הזוג מקולדפליי - מדוע רומנים במקום העבודה נפוצים כל כך?
הזוג מקולדפליי - הבוס ומנהלת משאבי האנוש שנתפסו על חם במצלמה בהופעה של קולדפליי והפכו לסרטון ויראלי – החזיר לכותרות את נושא הבגידות בזוגיות ובחיי נישואין. ד"ר יצחק צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג: "אחוז גבוה מהבוגדים בגדו עם קולגה ממקום העבודה"
הסרטון שהפך ויראלי תוך שעות ספורות חשף יותר מסתם מחיבוק חטוף בהופעה של קולדפליי. הבוס ומנהלת משאבי האנוש, שנתפסו על חם במצלמה במהלך השיר "Yellow", הפכו לסמל של אחת התופעות הנפוצות והבעייתיות בעולם העבודה המודרני - רומנים במקום העבודה, שחוצים קווים מקצועיים ואתיים. ספציפית, גם הזוג הזה שילם על כך – הם הוצאו לחופשה מעבודתם ויותר מאוחר התפטרו.
הפאניקה שאחזה בשניים כשהבינו שהם מצולמים, הניסיון של האישה כריסטין קאבוט להסתיר את פניה וההשתטחות המהירה על הקרקע של הגבר, אנדי ביירון, מנכ"ל הסטארטאפ "אסטרונומר" - כל אלה יצרו את הרגע המושלם שהופך סרטון רגיל לויראלי. אבל מעבר לבידור, המקרה מעלה שאלות עמוקות על מחיר הבגידות, בטיחות פסיכולוגית במקום העבודה, ועל הקו הדק בין חיים אישיים לחיים מקצועיים.
הסטטיסטיקות מדברות בעד עצמן: "כ-65% מהאנשים מדווחים על איזושהי 'יציאה מתוך המערכת הזוגית' וכשליש מהם על רומן ממשי - רבים מהם דווקא במקום העבודה", אומר ד"ר יצחק צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג, מנהל המרפאה לבריאות מינית במרכז הרפואי סורוקה ופסיכיאטר ראשי במחוז דרום של כללית.
מה הופך את סביבת העבודה לכר פורה לבגידות ואיך מתמודדים עם הרגש הכי קשה - להבין שבן הזוג בגד לא רק בך, אלא גם בערכים המקצועיים שהוא אמור לייצג?
ד"ר בן ציון, מה אתה חושב על המקרה הזה?
"יחסים רומנטיים במקום העבודה הם תופעה נפוצה למדי. זה מובן מבחינה פסיכולוגית, שכן סביבת העבודה מאפשרת חיכוך יומיומי וקרבה בין אנשים. אולם, במקרה הנוכחי יש שתי בעיות מהותיות: ראשית, למנכ"ל יש חובה מקצועית להימנע מיחסים אישיים עם כל עובדיו, בשל אי שוויון הכוח הטבוע בתפקיד. שנית, מנהלת משאבי אנוש היא בדיוק הגורם שאמור לפקח ולוודא שלא מתקיימים יחסים בעייתיים מסוג זה בארגון".
כפסיכיאטר שעובד עם המון זוגות, אתה חושב שיש תקומה ליחסים אחרי בגידה כזו?
"השאלה היא כמה מוטיבציה יש לתקן את זה ומה סוג הבגידה. יש כל מיני סוגי בגידות. למשל, בגידת סימן, כשאנשים רק רוצים לאותת שלא טוב להם. יש בגידה מסוג פיצוי, זאת אומרת, 'אתה בגדת בי, אני עכשיו אבגוד בך'. יש בגידות המונעות מנקמה – 'אני רוצה לעשות לך רע'.
