פורום פסיכולוגיה קלינית

גולשים יקרים - אני מבינה את התסכול והכעס על שהינכם חווים תקלות בהרשמה ובכניסה לפורומים השונים. אני זמינה תמיד לכל שאלה ובקשת עזרה. אנא כתבו לי מייל מסודר ובו פרטו את התקלה בה אתם נתקלים, הפורום אליו אתם מנסים להתחבר, ואת המייל שאיתו רשומים במערכת. המייל שלי הוא [email protected] אני עושה ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לכולם ולהחזיר את הפורומים לקדמותם, אל תהססו לפנות בכל בעיה. המשך יום טוב, הדס - צוות התמיכה הטכנית דוקטורס

'ג

מקווה שתראי, אם לא אולי אשלח לך גם למייל. למה דרך הפלאפון לא ניתן לראות את שם הכותבת? מלבד את השם של אודי, מנהל הפורום, לא רואים... בגרסה הקודמת כן ראו. וגם מה עניין 20 התווים בכותרת? הפתרון שמתאנו כאן הוא לעשות רווח ואז כאילו כתבת. יש אפשרות לקבל תגובות למייל, פעם זה היה עובד, זה כבר הפסיק לפני מספר חודשים (עוד לפני ההתחדשות). אשמח אם תוכלו לסדר זאת. תודה רבה(:

תמסרי שם ד"ש. כנראה שזהו. לא מצליחה. גם לא עם העזרה הטכנית. עצוב.

אני פה. לא יאומן.

כל הכבוד לך, רוני, ולכל מי שתמך והיה לצדך. סוריקטה

הי רוני ברוכה השווה (: שמחה לראות שהסתדרת

למרות שכתבתי לי לינשוף רציתי גם שאתה תגיב ועצוב לי..

אודי תודה על המקום שמאפשר לי להאחז ברגעים קשים הפעם זה היה ממש קשה ונראה לי שזה רק קצה של קרחון תיבת פנדורה תודה לך איש יקר וחופש נעים

אביב וסוריקטה, תסבירו לי גם (:

חנה אישית אני מהפלאפון אבל סוריקטה אשת המחשבים שלנו השאירה הסבר למטה בשרשור שלה על איך עושים מהמחשב לפחות שנהנה מהשדרוג 😀

תודה אביב יקרה. הגבתי לך למעלה, מעניין אם הצלחתי

הי חנה אהובה, בסלולר, בדגם שיש אצלי, מופיע כחלק מתצוגת המקלדת המופיעה בזמן הכתיבה, כפתור שעליו מצוירת דמות של סמיילי. ליד מקש הרווח, למטה. נוגעים בו, ואז המקשים הופכים להיות סמיילים ואפשר לבחור. חזרה לכתיבת טקסט - לחיצה על כפתור 'אבג' / abc. במחשב, מסובך מעט יותר, או שישנה דרך שעדיין איני מכירה להצגת מקלדת של רגשונים. בכל אופן, רשמתי כאן קישור: http://emojipedia.org/ כאן ניתן למצוא גופנים ציוריים, להעתיק ולהדביק אותם להודעה במחשב. בהצלחה ☺️️ סוריקטה

הי מתוקה נראה אם עובד ❤️ תודה (:

בור שחור גוף כואב נפש משותקת גוףמשותק נפש כואבת אודי מצוקה נוראית אפשר יד להחזיק אנחנו פוחדים כל כך סליחה אודי ....

מכירה את המקום הזה היטב מושיטה לך יד לאחז וחיבוק לכולך.. יודעת שקשה.. איתך, אוהבת

...חיבוק ענק חזרה

הי אביב, לפעמים נשארים בתוך המקום הנורא כואב, ונדמה שאין מוצא, ופחות זוכרים שזהו גל. המילה גל - מילה שאת משתמשת בה, נכון? איך את עכשיו? בכל אופן, יש משהו במציאות שאת יכולה לצאת אליו שיכול מתוך ניסיונך לסייע בהקטנת עוצמת הגל, משכו? לפגוש תינוק רך שרך נולד, אישה שילדה, גור כלבים חתולים פרוותי, ללכת לים, למדבר, כאפשר בכלל. מגע עם המציאות, עד כמה שנדמה ההיפך בעתות מסוימות, יכול להוציא ממעגל החרדות (דיסוציאציות, פרגמנטציות, דראליזציות דפרסונליזציות, שיהיו גם כמה מילים מפוצצות.. חח) ולפוצץ בועה שחורה. אולי... שלך, סוריקטה

תודה יקרה חלק מהפעולות להקטנת הגל היה לכתוב כאן ... כן זה גלים...וזה היה עכור במיוחד שהתערבב לצערי עם מציאות די דומה של הטרדה במציאות ... הזוי ההקבלה שאפו לי על תגובה שונה . ובכל זאת משאיר טעם רע של עולם כמנהגו נוהג ...והמון מחשבות . תודה על היותך ...קראתי אותך גם למעלה אגיב כשאוכל ..חיבוק

תודה על המילים המרגיעות ומבינות. זה המון!!💗

הי נשוף יקרה, בשבילך 💗 סוריקטה

https://www.youtube.com/watch?v=FYkohjW26b0 התלכלך לי עוד דף חדש ...ועוד אחד ....ועוד אחד

הי אביב, רעלים תמיד יש... באסה.... יש משהו סמלי שאת יכולה לעשות (ניקיון שהוא, אולי, העפת זבל לפח, אף אם חיצוני, על פני השטח), שיכול להתפרש פנימה כמשהו מפריד? (זכור לי שתיארתי רגשות כאלו, כמו זפת שדבקה לגוף בעומק ובלתי ניתנת להפרדה, אבל, כנראה שכן ניתן למדר). איתך, 💓 סוריקטה

בעקבות כל מה שקורה בפורום לאחרונה.. אני כותבת לינשוף שפוחדת ועם חרדות.. ינשוף יקרה אני רואה אותך... אני רואה את כולכם אני יודעת שממש קשה עכשיו שלא רואים אותך... ושמרגיש שמתעלמים שום דבר רע לא קורה עכשיו זה לא כמו אז שהתעלמו ופגעו היום את במקום בטוח.. מקום שאף אחד לא יפגע בך יותר מה שקורה בפורום מעורר את כל הפחדים וחרדות... תנסי להפריד בין אז לבין עכשיו אני יודעת שקשה... אני רואה ואני לא אתעלם ממך.. אני כאן... מחזיקה לכם את היד.. מרגיעה... הכל בטוח... הכל שקט... אני לא נוטשת... מחזיקה אתכם ביחד.. אתכם כל הזמן... הכל בסדר.. אפשר להרגע... מינשוף (הבוגרת).

הי ינשוף יקרה, כתבת מרגש כל-כך. המקום, היכן שאת, כולו שלך. ❤ סוריקטה

אוהבת גאה בך על נכונות לקבל אותך ולהיות שם עבורך חיבוק ענק

אודי בבקשה שוב מרגישים שמתעלמים נכון שכתבתי שאני לא אתעלם אבל רציתי גם שתגיד שאתה לא מתעלם עכשיו מחכים עוד ימים עד שתגיב להודעה שלי ועצוב לי וכואב לנו

בנתיים ראיתי שלא ניתן להכנס בתור משתמש חדש. מניחה שיש כאן כאלה שלא זוכרים מייל וססמא כי בזמנו הם פתחו אחד לצורך הרישום בלבד . או שניכנסו דרך הפלא ללא מייל ... אני עדין מוכנה להעביר הודעות ,אתם חלק מהקבוצה (שוב למי שהיה משתמש פעיל ) אם אתם חוששים להעביר דרכי פתחו מייל ייעודי ותעבירו אלי (הכי מבינה את החשש להזדהות גם מולי במייל שלכן זה בסדר ולגיטימי . גם אני פתחתי אחד ייעודי לכך) אל תוותרו על היחד . יודעת שהקושי הזה הדלת החסומה הזו הנסיונות האין סופיים משליכים למקומות קשים של לא ראו אפילו שביקשנו עזרה בהמון דרכים. בבקשה תרשו לעצמכן להעזר בי יודעת שדרוש גם לזה כוחות ואומץ ..אל תוותרו על המקום הזה....מאמינה שבסוף גם הנישה הזו תסתדר אומרת שוב מעבירה הודעות רק ממי שהיה כאן פעיל בשנתיים האחרונות שאני כאן .מצטערת על כל מי שנכנס לרק שאלה כרגע זה מה שאני מסוגלת לעשות. בנות בבקשה אני גם קצת הרבה אנוכית רוצה לדעת שאתן בסדר.. ולא מזכירה שמות כולם חשובים .... המייל שלי הייעודי לכך [email protected] מחבקת ושולחת כוחות

ואתמול דיברתי עם הדס ..בנות בבקשה דברו איתה גם בנוגע להרשמה מחדש . יש לה פתרונות גם לזה ....

