תוצאות חיפוש עבור אמבו

שלום רב אמא בת 74 עם boop,שלא חולף ,נכנסת לסיטורציה נמוכה עושים לה אמבו ,מוציאים הפרשות כי יש לה טרחסטומיה,,הסטירואידים לא עוזרים ,יש לה רעידות בגוף ,איך אפשר לעזור לה ,המחלה קשה מאוד . תודה

הפתרון הוא אמבו, מוצר פלסטיק קטן וזול שעולה כמה עשרות שקלים! צריך להקים מערך גדול של מתנדבים צעירים שיעשו משמרות 24/7 ויפעילו את מכשירי האמבו של החולים שאין עבורם מכונות. ברור שזה רעיון קיצוני, אבל זה עדיף על פני לנתק את החולים האלה מהמכונות ולתת להם למות כמו שעושים באיטליה, לא? מה דעתך? האם שימוש ממושך במכונות הנשמה ידניות זה משהו שקיים באפריקה?

הפתרון הוא אמבו, מוצר פלסטיק קטן וזול שעולה כמה עשרות שקלים! צריך להקים מערך גדול של מתנדבים צעירים שיעשו משמרות 24/7 ויפעילו את מכשירי האמבו של החולים שאין עבורם מכונות. ברור שזה רעיון קיצוני, אבל זה עדיף על פני לנתק את החולים האלה מהמכונות ולתת להם למות כמו שעושים באיטליה, לא? מה דעתך?

הבן השני שלי נולד וסבל ממצוקה נשימתית מייד עם היוולדו הוא לא נשם ולא בכה לא היתה רופאת ילדים במחלקה ואף אחד לא ידע מה לעשות האחות עשתה לו עיסויים והרימה טלפון לקרוא לרופאה לקח כמה דקות עד שהיגיעה דקות ארוכות ושקטות שאני מעורפלת חצי ישנה ואמא שלי איתם שואלת בחרדה למה הוא בוכה עד שהרופאה הגיעה סוף סוף עבר החייאה עם אמבו וקיבל זריקת נרקן הסבירו לי שהוא נולד מסומם מהפתדין ובגלל זה לא נשם כי קיבלתי פתדין סמוך מאוד ללידה (היגעתי עם פתיחה של 8 צוואר מחוק 80% ) אציין שכרגע נעם בן שנתים וחציילד מקסים אך חריג במידה מסויימת הגננות שלו מתלוננות מאז היותו בן שנה על ריחוף חוסר הקשבה מסוגר עם עצמו לא ממש מתעניין בסביבה ולא כמו כל הילדים כרגע אני פונה איתו להתפתחות הילד דיי באיחור צריך לבקש ממנו כל דבר 10 פעמים הוא לא קשוב לא משתף יכול לשבת שעות עם עצמו ואמא שלי חושבת שיש קשר ישיר בין הבעיות הללו ולזמן שלא נשם....מה עליי לעשות? יש לציין שעם כל זה נעם ילד חכם

שלום רב, 1) האם תינוק שעבר גירוי נשימה בדקה הראשונה לחייו (עם אמבו) וקיבל אפגר 9 ואחרי 5 דקות אפגר 10 צפוי להשפעה כלשהי של הדבר על התפתחותו הנוירולוגית/ קוג?? תינוקי סבל מהאטת דופק ונולד בלידת וואקום ומיד נלקח מהחדר והוחזר אחרי מס? דקות ארוכות כנצח, ואנו חוששים ממשמעות הקושי הראשוני בנשימה. הוא כבר בן שבוע ומקסים ועירני. 2) לאחר כמה זמן התפרים אמורים להנמס? שבוע אחרי הלידה חל שיפור גדול בכאב אך עדיין הישיבה מאד לא נעימה... 3) בנוגע להנקה- התינוק יונק מצויין (ע?פ החיתולים והמשקל) ואוחז בשד מצויין (ע?פ יועצות הנקה), אך בעת ההתחברות אני חשה כאב חזק בפטמה למספר שניות. לאחר כמה זמן כאב זה צפוי לעבור, והאם ללשון קשורה באופן ממש מינימלי (על גבול הנורמלית כדברי רופא ילדים) יש קשר לכאב הזה? תודה רבה!

