"לרדת בגדול" בנטפליקס: דיאטות קיצוניות שמסכנות את הבריאות

(1)
לדרג

סדרה תיעודית חדשה בנטפליקס חושפת את מאחורי הקלעים של תכנית הריאליטי "לרדת בגדול" ומציגה את הסכנות הבריאותיות הקשות של דיאטות קיצוניות

מאת: מערכת זאפ דוקטורס

תכנית הריאליטי "לרדת בגדול" חזרה לכותרות עם סדרה תיעודית חדשה בנטפליקס, שמציגה תמונה מטרידה על מה שעברו המתמודדים בריאליטי: תפריטי רעב, אימונים מפרכים, קריסות רפואיות ולחצים נפשיים כבדים.

ירידה דרסטית במשקל אמנם נראית על המסך כהצלחה גדולה, אך מחקרים רפואיים מראים שהמחיר הוא כבד – האטה מטבולית, סיכון ללב ולכליות, פגיעה בבריאות העצם ובעיות נפשיות כמו חרדה ודימוי גוף שלילי. כיצד, אם כן, דיאטות אקסטרים פוגעות בגוף ובנפש ומהי הדרך הבריאה לרדת במשקל?

מה חושפת הסדרה החדשה בנטפליקס על דיאטות קיצוניות?

הסדרה כוללת ראיונות עם משתתפים בולטים מהעונות הראשונות, ביניהם ריאן בנסון (עונה 1), סוזן מנדונקה (עונה 2), דני קאהיל (עונה 8) וטרייסי יוקיץ' (עונה 8). כולם מספרים על ירידה דרמטית במשקל בזמן קצר ועל עלייה מחדש לאחר סיום הצילומים. קאהיל, למשל, השיל יותר מ־100 ק"ג בתכנית ובהמשך עלה כמעט בחזרה למשקל ההתחלתי, בין היתר עקב האטה מטבולית קשה. יוקיץ' מתארת קריסה חריפה כבר באתגר הראשון עקב פירוק מסיבי של רקמת השרירי שגרם לפגיעה כלייתית ואשפוז. (rhabdomyolysis).

מה הן הסכנות הבריאותיות של ירידה מהירה במשקל ומדוע חילוף החומרים נפגע?

הסדרה מציגה מצבים קיצוניים של תפריטים מאוד דלי קלוריות– לעתים סביב 800 קלוריות ביום – בשילוב שעות של פעילות גופנית יומיומית. לקראת הסיום מתוארים גם "ניקויים" נוזליים. התוצאה היא ירידה חדה בעשרות קילוגרמים בזמן קצר, אך גם כניסה למצב "חירום" פיזיולוגי: חילוף החומרים מואט, מסת שריר מתפרקת לצורך אנרגיה, והלב, הכליות והכבד נתונים בעומס.

מחקר מעקב מפורסם על משתתפי "לרדת בגדול" מצא שש שנים לאחר התכנית שרובם העלו שוב משקל ובעיקר שהייתה "התאמה מטבולית מתמשכת": קצב חילוף החומרים במנוחה היה נמוך מהמצופה לפי משקלם החדש, גם שנים אחרי. המשמעות: דיאטות אקסטרים עלולות "לשבור" זמנית את מערכת האנרגיה – הגוף מוציא פחות קלוריות ומגביר רעב, ולכן שמירת התוצאה קשה במיוחד. ליבת הירידה במשקל היא מאזן אנרגיה שלילי לאורך זמן, אבל הגוף לא מגיב באופן לינארי. כאשר המחסור גדול מדי לאורך זמן, הגוף מוריד את חילוף החומרים ומעלה רעב.

מי עמד מאחורי "לרדת בגדול" ומה אומרים היוצרים?

ד"ר רוברט הויזנגה (דוקטור H), הרופא שליווה את התכנית במשך שנים, מתאר בסדרה כיצד התריע שוב ושוב על סכנות בריאותיות קשות, במיוחד כשמשתתפים עברו אימונים מפרכים או אכלו תפריטים כמעט נטולי קלוריות. הוא מספר שהאזהרות שלו נתקלו לא פעם בהתעלמות מצד ההפקה, ובמבט לאחור מביע צער על כך שלא דרש לעצור את ההליכים במצבים שבהם בריאות המשתתפים הייתה נתונה בסכנה.

