המחסור בשעות שינה . אני כמעט ולא יוצאת מהבית , ומיואשת . אשמח לקצת עזרה בנושא ואשמח לשמוע חוות דעת נוספת על מה אפשר לעשות ואיך אפשר לטפל בזה .. תודה רבה מראש .

בחור בעל אינטלגנציה גבוהה מהממוצע שעבר טראומה ולא מצליח לצאת מהדיכאון שאופף אותו מאז (מספר שנים), יש איזושהי מסגרת שיכולה לשקם אותו מבחינה ריגשית? יש לציין שהוא בחור מאוד חכם וזקוק לגירויים שכליים, הוא מסתגר עם עצמו וכמעט לא יצא מהבית בשנים האחרונות ויותר נכון כמעט לא יצא מההמיטה. הוא ניתק קשרים עם חברים מהעבר וכמעט שלא מנהל אינטרקציה (אפילו לא עם בני משפחה). יש לציין שזה נובע בעקבות הטראומה שהוא עבר והדיכאון שבא בעקבותיו, לפני כן הוא היה בחור מאוד חברותי ואיש שיחה מרתק. יש איזושהי מסגרת שיכולה להתאים לו? הבחור בעל רקע דתי. ללא סל שיקום. אשמח אם תענו בהקדם. תודה.

שלום ד"ר הרמון.אני סובל ממצב נפשי מורכב מאוד(הפרעת אישיות גבולית,ocd,insomnia,דכאון כרוני,טראומות רבות,פאראפיליה) ושנים רבות אני הולך לפסיכיאטרים ידועים ו2 האחרונים אומרים שלא יודעים איך לעזור לי,ניסינו הרבה תרופות והמצב השתפר רק במעט.האחרון(ממרכז לבריאות הנפש) גם אומר שהמצב שלי הוא כבר מעבר למינון כזה או אחר.אני מקיים שיחות בביהח גם עם עו"ס והייתי מאושפז פעמיים מרצון.יש לך עצה או רעיון?אשמח מאוד.תודה מראש

שלום וברכה, יש לי מס' שאלות אני בן 29, וחוץ מהאבחנה הסכיזואפקטיבית יש ברקע גם "מבנה אישיות גבולי" ובעבר אבחנה של הפרעה דו-קוטבית והפרעת אישיות (גבולית ותלותית) 1) רציתי לדעת האם "דיכאון עמיד" יכול להתקיים גם כשאין תמונה מלאה של "דיכאון קליני", ז"א רק סימפטומים בודדים של דיכאון עמיד? 2) האם יכול להיות התקף מאני-פסיכוטי או התקף פסיכוטי פרנואידי כתוצאה מנטילת ssri במינון גבוה? ז"א התקף מ"עודף סרוטונין"? הרי ידוע שהתקפים כאלה נובעים מעודף דופמין ולא מעודף סרוטונין, איך זה מסתדר? 3) האם שילוב של 5 מ"ג אביליפיי, 100 מ"ג לוסטרל ו-250 מ"ג למיקטל יכול לגרום לערך נמוך של טסטוסטרון ו"היפוגנדיזם" (הערך של הטסטוסטרון טוטאל עם התרופות הללו היה אצלי 5.40 nmol/L) ובכך לגרום להשמנה ולנפיחות ולהאט את קצב הירידה במשקל ולעשות דחף לפחמימות ומתוקים? האם יש טיפול לזה? יש לציין שאני שוקל 104 קילו והגובה הוא 1.78 למרות שזה לא נראה כ"כ, ז"א שהשומן מתפזר באופן די פרופורציונלי אצלי, אבל ההשמנה היא בעיקר בבטן.. אני עושה ספורט ריצה של 40 דקות 3-4 פעמים בשבוע ומקפיד להימנע מפחמימות ומתוקים, אבל כשאני נוטל את התרופות הנ"ל שציינתי זה יותר קשה.. בלעדי הלוסטרל והאביליפיי זה יותר קל וכמעט אין תיאבון או דחף לכך.. מאידך יש לציין שבלעדיהם יש תחושה של חוסר הנאה מדברים, אי שקט והתעסקויות כפייתיות במחלות נפש, אבחנה, רוחניות מיסטיקה ודת.. כמו כן אבחנו לי ברקע חשיבה "overvalued idea" (בעיקר מחשבות דתיות..), מה הטיפול לזה? איך מבחינים בין חשיבה אובססיבית והתעסקויות טורדניות לבין overvalued idea? אני לא יודע אם אצלי זה OCD פעם אבחנו שיש לי"מרכיבים טורדניים כפייתיים".. 4) מה יותר יעיל בייצוב מצב רוח? למיקטל ואריפליי או ליתיום ולמיקטל? למי יש יותר תופעות לוואי של השמנה והורמונים שציינתי (תסמונת מטבולית וחוסר בטסטוסטסטרון), לליתיום או לאביליפיי? איזה מינון של אריפליי לדעתך מתאים לי? (יש לי אישור מהקופה עד 10 מ"ג) עוד שאלה (מוזרה קצת) - האם נטילה של התרופות הנ"ל (אריפליי לוסטרל ולמיקטל) יכולים לעשות בעיות בכניסה להיריון או לגרום למום בילד שיוולד חלילה וחס? כרגע הורדתי על דעת עצמי כבר בערך כחודש את הלוסטרל והאריפליי בכדי לבדוק את רמת ההורמונים בדם כי היה לי חוסר בטסטוסטרון.. ביום ראשון יש לי בדיקת דם חוזרת בנוסף אני חושש שיש לי אנמיה כי אני חיוור לפעמים ויש לי נשירת שיער מתמדת ועייפות במשך היום בבדיקה האחרונה (עם התרופות) ההמוגלובין (HGB) שלי היה 13.0 g/dl בנוסף הערך של MCHC היה 30.7 TSH היה 1.90 mIU/L CORTISOL-BLOOD היה 655 nmol/L וכן כמו שציינתי TESTOSTERONE- TOTAL היה 5.40 nmol/L סליחה על ה"חפירה" ותודה מראש על המענה (אשמח להתייחסות לכל השאלות..) שבת שלום

