מעגל שני של קושי: כשצל הטראומה נופל על בני המשפחה

סיוטים בלילות, חוסר יכולת להחזיק עבודה ולתפקד ביומיום, קשיים במגעים חברתיים או זוגיים, אלה הם רק חלק מהסימפטומים שחווים אנשים שסובלים מפוסט טראומה. אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם חשפו לא מעט אנשים למצבים טראומתיים, והמדינה מנסה לתת מענה למי שמתקשים לחזור לשגרה. הבעיה שבני המשפחות, הורים, אחים, ילדים ובני זוג, שמלווים את הפוסט טראומטיים ביומיום ונושאים בנטל ובסבל, זקוקים אף הם לליווי ותמיכה, ולא תמיד מקבלים מענה.

מהי פוסט טראומה

הפרעת פוסט טראומה, או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט-טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder - PTSD), היא הפרעה נפשית שעלולה להתפתח אצל אדם לאחר שהיה עד לארוע טראומתי, או חווה ארוע כזה בעצמו. אירוע טראומטי הוא מצב בו האדם חווה סכנה ממשית לחייו, או נכח בארוע שבו היה עד לפגיעה קשה או מוות של אחרים. מצבים כאלה יכולים להיות אסונות טבע, תאונות דרכים, פיגועי טרור, קרבות, התעללות מינית וכדומה.

חשוב לציין שלא כל מי שחווה אירוע טראומטי יפתח הפרעה של פוסט טראומה. התפתחות ההפרעה תלויה בגורמים שונים כמו חומרת האירוע, יכולת ההתמודדות הספציפית של האדם שחווה אותו, מערכות התמיכה החברתית שעומדים לרשותו, ועוד.  כאשר כן מתפתחת הפרעה פוסט טראומטית נוצר מצב שבו המוח לא מצליח לעבד את האירוע הטראומטי ככזה ששייך לעבר, והאדם חווה אותו כאירוע שממשיך להתקיים בהווה במחשבותיו, תחושותיו, ומכאן גם בתגובותיו.

מי שסובל מפוסט טראומה עלול לחוות סיוטים חוזרים שקשורים לאירוע הטראומטי, פלאשבקים פתאומיים שבהם הוא מרגיש כאילו האירוע מתרחש שוב, תגובות פיזיות או רגשיות קיצוניות כתוצאה מחשיפה לגרוי שקשור לאירוע, כגון חרדה, דופק מהיר או רעידות. התחושות הקשות משפיעות גם על ההתנהגות והאדם עלול לפתח קשיי ריכוז, הרגלים שמובילים להרס עצמי כמו התמכרות לסמים ולאלכוהול, רגזנות שמובילה להתפרצויות זעם, והתנהגויות נוספות שלא מאפשרות תפקוד תקין.

מעגל שני של נפגעי הפוסט טראומה – בני המשפחה

מי שעומד בקו הראשון של ההתמודדות והטיפול בסובלים מפוסט טראומה הם בני המשפחות שלהם. הורים, אחים ובני זוג נלחמים יחד עם היקרים להם ביותר בשדים שרודפים אותם ומוצאים את עצמם לא פעם מותשים וחסרי אונים.

במקרים רבים בני המשפחה של אנשים שעברו אירוע טראומטי לא מכירים את תופעת הפוסט טראומה ולא מבינים את ההתנהגות של אלה שחוו את הטראומה. לא מעט הורים של חבר'ה צעירים שניצלו מפסטיבל הנובה העידו על עצמם שלקח להם זמן להבין שהמקור להתנהגות החריגה של הילדים שלהם הוא אותה טראומה שחוו. ההורים סיפרו על התקפי זעם, על חוסר יכולת להתמיד בעבודה, על הסתגרות והתנתקות ממעגלים חברתיים, ועוד. הבן או הבת שלהם הלכו והשתנו אל מול עיניהם, עד שהמשפחה פשוט כבר לא הכירה אותם.

הורים, אחים, בני ובנות זוג, כדאי שתדעו שמגיעה לכם תמיכה. צילום: שאטרסטוק

במצב כזה בני המשפחה הופכים בלי לשים לב להיות המטפלים של הסובל מפוסט טראומה, אלה שנמצאים שם כדי להכיל את הכאב והתסכול ולהרגיע את התקפי החרדה. ההתמודדות המתמשכת עלולה לגבות מבני המשפחה של הסובלים מפוסט טראומה מחיר נפשי ופיזי כבד, והם עלולים לפתח תסמיני חרדה ודיכאון בעצמם. 

גם המשפחה צריכה תמיכה

הקושי בהתמודדות של המשפחות שיקירן סובל מפוסט טראומה הוא אמיתי. רוב המשפחות לא בטוחות איך עליהן להתמודד עם המצב - האם להתעמת עם בן המשפחה שמתנהג באופן לא נורמטיבי? האם לשלוח אותו לטיפול? לאיזה טיפול? התשובה לשאלות אלו היא שבראש ובראשונה צריך לדאוג שבני המשפחה יבינו מהי פוסט טראומה, כיצד היא בא לידי ביטוי ולמה עליהם לצפות. בצורה זו הם יוכלו להבין את התנהגות יקירם, לזהות את הסימנים למצוקה שלו ולספק לו תמיכה מתאימה בזמן. יתרה מזאת, ההבנה עוזרת גם לבן המשפחה להיפטר מרגשות אשמה ותסכול ולהתחזק בעצמו.

לאחר ההבנה שמקור ההתנהגות הבעייתית של בן המשפחה היא התפתחות של הפרעה פוסט טראומטית, רצוי שבני המשפחה שמטפלים בו יגיעו גם הם לאבחון אצל רופא מומחה שיוכל לבנות להם תכנית טיפולית. כאשר בני המשפחה יקבלו את התמיכה והכלים שהם זקוקים להם, הם גם יוכלו לעזור יותר לבן המשפחה הפוסט טראומטי ובכך לשפר את חייה של המשפחה כולה.

הורים, אחים, בני ובנות זוג, כדאי שתדעו שמגיעה לכם תמיכה ושגם אתם צריכים להגיע לאבחון ולקבל טיפול כדי שתוכלו לעזור ולטפל טוב יותר ביקיריכם אשר סובלים מפוסט טראומה.

הכותב הוא ד"ר ירחמיאל ברבר, רופא פסיכיאטר, מומחה לפסיכיאטריה, פסיכיאטר של הזקנה

(צילום ראשי: שאטרסטוק)