התפרצות חצבת בישראל: האם אנחנו בפתחו של גל תחלואה חדש?

רשויות הבריאות בישראל מתמודדות עם התפרצות משמעותית ומדאיגה של נגיף החצבת. לפי עדכון של מערך המודיעין במשרד הבריאות, בשבועות האחרונים אובחנו 24 חולי חצבת: בירושלים – 8 מקרים, במודיעין עילית – 7 מקרים ובבני ברק – 6 מקרים. בנוסף נרשמו מקרים בודדים בתל אביב ובישוב בעמק חפר. משרד הבריאות הגדיר התפרצויות מקומיות בבני ברק ובמודיעין עילית.

נתון מדאיג במיוחד הוא שהרוב המכריע של הנדבקים – 18 מתוך ה – 24, לא היו מחוסנים כלל, 4 חוסנו באופן חלקי במנה אחת ורק שניים מהחולים היו מחוסנים באופן מלא. מבין החולים – 3 פעוטות, 17 ילדים ובני נוער וארבעה מבוגרים. על פי הדוח, מקרי החצבת משויכים ל – 12 אירועי הדבקה נפרדים, מתוכם שישה במודיעין עילית.

קיים חשש ממשי שהילולת ל"ג בעומר במירון, אירוע המאופיין בצפיפות גבוהה והתקהלות המונית, עלולה להוות כר פורה להתפשטות החצבת. המפגש בין אוכלוסיות עם שיעורי התחסנות נמוכים במרחב סגור וצפוף מהווה תנאים אידיאליים להפצת הנגיף המדבק במיוחד. גורמים במערכת הבריאות מודאגים מהאפשרות שהמצב הנוכחי יתפתח לתרחיש דומה להתפרצות שהתרחשה בשנים 2018-2019, שהחלה כהתפרצות מקומית והתרחבה לכדי מגיפה ארצית. באותה התפרצות נדבקו למעלה מ-4,300 איש ברחבי הארץ, שלושה חולים נפטרו כתוצאה מסיבוכים, ו-52 איש הגיעו למצב שהצריך אשפוז. התרחיש הנוכחי, עם מוקדי התפרצות מקומיים בריכוזים חרדיים, מעלה דאגות דומות ערב אירוע ההילולה הגדול עד כדי כך שרבנים פוסקי הלכה מבקשים מהציבור החרדי להתחסן ואף מציינים כי אלו שלא מתחסנים עלולים לפגוע באחרים.

ניתוח מקורות ההדבקה מגלה תמונה מדאיגה: מתוך 24 החולים המאובחנים, משרד הבריאות מצא כי שלושה נדבקו במהלך שהייתם בחו"ל – אחד בסרביה, אחד בבלגיה ואחד בוייטנאם. יותר ממחצית המקרים (13 במספר) הם תוצאה של מגע עם חוזרים מחו"ל או אנשים שנחשפו אליהם, בעוד שאר המקרים התפתחו כהדבקות מקומיות ללא זיקה ישירה לנוסעים מחו"ל. המומחים מעריכים כי החצבת "יובאה" לישראל כחלק ממגמה עולמית של התגברות תחלואת החצבת במדינות רבות, כולל במדינות מפותחות באירופה ובצפון אמריקה, שם נרשמו התפרצויות משמעותיות בחודשים האחרונים.

מהו נגיף החצבת?

החצבת נמנית עם הגורמים המזהמים הקלים ביותר להעברה בין בני אדם. אדם חשוף ללא חיסון מתאים עומד בפני סיכון הדבקה של יותר מ-90% במפגש עם חולה, והפצת המחלה מגיעה ליחס מדהים של 1:18 - כלומר, כל חולה מדביק בממוצע 18 אנשים בסביבתו הלא מחוסנת. הפוטנציאל המדבק של הנגיף מרשים עד כדי כך שהוא שורד באוויר החדר עד שעתיים אחרי שהחולה עזב, ויכול להדביק אנשים שכלל לא נפגשו עם הנשא המקורי.

תהליך ההפצה של הנגיף מתרחש דרך טיפות זעירות מדרכי הנשימה ובאמצעות מגע ישיר. מה שהופך את המחלה לקשה במיוחד למניעה הוא חלון הזמן הארוך שבו החולה מדבק - החל מארבעה ימים לפני הופעת הפריחה האופיינית ועד ארבעה ימים לאחר הופעתה. חלון הדבקה רחב זה מקשה מאוד על בלימת שרשרת ההדבקה ללא מערך חיסונים נרחב.

כיצד מזהים את מחלת החצבת?

תקופת הדגירה של החצבת נעה בין שישה ימים ל-21 יום, כשהממוצע עומד על כשבועיים. בשלב הראשון מופיעים סימנים שעלולים בטעות לשייכם למחלות נשימה שכיחות, ובין השאר: עליית חום, תחושת עייפות, שיעול, נזלת ועיניים אדומות ומודלקות.

