בעשור האחרון עלה מספר הישראלים הזקוקים לדיאליזה או השתלת...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
אין לזה משמעות
הבדיקה תקינה. משמעותה שאין הפרשה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. חלבון זה לא אמור להופיע בבדיקת שתן
אבנים קטנות יכולות לצאת ובמהלך היציאה לגרום לכאב. זה אולי מסביר את ההבדל בין בדיקת האולטרסאונד הראשונה ל2 הבדיקות האחרות (למרות שמעבר בו זמני של אבנים נראה פחות סביר). בדיקת US מאד תלויה במי שמבצע אותה, היא הרבה יותר נתונה לטעויות פענוח. סי טי היא בדיקה הרבה יותר ברורה ואמינה, לכן אם ציסטה לא נראתה בסיטי קשה לי להאמין שיש לך ציסטה . בנתונים שמסרת אין מידע על תיפקוד הכליות שזו בדיקת קראטינין בדם.
בעשור האחרון עלה מספר הישראלים הזקוקים לדיאליזה או השתלת...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
אין לזה משמעות
הבדיקה תקינה. משמעותה שאין הפרשה של חלבון מסוג אלבומין בשתן. חלבון זה לא אמור להופיע בבדיקת שתן
אבנים קטנות יכולות לצאת ובמהלך היציאה לגרום לכאב. זה אולי מסביר את ההבדל בין בדיקת האולטרסאונד הראשונה ל2 הבדיקות האחרות (למרות שמעבר בו זמני של אבנים נראה פחות סביר). בדיקת US מאד תלויה במי שמבצע אותה, היא הרבה יותר נתונה לטעויות פענוח. סי טי היא בדיקה הרבה יותר ברורה ואמינה, לכן אם ציסטה לא נראתה בסיטי קשה לי להאמין שיש לך ציסטה . בנתונים שמסרת אין מידע על תיפקוד הכליות שזו בדיקת קראטינין בדם.
אלברטו. תפקידן המרכזי של הכליות הוא לסנן ולהפריש חומרי פסולת, עודפי מים ומלחים. קיים קושי לבדוק ישירות את הפינוי הכלייתי או יכולת הסינון של הכליה באופן מדויק בשגרה. כדי להעריך במדויק את יכולת הסינון של הכליה יש צורך בבדיקה מסובכת, הכרוכה בהזרקת חומר לווריד ומעקב אחר רמותיו בדם במקביל לאיסוף שתן במשך 24 שעות. שיטה זו מורכבת ואינה ישימה לצורך הערכה שגרתית של חולים, ולכן אינה משמשת בקליניקה אלא לצורכי מחקר. לכן ביום יום משתמשים בשיטות חלופיות, קלות וזמינות יותר לביצוע, הנותנות אומדן לתפקוד הכלייתי. קראטינין היא מולקולה שקל לבדוק (בבדיקת דם), ומשתמשים בה להעריך (בערך) את רמת התפקוד הכלייתי. רמת הקראטינין תלויה גם בגיל, מין, גזע. עלית קראטינין בדם מצביעה על פגיעה כלייתית אך לא מכמתת בכמה נפגעה יכולת הסינון. יש נוסחאות שונות בהן משתמשים לשערך את קצב הפינוי = הסינון הכלייתי על סמך בדיקת קראטינין בדם, והזנת גיל, מין, גזע לתוך נוסחה. אחת הנוסחאות הזמינה באינטרנט ומקובלת היום לשימוש היא CKD EPI. עליך להזינה כך באינטרנט ותמצא. קופות החולים פעמים רבות מוסיפות את תוצאות החישוב לתוצאות המעבדה כ eGFR. התוצאות המתקבלות הן בדרכ בקורלציה טובה לבדיקת התפקוד הכלייתי לו היה מבוצע באותה שיטה מחקרית שתארתי קודם לכן. אפשרות נוספת בה אנו משתמשים לעתים היא חישוב פינוי הקראטינין ע"י איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת דם לקראטינין ביום מסירת האיסוף. מכפילים את נפח השתן במיליליטר ביחס של ריכוז הקראטינין בשתן ובדם ומחלקים ב1440. יש עוד מדדים לחומרת הפגיעה הכלייתית למשך כמות האלבומין המופרש בשתן. ממליצה שתהייה במעקב סדיר של נפרולוג שיוכל להסביר יותר, וכן לנקוט צעדים שאולי יעקבו התדרדרות המחלה הכלייתית.
יצחק שלום רב , לא רשמת מה הן היחידות של הבדיקות. בהנחה שהיחידות של הקריאטינין בשתן הן מיליגרם לדציליטר, והיחידות של האלבומין בשתן הינן מיליגרם לליטר, הרי שיחס האלבומין קריאטינין הינו 5 מיליגרם לגרם, שזה סופר תקין( צריך להיות נמוך מ30) בריאות שלמה יובל
ראי תשובה קודמת
אני ממליצה שביום ביצוע האיסוף תקפיד על תזונה מאוזנת ולא "תבלוס ארוחות בשריות גדולות מאד". עומס הבשר עלול לגרום להפרשה מוגבץ של קראטינין בשתן ולעוות את תוצאות האיסוף.
נוכחות אלבומינוריה היא פעמים רבות ביטוי לפגיעה סוכרתית של סוכרת או ליתר לחץ דם לא מאוזן. אם יש גם רטינופטיה (פגיעה ברישתית) אז נהוג להניח שהפגיעה היא מישנית לסוכרת.
מדידת רמת הקראטינין בלבד אינה נותנת הערכה טובה של התפקוד הכלייתי והיא יכולה להטעות. על כן משתמשים בנוסחה מתמטית המשערכת את קצב הסינון הגלומרולארי ומכלילה תוצאת בדיקת קריאטינין בדם, את הגיל, המין והגזע. מציעה לך ראשית להסתכל על ה eGFR שניתן על ידי מרבית המעבדות . אפשר גם למצוא מחשבון אינטרנטי (רצוי מחשבון CKD EPI ). אם יש חריגה המשך ברור מומלץ.
שלום, זה תקין וכנראה היה מעט יבש ולא שתה מספיק
הי זאב. תודה על הפניית השאלה, Creatinine u sample, זו בדיקת שתן ולא בדיקת דם. U= Urine ולכן בדיקה זו לכשלעצמה אינה מעידה על מחלת כליה. בברכה, יובל
היא קצת חריגה. אלבומינוריה בדרגה שכונתה בעבר "מיקרו" אלבומינוריה. אבל לא מסתמכים על בדיקה בודדת. בחודשים הקרובים לחזור עוד פעמיים (*2) . 2/3 בדיקות חריגות זה אבחנתי.
התחלת דיאליזה תלויה בגורמים שונים, כולל תלונות קליניות הקשורות להצטברות רעלים, הצטברות נוזלים, הפרעות באלקטרוליטים בדם וכו׳. אין ערך קראטינין ספציפי בו מתחילים דיאליזה, אבל באישה בגילך סביר שזה יקרה בערך קראטינין סביב 6.
השאלה לא לגמרי מובנת, אבל קראטינין 1.8 הוא לא תקין ודורש הערכת נפרולוג
ראשית העובדה שהקראטינין יציב ב3 בדיקות מרגיעה. אין החמרה דוהרת. יש להשלים כימות הפרשת חלבון/אלבומין בשתן, סטיק שתן ומשקע שתן אולטרסאונד כליות ומעקב לחץ דם ביתי. עם התוצאות להגיע לבדיקת נפרולוג. להימנע ממשכחי כאבים מסוג NSAIDS כגון ארקוקסיה או וולטרן.
איתן שלום, זה תלוי בסוג השינוי שנעשה ובערכים הנבדקים. ישנם שינויים תזונתיים שתוך מספר ימים יהיה ניתן לראות שיפור בתוצאות מעבדה וכאילו שידרשו מספר חודשים.
זה בהחלט יכול להיות הפיך עם ההתרחקות מהצנתור. השינויים ב eGFR לא נראים הגיוניים, לא תואמים את ההבדל בקראטינין
הבדיקות תקינות
התסמינים (זרמים ונימול בידיים; כאבי רגלים ועצמות) לא אופניים לזיהום בדרכי השתן. בכלל. מומלץ לפנות לברור רופא/ת משפחה
תקין
הבילירובין בשתן לרוב חסר משמעות ואם חוזר על עצמו כדאי להעריך את רמת הבילירובין בדם. לא בטוחה שהבנתי את השאלה בנוגע ל gfr. מעל 90 זה תקין
כל הבדיקות שציינת בוצעו להוציא תרבית השתן. אין חלבון בשתן. אין כאן הסבר ללמה את חשה שיש לך מיעוט במתן שתן. כדי לבצע בדיקת קראטינין בדם.
בדיקת השתן מעידה על הפרשת אלבומין שאינה תקינה. אבל אם בדיקות בעבר היו תקינות וכעת בדיקה בודדת חריגה, כדאי לחזור עליה כדי לוודא שלא מדובר בטעות (יש מצבים שיכולים להעלות באופן זמני הפרשת אלבומין כמו מחלת חום, מאמץ גופני חריג וכו). רמת החלבון הכללית מורכבת מאלבומין שהוא תקין ומגלובולינים שהם גבוהים אצלך IgG הוא חלק מהגלובולינים. ולכן יש צורך בהמשך בירור עניין זה.
אלבומין , INR, בילירובין