תוצאות חיפוש עבור אורח חיים יושבני

אין דבר כזה דופק ישיבה עמידה או דופק הליכה. דופק במנוחה צריך להיות בין 60-80 ,במאמץ הוא יכול לעלות השאלה איזה מאמץ ולאיזה ערכים הדופק עולה. יש דפק מהיר שהוא פיזיולוגי כמו במאמץ התרגשות או חרדה ויש דופק מהיר שהוא לא פיזיולוגי ולא בריא כמו פרפור פרוזדורים למשל. כדאי שתעשה בדיקות ובעיקר אם ניתן לתעד את הדופק המהיר בזמן שהוא קורה. בדיקות הולטר ומאמץ בהחלט יכולות לעזור. אבל במקביל כדאי גם לטפל בחרדה !

דינה שלום, השאלה שלך לא מושלמת... היית צריכה לשאול מה ל א לאכול כדי ל א להחליש את המערכת. לצערי אנחנו כל הזמן מחפשים להוסיף "תרופות טבעיות" ולא בודקים מה מרעיל אותנו ומה צריך להוריד מהתזונה. כפי שעניתי להילה למטה, יכול להיות שאת "מורעלת" והכבד שלך מתקשה לפנות רעלים מהגוף ולתחזק את מערכת העצבים. בנוסף, אולי התזונה שלך לא מאוזנת ואיכותית ואת חייה במצב של מתח מתמשך, חוסר פעילות גופנית שמחלישים את המערכת החיסונית. אני לא חושב שכדורי שמן הדגים שלקחת הם האשמים. יש שפע של רעלים אחרים (פיזיים, נפשיים ומנטליים) בחיינו שיכולים לפגוע בגוף. כדאי לזכור שגופנו אמנם מורכב מ"מערכות" ומאברים, אבל הוא שלמות אחת וחובה עלינו לשמור עליו כמכלול ולא לדאוג למערכת זו או אחרת או לאיבר זה או אחר. אני מציע לך לעשות ניקוי (צום מיצים) של מספר ימים ואחר כך לעבור לתזונה טבעית ואיכותית. אם את באמת רוצה לפתור את הבעיה, כדאי שתפני לייעוץ אישי בתזונה טבעית ובניקוי גוף, שיכלול גם המלצה על תוספים וצמחי מרפא. לא כדאי להסתמך על עצות חינם הניתנות בפורום זה או אחר. בהצלחה צביקה קורן

אולג שלום, תלונותיך מחשידות לקשיי התרוקנות בשל בעיה ברצפת האגן. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבירור (שסביר שיכלול בדיקת מנומטריה, ודפקוגרפיה או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי) והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

ירון שלום, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין 4 פעמים ביום, ללא קשר לזמן בו כואב או לזמן היציאה. גם אם הכאב חולף לחלוטין, מומלץ להמשיך טיפול ל 6 שבועות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם זה לא עוזר, מומלץ לברר את סיבת העצירות הכרונית. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

כל כך הרבה דברים... פיזיים, רגשיים, מנטליים... את חייבת להבין מה הגורמים אצלך, אולי בשיחת יעוץ. יכול להיות שתזונה לא מאוזנת, חסרים תזונתיים, חוסר פעילות גופנית הם חלק מהתמונה...

הרובד הטרשתי אכן מצטבר בדופן העורק ממש מתחת לשכבה הדקיקה הפנימית ביותר שלו. הוא מורכב משומנים ההופכים לתאי קצף וכן משקיעה של סידן וחומרים נוספים בדופן העורק. אין דרך יעילה לנקות בצורה מושלמת את דופן העורק. אפשר להאט את קצב התקדמות הטרשת על ידי איזון גורמי הסיכון על ידי נטילת טיפול להפחתת השומנים בדם, איזון לחץ הדם וטיפול בסוכרת. השיוף המדובר בשבב יהלום הוא שלב מקדים בטיפול בטרשת עורקים משמעותית המלווה בשקיעת סידן בכמות גדולה כך שהפתיחה שלו אינה מתאפשרת על ידי תומכן. ניתן לדמות את העורק לצינור שנתקעו בו אבני חצץ (הסידן) ובינהן תקועות חתיכות בוץ גמיש יחסית. אם נכניס פנימה תומכן החצץ לא יאפשר פתיחה טובה שלו. השיוף בשבב יהלום מפורר את אבני החצץ, כך שניתן יהיה לפתוח אותו באמצעות תומכן. אפשרות אחרת היא להניח מעקף מעבר לאבני החצץ... יש כמובן סיבות נוספות לטרשת עורקים ולשקיעה של שומן וסידן בדפנות העורק. מעבר לאלה שצוינו מעלה אי ספיקת כליות כרונית, השמנה, אורח חיים יושבני, עישון, דום נשימה בשינה, דלקות כרוניות וסיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר מהווים כולם גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים.

שלום שמואל, גסטריטיס תטופל בהתאם לגורם שלה, למשל, הגורמים לגסטריטיס איכולית הם צריכה מופרזת של אלכוהול ותרופות, הגורם גסטיריטיס םטרייתי הוא זיהום היכול להיגרם ממערכת חיסון חלשה ועל כן נחזק את מערכת העיכול באמצעות תזונה, תוספי תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית. גסטירטיס יכולה להיגרם גם ממתח כרוני, ריפלוקס של מיצי מרה, עישון, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, הליקובקטר ועוד גורמים נוספים אותם שי לשלול והטיפול יהיה בהתאם. בהצלחה והרבה בריאות!

יעקב שלום, גודל הלב מותאם לגודל האדם אותו הוא משרת. לעיתים באנשים גבוהים ועם מבנה גוף רזה, באק'ג ישנם סימנים של הגדלה של הלב. גם אנשים פעילים השומרים על אורח חיים בריא-מזדקנים. באנגלית משתמשים במונח יותר עדין - Aging/Ageing. גם העורקים הכליליים, המספקים את הדם ללב עוברים תהליך של הזדקנות בו נוצרים רבדים טרשתיים בדופן העורק. גורמי הסיכון כגון יל"ד, עישון, סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול, אורח חיים יושבני ועוד גורמים (גנטיים וסביבתיים) שאיננו מכירים, גורמים להאצה של תהליך ההזדקנות. כל אחד עלול לסבול מהתקף לב אך הסיכון לכך גבוה יותר במטופלים עם ריבוי גורמי סיכון. תודה על פנייתך לפורום

לא שאני יודעת. ממליצה לפנות לרופא המטפל אם את מודאגת

ניב שלום, לרוב בעיות התרוקנות לא נובעות מיובש של פי הטבעת, ולכן שימון פי הטבעת אינו טיפול מקובל. מתן שמן פראפין דרך הפה יכול להקל על התרוקנות של יציאות קשות. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

אסתי שלום, מלנוזיס קולי הוא שינוי התתרחש ברירית המעי על רקע שימוש כרוני במשלשלים, ולמרות שהוא נראה מפחיד בתמונות, המלנוזיס עצמו, אשר אינו הפיך, אינו גורם לנזק כלשהו. יחד עם זאת, מומלץ לברר את סיבת העצירות ולנסות להפסיק בהדרגה את השימוש במשלשלים, שכן עצירות כרונית יכולה לגרום לעיתים לנזקים לתפקוד רצפת האגן, ושימוש במשלשלים גורם לתלות של המעי במשלשלים אלו. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

לחוקן מי ברז איו לרוב נזק ישיר, פרט לתלות המתפתחת בו, ולסיכון הקטן לגרום לנזק מקומי במקרה של שימוש לא זהיר. יחד עם זאת, פעמים רבות ניתן בבירור יסודי אצל מי שזה מקצועו (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן (כן, יש תחומים כאלה) למצוא את סיבת העצירות ולטפל בה ישירות, ובכך לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול חג שמח

שלום מדובר בשחיקה שיכולה לנבוע מגיל , אורח חיים יושבני ועוד גורמים. אפשר לנסות להקל באמצעות כרית שמתאימה להקלה על כאבים בעצם הזנב ולצמצם ישיבה ככל האפשר. לקום כל חצי שעה לכמה דקות

לא ניתן להדגים אבנים באמצעות MRI

1. אין הסבר -רק כושר 2.יש מצב 3.לא נראה לי 4.גם לא נראה לי קשור 5.אין לי רעיון לסיבות אחרות פרט לכושר 6.נראה לי כן קשור לכושר זהו ?

