תוצאות חיפוש עבור אשלגן ציטראט

צבע שתן כהה נוטה לשחור אינו תקין. עלול להיגרם מהפרשה מוגברת של המוגלובין מחומצן בשתן (כתוצאה מפירוק כדוריות דם אדומות) או כתוצאה מהפרשה מוגברת של מיוגלובין מחומצן בשתן (כתוצאה מפירוק של שריר). שני המצבים הם מצבים חמורים המלווים בתלונות נוספות . הראשון עקב התפתחות של אנמיה קשה והשני עקב הנזק השרירי המאסיבי. לא סביר להניח כי התלונה היחידה בשני המצבים הייתה "רק" שתן שחור. יש מחלה תורשתית נדירה בשם Alkaptonuria בה השתן נראה בצבע תקין בהיותו "טרי" אך הופך לשחור כשעומד. ממליצה לפנות בדחיפות לרופא, להיבדק, ולבצע בשלב ראשון גם בדיקות דם כלליות (כולל גם ספירת דם, בדיקת כימיה עם תפקודי כליה, אשלגן, CPK ), סטיק שתן, משקע שתן.

שלום אביבה, כיוון שטיפול תזונתי אינטרנטי מתאים יותר להנחיות כלליות ובוודאי לא למצב רפואי מורכב ובעל פרטים רבים יותר שאני משערת שאינם מופיעים כאן, חמותך חייבת לקבל ייעוץ מקצועי ופרטני ע"י דיאטן/ית. איני יודעת מה הרקע לאשלגן הגבוה, ערכים, מה מצבה כעת ועוד ועוד פרטים חשובים, ולכן עליה להוועץ (בעזרתכם כמובן) באופן מקצועי ומלא שייתן מענה גם להבטים כגון העדפות המזון שלה, מרקם מתאים וכו'. על מנת להבין קצת יותר ועד לזמן המפגש עם הדיאטן/ית אני מצרפת לך קישור לחוברת הסבר של עמותת עתיד, החל מעמוד 12 מפורט בנושא אשלגן http://www.atid-eatright.org.il/FilesUpload/DocumentPDF/0/1/780.pdf בברכה, שירה

מעיין שלום אכן חברתך צדקה מיץ תפוחים מותסס. מכיל סידן אשלגן וברזל, מזרז את קצב פירוק השומנים בגוף, עוזר במצבי אלרגיה מרקע עיכולי, גזים ועצירות, לעור חיוני ובריא. מאזן את חומציות של מע' העיכול . יש לשתות כף של חומץ תפוחים טבעי בכוס או חצי כוס מים על בטן ריקה בבוקר. בברכת שנה טובה ובריאה טובה -בר שאן

אכן ערכי ה PH בשתן הם חריגים. ישנן מספר אפשרויות ולצורך אבחנה בניהן צריך לקבל ממך אנמנזה מפורטת, לבדוק אותך ולשלוח בדיקות נוספות. האם סבלת מאירועים של אבני כליה? האם יש עוד תרופות שאת לוקחת? סיבות קלות לאבחון בתשאול שיכולות לגרום לשתן להיום בסיסי הן הקאות, אך גם שלשולים, הסנפת טיפקס או זיהום בדרכי השתן .אפשרות אחרת היא שאת לוקחת תרופות ( תוספי תזונה) כגון מגנזיום ציטראט, קלציום קרבונאט או שאת צורכת דיאטה עתירת מוצרי חלב או שהשתן נלקח לאחר ארוחה דשנה. אפשרות נוספת היא שהשתן עמד (אינו "טרי"). אם נשללו הגורמים האחרים שתן בסיסי עשוי לרמז על פגיעה ביכולת הפרשת יוני מימן בכליה. ממליצה לחזור על בדיקת השתן, להקפיד שיהיה שתן ראשון של בוקר, וינתן למעבדה ישירות. (אופציונאלי לשלוח לשלוח תרבית שתן. ויחס חלבון לקראטינין באותה דגימה). אם הממצא חוזר על עצמו ללא סיבה ברורה ממליצה גם לשלוח בבדיקות הדם גזים, כלור, ולחזור על נתרן, ואשלגן. בבדיקות השתן יש לשלוח נתרן, כלור, אשלגן אוראה בשתן ואוסמולריות בשתן. לפי התוצאות יחליט הרופא המטפל על המשך ברור.

שלום אמי, אלשגן הינו מינרל חיוני בגופינו השומר על פוטנציאל חשמלי של ממברנות הגוף ועל פעילות שריר, אלשגן גבוה או נמוך מדי עלול לגרום למוות בעיקר בעקבות הפרעות קצב של הלב. באשלגן גבוה יש לטפל מיידית. בכל מזון שאנו אכולים יש אשלגן, אך מחצית ממנו מגיע מירקות ומפירות. ישנם כאלו עשירים יותר באלשגן וישנם שפחות. דוגמה למזונות עשירים : בננות, עגבניות ומוצריה, אבוקדו, תפוחי אדמה, משמש, סלק, סלרי וכל העלים הירוקים למיניהם. כמו כן תחליפי מלח לרוב עשירים יותר באשלגן.הואיל וזוהי רשימה חלקית בלבד, עליך לגשת בדחיפות לדיאטנית מומחית בתחום הנפרולוגי לייעוץ, הן בנושא האשלגן בכלל והן בבעיה הכלייתית בפרט. בברכה, דנה

