השתלת לב מלאכותי: הטכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק עבור חולי הלב

בתמונה הראשית: לב מלאכותי מתוצרת CARMAT שהושתל לראשונה בישראל בבית החולים הדסה עין כרם. צילום: דוברות הדסה

במרכזים הרפואיים שיבא בתל השומר והדסה עין כרם בירושלים בוצעו לאחרונה ניתוחים פורצי דרך: לראשונה בישראל הושתל לב מלאכותי מתקדם מסוג Aeson של חברת CARMAT הצרפתית. הניתוח הראשון בוצע בהדסה במטופל בן 63 והשני בשיבא בגבר בשנות ה-50 לחייו, שניהם סבלו מאי ספיקת לב קשה.

מדובר בטכנולוגיה חדשנית המדמה באופן חכם את פעולתו של הלב האנושי ומתאימה את קצב הפעימות לפי צורכי הגוף. הניתוח נמשך שש שעות ומהווה תקווה חדשה עבור מטופלים שממתינים זמן רב להשתלת לב מתורם. הלב המלאכותי צפוי לשמש את המטופל במשך כשנה, עד שיימצא תורם מתאים, ובטווח הארוך עשוי להוות תחליף קבוע להשתלות לב ביולוגיות.

האם אנו עדים למהלך מהפכני שיעזור למאות אלפי חולי לב ברחבי העולם שסובלים ממצוקת תרומת איברים וחלקם נפטרים בהמתנה ללב? פרופ' יהודה אדלר, לשעבר יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, מומחה לקרדיולוגיה, המוכר כאחד ממובילי תחום רפואת הלב, שיקום קרדיולוגי ורפואה מונעת, מסביר:

הלב המלאכותי מתוצרת CARMAT. צילום: דוברות שיבא

מהי אי ספיקת לב?

פרופ' אדלר: "אי ספיקת לב היא מצב שבו שריר הלב אינו מסוגל לספק את הדרישות המטבוליות של רקמות הגוף, או שהוא עושה זאת תחת לחצי מילוי גבוהים. מדובר במחלה כרונית ומתקדמת המתפתחת לאחר פגיעה בשריר הלב ואובדן של תאי שריר הלב (קרדיומיוציטים).

"הגורמים השכיחים ביותר לאי ספיקת לב כוללים מחלת לב איסכמית הנובעת מפגיעה בכלי הדם הכליליים, יתר לחץ דם כרוני, מחלות מסתמי הלב, קרדיומיופתיות ומחלות לב מולדות. כתוצאה מהפגיעה הראשונית, הלב עובר שינויים מבניים המכונים רימודלינג, הפוגעים ביכולת הכיווץ או ההרפיה של החדרים, ובכך פוגעים בתפקודו כמשאבה. התהליך כולל הרחבת החדרים, עיבוי דופן הלב ושינויים ברמה התאית והמולקולרית. התסמינים העיקריים באי ספיקת לב כוללים קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה, עייפות וחולשה, ובצקות בעיקר ברגליים ובבטן כתוצאה מאגירת נוזלים.

פרופ' יהודה אדלר. "המטרה היא אמנם שבעתיד הלב המלאכותי יפתור את מצוקת תרומות הלב". צילום: יח"צ

"מטרת הטיפול באי-ספיקת לב היא למנוע את התקדמות התהליכים המבניים הפוגעים בתפקוד הלב, תוך הקטנת העומס על שריר הלב ופינוי עודפי נוזלים באמצעות משתנים ותרופות נוספות. הטיפול כולל גם תמיכה בכושר הכיווץ של הלב במידת הצורך וטיפול תרופתי ממוקד למניעת רימודלינג והתקדמות המחלה".

איך מגיעים לאי ספיקת לב חמורה שמצריכה השתלת לב מלאכותי?

"שכיחות אי ספיקת לב באוכלוסיה הכללית נעה בין 0.3% ל-2%, כאשר השכיחות עולה באופן משמעותי עם הגיל. בקרב אנשים מעל גיל 65, 6%-10% סובלים מאי ספיקת לב. נתונים עדכניים מצביעים על מגמת עלייה בשכיחות המחלה, והסברה המקובלת לכך היא שחולים עם מחלות לב שורדים כיום שנים רבות יותר מאשר בעבר הודות לשיפור משמעותי בטיפול התרופתי והטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות.

