מיפוי קרנית

השאלה שלך חשובה ונבונה מאוד. כשיש היסטוריה משפחתית של מחלות עיניים – ובפרט ניוון מקולרי בגיל צעיר, גלאוקומה, או קטרקט מוקדם – חשוב לבצע בירור מדוקדק לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ניתוח לייזר (PRK, LASIK, SMILE) משפיע בעיקר על הקרנית, ולא נוגע לרשתית או לעצב הראייה. אבל יש כמה נקודות שדורשות התייחסות: 1. מקולה דג'נריישן (ניוון מקולרי בגיל צעיר) אם לאביך אובחן ניוון מקולרי כבר בשנות ה-20 לחייו, ייתכן שמדובר בגרסה תורשתית מוקדמת, ולא בניוון תלוי גיל הקלאסי (AMD). אם יש חשד למחלה מקולרית תורשתית, חשוב לעבור בדיקה מדויקת של המקולה, כולל OCT ופלואורסצאין אנגיוגרפיה אם נדרש. ניתוח לייזר אינו גורם לנוון מקולרי, אך אם קיימת רגישות גנטית, יש לוודא שאין סימנים מקדימים או פגיעות עדינות במקולה שעשויות להחמיר עם הזמן. 2. גלאוקומה אם קיימת היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, חשוב למדוד לחץ תוך-עיני ולבצע OCT של עצב הראייה ושדה ראייה. בלייזר מסוג LASIK, הלחץ על העין במהלך השלב הראשון עלול להשפיע זמנית על עצב הראייה – ולכן במטופלים עם נטייה לגלאוקומה או נזק מוקדם בעצב הראייה, לעיתים מעדיפים שיטות אחרות (כמו PRK) שאין בהן עלייה חדה בלחץ. 3. קטרקט קטרקט בגיל מבוגר אינו רלוונטי בהחלטה לגבי ניתוח לייזר. אם במשפחתך היו מקרים של קטרקט מוקדם מאוד (למשל בשנות ה-40 או מוקדם יותר), כדאי לתעד וליידע את הרופא, אך זה נדיר ומהווה שיקול רק אם יש סימנים מוקדמים בבדיקה. לסיכום: לא כל היסטוריה משפחתית מהווה מניעה, אך מחייבת בירור יסודי, הכולל OCT של המקולה ועצב הראייה, מיפוי קרנית, מדידת לחץ, ולעיתים גם בדיקת שדה ראייה. אם כל הבדיקות תקינות, ניתוח לייזר אינו מגביר סיכון למחלות רשתית או גלאוקומה, וניתן לבצע אותו בביטחון, תוך התאמה אישית לשיטת הלייזר המתאימה ביותר. מומלץ לעבור את הבדיקה במקום שמבצע בירור מלא וכולל, ולא להסתפק רק במדידת מספרים וקרנית. אם את רוצה חוות דעת נוספת – ניתן להיבדק גם אצל רופא עיניים מומחה לרשתית או גלאוקומה לפני ההחלטה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

צריך לראות את תמונת הטופוגרפיה

מומחה קרנית

שנה לאחר ניתוח PRK, אם הראייה עדיין אינה חדה לחלוטין ויש הילות סביב אורות בלילה, ייתכן שנותרה שארית תיקון לא מלאה, אסטיגמציה קלה, אברציות גבוהות או עין יבשה, שיכולה להשפיע על חדות הראייה, במיוחד בתנאי תאורה נמוכים. עין יבשה לאחר PRK היא תופעה שכיחה, שעלולה לגרום לתחושת טשטוש והילות, בעיקר בלילה. מצב זה עשוי להימשך גם שנה לאחר הניתוח, במיוחד אם יש פגיעה מתמשכת בשכבת הדמעות או תפקוד לקוי של בלוטות מייבומיאן. אם הבעיה נובעת מעין יבשה, ניתן לנסות טיפולים מתקדמים כמו טיפות סרום אוטולוגי, סחיטת בלוטות מייבומיאן (MGD expression) וטיפול IPL, אשר מסייעים בשיפור יציבות הדמעות והפחתת דלקת. אם נמצא שהתיקון הלייזרי אינו מושלם, ניתן לבצע ניתוח תיקון (enhancement) במידה שעובי הקרנית מאפשר זאת, אך חשוב לוודא שאין יובש משמעותי לפני ביצוע תיקון נוסף. כדי להעריך את המצב, מומלץ לבצע מיפוי קרנית (Topography), Aberrometry, בדיקת עובי הקרנית (Pachymetry) ובדיקת יציבות הדמעות. לאחר אבחון מעמיק ניתן להתאים את הטיפול הנכון – בין אם תיקון לייזר נוסף או טיפולים מתקדמים לשיפור איכות הראייה. פרופ' מייקל מימוני מנהל יחידת קרנית, רמב"ם יו"ר חוג קרנית בישראל https://www.mimouni.co.il https://www.dryeye.co.il https://www.corneatransplant.co.il https://www.cataractsurgery.co.il

ייתכן כן שהחלפה תעזור. יש סיבות נוספות שיכולות להיות כמו בצקת בקרנית או ברשתית, עכירות בקופסית, כדאי להרחיב ברור עם צילומים. הסיכוי שישתפר לא גבוה אחרי 3 חודשים.

חשבתי שעניתי לך. OCT בודקת את המקולה- מרכז הראיה ברשתית

בדיקה יסודית של רופא עיניים, OCT מקולרי, מיפוי קרנית, ספירת תאי אנדותל.