שלום, בדרך כלל מקובל לתת טיפול בקיאקסאלאט כאשר יש הפרעה באשלגן (היפרקלימיה- כלומר אשלגן גבוה בדם), התרופה בדרך כלל אינה מיועדת לשימוש קבוע. מבחינת זמן הצריכה - אפשר בכל זמן במשך היממה (לרוב עושים את השתייה במשרד הרופא המטפל) האם את סובלת מבעיה בתפקודי כלייה?, האם יש בעיות בתנועותיות של המעיים? אשמח לרשימת התרופות הקבועות שאת מקבלת באופן קבוע על מנת לתת לך תשובה מדויקת ומפורטת יותר.

1. בדומה למי שפיר על ידי הזרקת אשלגן כלוריד ללב של העובר שיופחת. השבוע נקבע בהתאם לנסיבות. 2. כן. 3. לפחות לתקופה קצרה.

שלום ענת, אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים. כמחצית מגיע מפירות וירקות, ולכן כאשר יש צורך בהגבלת אשלגן אנו מגבילים צריכה של ירקות ופירות. ראשית יש להוריד מהתזונה את הירקות והפירות העשירים מאוד כגון : בננה, עגבניה ומוצריה, תפוחי אדמה, אבוקדו, סלק, ענבים, פירות יבשים, עלים ירוקים (שמיר, פטורוזיליה), תחליפי מלח על בסיס אשלגן, אפרסמון, נקטרינה, גויאבה,קיווי, שסק תפוז, מלון, רימון משמש וערמונים, ארטישוק, במיה, דלורית,בטטה, דלעת, נבטים, פטריות, תרד ,קולורבי ירקות ופירות בעלי תכולת אשלגן נמוכה יותר, אך גם יש לצרוך בזהירות ובמתינות הם : תפוח עץ, אגס, שזיף, אננס ואפרסק בסירופ ואפרסק. אבטיח עד 1 כוס קוביות שווה מנה. לגבי ירקות :בצל, גזר, חסה,חצילים,כרוב, כרובית, כרישה,מלפפון, פלפל, שעועית ירוקה וצהובה. יש לפזר את הירקות והפירות על פני היום. אם יש רמות גבוהות של אלשגן יש לגשת בהקדם האפשרי לדיאטנית לייעוץ אישי, הואיל ואשלגן גבוה מהווה סכנת חיים מיידית. בברכה, דנה

שלום עדי, תזונה לדיאטה דלת אשלגן צריכה להנתן במסגרת דיאטנית בקופת חולים שכן זוהי דיאטה מורכבת. אשלגן הינו מינרל שנמצא בדם אשר חיוני לחיינו. ברמות גבוהות מדי או נמוכות מדי עלול לסכן את חיינו, שכן אשלגן חיוני לפעילות שרירים, ביחוד שריר הלב. אשלגן נמצא בכל מזון שאנו אוכלים, אך כמחצית ממנו מגיע מפירות וירקות. בשלב ראשון יש להמנע מאלו העשירים מאוד באשלגן כגון : בננה, אבוקדו, עגבניות ומצריהן, תפוחי אדמה, סלק, משמש, תחליפי מלח ועוד. בנוגע לקומדין, יש להמנע ממזונות עשירים בויטמין K, שהינם אבוקדו, שמנים למיניהם, עלים ירקוים ועוד. הואיל והדיאטה מורכבת, מומלץ לגשת בדחיפות לדיאטנית קלינית להתאמת תפריט אישי. בברכה, דנה

אשלגן נמוך ללא קשר להתקף חרדה , ניתן להעלותו באמצעות אכילת בננה , אשכולית ......... בדיקה חוזרת ובירור בהתאם באם ממשיך להיות נמוך .

התזונה במחלות כליה כוללת הקפדה על שתיה מספקת (לפחות 2 ליטר ליום אלא אם יש בצקות, אי ספיקת לב או הפרעות במלחים), תזונה דלת נתרן העוזרת גם לאיזון לחץ הדם וכאשר יש ירידה בתפקוד כלייתי (המתבטא בעליית קראטינין בדם) גם הגבלה בחלבון בתזונה. בשלבים המוקדמים, בהם התפקוד הכלייתי שמור, לרוב אין צורך להגביל חלבון בתזונה אך מומלץ להמנע מתזונה עתירת חלבון. (עד 1.2-1.3 גרם לק"ג ליממה). כמובן שבמידה ויש הפרעות במלחים, למשל עליה בערכי אשלגן - יש צורך בהגבלה תזונתית בהתאם.