שלום, אני לוקחת ויזאבל לכאבי מחזור כבר חודשיים וחצי וב-3 שבועות האחרונים יש לי כאבי ראש עם רגישות לאור, המוח מעורפל ואני לא מרוכזת, כמו כן עייפות ודיכאון. האם זה ייעבור? האם זה נורמלי?

אפשר בבקשה תשובה מפורטת ? יודע שסובל מחרדה וגם מטפל בה כרגע ללא הצלחה מפחד באמת להדבק בhiv … סובל מדיכאון עמוק לא יוצא מהמיטה מאז שאותו בחור שאונן לי ונפתח לי לו פצע מדמם ביד וכתוצאה מכך ונכנסו לי אל הפין לפתח השופכה 5,6 טיפות דם טרי שיתפתי במצוקה אדם קרוב ואמר לי שלא ריאלי להדבק ככה אפילו אם האדם נשא hiv אבל הקטע שזה לא מרגיע אותי כי הוא לא רופא לא יודע אם אפשר להמשיך בחיים ללא חששות האם מדובר רק בסיכוי תאורטי וזה לא מסוכן להדבקות בhiv ? מה אתה אומר פרוספור לדעתך אני סתם מוטרד ומגזים גם במידה והאדם נשא hiv לא מטופל ?

מה ההבדל בין depressive disorder לבין Major depressive disorder ?

שלום אני עומד להיות מטןפל בליתיום עקב דיכאון מג'ורי ולאחר שניסיתי הרבה תרופות. אני חושש מאד מהטיפול נוכח תופעות הלוואי וההשפעות לטווח ארוך האם החששות שלי מוצדקים והאם יש הצלחות בטיפול בליתיום לדיכאון. תודה

שלום, אמא שלי מאובחנת עם דיכאון קליני כבר כ-30 שנים, היא בת 72. בד"כ הדיכאון תוקף אותה למשך חודשיים ואז כ 8 חודשי רמיסיה. בכל אותן שנים, בזמן התקף היא לוקחת 20 מ"ג ציפרולקס ובעת רמיסיה 10 מ"ג. בשנה האחרונה הרמיסיות מאוד התקצרו ל 2-3 שבועות והתקף של כחודש וחצי. לא עזר הציפרולקס והלוסטרל ולכן היא עברה לוולבוטרין בהמלצת הרופםא שלה. שגם הוא לא עזר. אנחנו קצת חסרי אונים מול הסיטואציה, שום טיפול לא עוזר ואמא שלי מאוד סובלת מהמצב. האם יש דרך או רעיון כלשהו לפחות להחזיר את המצב לקדמותו? אולי המלצה על פסיכיאטר טוב שיכול לסייע? תודה רבה מראש.

אפשר לדעת למה נותנים מרשם לקווטיאפין אינובמד אס.אר למאובחנים עם דיכאון מזורי יחד עם ויפאקס?(ויפאקס לא אמור להפסיק)? חוץ מזה שקווטיפיאפין זה לפסיכוזה אז איך דיכאון קשור לעניין?

שלום רציתי לשאול לגבי כניסה לתהליך הקפאת ביציות בתקופה שבו אני סובלת מ דיכאון עמוק מאובחן ומטופל ( כשנתיים) האם יש השפעה שלילית על התהליך מבחינה רפואית וגם מבחינה נפשית. בעיקרון הייתי דוחה את זה עד להחלמה אבל אני כיום בת 37/8 אוטוטו ומאד חרידה מחרטה בעתיד אם וכאשר אבריא. אשמח לדעתך

האם יש קשר בין דיכאון קליני לאי יכולת להתאהב או למצוא עניין בבן אדם שמולך?

בת 28 אובחנתי בדיכאון מז'ורי וקיבלתי מרשם ל quetiapine inv sr 150 mg ול viepax 37.5 mg 28 tab. את המרשם לויאפקס אני מבינה אבל למה המרשם לקווטיאפין הרי לא אובחנתי עם סכיזופרניה או דו קוטביות?

בת 28 אובחנתי בדיכאון מז'ורי וקיבלתי מרשם ל quetiapine inv sr 150 mg ול viepax 37.5 mg 28 tab. את המרשם לויאפקס אני מבינה אבל למה המרשם לקווטיאפין הרי לא אובחנתי עם סכיזופרניה או דו קוטביות?

תסמונות פסיכיאטריות הנובעות כתוצאה מאלכוהוליזם במהדורה הרביעית של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות, הופיעה לראשונה קטגוריה הכוללת הפרעות פסיכיאטריות שהתפתחו כתוצאה מצריכת אלכוהול. כיוון שלאלכוהוליזם השפעות רבות על הפעילות המוחית, בהתאם גם ניתן לראות כי ישנן הפרעות רבות ביותר שיכולות להופיע על רקע אלכוהוליזם. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח, הפרעה פסיכוטית, שיטיון, הפרעות שינה ועוד. המאפיין המובהק של כל ההפרעות שמקורן באלכוהוליזם הוא שהן התפתחו בעקבות ההשפעה הפיזיולוגית של האלכוהול. כמו כן, בניגוד למשל להפרעה פסיכיאטרית שלא נובעת כתוצאה מאלכוהוליזם, הפרעה פסיכיאטרית הנובעת מאלכוהוליזם צפויה לחלוף גם ללא טיפול, למעט טיפול תומך, תוך מספר שבועות לאחר הפסקת השתייה. סימנים ותסמינים פסיכיאטריים הקשורים לאלכוהול צריכה מופרזת של אלכוהול משפיעה בצורה ישירה על הפעילות המוחית וגורמת לשינויים מגוונים בכימיה של המוח ובמערכות ההורמונליות, הקשורות לסוגים שונים של הפרעות פסיכיאטריות. בין היתר מדובר בהפרעות מצב רוח והפרעות חרדה שונות. אי לכך, אין כל פלא שאלכוהוליזם יכול לבוא לידי ביטוי בטווח רחב של תסמינים וסימנים פסיכיאטריים. יתרה מזאת, במקרים רבים התופעות הפסיכיאטריות השונות הן העדות הראשונה לכך שהמטופל סובל מאלכוהוליזם וכן במקרים רבים התסמינים הפסיכיאטריים השונים מהווים את הגורם בגינו המטופל פונה לראשונה לקבלת סיוע. חומרת התסמינים משתנה בהתאם למשך הזמן שבו סובל המטופל מאלכוהוליזם, רמת הסבילות של המטופל לאלכוהול, תדירות השימוש באלכוהול, כמויות האלכוהול הנצרכות ועוד. מובן שישנה השפעה משמעותית גם לרמת הפגיעות של המטופל מבחינה פסיכיאטרית ולנטייה שלו לסבול מתסמינים פסיכיאטריים. בין היתר צריכת אלכוהול יכולה לגרום לאופוריה, עצבות, נטייה לרגזנות, עצבנות, פגיעה בכושר השיפוט ואפילו להוביל לתסמינים המזכירים במידה רבה תסמינים של הפרעת אישיות אנטי חברתית. התסמינים והסימנים הפסיכיאטריים משתנים גם כן, בהתאם למועד האחרון שבו המטופל צרך אלכוהול ובהתאם למועד שבו בוצעה האבחנה. כך לדוגמה, אם המטופל נמצא תחת השפעת אלכוהול וניכרים בו סימנים של דיכאון מג'ורי, ייתכן מאוד שלאחר שיתפכח, יפגין סימנים של חרדה ואפילו פאניקה. מעבר להשפעה הפרמקולוגית הישירה של אלכוהול על התפקוד המוחי, יש לזכור כי ישנם גם גורמי מתח רבים הקשורים לאלכוהוליזם, שעשויים להשפיע על התסמינים הפסיכיאטריים. הכוונה היא למשל לבעיות פיננסיות, בעיות בין אישיות ואפילו בעיות חוקיות כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול. כל הגורמים הנ"ל עשויים לתרום להגברת תחושת החרדה, העצבות והייאוש.

בס"ד שלום יכול להיות שלפעמים אני מרגיש יש לי חרדות ודיכאון קליני ולפעמים עולה לי מחשבה כיאלו אין לי באמת חרדות או דיכאון קליני ורציתי לדעת האם זה משהו אופני ל ocd? תודה רבה

הבן שלי, עדיין לא בן 40, וכבר עבר תוך 4 חודשים 2 שבצי מוח צד ימין. כתוצאה מהשבץ הראשון, זרוע שמאל והרגל נפגעו ולא תפקדו היטב. הדיבור כמעט ולא נפגע, אך שדה הראייה של צד שמאל הצטמצם מאוד. ובנוסף לזה, הוא פיתח דיכאון חמור. הוא שהה 3 חודשים בשיקום באיכילוב במחלקה הנוירולוגית, אך בשל מצבו הנפשי והדיכאון שלא טופל, לא הצליח להחלים ולהשתקם. הוא עדיין לא היה מסוגל ללכת עצמאית ללא הליכון, וגם עם ההליכון היה מצליח לעשות כמה צעדים בלבד. וזה למרות שבהתחלה, כאשר הוא הגיע לאיכילוב הוא היה מסוגל ללכת בעצמו ללא הליכון. לאחר 3 חודשים שיחררו אותו מהשיקום, ובגלל שהדירה בה אני מתגורר אינה מתאימה לטיפול באדם במצבו (אני גר בקומה 4 ללא מעלית), הוא נשלח דרך למוסד לחולי נפש בגדרה, וזאת על אף ההתנגדות שלנו. לאחר חודש וחצי של שהייה במרפאה זו, בני לא רק שכח איך ללכת על הליכון, אלא קיבל באופן מוזר שבץ מוחי שני, חמור יותר, שהרופא של מרפאה זו סירב לאבחן, מה שהחמיר את מצבו עוד יותר בכך שלא נענה בזמן לדרישותיי לאשפוזו. נאלצתי להגיע בדחיפות למרפאה הזו ולמעשה להכריח את הצוות להזמין אמבולנס והוא הגיע לאיכילוב שוב. כעת, לאחר שהות נוספת במחלקת נוירולוגיה וניתוח בכלי הראש, הוא שוב בשיקום איכילוב. הדיכאון שלו החמיר עוד יותר. בסך הכל לא נעשה דבר במונחים של פסיכולוגיה ושיפור שדה הראייה במהלך שלושת השבועות שלו בשיקום. עושים לו פיזיותרפיה, אבל ריפוי בעיסוק משום מה לא נעשה כבר כמעט שבוע. לאחר פגישה שנערכה לאחרונה עם ראש השיקום, הוא הודיע לי שהם מעוניינים לשחרר אותו בהקדם האפשרי, למרות שהוא שנמצא בשיקום הזה רק שבועיים . מסתבר שבמקום לשקם את בני, החליטה ההנהלה להוציאו במהירות מהשיקום. מבקש את עזרתכם, מה לעשות במצב הזה?