תוצאות חיפוש עבור דיאטה

היי דניאלה רפלוקס - חומציות שעולה מהקיבה ועושה גירוי בגרון. הרבה אנשים מתלוננים על תחושה של גוש בגרון כאילו משהו תקוע שם, או תחושה של אי נוחות כרונית וצרידות ו"ליחה". את ההוכחה כבר קיבלת - בגסטרוסקופיה, כשיש גסטריטיס ובקע סרעפתי את כבר מאובחנת לטעמי. טיפול נכון כולל דיאטה דלת אוכל חומצי חריף או שומני, בלי סולניים (חצילים עגבניות...) בלי טיגון, ועדיף הרבה ארוחות קטנות ולא אחת גדולה ביום. נסי לשמור על דיאטה מסודרת + קחי את הלנטון קבוע פעמיים ביום חודש, ואם יש הקלה נסי לשמור על דיאטה ולרדת ללנטון אחד ביום. אם לא תהיה תגובה תנסי לוסק פעמיים ביום באותה מתכונת - חודש, ואחר כך לנסות לרדת לאחד ביום. מעקב אא"ג שמבין עניין לא יזיק :) ואגב, לפני מליון שנים בערך, היו קוראים לתלונות אלה "בולוס היסטריקוס" וייחסו אותן לנשים היסטריות. במשך הזמן הבינו שבעצם זה רפלוקס ושכן יש גירוי בגרון - אם רק יודעים לראות אותו, ושלא צריך לשלוח את הנשים המסכנות לפסיכיאטר, אלא לתת להן תרופות שמפחיתות חומציות + דיאטה נכונה והסבר רציני .... אז אני חושבת שכדאי לראות אם זה לא באמת מה שאני חושבת לפני ששולחים אותך לפסיכיאטר ומודיעים לך שהתחושות שלך הן ... סוג של "עצבנות" או "היסטריה". בהצלחה ד"ר טלי מרק, מומחית ברפואת אא"ג לקביעת תורים 03-5272477

תוסף מזון כשמו כן הוא . יתכן שלאחד זה עוזר ולשני לא. כול עוד זה תוסף מזון אין מניעה לקחת אותו ולנסות אם זה יעזור.

בוקר טוב אדוארד, *לא. *מומלצת בדיקת נוירולוג: ניתוב אבחון עפ"י התרשמותו. בברכה

תמצת

אוסטאוארתריטיס הינה אחת מהגורמים השכיחים לכאבי פרקים ופגיעה בתנועה. הטיפול מוכוון להקלה על התסמינים ומניעת פגיעה בתנועה. לא קיימים טיפולים תרופתיים מוכחים למניעת התקדמות הפגיעה במפרקים. הטיפול כולל שילוב שיטות לא תרופתיות כמו תרגילים, שיטות תרופתיות (טיפול בטבליות, מריחה חיצונית והזרקה לתוך מפרק) והתערבות ניתוחית. התכשיר ארטריל הינו תרופה רשומה והוא מכיל 1884מ"ג גלוקוזאמין סולפאט גבישי. התכשיר מגה גלופלקס +MSM מכיל גלוקוזאמין סולפאט 500 מ"ג, כונדרואיטין 400 מ"ג ו-MSM 166 מ"ג ואילו מגה גלופלקס fast מכיל גלוקוזאמין 750 מ"ג ו-Aflapin 50 מ"ג שאמור לעכב מסלולי כאב. שני האחרונים הינם תוספי תזונה. ככלל, לא קיימות עדויות מספקות ליעילות תכשירים המכילים גלוקוזאמין וכונדרדרוטין. יש לציין כי מרבית התכשירים הינם תוספי תזונה וכי המידע אודות יעילות, בטיחות והשפעות גומלין של תוספי תזונה הינו מוגבל. ארטריל (Arthryl), בניגוד לתוספי התזונה המכילים גלוקוזאמין, עמד בדרישות הרישום של משרד הבריאות והוכיח יעילות ובטיחות במחקרים קליניים. במידה והנך מתחילה טיפול, לאחר מספר חודשים בדקי האם הטיפול מקל על התסמינים מספיק על מנת להצדיק המשך טיפול.

