אקומודציה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

חזרתם מבולבלים מרופא העיניים? מדריך מושגים חשובים

הלכתם לבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט או לבדיקה מקיפה אצל רופא עיניים ויצאתם מבולבלים ממגוון המושגים הרפואיים המסובכים? רופא מומחה ברשת "עיניים" הכין במיוחד עבורכם מדריך מעמיק בשפה בהירה ופשוטה כולנו היינו שם: חזרנו מרופא עיניים עם מכתב סיכום ולמרות השיחה אתו לא הצלחנו להבין מה יש לנו, איך זה משפיע עלינו ומה אפשרויות הטיפול שעומדות בפנינו. זו בדיוק הסיבה שביחד עם מומחי העיניים של רשת המרכזים הרפואיים "עיניים" יצרנו עבורכם את מילון המונחים המתומצת לרפואת עיניים.   לאפשר למטופל לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורו. צילום: שאטרסטוק "חלק מרכזי בעשייה הרפואית הוא תקשורת פתוחה וברורה עם הרופא. כדי לאפשר למטופל לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבורו, חשוב לנו שהוא יכיר את עיקר המידע הרפואי שנוגע לו, גם אם צריך להבין מושגים רפואיים בדרך", מסביר ד"ר מיכאל רוטנברג, מומחה ברפואת עיניים ומנתח בכיר בתחום הקרנית, קטרקט והסרת משקפיים ברשת המרכזים הרפואיים "עיניים" מקבוצת דנאל ובמרכז...
ללמוד עוד על אקומודציה
תסמונת ראיית המחשב: התסמונת של דור המסכים-תמונה

יושבים רוב שעות היום מול מסך מחשב או סמארטפון? סביר להניח...

מאת: אופטיקה צדקי...
27/02/2019
רוחק ראייה בילדים ובמבוגרים – מהו ההבדל?-תמונה

מרביתנו נולדים עם רוחק ראייה שפוחת במהלך החיים ואף הופך...

מאת: ד"ר דפנה...
13/08/2018
חזרתם מבולבלים מרופא העיניים? מדריך מושגים חשובים -תמונה

הלכתם לבדיקת ראייה אצל אופטומטריסט או לבדיקה מקיפה אצל רופא...

מאת: ד"ר לוינגר...
29/03/2020
תיקון פזילה במבוגרים: משקפיים או ניתוח?-תמונה

פזילה עלולה לעורר מבוכה חברתית. התאמת משקפיים עשויה לפתור...

מאת: ד"ר בנימין...
23/12/2018

אקומודציה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, בני בן חודשיים, החל מימיו הראשונים שמתי לב שהוא נמנע מיצירת קשר עין. בשבועיים האחרונים חל שיפור רב והוא יוצר קשר עין, מחייך ואף שמח לראות אנשים ומגיב אליהם בצורה ברורה, העניין הוא שקשר העין נוצר רק כאשר הוא שוכב, כאשר מרימים אותו במצב של פנים מול פנים הוא ממש מתאמץ לא ליצור קשר עין, מסתכל על הצידה באופן קבוע ומובהק. מה יכולה להיות הסיבה לכך והאם נדרש לבצע בדיקה כלשהי בגיל זה ?

מזל טוב. קרוב לוודאי שהעיניים בריאות ומדובר בתהליך הבשלה תקין שטרם הושלם. אנו מצפים מילדים ליצור קשר עין ולעקוב סביב גיל 3 חדשים ובנך נמצא בטווח הגיל התקין. ספציפית, ילדים צריכים להפעיל אקומודציה חזקה יחסית (הפעלת שרירים בעין לצורך ראיה מקרוב) ולעיתים ההבשלה של המנגנון הזה מתעכבת מעט ולכן הם מתקשרים ליצור קשר עין ממרחק מאד קרוב אך מסתדרים טוב יותר ממרחק של כ 40 ס"מ .חשוב לציין שהסברים אלו לא מחליפים בדיקת עיניים - במידה ואתם לא רואים שיפור ביצירת קשר עין בשבועות הקרובים- כדאי לפנות לבדיקה מסודרת.

שלום, אשמח לעזרתך. קראתי על קוצר ראייה ורוחק ראייה. אם התשובות לשאלות סבוכות מדי, אשמח אם תוכלי להפנות אותי למאמרים. 1 - כשהאור לא מגיע למרכז הרשתית אלא לפניה או אחריה, איך אנשים רואים בכלל? 2 - מדוע קוצר ראייה (אור לפני הרשתית) משפיע על עצמים מרוחקים ורוחק ראייה על עצמים קרובים? מדוע זה משנה אם האור הוא לפני או אחרי הרשתית? 3 - מדוע קוצר ראייה משפר יכולת ראייה לקרוב? ולהפך?

נעמי שלום. קוצר ראיה הוא מצב שבו העיניים רואות היטב למרחק קצר. האור המגיע מעצם הנמצא במרחק גדול מתרכז לפני הרשתית - קרני אור הן כמו קוים ישרים- אם הם נפגשים לפני הרשתית הם מתפזרים מחדש ולרשתית מגיעה תמונה מרוחה ולא ברורה. לעומת זאת משהו קרוב דווקא ניתן לראות בקלות. רוחק ראיה הוא מצב בו האור נופל מאחורי הרשתית גם עבור עצמים הנמצאים רחוק וגם עצמים הנמצאים קרוב לעין. העין מסוגלת בגילאים צעירים להתמודד עם זה בעזרת ביצוע "אקומודציה" - המאמץ הדרוש לראיה של דברים מקרוב גדול יותר מאשר דברים שנמצאים רחוק ולכן רואים טוב יותר לרחוק מאשר לקרוב. אין ספק שהנושא הזה מורכב וקשה להסבירו באופן מילולי ובקצרה. יש באינטרנט מגוון סרטונים מלווים בשרטוטים עם הסברים. לדוגמא: https://www.youtube.com/watch?v=1l8fPLqaIZk

שמתי לב שלאחר קבלת טיפות כאלה (בבדיקה אצל רופא), הראייה משתפרת פלאים (לא מייד, אלא לאחר כשעה, ולמשך כ- 4-5 שעות). קראתי שזה משום שהאישון המורחב מאפשר ליותר קרני אור לעבור מסביב למרכז העדשה העכור. זה שיפור מאוד משמעותי בראייה! (במיוחד בעין שבה הקטרקט אצלי עדיין לא גדול.) אני לא חייב שיפור כזה באורח קבע. מספיק פעם בשבוע, למשל. השאלות שלי: 1. האם יש אפשרות לקבל מרשם לטיפות בעלות אפקט כזה? 2. אם לא, למה לא? 3. מתוך סקרנות: האם חולי קטרקט אחרים גם כן תוהים על האפשרות הזו, או שאני היחיד?

בדרך כלל אין מניעהלטפטף טיפות כאלה אפילו 3 פעמים ביום. בדרך כלל עושים את זה בילדים עם קטרקט מרכזי שעוד לא רוצים לנתחם. הטיפות משתקות את האקומודציה וזה חסרון אצל מי שיש לו אקומודציה. בדרך כלל אנשים פשוט מנותחים כשזה מגיע לדרגה כזו.

שלום, לפי מה שאני מבין, כאשר העדשה בעין נמתחת, זה מאפשר לראות אובייקטים קרובים, וכאשר היא חוזרת לצורתה הרגילה, היא מאפשרת לראות אובייקטים רחוקים. עם זאת, כאשר משתילים לאדם עדשה מזכוכית, הוא עדיין מצליח לראות גם קרוב וגם רחוק. איך ניתן להסביר את התופעה הזו, אם המנגנון של ראיה קרוב-רחוק קשור בשינוי צורת העדשה ?

השאלה שלך מצוינת, והתשובה תלויה בסוג העדשה המושתלת. אתה צודק שמנגנון הראייה הטבעי, שנקרא אקומודציה, מבוסס על שינוי בצורת העדשה הטבעית של העין כדי למקד את הראייה על אובייקטים קרובים ורחוקים. איך רואים קרוב ורחוק עם עדשה מושתלת? לאחר ניתוח קטרקט או ניתוח החלפת עדשה, משתילים עדשה מלאכותית בעין. עדשה זו אינה משנה את צורתה כמו העדשה הטבעית, ולכן תפקודה תלוי בסוגה: 1. עדשות מונו-פוקליות (חד-מוקדיות): עדשות אלה מותאמות למיקוד במרחק אחד בלבד – או קרוב או רחוק. אנשים עם עדשות מונו-פוקליות יזדקקו לרוב למשקפיים עבור המרחק האחר. לדוגמה, אם העדשה מותאמת לרחוק, הם יזדקקו למשקפי קריאה. 2. עדשות מולטי-פוקליות או עדשות טוריות משולבות: עדשות אלה כוללות מספר אזורי מוקד, המאפשרים למשתמש לראות טוב במרחקים שונים. האזורים השונים בעדשה מפצלים את האור שמגיע לעין כך שחלקו ממוקד לרחוק וחלקו לקרוב. המוח לומד להסתגל ולבחור את התמונה החדה לפי הצורך. 3. עדשות אקומודטיביות: עדשות מיוחדות אלו מתוכננות לנוע מעט בתוך העין בתגובה לפעולת השרירים הטבעתיים של העין, ומנסות לחקות את פעולת האקומודציה הטבעית. עם זאת, היכולת שלהן לספק מיקוד משתנה מוגבלת. 4. מנגנון המוח: המוח שלנו גמיש מאוד, ולומד להסתגל לשינויים. במקרה של עדשות מולטי-פוקליות, המוח מתרגל "לבחור" את התמונה החדה בין המרחקים השונים. סיכום: כאשר משתילים עדשה מלאכותית, היכולת לראות קרוב ורחוק תלויה בסוג העדשה ובאופן שבו העין והמוח מסתגלים אליה. עדשה מושתלת לא מחקה באופן מלא את האקומודציה הטבעית, אך טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות פתרונות שמתקרבים לכך. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il