אקומודציה

מזל טוב. קרוב לוודאי שהעיניים בריאות ומדובר בתהליך הבשלה תקין שטרם הושלם. אנו מצפים מילדים ליצור קשר עין ולעקוב סביב גיל 3 חדשים ובנך נמצא בטווח הגיל התקין. ספציפית, ילדים צריכים להפעיל אקומודציה חזקה יחסית (הפעלת שרירים בעין לצורך ראיה מקרוב) ולעיתים ההבשלה של המנגנון הזה מתעכבת מעט ולכן הם מתקשרים ליצור קשר עין ממרחק מאד קרוב אך מסתדרים טוב יותר ממרחק של כ 40 ס"מ .חשוב לציין שהסברים אלו לא מחליפים בדיקת עיניים - במידה ואתם לא רואים שיפור ביצירת קשר עין בשבועות הקרובים- כדאי לפנות לבדיקה מסודרת.

נעמי שלום. קוצר ראיה הוא מצב שבו העיניים רואות היטב למרחק קצר. האור המגיע מעצם הנמצא במרחק גדול מתרכז לפני הרשתית - קרני אור הן כמו קוים ישרים- אם הם נפגשים לפני הרשתית הם מתפזרים מחדש ולרשתית מגיעה תמונה מרוחה ולא ברורה. לעומת זאת משהו קרוב דווקא ניתן לראות בקלות. רוחק ראיה הוא מצב בו האור נופל מאחורי הרשתית גם עבור עצמים הנמצאים רחוק וגם עצמים הנמצאים קרוב לעין. העין מסוגלת בגילאים צעירים להתמודד עם זה בעזרת ביצוע "אקומודציה" - המאמץ הדרוש לראיה של דברים מקרוב גדול יותר מאשר דברים שנמצאים רחוק ולכן רואים טוב יותר לרחוק מאשר לקרוב. אין ספק שהנושא הזה מורכב וקשה להסבירו באופן מילולי ובקצרה. יש באינטרנט מגוון סרטונים מלווים בשרטוטים עם הסברים. לדוגמא: https://www.youtube.com/watch?v=1l8fPLqaIZk

בדרך כלל אין מניעהלטפטף טיפות כאלה אפילו 3 פעמים ביום. בדרך כלל עושים את זה בילדים עם קטרקט מרכזי שעוד לא רוצים לנתחם. הטיפות משתקות את האקומודציה וזה חסרון אצל מי שיש לו אקומודציה. בדרך כלל אנשים פשוט מנותחים כשזה מגיע לדרגה כזו.

השאלה שלך מצוינת, והתשובה תלויה בסוג העדשה המושתלת. אתה צודק שמנגנון הראייה הטבעי, שנקרא אקומודציה, מבוסס על שינוי בצורת העדשה הטבעית של העין כדי למקד את הראייה על אובייקטים קרובים ורחוקים. איך רואים קרוב ורחוק עם עדשה מושתלת? לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח החלפת עדשה, משתילים עדשה מלאכותית בעין. עדשה זו אינה משנה את צורתה כמו העדשה הטבעית, ולכן תפקודה תלוי בסוגה: 1. עדשות מונו-פוקליות (חד-מוקדיות): עדשות אלה מותאמות למיקוד במרחק אחד בלבד – או קרוב או רחוק. אנשים עם עדשות מונו-פוקליות יזדקקו לרוב למשקפיים עבור המרחק האחר. לדוגמה, אם העדשה מותאמת לרחוק, הם יזדקקו למשקפי קריאה. 2. עדשות מולטי-פוקליות או עדשות טוריות משולבות: עדשות אלה כוללות מספר אזורי מוקד, המאפשרים למשתמש לראות טוב במרחקים שונים. האזורים השונים בעדשה מפצלים את האור שמגיע לעין כך שחלקו ממוקד לרחוק וחלקו לקרוב. המוח לומד להסתגל ולבחור את התמונה החדה לפי הצורך. 3. עדשות אקומודטיביות: עדשות מיוחדות אלו מתוכננות לנוע מעט בתוך העין בתגובה לפעולת השרירים הטבעתיים של העין, ומנסות לחקות את פעולת האקומודציה הטבעית. עם זאת, היכולת שלהן לספק מיקוד משתנה מוגבלת. 4. מנגנון המוח: המוח שלנו גמיש מאוד, ולומד להסתגל לשינויים. במקרה של עדשות מולטי-פוקליות, המוח מתרגל "לבחור" את התמונה החדה בין המרחקים השונים. סיכום: כאשר משתילים עדשה מלאכותית, היכולת לראות קרוב ורחוק תלויה בסוג העדשה ובאופן שבו העין והמוח מסתגלים אליה. עדשה מושתלת לא מחקה באופן מלא את האקומודציה הטבעית, אך טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות פתרונות שמתקרבים לכך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il