Diprospan הינה תמיסה להזרקה המכילה 2 נגזרות שונות של הסטרואיד Betamethasone. התכשיר מיועד לטיפול הן במצבים אקוטים והן במצבים כרונים של מצבים רפואיים המגיבים לסטרואידים כגון דלקת פרקים, אסטמה, אטופיק דרמטיטיס סקלורדמה ועוד. במתן סיסטמי התרופה ניתנת דרך השריר והמנה ותדירות המתן נקבעת עפ"י חומרת המצב והתגובה הקלינית. תופעות הלוואי לתרופה הינן מגוונות וכוללות תופעות קרדיווסקולריות, פני ירח, עלייה בתיאבון, תופעות עוריות (אטרופיה, עור "שביר" וכו), תופעות לוואי במערכת העיכול, תופעות לוואי מטבוליות (עלייה ברמות גלוקוז/תנגודת לאינסולין, השפעה על רמות אשלגן ונתרן וכו'), השמנה (ואגירת נוזלים), דיכוי מערכת החיסון ותופעות פסיכאטריות. תתכנה גם תופעות לוואי במערכת שריר שלד (שברים, אוסטאופורוזיס, קרע בגיד). התופעות לרב תלויות מנה ומשך טיפול. חלק מהן הפיכות ומשתפרות עם הפחתת מינון (במידת האפשר). חשוב לזכור כי כבכל טיפול תרופתי - בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה בזמן השימוש בה עלולות להופיע תופעות לוואי ולא כל תופעות הלוואי מופיעות בכל המשתמשים (התגובה ודרגת החומרה היא אינדיבידואלית). על מנת למזער את תופעות הלוואי מהטיפול בסטרואידים יש לטפל במנה הנמוכה ביותר האפשרית לתקופה הקצרה ביותר המשיגות את מטרות הטיפול. בנוסף, קיימות תופעות לוואי שניתן למזער אותן כגון תופעות לוואי שריר שלד- באמצעות פעילות גופנית, מתן סידן/ויטמין D. טיפול בתכשירים רפואיים – כמובן, שבהתאם להנחיות הרופא. משך הטיפול נקבע על ידי הרופא המטפל. ככלל- טיפול תרופתי ניתן כשהתועלת מנטילתו עולה על הסיכון הגלום בשימוש בו. יש ליידע את הרופא על כל תופעת לוואי בלתי צפויה ולהיוועץ עמו לגבי משך הטיפול הנדרש.

כפי שהבנת, מטרת הטיפול להעלות את רמת הציטרט בשתן משום שהוא למעשה גורם המעכב הווצרות של אבנים. יש הממליצים על שתיה מרובה של מיצי הדר להשגת האפקט הזה אבל יש לכך תופעות פחות מומלצות כגון עליה בהפרשת האוקסלט המעלה, בפני עצמה, יצירת אבנים, וחשש מהשמנה משום התכולה הקלורית הגבוהה, שגם היא מחמירה מחלת אבנים. האלקסולב מכיל אשלגן-ציטראט אך גם נתרן-ציטראט ולכן אורוציט-K, המכיל אשלגן-ציטראט בלבד, מומלץ יותר. תופעות לוואי אפשריות קשורות במערכת העיכול (אי נוחות בטנית, יציאות רכות וכו' אך ניתן להתגבר על תופעה זו לרוב על ידי נטילת התרופה עם האוכל). דבר נוסף אליו יש לשים לב הוא רמת האשלגן בדם שעשויה לעלות בעקבות התוספים, אם כי כאשר התפקוד הכלייתי תקין כמו במקרה שלך זה ל נפוץ. הכדורים ניתנים תקופה ממושכת, לא תמיד לכל החיים. דברים עשויים להשתנות. לסיכום - ממליצה על התחלת תוסף אשלגן-ציטראט. לא ממליצה על מגנזיום ציטראט.

אם פעימות מוקדמות גורמות לך להרגיש שהחיים שלך לא חיים ואחרי שהוסבר לך שהמצב לא מסוכן כדאי לטפל קצת יותר בפאן הנפשי ופחות בפעימות המוקדמות אולי כדור וואבן לא ממש מספיק...

ההתיחסות צריכה לקחת בחשבון את יחידות שבהן בוצעה הבדיקה ושיטת הבדיקה. היא גם מושפעת מתרופות. בכל מקרה למרות העדר היחידות נראה לי כי הרנין אינן מדוכא והאלדוסטרון אינו מוגבר כך שהפרשת יתר של אלדוסטרון כגורם ליתר לחץ דם היא פחות סבירה.

כדאי לגשת לקרדיולוג שיעבור על התיק הרפואי וישפר את איזון גורמי הסיכון בהתאם לצורך. לעניין רמות הLDL - מכיון שיש עדות לטרשת עורקים בכלי דם, גם אם אינה חסימתית נכון לשאוף לרמות LDL נמוכות מ55mg/dl.

שלום רב, על מנת לבצע ייעוץ כוללני ומקיף על הטיפול התרופתי, יש צורך במידע נוסף, בין היתר, גישה לתיק הרפואי, לבדיקות המעבדה ואין אפשרות לייעוץ פרטני כזה במסגרת הפורום. ככלל, לא קיימת מניעה מלשלב את התרופות בהן אתה מטופל, כמובן תחת מעקב רפואי ומעבדתי מתאים (למשל בדיקת אשלגן בשילוב שתי התרופות אשר יכולות להעלות רמות אשלגן כמו אטקנד ואלדקטון, בדיקת לחץ דם וקצב לב, תפקוד כלייתי והתאמת מינון תרופות במידת הצורך ועוד) . לא לגמרי הבנתי את אופן הנטילה מנוסח הפנייה ולכן לא אוכל להתייחס לכך. אציין קיימות מספר תרופות בהן נדרשת התאמת מינון במצב של תפקוד כלייתי לקוי למשל ליריקה או פרדקסה (אשר אין ליטול אותה כאשר התפקוד הכלייתי יורד מסף מסוים- כמובן שאין לבצע שינויים בטיפול התרופתי על דעת עצמך, ללא היוועצות ברופא). בנוסף, לא ברור מהו מצב המחלה לשמו ניתן פבוריק והצורך או היעילות של תוספי התזונה שהנך נוטל כגון טריבמין, חומצה פולית. לסיכום, מדובר בטיפול תרופתי מורכב וכדאי מאוד לפנות לרופא, לביצוע הערכה תקופתית של חיוניות התרופות ותוספי התזונה בהם אתה מטופל והתאמתם למצבך הרפואי הנוכחי. במידה וקיים ייעוץ רוקח קליני בקופת החולים בה אתה מבוטח, מומלץ להיוועץ בו.