לכולכם.. מאחלת לכם כייף ונעימות בלב.. רוצה לשתף אתכם.. פיסלנו תוך התבוננות במודליסטית. לאחר מס' שעורים כש"סיימנו" (השתגעתי מהמהירות.. מה בוער למה כל כך מהרת תאפשרו נשימה,התבוננות, אל תלחיץ נו..נו כאילו אין זמן.. ) ובאמת לא היה זמן כי המודליסטית סיימה.. אבל מה שאני רוצה לשתף אתכם זה באמירה שלו אלינו: כשאתם מפסלים שלא את עצמכם אלא מישהו אחר, אתם צריכים להצניע את עצמכם עד כמה שאתם יכולים.. כאילו אתם לא קיימים אלא רק המישהו שאתם מפסלים.. תנסו לצאת מעולמכם ולראות את האחר במציאות ממש, וכך תפסלו אותו. מכיוון שאין אפשרות לפסל לגמרי "נקי" מחוץ לעצמנו, יהיה משהו שיהיה מתוככם , וזו האומנות.." מעניין.. לקחתי את דבריו בכל הרצינות וזו נשמעת לי בכלל חכמת חיים.. חשבתי בהמשך לדבריו על אימא צביה .. ממש בהתחלה עוד הרבה לפני שהתחלתי להגיע לאימא צביה, כשרק שמעתי את שמה והתחלתי לברר עליה, מה שאמרו לי זה "שהיא כלי נקי" ומעניין מה שהפסל אמר נשמע לי חופף לזה.. כשאתה בא לפסל מישהו אחר, להיות עם מישהו אחר מעמדה טיפולית,תנסה לצמצם את עצמך למינימום.. תהיה באמת עם האחר.. כיוון שבמאת האחוזים זה בלתי אפשרי,המעט שאתה כן מביא את עצמך ,הצימצום ומה שכן יוצא ממך - זו האומנות.. מעניין גם אתה אודי עולה במחשבתי עכשיו.. גם המון מתגובותיך אלי מרגיש שמאוד מאוד מתכווננות אלי ומרגיש לי שאתה ממש מכיר אותי וגם תגובתך לרוני ממש ממש חיממה לי את הלב.. העובדה שבחרת להוסיף את תגובתך על תגובת הדס מהצוות הטכני של דוקטורס, כולל התוכן שכתבת לרוני.. הרגיש לי שאתה ממש ממש מכיר את רוני וכותב לה מתוך התכווננות מלאה... אז זהו לעכשיו.. ושוב.. כולכן, כל מי שסוריקטה ציינה בהודעותיה וגם אלו שהיא לא ציינה.. תשלחו מייל להדס מצוות דוקטורס ( המייל כתוב פה באיזשהו מקום בדף זה) אל תחששו.. היא מאוד מאוד מכבדת והולכת צעד צעד ,לאט מתוך סבלנות מרובה ותחושת נעימות.. אל תרימו ידיים... בבקשה.. אל תוותרו.. שלכם, במבי.

במבי את יודעת המקומות שאתה הכי פוגש את עצמך זה כשאתה כלי נקי לשני . כשאנחנו לא עסוקים בעצמיינו אנחנו יכולים באמת באמת לראות את עצמיינו . אהבתי מאוד את האמירה שלו הזו... וכל כך שמחה שאת כאן

הי במבי, וואו כמה שאת לומדת דרך הקורס הזה. ונראה לי, לפחות לגבי עצמי, שהייתי צריכה לעבור שנים של פסיכואנליזה כדי להצליח להתבונן באופן ייחודי. מניחה שכל מה שלא היו אומרים לי על המטפל לפני הטיפול לא היה מצליח להיות מובן על ידי באופן ישר, יחסית, ושאינו מעוות. ובכל אופן, לא היו לי כל כלים אפילו לברר. את זה עשו בשבילי. עד הסוף. קבעו עבורי (לבקשתי ובהסכמתי) ולקחו אותי פיזית אליו. בא לי לבכות. והיום פתאום הרגשתי שוב שאני מרימה ידיים מול הפורום (בגלל הבעיות הטכניות המעצבנות). תודה במבי, תודה לכולם שעוזרים לי לחבר אותי קצת. 🐦 סוריקטה

אתם יודעים, אני מרגישה, ואולי אני טועה, רואה עקום, ובכל אופן, אני מרגישה שזו פעם ראשונה ראשונה מאז שהפורומים של דוקטורס קיימים (וותיקה ומכירה אותם כמעט מעת היווסדם, למרות שלא כתבתי בהתחלה), שסגרו המון פינות ואין פרצות. כוונתי לרמה העממית. שלנו. המשתתפים התמימים. בשביל האקרים אני מניחה שאחרת. אני ידעתי על המון מקומות פרוצים. לא רשמתי כאן, כדי לא לתת כל מיני רעיונות זדוניים, ולא ארשום, כדי לא להבהיל בתיאור של מה היה פרוץ. כנראה שגם בשל כך, הסדר המחודש והמוגן, אולי, לנו עצמנו היה פשוט פחות להיכנס. בואו נדבר על הגנות והמחיר שאנו משלמים. וגם, חשבתי גם על עניין הפיצול. תהיתי בעבר מול המטפל כיצד זה שבנות שיש להן היסטוריה נוראית הצליחו להקים משפחות, למשל, זוגיות, יחסים, ללמוד, לעבוד, חברים ועוד ועוד (ואני יודעת שהפער מכאיב באופן בלתי נישא). השיב לי אז המטפל שכנראה אצל אנשים מסוימים הפיצול הוא חד, ואני 'אכלתי אותה' ואצלי זה כנראה קצת שונה ולכן כל תחומי החיים נחבלו ולא תפקדתי בשום מקום בערך בארבעים שנותיי הראשונות. וגם אחר כך, ממש מעט יחסית. אז אולי אני באמת במקום שפחות מבין. ואולי איני זוכרת נכון, ואולי היום היו נאמרות לי מילים שונות. אבל בבקשה, אל תתקיפו את זה. בבקשה. די. אז כן, יש לי 'פריבילגיות' של אדם מאד בודד. שבוע טוב שיהיה, סוריקטה

את יודעת גם אני חשבתי הרבה כשכתבתי לך על שני הערוצים והמחיר. אצל כל אחת זה שונה. לא יודעת איך מרגישה כלפי זה באמת ..אבל אבא שלי כן כן זה שפגע בי לימד אותי המון כוחות לימד אותיהמון חכמה. הוא היה אדם חכם חברותי עם כישורים וכריזמה מטורפים ככה שבמידה מסויימת הוא נתן גם הרבה טוב . יותר מזה הפיצול אכן עבד לטובתי מכוון והוא מגיל קטן אז תמיד היה לי אותי . ...וברוב חכמתי יצרתי לי גם דמות אמהית שמצליחה להרגיע לאסוף לחבק בקיצור אמא מטיבה ...וככה התנהלו חיי . האמת שזה היה כל כך מנותק שחייתי ללא זכרונות רעים הכל היה טוב ונעים ... אבל סוריקטה אני גם אדם בודד ואולי אפילו מאוד מאוד ...כן יש זוגיות כן יש ילדים אבל אף אחד לא באמת מכיר אותי אף אחד לא באמת יודע מי אני ...זוכרת את אורי שנכנס לכאן והיה מופתע עד כמה הוא לא באמת הכיר אותה...ככה אני עם יד מושטת קדימה שומרת על כל העולם הפנימי . ואללי ממש לא יודעת מה הערוץ הטוב יותר שנהם יקירתי פגום עד מאוד מאוד .. כואב ועצוב. אנחנו שורדות את החיים אנחנו לא באמת באמת חיות ... הי ושמחה שאת כותבת את כאבך ומחשבותייך חיבוק ענק ענק.....

את יודעת סורקיטה זה בדיוק העניין הגנות ומחירים. אישית נישאתי כדי להגן על עצמי מעצמי .. כדי לא ליפול למקום שאבא ייעד אותי . נישאתי בגיל מאוד מאוד צעיר זוגיות שהיה (ועדין ) 9בא כל מה שצריך מלעצור אותי ...סוג של כלא בראיית חלקים מסויימים. היום ברור לי שהצלתי את עצמי מחיים של זנות ורחוב ... וכל חיי שומרת על קשר אוהב חם עם משפחתי עם מי שפגע בי הגנות של נורמליות לא מודעת בכלל לעיוות ...וגם היום שמודעת מחבקת את אימי מרגישה איך כל תא בגופה מבקש להדוף את החיבוק ...מודה לה שעושה מאמץ גדול ולא הודפת סוג של תיקון עם טעם חמוץ . וכותבת לך ומרגישה איך העיניים ממצמצות רגע לפני ניתוק ...הגנות☺😍 ומחשבים.....לא מבינה בהם בכלל.... 🙅🙅🙅🙅🙅

הי אביב וגם לכל הבנות שקוראות, עם סיפורים כאלה גם אני חושבת שכולנו במקום מאד בודד. אבל יש מטפלים שקצת יודעים, עדים. השיר המתבקש להתנגן בראש: "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה" ♫ מסתבר, אביב, שידעת להיות חכמה וידעת לראות היכן את חזקה. מפעים. מחירים, כן... לכל המעוניין - אפשר לרשום רגשונים גם דרך המחשב. נכנסים לאתר הבא: http://emojipedia.org/ בוחרים את הרגשון שרוצים ולוחצים copy . הוא עובר ללוח ואז מדביקים. אני חברה של משחקים. הבנתי שאומרים שאחד מהמאפיינים של אנשים עם פסיכוזות הוא שאינם אוהבים לשחק. סוג של נחמה? המשחקים - ידידיי. הבה נשחקה 🌍🏠☉⚽🏓🐑🐳 עוד נדבר, סוריקטה

סוריקיטה יקרה אני מתקשה להבין אותך ואולי זה בגלל שעברית הוא לא שפת אם שלי או בגלל סיבות אחרות. בכל מקרה מרגישה המון כאב במה שכתבת. לגבי הפיצול כמה שהבנתי, ההרס הוא עצום.. אני כן הצלחתי להקים משפחה וגם להרוס אותה, כן למדתי ופטרו אותי מספר פעמים מהעבודה... כותבת את זה כדי שתדעי שלא תמיד מה שנראה "נורמטיבי" מבחוץ בהכרח כך... בכל מקרה סוריקטה יקרה.. אני כמוך לא רוצה שישפטו אותי.. וגם מנסה לא לשפוט את עצמי(עוד יותר קשה) מקווה שחלק ממה שכתבתי קשורה למה שכתבת ואם לא תתעלמי איתך.. שמחה שאת כאן, ינשוף

ינשוף יקרה, תודה רבה מאד על השיתוף והרחבת התמונה. קשה מאד... כואב מאד... לא הוגן... יכולה להבין שהכתיבה שלי לעתים מורכבת מידי, עמוסה מידי, ארוכה ולכן לא מובנת או פחות ניתנת לעיכול. וחוצמזה יש את אודי. אלוף התמצות. שלך, סוריקטה

ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לנסות לשמור על זהותנו, ואיזה מחיר אנחנו משלמים כדי לדעת מי אנחנו. 😢 מחשבות אחרי לילה של חלומות מסוג חרדות הערבוב (היעדר פרטיות, דברים טובים שנשברים והופכים להיות מטנפים, וביובים מוצפים באופן חונק ומטביע) מדוע עכשיו (בחודשים האחרונים) אני תוהה. מדוע... סוריקטה

יקרה נושא כואב ומעורר פלצות ומפלצות.... גם אצלי זה עורר את כל המערכת...עצוב בעיקר להבין מי אנחנו...אתך חיבוק ואת יודעת זה שחלק אחד שלי כאילו לא נפגע זה בדיוק המקום שאני לא מאמינה שבאמת נפגעתי מאבא (את האחרים תמיד זכרתי ) בטוחה שממציאה לתשומת לב או טרוף אחר... עצוב

... ובנוסף לכל, כנראה שצריך גם לפעמים קצת מזל 👐 סוריקטה

לכולכן.. ראשית, בבקשה, לא להרים ידיים, לא להתייאש ... שנית, אתמול הדס מצוות תמיכה בדוקטורס שלחה כתובת מייל לעזרה. בבקשה תכתבו לה, הדס עוברת איתך שלב שלב ומגיעה לטעות שלא איפשרה את הכניסה. אז.. כל מי שעדיין לא הצליחה להיכנס, בבקשה תיעזרו בה. אגב, הדס שלחה לי עכשיו מייל ובו הציעה לי לשלוח אתכן אליה (כל מי שעדיין נתקלת בקשיים הטכניים. וואוו... מרגישה שמתחילה אולי לשחרר את כל השרירים שנתפסו לי ... שלכן, במבי.

הי במבי, את יודעת, כל הזמן הזה החזקתי תקווה שתצליחו. ממש ממש האמנתי, אבל חשבתי שאולי לכן פחות אהבו את התגובות שלי (?) כן ראיתי את הקושי. והסבל. ועוד איך. וכן יכולה להבין איך ניתן להיכנס למקומות רגשיים מאד קדומים ובעוצמה, אבל גם זכרתי שאנחנו אנשים מבוגרים ויש איזו דרך מאחורינו. נכון? נטע, הילה, עפרה, מימה, aya, גלי, לאה, שירה, סנופקין, סיגלללל, גולם, מיקה, קרןאור, רחל רחל, רוני וחנה שנראה היה שהצליחו (ופליז סליחה אני מסתכנת בפירוט שמות, כי יש מצב ששכחתי לרשום אנשים יקרים לי מאד) וכמו-כן, וותיקות יותר שאני עוד זוכרת, אך זמן רב לא ראיתי שהשתתפו כאן. נשמח לראות שגם אתן הצלחתן. ואביב לימדה אותי איך עושים סמיילים (תודה), אז שיהיה בכיף 😚😍❤ 🎹🎶 סוריקטה

הי גם מיכל, ראה ראיתי את הקושי שנכתב בשמך והובא על ידי אביב, את מאד נוכחת כאן. ממש אשמח לראות שאת מצליחה לעבור את הסיבוך הטכני. וממש מרגיע שיש כאן אדם (בחורה נחמדה וטובה, האמת) וכתובת לפנות אליה. וגם - הייתי מוסיפה, ואני כותבת זאת בעץ של במבי וגם עבורך, כי לעתים שתיכן מספרות שסביבתכן לא שיבחה את הישיגכם האינטלקטואליים. ייתכן שההטמטמות הזאת לכאורה היא סוג של הגנה. ואני חושבת שבשיחות מול הצוות המסייע כאן כולנו, או רובנו, מתנהגים כגדולים ולא כמו תינוקות חסרי ישע. שלכן, סוריקטה

כותבת והאצבעות רועדות... זה יגיע אליכם ? לא יגיע? שוב לא ישלח? לא מסוגלת יותר להרגיש את האכזבה,התיסכול,תחושת הדחייה.. כאילו מענישים אותי ומוציאים אותי מהכיתה... וואוו.. ואם זה כן יישלח אז אני רוצה לברך אתכם בשבת טובה ולומר לכם שההרגשה היתה איומה... זו אני במבי...

תודה על הרעיון.☺ אני פה,מיואשת כבר מלהיכנס לפורום. ד"ש לכולם.

שלום רוני וכולם, אשמח לעזור לכם להיכנס לפורום. בבקשה כתבו לי במייל או הגיבו לשרשור זה באילו קשיים אתם\ן נתקלים ואסייע כמיטב יכולתי. [email protected] תודה, הדס - תמיכה טכנית צוות דוקטורס.

תודה תודה תודה על היותך ועל המאמצים שאתה משקיע לייצב את המקום הזה

אחרי עשרות נסיונות להכנס וגם עשות פעמים יחד עם תמיכה טכנית כולי מלאה בחרדות נוראיות רוצים כל כך להיות כאן רוצים לשמוע מילים מרגיעות

הי ינשוף, אש על ההצלחה. יופי לראות אותך בדמותך כותבת בעצמך. כן ירבו. שלך, סוריקטה

ינשופי אהובה שלי ....את בפנים עכשיו נחכה שגם האחרות יצליחו ...חיבוק ענק ויופי שלא ויתרת יודעת כמה זה היה קשה ...

אודי אין לי כוח יותר אין לי כוח עשרות נסיונות להתחבר כאן עשרות מיילים לשרות טכני של דוקטורס אני עם חרדות נוראיות והבלאגן הזה מעצים את הכל קשה לי... החוסר יכולת להתחבר כאן משקפת את החוסר יכולת להתחבר גם בפנים רוצה שקט בראש.. שקט בנשמה, שקט שקט שקט

תנו אות חיים שנדע שעדין אתן כאן ...זה מרגיש כל כך לבד ...

הי אביב יקרה אני דווקא הצלחתי להיכנס בשם שלי (: תודה מותק בטח רק תראי בראשון אז שיהיה שבוע טוב!

שלום לכל גולשי הפורום! אתר דוקטורס נמצא בימים אלו בתהליך שדרוג מערכת הפורומים. במידה ונתקלתם בבעיות הרשמה או כניסה למערכת או מתנצלים על אי הנעימות וברצוננו לעזור לכם. אנא פרטו בשרשור זה מהן התקלות בהן נתקלתם או שלחו מייל ל[email protected]. תודה על שיתוף הפעולה! צוות אתר דוקטורס

קודם כל תודה שניכנסתם לכאן ותודה על המייל .. ובהצלחה בשדרוג. אישית הצלחתי להכנס מידי פעם יש הודעה של שגיאה במשלוח הודעות אבל מצאתי שלוחצים מספר פעמים זה נשלח . אין דרך להכניס משתמשים חדשים . כלומר מי שכתב עם מייל שהוא לא בשימוש ושכח אותו ורוצה להכנס שוב לא יכול בשום דרך דבר נוסף שניתקלתי בו עבור חברה . זה שהסיסמא שמאפסים במייל שנרשמו איתו ...עדין כותב לך משתמש לא ידוע . ניסינו מליוני סיסמאות במספרים באנגלית בסימנים ותמיד אותה תוצאה ..משתמש לא מוכר .

שלום אביב - תודה על הודעתך. 1. אני אשמח שתשלחי אלינו מייל בפעם הבאה שתתקלי בהודעת שגיאה בעת משלוח הודעה חדשה. 2. אשמח לקבל פרטים על המייל של החברה שלך (אפילו בפרטי) על מנת שאוכל לפתור לה את הבעיה. המשך לילה טוב וגלישה מהנה! צוות אתר דוקטורס

בקשר להודעת שגיאה אעשה זאת בשמחה והעברתי לבנות שיכולתי את המייל שכתבתם כאן ...בתקווה שתסדרו את הבעיה ומה עושים אם רישום חדש למי שאין מייל קודם ? המערכת רושמת לא מזוהה ולא נותנת לשלוח לאחר רישום .