פריחת החצבת מתחילה את מסעה באזור הפנים והצוואר, וממשיכה במורד הגוף אל העור שמכסה את הגב והגפיים. צילום: שאטרסטוק

הסימן המבדיל מגיע כעבור מספר ימים בצורת פריחה אדומה אופיינית. בניגוד למחלות פריחה אחרות, פריחת החצבת מתחילה את מסעה באזור הפנים והצוואר, וממשיכה במורד הגוף אל העור שמכסה את הגב והגפיים. לצד הפריחה יופיעו גם חום גבוה מתמשך, הגדלה של בלוטות הלימפה, החמרה בשיעול וכאב בגרון, וכן דלקת עיניים שבמקרים מסוימים היא עלולה להיות קשה עד כדי רגישות לאור. למרות שהפריחה לרוב חולפת בתוך שבוע, השיעול עלול להימשך עד שבועיים נוספים.

מוקדי ההתפרצות בישראל

המעקב אחרי ההתפרצות הנוכחית החל באפריל 2025, כאשר רשויות הבריאות החלו לתעד עלייה במקרי חצבת. עד כה אובחנו 24 חולים, כאשר 8 מהם בירושלים, 7 במודיעין עילית ו-6 בבני ברק.

שיעור ההתחסנות בקרב תינוקות בישראל במנה ראשונה לחצבת עומד על 89% אך ביישובים חרדים השיעור נמוך יותר ועומד על 80% התחסנות. כאשר "כיסים" של אוכלוסיה לא מחוסנת הם מקור להדבקה. צעד מניעתי חשוב הוא העברת הנחיה לנדבקים ובני משפחה או מגעים שלהם שלא להגיע לאירועים המוניים, כמו ההילולה במירון.

בעקבות ההתפרצות, משרד הבריאות מבצע פעילות מקומית להעלאת שיעור ההתחסנות בקרב ילדים ומבוגרים בקהילות חרדיות, בין היתר על ידי שליחת ניידות חיסונים לשכונות ויישובים שבהם היתה הדבקה וקריאה למבוגרים שלא חוסנו בשתי מנות כנדרש או שאינם יודעים מה הסטטוס החיסוני שלהם להגיע ולהתחסן.

הסיכונים הבריאותיים של חצבת

למרות הדימוי של "מחלת ילדות" רגילה, החצבת עלולה להוביל לסיבוכים חמורים בכשליש מהמקרים. בין הסיבוכים השכיחים ניתן למנות אפיזודות שלשול קשות, דלקות אוזניים שעלולות לפגוע בשמיעה אצל פעוטות ודלקת ריאות, גורם התמותה העיקרי ממחלה זו.

הנתונים הסטטיסטיים מדגימים את חומרת המחלה: מתוך קבוצה של 10,000 אנשים שנדבקים בחצבת, סביר שכ-2,000 יצטרכו אשפוז, כאלף ילדים יפתחו דלקות אוזניים, 230 יסבלו מפרכוסים הקשורים לחום, כעשרה יתמודדו עם דלקת מוח וכ-500 ילדים יפתחו דלקת ריאות. הנתון המטריד ביותר: עד 30 ילדים מתוך הקבוצה הזו עלולים לאבד את חייהם כתוצאה מסיבוכי המחלה, כאשר בארצות עם תשתית רפואית פחות מפותחת, שיעור התמותה אף גבוה יותר.

אחד הסיבוכים הנדירים אך המסוכנים במיוחד נקרא SSPE (פנצפליטיס טרשתית תת-חריפה), המופיע כעשור אחרי ההחלמה לכאורה מהמחלה. מדובר במצב רפואי חשוך מרפא שפוגע ברקמת המוח, מוביל להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי, ובסופו של דבר למוות. מחקרים עדכניים מעוררים דאגה שהסיבוך שכיח יותר מכפי שסברו בעבר, ועלול להופיע באחד מכל 1,400 ילדים ואפילו אחד מכל 600 תינוקות שהחלימו מהמחלה.

בנוסף לסיבוכים הישירים, החצבת גורמת לפגיעה ממושכת במערכת החיסון. היא משבשת את "הזיכרון החיסוני" לתקופה של עד שלוש שנים, מה שהופך את המחלימים לפגיעים יותר למחלות שכבר פיתחו נגדן חסינות בעבר.

יעילות ובטיחות החיסון

החיסון המקובל נגד חצבת מבוסס על נגיף שעבר החלשה בתנאי מעבדה. שתי מנות של חיסון זה מעניקות הגנה מרשימה של 97% מפני המחלה. גם במקרים החריגים שבהם אנשים מחוסנים נדבקים בכל זאת, הם בדרך כלל חווים גירסה מתונה בהרבה של המחלה. פרופיל הבטיחות של החיסון מרשים: מתוך 10,000 אנשים שמקבלים את החיסון, רק כארבעה ילדים עלולים לחוות פרכוסי חום, ופחות ממקרה אחד יתבטא בתגובה אלרגית או בעיות בקרישת דם - תופעות שברוב המקרים חולפות מעצמן.

