קדחת צהובה: זינוק בתחלואה בדרום אמריקה מוביל לאזהרות מסע חדשות למטיילים

לפי דו"ח שפורסם בסוף חודש אפריל על ידי מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות הישראלי, ארגוני בריאות בינלאומיים מדווחים על התרחבות מדאיגה של קדחת צהובה במדינות דרום אמריקה.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) פרסם לאחרונה אזהרת מסע ברמה 2 למרבית אזורי היבשת בעקבות הזינוק במספר החולים ובמקרי המוות. ההתפרצות הנוכחית מחדדת את הצורך במודעות מוגברת בקרב מטיילים ישראלים, במיוחד לאור העובדה שמדובר במחלה מסכנת חיים שניתנת למניעה באמצעות חיסון יעיל. הכרת הסיכונים והאמצעים להתגוננות הופכת עתה לחיונית עבור כל מי שמתכנן נסיעה לאזור.

נתונים מטרידים מדרום אמריקה

דו"ח של מערך מודיעין בריאות חושף תמונת מצב מדאיגה. על פי הנתונים שפורסמו, ברבעון הראשון של 2025 בלבד אובחנו 131 מקרי קדחת צהובה בארבע מדינות: ברזיל, קולומביה, פרו ובוליביה. מתוכם, 53 מקרים הסתיימו במוות - נתון המשקף שיעור תמותה גבוה ביותר. לשם השוואה, בכל שנת 2024 כולה תועדו 61 מקרים, שמתוכם 30 היו קטלניים.

המצב בקולומביה הגיע לדרגת חומרה כזו שהרשויות הכריזו על מצב חירום בריאותי לאומי. הסיבה העיקרית לדאגה המוגברת היא לא רק העלייה במספר המקרים, אלא גם העובדה שהמחלה מתפשטת לאזורים גיאוגרפיים חדשים שבהם לא אותרה בעבר, מה שמרחיב את מעגל הסיכון.

אזהרות מסע עדכניות והמלצות למטיילים

ה-CDC האמריקאי הגיב למצב המתפתח בפרסום אזהרת מסע בריאותית ברמה 2 לחלקים נרחבים מדרום אמריקה. משמעות האזהרה היא שמומלץ למטיילים לנקוט באמצעי זהירות מוגברים, אך אין הנחיה להימנע לחלוטין מנסיעות לאזור. האזהרה חלה על אזור גיאוגרפי נרחב הכולל את מרבית יעדי התיירות הפופולריים ביבשת, למעט צ'ילה, אורוגוואי ורוב שטחה של ארגנטינה.

ההמלצה המרכזית של הרשויות היא להתחסן נגד קדחת צהובה לפחות עשרה ימים לפני ההגעה ליעד. בנוסף, מומלץ לנקוט באמצעים למניעת עקיצות יתושים, שכן אלו מהווים את הווקטור (נשא המחלה) העיקרי להעברת הנגיף.

האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות הישראלי מצטרף להמלצות הבינלאומיות וקורא לכל הנוסעים לדרום אמריקה לקבל ייעוץ פרטני בדבר הצורך בחיסון. יש לציין שאין סיכון לתחלואה באזורים הגבוהים מ-2,300 מטר וכן במרבית שטחה של ארגנטינה, בצ'ילה ובאורוגוואי.

מהי קדחת צהובה וכיצד היא מועברת?

קדחת צהובה היא מחלה נגיפית המועברת באמצעות עקיצת יתושים נגועים ומשתייכת למשפחת הפלביווירוס. לאותה משפחה שייכים גם הנגיפים האחראים למחלות כמו קדחת דנגי, מחלת זיקה, קדחת מערב הנילוס ודלקת מוח יפנית.

התפוצה העיקרית של המחלה היא באזורים טרופיים באפריקה ובדרום אמריקה. מדי שנה מדווחים כ-200,000 מקרים ברחבי העולם, כשהרוב המכריע (90%) מתרחשים באפריקה. עם זאת, ההערכה היא שהמספרים בפועל גבוהים יותר, בשל דיווח חסר במדינות רבות, במיוחד באזורים מרוחקים.

חשוב להדגיש שאין הדבקה ישירה בין אדם לאדם - רק יתושים נגועים יכולים להעביר את המחלה. בדרום אמריקה, המחלה נפוצה בעיקר באזורי יער גשם, שם היתושים מעבירים את הנגיף מבעלי חיים נגועים לבני אדם. באפריקה, לעומת זאת, המחלה נמצאת לא רק ביערות ובאזורי סוואנה לחים אלא גם בסביבות עירוניות, שם מתאפשרת העברה של הנגיף מאדם לאדם באמצעות יתושים.

מהלך המחלה ותסמיניה

קדחת צהובה יכולה להתבטא בטווח רחב של חומרה - ממחלה קלה יחסית ועד למחלה קשה ומסכנת חיים. בין שלושה לשישה ימים לאחר ההדבקה (תקופת הדגירה), מופיעה מחלת חום הדומה לשפעת. בשלב הראשוני, הנמשך שלושה עד ארבעה ימים, המטופלים חווים חום, צמרמורות, כאבי ראש, כאבי גב, חולשה כללית, כאבים בגפיים ובשרירים, בחילות והקאות.

לאחר מכן, רוב החולים נכנסים לשלב של החלמה ספונטנית, שבו החום יורד והתסמינים נעלמים. אולם, אצל כ-15% מהמקרים מתפתח שלב שלישי, חמור יותר, שמתחיל בחזרת החום לאחר מספר שעות או ימים. בשלב זה עלולים להופיע סיבוכים קשים, כולל חולשה קיצונית, הקאות חוזרות, צהבת (שממנה נגזר שם המחלה), פגיעה בכבד ובכליות, הפרעות בתפקוד הלב שעלולות להתפתח להלם לבבי, ודימומים במערכות גוף שונות. בנוסף, ייתכנו פגיעות במערכת העצבים המרכזית המתבטאות בפרכוסים ובירידה ברמת ההכרה.