שלום לצוות ותודה חמה על הנכונות לסיוע, איני מקבלת התראות במייל לתגובות להודעותיי בפורום זה כבר זמן ממושך, והייתי רוצה לבדוק אם ניתן איכשהו לסדר זאת. בתודה מראש, סוריקטה

היי סוריקטה, תודה על הודעתך. קיבלתי את פנייתך וטיפלתי בה. אנא בדקי שוב בבקשה. תודה, צוות אתר דוקטורס

שלום שוב, לצערי, כנראה שעדיין לא עובד מול הפורום הזה... לא קיבלתי התראה למייל... בתודה, סוריקטה

עצוב לי כל כך אודי .... אני כאן כל כך הרבה עסוקה בטכני ובקושי של הקבוצה . יודעת שזה כבד עלי ובכל זאת לא יכולה לעמוד מהצד ולא להושיט יד לעזרה . כמו לעמוד על סיפון אנייה ולראות אנשים טובעים מבקשים מפלט והגנה ולא להושיט מצוף...ברור ששומרת על עצמי ולא אקפוץ למים ללא חגורת הצלה ובכל זאת זה כל כך מעייף נפשית ההתעסקות עם הפורום... ואני זקוקה לפורום מאוד כרגע... באותו יום שנסגרה כאן הדלת הוא השתחרר...באותו יום גם התומכת הנפלאה שלי עזבה ויותר אין לי תמיכה כשאני יוצאת מהשעור הזה .. והשעור הזה כל כך מטלטל לא בטוח שלא מתחתי את החבל קצת יותר מידי זה העיר חלקים כואבים מאוד דכאוניים חלקים שכל הזכרון שלהם זה ..... והמטפלת עשתה איזה שינוי בעצמה ו...כל הפגישה הם לא הפסיקו לבכות שהיא נעלמה וזאת לא היא ..אודי עייפתי באמת עייפתי מלהיות אני ... די זה יגמר פעם . אודי זקוקה למילים רכות שייתנו לי כוח ....תודה שאתה כאן

הי יקרה, גם אותי העניין הזה מטריד ברמה שממש מסיחה לעצים אותי ממעשי היומיום. אבל לגמרי הלכתי לישון בלילה והפרדתי. כן, כדי לשמור על עצמי. מנסה לומר לעצמי, שתפקיד הסיוע בידי אנשי ההצלה (התמיכה של דוקטורס) ולי אין כלים. עצובים המקומות אליהם נכנסנו. דמיינתי לי פקק תנועה של כלי רכב. מכוניות. אולי גם קטנועים ואופניים, ובו דווקא שתינו הצלחנו לעבור כי אנו הולכות רגל. גם לי עצוב לי מאד מאד על הפגיעה של אנשים פה. מאד. ואני גם כועסת. אבל אני רואה שמאד מנסים לעזור במערכת וזה מחמם את הלב, מרגיע ומשקיט. לפי שעה. אני אתכם, סוריקטה

סוריקטה ..האמת ובכנות זה לא הפורום שמטלטל גם אני ישנתי בלילה ,וכן עכשיו שיש למי לפנות מקווה שכולם יסתדרו מולם ..זה בדיוק ואפילו יותר המקום הזה שבמבי דיברה עליו. קשה לי באמת להיות אני עייפתי. כל דבר טריגרי הכל מפצל ומטלטל..המטפלת שינתה משהו קטן שעה שלמה הם (הקטנים) בוכים ואומרים לה שזה לא היא ...וזאת רק דוגמא אחת מיני רבות ואני יושבת שם שומעת את עצמי בקול של ילדה בוכה על שטות כזאת .. נותנת להם מקום נותנת מקום לתסכול שלי מול הטרוף שלי עצמי . ומצד שני יש תפקוד עבודה בית לימודים הכל בקונטרול בשליטה מלחמה פנימית אין סופית ...עייפתי באמת ואני שמחה שאת שומרת עלייך שבת טובה ...

הי שוב, רק לומר סליחה שנכנסתי למקום ההוא, לא ידעתי בכלל שאני שם, הטלפון הקפיץ אותי ללא ידיעתי, וההודעה נשלחה בטעות. איני קוראת, מחטטת או חופרת במקום שהוא החלקה שלך. אני ממש מצטערת שזה קרה. אשתדל גם להיות כאן פחות. ומסתבר שבאמת לא ידעתי איך לעזור כאן. סוריקטה

את השתגעת ...את רצוייה כל כך גם שם חלקת אלוהים קטנה הרחק מעיני טרול ים וכאלה ....לא מפנייך . בבקשה יקרה שלא תעיזי להיות כאן פחות ...ואף אחד לא באמת יכול לעזור לבנות רק צוות דוקטורס.

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 20 תווים 15:05 04/01/2017 | מאת מיכ... את זה ניסיתי לשלוח לאודי וכשלוחצים על שלח לא שולח אחרי מאמץ של הרשמות מחדש, מישהו יכול לשלוח לאודי????? אוףףףףףףף אביב סליחה לא רוצות לגרום לך לבלאגן. פשוט העתק הדבק יעזור כאן :( הי אודי וכולן, אני מיכ, מנסה לשלוח שוב ושוב...הבעיה שלא שולח יותר הודעות, אינו מכיר במייל, כותב "המייל אינו קיים במערכת" ועל כן אינו יכול לשלוח למייל את הסיסמא. כך שנרשמת מחדש ולהרשם מחדש לא נותן לשלוח. או שכותב "לא מוגדר" ועדיין לא מפרסם ...גם לבמבי וינשוף, מתכתבות בפורום ההוא לשם כך. בעייתי מאוד. על כן ההוראות שכתבת אודי, כבר ניסינו מזמן רק שהמערכת פלטה אותנו, לא מכירה בניק שלנו וכו'...מתחרפנת כבר, כך גם במבי וינשוף די מייאש. אולי ישלח היום? מנסה שוב, מסבירה אודי שלנסות זה אומר להרשם מחדש כי אינו יכול לשלוח לנו למייל אינו מכיר בנו בכלל!! אם קלט, ומקווה שלא כותבת שוב לשווא, אז שלחתי הודעה שאני מתמסכנת מולה, שכנראה ע"י מסכנות אני מנסה לקבל אהבה וזה מייאש אותי ואני שונאת את עצמי ככה, מלכוד....היא אמרה שאכתוב לה 2 דברים טובים שקורים לי במשך השבוע כי בד"כ הייתי כותבת כשרע ולא כשטוב..... מרגישה שאין מקום לכאב או בכי בטיפול וזה בכלל פרדוקס כי לטיפול, באתי כדי לפתור ולקבל הכלה ואמפתיה וכאילו אינה מוכנה לקבל יותר ככה......לא יודעת עצוב שכך ולא אוכל יותר לכאוב בטיפול אולי בגלל זה...אז לשם מה אני שם? מבולבלת שוב..... מיכ

דברי איתה על הדברים יש מקום להכל וכלום לא שחור ולבן ... מקווה שתוכלי לשוב ולהכנס בקרוב

אביב יקרה !! וכולכם ואודי .... :(((((( 10:54 04/01/2017 | מאת במבי פצוע אביב ,בוקר טוב ומבורך לך.. לא, לא כועסת עלייך.. מבינה את המקום ממנו בחרת להביא את ההודעות שלי באופן מצונזר.. אביב, רוצה לומר לך שאני מלאת הערכה אלייך על התפקיד המטורף שלקחת עכשיו על עצמך בכדי להקל ולנסות "לחבר" את הבנות המנותקות מהפורום.. אגב אביב.. מעניין... ההתנתקות הכפוייה של הרבה בנות כאן והנסיונות שלך "להחזיר ולחבר" כדימוי ומקבילה להתמודדות המרכזית שלך בה את משתפת אותנו... התפקיד הזה מוכר לך.... :) ושוב אביב מבקשת ממך להעתיק את כל ההודעה לפורום של אודי בסדר ? ומתוך הבנה לצורך שלך לשמור על המקום הזה נקי ויחד עם זאת לשמור על הצורך שלי בשליחת הודעה שלימה ללא צינזורים אני לא מציינת איפה את מצליחה לקרוא את ההודעות שלי אך מבקשת ממך אם זה בסדר להיות "חוט מקשר" עבורי ולשלוח את כל ההודעה בסדר ? (כולל מה שכתבתי עד כה) אודי :(((( נכון אפשר להשתגע ? פעלתי כפי שכתבת וכניסה לרשומים שאתה כותב בסעיף 3 מופיע אצלי בצד ימין ובסעיף 4 כשאני מזינה את המייל איתו נרשמתי באתר מופיע לי : " כתובת המייל אינה קיימת במערכת" . וכשאני מנסה באופן אחר להיכנס דרך האפשרות של "עדיין לא רשום" ונרשמת מחדש ההודעה לא נשלחת.. עשיתי המוני המוני המונים של נסיונות כאלו שמגבירים בי הרגשה של מטומטמת, של חוסר אונים ,לא מובנת ולא מבינה ובעיקר הרגשה איומה של יתמות שמנסה בכל הדרכים להיכנס הביתה והדלת נעולה בפני.. מנסה לדפוק, לצלצל בפעמון, לדחוף בכוח את הדלת אך הדלך נשארת נעולה. בלית ברירה הולכת מרושלת,שיער פזור ולא מסורק בגדים מרושלים ומלוכלכים,אף מנוזל ונעליים קרועות שהשרוכים פרומים.. נודדת מבית לבית מפורום לפורום כך סתם.. יתמות... :(((((((((

במבי מקווה שתצליחי להכנס כמו ינשוף דברי איתם בתמיכה ואני אמשיך לבדוק שם עבורך...

