עוד בתחום
מומחים ומכונים
מאמרים מקצועיים
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=132156028160000000 "דיכאון: 9 עובדות שחשוב לדעת-תמונה")
דיכאון: 9 עובדות שחשוב לדעת
האם יש קשר בין האופי שלנו לבין הנטייה לדיכאון? מי סובל יותר...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=131812216930000000 "נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות-תמונה")
נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות
החרדה מציפה אתכם? לא מצליחים לקום בבוקר, בעקבות דיכאון קשה?...
.jpg?anchor=center&mode=crop&width=140&height=154&rnd=133685561100000000 "תסמיני דיכאון – זיהוי מוקדם, דרכי התמודדות וטיפולים חדשניים-תמונה")
תסמיני דיכאון – זיהוי מוקדם, דרכי התמודדות...
נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם...
דיכאון - להכיר, להבין לטפל
החדשות הרעות: הדיכאון לסוגיו הופך נפוץ יותר ויותר. החדשות...
בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מדכדכת חורף?
דכדכת חורף או דיכאון עונתי, נקראת גם SAD הפרעה רגשית,...
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
בעבר היה נהוג שלא לאבחן סכיזופרניה מעל לגיל 45 אבל הקריטריון הזה בוטל. גיל פריצת המחלה השכיח ביותר הוא סוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, מעל לגיל 30-35 השכיחות של הופעת מחלה חדשה צונח למספרים בודדים ומעל לגיל 45-50 היא די נדירה. בגיל 65 יש הפרעות נפשיות שיכולות לגרום לפסיכוזה שהן שכיחות יותר וחשוב לשלול אותן לפני שמאבחנים סכיזופרניה, לדוגמא מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, דיכאון פסיכוטי, מצב פסיכוטי ע"ר מחלה גופנית או תרופה ואפילו חוסר ויטמינים.
שלום, חד משמעית כן - לשלוח אותו לבירור נוירולוגי באשפוז. אין זמן לדיון, אלא צריך כמה שיותר מהר לעשות לו בירור מקיף, ולטפל בהתאם. חבל על הזמן. סביר להניח שהוא צריך סדרה של בדיקות, כולל בדיקות דם, ניקור מותני ושליחת נוזל חוט השדרה לנוגדנים אוטואימונים (סוג של תהליך דלקתי), EEG ואולי בדיקות נוספות. בברכה
דיכאון: 9 עובדות שחשוב לדעת
האם יש קשר בין האופי שלנו לבין הנטייה לדיכאון? מי סובל יותר...
נטילת כדורים פסיכיאטריים: מיתוסים - ומציאות
החרדה מציפה אתכם? לא מצליחים לקום בבוקר, בעקבות דיכאון קשה?...
תסמיני דיכאון – זיהוי מוקדם, דרכי התמודדות...
נשים וגברים רבים מתמודדים עם דיכאון בדרגות שונות, אך חלקם...
דיכאון - להכיר, להבין לטפל
החדשות הרעות: הדיכאון לסוגיו הופך נפוץ יותר ויותר. החדשות...
בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מדכדכת חורף?
דכדכת חורף או דיכאון עונתי, נקראת גם SAD הפרעה רגשית,...
למיכלי במחלת נפש הכוונה היא להפרעות שיש בהן מצב פסיכוטי, כלומר אובדן הקשר עם המציאות. בעיקר סכיזופרניה, פרנויה, מאניה או דיכאון פסיכוטי. הפרעות נפשיות הן כל ההפרעות שקיימות, בהבדל מהפסיכוטיות, גם דיכאון "רגיל", חרדות, מצבים של פאניקה וכך הלאה, וגם הפרעות אישיות אינן נחשבות למחלת נפש למרות שבהחלט יש בעיה. כל טוב דר' גיורא הידש
בעבר היה נהוג שלא לאבחן סכיזופרניה מעל לגיל 45 אבל הקריטריון הזה בוטל. גיל פריצת המחלה השכיח ביותר הוא סוף שנות העשרה ותחילת שנות העשרים, מעל לגיל 30-35 השכיחות של הופעת מחלה חדשה צונח למספרים בודדים ומעל לגיל 45-50 היא די נדירה. בגיל 65 יש הפרעות נפשיות שיכולות לגרום לפסיכוזה שהן שכיחות יותר וחשוב לשלול אותן לפני שמאבחנים סכיזופרניה, לדוגמא מחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, דיכאון פסיכוטי, מצב פסיכוטי ע"ר מחלה גופנית או תרופה ואפילו חוסר ויטמינים.