שלום רב, ביתי בת 10 מקבלת מזה שנתתים דקפפטיל CR 3.75 .בפעם האחרונה נתנו לה דקפטיל אמבו 3.75 1.האם יש הבדל בין השניים? 2.בנתיים יש המשך צמיחת השדיים ואני חוששת שהטיפול לא מספיק יעיל.האם יש חשש לקבלת מחזור למרות הטיפול? 3. גיל העצמות שלה מתקדם ביותר משנה וקצב הגדילה הואט האם למרות זאת יש לשקול מתן זריקה כעבור 21 יום? תודה וגמר חתימה טובה

שלום ד"ר. בני בן 4 חודשים, סובל מבעיה רפואית שלא אובחנה ע"י שום רופא עד כה: מאז ומתמיד אוכל בצורה בעייתית. מצטברים לו המון גרעפסים בבטן שמפריעים לו להמשיך לאכול לאחר כמות קטנה. עד שלא מצליחים להוציא אותם הוא לא מסכים להמשיך לאכול. כמובן שזה מאוד מציק לו והוא בוכה ומתלונן, וכך ההאכלות שלו נמשכות כשעה (אנחנו לא ממשיכים אחרי) ומלוות בהמון בכי וקושי. כמעט תמיד נשארים עוד גרעפסים גם אחרי הארוחה ואלה מפריעים לו לשחק ולאחר מכן גם מפריעים לו לישון. הגוף שלו מאוד מכווץ, הוא משמיע קולות מאמץ ומתנשף, ומאוד לא רגוע... בד"כ גם מתחיל לשהק לאחר זמן מה כשלא הצלחנו להוציא את כל הגרעפסים החוצה.. אציין שהוא אוכל מבקבוק "Bfree" ומפטמה מס' 2 (3 חודשים ואילך), ומתחיל ארוחה רק כאשר הוא רגוע ולא בוכה. רקע נוסף: הוא נולד בניתוח קיסרי בשל האטות בדופק, לא נשם ועבר החייאה עם אמבו (אולי קשור?). לא הצליח לינוק לאחר נסיונות רבים ומגוונים וכיום אוכל רק את החלב שלי, שאותו אני שואבת לו. בגיל חודשיים עבר התרת לשון ושפה קשורות. בהתחלה חשבנו שזו בעיה רגשית, שקשורה לטראומה שהוא עבר. אבל עכשיו, בגיל 4 חודשים, כשהבעיה עדיין קיימת, אני מתחילה לחשוב שאולי יש משהו במבנה הפיזי שמפריע לאכילה תקינה... ספרנו לרופאת הילדים על הבעיה אבל היא לא ידעה לתת מענה. אם כך, מהי דעתך בנושא? ולאן אנחנו צריכים לפנות לקבלת ייעוץ ואבחון של הבעיה? תודה מראש.

נולדה לי בת לאם בת 19 בהריונה הראשון(התינוקת בת 12 יום). האם הייתה במעקב במהלך ההריון. הלידה הייתה במועד. אפגר 9/10 .בדיקה גופנית לאחר לידה היתה ללא מצא חריג. התינוקת החלה לינוק מאמא בגיל 15 שעות. הייתה הפסקת נשימה ונזקקה להנשמה דרך אמבו. תוך כדי כך בוצעה בדיקת דם לדקסטרו ונמצא ערך נמוך מאוד 17% מ"ג. התינוקת חוברה לעירוי עם תוספת גלוקוז עם תיקון של הערכים. בוצע גם בירור ספסיס שהיה תקין וטופלה באנטיביוטיקה לא הייתה עדות לחמצת מטאבולית בזמן ההיפוגליקמיה וערך הלקטט היה בגדר הנורמה. התינוקת קבלה הזנה דרך הפה. בהמשך האשפוז עקב היפוגליקמיה חוזרת. נלקחו בדיקות דם שונות ובהן נמצא ערך פתולוגי נמוך של קורטיזול (0.79). הורמון גדילה 10.10 ML/NG.תפקודי בלוטת התריס בגדר הנורמה. שאלתי: 1.האם יש סיכוי שאחוז ההקורטיזול יכול לעלות(כלומר ההורמון הנמוך הזה עוד יתפתח וישתפר) ולא תצרך לקורטיזול מבחוץ בעתיד? 2.הורמון הגדילה מתאים לגיל שלה? אשמח אם תעני לי ותודה מראש

נולדה לי בת לאם בת 19 בהריונה הראשון(התינוקת בת 12 יום). האם הייתה במעקב במהלך ההריון. הלידה הייתה במועד. אפגר 9/10 .בדיקה גופנית לאחר לידה היתה ללא מצא חריג. התינוקת החלה לינוק מאמא בגיל 15 שעות. הייתה הפסקת נשימה ונזקקה להנשמה דרך אמבו. תוך כדי כך בוצעה בדיקת דם לדקסטרו ונמצא ערך נמוך מאוד 17% מ"ג. התינוקת חוברה לעירוי עם תוספת גלוקוז עם תיקון של הערכים. בוצע גם בירור ספסיס שהיה תקין וטופלה באנטיביוטיקה לא הייתה עדות לחמצת מטאבולית בזמן ההיפוגליקמיה וערך הלקטט היה בגדר הנורמה. התינוקת קבלה הזנה דרך הפה. בהמשך האשפוז עקב היפוגליקמיה חוזרת. נלקחו בדיקות דם שונות ובהן נמצא ערך פתולוגי נמוך של קורטיזול (0.79). הורמון גדילה 10.10 ML/NG.תפקודי בלוטת התריס בגדר הנורמה. שאלתי: 1.האם יש סיכוי שאחוז ההקורטיזול יכול לעלות(כלומר ההורמון הנמוך הזה עוד יתפתח וישתפר) ולא תצרך לקורטיזול מבחוץ בעתיד? 2.הורמון הגדילה מתאים לגיל שלה? אשמח אם תעני לי ותודה מראש

לפרופסור צדיק צבי שלום. נולדה לי בת לאם בת 19 בהריונה הראשון(התינוקת בת 12 יום). האם הייתה במעקב במהלך ההריון. הלידה הייתה במועד. אפגר 9/10 .בדיקה גופנית לאחר לידה היתה ללא מצא חריג. התינוקת החלה לינוק מאמא בגיל 15 שעות. הייתה הפסקת נשימה ונזקקה להנשמה דרך אמבו. תוך כדי כך בוצעה בדיקת דם לדקסטרו ונמצא ערך נמוך מאוד 17% מ"ג. התינוקת חוברה לעירוי עם תוספת גלוקוז עם תיקון של הערכים. בוצע גם בירור ספסיס שהיה תקין וטופלה באנטיביוטיקה לא הייתה עדות לחמצת מטאבולית בזמן ההיפוגליקמיה וערך הלקטט היה בגדר הנורמה. התינוקת קבלה הזנה דרך הפה. בהמשך האשפוז עקב היפוגליקמיה חוזרת. נלקחו בדיקות דם שונות ובהן נמצא ערך פתולוגי נמוך של קורטיזול (0.79). הורמון גדילה 10.10 ML/NG.תפקודי בלוטת התריס בגדר הנורמה. שאלתי: 1.האם יש סיכוי שאחוז ההקורטיזול יכול לעלות(כלומר ההורמון הנמוך הזה עוד יתפתח וישתפר ויתאזן) ולא נצרך לקורטיזול מבחוץ? 2.הורמון הגדילה מתאים לגיל שלה? 3. ואם אפשר שאתה תטפל בילדה שלי כך שלא תצרך לקריטזול מבחוץ אשמח לשלוח אילך את כל התיק הרפואי שלה מיידית? אשמח אם תענה לי ותודה מראש