הגדרת היפוציטראטוריה אינה אחידה אך בדרך כלל נהוג להגדיר כהפרשה הפחותה מ320 מ"ג ליממה. על כן ההפרשה שלך בשתן אינה מוגדרת כתת-הפרשה. ביצרני אבני (קלציום) שואפים לתקן את רמות הציטאט לנורמה כחלק מטיפול מונע . לקיחת טיפול תרופתי מחייבת מעקב אחר חומציות השתן (שכן אם הטיפול גורם להבססת השתן ברמה מופרזת עלולים להיווצר גבישי קלציום-פוספור). התכשירים מכילים אשלגן במטופלים בסיכון לפתח היפרקלמיה (אי ספיקת כליות, מטופלים המשתמשים בתרופות שמעכבות הפרשת אשלגן בשתן) יש לבצע מעקב אחר רמות האשלגן בדם. שים לב שכשמבוצע ברור לאבנים נהוג לחזור על אסופי השתן לפחות! פעמיים. אני הייתי מתחילה בשינוי הרגלי תזונה. תזונה צמחונית קשורה בעליה הפרשת הציטראט בשתן, בעוד שדיאטה עתירת חלבון מין החי קשורה בירידה בהפרשתו.

1) שיא הורמון גדילה של 7.4 הוא גבולי, כי הגבול הוא 7.5. האם בוצעה בדיקה גנטית של הכרומוזומים והם מתאימים לילדה 46XX במי שפיר או לאחרונה?. האם חושב היחס בין פלג הגוף העליון לתחתון? 2) פוטנציאל גובה ללא טיפול- רופא שמכיר את כל הנתונים שלה יכול להעריך 3) השלכות שליליות, גידולים סרטניים? פעילות הורמון גדילה להורמון הגדילה השפעות מרובות על חילוף החומרים בגוף. בחוסר בהורמון גדילה השרירים קטנים וחלשים, כמות רקמת השומן עולה (השמנה מרכזית וידיים ורגליים רזות יחסית). נטייה לסוכר דם נמוך ואינסולין נמוך. זרחן נמוך בדם, נפח נוזלים ומלחים מוקטן. הפרשה מוגברת של חנקן וזרחן שתן. מתן טיפול בהורמון גדילה מתקן כל אלה. במטופלים חסרי הורמון גדילה מתן הורמון גדילה גורם לכניסת חנקן לתאים ויצירת חלבון, מעלה יצירת סוכר, מפחית את מאגרי השומן ומעלה חומצות שומן בדם. גורם לאצירת נתרן, אשלגן וזרחן בגוף. ליצירת תאי שריר הגדלים בכמותם ובגודלם. הורמון הגדילה משפיע על לוחית הגדילה וגורם להתארכות העצמות הארוכות. עדות להשפעת הורמון על העצם היא עלית הפוספטז הבסיסי בדם בעת תהליך הגדילה. על כן, מתן טיפול בהורמון גדילה במצב של חוסר בהורמון גדילה הוא טיפול חיוני מבחינה בריאותית ויש להסביר לקבוצת המטופלים חסרי הורמון גדילה שהטיפול ניתן לא רק כדי להוסיף סנטימטרים לגובה. מתן הורמון גדילה אין לתת טיפול בהורמון גדילה במצבים הבאים: 1) אין לתת טיפול בהורמון גדילה כאשר יש הוכחה לקיום גידול אקטיבי 2) לא ניתן לתת טיפול בהורמון גדילה בגידול תוך מוחי לפני שהטיפול בו הושלם וחלפה שנה מיום ההחלמה. 3) לא יינתן טיפול בהורמון גדילה בחולים במחלה קריטית כגון סמוך לניתוח לב פתוח, ניתוח בטן, תאונה מרובת פגיעות באברים שונים, אי ספיקה נשימתית ומחלות מסדר גודל זה עקב דווח על עליה בתמותה תוך טיפול בהורמון גדילה במצבים אלה 4) במטופלים עם חום מעל 38.5 מומלץ לא לתת טיפול בהורמון גדילה בימים אלה 5) תסמונת פרדר וילי עם השמנה ניכרת (יחס משקל גובה של 200%), הפסקות נשימה בשינה או מחלות דרכי הנשימה לא מוגדרות. כאשר יש חשד למצבים אלה יש צורך בהערכה על ידי א.א.ג ומעבדת שינה כולל ריווי חמצן הדם בשינה. השגחה מיוחד על קבוצות חולים: לקבוצות אנשים מסוימות, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, יש סיכון גדול יותר להופעת מחלה גידולית מאשר לאוכלוסייה הרגילה: נאורופיברומטוזיס (טיפוס 1), תסמונות: דאון, בלום, פנקוני אנמיה ומצבים בהם יש שבירות כרומוזומים. למרות שאין כל הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לגידולים בילדים אלה, יש הוראה לעקוב אחריהם ביתר קפדנות לאיתור מוקדם להופעת גידול. תופעות לוואי של טיפול בהורמון גדילה (נלקחו מרישומי התרופות ב FDA) תופעות משמעותיות לדיווח מידי לאנדוקרינולוג המטפל: א) כאבי ראש, הקאות ולחץ תוך גולגולתי מוגבר: דווח בשכיחות של 1:1000 מטופלים בהורמון גדילה, יתכן שיתבטא רק בכאב ראש או הפרעת ראיה. הסבה יצור ביתר של הנוזל סביב המוח. הפסקה זמנית בטיפול או הורדת המינון פותרת את הבעיה במקרים רבים. כאשר מופיע אחד מהסימנים, יש להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה ב) כאב בפרק הירך, בברך , צליעה. דווח