שיעור התמותה בקרב חולים שמגיעים לשלב השלישי של המחלה מגיע לכ-50%. גם אלה שמחלימים מהשלב החמור עלולים לסבול מהשלכות ארוכות טווח, כולל חולשה מתמשכת והפרעות בתפקוד הכבד והכליות למשך שבועות.

טיפול ומניעה

אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם קדחת צהובה הוא היעדר טיפול ספציפי למחלה. הטיפול הרפואי המוצע לחולים הוא בעיקרו תומך ומתמקד בהקלה על התסמינים: מתן נוזלים למניעת התייבשות, טיפול בחום, ובמקרים חמורים - תמיכה נשימתית ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.

הבשורה הטובה היא שקיים חיסון יעיל מאוד נגד המחלה, שמספק הגנה ארוכת טווח. על פי יצרן החיסון, ההגנה תקפה לעשר שנים, אך מחקרים מראים שבפועל ההגנה עשויה להימשך אף יותר. החיסון ניתן במרפאות מטיילים ומומלץ למי שנוסע לאזורים אנדמיים.

יש לציין שהחיסון הוא מסוג חי-מוחלש ולכן ישנן קבוצות אוכלוסיה שאינן יכולות לקבלו: נשים הרות ומניקות, תינוקות מתחת לגיל שישה חודשים, אנשים עם דיכוי של מערכת החיסון (כמו מושתלי איברים או מטופלים בכימותרפיה) ואנשים הסובלים מהפרעות בתפקוד בלוטת התימוס.

בקרב מבוגרים, במיוחד מעל גיל 60, יש סיכון מוגבר לתופעות לוואי חמורות מהחיסון, ומעל גיל 70 קיימת המלצה להימנע מקבלתו. אולם, בעתות התפרצות כמו זו שמתרחשת כעת, האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות הישראלי מציין כי "יש להביא בחשבון שגיל מבוגר מ-60 שנה אינו מהווה התוויית נגד מוחלטת למתן החיסון וכי בעת התפרצות אפשר שהתועלת ממנו עולה על הסכנה התאורטית".

המלצות למטיילים

מלבד החיסון, יש אמצעי מניעה נוספים שחשוב לנקוט בהם בעת שהייה באזורים אנדמיים:

לבוש מתאים - מומלץ ללבוש בגדים ארוכים וצבעים בהירים שמכסים כמה שיותר שטח מהגוף.

חומרים דוחי יתושים - שימוש קבוע בתכשירים המכילים DEET או פיקרידין על אזורי עור חשופים, בהתאם להוראות היצרן.

לינה מוגנת - שינה בחדרים מרושתים או ממוזגים, או תחת כילה ללא חורים, סגורה היטב.

ריסוס בגדים - אפשר לרסס את הבגדים בחומרים דוחי יתושים המכילים פרמתרין.

שימוש באמצעים נוספים - הצבת טבליות או מכשירים שמפיצים חומרים דוחי יתושים בחדר השינה.

יש לציין שאמצעי זהירות אלה יעילים גם כנגד מחלות אחרות המועברות על ידי יתושים באותם אזורים, כמו קדחת דנגי ומחלת זיקה.

חשיבות החיסון ודרישות כניסה למדינות

חשוב לדעת שמלבד הסיכון הבריאותי, ישנן מדינות המתנות כניסה לשטחן בהצגת אישור על קבלת חיסון נגד קדחת צהובה. במצב של התפרצות, כמו זה שמתרחש כעת, ייתכן שמדינות נוספות יחמירו את הדרישות בנושא.

במקרים שבהם לא ניתן לקבל את החיסון בשל מצב רפואי, אפשר לקבל ממרפאת המטיילים מכתב המיועד לרשויות במדינת היעד ובו הסבר מדוע לא ניתן להתחסן. עם זאת, אין ערובה שמכתב כזה יתקבל בכל המדינות, ולכן במקרים אלה רצוי לשקול את נחיצות הנסיעה.

יש מדינות המתנות כניסה לשטחן בהצגת אישור על קבלת חיסון נגד קדחת צהובה. צילום: שאטרסטוק

האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ממליץ גם לשקול מתן מנת דחף של החיסון לנוסעים לתקופה ממושכת שחוסנו לפני יותר מעשר שנים, במיוחד בתקופת ההתפרצות הנוכחית.

ההתפרצות הנוכחית של קדחת צהובה בדרום אמריקה מדגישה את חשיבותו של תכנון קפדני לפני נסיעה לאזורים אנדמיים. התייעצות במרפאת מטיילים, לפחות שישה שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן, תאפשר קבלת מידע מעודכן על רמת הסיכון ביעד הספציפי והמלצות מותאמות אישית.

רשויות הבריאות בישראל ובעולם ממשיכות לעקוב אחרי התפתחות המצב ומעדכנות את ההנחיות בהתאם. מומלץ להתעדכן באתרי משרד הבריאות ומרפאות המטיילים לפני הנסיעה ולהישמע להוראות הרשויות המקומיות בעת השהייה ביעד. בעוד שהמצב מדאיג, חשוב לזכור שקדחת צהובה היא מחלה שניתנת למניעה באמצעות חיסון ושמירה על אמצעי זהירות נכונים. תכנון מוקדם ונקיטת אמצעי מניעה יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון ולאפשר חוויית טיול בטוחה גם באזורים המושפעים.

(צילומים: שאטרסטוק)