עוקבת מרחוק... רואה את הבלאגן עם המע' החדשה, אז רציתי לוודא שאני עדיין קיימת כאן

יופי. עוד הצלחה. בזכות הבייגלה? שלך, סוריקטה

הי. אם נתקעים ואתם מקבלים הודעות שגיאה - נסו לסגור את כל החלונות של הפורום (לא רק רענון). זה סוג של אתחול. ואז לפתוח חלון חדש ולהיכנס לפורום. עבד לי בשימוש בדפדפן גוגל כרום. גם במחשב וגם בטלפון. החרו את כל הטקסט והעתיקו לפני הפעולה. כך התוכן גם יישמר בלוח. אולי... סוריקטה

גם את זה ניסיתי בשביל ינשוף ...מה שכן עולה לי רעיון לנסות מהאקספלוייר .. יש לפעמים שרק זה עובד במערכות מסויימות ...אנסה ממחשב כשאגיע אליו

הי אודי היקר, הסבר נפלא ומדויק. אהבתי. אבל הבעיה היא, כנראה, עם מי שמלכחתילה נרשם עם מייל פיקטיבי. ואז, אין כתובת אמיתית לשלוח אליה את הקישור לאיפוס. הייתי מנסה להציע להירשם מחדש עם מייל אמיתי ושם עם איזו תוספת קטנה לשם המקורי (אות או מספר ואולי לא סימן פיסוק וכד'). הייתי מנסה בעצמי לראות איך זה עובד, אבל החלטתי שממש לא טוב לי לפתוח שני שמות (על אף שיש לי כמה וכמה כתובות מייל פעילות). מאמינה שסבלנות תסייע. קחו אוויר יקיריי. שלכם, סוריקטה

סוריקטה מיילים אמיתיים ואלה שנרשמו איתם מראש. בכל מקרה גם כתיבה של מייל חדש וכניסה בשם אחר לא מתאפשרת ...

אודי ניסינו...זה לא עובד לא פעם ולא פעמיים עשרות פעמים... מידיעה מינשוף במבי ומיכל ...

חשבתי על רעיון אם נראה לך תעלה את ההודעה הזו ואם לא אז לא ... כדי שנדע שכולם בסדר אני אפתח מייל ייעודי ומי שירצה ישלח הודעה ואני אעביר אותה לכאן. אתה מכיר את ה"נשמות" הפועלות מאחורי הקלעים אם נראה לך שזה יהיה לי עמוס וטרולי מידי אז לא .. אני מוכנה להשקיע את הזמן והמאמץ עבור האחרים אבל רוצה לשמור על עצמי . לשיקולך .....אביב

הי אביב, עלו במוחנו רעיונות דומים. גם אני כל כך חפצתי לגשר ולקחת סוג של אחריות שכזו. המילה אחריות חמקמקה כאן, אולי. בהמשך, חשבתי שאולי כדאי לתת לאנשים לחוות את התסכול ובסופו של דבר להצליח מול עצמם. מאמינה שזה יחזק כל אחד ואחד (אחת ואחת). מאמינה באנשים שיצליחו, וידי שלוחה מכאן. גם אני מרגישה חוסר אונים. וממתינה. באהבה, סוריקטה

אשה מדהימה מתנצלת יקרה באמת כל כך כואב לי שנשארת בחוויה של נוקשות מולך .. לא זאת הייתה הכוונה יודעת למה נשמעתי ככה המילה ויכוח עוררה את כל החלקים מרבצם גם הקשים יותר . מילה מורכבת קשה . גם הקושי שלך לקבל כך בהרגשה שלי שבאמת יש עבורי סכנה בהכנסות לפורום . יש מחיר כבד עד מאוד בלחיות בערוץ כביכול נורמטיבי בית זוגיות ילדים עבודה לימודים וכאלה בעודך בערוץ השני נפגע נפש ... הערוץ הנורמטיבי כביכול חי במקביל לעריץ השני בלי נקודות ממשק בנהם .. אישית אצלי ידוע על טיפול ועל נפגעות אבל בקטנה ולא מעבר ...יש כאלה שאני מכירה שגם זה לא ידוע. קושי רב יקרה קושי שלוקח מחירים כבדים ..חיי שורד חיים לא פשוטים כלל...מי כמוך יודעת. ובנוסף תקופה לא פשוטה מאתגרת כמו אצלך חוטים חשופים קצוות פרומים ...והפורום בעצם רק אנחנו כאן כותבות בצורה כביכול רגילה ...והדיונים הם רק איך נחזיר את הבנות ... כלום מהקושי הרב באמת סליחה יקרה בטוחה שאת מקבלת וזוכרת שיש אחר שונה .. כל מה שרציתי להגיד לך שזה לא ויכוח זה שיח ולא על פרוק וחיבור או מחשב וכאלה זה שיח על קושי אמיתי אמיתי ועל התמודדות יום יומית קשה וכואבת ...השרדות ....אוהבת שולחת חיבוק אם נכון לך . האמת שיש בי משאלה להעלם מכאן ואני יודעת שגם לך ...אבל צודקת במבי שכתבה לי שאנחנו משאירות את הבעירה כאן שלא ידעך בכלל... .ואת יודעת חשבתי איך זה מכולם דווקא אני ואת נשארנוכאן ללא פגע.. סורייאליסטי משהו אולי בכל זאת היה שווה להנכיח את עצמיינו כל הזמן.😊☺

הי אביב, אכתוב בפירוט אם אצליח, מאוחר יותר. אני כבר בעבודה. ביום עמלי הארוך. אנסה לסייע מכאן ככל יכולתי. אני בוחרת להישאר כאן כי רק פה יש לי כינוי קבוע ומוגן. כתבתי גם כמה תגובות המשך, למי שירצה לעיין בינתיים. בוקר, חיבוק, סוריקטה והיי, בטלפון רואים רגשונים :-) חח

הי אודי, גם אני מקווה שיותר אנשים יצליחו להתחבר. ומחכה שיתמלא כאן בקולות. והייתי חפצה לראות עצים ענפים (עכשיו אולי ניתן לראות את הענפים בכל אמצעי, אני חושבת). לו יכולתי, אבל אפשר לדמיין, הייתי ניגשת ליד כל אחד ואחד (אחת ואחת), ליד המחשב (או אמצעי אחר) ומנסה לעזור להירשם, להתחבר, להתגבר על תקלות טכניות. עזרתי כך בעבר לאנשים ולקחתי לי תפקיד שכזה, כשעבדתי במשרד. והיום, אולי גם כאן, נדמה לי שאני מנסה לקחת תפקיד של תיקון והפרדה. איני יודעת אם זה מתאים. איני יודעת מתי אבחר להיות כאן או לאו. ס"ה אני כנראה בריאה יותר יחסית, ואני עוד בטיפול משמר, מכייל את המשקפיים שנבנו במשך תקופה ארוכה קודם. להתראות, סוריקטה

ינשוף מוסרת שהיא מאוד מתגעגעת , היא לא מצליחה לאפס את המייל - ניסינו בכל הדרכים האפשריות ....כולל שכחתי סיסמא מלא פעמים ... היא תשמח למילים מחזקות ממי שכאן קורא ...ומצליח להגיב מעבר לאיפוס המייל ניסיתי לפתוח מייל אחר ולרשום את ינשוף דרכו המערכת לא מאפשרת לחדשים להרשם לפורום גם לא ממחשב ....לצערי אני פוחדת שזה גם מה שקורה עם הבנות האחרות ...אז מכאן שולחת לכן כוחות ואל תתייאשו ...אתן בליבנו ואיתנו גם אם כרגע זה מרגיש בחוץ ....

וגם בכוחות הבנות האחרות כאן. במבי אחותי, קראתי גם אותך. אלליי עם מה שקורה כאן עם השדרוג. וזו המערכת היחידה דרכה אנו בקשר, כשאין דרך עוקפת מספקת, כנראה (בשונה מקשרים מסוימים במציאות). וכשאני חושבת על זה - גם עם המטפל יש לי קשר ורק מולו ולא דרך דמויות אחרות שותפות. אם משהו קורה לו ואינו מתקשר, אז... שלכם, סוריקטה

אז רק אני עוד מסתבכת ומתחרפנת?אוף. כלום לא מצליח לי. אז גם פה.

רוני ממש לא ....אני חוששת שאנחנו המעטות שפשוט הצלחנו להכנס ...האחרות פשוט לא מצליחות להכנס . האמת כל כך עצוב ....אתך

אז ככה נעשה? נכתוב אותי בכותרת?

רוני ... הכי מבינה את הקושי מול השינוי ... מה שלומך יקרה חוץ מהשינויים הקוסמטים האלה...