נשירת שיער עלולה לנבוע ממצבים רבים כגון חסרים תזונתיים, מצב הורמונלי וגנטיקה. ויטליטי אקטיויט Activit HSN 100 הינו תוסף תזונה ולא תרופה. המידע אודות יעילות, בטיחות ואיכות של תוספי תזונה הינו מוגבל.

נטילת התרופה נקסיום (חומר פעיל esomeprazole) אינה מצריכה הימנעות ממזון מסוים. יש להיוועץ ברופאה לגבי מגבלות תזונה הנובעות ממצבך הרפואי. ספיגת התכשיר נקסיום מופחתת ומעוכבת כאשר ניתן עם האוכל, אך ההשפעה הקלינית של זה לא משמעותית (כלומר ישפיע על חומציות הקיבה גם במתן עם מזון. אם נוח לך -קחי בבוקר על קיבה ריקה (כחצי שעה עד שעה לפני האוכל), אך אין מניעה ליטול עם מזון.

כן, צריך לפנות להמשך הערכה מרפאת גסטרו

אבי שלום, אמנם תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת,ואין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, אולם האבחנה הסבירה ביותר היא שאתה סובל מטחורים, שיתכן שנוצר בהם קריש דם שגרם לכאב ולנפיחות. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אוסטאוארתריטיס נקראת גם מחלת מפרקים ניוונית,זוהי מחלת מפרקים כרונית הניכרת בהתנוונות (חיספוס וחירור) של הסחוס בתוך מפרק, הסיבה למחלה באוכלוסיה המבוגרת אינה ידועה והיא נפוצה עד כדי כך שחלק מהרופאים מתייחסים אליה כחלק מתהליך ההזדקנות, למרות שאין זה כך.היא מתאפיינת באיבוד מתקדם של הסחוס שבתוך המיפרק וביצירת עצם חדשה סביב המיפרק הנגוע. בנוסף לכך ישנה דלקת קלה של הסינובית (המעטפה הדקה העוטפת את המיפרק). החולה סובל מכאבים המתגברים בשעת פעולה ומוקלים במנוחה. המיפרק נעשה גדול יותר, התנועה שלו מוגבלת וקיימת ירידה ביכולת של החולה לבצע פעולות שונות (כמו הליכה). באופן משני מתנוונים השרירים סביב המיפרק הנגוע מחמת תפקוד מוגבל של השרירים. המחלה נפוצה מאוד בקרב מבוגרים וקשישים. נמצא כי אצל 80% מהאוכלוסיה מגיל 75 ומעלה ישנה עדות רנטגנית לפגיעתה של המחלה. אוסטיאוארתריטיס הוא הגורם הראשון במעלה להגבלה בכושר הפעולה. הגיל הוא גורם סיכון למחלה זו - ככל שהאדם מבוגר יותר, הסיכוי שלו לחלות במחלה גבוה יותר. המחלה המתוארת לעיל היא המחלה הראשונית וסיבתה לא ידועה יתכן גם אוסטאוארטריטיס שניוני על רקע מחלה זיהום ,פציעה או שימוש מופרז במפרק. הטיפול היעיל בדרך כלל הוא התעמלות חימום ופיזיותרפיה בשילוב עם מנוחה כאשר המפרקים כואבים.

תשובה ניתנה בהמשך

אני לא חושבת שתוסף כזה או אחר יכול לעזור. אין תרופות פלא לירידה במשקל.

יש אופציה לטיפול פוטותרפי

שלום, להרגע במיידי. כך זה אצל תינוקות רבים. יש להם חילוף חומרים מאד מהיר והם מייצרים הרבה חום ולכן מזיעים. כמעט תמיד זה בראש שהוא האיבר הגדול ביותר שלהם. אין כל מקום לדאגה-הוא בריא.

שלום, לחץ הדם מושפע מגורמים רבים- כמות הנוזלים בגוף, כמות המלחים בגוף, תזונה, מצב נפשי, עייפות וכו.. לחץ הדם שתארת נמצא בטווח התקין וכל עוד אינך סובל תסמינים של לחץ דם נמוך (חולשה, סחרחורת, טשטוש ראיה בשינויי תנוחה) הרי שהמצב תקין לחלוטין. בברכה, ד"ר נצר חירם

היפרקלציאוריה היא הפרשת סידן עודפת בשתן. היא יכולה להיות מלווה בהיפרקלצמיה (קלציום מוגבר בדם) או לא . להיפרקלצמיה יש סיבות מגוונות כגון עודף פעילות של בלוטת יותרת התריס, הרעלת ויטמין D כתוסף או יצור עודף שלו כתוצאה ממחלה (למשל סרקואידוזיס), ממאירויות שונות ועוד. היפרקלציאוריה לאל היפרקלצמיה יכולה לנבוע מ מדיאטה עתירת מלח (כפי שמשתקף שקיים אצלך באיסוף השתן), משינית לטיפול תרופתי (למשל בפוסיד שהוא משתן), הפרעות בהחמצת השתן, מסיבה שאינה ידועה (היפרקלציאוריה אידיאופתית). אי אפשר על סמך בדיקת השתן להגיע לאבחנה ובטח לא להסיק שיש לך גידול . כל מה שניתן לאמר הוא שהדיאטה שלך היא ככל הנראה עתירת מלח (בהינתן שלא התחלת לקבל תרופה חדשה כגן פוסיד בדיוק במהלך האיסוף). אם 360 מ"ג מתייחס למ"ג קלציום שנאספו ב24 שעות או אם הפרשת הקלציום שלך לכל 1 ק"ג משקל גוף (צריך לדעת משקל כדי לחשב) עולה על 4 מ"ג/ק"ג אז שיש גם היפרקלציאוריה שבחלקה לפחות נתרמת על ידי דיאטה עתירת מלח. ממליצה לך הרגע, לעשות בדיקות דם שיכללו גם קלציום ואלבומין , ולחזור על איסוף השתן כשאת מגבילה את צריכת המלח. אם תתברר היפרקלציה תופני להמשך ברור מותאם על ידי רופא ההמשפחה

נעמה שלום, רקטוג'זיק מורחים פעמיים ביום ללא קשר ליציאות, ניגוב או כאב. מומלץ להמשיך את הטיפול ל 6 שבועות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

מרב שלום, Zoom הוא תכשיר של חברת 'טבע', המיועד לטפול בהפרעת קשב ורכוז. התכשיר מוגדר ע"י משרד הבריאות כתוסף מזון ולא כתרופה. פרטים מלאים על התכשיר תוכלי למצוא באתר חברת 'טבע', בכתובת http://www.zoom-teva.co.il . Zoom מכיל פוספטידיל-סרין ואומגה 3. לא אכנס להסברים ארוכים על החומרים הללו, רק ארצה לציין שתי עובדות. הראשונה היא שפוספטידיל-סרין (Phosphatidylserine) יש תפקיד בתהליכי למידה ובהתנהגויות שונות. השניה היא שטפול באומגה 3 (Omega-3 fatty acid) כנראה אינה יעילה בטפול בהפרעת קשב ורכוז. כיון שהתכשיר מוגדר כתוסף מזון ולא כתרופה, אין צורך להוכיח את יעילותו של התכשיר, אלא רק להראות שאינו מהווה סכנה. למיטב ידיעתי בוצע עד היום מחקר אחד קצר (15 שבועות) על מספר קטן יחסית של ילדים (150 ילדים) שהראה יעילות מסויימת. המחקר היה בממון החברה המייצרת את תכשיר. מחקר אחד אינו מוכיח דבר, אך גם אינו שולל דבר. בשורה התחתונה, אין לנו מספיק מידע כדי לומר אם התכשיר יעיל או לא. אין לנו עדויות לכך שהוא מזיק, וממרכיביו, לא סביר שהוא מזיק. כמו בכל טפול שאין לגביו מידע מספיק, איני סבור שיש מקום שהוא יחליף טפול מועיל (אם בנך נהנה מ-Ritalin, אין סיבה להחליף), ויש לקצוב תקופת זמן לנסיון, ולאחריה לשקול האם יש שפור במצב או לא. אם יש שפור, יש סיבה טובה להמשיך. אם לא, אין סיבה להמשיך בטפול. מקוה שעזרתי, ד"ר ברנע ארז.

בגילך עליה בלחץ הדם הדיאסטולי הינה אופיינית. הערכים שאתה מתאר לאורך זמן מחייבים טיפול תרופתי, גם אם הערכים הסיסטולים בטווח שלא מחיחב טיפול. ממליצה לגשת לרופא המטפל לצורך התחלת טיפול

?!

מינון הורמון גדילה נקבע לפי תגובת הגדילה של המטופלבאופן כללי סיכוי שילד\ה שלא חסר להם הורמון צריכים מינון מעט גבוה יותר. יש כללים רשומים לכך. בעולם התחילו לטפל בהורמון גדילה בילדים ללא חוסר בהורמון ב 1985-6. אני התחלתי לטפל בילדים אלה ב 1986. המבוגרים ביותר שהחלו טיפול בהורמון גדילה ללא חוסר הם לכל היותר בני 40. מידע על הטיפול: קומה נמוכה ללא חוסר בהורמון גדילה-= קומה נמוכה אידיופטית ISS קומה נמוכה מתחת לאחוזון 3, אבחנה זו מוגדרת רק לאחר שנשללו בנבדק\ת מחלה כללית, מחלה הורמונלית או חסר הורמון, בעיה או חסר תזונתי ופגם או שינוי במבנה הכרומוזומים. בילדים אלה נתוני הלידה רגילים ומשקל ואורך הלידה תקינים למשך ההריון והפרשת הורמון גדילה תקינה. רשות התרופות והמזון בארה"ב (FDA) אשרה טיפול בהורמון גדילה לילדים המוגדרים כקומה נמוכה אידיופטית, אם גובהם 2.25 סטיות תקן מתחת לממוצע לגיל ולמין (מתאים לאחוזון1.2) ילדים שלא סביר שקצב גדילתם יגרום לגובהם הסופי להיות בתחום הנורמה כלומר, מעל 161 ס"מ בבנים ומעל 150 ס:מ בבנות. התועלת הצפויה מטיפול זה היא תוספת של 3.5-7.5 ס"מ לגובה הסופי (ממוצע של 5-5.5 ס"מ) בטיפול של 4-7 שנים בממוצע. אירגוני האנדוקרינולוגים לילדים האמריקאי והאירופאי החליטו שבקטגורית הטיפול באבחנה זו יש להכליל ילדים שגובהם מתחת לאחוזון 3 ולהתחיל טיפול מעל גיל 5 שנים. בארץ נכון להיום הטיפול אינו רשום כטיפול רשמי ועל כן לכל ילד שרוצים לתת טיפול בהורמון גדילה באבחנה זו יש להגיש בקשה על גבי טופס של מרשם חריג (טופס 29ג). בלעדיו הטיפול אינו חוקי. ניכר מהטופס שהטיפול הוא על אחריותו של הרופא והטיפול אינו רשום בארץ למטרה זו ועל כן רופא רשאי לא להסכים לתת טיפול זה והמשפחה רשאית לפנות לרופא אחר. מותר לרופא לתת מרשם לתרופה רק לאחר שהטופס נחתם -ניתן אישור של המוסד הרפואי לטיפול זה. למרות שהטיפול אינו רשום בארץ ואינו בסל הבריאות קופות החולים מאפשרות את הטיפול באופן מסובסד לאחר שאישרו את טופס 29ג האישי עבור המטופל\ת 6 חודשים ו 12 חודש לאחר תחילת הטיפול האנדוקרינולוג מעריך את יעילות הטיפול. מקובל שאם קצב הגדילה אינו עולה ב 50% מעל הקצב שהיה לפני תחילת הטיפול בדרך כלל מפסיקים את הטיפול. כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיק טיפול. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא הפסקת טיפול בגיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. אם מופיעה אי סבילות לסוכר, עליה בהמוגלובין A1C ועלית סוכר בצום מעל הנורמה, יש להפסיק טיפול בהורמון גדילה. הפסקת טיפול לפני גמר הגדילה גורמת לירידה בקצב הגדילה ועלולה לגרום לאיבוד כל היתרון בטיפול שהושג בשנים הקודמות וגמר גדילה באותו אחוזון שהיה לפני תחילת הטיפול. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 3) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, חובה להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים: כאב בפרק הירך, בפרק הברך , צליעה, חובה לדווח לאנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים לעיתים נדירות כרוך בניתוח תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 10% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה ממוצעת בשנה הראשונה של ילד\ה עם ISS היא . 7.3+1.2 ס"מ פורסם ב: Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה תקינה ולוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לטיפול לא סדיר יש לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בדיקות דם לבטיחות: לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. ב 2012 פרסמו מצרפת סקר בו נמסר שבמטופלי הורמון גדילה יש עליה בתחלואה ותמותה ב 1/3 אחוז לעומת האוכלוסיה הרגילה. סקרים דומים ב 7 מדינות אחרות באירופה לא מצאו עליה כזו בתחלואה ותמותה. הצרפתים תארו במקרים עם תחלואה ותמותה 3 מקרים של גידולי עצם ומספר מקרים של שינויי בכלי דם של המוח. בנתוני מטופלי הורמון גדילה בישראל, של כל קופות החולים, וקבלו אישורים מסל הבריאות בוועדה בראשותי משנת 1988 ועד 2012, לא תוארו בעיות כפי שהצרפתים תארו. לא תואר סיכון מוגבר בילדים חסרי הורמון גדילה וילדים נמוכים ללא חוסר, אם לא הייתה מחלה או בעיה נוספת