"כמחצית מהחולים הסובלים מאי ספיקת לב מאובחנים עם פגיעה ביכולת הכיווץ של הלב. הגורמים למחלה מגוונים, כאשר הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת לב איסכמית כולל התקפי לב, האחראית על 60%-75% מכלל מקרי אי ספיקת לב. בנוסף לכך, קיימות סיבות נוספות רבות לאי ספיקת לב, ביניהן מחלות שריר הלב (קרדיומיופתיות), סוכרת, בעיות במסתמי הלב, זיהומים ויראליים של שריר הלב, חשיפה לחומרים רעילים לשריר הלב כגון אלכוהול ועוד מגוון רחב של גורמים אחרים הפוגעים בתפקוד הלב".

השתלת הלב המלאכותי שבוצע  לאחרונה בשני מרכזים רפואיים בישראל – עד כמה ההליך הוא מהפכני?

"הלב המלאכותי המוכר כיום - LVAD (Left Ventricular Assist Device), הוא מכשיר התומך בתפקוד החדר השמאלי של הלב. החדר השמאלי אחראי על אספקת הדם לכל הגוף, ולכן הלב המלאכותי המסורתי מושתל בעיקר בחולים שהחדר הימני שלהם, האחראי על אספקת הדם לריאות, מתפקד בצורה תקינה. הלב המלאכותי מיועד לחולים שבשל נסיבות שונות, בעיקר בגיל מבוגר, לא ניתן להשתיל להם לב מתורם. המכשיר מחובר בקצה אחד לקודקוד החדר השמאלי, דרכו הוא שואב דם מהלב. המשאבה הקטנה שואבת את הדם ומעבירה אותו דרך צינור היוצא מהמשאבה, המחובר לחלק העולה של העורק הראשי (אאורטה), מעבר למסתם האאורטלי המפריד בין החדר השמאלי לעורק הראשי. כך המכשיר מספק דם לכל הגוף.

"השתלת לב מלאכותי משמשת לשלוש מטרות עיקריות: ברוב המקרים (כ-50%) הוא משמש כגשר להשתלת לב אמיתי. במקרים אחרים הוא משמש כגשר להחלמה ולעתים כגשר להחלטה כאשר המצב הרפואי אינו ברור. כגשר להשתלה, המכשיר מיועד בעיקר לחולים שמצבם הרפואי אינו מאפשר המתנה ארוכה לתורם מתאים. הלב המלאכותי המסורתי אינו פתרון לטווח ארוך ומשמש כפתרון זמני. מה שעושה את ההליך בשיבא ובהדסה עין כרם להיסטורי הוא השימוש בלב מלאכותי מתקדם במיוחד, המהווה פריצת דרך טכנולוגית משמעותית בתחום".

לראשונה אפשר לחיות עם לב מלאכותי יותר מכמה חודשים – ולא באשפוז

"חשוב להדגיש שהמכשיר עדיין נמצא בשלבים הראשונים של הפיתוח ואינו מוכן עדיין לשימוש נרחב, אך מדובר בהתקדמות חשובה ביותר בתחום, גם בהיבט אורח החיים של אנשים עם הלב המלאכותי הספציפי הזה, שכן הם יכולים לשוב לחייהם ולביתם, ולא נאלצים לשהות באשפוז עד לקבלת לב אמיתי", מסביר פרופ' אדלר.

האם בקרוב זה יהיה הפתרון לכל מי שמחכה להשתלת לב אנושי?

"עדיין מוקדם מדי לענות על שאלות כאלו. אין מספיק נתונים סטטיסטיים, שכן מדובר במקרה אחד מתוך שישה מקרים כוללים עם המכשיר הספציפי הזה. החידוש בשיבא ובהדסה עין כרם היה השתלת הלב המלאכותי המתקדם ביותר בעולם, שמושתל במקום הלב המקורי ומחקה את התפקוד הטבעי של הלב. מסתמי הלב והממברנות עשויים מחומרים ביולוגיים המפחיתים את הסיכון לקרישי דם. המכשיר מותאם אוטומטית לקצב הזרימה בהתאם לפעילות הגוף ומופעל ומנוטר על ידי מערכת חיצונית נישאת.

"כל המערכת נמצאת בתוך הגוף, למעט כבל אחד בלבד לצורך אספקת חשמל לטעינת הסוללות. במקרה זה מדובר באי ספיקת לב חמורה של שני החדרים - הימני והשמאלי. אי ספיקת לב אינה מחלה נדירה, אך מתוך חולי אי ספיקת לב, אחוז מסוים של המטופלים סובלים ממצב שבו שני החדרים אינם מתפקדים כראוי. המטרה היא אמנם שבעתיד הלב המלאכותי יפתור את מצוקת תרומות הלב. מתי זה יקרה? קשה לדעת. אבל מה שבטוח זה שבזכות המכשיר הזה אפשר יהיה להציל הרבה יותר חולים שבמצב אחר היו מתים בזמן שהם ממתינים להשתלה".

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי