ברפלוקס של שתן, מצב שאינו נדיר בקרב ילדים קטנים, השתן מוחזר...
הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...
מדוע סרטן הכליה מתגלה במרבית המקרים באופן מקרי? כיצד מתבצע...
כאן תוכלו לקרוא על בדיקות מאבחנות באורולוגיה ועל מיני...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
נא לפנות לפורום המתאים.
במצב תקין כל כליה תורמת כ 50% מסך התפקוד הכלייתי. הבדל של עד 5% בין הכליות נחשב תקין. זה אומר שכליה אחת יכולה לתרום 45% וכליה שניה 55% מסך התפקוד הכלייתי . מכאן ברור שהמיפוי תקין. בהערת אגב המיפוי נותן מידע רק על תפקוד הכלייתי היחסי אבל לא על התפקוד הכלייתי הכולל. זה אומר שיכול להיות מצב של ירידה בתפקוד (שתי) הכליות עם מיפוי תקין. תפקוד הכליות מוערך בבדיקות דם ושתן. לאחר אבחנה של יתר לחץ דם מבוצעת הערכת מצב לדרגת הנזק שלחץ הדם גרם (נקרא בירור לפגיעת אברי מטרה), ובמטופלים מסוימים (בניהם בנך כפי שכתבת עובר סידרת בדיקות) נעשה בירור לשלול מחלה שגרמה ליתר לחץ הדם (המכונה לחץ דם שניוני). יתר לחץ דם שניוני עלול להגרם על ידי ממחלות כליות, מחלות כלי דם, מחלות אנדוקריניות ועוד. במרבית המאובחנים עם יתר לחץ דם לא מניתן להצביע על גורם אחד ברור ליתר לחץ דם (מכונה יתר לחץ דם ראשוני) . בהצלחה
אין סיבה שלהרגשה שהשמים נפלו. בכלל אל. התקדמות של הרחבת האגן מוכרת כחלק מהמהלך של מצמאים כאלו בעיקר בחדשי החיים הראונשים כש תפקוד הכליות ותפוקת התשן הולכים ומשתפרים. חשוב שהרואפה שעוקבת אחריכם תראה את התמונות ואת ההתקדמות של הממצאים ותחליט אם יש צורך בהעמקת הברור ע,י בידוקת כמו מיפוי כליות או פשוט להמישך לעקוב אחר האולטראסאונד וכמובן להמשיך להיות ערניים לזיהומים בדרכי שתן
ברפלוקס של שתן, מצב שאינו נדיר בקרב ילדים קטנים, השתן מוחזר...
הידעתם כי ברית מילה מקטינה את הנטיה לפתח זיהום בדרכי השתן...
מדוע סרטן הכליה מתגלה במרבית המקרים באופן מקרי? כיצד מתבצע...
כאן תוכלו לקרוא על בדיקות מאבחנות באורולוגיה ועל מיני...
מטרתה של בדיקת קולפוסקופיה היא אבחון מוקדם של נגעים טרום...
מדלקת גרון בילדות ועד טיפולי שיניים - תתפלאו מה גורם למחלות...
כיצד משפיעות בעיות לב על אי ספיקת כליות ולהפך? מה מציעה...
מונעים את התקף הלב הבא: פיתוח חדשני מאפשר לזהות איסכמיה...
בלב, המשאבה המניעה את זרימת הדם לכל רחבי הגוף, יש ארבעה...
נא לפנות לפורום המתאים.
במצב תקין כל כליה תורמת כ 50% מסך התפקוד הכלייתי. הבדל של עד 5% בין הכליות נחשב תקין. זה אומר שכליה אחת יכולה לתרום 45% וכליה שניה 55% מסך התפקוד הכלייתי . מכאן ברור שהמיפוי תקין. בהערת אגב המיפוי נותן מידע רק על תפקוד הכלייתי היחסי אבל לא על התפקוד הכלייתי הכולל. זה אומר שיכול להיות מצב של ירידה בתפקוד (שתי) הכליות עם מיפוי תקין. תפקוד הכליות מוערך בבדיקות דם ושתן. לאחר אבחנה של יתר לחץ דם מבוצעת הערכת מצב לדרגת הנזק שלחץ הדם גרם (נקרא בירור לפגיעת אברי מטרה), ובמטופלים מסוימים (בניהם בנך כפי שכתבת עובר סידרת בדיקות) נעשה בירור לשלול מחלה שגרמה ליתר לחץ הדם (המכונה לחץ דם שניוני). יתר לחץ דם שניוני עלול להגרם על ידי ממחלות כליות, מחלות כלי דם, מחלות אנדוקריניות ועוד. במרבית המאובחנים עם יתר לחץ דם לא מניתן להצביע על גורם אחד ברור ליתר לחץ דם (מכונה יתר לחץ דם ראשוני) . בהצלחה
אין סיבה שלהרגשה שהשמים נפלו. בכלל אל. התקדמות של הרחבת האגן מוכרת כחלק מהמהלך של מצמאים כאלו בעיקר בחדשי החיים הראונשים כש תפקוד הכליות ותפוקת התשן הולכים ומשתפרים. חשוב שהרואפה שעוקבת אחריכם תראה את התמונות ואת ההתקדמות של הממצאים ותחליט אם יש צורך בהעמקת הברור ע,י בידוקת כמו מיפוי כליות או פשוט להמישך לעקוב אחר האולטראסאונד וכמובן להמשיך להיות ערניים לזיהומים בדרכי שתן
קורטקס לובולארי זה תאור הדמייתי של המבנה של הכליה כפי שנראית באולטרסאונד ויכול להיות וריאציה תקינה (שמאל). הכליה הימנית פגועה לפי ההדמיה. גם קטנה משמעותית וגם טשטוש cmd מעיד על כך.
