טיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה: מחקר הולנדי חדש מעורר ציפיות

טיפול בחמצן בלחץ גבוה (HyperBaric Oxygen Therapy - HBOT) לפוסט-קורונה (Long COVID) מעורר בשנה האחרונה עניין גובר מצד חולים, רופאים וחוקרים על רקע מחקרים עדכניים המצביעים על שיפור בתפקוד ובאיכות החיים של מטופלים. במקביל, עולות שאלות על מידת היעילות, הסיכונים והזמינות של הטיפול במערכת הבריאות הציבורית והפרטית.

טיפול בחמצן בלחץ גבוה ל־Long COVID מציע גישה חדשנית לשיקום חולים הסובלים מתסמינים ממושכים אחרי זיהום בקורונה, אך למרות הממצאים החיוביים בחלק מהמחקרים, עדיין מדובר בטיפול נסיוני שאינו מוכר באופן רשמי בישראל.

מהו טיפול HBOT ומדוע הוא רלוונטי לסובלים מפוסט-קורונה?

טיפול בחמצן בלחץ גבוה מתבצע בתא חמצן סגור שבו הלחץ האטמוספרי מוכפל ולעתים אף גבוה יותר, בעוד המטופל נושם חמצן טהור בריכוז של 100%. תנאים אלה מאפשרים חדירה מוגברת של חמצן לרקמות ברמות גבוהות בהרבה מאלו שניתן להשיג בנשימה רגילה.

ייתכן שבעתיד הלא רחוק נראה את HBOT הופך מחלופה נסיונית לחלק מהפרוטוקולים הרפואיים לטיפול בפוסט-קורונה. צילום: שאטרסטוק

ההשפעה הפיזיולוגית של HBOT כוללת עידוד תהליכי ריפוי והפחתת דלקת, שיקום כלי דם ורקמות פגועות וחידוש פעילות עצבית במצבים של פגיעה כרונית. במקרה של Long COVID, שבו נרשמות פגיעות נוירולוגיות, לבביות ונשימתיות לאורך חודשים ואף שנים, הטיפול נועד לשפר את התפקוד המוחי, להגביר את הערנות ולהפחית עייפות כרונית.

מי יכול להתאים לטיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה?

ההתאמה לטיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה נקבעת על פי שילוב של מצב רפואי, סוג התסמינים והערכת רופא מומחה. מטופלים עם Long COVID הסובלים מתסמינים נוירולוגיים ממושכים, כמו ערפול מוחי, ירידה בזיכרון או קושי בריכוז, עשויים להפיק תועלת מהטיפול. גם אנשים עם עייפות כרונית משמעותית שלא השתפרה באמצעות טיפולים שגרתיים, או כאלה החווים ירידה ניכרת בסבולת המאמץ ובתפקוד היומיומי חודשים לאחר ההחלמה, יכולים להימצא מתאימים, במיוחד אם בבדיקות אובחנה ירידה באספקת החמצן לרקמות.

עם זאת, ישנם מצבים רפואיים שבהם טיפול HBOT ל־Long COVID אינו מומלץ, כמו בחולי מחלות ריאה חמורות דוגמת COPD מתקדם או פיברוזיס ריאתי, פנאומוטורקס פעיל, פגיעות אוזן פנימית קשות, אפילפסיה שאינה מאוזנת, הריון או זיהום חריף שלא טופל. טרם התחלת הטיפול, מבצעים הערכה רפואית מקיפה הכוללת בדיקות ריאות, לב, בדיקות דם ולעתים גם בדיקות דימות ייעודיות, כדי לוודא התאמה רפואית ולמזער סיכונים.

המחקר ההולנדי החדש: ממצאים מעודדים

ב־4 באוגוסט 2025 פורסם מחקר הולנדי בראשות ד"ר יוהאן ואן ברקל, שבחן סדרת מטופלים עם Long COVID שקיבלו טיפול HBOT במרפאות ייעודיות. המחקר, שנערך במתכונת registry – כלומר מעקב אחרי מטופלים במציאות קלינית ולא בניסוי אקראי מבוקר – מצא כי 56% עד 63% דיווחו על שיפור משמעותי באנרגיה, בסיבולת גופנית, בשינה ובתפקוד היומיומי. חלק מהמשתתפים אף דיווחו על שיפור בזיכרון ובריכוז. עם זאת, 13% עד 19% מהמטופלים דיווחו על החמרה מסוימת, נתון שמעלה שאלות על התאמת הטיפול לחולים מסוימים. החוקרים סיכמו כי נדרשים מחקרים אקראיים רחבי היקף כדי לקבוע את מידת היעילות המדויקת ואת פרופיל הבטיחות.

המחקר הישראלי: עדות לשיפור ארוך טווח

בישראל, מחקר בהובלת פרופ' עמיר חדני מאוניברסיטת תל אביב ובית החולים שיבא, שפורסם בשנת 2024, כלל 31 מטופלים עם Long COVID שחולקו באקראי לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת. קבוצת הטיפול עברה 40 מפגשי טיפול בחמצן בלחץ גבוה במשך כחודשיים. התוצאות הצביעו על שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי, במצב הרוח ובאיכות השינה. נוסף לכך, נרשמה הפחתה בכאבים ובתסמיני עייפות. המעקב שנמשך שנה הראה שהשיפור נשמר לאורך זמן, מה שמרמז על השפעה ביולוגית עמוקה ולא רק על הקלה זמנית בסימפטומים.

רקע מחקרי: הקשר לתחומים רפואיים אחרים

מחקרים קודמים הצביעו על פוטנציאל של HBOT גם במצבים רפואיים אחרים שבהם קיימת פגיעה באספקת החמצן לרקמות, כמו פגיעות מוחיות טראומטיות, פצעים כרוניים והפרעות נוירולוגיות. ההקבלה הזו מחזקת את ההשערה שטיפול בחמצן בלחץ גבוה עשוי להועיל גם במנגנונים הפתולוגיים של Long COVID, שבהם דלקת כרונית ומיקרו־פגיעות בכלי הדם משחקות תפקיד משמעותי.

טיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה בישראל ובעולם

במערכת הבריאות הציבורית בישראל, טיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה עדיין אינו חלק מסל הבריאות ולכן נגישותו מוגבלת. מטופלים המעוניינים בו פונים לרוב למרכזים פרטיים, שם העלות הכוללת יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים לסדרת טיפולים. מצב דומה קיים בארה"ב ובבריטניה, שם הטיפול נחשב לנסיוני. בהולנד ובאוסטרליה, לעומת זאת, קיימת תמיכה מוסדית רחבה יותר, עם פיילוטים ציבוריים שנועדו לבחון את שילוב HBOT במערכת הבריאות הכללית לחולי Long COVID.

תופעות לוואי ובטיחות

בעוד ש־HBOT נחשב לבטוח יחסית תחת פיקוח רפואי, קיימות תופעות לוואי שכיחות כמו תחושת לחץ באוזניים או בסינוסים, עייפות או סחרחורת זמנית. במקרים נדירים עלולים להתרחש סיבוכים חמורים כמו פגיעה בריאות, קרע בעור התוף או התקפים אפילפטיים, בעיקר בקרב מטופלים עם מחלות רקע ריאתיות או נוירולוגיות קשות. כאמור, לפני התחלת טיפול בחמצן בלחץ גבוה, מקובל לבצע בדיקות התאמה הכוללות בדיקות ריאות, לב ובדיקות דם כדי לשלול סיכונים.

משמעות הממצאים עבור הסובלים מפוסט-קורונה

המשמעות המרכזית עבור מי שסובל מתסמיניLong COVID היא האפשרות הטיפולית עם פוטנציאל ממשי לשיפור איכות החיים, אך מדובר באופציה משלימה ולא בטיפול קו ראשון. העלות הגבוהה, הצורך בהתאמה אישית והעדר הכרה רשמית במערכת הציבורית – כל אלה מחייבים שיקול דעת והתייעצות עם רופא מומחה בתחום.

האם כדאי להתחיל טיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט קורונה?

למי ששוקל להתחיל טיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה, חשוב לפעול באופן מסודר: ראשית, לאסוף את כל המידע הרפואי הקיים, כולל אבחנות, בדיקות ותיעוד תסמינים, כדי להציגו לרופא מומחה. שנית, לברר אם קיימת אפשרות להשתלב במחקר או בפיילוט ציבורי, שיכול להפחית עלויות ולאפשר מעקב רפואי הדוק.

בנוסף, כדאי להבין מראש את פרטי העלות הכוללת, משך סדרת הטיפולים והסיכונים האפשריים ולשאול שאלות ישירות על שיעורי ההצלחה והניסיון הקליני של הצוות המטפל. מידע מהימן, הערכת עלות־תועלת והתייעצות עם אנשי מקצוע יאפשרו למטופלים לקבל החלטה מושכלת ובטוחה יותר.

תקווה אמיתית תחת לחץ

העניין הגובר בטיפול בחמצן בלחץ גבוה לפוסט-קורונה משקף את הצורך הדחוף במענה יעיל לחולי Long COVID, שחלקם סובלים מתסמינים מתישים חודשים ואף שנים אחרי ההחלמה מהנגיף. הממצאים מהמחקר ההולנדי העדכני, לצד המחקר הישראלי הקודם, מצביעים על פוטנציאל ממשי לשיפור איכות החיים אך גם על הצורך להמשיך ולבחון את הטיפול במחקרים מבוקרים רחבי היקף. עד שתתקבל הכרעה מדעית חד משמעית, מטופלים ובני משפחותיהם נדרשים לשקלל בזהירות בין ההבטחה למחיר, בין התקווה למגבלות ובין הרצון להקל על התסמינים לבין החובה לפעול באופן בטוח ומפוקח. אם מגמה זו תמשיך להתפתח, ייתכן שבעתיד הלא רחוק נראה את HBOT הופך מחלופה נסיונית לחלק אינטגרלי מהפרוטוקולים הרפואיים לטיפול בפוסט-קורונה.

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
(צילומים: שאטרסטוק)