בשכיחות של 1:20000 עד 1:40000 מטופלים. מנגנון הפגיעה החלקת פלטת הגדילה של ראש פרק הירך (Slipped capital femoral Epiphysis ) מנגנון פגיעה אחר נמק מחוסר אספקת דם של ראש פרק הירך (perthes ), כאשר מופיע אחד מהסימנים, יש להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל לפני הזריקה הבאה. הטיפול אורטופדי ממושך למספר חודשים תופעות נדירות יותר ומשמעותן אינה גדולה שינוי בחילוף חומרים של סוכרים: תוך טיפול עולים ערכי האינסולין בדם המטופלים. הדבר פורש כירידה ברגישות לאינסולין. ברוב המטופלים אין שינוי במאזן הסוכר. אין דווח על עליה בשכיחות סוכרת מטיפוס 1 (תלויה בשימוש באינסולין) או סוכרת מטיפוס 2 שאינה תלויה באינסולין תוך שימוש בהורמון גדילה. נכון להיום אין מניעה לטפל בהורמון גדילה בחולי סוכרת שהוכח בהם חוסר בהורמון גדילה. צריכת התרופות לטיפול בסוכרת עולה תוך טיפול בהורמון גדילה. במטופלים העלולים לפתח אי סבילות לסוכר (תסמונות פרדר-וילי וטרנר וילדים שנולדו קטנים לגיל ההריון) עוקבים ביתר קפדנות אחר מאזן הסוכר. מציעים בדיקת רמת סוכר ואינסולין פעמיים בשנה. אם יש מגמת עליה של הסוכר בודקים HEMOGLOBIN A1C פגיעות בשלד: עקמת (scoliosis ). אין הוכחה שמצבים אלה נגרמים ע"י הורמון גדילה. כנראה שהם יותר שכיחים בחוסר הורמון גדילה. סקוליוזיס (עקמת עמוד השדרה) מוחמרת בעת גדילה מהירה מכל סיבה שהיא. תפיחות השד בבנים (gynecomastia ) נמשכת כשבועיים-שלושה, תופעה חולפת בתחילת הטיפול. צבירת נוזלים (fluid retention) : תיתכן בתחילת טיפול בהורמון גדילה, יותר משמעותית במבוגרים. כאב בשורש כף היד (לחץ על גידים) נדיר ובדרך כלל קל. כאב בפרקים או שרירים בדרך כלל קל. בחוסר בהורמון גדילה קיים חוסר נוזלים בחלל האקסטראצלולרי תוך טיפול חוסר זה מתוקן במהירות התופעות בעקבות הצבירה המהירה של הנוזלים בולטת יותר ככל שחוסר הורמון גדילה גדול יותר, ככל שהחוסר מתגלה לאחר מספר גדול יותר של שנים ,ככל שהגיל מבוגר יותר וככל שמינון הורמון הגדילה גבוה יותר . התופעות במבוגרים הם בצקת בגפיים, התקשות שרירים, כאבי פרקים, כאבי שרירים, פגיעה בתחושה במקומות של הבצקת. מתן הורמון גדילה נמוך ועליה בהדרגה יכולה למנוע תופעה זו תופעה אלרגית כמו בכל תרופה - די נדיר. דלקת שריר (MYOSITIS) תופעה נדירה ניתן לשייך אותה לחומר השימור METACRESOL. מתבטאת בכאבי שרירים או כאבים במקום ההזרקה. אם מוכחת עוברים לתכשיר בלי נוזל מיהול זה. יצירת נוגדנים נגד הורמון הגדילה קורה בפחות מ- 5% מהמטופלים. באופן נדיר נוגדנים אלה מבטלים את פעולת ההורמון. סיכון להופעת גידול: אין שום הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון לממאירות . לקבוצות אנשים מסוימות, גם ללא טיפול בהורמון גדילה, יש סיכון גדול יותר להופעת מחלה גידולית יותר מאשר לאוכלוסייה הרגילה: נאורופיברומטוזיס (טיפוס 1), תסמונות: דאון, בלום פנקוני אנמיה ומצבים בהם יש שבירות כרומוזומים. למרות שאין כל הוכחה שטיפול בהורמון גדילה מעלה את הסיכון בילדים אלה, יש הוראה לעקוב אחריהם ביתר קפדנות. חשדות מתוך נתונים סטטיסטיים: בגידולים המפרישים הורמון גדילה (acromegaly ) רמות הורמון גדילה, רמות IGF-I ו- IGF-BP גבוהות. בילדים בריאים ובילדים מחוסרי הורמון גדילה במתן הורמון גדילה במינון של 0.033 מגר\ק"ג שיא הורמון גדילה מגיע ל 13-35 נגר\מל למשך 3-6 שעות. מחצית החיים של הורמון גדילה בדם 2-3 שעות וב- 10 שעות רמות הורמון גדילה הם בנורמה המקובלת. באקרומגליה הרמות גבוהות יותר ןלפרק זמן הרבה יותר גדול.