כל ירידה בהיקף ההתחסנות עלולה לפתוח פתח לחזרתן של מחלות שבעבר נחשבו לכמעט מנוצחות. צילום: שאטרסטוק

בשל יכולת ההדבקה הגבוהה במיוחד של חצבת, יש צורך שלפחות 95% מהאוכלוסיה יהיו מוגנים כדי ליצור "חסינות עדר" המונעת התפרצויות. כל ירידה מתחת לרף זה פותחת פתח להתפשטות המחלה, במיוחד באזורים מסוימים עם שיעורי חיסון נמוכים.

המלצות משרד הבריאות

בתגובה להתפרצות הנוכחית, הופצו הנחיות האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. ההנחיות מדגישות את החשיבות של אבחון מוקדם, טיפול מיידי, ובעיקר צעדים למניעת הפצה נוספת של המחלה. הדאגה גוברת במיוחד לקראת ההילולה במירון הקרבה, שעלולה להאיץ את התפשטות הנגיף.

משרד הבריאות מפנה קריאה מיוחדת לאנשים שנחשפו לחולי חצבת או שיש חשש שנדבקו להימנע מלהגיע לאירועים המוניים ולוודא כיסוי חיסוני מלא לעצמם ולילדיהם. בנוסף, מודגש הצורך לשמור על ערנות לסימני המחלה (במיוחד חום ופריחה). המומחים שבים ומזכירים כי החיסון מהווה את הדרך הבטוחה והיעילה ביותר להימנע מהידבקות ומסיבוכים.

נחשפתם לחולה חצבת? יש פתרון

אם נחשפתם לחולה חצבת וחסרה לכם הגנה חיסונית, יש חלון הזדמנויות צר לפעולה. ניתן לקבל חיסון תגובתי עד 72 שעות (שלושה ימים) אחרי החשיפה, מה שעשוי למנוע לחלוטין את התפתחות המחלה או לכל הפחות למתן משמעותית את חומרתה. במצבי חירום כאלה אפשר להעניק את החיסון אפילו לתינוקות בגילאי חצי שנה עד שנה, למרות שבהמשך יידרש חיסון נוסף כחלק משגרת החיסונים הרגילה.

עבור קבוצות אוכלוסיה שאינן מתאימות לקבלת החיסון הפעיל, כמו נשים בהריון או אנשים עם דיכוי חיסוני, קיימת אפשרות חלופית: חיסון פסיבי המכיל נוגדנים מוכנים, שניתן לקבל בטווח של עד שישה ימים מרגע החשיפה. חיסון זה רלוונטי במיוחד לנשים הרות ללא היסטוריה של חיסון, לתינוקות מתחת לגיל שישה חודשים, לפעוטות בני 6-11 חודשים שעברו יותר מ-72 שעות מחשיפתם ולאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.

כשהנגיף כבר תקף - איך מטפלים בחולי חצבת

למרות ההתקדמות הרפואית בעשורים האחרונים, עדיין אין תרופה ייעודית שמחסלת את נגיף החצבת. הטיפול המקובל הוא בעיקרו תומך וכולל שמירה על איזון נוזלים ומתן תכשירים להפחתת החום. במקרים מורכבים עם סיבוכים, נדרש אשפוז לצורך מעקב צמוד והתערבות רפואית.

במדינות שבהן קיים חסר תזונתי של ויטמין A, מקובל לספק תוסף של ויטמין זה כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים ותמותה. גם בארצות מפותחות ייתכן שילדים המאושפזים עקב חצבת יקבלו מנות של ויטמין A, אם כי יש לציין שהראיות ליעילותו במקרים ללא חסר תזונתי מוקדם הן מוגבלות. חשוב להבהיר כי הויטמין אינו מרפא את המחלה, אינו מונע הדבקה ועודף שלו עלול אף להזיק.

התחסנות - אחריות קולקטיבית

ההתפרצות הנוכחית מספקת תזכורת כואבת לחשיבות האחריות הקולקטיבית בשמירה על שיעורי התחסנות גבוהים. כל ירידה בהיקף ההתחסנות, בין אם בשל שאננות, חששות לא מבוססים או מידע מוטעה, עלולה לפתוח פתח לחזרתן של מחלות שבעבר נחשבו לכמעט מנוצחות.

החיסון נגד חצבת מייצג הישג מרשים של הרפואה המודרנית. מעבר להגנה האישית, ההתחסנות מהווה מעטפת הגנה המגנה גם תינוקות רכים, אנשים עם מחלות כרוניות ואלה שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. בזמן שהרשויות פועלות לבלום את ההתפרצות הנוכחית, המסר המרכזי לציבור נותר ברור וחד משמעי: התחסנות במועד והיכרות עם סימני המחלה הם המפתח לעצירת התפשטותה של אחת המחלות המדבקות ביותר.
החיסון נגד חצבת מייצג הישג מרשים של הרפואה המודרנית. מעבר להגנה האישית, ההתחסנות מהווה מעטפת הגנה המגנה גם תינוקות רכים, אנשים עם מחלות כרוניות ואלה שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. כפי שמציין מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות, "הדרך היעילה והבטוחה ביותר להימנע מלחלות בחצבת, ובסיבוכיה הפוטנציאלים היא על ידי קבלת שתי מנות החיסון הניתנות בשגרה בישראל".