שלום, חד משמעית כן - לשלוח אותו לבירור נוירולוגי באשפוז. אין זמן לדיון, אלא צריך כמה שיותר מהר לעשות לו בירור מקיף, ולטפל בהתאם. חבל על הזמן. סביר להניח שהוא צריך סדרה של בדיקות, כולל בדיקות דם, ניקור מותני ושליחת נוזל חוט השדרה לנוגדנים אוטואימונים (סוג של תהליך דלקתי), EEG ואולי בדיקות נוספות. בברכה
שלום רב, כדאי לפנות לבריאות הנפש לאשה באיכילוב או תל השומר או לפסיכולוג/פסכיאטר פרטי שמתמחים בטיפול אחרי לידה. לפי התיאור לא ברור לי אם היא חווה מחשבות טורדניות, פסיכוזה או דיכאון פסיכוטי והאבחנה המבדלת חשובה בנוגע לטיפול. אם מדובר במחשבות טורדניות, OCD, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בברכה, ד"ר שרון בן-רפאל
שלום רב, לטיפול בנזעי חשמל ישנן התוויות מאוד ספציפיות, כגון דיכאון בדרגה קשה, דיכאון פסיכוטי ועוד. חשוב לציין כי לא מדובר בטיפול שעשוי לתת מענה לכל בעיה. הטיפול מתבצע במסגרות של אשפוז פסיכיאטרי ולפעמים גם במחלקות לאשפוז יום. ההפניה לטיפול זה, במידה ויש לכך התוויה, ניתנת ע"י הפסיכיאטר המטפל.
אי אפשר לדעת במקרה הספציפי הזה בלי בדיקה ומעבר על הרישום הרפואי אבל באופן כללי לגבי אבחנות במצב פסיכוטי: בהתקף הפסיכוטי הראשון קשה להבדיל בין מחלה כרונית כמו סכיזופרניה לבין התקף פסיכוטי חריף בודד. ההבדל בין שתי האבחנות הוא שבסכיזופרניה יש ירידה בתפקוד, ביכולת השכלית או הרגשית. במקרים רבים בתחילת המחלה ובהתקפים הראשונים לא רואים פגיעה משמעותית או שאין מידע לגבי המצב בעבר ואי אפשר להשוות. כשאין וודאות לגבי האבחנה מקובל לנסות להפסיק את הטיפול בהדרגה לאחר תקופה, בדרך כלל שנה אחרי רמיסיה מלאה. בנוסף קשה להבדיל במצב פסיכוטי אם מדובר רק בפסיכוזה או במאניה פסיכוטית או דיכאון פסיכוטי, מה שמוסיף לאבחנה אפשרויות מלבד סכיזופרניה. כך ששתי האפשרויות שציינת ייתכנו, אם יש מחלה הרי שאותו אדם שמתפקד בכל תחומי החיים והוא נטול סימפטומים נמצא ברמיסיה מלאה, ויתכן ואין לו מחלה ואז האבחנה היתה לא נכונה. ככלל הסיבה למתן אבחנות והגדרות הוא כדי לאפשר תקשורת בין אנשי מקצוע לגבי מטופלים שלהם, לקבוע פרוטוקולים של טיפול למצבים דומים ולבדוק במחקרים את יעילות הטיפולים הללו. ההגדרות הללו כוללניות ואינן מסוגלות להקיף את המגוון של מצבים נפשיים באנושות. לא לדעת אם יש או אין מחלה זו אי ודאות שקשה לחיות איתה אבל זה המצב במקרים רבים. ככל שחולפות שנים מאז ההתקף הפסיכוטי הבודד ללא כל פגיעה נראית לעין הסיכוי למחלה או להתקף נוסף יורדים אבל לא נעלמים לחלוטין, בלי קשר לקיום מחלה כרונית מי שהיתה לו פסיכוזה יש לו סיכוי לפתח פסיכוזה יותר מאנשים אחרים גם בעתיד.
1. אי אפשר לדעת במה בדיוק מדובר ללא בדיקה אבל בהחלט נשמע שמדובר במשהו חמור שעלול להיות מסוכן מאחר והוא דיבר על אובדנות. 2. כל מצב של לחץ או משבר יכול להביא להופעה של הפרעה נפשית, יש אנשים שיותר פגיעים לכך. 3. אי אפשר לדעת מראש, זה יכול לקרות. 4. למרות שהחבר בוטח בך ואתה אולי מרגיש שתפגע באמון שלו אם תספר למישהו, מדובר במצב מסוכן ולכן כדאי לך לשכנע אותו לפנות לעזרה, אחרת לומר לו שאתה כל כך דואג שתהיה חייב לספר למישהו קרוב לו, לדוגמא מישהו מהמשפחה שיש לו סומך עליו ויש לו השפעה עליו. 5. לא בהכרח יש צורך באשפוז גם אם מדובר במצב פסיכוטי, במקרה שהסכנה לא מיידית אפשר לטפל במסגרת אמבולטורית (בביקורים במרפאה), אבל חשוב מאוד שיגיע לטיפול, מדובר בסכנת חיים.
שלום לך אן הכי כדאי לעקוב אחר המלצות הפסיכיאטר! זה הכי מצליח כך! ככלל,עבודה לא מחמירה דכאון,לעיתים היא חלק מהטיפול.. בהצלחה!
שלום, רק אחרי בדיקה וידע אנמנסטי אפשר לחשוב על טיפול ספציפי. אני מניח שהיא מקבלת טיפול לפי מצבה הנפשי, דבר דורש סבלנות ואימון כלפי רופאים שמטפלים בה...
לא חושב שניגרם נזק בלתי הפיך. לגבי המשכיות של סימפטומים-זה תלוי ממצב נפשי שלך אז כדאי לדבר על זה עם רופא מטפל...גם לגבי אבחנה...
לאריה שלום, עיינתי בשני חלקי פנייתך. לא צויין האם יש MRI עדכני לעמה"ש הצוארי ואם כן מה נתוניו? האם יש בדיקת EMG עדכנית לעצבי הידיים?אם כן מה נתוניה? אם שתי הבדיקות הנ"ל תקינות אתה במיקום טפולי מתאים הן בהיבט הפסיכולוגי והן במרפאת כאב. אם הבדיקות לעיל לא בוצעו-יש לבצען ובהמשך להבדק נוירולוגית+ לאפשר עיון בהדמייה וב-EMG. בברכה
שלום, מכלול הבעיות מהן אתה סובל הוא מורכב ולכן איני חושבת כי יהיה זה נכון להתייחס לתסמין אחד בלבד ועל פי לענות על טיפול תרופתי ספציפי. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בך. בברכה ד"ר מיכל לוסטיג
שלום. לא ניתן לתת חוות דעת ספציפית דרך פורום אינטרנט. באופן כללי מצבים של דכאון פסיכוטי דורשים טיפול בתכשיר נוגד פסיכוזה, וסרוקוול הוא כזה. כמו כן, אם האבחנה הבסיסית היא הפרעה סכיזואפקטיבית, אזי יש נטיה למצבים פסיכוטים חוזרים ולכן הטיפול המומלץ בד"כ (שוב, ללא התייחסות ספציפית למקרה שלך) הוא טיפול קבוע בתכשיר נוגד פסיכוזה, ולא שימוש רק בזמן התקפים. בברכה, ד"ר אהוד ססר
שלום. מותר אך לאחר בדיקה של פסיכיאטר בברכה
ניתן להשתמש בסרקאל כמובן רקר בפיקוח פסכאטרי ,התרופה עובדת תוך זמן לא רב מספר שעות
לדן שלום רב, דיסתמיה נחשבת להפרעה דיכאונית קלה יחסית, אח"כ דיכאון מג'ורי והכי קשה ההפרעה הדו קוטבית (מניה-דפרסיה), שהיא יכולה להיות גם מלווה במצב פסיכוטי (גם מניה וגם דיכאון).גם דיכאון מג'ורי יכול להיות חמור עד כדי דיכאון פסיכוטי. בברכה, דר' י. בייטלמן