לנשים בהריון מומלץ לאכול דגים עד פעמיים בשבוע, הדבר כולל גם טונה משימורים. ניתן לאכול עד 2 קופסאות לשבוע וזוהי תהיה מנת הדג השבועית. יש להימנע מדגים כגון טונה אדומה זהו דג גדול שעלול להכיל רמות גבוהות של מזהם כספית .

שלום גלי, הטיפול התזונתי במקרה של אבנים בכיס מרה היא מניעת הפרשת מלחי מרה עד כמה שניתן כי ההתכווצות היא זו שיוצרת את הכאב. מלחי מרה מופרשים בתגובה לאכילת שומן ולכן הדיאטה המומלצת היא דלת שומן עד כמה שניתןף לצרוך מזונות עם אחוז שומן נמוך, גבינות רזות, ללא טיגון, להמנע מבשרים שמנים, חלמון הביצה (הצהוב) והוספת שמן לתיבול ובישול במינון מוגבל. חשוב לרדת במשקל, במידת הצורך ולעסוק בפעילות גופנית. התזונה אינה ממיסה את האבנים ואין תוספי מזון שיעזרו בנושא. בברכה,דנה

לא ניתן במסגרת פורום לקבל מענה למצבך מורכב עליך לגשת עם כל נתונים למרפאת גסטרו מומחים