אבי בן 56 היה חולה מלנומה במצב קשה. הוא לא אושפז בבית החולים כל ימי המחלה. שרד הרבה מעבר לקיצבת החיים שהרופאים נתנו לו. יום אחד הוא חש בקשיי נשימה. בחדר המיון בהדסה עין כרם ייצבו את מצבו. אך אמרו לנו שזה ענין של מקסימום יום או יומיים. לנו זה לא היה נראה כי הוא תקשר אתנו שם ודיבר עמנו רגיל. כמו כן המכונות להם היו מחובר הראו על מצב יציב מאוד. לפתע הם הודיעו לנו כי מעבירים אותו למחלקת אונקולוגיה. לשאלתינו הם אמרו כי הכל ימשיך כרגיל ויהיה מחובר למכונות וישאר על אותו מטה. ההעברה נעשתה בצורה רשלנית ביותר. רופא אונקולוג מהמיון לווה אותו עם הנשמה דרך מכשיר אמבו. ועובד משק בית גלגל את המיטה. דלת חדר המיון היתה חסומה והיה עיכוב גדול בדרך. לאחר מכן היה בלבול במספר החדר בו הוא היה צריך לשהות. את מכשיר ההנשמה גלגל אחד מבני המשפחה. האחיות באונקולוגיה לא היו ערוכות למעבר. באמצע המעבר נתקעה המטה במכשיר ההנשמה. לדעתינו הרופא לא יכול היה להנשים כל הזמן הארוך הזה והופסקה ההנשמה באמצע. לאחר שהכניסו אותנו לחדר התחננו אליהם שלא יעבירו אותו למטת המחלקה לא ישאירו אותו למיטת המיון והם לא הסכימו. לאחר מכן רצינו להיות בחדר והם לא הסכימו בשום אופן. כל הזמן סילקו אותנו מהחדר תוך כדי הטיפול בו. לאחר כרבע שעה הם קראו לנו ואמרו שאלו הנשימות האחרונות שלו, עשו את עצמם כאילו הם הנשימו אותו. להערכתינו הוא כבר מת באמצע הדרך. גם הרופא הזוטר האונקולוג במיון אמר לנו שבאמת הוא לא שרד את ההעברה והטלטול ממיטה למיטה. רציתי לדעת האם ההעברה הכושלת למחלקה והזלזול המחפיר בניתוק ממכונת ההנשמה ללא הכנה רצינית והעברה נכונה ומסודרת אינה מצריכה את פיטורי הרופא הנ"ל. והאם אנחנו יכולים לדרוש פיצויים על העוגמת נפש המרובה שנגרמה לנו כאשר לאחר כל כך הרבה ימי מחלה וסבל בסוף רוצחים את האבא בכזו רשלנות. כמובן שאין לנו כל הוכחה למה שהיה שם. יש סיכויים לכזו תביעה? אודה לך על תשובה מהירה