במחלה זו שכיחות גבוהה יותר של פוליפים במעי מאשר באוכלוסייה הרגילה אולם הקשר לממאירות שנוי במחלוקת. לפי מחקרים שבדקו נתונים סטטיסטיים באוכלוסייה רמת IGF-I בדם בתחום הגבוה של הנורמה קשורה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד ובפרוסטטה . בנוסף לכך רמות IGF-I גבוהות ו- IGF-BP3 נמוכות קשורות כנראה לשכיחות גבוהה יותר של גדולים בשד , בפרוסטטה ובמעי הגס. ידוע שלתאי גידול יש קולטנים ל- IGF-I והם מגיבים לו בגדילה אך אין הוכחה ש- IGF-I גורם לגידולים. הורמון גדילה ניתן במצבי חוסר הורמון גדילה בילדים שסבלו ממחלות גידוליות. מטבע הדברים , גם ללא טיפול בהורמון גדילה, חלק מן הגידולים יכולים לחזור. אין הוכחה שבחולים אלה המטופלים בהורמון גדילה, יש שכיחות יתר של חזרת גידולים. למרות שאין הוכחה לתועלת בצעד זה, ממליצים לעקוב במטופלים אחר רמת IGF-I ולדאוג שתישאר בתחום הנורמה. השפעה על מערכות הורמונים אחרות: בלוטת התריס- הורמון גדילה מגביר הפיכת הורמון התירואיד 4T ל- T3 וגורם לחשיפת מחלה סמויה של בלוטת התריס. הורמוני מערכת המין: אין הוכחה שלהורמון גדילה השפעה לא רצויה על הורמוני מערכת המין. קורטיזול: הורמון גדילה מעלה את הפיכת הקורטיזול לקורטיזון. לא ידועה משמעות כלשהיא להיפוך זה. כאבי פרקים: תוארו במבוגרים שקיבלו מינון גבוה מהדרוש של הורמון גדילה. התכווצויות ( convulsions): בדרך כלל אין שכיחות יתר בעת טיפול בהורמון גדילה. פרט לקבוצה אחת, לאחר גידולי מוח במטופלים בהורמון גדילה שכיחות ההתכווצויות גבוהה יותר. הורמון גדילה במחלות מסכנות חיים-בטיפול נמרץ: נעשה מחקר על חולים המאושפזים בטיפול נמרץ, וחולים במחלות קשות הגורמות למאזן שלילי הגורם לפרוק רקמות. במחקר זה ניתן הורמון גדילה לחלק מהמטופלים. טיפול בהורמון גדילה העלה את התמותה מ 19 ל- 42% על כן נמנעים מלתת לחולים אלה הורמון גדילה. שמירת התרופה (יש לקרוא את ה package insert של כל תרופה) לאחר המסת החומר הוא יציב בטמפרטורה של 2-8 מעלות למשך 4 שבועות. בחברות המוסרות על יציבות ב"טמפרטורת החדר" יש לזכור שבתקופות קיץ חמות יש סיכון בהסתמכות על טמפרטורת החדר. אין להקפיא את הורמון הגדילה ואין להשתמש בו לאחר הפשרה מהקפאה. מינון הורמון הגדילה לפי ההתוויה ( לפי רישום ב FDA) המינון הוא המלצה ראשונית לטיפול. אולם מומלץ שהמינון הראשוני לתחילת הטיפול יהיה נמוך יותר בכ- 15-20% ל שבועיים שלושה, כדי למנוע תופעה של צבירת נוזלים בולטת וכאבי ראש. הורמון גדילה גורם בתחילת הטיפול לצבירת מים. התופעה בולטת יותר בילדים עם חוסר קשה בהורמון גדילה במיוחד באלה שהאבחנה נעשתה מאוחר. כיוון שבחוסר בהורמון גדילה מאגר המים והנתרן נמוכים. התחלה הדרגתית גורמת להסתגלות הדרגתית של המטופל ומפחיתה את הסיכוי לכאבי ראש עקב לחץ תוך גולגולתי מוגבר ובצקות. במקרים קיצוניים בהם הבצקות ניכרות יש לעיתים צורך במתן משתנים. השתנות המינון במהלך הטיפול תלויה בעליה במשקל, ככל שהמשקל עולה, המינון עולה. אם קצב הגדילה גבוה מאד, למשל ב GHD, אין סיבה להעלות את המינון. אם קצב הגדילה נמוך מהמצופה לאחר שלילת סיבות לכך כגון טיפול לא סדיר, מחלה נוספת, תזונה גרועה או מחלת מעי מעלים את המינון. גישה נוספת להעלאת המינון היא לפי רמת ה I- IGF. הורמון גדילה גורם לעליה ביצור ה I-IGF. לפי פרסום של כהן וחבריו, אם רמת ה I-IGF נמוכה יש להעלות את מינון הורמון הגדילה. הבעיה בעבודתו זו של כהן שלא נעשה ניתור של התזונה. הגורם העיקרי בילדים לרמת I- IGF נמוכה היא תזונה לקויה. על כן בכל ילד עם בעיית גדילה יש צורך בבדיקת תזונתו על ידי רישום תזונה במשך 3 ימים וניתוח התזונה על ידי דיאטנית. חשובה פעולה זו לפני טיפול בהורמון גדילה גם בילד חסר הורמון גדילה יחול שיפור בגדילה עם השלמת חסרים . גם תוך טיפול בהורמון גדילה תזונה מאוזנת תשפר את התגובה להורמון גדילה. בנוסף לכך תוך טיפול בהורמון גדילה עולה ניצולת המאגרים כגון ברזל. תוך גדילה מהירה צריכת המאגרים עולה ובילד הרגיל לאכול מעט ואין שיפור בתזונתו תוך עליה מהירה של קצב הגדילה, יתפתחו חסרים, כגון חוסר ברזל היכול להתפתח תוך 3 חודשים מתחילת הטיפול. הורמון הגדילה ניתן בזריקה תת עורית כל יום לפני השינה. ההיגיון העומד מאחורי המלצה זו הוא ששיאי הורמון הגדילה גבוהים יותר בלילה מאשר ביום. אולם זריקת הורמון הגדילה גורמת לשיא הורמון הגדילה תוך 4 עד 6 שעות ורמתו חוזרת לנורמה תוך כ 8-10 שעות כך שאין שום דמיון לפיזיולוגיה. בפרסום בודד שבדק את הגדילה של ילדים ב 3 קבוצות, קבוצת בוקר, קבוצת צהרים וקבוצת ערב לא נמצא הבדל בגדילה בין שלושת הקבוצות. המלצות המינון לפי ההתוויה התוויה מינון ב מגר ל ק"ג\יום מינון לשטח גוף (מגר\מטר2 ) ליום GHD 0.025-0.035 0.7-1.0 TURNER 0.045-0.050 1.4 CRF 0.045-0.050 1.4 SGA 0.035 1.0 PWS 0.035 1.0 ISS 0.035-0.067 1.0-2.0 התגובה לטיפול בהורמון גדילה התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים. בקצב הגדילה לפני הטיפול – ככל שקצב הגדילה לפני תחילת הטיפול נמוך יותר, קצב הגדילה תוך טיפול גבוה יותר. ברמת הורמון הגדילה לפני טיפול- ככל שרמת הורמון הגדילה לפני טיפול נמוכה יותר קצב הגדילה על הורמון גדילה גבוה יותר. בתזונה- בחוסר: קלוריות , חלבונים, ברזל, אבץ ויטמין A קצב הגדילה לפני טיפול בהורמון גדילה וגם על טיפול בהורמון גדילה נמוך יותר. יש לציין שחוסר באבץ, ברזל וויטמין A גורמים לחוסר תיאבון וגם עקב כך נפגעת האכילה והגדילה בעקבותיה. במשקל ואורך לידה-תגובת הגדילה של תינוקות שנולדו קטנים למשך ההריון פחותה מזו של תינוקות בשלים. בגיל- בינקות ובילדות המוקדמת תגובת הגדילה טובה יותר מאשר בגילאים גבוהים יותר. במינון הורמון גדילה-במינון גבוה יותר, תגובת הגדילה טובה יותר. באבחנה בגללה נותנים טיפול בהורמון גדילה (טבלה מצורפת) צירופים שונים של גורמים אלה עומדים ביסוד בניית המודלים לתחזית התגובה לטיפול. תגובת גדילה לילדים עם אבחנות שונות. אבחנה קצב גדילה בשנה ראשונה (ס"מ\שנה) מחבר ראשון פרסום SEVERE GHD 11.4+2.6 JORGE JCEM 91:1076-86 (2006) GHD 9.2+2.3 RANKE JCEM 84:1174-83 (1999) SGA 8.7+1.8 RANKE JCEM 88:125-131 (2003) TURNER 7.8+1.8 RANKE JCEM 85:4212-8 (2000) ISS 7.3+1.2 BRYANT Cochrane Database Syst Rev. 2007 Jul 18;(3) מעקב הטיפול בהורמון גדילה מטרות המעקב הן: • לוודא תגובה תקינה של עליה במשקל ובגובה- ביקורת כל 3-4 חודשים אם אין עליה תקינה, לוודא תזונה לוודא בעיות נוספות • לוודא טיפול מסודר ועקבי- כאשר יש חשד לדרוש להביא את כל בקבוקי התרופה הריקים לביקורת, לבדוק מספר הבקבוקים וכמה נוזל נשאר בבקבוקים • בחוסר הורמון גדילה לוודא האם מתבטאים חסרים נוספים כגון תת פעילות של בלוטת התריס שהייתה סמויה במטופל ועם הטיפול בהורמון גדילה היא מופיעה באופן קליני, הופעת חוסר בקורטיזול (אי גילוי מסכנת את חיי המטופל). – לבדוק כל 6 חודשים לפחות IGF-I יש לשמור על רמתו בתחום הנורמה. אם הרמה עולה מעל + 2 סטיות תקן להוריד את המינון. דרישת ה FDA היא שרמת I-IGF לא תעלה על 2.5 סטיות תקן מעל הממוצע לגיל ולמין. אם הרמה עלתה מאד מפחיתים מינון ב 15-20%. בילדים שאין סכנת היפוגליקמיה, אם רמת ה I-IGF עלתה מאד ניתן להפסיק טיפול ל 7-10 ימים ולחדשו במינון נמוך ב 15-20%. אם רמת ה I- IGF נמוכה וקצב הגדילה נמוך לבדוק תזונה לקויה, מחלה סמויה, מינון נמוך מידי של הורמון גדילה, ליקוי בטכניקת ההזרקה, טיפול לא סדיר. מתי מפסיקים טיפול בהורמון גדילה בחוסר בהורמון גדילה- בחוסר בהורמון גדילה הטיפול חיוני מבחינה מטבולית. עם סיום הגדילה, במידה ובנוסף לחוסר בהורמון גדילה חסרים 2 הורמונים נוספים, ממשיכים בטיפול בהורמון גדילה. אולם לאחר גמר הגדילה המינון הנדרש של הורמון הגדילה הוא, הרבה יותר נמוך כי חלק הפעילות המטבולית לשם גדילה אינו קיים. גם הפיזיולוגיה מראה שיצור הורמון גדילה הולך ויורד עם הגיל, הרמה הממוצעת של הורמון גדילה בדם הולכת ויורדת עם הגיל ( ). במידה וחסר הורמון גדילה בלבד כחודשיים לאחר סיום הטיפול יש הבודקים את שיא הורמון הגדילה על ידי תבחין גלוקגון. יש מקרים בהם בחוסר מבודד של הורמון גדילה, לאחר הפסקת הטיפול, המטופלים מתאוננים על חולשה. אולם אין הטיפול בהם בסל הבריאות. אם מדובר לצורכי גדילה בלבד, כאשר קצב הגדילה יורד מתחת ל 2 ס"מ לשנה, מומלץ להפסיקו. כלל נוסף שהוא משני בחשיבותו לקצב הגדילה הוא גיל עצמות 16 בבנים וגיל עצמות 14 בבנות. 4)אף תוסף תזונה אינו יעיל כמו הורמון גדילה. לילד שאוכל היטב אין כל חשיבות לחוסף התזונה. 5) אין הבדל בפעילות בין ההורמונים ההבדל הוא במזרק

ערב טוב, השאלה לא קשורה לפורום לגידולים נוירואנדוקרינים נירא לפי כל הבירור שעשית שאתה במעקב של אנדוקרינולוג מצויין בברכה, ד"ר גלסברג

יהודה שלום, אני יכול להציע על טיפול בדיקור סיני שעשוי לעזור בליווי דיאטה דלת אשלגן מתאימה. בהצלחה! רונן רוזנבלט-ניר

מני שלום הדיאטה שלך נראית מאוזנת ומכילה מגוון רחב של מזונות בריאים. הנה כמה נקודות עיקריות לגבי המינרלים והוויטמינים בתזונה שלך: מים: שתייה מרובה של מים היא חיונית לשמירה על תפקוד תקין של הגוף. שיבולת שועל: מקור טוב לסיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B, ומינרלים כמו מגנזיום וברזל. סלט ירקות: מכיל ויטמינים כמו ויטמין C, ויטמין K, וחומצה פולית, וכן מינרלים כמו אשלגן. שמן זית: מקור טוב לשומנים בריאים וויטמין E. לחם מלא: מספק סיבים תזונתיים, ויטמינים מקבוצת B, ומינרלים כמו ברזל ומגנזיום. פיצוחים: עשירים בשומנים בריאים, חלבונים, ויטמינים כמו ויטמין E, ומינרלים כמו מגנזיום ואבץ. פירות: מספקים ויטמינים כמו ויטמין C, ויטמין A, וסיבים תזונתיים. עוף או דג: מקור טוב לחלבון, ויטמינים מקבוצת B, ומינרלים כמו ברזל ואבץ. מרק ירקות: יכול לספק מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים בהתאם לסוגי הירקות. עם זאת, חשוב לוודא שאתה מקבל את כל הוויטמינים והמינרלים הנדרשים. לדוגמה, ויטמין D, סידן, וויטמין B12 הם חשובים במיוחד בגילך. כדי שהטיפול יהיה שלם ויענה על הצרכים שלך כדאי לפנות לנטורופט / הרבליסט כדי שיראה את מצבך מכל ההביטים ויתאים לך טיפול מתאים בהצלחה .

שלום שירי, קשה לומר בדיוק, כי חלבון לא משנה כמותו אלא משתנה מבנית, ויטמינים חלקם נהרסים בחום. מינרלים גם הולכים לאיבוד. בברכה,דנה