דיון בוועדת הבריאות חושף: רק כרבע מחולי ריאה מקבלים שיקום ריאתי למרות תקציב של מיליונים

בעוד שיקום ריאתי נחשב לטיפול מציל חיים עבור חולי ריאות כרוניים, דיון שהתקיים השבוע בוועדת הבריאות של הכנסת חשף פער מטריד בין הזכויות החוקיות של החולים למציאות בשטח. מתוך כ-15,000 חולים הזכאים לשיקום ריאתי בישראל, רק כ-4,000 מקבלים בפועל את הטיפול. הדיון, שיזמה ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), העלה כי למרות הקצאת תקציבים של עשרות מיליוני שקלים לקופות החולים בשנים האחרונות, המצב בשטח כמעט לא השתפר. החולים, בעיקר אלה המתגוררים בפריפריה, נאלצים להמתין חודשים ואף שנים לטיפול הכלול בסל הבריאות מאז שנת 2011.

מהו שיקום ריאתי ומדוע הוא כה חשוב?

שיקום ריאתי הוא תכנית טיפולית מקיפה המיועדת לחולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות כמו COPD, יתר לחץ דם ריאתי, פיברוזיס ריאתי ומועמדים להשתלת ריאות. התכנית כוללת פעילות גופנית מתואמת, חינוך לחולה ולמשפחתו, ליווי נפשי וייעוץ תזונתי. המחקרים הרפואיים מוכיחים כי יעילות השיקום הריאתי אינה נופלת מזו של תרופות. הטיפול מפחית באופן משמעותי את מספר אשפוזי החירום, משפר את התפקוד היומיומי של החולים, מאריך את תוחלת החיים ובמקביל חוסך משאבים רבים למערכת הבריאות. עלות האשפוז החוזר של חולה ריאה כרוני עולה בהרבה על עלות מחזור שיקום מלא.

כפי שעולה מנייר העמדה שהגישה האגודה לזכויות החולה בישראל, בראשות שמוליק בן יעקב, הקמת מכוני שיקום ריאתי אינה דורשת השקעות גדולות - מדובר בעיקר בגיוס ובהכשרה של פיזיותרפיסטים לתחום הנשימתי.

הפער בין התקציב למציאות

הדיון בוועדת הבריאות חשף אבסורד משמעותי: בשנים האחרונות הקציבה המדינה יותר מ-38 מיליון שקל להרחבת שירותי השיקום הריאתי. מתוכם, כשמונה מיליון שקל הוקצו בשנים 2021 ו-2023 לטיפול בכ-4,660 חולים, ו-30 מיליון שקל נוספים הועברו בשנת 2021 להקמת מכוני שיקום חדשים.

למרות התקציבים הנכבדים, השינוי בשטח כמעט לא מורגש. נתונים שהוצגו בדיון מעידים כי רק 20%-30% מהתקציבים מנוצלים בפועל. החולים ממשיכים להמתין תקופות ארוכות לטיפול, ובמקומות מסוימים בפריפריה הטיפול כמעט אינו זמין. "הקופות מקבלות את הכסף והמבוטחים לא מקבלים את הטיפול", תיארה בפשטות בדיון בכנסת עו"ד הדס פריאון רוזנבלום, יו"ר העמותה לחולי PCD.

עדויות חולים מהשטח

במהלך הדיון הוצגו עדויות קשות מצד חולים ונציגי עמותות. ארי שרמן, מנכל עמותת "לנשום", דיווח כי "זמני המתנה לשיקום ריאות מגיעים לעתים לשנה וחצי. העיכוב של טיפול חיוני מסכן את בריאותם. אנו דורשים שהחולים יקבלו את המגיע להם לפי שאושר בסל הבריאות כבר ב-2011". וידי בר-נתן, מנכ"לית עמותת "חוף" למען חולי פיברוזיס ריאתי, תיארה את המצב הקשה בפריפריה: "בפריפריה, אין מכוני שיקום ריאות לחולים. המחסור פוגע באופן קריטי בתפקוד היומיומי של החולים. חולי הריאות לא מקבלים את הטיפול שהם זכאים לו". החולים עצמם תיארו מצבים שבהם הם נאלצים להגיש קבילות למשרד הבריאות כדי לממש את זכויותיהם החוקיות, ללא הועיל. "אנחנו סובלים, מתחננים ונלחמים על מה שמגיע לנו", סיפרו חולים בדיון.

הבעיה המערכתית

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל, הסביר את הרקע המערכתי לבעיה: "יש לי תחושה שהקופות חושבות שאם לא ייתנו שירות לחולים, החולים פשוט יוותרו. הן קיבלו תקציב ואין להן שום מניעה להחזיר אותו לחולים". הבעיה חמורה במיוחד בערים כמו דימונה, ירוחם ובית שאן, בהן החולים נאלצים לוותר על הטיפול בשל היעדר מכוני שיקום ומורכבות ביורוקרטית. זאת, למרות שהחוק מחייב מתן שירות רפואי בזמן סביר ובמרחק נגיש.

הדרישות לפתרון המשבר

נייר העמדה שהגישה האגודה לזכויות החולה מציג דרישות ברורות לפתרון המשבר. הדרישה המרכזית היא יישום מיידי של החובה לספק שירות רפואי בזמן סביר ובמרחק סביר, כנדרש בחוק. בין הדרישות הקונקרטיות: חיוב משרד הבריאות לוודא שהקופות פועלות בהתאם לחוזרים הקיימים בנושא הקדמת תורים במקרים דחופים, שכן שיקום ריאתי נחשב לטיפול דחוף שהעיכוב בו גורם לנזק בלתי הפיך.

כמו כן, נדרש שהמכונים יעדכנו את הפונים על זכותם לפנות לקופה בבקשה לסיוע באיתור תור זמין, גם מחוץ להסדרים הרגילים. במקרים בהם אין תור זמין בקופה, יש לחייב את הקופות להחזיר הוצאות לחולים שיפנו למכון פרטי - מנגנון הקיים כבר היום עבור ניקוז ריאתי לחולי סיסטיק פיברוזיס.

הצורך בשקיפות תקציבית

אחת הדרישות המרכזיות שעלו בדיון היא שקיפות מלאה בניצול התקציבים. משרד הבריאות נדרש לבדוק ולפרסם כמה מהתקציב של שמונה מיליון שקל שהועבר לקופות שימש להרחבת השיקום הריאתי וכמה הועבר ממנו לשימושים אחרים. באשר לתקציב של 30 מיליון שקל שיועד להקמת מכונים חדשים, הדרישה היא לבדוק כמה מהכסף הושקע בפועל במטרה זו. את הכסף שלא נוצל יש להעביר לעמותות שמוכנות לספק שירות זה וכן לחייב את הקופות לרכוש שירות שיקום מהעמותות בהתאם לתעריפון משרד הבריאות.

הפתרון קיים - נותר רק ליישמו

המסקנה המרכזית מהדיון בוועדת הבריאות היא שהבעיה אינה כלכלית אלא ביצועית. התקציבים קיימים, הצורך מוכח רפואית והטכנולוגיה זמינה. הדרוש הוא מחויבות הקופות ומשרד הבריאות ליישם את הזכות הבסיסית של החולים לקבלת הטיפול הרפואי המגיע להם על פי חוק. כפי שסיכמה ח"כ מזרסקי: "המשבר במערך שיקום הריאות מצביע על כישלון ממשלתי הדורש תיקון מערכתי דחוף. הזמן בו חולים ממתינים לטיפול הוא זמן יקר שאינו חוזר, ועיכוב בטיפול עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לבריאותם".

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילומים - שאטררסטוק)