שלום. סרטראלין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). שימוש שלה מאוד נפןץ היא דומה בפעילותה לפלואוקסטין, פארוקסטין, וציטאלופראם. סרטראלין משמש גם לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית, בחרדה חברתית, בהתקפי פניקה, ובהפרעה פוסט-טראומתית (PTSD). שימושים נוספים שנחקרים הם טיפול בדיכאון קדם-ווסתי, דיכאון פסיכוטי, בעיות התנהגותיות כתוצאה מפגיעה מוחית, ושפיכה מוקדמת. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: נדודי שינה, ישנוניות, סחרחורת, כאבי ראש, יובש בפה, שלשול, ובחילה. בכל מקרה עדיף לפנות לרופא משפחה או לפסיכיאטר. בברכה,
לע.מ. (הידוע גם כפסיכופתולוגי) שלום רב, אני חושבת שהרעיון שלך לעשות טסט שנתי לאנשים הוא רעיון לא רע בכלל. אני בטוחה גם שאחרי גיל מסויים (30 ? 40 ? 50 ?) אנשים יתבקשו גם לעשות טסט פעמיים בשנה ויוכרזו כ"אדם אספנות" (כמו רכב אספנות). זה ברוח מבודחת ... ועוד דבר ברוח מבודחת - בספרו של ג'רום ק. ג'רום "שלושה בסירה אחת" הוא מספר על כך שקרא מילון רפואי בספריה והיו לו כל הסימפטומים של כל המחלות ... ובקצת רצינות - התופעה של ייחוס עצמי של סימפטומים היא תופעה ידועה אצל סטודנטים לפסיכולוגיה בעיקר בתחילת הדרך. אבל אני שואלת (את עצמי אבל גם אחרים) האם זה חשוב ? האם האבחנה היא שמגדירה את האדם ? האם יש לה בכלל תועלת או שהיא מסבה נזק ? מה אתה חושב ? מה חושבים אנשים אחרים ? מקווה שפתחנו דיון על הנושא שהוא בעיני נושא חשוב ענת
שלום.ויאפקס -ונלאפאקסין, תרופה נוגדת חרדה ודיכאון, המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. תרופה זו נמצאה יעילה בטיפול בחולי דיכאון וחרדה, ולאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש בתרופה זו במצבי דאגנות יתר (generalized anxiety). תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו כוללות בחילה, כאב ראש וסחרחורת. בחילות, כאב ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי העיקריות של תרופה זו. לוסטראל- סרטראלין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). היא דומה בפעילותה לפלואוקסטין, פארוקסטין, וציטאלופראם. סרטראלין משמש גם לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית, בחרדה חברתית, בהתקפי פניקה, ובהפרעה פוסט-טראומתית (PTSD). שימושים נוספים שנחקרים הם טיפול בדיכאון קדם-ווסתי, דיכאון פסיכוטי, בעיות התנהגותיות כתוצאה מפגיעה מוחית, ושפיכה מוקדמת. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: נדודי שינה, ישנוניות, סחרחורת, כאבי ראש, יובש בפה, שלשול, ובחילה. 2 תרופות יעלות וטובות. לגבי השמנה והפרעה בתפקוד מיני זה מאוד אינדיבידואלי. בברכה,
