ביסקסואליות או סתם פנטזיה מינית שמומשה?

שלום, אני נכה מלידה עקב מחלת ניוון שרירים, בן 31 ישנה סוגייה המטרידה אותי תקופה ארוכה, אולי שלא לצורך, והייתי שמח לו אקבל על כך מענה: משחר נעוריי ידעתי אהבה ומשיכה לנשים, ולא הרגשתי ש"כי צריך", אלא הדבר בא לי באופן אוטומטי, כולל היום. אולם גם מאותה התקופה, ורק לאחר שמסיבות רפואיות נאלצתי לפרוש מבית הספר וידעתי בדידות( גיל 15 - 16 ), התחלתי לפנטז מינית בזמן האוננות על משגל עם גברים, והייתי מפנטז על חבר ילדות שלי. תמיד אני כנה עם עצמי, כך שרק באמת אני מעוניין: לאורך השנים ( עם הפסקות ארוכות ) הייתי מאונן תוך מפנטז על גברים, אך מחוץ לגבולות הפנטזיה, בחיים האמיתיים, אינני נמשך משיכה רגשית או פיזית אליהם - למעט לאיבר מינם, לאמור, דבר בגוף הגבר אינו מושך אותי, אלא רק הזיקפה שלהם. כשאני בים, כשאני ברחוב או באוניברסיטה, רק נשים צדות את עיניי. לא היה מצב אחד שגבר גרם למבטי להתעכב עליו ולו לשנייה. יתר על כן, בכל הפעמים שהייתי בזוגיות ארוכה כקצרה, פנטזיה על גבר אפילו לא הבליחה לראשי, והיו לי פנטזיות על נשים אחרות בזמן זוגיות, כך ש"מפעל" הפנטזיות שלי מעולם לא נפסק. עוד אוסיף שמעולם לא חשתי צורך לאמץ את עצמי כדי להימשך לאישה. לא הייתה פעם אחת שלא גמרתי בזמן המשגל איתה....ושככה יהיה לי טוב, כשהייתי מאוהב, הייתי פאקינג מאוהב. בין אם מתוך תחושת בדידות ובין אם מתוך חרמנות בלתי נשלטת, הלכתי על זה - מימשתי שלוש פעמים את הפנטזיה עם גבר: לא היה סקס, אלא אוננות ומציצות הדדיות. בסוף האקט חשתי שני דברים: 1. שהיה פער בין הפנטזיה בחדרי החדרים שלי, לבין ההנאה שחשתי בפועל, כלומר, היה לי נעים תחושת המגע על הזין וכן האורגזמה, אבל עור גופי היה אדיש לתחושת מגע הגבר, וכשמצצתי לא חשתי את ההתרגשות כפי שחשבתי שתהיה, כפי שאני יורד לנשים, יותר מזה, בפעם האחרונה חשתי שאני כופה על עצמי להתיר כל רסן ולזרום עם הבחור. אבל מגע היד שלו, הנשיקות אתו לא עשו לי דבר, ותחושת הזיקפה שלו בידי הייתה נחמדה, לא מעבר לכך. דבר אחרון - למעלה מ - 12 שנים אני מעסיק מטפלים, וכל המטפלים שלי נראו טוב ובימי הקיץ הסתובבו בביתי חשופי חזה, קילחו אותי, ודבר זה לא עשה לי. אבל לאחרונה נכנסתי ללופ של חוסר ביטחון שמא אני הומוסקסואל שתמיד חי בשקר ורק עכשיו גילה זאת. הפנטזיות המיניות מגוונות והדמיון שלי פראי במיוחד: אני מפנטז על מבוגרות מאוד, על נשים שעירות בערוותן ובבית השחי, על טראנסקסואליות, על דודתי, ידידותיי, על נשים בעלות חזה נפול במיוחד וכאמור, על גברים... אני מבקש להדגיש שחוסר הביטחון הזה והחרדות בעניין מופיעות בעיקר, ואולי רק בימים שאני עייף, שכן אני סובל מעייפות כרונית ואינני צריך לספר לך, ד"ר בירן, כיצד עייפות משפיעה. אבל מצד שני אני חושש שדווקא כשאינני עייף אולי מנגנון ההכחשה שלי חד כתער. תיארתי לך את המצב כמות שהוא מבלי לעגל פינות, ובעזרתך אשמח לדעת האם אני הומוסקסואל ואני מנסה להדחיק זאת? האם אני חש רע כי לא כל פנטזיה מוכרחים לממש? ( אני בחור מיני במיוחד שחייב ללכת עד הקצה ולנסות הכול ). האם אני "נחשב" ביסקסואל על אף שפרט לזיקפת הגבר דבר לא מעניין אותי בגופו? או שמא הכול רגיל ואני סתם נותן לחרדות שלי ביטוי יתר? רק בשנים האחרונות גיליתי שאני סובל מחרדות - בכל נושא, אבל ממש לא באופן כפייתי המצריך טיפול. ממש לא תזיז לי העובדה שאני ביסקסואל אם אכן כך הדבר, כן מפריע לי החשש שזה יתנגש בעתיד עם נשים....ואולי לא אמצא אישה שתקבל בשיוויון נפש גבר שזין עומד עושה לו את זה:)

לרוב הגברים (ולנשים) יש פנטזיות מיניות גם על בני מינם. אתה חריג בכך שהעזת לנסות בפועל את משיכתך לפין/למין הגברי. כל דבריך מעידים על מיניות מפותחת היטב ואני מאחל לך שתמשיך לנסות ולהתנסות בכיף. בהצלחה!

כלומר אוכל להיות רגוע שלא חייתי בשקר כל חיי ואין מדובר בהומוסקסואליות מודחקת? כי הצד המודע לעצמו שבי יודע שבנות הן כוס התה שלו, אולם הצד החרדתי שבי חושש שמא בעת אינטראקציה עם אישה, אכניס לעצמי פחדים "אתה בכלל הומו, מה היא עושה כאן...?" ואגב, HOCD קיים מספיק זמן כדי שנימוקיו יהיו מבוססים? תודה ידידי