מדריך בדיקות רפואיות: בדיקה אורודינמית בודקת את מנגנון מתן...
הפרעות אלו עלולות לגרום לצניחת רצפת האגן, דליפת שתן או...
רוצות לדעת יותר על הפרעות תפקודיות ואנטומיות של אברי רצפת...
בריחת שתן? התרופפות רצפת האגן? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
כ-15% מן הנשים סובלות מתסמונת שלפוחית רגיזה, הכוללת תדירות...
שחר שלום, ריקון של הרחם בגרידה בד"כ אינו מהווה גורם סיכון לצניחת אברי האגן. כמובן שנחוצה בדיקה גינקולוגית כדי לברר מה הדבר שאת חשה בו. בנוגע להפרעה בהתרוקנות, ככלל הפרעה כזו יכולה להיגרם או ע"י חסימה במוצא השלפוחית / שופכה או עקב הפרעה בהתכווצות השריר שבמעטפת השלפוחית (שריר הדטרוזור). בדיקת האורודינמיקה נועדה לסייע להבדיל בין המצבים הללו, ובהתאם לדו"ח האורודינמיקה ניתן בד"כ להמליץ על המשך ברור ו/או טיפול במידה שנחוץ. כדאי לפנות עם דו"ח האורודינמיקה לרופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה. בברכה
איני יודע , לשאול הרופא שהפנה מה המטרה
בדיקת אורודינמיקה
מדריך בדיקות רפואיות: בדיקה אורודינמית בודקת את מנגנון מתן...
הפרעות אלו עלולות לגרום לצניחת רצפת האגן, דליפת שתן או...
רוצות לדעת יותר על הפרעות תפקודיות ואנטומיות של אברי רצפת...
בריחת שתן? התרופפות רצפת האגן? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
כ-15% מן הנשים סובלות מתסמונת שלפוחית רגיזה, הכוללת תדירות...
5,000 אנשים מעל גיל 40 סובלים מאי יכולת להטיל שתן. רבים מהם...
נשים שומרות בסוד בעיות בריאותיות הפוגעות באיכות חייהן, אחת...
הגעת לגיל 40? סביר שאת או חלק מחברותייך סובלות מצניחת איברי...
סובל מתחושת חוסר התרוקנות גם לאחר מתן שתן? צריבה במתן שתן...
כאן תוכלו לקרוא על בדיקות מאבחנות באורולוגיה ועל מיני...
שחר שלום, ריקון של הרחם בגרידה בד"כ אינו מהווה גורם סיכון לצניחת אברי האגן. כמובן שנחוצה בדיקה גינקולוגית כדי לברר מה הדבר שאת חשה בו. בנוגע להפרעה בהתרוקנות, ככלל הפרעה כזו יכולה להיגרם או ע"י חסימה במוצא השלפוחית / שופכה או עקב הפרעה בהתכווצות השריר שבמעטפת השלפוחית (שריר הדטרוזור). בדיקת האורודינמיקה נועדה לסייע להבדיל בין המצבים הללו, ובהתאם לדו"ח האורודינמיקה ניתן בד"כ להמליץ על המשך ברור ו/או טיפול במידה שנחוץ. כדאי לפנות עם דו"ח האורודינמיקה לרופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה. בברכה
איני יודע , לשאול הרופא שהפנה מה המטרה
בדיקת אורודינמיקה
השאלות שאת/אתה מעלים חשובות וממשעותיות להמשך הטיפול בילד ונרהא לי הכי נכון לקבל יעוץ פנים-אל-פנים עם כל החומר הקיים כולל בדיקות ההדמיה שבוצעו וגם עם הילד עצמו עם מדדי הצמיחה הגופנית שלו, בדיקות המעבדה(דם ושתן) העדכניות, תוצאות מדידת לחץ דם כדי לקבל תמונה שלמה והחלטות נכונות אומר רק באופן כללי שגם רפלוקס מאסיבי יכול לפחות לדרגות נמוכות יותר ואז בסופו של דבר להעלם ללא התערבות אבל לרוב השינוי העיקרי-הירידה בחומרה- קורה בשנתיים-שלוש הראשונות לחיים. לגבי משך הטיפול האנטיביוטי המונע זה תלוי בזיהומים בדרכי שתן- אם ישנם או לא ומתי היה ארוע אחרון וכמה זמן חלף ללא זיהומים מאז לגבי השאלה של סוג הניתוח והצלחתו כדאי להפנות את השאלות לאורולוג ילדים- הם אלו שמבצעים את התיקון כשיש החלטה שיש צורך בכך. בתור נפרולוגית ילדים איני עוסקת בכך. הממצא שמתואר בצפורן ראוי לבדיקה של רופא עור ולהערכתי אינו קשור לבדיקות ההדמיה אבל לא ניתן לחוות שום דעה בלי לראות את הממצא
