תוצאות חיפוש עבור אטרופין

סופר פארם professionals

שלום. ייתכן וזה נובע מהניתוח. או מטיפות שמקבל (כמו אטרופין, למשל). אם אין חשש לבעיה נוירולוגית- לא דחוף.

יש כמה אפשריות לניתוח וצריך לבדק אפשר ליצור קשר אתי

נראה שאתה סובל מהשלכות מאוחרות של הטראומה בעין, שיכולות לכלול פגיעה בעצב הראייה, שינוי בעדשה, הפרעה בתפקוד הקרנית או בעיות נוירולוגיות כמו עוויתות עפעף רפלקסיביות (Blepharospasm) או רגישות יתר לאור. העובדה שהבדיקות השגרתיות כמו לחץ תוך-עיני ובדיקת רשתית יצאו תקינות אינה שוללת בעיה בתפקוד העין עצמה. מכיוון שהטיפות שקיבלת (אטרופין 0.01%) גורמות לך לאי-נוחות משמעותית, הן כנראה לא הפתרון הנכון עבורך. כדאי להתמקד בבירור נוירואופטלמולוגי ובבדיקות מתקדמות לקרנית ולשרירי העפעף, שכן הבעיה עשויה להיות נוירולוגית או פוסט-טראומטית. אם אתה מחפש רופא מומחה פרטי שעובד עם הפניקס, מומלץ לפנות לנוירואופטלמולוג או למומחה קרנית שיכול לבצע בדיקות מתקדמות ולהעריך את מצב הקרנית והעצב האופטי. רופאים מומלצים נמצאים בבתי חולים גדולים כמו אסותא, הדסה, רמב"ם או איכילוב. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שתי האפשרויות יכולות להיות נכונות ואי אפשר לדעת בלי לבדוק. טפלו בלוטמקס ותהיו במעקב. לרוב אטרופין לא עושה תגובה אלרגית ולכן סביר שזו אלרגיה עונתית יותר מאשר אלרגיה לאטרופין. ככלל הגישה של מעבר למשקפים במנגנון דה פוקוס היא מקובלת היום ולרוב אין הכרח לשלב עם אטרופין - ככה שאם עוברים למשקפים אפשר להפסיק לרוב עם אטרופין (רק ילדים שממשיכים להחמיר גם עם עדשות מיוחדות- מומלץ להם לשלב).

שלום. כשקוצר ראיה ממשיך לעלות יש מספר המלצות שאפשר לאמץ: 1. שהיה באור טבעי לפחות שעה ביום . 2. זמני מסכים- לנסות לצמצם. לעשות הפסקות של מס שניות כל 20 דקות ולהסתכל לרחוק. 3. טיפות אטרופין מדולל לעיכוב התקדמות קוצר ראיה. 0.05% בכל עין. מחקרים הוכיחו שהטיפות מעכבות החמרה בקוצר ראיה בילדים צעירים יותר אך אין נזק ואין מניעה לנסות גם בגיל 16. 4. משקפים או עדשות מגע במנגנון דה- פוקוס לעיכוב התקדמות קוצר ראיה. יש מס חברות שמייצרות עדשות אלו. אופטומטריסטים רבים מוכרים אותן. המחקרים עדיין לא ארוכי טווח ולא נבדקו ילדים בגיל 16. אך גם כאן- אין נזק מהשימוש בעדשות אלו .

שלום. עליה משמעותית במרשם כפי שתוארה כאן היא אינדצקציה כיום לנסות לעכב את התקדמות קוצר ראיה. טיפות אטרופין במינון נמוך נחשבות בטוחות והסיכון העיקרי הוא סינוור וקושי בראיה בקרוב שחולפים תוך שבוע בהפסקת הטיפול- כך שאם מנסים ויש תופעות לוואי ניתן להפסיק. עדשות מגע הן אכן ככה"נ יעילות- צריך לזכור שיש סיכונים בשימוש בעדשות מגע - בעיקר של זיהום בעיניים ויש ללמוד להשתמש ולהתאים כראוי את עדשות המגע. אפשרות שלישית היא משקפים מיוחדים לעיכוב קוצר ראיה. ממליצה להתייעץ עם רופא.ת היעינים המטפלים שלכם לגבי הפתרון המתאים במקרה שלכם.

