אנמיה המוליטית

שלום רב ד"ר, אימי חולה מזה כ-5 שנים במחלות האיטואומניות מיאסטנה גרביס ואנמיה המוליטית.היא מטופלת קבוע במסטינון ופרדניזון 10 מ"ג.היא נבדקת אחת לחודש בבית חולים למעקב.היא סובלת תמיד מחולשה גופנית גם ללא מאמץ גופני מיוחד.לפני כחודשיים היא אושפזה היות וספירת הדם ירדה וכן גם כמות הכדוריות הלבנות.בבדיקה שנעשתה אובחן הרס כדוריות אדומות.במהלך האישפוז היא עברה מספר בדיקות (מח עצם וסיטי בטן).כל הבדיקות יצאו תקינות.הטיפול שניתן לה הינו מינון גבוה יותר של פרדניזון.בתחילה 60 מ"ג ולאחר מכן 40 מ"ג.עקב כך ההמוגלובין עלה שוב לנורמה ולפניכ שבועיים הורד המינון ל-17 מ"ג.בבדיקה שנעשתה השבוע שוב ההמוגלובין ירד והגיע ל-9 וכן גם הכדוריות הלבנות ירדו והגיעו ל-3.המינון הועלה שוב וכרגע עומד על 40 מ"ג.יש לי מספר שאלות אליך בבקשה: 1.האם הטיפול התרופתי שניתן לה כבר לא משפיע? 2.האם יש טיפול אחר למחלה(תרופתי/אלטרנטיבי)? 3.האם יש צורך לקחת אותה לחוות דעת נוספות(המטולוגיה/נוירולוגיה)מחוץ לבית החולים שבו היא מטופלת כבר 5 שנים? 4.מה המצב היחסי שלה ביחס למחלה?מה אמורים להיות סימני המחלה לפי התיאור שנתתי? תודה מראש.

סטרואידים הם טיפול נכון לאנמיה המוליטית. כמה זמן קיבלה מינון גבוה בטרם הורד המינון ? אפשר שהיא צריכה לקבל מינון גבוה לתקופה יותר ממושכת. מאידך, מינון גבוה של סטרואידים לאורך זמן טומן סיכון לתופעות לואי (סכרת, יתר לחץ דם ועוד) ולכן אם באמת קיים מצב שהיא תלויה בסטרואידים במינון גבוה צריך לחשוב על אופציות נוספות כמו תרופות ציטוטוקסיות (ציטוקסן, אימורן וכיו"ב) או טיפול בנוגדנים נגד לימפוציטים כמו מבטרה, אבל דע שזה לא טיפול שנכלל בסל התרופות בשלב זה. אפשרות טיפולית נוספת היא IVIG (אימונוגלובולינים לוריד). הצואת הטחול היא גם אפשרות טיפולית שמטרתה למנוע את ההמוליזה בלי לטפל בסיבתה. איני יכול לחוות דעה לגבי צורך בייעוץ נוסף או לגבי מצב מחלתה (עליך לדון בכך עם רופאיה).