המוות הטראגי של אלון אבוטבול – ראיון עם הקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר על אירועי לב פתאומיים

האירוע הטראגי בחוף הבונים, שבו איבד השחקן אלון אבוטבול את חייו בגיל 60, מדגיש את החשיבות הקריטית של מודעות לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. כ-70% מאירועי דום הלב נגרמים מהתקף לב. אבוטבול, שנאבק עם זרמים חזקים בים, הצליח להגיע לחוף ואף להזעיק עזרה, אך התמוטט שם - מקרה שמדגים כיצד מאמץ גופני יכול לגרום לאירוע לבבי קטלני.

עם זאת ולמרות הסכנה, רבים מתעלמים מהצורך בבדיקות קרדיולוגיות מונעות, במיוחד גברים מעל גיל 40 ונשים מעל גיל 50. "אנשים הולכים לעשות פעילות גופנית וטוב שהם עושים - זה מפחית אירועי לב, מאזן גורמי סיכון, הם חייבים לבדוק לפני כדי לראות שאין להם בעיה בלב", מדגיש פרופ' אדלר, קרדיולוג מומחה ומזהיר: "חשוב להגיע לבדיקת קרדיולוגית - 33% מהתקפי הלב הם ללא תסמינים!"..

פרופ' אדלר, למה אירועי לב קורים דווקא בזמן פעילות גופנית?

"זאת שאלת מיליון הדולר. מצד אחד, פעילות גופנית זה דבר מבורך - אנחנו יודעים שזה מקטין את הסיכון לאירועי לב, מאזן לחצים, מוריד שומנים, מוריד סוכר, מוסיף לרווחה שלנו. מצד שני, הכל תלוי במי עושה ואיך עושים. הבעיה היא שאנשים עושים פעילות גופנית, אבל אין להם מושג מה קורה להם בתוך הגוף, בתוך הלב. יש להם, לחלק לא מבוטל, היצרות עורקים שהם בכלל לא יודעים עליה - חסימות של העורקים.

"לכן, אני חוזר ואומר, בכל כלי התקשורת ובכל הזדמנות: כל גבר מעל גיל 40 וכל אישה מעל גיל 50, ובמיוחד אם יש להם גורמי סיכון כמו לחץ דם, סוכרת, כולסטרול, עישון, השמנה, חוסר פעילות גופנית, מחלות לב במשפחה אצל קרובי דרגה ראשונה - חייבים להיבדק אצל קרדיולוג בכלל ובוודאי לפני שמתחילים פעילות גופנית. מצד אחד הפעילות מגנה על הלב, אבל מצד שני, אם יש לך חסימה, עלול לקרות לך מה שקרה לאלון אבוטבול עליו השלום.

האם בספורט ימי ובשחייה יש סיכון גדול יותר?

"אנחנו יודעים גם ממחקרים בישראל, שפעילות ימית כרוכה במאמצים מאוד גדולים של הגוף. הגוף שלנו במצבים האלה נכנס גם למאמץ גופני מאוד גדול וגם לחרדה, בחלק מהמקרים, והדופק עולה. כשהדופק עולה לערכים גבוהים, שריר הלב צריך יותר חמצן, אבל אם לאדם יש חסימה, החסימה כבר לא עומדת בצרכים של שריר הלב, היא נחסמת לחלוטין ומתרחש התקף לב. התקף לב קורה כשיש חסימה מלאה של העורק".

מהו הביטוי הראשון של התקף לב?

"זו הפרעה חשמלית של הלב, שיכולה להתבטא גם בפרפור חדרים, דום לב. יש לנו ארבע דקות כדי להציל ולהחזיר את החולה לקצב סינוס על ידי מכה חשמלית באמצעות דפיברילטור. אבל מה הסיכוי שזה יקרה בים? שואף לאפס אם לא אפס. לכן אנחנו רואים גם הרבה מקרים של דום לב בזמן שהם השתמשו בסאפ. כשאתה נמצא בסאפ, במרחק של נניח 500 מטר מהחוף ומרגיש לא טוב, אתה עושה מאמץ כדי להגיע לחוף וזה מחמיר את המצב. זהו עוקץ הבעיה. אנשים צריכים להבין - הם חייבים להיבדק. אגב, לא מספיק להיבדק אצל רופא המשפחה. רופא משפחה, עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד, הוא לא קרדיולוג. צריך ללכת להיבדק אצל קרדיולוג מומחה. ני חייב להעיד שמדי שבוע אני זוכה להציל עשרות אנשים שבאים להיבדק ואני מוצא אצלם חסימה כזו או אחרת ופותח אותה בצנתור. הצנתור אורך 15-10 דקות, והם חוזרים הביתה בריאים".

האם הבדיקות בהכרח מגלות בעיה בלב?

"היום הטכנולוגיות כל כך התפתחו, שאני כרופא לב, כפרופסור לקרדיולוגיה, לא יכול לפספס דבר. לא יהיה לי שום תירוץ לפספוס, אם זה אקו או אקו מאמץ, או מיפוי, או צנתור וירטואלי, או דברים נוספים - אין היום לפספס. צריך להבין גם שהלב שלך, שלי, שלו, שונים אחד מהשני - זה כמו טביעת אצבעות. ולכן אותו קרדיולוג, בעל ניסיון, צריך לדעת בדיוק לאיזו בדיקה לשלוח את החולה ולעשות אותה בהתאם.

"אתן דוגמה. נניח שהחולה, או הנבדק, מגיע אלי ויש לו כאבים בחזה - אני לא אשלח אותו לבדיקת מאמץ, אני מסכן אותו. תראי מה קרה לצביקה הדר - היו לו כאבים בחזה, עשו לו אקו מאמץ והוא חטף התקף לב באמצע הבדיקה. אני לא יודע אם שמת לב, אבל אבא של אסתי גינסבורג גם עבר דום לב פתאומי וזה היה בחתירה בים".

מה הם התסמינים הראשונים - אולי בן אדם יכול להציל את עצמו או מישהו אחר?

"לא תמיד יש תסמינים. אם יש תסמינים, הם יכולים לכלול לחץ בחזה שמקרין ליד שמאל או ליד ימין, או קוצר נשימה - בעיקר במאמצים, או דפיקות לב, או בחילות במאמצים, הזעות יתר, עייפות יתר. כל הדברים האלה חייבים להביא אותך לפנייה לקרדיולוג מומחה.

"אספר לך סיפור אישי. לפני כחצי שנה הלכתי עם אשתי לאירוע בשבת אצל חברים. ניגשה אלי חברה, בת 50, אישה ספורטיבית, ואמרה לי: 'תשמע, פרופ' אדלר, אני בחרדות, קשה לנשום, אני לא יודעת מה לעשות'. אמרתי לה: 'תקשיבי, אני לא מטפל בחרדות, אבל בואי נבדוק את הלב שלך'. והיא שמעה, הגיעה אליי לבדיקה בקליניקה ומצאתי אצלה, תקשיבי טוב, חסימה של 99% בעורק הראשי של הלב".

והיא חשבה שזה נפשי בכלל?

"בוודאי, הרבה פעמים חושבים כך. גם אני לא יודע להבדיל. צריך לבדוק. התסמינים של חרדות מאוד דומים להתקף לב. עכשיו, איך אני יודע אם אותה בחורה בת 50 יש לה בעיה בלב או לא? אני בודק את זה. החיים שלה ניצלו".

כמה זמן היא היתה יכולה לחיות ככה?

"יכול להיות שהיתה מתה בתוך שבוע".

איך אפשר למנוע אירועי לב?

"בדיקות לב, אורח חיים בריא ובדיקות תקופתיות. למשל, בדיקות שומנים בדם - רוב הכולסטרול זה תורשתי. מחקר חדש בארה״ב מצא שמעל 50% האנשים אחרי התקף לב בכלל לא בדקו את רמות השומנים שלהם. גם בישראל זה כך, אנשים לא נבדקים".

למה בעצם אנשים לא הולכים לבדיקות?

"כי הם מאמינים ב'לי זה לא יקרה', ואפילו לבדיקות דם רגילות דרך רופא המשפחה, שבהן בודקים את פרופיל השומנים בדם, הם לא עושים. אני פותח את התיק הרפואי והוא נקי, כלום. הבנאדם לא היה בבדיקה 30 שנה. אנחנו צועדים עם פצצת זמן בחזה, וכולם צריכים להגיע להיבדק – היום!".

תמונה ראשית: אלון אבוטבול ז"ל. צילום: יוג'ין פאוורס/ שאטרסטוק