ד"ר יצחק צחי בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג. "כיום מקבלים את נושא הבגידה יותר בסלחנות ויש אפילו שרואים בזה סמל סטטוס". צילום: סטודיו בשור
"אם יש רצון לסלוח, אפשר לתקן, אבל לטנגו הזה צריך שניים, ובמקרה הספציפי הזה ארבעה, כי לכל אחד יש בן זוג. רוב הזוגות זוכרים שפעם היה להם טוב, לפחות עד איזו נקודה מסוימת. לפעמים יש איזו מין גחמה של רגע, מאבדים את הראש, נקלעים להרפתקה ורק אחרי זה מנסים להבין מה קרה שם. אפשר להשתקם מכל דבר, אם יש מוטיבציה לתקן. Where there's a will, there's a way, נאמר באנגלית".
האם יש הבדל בין דורי בתפישת הבגידה, בין העבר להווה?
"כן, כיום מקבלים את נושא הבגידה יותר בסלחנות ויש אפילו שרואים בזה סמל סטטוס – כביכול מישהו שמצליח בחיים טבעי שתהיה לו מאהבת, או שאישה מצליחה תחזיק מאהב".
איך אתה מגדיר בגידה במונחים פסיכולוגיים?
"ההגדרה הפסיכולוגית של בגידה היא מורכבת ביותר, כיוון שהיא תלויה במידה רבה בתפישה האישית והסובייקטיבית של הצדדים במערכת היחסים. חשוב להבין שההגדרה של בגידה נקבעת בעיקר על ידי הצד הנפגע ולא על ידי הבוגד. הבוגד נוטה לבצע מינימיזציה של מעשיו - 'רק צ'יטטתי ברשת', 'רק התמזמזנו', 'רק הסתכלתי על פורנוגרפיה', 'רק התחבקתי עם מישהי בהופעה'. כל אלו הן דוגמאות לניסיון להמעיט מחומרת המעשה. לעומת זאת, הצד הנפגע עלול לתפוש כל אחת מההתנהגויות הללו כבגידה, בהתאם לערכיו האישיים ולציפיותיו מהמערכת הזוגית. למישהו צפייה בפורנוגרפיה תיחשב לבגידה, למישהו אחר רק צפייה פסיבית.
"מבחינה מושגית, בגידה היא הפרה של אמון זוגי. ההגדרה הבסיסית מתייחסת למערכת יחסים סגורה, שבה קיימת הסכמה מרומזת או מפורשת לנאמנות הדדית. כלומר, 'אני אהיה נאמן לך ואתה תהיה נאמן לי - לא נקיים יחסי מין עם אחרים ולא נפתח קשרים רומנטיים מחוץ לזוגיות'.
"הקושי הוא שבכל זוגיות יש הגדרות שונות למה מותר ואסור, ולעתים הגדרות אלו אינן מוסכמות במפורש בין בני הזוג. לכן, מבחינה פסיכולוגית, בגידה היא כל מעשה שנתפש על ידי אחד הצדדים כהפרה של האמון והנאמנות שהוסכמו במערכת היחסים הזוגית".
יש פרופיל פסיכולוגי מסוים של אנשים שנוטים לבגוד?
"הדבר הכי מפתיע בתחום הזה הוא שאין פרופיל קבוע או צפוי. אני כל פעם מופתע מחדש מהמגוון של האנשים שמגיעים אלי. יכול להיות החנון, האדם הדתי, הבחורה עם השביס, החסודה, הפרופסורית הממושקפת שכל היום עסוקה בבדיקות מעבדה - ובכל זאת מתברר שבגדו.
"המסר החשוב שאני רוצה להעביר הוא שאין שום דרך לדעת מראש. היו לי מקרים של גבר שפתאום גילה את מיניותו ההומוסקסואלית ובגד עם גבר, או אישה עם אישה. היה לי זוג שהתברר שהיא בגדה עם גבר נכה בכיסא גלגלים, וזוג בני שלושים שהאישה בגדה עם גבר בן שבעים. הם עברו אצלי תהליך של שיקום. מסתבר שהיתה איזו משיכה מאוד מאוד גדולה . היא הרגישה שהיא לא יכולה לעמוד בקסמו והוא מאוד פינק אותה וזה היהone night stand והיא דרך אגב לא נתפסה, היא באה לטיפול וביקשה שבעלה יסלח לה, שהיא לא מבינה מה עבר עליה".
איך זה משפיע על האדם הנבגד, להבין שבן הזוג שלו בגד עם אדם שהוא לא יכול להתחרות בו, למשל גבר עם גבר אחר וכדומה?
"אחד מהדברים שאנחנו מנסים בטיפול להבין הוא שזה לא אירוויזיון - זו לא תחרות. אנחנו לא צריכים להשוות תוצאות, אלא פשוט להתייחס להונאה, לגניבת הדעת, כי זה מה שמפריע לרוב האנשים יותר מאשר עם מי היתה הבגידה. פעם זה היה אחרת. כאשר אישה בגדה עם גבר אחר, עלתה שאלת האבהות על הילדים המשותפים. אבל היום, בעידן הגלולות, הקונדום ובדיקות ה-DNA, זה כבר מזמן לא בעיה.
"אחד הדברים החשובים שאני מסביר הוא שזה לא המעשה דווקא, אלא ההונאה, השקר, ההסתר. אם בזמן שהם אמרו שיש להם ישיבה חשובה עם הדירקטוריון, ובאותו זמן הם היו בהופעה מחובקים - זו הבגידה, זו הבגידה הקשה. לגבי השאלה האם יותר קל לאדם נבגד לקבל שבן זוגו בגד עם אדם מאותו מין - לפעמים כן ולפעמים לא. אני חושב שהחוק הוא שאין חוק".
לדבריך בגידה נתפשת כהונאה. האם לאדם שמסוגל לבגוד יכולים להיות סממנים עבריינים נוספים?
"ממש לא. אלה לפעמים חנונים שאת לא תאמיני, אנשים סופר-ישרים, סופר-הגונים, שעובדים במשרות שמחייבות יושר ואמינות".
אתה אומר שזה פשוט סוג של יצר מיני שהם לא יכלו להשתלט עליו?
"זה לאו דווקא יצר מיני. זה יכול להיות יצר מיני, זה יכול להיות יצר רומנטי. לפעמים יש משיכה כל כך חזקה בין אנשים שהם מתקשים להתגבר על זה, אבל לפעמים זה בכוונת מכוון, כמו שאמרתי לך, מרצון להתנקם, מרצון לפצות, מרצון לאותת שמשהו לא בסדר בזוגיות. בהרבה מאוד מקרים זה דווקא לא משהו מיני, או לא רק מיני".
לבוגדים יש קושי להתוודות על הרומן האסור?
"בוודאי. לקיחת אחריות היא החלק הכואב ביותר. אנשים ממשיכים לשקר לבני הזוג שלהם ואפילו לעצמם. הם הרבה פעמים יגידו, 'את גרמת לי לבגוד בך', 'תסתכלי על עצמך', או שהם מכחישים שבכלל קרה משהו. יש בוגדים שיש להם ייסורי מצפון ויש כאלה שבכלל לא. יש כאלה שמודים אבל עושים מינימיזציה של העניין. לכל אחד מנגנוני ההתמודדות שלו. אני לא מכיר מקרים שהבוגדים גאים בזה ובאים אלי לקבל מדליה".
מה תרצה לומר לאנשים שמתלבטים עם עצמם אם לספר לבני זוגם שבגדו?
"אני מציע ללכת ולהתייעץ קודם ולא לקבל החלטות נמהרות. חשוב להגיע לייעוץ ראשוני לבד, ולספר לבן הזוג בליווי מקצועי ועם הכלים הנכונים. לצערי, הרבה אנשים לא עושים את זה אלא באים לאנשי המקצוע כבר אחרי החורבן. זה כמו להיכנס לממ"ד אחרי שהטיל כבר פגע בבית".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)