קודם כל מתנצלת אם יצרתי בהלה , בתוך הכאוס האישי הבלאגן הזה לא תרם לחווית הפיצול והניתוק ...וכן סוריקטה במידה מסוימת אני מסכנת הרבה בכניסה לפורום . אלא הם חיי זה לא בהכרח חייו של האחר . אז כפי שאולי שמתם לב המערכת סידרה את בעיית הטלפון . מהמחשב ברגע שנשלחת השאלה נסגר החלון ואז בעצם אתם לא מנותקים מהשם שלכם. תנסו לשלוח עוד שאלה ותיראו .... עכשיו ניסיתי להתנתק וזה ניתק אותי אבל ....עדין עם שאריות שם . בקיצור יקרות מי שיודע שהכתיבה בפורום תחשוף אותו במקומות שהוא לא רוצה - כמו שאודי כותב תמיד תשמרו על עצמכם - ותבדקו טוב שהתנתקתם באמת בסה"כ מסכימה סוריקטה שהמערכת מתחילה להתייצב .... ואני כאן אבל אחרת לא יודעת הניתוק הזה מהפורום מהמערכת בזמן שממש אבל ממש הייתי זקוקה עשה לי משהו ....כן סוג של טריקת דלת ... ומזכירה לעצמי שזה עניין של זמן ואודי כאן ...וזה מחזיר תחושת ייציבות ובטחון .... אז תנסו לעשות רישום מחודש ... לאט לאט מקווה שזה יביא אותנו למקומות טובים .

הי אביב, אכן נשארים מחוברים לפורום עד אשר יוזמים ניתוק (מצחיק השימוש במילים הטכניות הללו בפורום הזה...) גם קודם זה היה כך, אולי רק יותר גלוי. ואכן ישנם סימני נוכחות ועקבות. לכן, ודיברת של שמירה על עצמנו, אני, למשל, נכנסת לכאן רק דרך מכשירים ששייכים לי. ברור לי שלכל אחד יש חיים משלו. בוודאי. אך לאור תיאורך תהיתי מדוע בחרת לסכן את עצמך להרגשתך. עכשיו אני מבינה שאת שומרת וזה מצוין. שיבואו ימים טובים, שלך, סוריקטה

הי אביב, נבהלתי ממילותך ותיאורך, שאת מרגישה שהכניסה לפורום (בעיקר דרך המחשב, כך הבנתי) מסכנת את חייך... אפשר גם להיכנס דרך טאבלט (אם יש). עכשיו אחרי השדרוג זה נראה כמו במחשב, אבל אולי טאבלט מרגיש יותר פרטי? לא יודעת. ישנה גם אפשרות לגלישה בסתר. מניחה שיש כאן אנשים עם מחשב נייח ומחשב נייד, אין לי מושג. לדעתי, לא מסובך להתנתק גם מהמערכת בצורתה הנוכחית במחשב. גם אין בעיה למחוק מההיסטוריה. אליי הביתה נכנסים שכנים שיש להם מפתח והם יכולים לחטט במחשב, למרות שאני סומכת עליהם וקשה לי מאד להאמין שיעשו זאת. בכל אופן מגיעים אליי הביתה שהמחשב פתוח ואפשר לראות. וגם בטלפון שלי משחקים אחיינים ופותחים כל מיני, ואני לא מרגישה שזה מסכן אותי. אני גם לא חושבת שמה שאני כותבת בכלל מעניין מישהו. ואולי דווקא קיימת בי משאלה שידעו. כנראה שבנקודה הזאת אנחנו שונות. בטלפון, אצלי לפחות, אני מרגישה שמתפספס הרבה מידע, שיהיה, סוריקטה

הי סוריקטה , אל תיבהלי הכל בסדר . קשה לי להסביר מבלי להחשף ...אבל דוקטורס פתרו את נישת הטלפון ככה שיותר טוב . את הניתוק מהמחשב אני אבדוק שוב בהזדמנות בכל מקרה לא היה ניתן להתנתק מהסיסמא ואם פתחת שוב שאלה השם הופיע לי שוב . אז זה בעייתי , למרות שמגלישה בסתר ברגע שסגרת את המערכת כולה ופתחת שוב השם נמחק .. לאט לאט המערכת תחזור לתפקד גם שלי .... היי ומחזקת מאוד מול הכוחות של ההרס שלך , ומסכימה עם אודי תאפשרי לעצמך להיות בכאב . חיבוק עוטף לכולך

הי, בעצם לכולם (רואים אותי?), ושוב אומר שאשמח לשיתוף, בהמשך למה שאמרתי, פתאום חשבתי לי שאנחנו (אביב ואני) בעצם, כל הזמן הזה 'מתווכחות' רק לכאורה בעניין טלפון vs מחשב. אך לדעתי, יש כאן גם דיבור על נפרדות והגדרה עצמית. מחשב מייצג מבחינתי מקום יותר מוגדר, חלקי, גבולות, לא זמין 24/7. סלולר - מייצג משהו יותר מעורבב ממוזג בלתי נפרד מאפשר יותר בריחה. יותר פיצול. פרגמנטציה. רעיונות של בוקר, סוריקטה

הי חבל שאת מרגישה שאנחנו מתווכחות גם אם שמת בגרשיים.... אין ספק שהרבה יותר נוח ממחשב .. סוריקטה אוהבת אותך ואוסיף על הגיגי הבוקר שלך ....קבלת השונה , הבנה שלשונה ממני קשיים אובייקטיבים וסובייקטיבים שלי אין ... נניח שמישהו כאן אין לו מחשב ואני מכירה רבים כאלה והיכולת היחידה הוא להכנס ממחשב ציבורי לימודים או עבודה ... נניח שאותו משתמש בעל משפחה והכתיבה בפורום היא סודית ואם תתגלה יגרום לגירושים או בעיות אחרות .. נניח שלמשתמש יש ילדים מתבגרים שעלולים לעלות על מה שההורה שלו כותב... זה רק כמה דוגמאות , ויש עוד הרבה ..... אז סוריקטה אין ויכוח יש קושי סובייקטיבי ואובייקטיבי והכל בסדר גמור ..יש גם הרבה יקרה שמתקשים לטכנולוגיה . תזכרי יקרה אין אמת אחת !!! ולא כל מה שאת רואה זה מה שנכון (במיוחד בכתוב מבלי להכיר את השני רב הנסתר מהגלוי , ואסור לשכוח מצבי פיצול ואחרים ) תוסיפי חרדות , פחדים קושי בלקיחת מקום ....ועוד ואולי יקרה זה נכון לא רק לכאן .....אישית ההבנה הזו פותרת לי הרבה ויכוחים ...

ולמה שלא אבין שיש שוני? ודווקא שאני אחשוב שיש אמת אחת? עצרתי. סוריקטה

הי אל תיכנסי לשם ..... את כתבת על ויכוח ועל סוגיות המחשב ואני ניסיתי להסביר לך שהדברים אמיתים כולל הרגשת הסכנה . בכל מקרה סוריקטה יש בעיה רצינית בלאפס סיסמאות ולהיכנס לפורום ....ותזכרי שאני בעדך כמו שאת מן הסתם בעדי ....

כשנכנסת מהפלאפון אני כותבת את השם והסיסמא ואז הוא רושם לי שלום... בלי השם שלי. ואז לא מצליחה לשלוח הודעה כי הוא מבקש להכניס שם, אבל אין אפשרות להכניס שם. כמובן שניסיתי להתנתק והיכנס שוב ולא עזר... אם קרה לעוד מישי אשמח לשמוע כי בעצם אני לא יכולה לכתוב ככה מהפלאפון, וכן הצלחתי בשבוע שעבר אחרי הרושם המחודש.. ועוד כמה דברים טכניים ששמתי לב אליהם: כשנמצאים בפורום דרך הפלאפון לא ניתן לראות את שם הכותב בלי לפתוח את ההודעה... וזה די מציק. אם כי יש לציין שאני לרוב מזהה לפני שפותחת לפי השורה הראשונה שמופיעה(: ועדיין יש את ה20 תווים שצריך למלא בכותרת); ראיתי שיש אפשרות לסמן לקבל תגובות למייל אבל לי זה לא עובד, אמשיך לנסות... למשיי זה כן עובד, כמסמנת את האפשרות הוא רושם הודעת שגיאה ואל שולח את ההודעה, וכמוחקת את הסימון V זה מצליח לשלוח אבל בלי האפשרות לקבל הודעה למייל. כשראיתי שהפורום עובר " שדרוג", הייתה גם הודעה ששלחו קישור להרשמה מחודשת. חיפשתי בכל המייל שלי ולא מצאתי... ניסיתי לשלוח להם הודעות ועוד לא חזרו אליי. מה שבסוף הצליח היה זה שנכנסתי וכתבתי "שכחתי סיסמא" ואז אכן שלחו לי מיד קישור להחלפת סיסמא. נראה לי שזהו בינתיים... מקווה שישתפר.

הי חנה, הגירסא המותאמת דרך הסלולר כנראה עדיין עוד פחות יציבה מזו של המחשב. גם אצלי בטלפון לא רואים את שם הכותב, (זולת המנהל, במקרה שלנו, אודי) מבלי לפתוח את ההודעה. ואז המחשבה היא 'מה רק אודי נחשב, אנחנו לא קיימים? לא שותפים?' רוני, למשל, בחרה בדרך חביבה והיא רושמת בכותרת :-) אצלי האפשרות של קבלת המיילים כבר לא עובדת כמעט שנה. ואני, כמובן, מסמנת V. ועשית יופי עם ה'שכחתי סיסמא'. בסוף גם אני הבנתי שזו הדרך לאיפוס. אפשרות חדשה שקיימת גם בטלפון ומוצאת חן בעיניי, היא אפשרות החיפוש. אפשר לחפש הודעות עם שמך, למשל, ואז תוכלי לראות מה כתבת ומי ענה לך (בהנחה ששמך נרשם בתגובה). אני גם חושבת שדוקטורס קצת מסכנים ואולי בלחץ בגלל הבאלאן הרציני שקרה להם. שלך, סוריקטה

בסוף באמת הסתדרתי. והנה עכשיו אני מהפלאפון והשם שלי מופיע בלי שהתחברתי שוב, אז כותבת ממנו, אז כנראה שכן פועל. ראיתי שיש אפשרות חיפוש, אבל אותי זה דווקא מפחיד כי זה אומר שדי בקלות אפשר למצוא את כל ההודעות שלי... אני בזמנו כשחיפשתי משו הייתי פשוט נכנסת דף דף ועושה בתוכו חיפוש... ובהקשר למה שדיברת עם אביב, תדעי לך שאני קצת מפחדת שכשאמות נגיד, יקחו את המחשב שלי ויקראו שם כל מיני דברים. אפשר למשל להיכנס לפורום ולראות שאני מחוברת ואז לקרוא את כל ההודעות שלי, או לראות קבצים ששמרתי שכתבתי כל מיני למטפלות שהייתי אצלן. מעדיפה למחוק את האפשרויות האלו....

הי מתוקה, את יודעת - יש איזו בדיחה כזאת על חיפוש בגוגל - אם אתה לא בתוצאות הראשונות בחיפוש, או בכלל בעמוד השני - אז אתה לכאורה לא קיים. ולרוב האנשים אין סבלנות לחטט. רואים ככה את הכותרות של ההודעות הראשונות ואחר כך מוותרים. לדעתי, לפחות, ואין אני מתווכחת עם רגשותייך או חרדותייך - לא רשמת כאן שום דבר נורא מסגיר או איום ונורא. ואגב, מחשבות לאחר מותי - אני צריכה להוציא מהבית דברים ששמרתי זמן רב מידי. שלא יגידו (וזה יהיה חסר משמעות עבורי אם אמות) שהייתי אגרנית זבל. אז בחיי, כאן ועכשיו אנסה לעשות זאת. כתבתי הודעה על עץ ותיק יחסית, ועדיין מקווה שאיכשהו תובחן. למרות האמור לעיל... שלך, סוריקטה

היי יקרה, רואה עכשיו מהמחשב מהעבודה... אני מרגישה ממש חשופה כאן... אולי גם בגלל השם. חייכת אותי עם האגרנית זבל (: שיהיה המשך טוב! ומקווה שגם את תראי

להיות כאן עם השם שלי. לא מצליח...

פתיחה הי כולם, מרגיש לא חביב, אבל יאללה לדרך. שמתי במודע למטפל שלי מכשלה, והוא נפל בה, (נכון אנחנו גדולים בזה? מצחיק-עצוב), אבל החלטתי לא למשוך את הזמן ולעצור את התגובה המפורקת שלי, ואני מתכננת לומר לו שהתאכזבתי עוד). שוב אומר, אשמח לראות אתכם כאן. (מימה חשבתי עליך המון לאחרונה, למרות שאני מניחה שאני אומרת כאן פעמים רבות דברים בלתי נסבלים עבורך, כפי שגם עבור חלקים בי אותן מילים יכולות להידחות כל כך. הו, משאלות החסר האלה...). שלכם, סוריקטה

הי סוריקטה, אכן עדיין מעצבן כאן, נראה אם אצליח להגיב לך... מבינה אותך מאוד, אבל שמחה שאת מצליחה למצוא דרך לצאת מהמצב הזה ולדבר עם המטפל... מכירה את הרצון "להפיל" אותם.. ושיהיה שבוע טוב יקרה!

חנה יקרה ומתוקה, שיהיה שבוע טוב, וחיבוק, שלך, סוריקטה

תודה מותק, עכשיו רואה שהגבת לי... חיבוק בחזרה (:

הי אודי, והי כולם, זה ממש מה שאני מנסה לעשות בכמה וכמה שנים האחרונות. בכל קשר שהוא. ממשיכה למרות שיש פגיעה שרק מתפרשת אצלי באופן מפרק, אבל בסך הכל בתחום הנורמה מאד לא פשוט. לעצור את הפגיעה המתחוללת בפנים, להשקיט ולא להעצים באופן 'נצחי'. מפגיעה כמו שהייתה לי בשבוע שעבר מאנשים טובים ובריאים שיחסית התקרבתי אליהם, הייתי יכולה להתרסק ולפגוע בעצמי שנים באופן עוצמתי, ואף יותר מכך, והייתי יכולה לבחור לא לשכוח באופן הרסני. והנה חזרתי לקשר. להם אין שום מושג מה התחולל בי. אודי, תודה על ההקשבה, סוריקטה

אודי יקר , מצטערת אין לי את הכוחות להתמודדות מול המערכת שלחתי להם שלושה מיילים ואין מענה ניסיתי דרך צוות האתר לשלוח כולל הכנסתי מספר טלפון ופרטי האישיים מה שמסכן אותי ולא מצליח להקלט ההודעה . עייפתי מלהאבק בהם ..גם לכאן אני צריכה כל פעם מחדש לאפס סיסמא מהטלפון בכלל לא ניתן להכנס גם שאני רשומה כדת וכדין (פרסומות הם יודעים לשלוח לי למייל ) עייפתי זה מסוכן לי ולא נכון לי .... וחושבת אולי נכון לי בכלל לא להכנס . וסוריקטה לא רק אני הרבה נכנסים דרך הטלפון כי הנגישות והפרטיות דרך המחשב מסכנים אותי בחיי . מה גם שתשימו לב מי שנכנס דרך המחשב ומשאיר הודעה ההתנתקות מהמערכת קצת מסובכת ...אז לכל מי שכמוני בדרגות שונות של פיצול היזהרו מאוד . ואודי ...המערכת כנראה באמת לא יודעת איך לאכול את הרישום לפורום כי למקומות אחרים הצלחתי להיכנס גם דרך הטלפון ... אביב העצובה

עצוב לי לשמוע, יקירתי. אחרי ההרשמה המחודשת דרך המחשב, אני מצליחה לכתוב דרך הטלפון. למשל עכשיו, תינוקי ישן ואני בכלל לא ליד מחשב. בטח שגם אני משתמשת באמצעי הזה והייתי מתעצבנת על הפשלות. ועל תחושת הדלת הנטרקת בפנים של המוזמנים הראויים. איתך, סוריקטה

... ואין לי מושג עד כמה ההסבר שלי יתרום, בכל אופן - הי כולם, מי שבזמנו נרשם וצירף כתובת מייל פעילה ואמיתית, צריך לבחור ב'שכחתי סיסמא'. למייל מגיע קישור שנפתח. ואז רושמים את השם המוכר הקיים שהשתמשנו בו דרך קבע כאן, ובוחרים סיסמא חדשה כלשהי. האמת שבזמנו, וזה ממש לא היה בתחילת עידן האינטרנט, ממש כעסתי שלא היה אימות של כתובת המייל כחלק מההרשמה. זה כבר היה מקובל כאלמנטרי. לגבי מי שרשם כתובת בדויה בעבר, איני יודעת. מניחה שצריך להירשם מחדש בשם שיש בו שינוי קל מהמקור. ואולי ישנם תווים שאינם מותרים? בקיצור, אנ'לא יודעת... כנראה שבמערכת ידעו לעזור טכנית טוב ממני. אולי יש להם גישה כלשהי לבסיס הנתונים. סוריקטה

הי למי שיקשיב לי, אני כבר לא בטוחה שיש מי. שיש מי שיכול לשאת זאת. היום בבוקר שיתפתי במשהו, אולי פחות נעים וקיבלתי נזיפה. אז הבטחתי לשמור אצלי בפנים דברים רעים (אליפות של שנים, כך הרי חשבתי שאוכל לרפא את אמא). ועדיין, אם כל הידיעה הזאת, אני מתמידה בתפקיד פילטר רעלי הסביבה. אשמה בזיהום החוץ. הווה אומר מצב פחות נחמד של חוסר הפרדה, מה שצמוד להתפרקות. ומאותו אדם (ואין לדעת, אולי הוא פשוט פתח רע את היום כי הילד שלו חולה) נזף בי שוב על לכלוך שעלול להיווצר בגלל איזו פעולה שלי. ומדהים, כי מה שעשיתי, כך חשבתי, אמור היה להקטין רמות טינופת, אחרי שניקיתי באופן יסודי בלאגן דוחה שמישהו אחר בכלל עשה. אז נעלבתי לי. מאד מאד. בשקט. ושמעתי את קולו של המטפל שאומר לי שאכן הצדק עם הנוזפים, וחווים את המעשים שלי כתוקפניים מאד. ושאני מצליחה להעביר באופן לא מודע לאחרים את המחשבה שאכן אני אחראית לנזקים ולמפגעים. באמת יש בי תוקפנות, בכל אחד יש. מניחה שבגלל הבעיה הטכנית לא תיווצר ממש שיחה, לצערי. אבל כתבתי לי. סוריקטה