שלום רב, לרוב בדרגה 5 ההצלות בהזרקות הן פחותות. ההצלחות הטובות ביותר הם בניתוח הפתוח שיש איתו ניסיון רב. לעתים אם אכן מדובר בדרגה 5 והשופכן מאד רחב צריך לעתים גם לקצר ולהצר אותו כש׳די שאפשר יהיה להשתילו מחדש בצורה טובה ובמקרה כזה בודאי ההצלחות הטובות ביותר עם הניסיון הרב ביותר זה בניתוח הפתוח. אפשר גם ברובוט אך הניסיון קטן יותר ןאיני בטוח שהתוצאות טובות כמו בניתוח הפתוח. בברכה פרופ׳ לבנה
כדי להעריך את התפקוד הכלייתי במסת השריר שלך כדאי לבצע איסוף שתן ל cct, וגם לוודא שאין חלבון או דם בשתן. גם אם הכל יצא תקין, אתה אמנם יכול לחזור להתאמן אבל השאלה כמה זו כמות חלבון נורמלית. 2 גרם חלבון לק״ג זה לא נורמלי אלא הרבה מאוד. לרוב אנחנו ממליצים עד 1.5 גרם לק״ג באנשים שמתאמנים לבניית שריר עם רקע כלייתי
בדיקת אולטראסאונד אינה טובה לגילו צלקות ברקמת הכליה. זה תלוי בבודק וןבמכשיר ובעיקר בגודל של הצלקת. אני מבינה שבינתיים בצעתם מיפוי כליות כי רק מיפוי יכול לגלות צלקות בצורה מהימנה וגם את מידת הפגיעה בתפקוד היחסי של כל כליה שכמובן מצופה שיהיה סביב 50% כל אחת. כליה שתורמת רק 21% לתפקוד מה100% ששתי הכליות עושות הינה כליה עם כמות רקמה ירודה במידה משמעותית ולפי הניסיון הקיילא משפרת את התפקוד היחסי שלה. ההיפך: היא עלולה אפילו להידרדר במידה ויש עוד זיהומים באותה כליה. לכן המטרה היא לאתר אם יש מצבים שיכולים לתרום לזיהומים חוזרים ברקמת הכליה(בין אם החולה ובין בכליה הבריאה שמבצעת את מרבית העבודה) כמו רפלוקס או הפרעה צנרתית אחרת ולתקן אותה. כ"כ יש לאתר גורמים נוספים שיכולים לתרום כמו עצירות, התאפקות בהטלת שתן והרטבה מתמדת של התחתון. חשוב גם להיות במעקב לחץ דם חלבון בשתן ובאופן כללי להיות במעקב של נפרולוג ילדים יחד עם רופא הילדים המטפל והפניה לאורולוג ילידם בהתאם לתוצאות בדיקות ההדמיה
אם לילדה יש עדיין זיוהמים בדרכי שתן יש בהחלט התוויה לתקן את הרפלוקס השרידי שאת מתארת. מיפוי הכליות יראה את כמות הרקמה התפקודית שיש בכל כליה. ברור שהכליה הקטנה מתפקדת פחות אבל חשוב גם לברר אם יש צלקות בכליה הגדולה. רצוי להתיעץ עם הנפרולוג שעוקב אחרי הילדה ומכיר אותה לאורך השנים לגבי ביצוע כל בדיקת הדמיה ובוודאי לגבי תיקון הרפלוקס לפני שנוקטים בכל צעד
אגן חוץ כלייתי הוא תאור של איפה נמצאת מערכת הניקוז של השתן . בדרך כלל האגן הוא תוך כלייתי. אגן חוץ כלייתי נחשב כ"וריאנט אנטומי" זה אומר מיקום שונה מהנורמה אבל שבדרך כלל אין לו שום משמעות ולא גורם לפתולוגיה (מחלה). העובדה שיש הרחבה של אגני הכליה דוצ יכולה לנבוע משלפוחית שתן מלאה. יש לחזור על ההדמיה הפעם עם שלפוחית ריקה. אם ההרחבה נעלמת אין צורך בהמשך ברור. אם ההרחבות לא נעלמות יש לפנות לברור אורולוגי.
ידוע שגם אחרי תיקון UPJ STENOSIS המערכת נשארת מורחבת גם כש הניתוח מוצלח ויש בהחלט תנודות במידת ההחרה לפי מידת מילוי או ריקון כיס התשן בעת בדיקת האולטראסאונד מאידך יכתן גם מצב של הצרות חוזרת באזור. כדי לבחון זאת מתבצע מיפוי כליות חוזר MAG עם פוסיד. רצוי לברר עם אורולוג הילדים שמטפל בו ו גם נפרולוג ילדים אם נמצא גם במעקב כזה אילו דרכי ברור נוספות ואם בכלל יש צורך להפעילן מתוך התבוננות בדינמיקה של הממצאים לאורך הזמן
הנתונים שאת מתארת יכולים להצביע שהילדה נולדה מראש עם עליה ימנית קטנה יותר ויתכן עם תפקוד ירוד יותר. בכל מקרה כדאי למדוד לחץ דם , לבצע בדיקת שתן כללית תפקודי כליה ולהגיע ליעוץ נפרולוגי עם תואצות + רצוי ה CD של הבדיקה של אולטראסאונד. דרוש המשך מעקב נפרולוגי וגם שיקול דעת לגבי ביצוע מיפוי כליות DMSA
במידה והמדידות נכונות- ותמיד כדאי לעשות בדיקה חוזרת ולוודא שגם הרופא שחתום על הבדיקה התרשם מאותם גדלים של הכליות, נראה שהכליה של 7ס"מ היא כליה קטנה לילדה בת 9 שנים ששמפותחת בצורה תקינה לגילה. מדובר קרוב לוודאי במצב מולד- ז"א בתך נולדה עם כליה אחת קטנה יותר- ממצא שבקלות "מתפספס" באולטראסאונד עובר. כדאי אחרי וידוא הממצא לבצע בדיקת לחץ דם בדיקת שתן כללית מיקרואלבומין חלבון וקראטינין וגם בדיקת דם לתפקודי כליה אלקטרוליטים אלבומין וגם איסוף שתן של 24שעות לקראטינין חלבון אלבומין נתרן ולהגיע עם כל התוצאות ליעוץ של נפרולוג ילדים ורצוי גם עם בדיקת האולרטאסאודנ עצמה - CD בהמשך ניתן לשקול מיפוי כליות כדי לברר את התפקוד היחסי של כל כליה אגב מצב של כליה אחת קטנה יותר וקרוב לוודאי עם תפקןד ירוד יותר לא מסביר כאבי בטן אלא אם יש ממצאים נוספים באולטראסאונד שלא דווחת בפניתך- כמו הרחבת אגני כליות או שופכנים וכו
הידרונפרוזיס זה למעשה חסימה של ניקוז השתן שמצטבר. יכול להסביר את הכאבים ואת הדלקות החוזרות. ממליצה לפנות לבדיקת אורולוג בהקדם
שלום רב התשובה מראה שיש עדות לחסימה באחת הכליות. צריך לראות את מכלול הבדיקות שהתינוק עשה ולדעת אם היו סימפטומים ורק אח"כ ניתן להחליט על הטיפול הרצוי. בברכה פרופ' לבנה
לא יכולה לגשת לקישור
שלום מירה. פגם מילוי הוא אזור בכליה שלא קלט את החומר שהוזרק. את צריכה לעשות US או CT כדי שיהיה ברור מה האזור הזה. כליה אחת אמורה להיות מספיקה לתפקוד תקין.