לרוב בדיקת הוידאו אינה נחוצה, למיטב ידיעתי יש מספר בתי חולים אשר מבצעים עם וידאו
מרינה שלום, מאד נעצבתי לקרוא את שכתבת. באמת נשמע כמו התמודדות לא פשוטה. אני מאמין שבהחלט ניתן לשפר את המצב בעזרת טיפולים מתקדמים שקיימים באמתחתנו ויכולים להתאים למצב שאת מתארת. מאד מומלץ אם טרם ביצעת לעבור בדיקת אורודינמיקה רב-ערוצית על מנת לאבחן בצורה מדוייקת את המנגנון שגורם להפרעה בתפקוד מערכת השתן. בהתאם לתוצאות בהחלט ניתן להציע אפשרויות לטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום לך, ראשית לא מן הנמנע שהמצב שאת מתארת עוד ישתפר באופן ספונטני במהלך החודשים הקרובים. מבחינת טיפולים אפשריים - במצב של הפרעה בהתרוקנות על רקע היפוטוניה של הדטרוזור (השריר שבמעטפת שלפוחית השתן) אין לצערנו טיפול תרופתי יעיל או ניתוח פשוט. קיימות שתי אפשרויות: 1. צנתור עצמי לסרוגין - טכניקה פשוטה המבוססת על החדרת קטטר קטן ודק ייעודי למטרה זו, לפתח צינורית השתן (על ידך) על מנת לרוקן את שארית השתן. ניתן למשל לעשות זאת פעם ביום כשאת מתעוררת בבוקר אם אז לדבריך עיקר הקושי להתרוקן. פתרון זה מאפשר גם לעקוב אחר גודל השארית ובמידה שילך ויפחת ניתן יהיה להפסיק את הצנתורים לחלוטין. 2. נוירומודולציה - שימוש בדחפים חשמליים עדינים המועברים לסיבי עצב המעורבים בבקרה העצבית על פעולת שלפוחית השתן ובעקיפין משפרים את פעולתה. אחת ההתוויות הרפואיות לטיפול זה הינה הפרעה בהתרוקנות שאינה על רקע חסימתי. בברכה, דר' בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן
שלום, לצערי (ולשמחתך) זה לא נושא הפורום, שעוסק במחלות סרטן של מערכת השתן. אני מציע לשאול בפורום שעוסק באורולוגיית ילדים. באופן כללי, כדאי לפנות לאורולוג ילדים. בגלל החלבון בשתן, כדאי לעשות איסוף שתן כמותי ולפנות לנפרולוג ילדים.
אם אין חסימה מכנית יש לשלול בעיה נורולוגית או שרירית. כדאי לפנות לבדיקת אורולוג ולשאול חוות דעתו בנוגע לאורופלומטריה המודדת את קצב זרימת השתן. אם ימצא קושי אוביקטיבי אולי בדיקה אורודינמית (להערכת התיפקוד של כיס השתן) תעזור להכווין את המשך הברור.
בלחץ של 114 ס"מ מים (לחץ גבוה) בורח לך שתן
שלום רב, אם הנתי נכון למרות טיפול בחוסמי אלפא יש לך הפרעת ריקון שכל הערמונית מפריעה למרות שאינה מוגדלת. לפעמים שינוי תרופתי- למשל צתופסת אבודרט יכול לעוזר. אם באורודינמיקה אכן יש חסימה במוצא השלפוחית ניתוח יכול להטיב עמך.אם הבעיה היא ביכולת התרוקנות שלפוחית זה יותר מורכב. שיטת ניתוח TURP מאוד מקובלת באם מדובר בערמונית לא גדולה. לייזר ירוק היא אופציה שבארץ ניתנת לביצוע באופן פרטי בלבד עד כמה שידוע לי. בכל מקרה מה שחשוב הוא בחירת מנתח מיומן.עליך להתייעץ עם האורולוג המטפל שלך.
שלום רב, אין ביכולתי לתת לך תשובה מושכלת שכן המידע חסר, ופורום אינטרנטי אינו המקום לטיפול אלא רק נותן יעוץ כללי בלבד. אזכיר לך שכפי שצויין, גודלה של הערמונית אינו קובע את חומרת התסמינים. אם יש לך עדות לחסימת מוצא הלשפוחית ע"פ בדיקת אורודינמיקה גם בהנתן גודל תקין של הערמונית, בהחלט ניתן לצפות שטיפול בקסטרל יקל עליך. עם זאת, אם אחרי שנה של טיפול אין לך הטבה כנראה שמיצית אותו, ולכן עליך לפנות לאורולוג המטפל שלך ולתייעץ עמו על החלפת טיפול תרופתי או אולי ניתוח. בידיו של המנתח הטוב והמיומן תוצאות הפעולות הללו מאוד טובות ויש מנתחים מצויינים בארץ, שעובדים עם כל קופות החולים ובתי החולים או דרך הביטוחים הפרטיים.
שני שלום, אורודינמיקה הינה בדיקה שמטרתה לברר את תפקוד דרכי השתן התחתונות (שלפוחית השתן והשופכה) ועפ"ר אינה כוללת אמצעי הדמייתי (לעיתים משלבים אותה עם שיקוף). MRI לעומת זאת בהחלט יכולה לאבחן ממצאים קטנים כגון סעיף (דיברטיקולה) שופכתי שהינו למעשה שק קטן מתחת לשופכה עם חיבור בינו לבין חלל השופכה. בדיקה רלוונטית נוספת הינה ציסטו-אורטרוסקופיה שבה ע"י סיב אופטי רואים ממש את החלל הפנימי של השופכה וניתן לעיתים לזהות את הפתח המחבר בינה לבין הסעיף. אם אכן מדובר בסעיף, החשש אינו מסרטן אלא מהזדהמות השתן שנותר בתוך חלל הסעיף ועקב כך כאבים, דלקת וטפטוף שלאחר סוף מתן השתן (post-micturition dribble) שהינו אחד התסמינים האופייניים לדיברטיקולה. כדי להסיר את השופכה מבצעים ניתוח דרך הנרתיק ובו חתך בדופן הנרתיק הקדמי מתחת לשופכה. מסירים את הסעיף ותופרים את הפתח שבשופכה שחיבר ביניהם. הניתוח אינו אמור לפגוע בפוריות או בסיכוי ללדת. אם אינך סובלת מדלקות נשנות בדרכי השתן אין הכרח ליטול תרופות כלשהן גם אם לתקופת ביניים. מבחינת המקום לעבור בו ניתוח - על הניתוח להתבצע ע"י אורוגינקולוג או ע"י אורולוג. לא כ"כ משנה באיזה בית חולים אלא נסינו של הרופא בנושא. בברכה, דר' בני פיינר www.pelvicsurgery.co.il
שלום רב, המידע שנתת לי כאן מאוד חלקי. לצערי הפורום הזה אינו המקום לדיון כזה מורכב. צריך לעבור על ממצאים בבדיקות שביצעת, לברר מה בבדיקה גופנית כולל הערכת נוירולוגית, ובשאר הבדיקות ובהתאם לכך למצוא מה ניתן לעזור..
בדיקה אורודינאמית בודקת את תפקוד שלפוחית השתן, קרי את שלב המילוי ושלב ההתרוקנות של שלפוחית השתן. על פי הבדיקה אין בעייה בשלב המילוי. קיימת בעייה בשלב ההתרוקנות. כדי לתת את המענה הטיפולי הטוב ביותר יש צורך בבדיקת אורוגינקולוג.
אם יש שיפור לדבריך , אפשר לוותר על הבדיקה .