אם לוחצים על תנאי השימוש ....הם מאשרים לשלוח את ההודעות אוף איתם כבר אמרתי

טוב אז גם אני לא מצליחה עכשיו להיכנס מהטלפון האין שם הזה מטרגר אותי כל כך בבקשה תיכתבו את השם למטה אבל תזהרו שלא תתבלבלו ותיכתבו את שמכם האמיתי . סוריקטה איך פנית למערכת אני לא מוצאת איך לפנות אליהם אישית אני מצאתי את הקישור למייל שלהם בספאם אז תבדקו ...... אודי אני יודעת שאתה עושה כל מאמץ ....זה כל כך מרגיש חסר אונים שגם אתה לא יכול להחזיר לנו לכאן את השקט והשפיות....תודה לך שאתה כל כך מנסה אביב

הי אביב, מחכה כבר להיות כאן שוב ביחד, כמו שהיינו רגילים. בעניינים הטכניים - פניתי לכתובת [email protected],il את כל הפעולות ביצעתי דרך המחשב. דרך המחשב אפשר להגיע לאותה כתובת דרך 'צרו עמנו קשר' בתחתית העמוד. ממה שהצלחתי לראות בטלפון - אין תחתית לעמוד (...) וגם התפריט שנמצא הרחק בפינה השמאלית הבלתי נראית אי שם, אינו פעיל עדיין. סוריקטה (שמקפידה ממילא ומאז ומעולם, כך נראה לי, לרשום את שמה בסיום כל הודעה).

כתבתי כבר מיליון הודעות . סיפרתי כל כך הרבה דברים והכל נעלם. גם ככה אין לי כוח לכלום. רוני.

וזה מרגיז אותי ברמות אני נסיתי עשרות פעמים וזה לא הולך נסיתי לפנות לדוקטורס אז בנתיים אני מדי פעם מצליחה לכתוב ולרוב לא... ולהגיב לכן אני ממש לא מצליחה... איזה בלאגן כאן

כותבת למרות שמרגיש לא בטוח . כמו מיץ פטל פותחת דלת מרגישה שעומדת בצד שומרת על עצמי בעוד אתם עסוקים להציל את הספינה. אז רק להגיד לכם שאני כאן נאחזת בעצים ישנים . הרבה שינויים בחיי כרגע ובכל זאת מצליחה לשמור על פיסת רצפה פנימית . שימרו עליכם ושתהייה שבת טובה .. מתגעגעת ומחבקת את כולם. אביב(למקרה שהמערכת תסמן כאין שם -מתהפכת לי הבטן שלא יעיזו לעשות לי את זה )

שמחה שאת כאן והצלחת להתחבר אין לי הרבה מילים מעבר... סליחה ינשוף

הי אביב, חיבוק רחב וסופש של מנוחה. שלך, סוריקטה

וואווו.. מי הם העובדים הטכניים בדוקטורס... לא התאפשר לי להיכנס למרות שכבר איפסתי ונרשמתי מחדש. כאילו אלצהיימר.. כשניסיתי להירשם מחדש לא התאפשר והיה כתוב שהשם .במבי פצוע.. כבר "תפוס" כמעט וצרחתי מחוסר אונים.. נרשמתי מחדש וכיוון שממש ממש לא רציתי לשנות ניק בגלל שאתם כבר מכירים אותי על ההיסטוריה שלי פה ולכן נרשמתי עם ניק "שונה" וזה הניק החדש ..במבי פצוע.. (2 נקודות לפני במקום נקודה אחת שהיתה בעבר) מקווה שלא אצטרך להתעסק בזה יותר.. כבר שכחתי מה רציתי להגיד.. אוףףףףףףף ועכשיו אני כבר צריכה לרוץ לפיסול לחטוף את מנת המזוכיזם השבועי.. מרגיש לי פסיכי פה.. ממש יוצא כל הרצון לכתוב.. גם לפסל.. יוצא החשק לעשות.. אוףףףףףףף ואפילו חיצונית השינויים פה מרגיזים מאוד.. הצבע, הגודל.. כל כך הרבה פה השתנה.. וואווו.. למה היו צריכים לגעת בחלקה הקטנה והשפויה הזו בעולם.. אוףףףףףף

הי במבי, תארי לך אילו היה קורה דבר דומה לגוגל / פייסבוק / מיקרוסופט או ספקי שירות אינטרנט וכו' כו' ייאוש, הא? שלך, סוריקטה

איך מקבלים עזרה להתקבל

הי גם אני לא, אני מכניסה פרטים כל פעם מחדש וברגע שאני כותבת הודעה הוא כותב את שמי כלא מזוהה וכך כתב גם את שלך...עכשיו כלנו נהיה לא מוגדרים/מזוהים, אודי מה יהיה בסוף???? לא תוכל להבדיל מי כותב מה....תוהו ובוהו :( אני מתעקשת להשאר פה ובניק שלי!!! מיכ נ.ב. כתבי את שמך (הכינוי שלך) כדי שנדע בהודעה מי כתב.

נסו אולי לפנות לכתובת [email protected] התבלבלו פה הרצף והתקשורת. חבל, ומקווה שנצליח לשקם את זה. סוריקטה

לא הצלחתי ליצור קשר עם דוקטוס אז בנתיים קוראים לי "undefined ינשוף- לא מוגדר...

ניסיתי מהנייד, לא בטוחה כבר אם ההודעה נקלטה, שיניתי שם משתמש שוב כמה פעמים :( נמאס לי אבל משהו תלותי מחזיר אותי לנסות שוב ושוב..עד שלא אראה שהעלית לא אהיה רגועה. ודואגת לכלכן, בבקשה תשארו בבקשה צריך גם משהו קיים על החדש והלא מוכר הזה...(סוריקטה, שינוי לא תמיד מבורך ולא תמיד מתרגלים, אני לא התרגלתי לחדר החדש שהוא בעצם כבר ישן ועדיין מעדיפה אחרת) חוץ מפה המון תקלות טכניות בזמן האחרון, קצר ארור בחשמל, נתקעתי בפקקים נוראיים אתמול ואבדו לי מסמכים חשובים...שונאת להיות ב"הפרעת קשב וריכוז" זה הפך פתאום למשהו חיובי, "הם אנשים יצירתיים" אומרים לי, כל מרצה שנכנס להרצות ורוצה שקט אומר שיש לו קשב וריכוז, זה הפך לחיובי ובדיחה, מרגישה כמו בדיחה גרועה...אני בלגניסטית וימים שמתחרבשים להם בגלל הבלאגן שלי משגעים אותי, לא כייף בכלל קשב וריכוז וזו לא בדיחה של קומיקאים ואנשי בידור שצוחקים על עצמם..קשה לחיות עם זה :( ולא נפגשנו השבוע בגלל הבלגן שלא הסתדרו לי הדברים יחד והודעתי שעה לפני על ביטול...ארצה לשלם על זה אבל לא יודעת מה היא תגיד..הכל מבאס נורא!!!!!! ושבוע הבא גם לא אוכל לבוא קבעו לי פגישה בדיוק בשעה שלי אצלה....אוףףף היא הציעה זמן אחר..נראה כבר...הכל מרגיש לי משובש..חיי משובשים. מקווה שאזכור את הסיסמא לפה. כבר שיניתי הרבה פעמים כבר נמאס. ומכבדת בקשה להיות מיכ ולא לשנות ניקים גם הכי נח להיות "אני" פה.....

הי מיכל, שינוי לא חייב להיות מבורך תמיד, איני חושבת שאמרתי זאת, וגם אני, כמו רובנו מאד רגישה לשינויים, לקצב שלהם, מכירה את ההתנגדות. בכל אופן, אפשר לבחור אם להתבונן בתוכו, בשינוי (גם) על הנקודות החיוביות אולי? לנסות, אולי לתת להן משקל משמעותי יותר? ואולי עדיף שיחול שינוי על פני קיבעון? למרות שכן, הוא מרגיש מוכר ואולי בטוח? מניחה שיש אלמנט של בחירה בידינו. עשיתי הכל כדי להישאר כאן סוריקטה. פניתי אישית למערכת של דוקטורס לסיוע. והזדהיתי מולם בשמי האמיתי. הפעולה עצמה עזרה לי, למרות שבדיעבד, כנראה ש'יכולתי לבד'. מחכה לראות את החברות/חברים שבים לכאן. אשמח. סוריקטה

ועכשיו שמתי לב אודי, שהיית כאן ביום שלישי... זה נראה לכם יפה שאני מתקשרת לדבר עם אמא שלי ושאלתי על שבת, מי מגיע... והיא עונה לי שאח אחד מגיע עם משפחתו וסבא שלי גם... וניסתה להגיד בצורה יפה שלא ממש יהיה עוד מקום... (בוא נגיד שאפשר לנסות לסדר משהו אם רוצים), ויש איזה מפגש משפחתי השבוע, אז היא אורמת לי אולי תבואי למפגש, זה גם חשוב שתהיה נצגיות..ואז תוכלי לשיון אצל אח אחר שלי ולחזור משם לבית שלך... שתלך לעזאזל... כשנוח לה היא רוצה שאבוא וכשלא אז לא. ולא בטוח שיש לי בכלל עם מי לבוא וגם הולך להיות סופש קפוא. וזו אחת מהסיבות ששונאת את המשפחה שלי.. איזה כיף לי...