הרחבת אישונים קלה היא תופעת לוואי ידועה של טיפות אטרופין, במיוחד במינון הגבוה יותר ( 0.05%). במידה ואין סימפטומים שמפריעים לתפקוד - למשל סינוור או קושי בקריאה, הייתי ממשיך בטיפול. הרחבת אישונים בצורה אסימטרית כנראה נובעת מחשיפה שונה לתרופה (אולי יותר תרופה נכנסת לעין אחת מאשר לשניה) אך בעקרון מצב זה מצריך בדיקה של רופא עיניים

עליה של מספר אחד (דיופטר אחד) בשנה היא לצערנו דבר שקורה לא מעט. המשמעות של העליה הזו היא סיכון גבוה יותר להגיע לקוצר ראיה גבוה (קוצר ראיה מעל -6D ) . אם יש נטיה משפחתית לקוצר ראיה גבוה - הסיכון גדל. ישנם נסיונות רבים למצוא טיפולים המעכבים התקדמות קוצר ראיה. טפול מקובל הוא בטיפות עיניים מסוג אטרופין מדולל (0.01% או 0.05%) - כדאי להתייעץ עם רופאי העיניים שלכם. המלצה נוספת היא לשהות בחוץ- באור טבעי (רלוונטי בעיקר לגילאי הגן אך גם בגיל ביה"ס כדאי לנסות- לשחק שעה ביום בחוץ) וכן להפחית רצפי עבודה מקרוב (למשל כל 20 דק של משחק במחשב, אייפד או קריאה לעשות הפסקה לחצי דקה ולהסתכל רחוק- לפתוח חלון ולהסתכל לאופק). את התאמת המשקפים אמור לבצע רופא עיניים/אופטומטריסט מומחה.

שלום. כמובן שאם טיפות עיניים גורמות לאלרגיה יש להפסיקן! הטיפול באטרופין אמנם מקובל כיום אך עדיין יש מחלוקת לגבי יעילות טיפול בריכוז כה נמוך של 0.01%. ריכוז גבוה יותר יעיל יותר אך גורם לתופעות לוואי של סינוור וטשטוש ראיה ככה שעדיין פחות מקובל. לא צפוייה קפיצה משמעותית במספר בגלל ההפסקה. יתכן והמספר ימשיך לעלות כפי שעלה עד כה.

בדיקת רפרקציה להתאמה מדוייקת של מספר משקפיים/עדשות מגע אמורה להעשות לאחר 3-6 ימים ללא עדשות רכות. אם את מרכיבה כבדה של עדשות רכות אז כדאי להיגמל מעדשות פרק זמן ארוך יותר של כשבועיים

שלום רב, הקפיצה במספר היא בהחלט מעל השינוי השנתי הממוצע בגיל זה. יש לוודא שבדיקת המספר בוצעה לאחר מתן טיפות להרחבת האישון ואכן הקפיצה היא אמיתית. אם כן, יש לתת את התיקון המלא על מנת לאפשר חדות ראיה תקינה. תת-תיקון של קוצר הראיה איננו מאט את קצב הגדילה ואיננו טיפול מקובל. לא ציינת האם יש סיפור משפחתי של קוצר ראיה. לגבי טופוגרפיה, אם יש שינוי גם בצילינדר לאחרונה כדאי לעשות בדיקה. צילנדר של 0.5 הוא לא מדאיג לכשעצמו. לגבי טיפולים להאטת קוצר ראיה: מומלץ לבלות זמן יותר בחוץ - גורם מגן. בנוסף היום ישנה נטייה עולמית לתת טיפות אטרופין במינון של 0.01% או 0.05% שהוכחו כבר במחקרים רבים שמאטות את קצב השינוי של קוצר הראיה. לטיפות אין תופעות לוואי אולם הטיפול הוא יומי וממושך מאד. ליעוץ יותר ספציפי לגבי ביתך מומלץ לפנות לבדיקה ויעוץ לרופא עיניים לילדים.

שלום רב, טיפות מסוג אטרופין הניתנות לאחר חבלה בעין, מרחיבות אישון למשך כ10ימים. יש להמתין בסבלנות תופעה לא חולפת יש לעבור בדיקה יסודית. בברכה, פרופ' ישראל קרמר

יכול להגיע עד 48 שעות בטיפות הרחבה רגילות, ומספר ימים בהרחבה על ידי אטרופין דר. נוימן