ממש לא מסכן אותך תתמיד בפעילות הדרגתית ותראה איך המספרים יורדים

יאיר שלום עייפות יכולה להיות תופעה מרובה גורמים. חלק מגורמים לעייפות: חיים יומיים: עייפות נגרמת לעיתים על ידי גורמים כמו אי שינה טובה או חוסר פעילות גופנית. תרופות: ייתכן שתרופות מסוימות גורמות לעייפות. דיכאון: עייפות עשויה להיות סימפטום של מחלה שדורשת טיפול. מחלות כרוניות: עייפות עשויה להיות סימפטום של מחלות כמו סוכרת, אנמיה, פיברומיאלגיה, דלקת כלי הדם, דיכאון, עייפות כרונית, ועוד. השוואת עייפות בעיר ומחוץ לה: עייפות עשויה להיות תלוית מקום. יתכן שבעיר שאתה גר בה, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על העייפות, כמו לחץ רוח, רעש, זיהום או תנאי עבודה. מחוץ לעיר, הסביבה יכולה להיות שונה. יתכן שהיא יותר שקטה ופחות מפריעה לך, מה שיכול להשפיע על הרגשת העייפות. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם נטורופת כדי לקבוע את הסיבה לעייפות ולקבוע את הטיפול המתאים.

פנה לבדיקת פרוקטולוג

אין קשר לקשר אינטימי 1) יש צורך לברר האם יש בעיה הורמונלית הגורמת להשמנה 2) במקרים רבים חוסר פעילות גופנית ואכילת יתר גורמים להשמנה

ב 90% מהמטופלים יתר לחץ דם אינו מישני לסיבה אחת בודדת אלא נובע מנטיה גנטית, אורחות חיים - תזונה, השמנה, חוסר פעילות גופנית רק בחלק מהמקרים יש סיבה רפואית לחשוד שיש גורם אחד שגורם ללחץ הדם . לחצי הדם מכונים יתר לחץ דם ראשוני ושניוני בהתאמה. אני מניחה שרופא המשפחה לא חשד בגורם שניוני.

הביות בשסתומים הינם היצרות קשה או דליפה קשה של המסתמים. לרב היצרות לצינתור מגיעים בהרבה אינדיקציות - בשעות הראשונות של התקף לב, אנשים שיש להם כאבים תעוקתיים בחזה שנובעים ממחלה של עורקי הלב, אנשים שעברו בדיקות לב כמו בדיקות מאמץ או CT ועלה בהם חשד למחלה של כלי הדם של הלב.

עישון כולסטרול חוסר פעילות גופנית

שלום גדי, בעיקרון זה עדיין בגבול הנורמה, אך בחלק הגבוה של הנורמה. הסוכרים שעתיים אחרי ארוחה אמורים לחזור להיות מתחת ל- 100. העובדה שזה לא חזור אינה תקינה. בקש מרופאת המשפחה לבצע בדיקת A1C. וכן, שינוי אורח חיים הופך מהלכים של סוכרת. בברכה,דנה

אכן טרשת עורקים מתחילה בגיל צעיר גורמי הסכון שמגבירים טרשת הם זומנים גבוהים סכרת עישון לחץ דם גבוה עודף משקל חוסר פעילות גופנית וגנטיקה דרך ישירה לאבחן טרשת - בצינטור לב רגיל או וירטואלי דרך עקיפה - בבדיקת לב במאמץ