שלום עו"ד יונתן דיוויס. לצערי הרב עברתי הרבה תלאות ב-8 שנים אחרונות ואבקש התיחסותך ל-3 מקרים שעברתי: 1. בעת ביקור סטנדרטי אצל גניקולוג של הקופה, הוא החליט להמליץ לי על כדורי פרוגילוטן מבלי לעשות לי שום בדיקת התאמה וגם ללא ציון הסיכונים שבנטילת הכדורים(שנת 1997). ב-1998 עברתי ארוע מוחי וב-2000 התגלה אצלי סרטן שד (אין עבר משפחתי). האם ניתן לקשור את המחלות האלה לכדורים ההורמונליים ולרשלנות רפואית של הרופא? 2. בעת הנסיון לניתוח של סרטן השד, המרדים גרם לחניקתי עם הטובוס, הניתוח בוטל ולמזלי הצליחו להעיר אותי. הניתוח נדחה וערכי כל הבדיקות קפצו לשמיים. (הבדיקות של הכבד חזרו לנורמה רק כעבור כשנה). האם יש עילא לרשלנות רפואית ואת מי לתבוע? 3. בשנת 2004 נפלתי ושברתי את עצם הפיבולה עם תזוזה. בבית החולים, במיון האורטופדי החליטו לנסות לאחות את השבר תוך הרדמה מיידית, תוך הזרקה מהירה מידי של כמות גדולה מידי של חומרים שגרמו לי דום נשימה. תוך ריצה מטורפת, הזריקו לי חומר נגדי, הצליחו להעיר אותי עם אמבו ובו זמנית המשיכו לנסות לאחות את השבר ולגבסו כשאני כבר ערה אבל עם מסכת חמצן ותוך כאבי תופת. אחרי שבועיים מאחר והעצם לא היתה במקום, נאלצתי לעבור ניתוח שבו שמו לי פלטה עם ברגים ושוב גבס. האם יש עילא לרשלנות רפואית ואת מי לתבוע? מודה לך מראש על הסבלנות. לא מצאתי דרך לקצר. מ.ג.

שלום רב, אני נשואה +6, בת 37, עובדת כעצמאית .לפני כשנה ילדתי בת. במהלך הלידה ביקשתי לקבל זריקת אפידורל. מיד עם קבלת הזריקה היתה לי ירידה דרסטית בלחץ הדם והרגשתי שכל הגוף נרדם. מאחר והיה קשה לי לנשום, סייעו לי לנשום באמצעות מסכת "אמבו". לאחר הלידה עדיין הייתי באותו מצב במשך כשעה וחצי (למעט הנשימה שהסתדרה לאחר כחצי שעה). מבירור שניסיתי להעלות אמרו לי שבגלל מבנה החוליות בגב שלי מגיעים מיד לאיזור ה"ספינל" ולכן אני צריכה חהזהר בעת קבלת זריקת אפידורל בעתיד. לאחר כחודשיים בקרתי אצל רופא שיניים וקיבלתי חומר הרדמה- ושוב החלה תופעה דומה אם כי לא באותה עוצמה. לפני שבועיים הייתי בבדיקות רגישות לחומרי הרדמה בביה"ח הדסה עין כרם, וגם שם החלו תופעות דומות כמו אצל רופא השיניים. הסבירו לי שם שזוהי תופעה שנקראת "ווזווזה" (אם אינני טועה, וכי זוהי תגובה של מעין הלם של מעכרת העצבים אך לא תופעה אלרגית. כמו כן ציינו במכתב התשובה לרופא ששלח אותי כי עליי לבצע טיפולי שיניים אך ורק במרפאת בית החולים. רציתי לברר מספר נקודות: 1. מהי בדיוק ההגדרה של התופעה הזאת? 2. כיצד ניתן להתמודד איתה? 3. האם אני נמצאת בסכנת חיים בכל פעם שאני משתמשת בחומר להרדמה מקומית? 4. עליי לבצע עקירת שן בינה. מהי הדרך בה אוכל לבצע את העקירה בלי שאחוש כי אני מסכנת את חיי? 5. האם עליי לציין כי קיימת אצלי תופעה מסוג זה ולצרף אותה לת.זהות למקרה חירום? רציתי לציין כי התחושה שליוותה אותי בכל פעם לאחר שהתופעה קרתה היתה כי אני נמצאת בסכנת חיים. היה לי קושי רב לחזור לשיגרה בכל אחת מהפעמים, בעיקר משום שאני אדם פעיל מאוד. אודה לך על תשובתך, אורנה

אתה יכול בבקשה להסביר לי מה זה טובוס ,אינטוביציה תודה מראש