בגיל 32, אם יש החמרה במיופיה, זה מעט יוצא דופן, כי לרוב קוצר הראייה מתייצב בסוף גיל ההתבגרות או בשנות העשרים המוקדמות. טיפות אטרופין בריכוזים נמוכים (למשל 0.01% עד 0.05%) אכן הוכחו כמפחיתות את התקדמות המיופיה בילדים ובנוער, אך היעילות שלהן במבוגרים בני 30 ומעלה לא הוכחה באופן ברור במחקרים. במקרים שבהם יש החמרה במיופיה בגיל מבוגר, חשוב לברר קודם אם יש סיבה משנית כמו: – שינוי בעדשה (למשל התחלה של קטרקט מוקדם) – בעיות בקרנית (כגון קרטוקונוס קל) – שינויים פתולוגיים ברשתית שקשורים למיופיה גבוהה לכן, לפני ששוקלים טיפול באטרופין, מומלץ לבצע: – בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת קרנית, עדשה ורשתית – מיפוי קרנית – בדיקת עין תחת הרחבת אישונים אם הבדיקה תקינה והמסקנה היא שמדובר בהחמרה של מיופיה יציבה (למשל בגלל שימוש מוגבר במסכים או קריאה), אין הוכחה מובהקת שטיפות אטרופין בגיל הזה יעצרו את התהליך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

יש מגוון של עדשות במנגנונים שונים שנועדו למנוע את התארכות העיניים. כל המוצרים הנמכרים בישראל אצל אופטומטריסטים מורשים קיבלו אישורים. ישנם מחקרים מהשנים האחרונות על היעילות של המוצרים- יש מחקרים ארוכי טווח יחסית על MYOSMART ועלMISIGHT ומחקרים קצרים יותר על מוצרים אחרים. הדבר החשוב ביותר זה שאין בהם נזק. את ההמלצה על משקפים כאלו כדאי לקבל מרופא.ת עיניים מומחים בהתאם לגיל ולקצב התקדמות קוצר ראיה וכן יש חשיבות להיסטוריה משפחתית. האטרופין הוא גם טיפול חלופי וותיק ומקובל לעיכוב קוצר ראיה- יש לבחור מינון ולהבין את אופן הטיפול בהסבר מסודר של רופא.ת עיניים שבדקו את הילד.ה חשוב לציין שגנטיקה יותר חזקה מכל טיפול וכן שיש חשיבות לאורח חיים- משחק ושהיה באור טבעיים ופחות בבית ומול מסכים מעקבים קוצר ראיה. המחקרים לא מבטיחים לאף אחד שלא תהיה החמרה- הם מצאו שבממוצע בקבוצות גדולות של ילדים היתה פחות עליה בשימוש באמצעים אופטים או אטרופין אך גם בשימוש בהם- היתה עליה בקוצר ראיה והיו ילדים שהעליה אצלהם היתה גבוהה יותר או נמוכה יותר ואין לנו דרך לחזות למי הטיפולים יעזרו יותר/ פחות.

שני הטיפולים מקובלים מאד. יש לציין ששניהם מקובלים בעיקר בגילאי 6-12 ובקוצר ראיה קל - בינוני. איני יודעת באיזה קוצר ראיה מדובר אך אם כבר מעבר ל מינוס שש - אין הוכחה ליעילות . אטרופין מדולל מקובל היום זה 0.05 ולא רק 0.01. בהצלחה.

שלום, קוצר הראיה שנמצא הינו קל בינוני, קונטור פובאלי( באופן תקין: הכוונה היא שמרכז הראיה הוא בעל מבנה דו כיפתי / דבשת כפולה המייצגת את עובי הסיבים הראייתיים) ברגע שישנה השטחה - המבנה הכיפתי נעלם. לדעתי מדובר בוראיבליות תקינה של העין ולא כפתולוגיה במיוחד שאורך העין מעט ארוך יותר מהנורמה .

יכול להיות קשור למצב שנקרא foveal hypoplasia אבל במצב הזה לרב הראיה ירודה ומתפתח לעיתים ניסטגמוס (תנועות בלתי רצוניות של העיניים), מה שלא נראה שקיים אצלכם. בכל מקרה כדי לענות בצורה אינטיליגנטית צריך לבדוק את הילד ולראות את הצילומים עצמם.

המושג יכול להעיד על הפרעה מבנית במרכז הראיה- הצילומים צריכים להבדק ע״י מומחים בתחום ובהקשר של הממצאים הקלינים. ממליצה לחזור לרופא.ה שבדקו ותארו ולשאול אותם בהקשר של מה שראו בבדיקה ובצילומי ה oct עצמם- מה הם חושבים. מה באבחנה המבדלת ומה נדרש מבחינת המשך הבירור.