שלום רב, הפרטים שנתת לא ברורים. יש הרבה שניתן לעשות אבל צריך לעבור בדיקה מסודרת. לא ברור למה הכוונה ב"שלפוחית מכווצת"? אולי היית לא מספיק מלאה בבדיקה. בכל מקרה אכן ניתן לבצע US דרכי שתן ובמקרה שלך בוודאי אם היה לך דם בשתן צריך להשלים ציסטוסקופיה- זה גם ייתן מידע על מצב השלפוחית. לאור מה שציינת יש מקום לבצע בדיקות כמו שתן לציטולוגיה, תרביות שתן, ציטוסקופיה ואולי גם אורודינמיקה-אזי ניתן יהיה להבין אכן מה מקור הבעיה וכיצד לטפל.
שלום רב, בדיקה זו נעשית בד"כ לצורך אבחון הפרעות בשלפוחית ובהתרוקנותה. היא נעשית בעזרת קטטר המוחדר לשלפוחית דרך השופכה (באיבר המין) ונותנת מידע על נפח, לחץ ותחושה בשלפוחית, וגם על היכולת להתרוקן. לא מדובר בבדיקה כואבת.
שלום מייק, דטרוסיטול וטוביאס הן תרופות אנטיכולינרגיות שאמורות להקל עליך את הדחיפות למתן השתן ואולי גם למנוע דליפה אם מקורה הוא דחיפות (כלמור, שהשתן דולף כי אתה לא מספיק להגיע לשירותים, מתוך צורך עז להתרוקן). אם הדליפה היא בעת מאמץ(- כמו קימה מישיבה לעמידה, הרמת משא, שיעול או צחוק)- התרופות האלה לא מתאימות.אם זה המצב- דליפה במאמץ- לשיפור בעיה זו ממליצה לך לבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן (ללמוד מחדש כיצד מתאפקים, בעזרת כיווץ של פי הטבעת, עצירת זרימת השתן בעת ההתרוקנות ועוד)- ניתן לבצע זאת גם במסגרת של פיסיותרפיה דרך קופות החולים. אם אכן הדליפה היא במאמץ ולא מדחיפות, אתה יכול לנסות תרופה בשם "יינטריב" שאינה בסל, כמובן- במרשם מהאורולוג, ולהפסיק את הטוביאס/דטרוסיטול. כחודשיים לאחר ניתוח יש אנשים שעדיין יסבלו מתלונות דומות לשלך, ואם חודש נוסף עובר ואין כל שינוי רצוי לחזור למנתח ולהסביר לו את המצב. אולי כדאי שתיבדק שוב: ציסטוקופיה, אורודינמיקה-אם עיקר ההפרעה היא העדר שליטה בשתן.
התמונה הקלינית איננה ברורה. במצבים כאלה יש לבדוק לעומק מדוע נותר מצבך כפי שהוא ויש צורך להמשיך בירור ע"י אולטראסונד כליות ודרכי שתן וכן בדיקה אורודינמית.
לדור שלום אם נשלל סרטן הערמונית בביופסיה , אתה צריך בשלב הזה לפנות לאורולוג שלך , אשר יכוון אותך להמשך בירור וטיפול, יתכן שהוא ישקול ציסטוסקופיה או בדיקה אורודינמית . אל תתפלא שהערמונית שלך יותר קטנה , הרי אתה מקבל פרמיקסון שמקטין את נפח הערמונית (בנוסף לזה שהוא פועל נגד דלקת). האם עברת בדיקת שתן לכלמידיה ומיקופלסמה ? כן הייתי מציע לך להמשיך עם מעקב דם ל- PSA למרות ביופסיה שלילית. צריך גם לבדוק הוספת טיפול בחוסמי אלפא, כמו קסטרל 10 מ"ג, נוסף לפרמיקסון. ד"ר אריאלי
אין דרך לקבוע. ניתן לקבל רמז ע"י בדיקת אורודינמיקה
שלום שוב, ישנן דרכי טיפול שונות לבריחת שתן. בחירת דרך הטיפול היא בהתאם למנגנון הספיציפי שמאחורי בריחת השתן (לדוגמא בריחת שתן במאמץ, בדחיפות, מעורבת, עקב מילוי יתר וכו'). הדרך המועדפת לאבחן היא ע"י שיחה ובדיקה גופנית וכן בדיקת אורודינמיקה. בברכה