בהצלחה
קשה כמובן לתת תשובה בלי לראות את כל הבדיקות עצמן אבל ניתן לומר באופן כללי שגם אם קיים נזק בכליה שהניקוז שלה אינו תקין ולכן מתוכנן ניתוח , הרי שתיקון ההפרעה ישמור על הרקמה שעדיין מתפקדת וזה חשוב בהחלט
מיפוי הכליות מראה תפקדו סימטרי (שוה) של הכליות עם ספק אזור של צלקת או אזור שנוצר באופן לא לגמרי תקין או בשלב היווצרות הכליות ברחם. יחד עם זאת לא נראה שהאזור הזה משליך על התפקוד של הכליה השמאלית שכאמור תורמת(כמצופה) מחצית לתפקוד הכולל. ממצא זה בהחלט מוכר בהקשר של רפלוקס מולד לכליה(כליות) ואולי גם בהקשר של זיהום בדרכי שתן שעבר- לא מצוין חשוב להמשיך מעקב נפרולוגי כולל מעקב אחרי זיהומים בדרכי שתן איתור מוקדם והתחלת טיפול בהקדם במקרים המתאימים וכן מעקב אחר צמיחת הכליות באולטראסאודנ(אין צורך לחזור לרוב על המיפוי) לחץ דם חלבון בשתן וכאמור מעקב נפרולוגי ארוך טווח
שלום רב, אכן המצב מחייב התייחסות יותר מהירה מאחר ומדובר בממצאים משני הצדדים. המצב מצד שמאל נשמע יותר משמעותי. יש צורך בברור נוסף מעבר לאולטרסאונד . ראוי לחזור על אולטרסאונד בגיל חודשיים - שלושה ולהיבדק ע"י אורולוג או נפרולוג לילדים בברכה פרופ' לבנה
אודי. רטנציה קשה של חומר ניגוד באגן הכליה מצביעה על היצרות בחיבור שופכן-אגן כליה. שיפור משמעותי לאחר מתן פוסיד (בדרך כלל נמדד כזמן החולף לניקוז החומר לאחר שניתן חומר משתן) מצביעה על כך שהחסימה אינה מאד משמעותית. תוצאות המיפוי משמאל יכולות להתאים לאבן לא חוסמת שלא מפריעה לניקוז הכליה. הכליה השמאלית מתפקדת לכאורה טוב יותר מהימנית (הבדל של עד 5% נחשב כתקין בין הכליות). התוצאות מימין אינן ברורות לי לאור העובדה שלא נצפו בהדמיות אחרות בהווה או בעבר וזה לא מסתדר בייחוד בהעדר הסבר ברור מימין (גידול/אבן חוסמת) והעובדה שדווקא הכליה הימנית מתפקדת פחות טוב מהשמאלית. האם לא דווח על הרחבת אגן הכליה הימני בסי טי פרוטוקול אבנים בהווה ובעבר? אתה זקוק לייעוץ וברור אורולוגי. ההחלטה על הטיפול האורולוגי ריסוק או ניתוח הוא תלוי מומחיות אורולוג מטפל. ממליצה לך לבצע ברור מכוון לאבנים (יפנה אותך נפרולוג או אורולוג מטפל). באופן כללי על מנת להקטין סיכוי לאירוע נוסף עד השלמת הברור ממליצה לך לקבל יעוץ דיאטנית מפורט (להמעיט בצריכת מלח, אלכוהול, דיאטה עשירת חלבון מין החי. בנוסף מומלץ להקפיד על שתיית מים לאורך היום ולפני השינה על מנת לשמור על שתן מדולל לאורך היממה (שתן בצבע בהיר). בהצלחה
שלום רב כותרת מכתבך כתוב שי רפלוקס דרגה 5. תאור המיפוי מתאים שי חסימה מסויימת במעבר בין הכליה לשופכן. כך שצריך לראות את כל בדיקות ההדמיה ורק אח"כ אפשר לעשות אבחנה נכונה ולהציע טיפול בברכה פרופ' לבנה
נראה שהכליה הימנית אכן קטנה ועצם הגודל והצמיחה המואצת של הכליה השמאלית מעידים גם על תפקדו ירוד יותר של הכליה הימנית ומאידך על תקינות פוטנציאל תפקודי מצוין של הלכיה השמלאית אין דרך לשקם כליה שהיא קטנה כי מדובר בהפרעה שנוצרה עוד בחיים עובריים. חשוב לשמור על מה שיש ולהיות במעקב נפרולוגי ולעקוב אחר זיהומים בדרכי שתן ואם יהיהיו חוזרים לבצע ברור כולל בדיקות הדמיה מתאימות וניתן שלקול ביצוע מיפוי כליות לוודא תפקדו של כל כליה אך לא היתי עושבה זאת לפני גיל שנתיים. כמובן חשוב להמנע משימוש בתרופות ממשפחת אדביל או נורופן ולהמנע ממצבי התיבשות כמה שניתן ולהית כאמור במעקב נפרולוגי
GPA או נחלת וגנר הינה מחלה הפוגעת בשתי הכליות ולא בכליה אחת. מיפוי כליות מסוג DMSA משקף את התרומה היחסית של כל כליה ועל כן אינו מהווה צעד אבחנתי בחזרת המחלה. החלטות של אופן הבירור, הצורך בביופסיה חוזרת ואופן הטיפול צריכות להתקבל על ידי הנפרולוג אצלו אתה נמצא במעקב. יוחלט על צעדים אלו לפי פרמטרים נוספים כמו ערכי הקריאטינין תוצאות בירור סרולוגי משקע שתן לצד כימות חלבון ואלבומין בשתן. וכן פרמטרים קליניים נוספים.