שלום. סרטראלין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). היא דומה בפעילותה לפלואוקסטין, פארוקסטין, וציטאלופראם. סרטראלין משמש גם לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית, בחרדה חברתית, בהתקפי פניקה, ובהפרעה פוסט-טראומתית (PTSD). שימושים נוספים שנחקרים הם טיפול בדיכאון קדם-ווסתי, דיכאון פסיכוטי, בעיות התנהגותיות כתוצאה מפגיעה מוחית, ושפיכה מוקדמת. רופא משפחה יכול לתת מרשם אך עדיף להיבדק ע" פסיכיאטר. תרופות כלוסטרל יכולות לגרום ל: ירודה בחשק ובמחשבות על מין זקפה חלשה או העדר זקפה שפיכה מאוחרת ירידה בהנאה מאורגזמה יובש בנרתיק בזמן עוררות תופעות אלו מופיעות בכ 20-30% מהמשתמשים. אצל רובם זה חולף תוך 1-2 חודשים אבל אצל אחרים דורש שינוי תרופתי בברכה,
שלום רב, התרופות מתחילות להשפיע בד"כ תוך 3 שבועות מהרגע שמגיעים למינון טוב, וההשפעה מתחזקת בשבועות שלאחר מכן. החלמה מלאה קורית בד"כ כשמדובר בהתקף שמופיע אחרי ארוע מלחיץ, וכאשר מדובר בארוע סוער יחסית (סוער=החלמה טובה) שגם משתפר תוך תוך זמן קצר.
שלום לך, צר לי על האירוע שקרה לך. משך ההתקף ועוצמתו שונים מאדם לאדם. סיכויי ההחלמה מהאירוע טובים אך יש סכנה שהדבר עלול לקרות לך שוב. ישנם מקרים גם של החלמה מלאה. ישנן הוכחות מחקרים שמראים הצלחה של הטיפול המשולב של תרופות ותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית שמאפשר תקופה של חמש שנים בלי תסמינים. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) מאפרש לפתח ולתרגל מיומנויות של זיהוי והבחנה של הסימנים המקדימים ולמנוע התדרדרות. השפעת סרוקוול מורגשת במלואה כעבור כ 3 שבועות. אשמח לענות על שאלות נוספות, תרגיש טוב, בברכה,
נירית שלום, דיכאון פסיכוטי הוא דיכאון חמור מאד. פסיכוזה אינה מחלה בפני עצמה אלא סימפטום היכול להופיע במספר מחלות. במונח "פסיכוזה" הכוונה להפרעה נפשית קשה בה אובד חלקית הקשר עם המציאות. בד"כ המצב מתאפיין בהזיות (תחושות גופניות לא מציאותיות, כמו שמיעת קולות דימיוניים, או ראיית דמויות דימיוניות), במחשבות שוא (מחשבות לא מציאותיות, כגון תחושה שמישהו רוצה לפגוע באדם, מחשבה שיש לו חייזר בתוך הגוף, מחשבה שמדברים אליו מהטלויזיה וכו') או הפרעות קשות באירגון החשיבה (בילבול קשה מאד, מחשבות שנקטעות או מתחברות זו לזו ללא הגיון). דיכאון פסיכוטי הוא דיכאון שהחמיר עד מצב בו מופיעה פסיכוזה, שמתאפיינת למשל במחשבה שהגוף נרקב מבפנים, שהוא עשה מעשה איום ונורא ולכן רוצים להרוג אותו וכו'. בכל מקרה- זה לא קשור לסכיזופרניה (שהיא מחלה פסיכוטית שונה לחלוטין).
שלום רב, אכן קרוב לודאי שאמך נמצאת במשבר נפשי קשה מאד עם סימנים פסיכוטיים. זה לא חייב להיות סכיזופרניה ויכול להיות שזה דיכאון פסיכוטי. חייבים להביא אותה לבדיקה. אפילו אצל רופא משפחה. אם היא לא יוצאת מהבית, אפשר לנסות להביא רופא אליה, דרך קופ"ח או פסיכיאטר פרטי שיעריך את מצבה בבית. אם גם זה מסובך- יש לפנות לשרותי הרווחה בעיריה ולבקש שעובדת סוציאלית תגיע אליה הביתה. אני מניח שעם טיפול מצבה של אימך ישתפר במהרה.