טיפות אטרופין אינן טיפול מקובל למניעת לחץ תוך עיני או גלאוקומה. הן משמשות בעיקר להרחבת אישונים, הפחתת עווית של השריר הציליארי, ולעיתים בטיפול בקוצר ראייה מתפתח בילדים. אם אין לך לחץ תוך עיני מוגבר כרגע, אין סיבה לתת טיפול מניעתי. המעקב אחר הלחץ והמבנה של עצב הראייה הוא הדרך הנכונה לזיהוי מוקדם של גלאוקומה. לטיפות אטרופין יש תופעות לוואי כמו טשטוש ראייה לקרוב והגברת סינוור, ובמקרים מסוימים עלולות לגרום לעלייה בלחץ תוך עיני, בעיקר אם יש מבנה עין עם זווית צרה. מומלץ לשוחח עם הרופא ולוודא מדוע הוא ממליץ על טיפול זה והאם יש חלופות טובות יותר. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

שלום , גם אצלי יש מס' מועט של מטופלים ילדים שהמספר ירד להם בעקבות הטיפול במיופיה קונטרול , שליטה בקוצר ראיה. הניחוש שלי - שמראש קוצר ראיה זה היה מלאכותי ולא אמיתי. כן - הייתי ממשיך בטיפול ועוקב. בברכה, אייל ברקו אופטומטריסט מוסמך - B.SC 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 👓 📍50% הנחה למשקפי ראייה ושמש לחברי הפורום 📍ד"ר אופטיקה 📍כצנלסון 40 גבעתיים 📍התאמת כל סוגי עדשות-המגע, משקפי-ראייה במספרים גבוהים ומולטיפוקלים מתקדמים❗

הנושא ארוך מכדי לענות במסגרת הפורום הזה. בעקרון יש מספר דרכים אקטיביות להאטת מספר : טיפות אטרופין (יש מינון נמוך ומינון גבוה יותר), משקפיים מיוחדים (ויש שוני ביניהם מבחינת מנגנון הפעולה) או עדשות מגע. הטיפול מותאם לכל ילד בהתאם למספר רב של פקטורים.

שלום רועי. הטיפולים לעיכוב התקדמות קוצר ראיה מתאימים לילדים בגילאי בי״ס יסודים (בין 6 ל 12) עם קוצר ראיה קל / בינוני שמוכח שמתקדם (כמו שציינת - עלייה של 0.75d בשנה). הסיכון למיופיה גבוהה גדול יותר אם יש הורה אחד ועוד יותר אם שני הורים עם קוצר ראיה גבוה ולכן במקרים אלו מומלץ יותר. הדבר החשוב ביותר הוא הקפדה על אורך חיים בריא מבחינת קוצר ראיה- שהיה באור טבעי לפחות שעה ועדיף שעתיים ביום בממוצע (משחק בחוץ. טיולים וכו).לגבי שני הטיפולים שלגביהם שאלת: 1. הטיפול באטרופין מדולל קיים שנים רבות (אנו מטפלים באטרופין בריכוז שונה כבר עשרות שנים לעין עצלה) ולכן אין חשש שהוא מזיק. יש ויכוח בספרות המקצועית שלנו לגבי יעילותו. די ברור כעת שהריכוז הגבוה יותר המוצע 0.05% כל ערב לפני השינה יעיל יותר מהריכוז של 0.01% . 2. לגבי משקפים במנגנון דה פוקוס- אכן עד כה כל הפרסומים הם של תוצאות מחקרים ביוזמת ומימון חברות המשקפים ורובם בוצעו במדינות המזרח הרחוק (אוכלוסיה עם מאפיינים שונים מהאוכלוסיה בארץ). אנחנו מצפים בשנים הקרובות לפרסומים נוספים של מחקרים ביוזמות רופאים ולא חברות שיאפשרו לנו להבין טוב יותר את היעילות של משקפי דה פוקוס באופן כללי ובאופן ספציפי של המוצרים השונים הקיימים בשוק. בכל מקרה- בגיל 10 - לאחר שהילד סיים את התפתחות הראיה- אין סיכון במשקפיים הללו (הם לא יגרמו לנזק לראיה) ולכן לדעתי יש מקום בהחלט לנסות את אחד הטיפולים- שניהם לא מסוכנים ולא מזיקים. חסרונות עיקריים: האטרופין כרוך בהקפדה על טיפול כל ערב לפני השינה ולעיתים יש סינוור קל בבוקר והמשקפים במנגנון דה פוקוס- כרוכים בעלות גבוהה יותר ממשקפים רגילים. בהצלחה.