המפיקים, שהגו את הפורמט והובילו את התכנית שנים רבות, מתוארים בסדרה כמי שדחפו ליצירת דרמה טלוויזיונית קיצונית. כיום הם מציינים כי רצו להמחיש לצופים את המאבק האמיתי בירידה במשקל, אך מודים כי הפיתויים והאתגרים שנבנו עבור הרייטינג יצרו מצבים לא בריאים ואף מסוכנים.

המאמן בוב הרפר, אחד הפנים המזוהים ביותר עם "לרדת בגדול", מתראיין בסדרה ומביע חרטה על רגעים שבהם דחק במתמודדים עד לקצה גבול היכולת. הוא מסביר כי האמין אז שזה מה שדרוש כדי לשבור מחסומים, אך כיום הוא מודה שהפורמט עודד גישה קיצונית שאינה מתיישבת עם עקרונות בריאותיים.

לעומתו, ג'יליאן מייקלס, המאמנת השנייה המזוהה ביותר עם התכנית, שלא השתתפה בדוקו, תוקפת החריפות את הסדרה החדשה. היא טוענת שהסדרה "מלאה בשקרים" ושבמקרים שבהם הוזכרו תוספי קפאין, היא פעלה תמיד בתיאום עם הנהלים הרפואיים. מייקלס אף הודיעה כי היא שוקלת נקיטת צעדים משפטיים נגד נטפליקס על הצגת הדברים. כך, התגובות היום של הרופא, המפיקים והמאמנים משקפות ספקטרום רחב: מצער וחרטה על המחירים הכבדים ששולמו על ידי המשתתפים, דרך ניסיון להסביר את כוונות ההפקה ועד הכחשה גורפת של חלק מהביקורת. הסדרה מדגישה את הפער בין האידיאל הטלוויזיוני לבין ההבנה הרפואית והאנושית של ההשלכות.

מהי ההשפעה הנפשית של דיאטות קיצוניות?

מעבר לנזקים הפיזיים, המתועדים מתארים לחץ מתמשך, אשמה ודימוי גוף פגוע לאחר התכנית. העדר ליווי אמיתי לאחר הסיום תרם לתחושת נטישה ולנסיגה. מחקרים בתחום בריאות הנפש מצביעים על קשר בין דיאטות נוקשות לבין הפרעות אכילה, חרדה ודיכאון.

אילו שיטות דיאטה באמת עובדות ואיך שומרים על שריר בזמן ירידה במשקל?

העדויות מראות שאין "דיאטה מנצחת" אחת לכולם. דיאטה דלת פחמימות, דלת שומן, צום לסירוגין או דיאטה ים תיכונית – כולן יכולות לעבוד אם מצליחים להתמיד בהן לאורך זמן. הדגש הוא לא על שם הדיאטה אלא על איכות המזון, איזון תזונתי ויכולת התמדה.

ירידה במשקל

ירידה הדרגתית במשקל מעלה את הסיכוי לשמור על ההישג לאורך זמן. אילוסטרציה: שאטרסטוק

צריכת חלבון מספקת, אימוני כוח פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע ופעילות אירובית של לפחות 150 דקות בשבוע, הם המפתח לירידת משקל מתונה ובריאה. כך מונעים איבוד שריר ותומכים בשמירה על חילוף חומרים תקין. השילוב הזה מאפשר ירידה יציבה במשקל תוך שמירה על בריאות השריר והמטבוליזם.

האם דיאטות מאוד דלות קלוריות (VLCD) בטוחות?

דיאטות של 800 קלוריות ליום או פחות מיועדות למצבים רפואיים מיוחדים ותחת פיקוח רפואי בלבד, למשל כהכנה לניתוח בריאטרי. מחוץ למסגרת רפואית הן מסוכנות ועלולות לגרום לאבנים בכיס מרה, איבוד שריר ותופעות לוואי נוספות.

איך עושים את זה נכון?

המסר של הסדרה ברור: דיאטות אקסטרים מסוכנות. המסר של הרפואה לא פחות חד: הדרך הבטוחה והיעילה לירידה במשקל היא שינוי מתון ומבוקר, כזה שניתן להתמיד בו לאורך זמן.

תזונה בריאה: דיאטה בריאה נראית אחרת ממה שמוצג בריאליטי. הגישה המומלצת כיום מתבססת על תפריט ים תיכוני או DASH, עם דגש על ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית ודגים, לצד הפחתת בשר אדום, שומנים רוויים ומזון מעובד. מחקרים מראים שמעבר למזון פחות מעובד תורם לאיבוד שומן מהיר יותר ולבריאות מטבולית טובה יותר.

פעילות גופנית: ירידה בריאה במשקל אינה מתבצעת רק דרך הצלחת אלא גם דרך התנועה. ההמלצה המדעית היא לשלב לפחות 150 דקות של פעילות אירובית מתונה בשבוע (הליכה מהירה, רכיבה, שחייה), יחד עם אימוני כוח פעמיים־שלוש בשבוע לשמירה על מסת שריר ועל חילוף חומרים תקין. שילוב זה מונע האטה מטבולית ותומך בירידה יציבה.

ליווי פסיכולוגי: ירידה במשקל היא לא רק עניין פיזי. מחקרים מראים שתמיכה פסיכולוגית או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מגבירים משמעותית את הסיכוי להצלחה. הליווי מסייע בהתמודדות עם אכילה רגשית, חרדה ותחושת כישלון, ותורם לשיפור דימוי הגוף והביטחון העצמי. קבוצות תמיכה או ליווי אישי הם חלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה.

טיפול תרופתי מתקדם: תרופות מבוססות זריקות כמו סמגלוטייד (Ozempic, Wegovy) וטירזפטייד (Zepbound), מאפשרות ירידה של 15%–20% ממשקל הגוף במחקרים קליניים. הן מיועדות למטופלים עם BMI גבוה או עם מחלות נלוות, ותמיד בשילוב דיאטה ופעילות גופנית. עם זאת, גם כאן יש סיכון לעלייה במשקל אם מפסיקים את הטיפול.

יעדים ריאליים: בניגוד לירידה של עשרות קילוגרמים תוך חודשים ספורים כפי שנראה ב"לרדת בגדול", היעדים המומלצים הם מתונים: כ־2–4 ק"ג ירידה בחודש, או 0.5–1 ק"ג בשבוע. קצב זה מאפשר שמירה על בריאות פיזית ופסיכולוגית וגם סיכוי גבוה יותר לשמור על המשקל לאורך זמן.

מעקב ובקרה: שקילה שבועית, יומן תזונה, פעילות גופנית ובדיקת מדדים בריאותיים (לחץ דם, סוכר, שומנים) מאפשרים לזהות מגמות ולכוון מחדש את התהליך. גם שימוש באפליקציות תומכות או מעקב קבוצתי משפרים משמעותית את ההתמדה.

התמודדות עם נסיגות: כמעט כל מי שעובר תהליך ירידה במשקל יחווה עליות מחודשות בתקופות מסוימות. במקום לראות בכך כישלון, חשוב להבין שזו חלק מהדרך. חזרה מהירה להרגלי תזונה ופעילות, לצד תמיכה פסיכולוגית וחברתית, מאפשרת לחזור למסלול מבלי לאבד מוטיבציה.

השילוב בין תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה, ליווי רגשי ותכנית תחזוקה לטווח ארוך הוא זה שמבטיח ירידת משקל בריאה ויציבה.

לסיכום, סדרת הדוקו בנטפליקס "לרדת בגדול" אינה רק בידור. זו תזכורת למחיר של דיאטות אקסטרים ולצורך בגישה מבוססת ראיות. ירידה בריאה במשקל מבוססת על מתינות, תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ותמיכה מתמשכת, ולא על מרוץ קיצוני ומסוכן.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים: שאטרסטוק)

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום