פורום פסיכולוגיה קלינית

לקחתי קורסים שמטרגרים ברמה שאני שם יותר מכאן ... הכל מתעורר ריח ,זכרונות ,תחושות של הגוף ... ובעיקר עצב עמוק על חוסר נראות של המערכת ... מה שטוב בזה שאת מה שצף אפשר להביא לטיפול ולעבוד על זה .. אתגר ...אני אוהבת אתגרים .. 😊

יום פשוט נוראי אודי אפשר יד אולי יעזור להתקרקע אני כל כך אנחנו וכל כך שם ..

אביבוש, כמה עוצמה שיש בך!!!!! גם לי היה פעם קורס כזה..וואו כמה שזה הציף והיא הייתה שם עבורי, אז גם בטיפול וגם כאן, אנחנו פה עבורך ובשבילך.

היה בסדר ונחמד שבוע ימים בדיוק שבוע. והיום הכל התפוצץ לי בפנים. מרגישה שמלכוד מאוד גדול סוגר עלי. לא בטוחה שרוצה להמשיך בעבודה. האנשים שם בלתי נסבלים!!! מתייחסים בצורה מחפירה!!! לא מוכנה שיתייחסו אלי כך!!! כניראה שאפרוש בקרוב. המלכוד הוא עבודה אחרת. באיזה עבודה אחרת אוכל לעבוד. איזה עבודה אמצא?! אין לי כיוון. אין לי מושג. אין לי שום רעיון!!!! על הפנים!!!!

הי אוווף, גמני מזכירה שיש אמצע וצבעים אחרים זולת שחור ולבן; שיש שלל מצבים בין מחנק לנשיפה רבת תנופה. סוריקטה

היי, אני בתקופה שאחרי צבא לקראת לימודים גבוהים. אני מוצאת את עצמי מהרהרת הרבה בימים שאני פחות עסוקה מה המטרה שלי בחיים? למה אני עושה דברים? אותן מחשבות עולות לי גם כשאני צריכה לעשות דברים שקשה לי להתמיד בדברים שאני לא אוהבת וכו...וכלל שאני עסוקה פחות המחשבות מתגברות. יש לי תחושה לאחרונה שהאנרגיות שלי מתבזבזות על ״לשרוד״ את היום יום, על מצב רוח טוב ופעולות שגרתיות במקום להוציא אותם על דברים שיקדמו אותי. לאחרונה חברה טובה אמרה לי שהיא חושבת שהמחשבות שלי מראות על דכדוך וכדאי לי לקבל טיפול השאלה שלי אם אני במקום נורמאלי של חיפוש עצמי וכו או שבאמת עלי לגשת לטיפול

לאיזה סוג של איש מקצוע לדעתך אני צריכה לפנות?

אודי יקר וכלם... לא נפגשות השבוע..לא מפריע לי במיוחד, אין שום דבר על הפרק ובכל זאת עולות מחשבות. אולי אשאר כדי להנות מהטיפול סתם ככה???...בלי לנסות להבין לעומק, סתם כי טוב לי איתה? לתחזוקה :) הרעיון השבוע הזה ( שבמילא יצא לא להפגש )הוא קצת גם לבדוק אולי, מה קורה, האם היא חסרה לי השבוע?, כי היו תקופות שממש הייתה חסרה והייתי חייבת שיחה וכו'..עכשיו לא. אבל הנה עצם זה שאני חושבת וכותבת..נו, טוב. שבע וחצי שנים זה המון זמן ואצטרך להתרגל גם ללבד...חשוב לי שאתה ואתם כאן כי אף אחד אחר לא יודע שאני בטיפול וגם לא יודעים על הלבטים ולא ידעו כשנפרד...כך שלא יהיה גורם חיצוני להעזר בו בפרידה... היא בקשה שבתור התחלה ננסה לראות איך אני בלי לתקשר בין הפגישות, לפעמים אני כותבת לה דברים שטוב לי או שנזכרתי במשהו או שמשהו קורה..ואז מדברים בפגישה כמובן..זה נשאר לפגישה אבל אני עוד כותבת לעיתים...פעם זה היה רק בשביל לבכות לה ולתחזוקה, הכתיבה השתנתה וגם התדירות......הרעיון שלה הוא טוב כמובן. אז בלי לתקשר איתה מתקשרת פה :) חפרתי מספיק, שיהיה שבוע מבורך וטוב.

הי מיכל יקרה, אצטרף למילותיו של אודי ואומר גם אני, שגם בעיניי, את עושה עבודה נפלאה. סומכת עליך. סוריקטה

מיכל יקרה מאמינה שתגיעי להחלטה נכונה לגבי המשך טיפול יחד עם המטפלת..

תודה, מחמם את ליבי התמיכה שלכן :) התלבטות לגבי המשך זה ממש לא פשוט אחרי זמן ממש ארוך...ובכלל עוד היו פעמים של שתיים ושלוש פגישות בשבוע..ההתחלה איתה הייתה אינטנסיבית מאוד! מיילים, התכתבויות ארוכות ופגישות ארוכות ומרובות.. היום פגישה בשבוע וגם זה לפעמים נדחה..בנוסף כיום אין כמעט קשר בין הפגישות ואם יש זאת רק ידיעה על משהו שקשה לי לדחות..אבל זה מחכה לפגישה תמיד. כמו שהבנתן, לא מחליטה :(

וואו...תודה :) את מקסימה!!!

תודה שקמתי תודה לאמא אדמה תודה על הטבע הנפלא תודה על בעלי החיים תודה לציוץ הציפורים תודה על יום חדש תודה על עוד שעת שינה תודה על היש תודה על מי שאני על כל המורכבות תודה על לימודים שמשאירים אותי חיה תודה על מחשבות נכונות וטובות תודה על אוטובוסים תודה על היש הגשמי תודה על תקווה ואמונה בדרך תודה על מטפלת וטיפול תודה על המקום הזה ....

תודה על ציוץ הציפורים תודה על בעלי החיים תודה לגשם שבא בקטנה אמנם אבל בא תודה לאוטובוסים שלוקחים אותי לאן שצריך תודה על כל הצרכיים הקיומיים שלי שמתמלאים תודה שאני לא שמחה לאיד ובכל זאת שאני גם לא עצובה שרע למי שעושה לי רע. תודה שאני עושה כל מאמץ להרגיש באמת תודה שגם שאני לא מרגישה אני יודעת איך צריך להגיב ככה שחוץ ממני אף אחד לא סובל מזה תודה על יכולות מדהימות של תימרון ויצירתיות קיומית תודה על מנגנון ההכחשה וההדחקה אם כל הקושי הם מאפשרים לי לשרוד תודה שאני לא מתייאשת מכלום תודה שאני מחזיקה בתקווה תודה שיש ירידה יש בי חלקים שמעלים חזרה תודה על כל חלקיי בסהכ אני שלם לא רע בכלל תודה על הגוף שלי תודה שאני מכריחה את עצמי ללמוד לדאוג לו אמנם ממש עדין לא מספיק ובכל זאת התחלה תודה שאני מעיזה לכתוב את זה שאני מנסה לדאוג לגוף ולא מחביאה מהחלקים האחרים שלי תודה שאני מנסה לא להבהל מהחלקים שלי ומנסה לאפשר להם יותר מקום תודה על הפעמים שהחלק הקשה שבי יוצא אני מבינה שזאת השלכה -כמה עצוב תודה על מי שסביבי שעוזר לי לחיות תודה על לימודים תודה על פרנסה תודה על הזמן תודה על געגועים למי שכבר לא מלווה אותי אבל מלווה אותי כל הזמן מבפנים תודה על תהליך אמיץ שעשיתי ואני עדין עושה תודה על מחשבות של כמה ולאן ועד מתי תודה שאני חושבת על גיל זקנה ויודעת שיהיה בסדר היקום אוהב אותי וידאג לי תודה אבל שאני זוכרת שגם לי יש חלק בדאגה לעצמי תודה לכם שאתם כאן תודה על המקום הזה שמאפשר לי להיות אני על כל צבעיי . חיבוק ענק ליום נפלא ממליצה להצטרף זה עושה כל כך טוב בלב .. ת- יקרה את כותבת שאוףףף אז בואי תנסי לצבוע את העולם בצבעים אחרים גם ...

תודה שאני לא מוותרת תודה שיש לי חברה כמוך תודה שיכלתי להביע את תסכולי מול האחראית שלי באופן ברור וברוגע תודה שהלכתי להתאמן היום תודה שיש לי עבודה תודה שאני מרגישה בטוחים בבית תודה על שבת תודה

ינשופי אוהבת את רוח ההודייה . את הרוח שמביאה איתה בטחון ויש .... אוהבת אותך מאוד מאוד

היא הודיעה שלא תוכל להפגש איתי 3 פעמים בשבוע. צריכה ללמוד לדחות סיפוקים. תמיד איך שהוא במוצ"ש פתאום מתחשק לי להפגש ביום ראשון. אבל כשמגיע יום ראשון ואני עסוקה, אני מברכת על כך שלא נפגשות. לפעמים הפגישה תקועה לי ומפריעה לעשות דברים אחרים, נחוצים יותר. אז כניראה שזה איזה שהוא מלכוד של שבת שצריכה ללמוד להתמודד איתו.

אודי , אתה יודע אני מתגעגעת אלייך למקום הזה . ולא כי עכשיו חופש ממש לא !!!! זה כבר הרבה זמן ..לא מעכשיו מרגישה שאני כאן אבל האמת שאני לא . זה רק הצל שלי כאן !!! כאילו ,שלי למי שאני ..אין כאן באמת מקום , יודעת שזה שלי ורק שלי ... מרשה לעצמי בחזות הוירטואלי והלא מוכרת , להשליך כאן את כל מה שאני לא מסוגלת להכיל, את השגעון , את השונות , המוזרות ,הקולות בקיצור שופכת כאן את הטרוף את מה שנראה לי עצמי כמו מדע בדיוני . מביאה לכאן ,כאב שאני לא יכולה להכיל וזקוקה כל כך שמישהו אחר יכאב אותו במקומי. כי כאן לרגע או שניים יכולה להניח את מה שביום יום דוחקת כדי לתפקד .. מאוד לא הוגן עבורכם ומבינה עד מאוד כשלא יכולים להכיל את מה שאני מביאה. סליחה שאני כל כך אנוכית ,אבל זה מה שנותן לי כוח לשרוד . ואז , אז ברגעים כאלה שזה מרגיש ששפכתי כאן יותר מידי, אני רק רוצה לברוח מכאן להעלם , בטוחה שלא אחסר לאיש (יודעת שזה לא נכון אך זו ההרגשה איך אמרנו בורות וחסכים ) ונאבקת ונשארת וכך כבר תקופה מאוד ארוכה , שוב ושוב ... מלחמה אין סופית בן ההיגיון לרגש ...וככל, שאני רוצה לאפשר לרגש להיות המאבק הרבה יותר קשה ...וההרס העצמי כבר בגודל מפלצת ואני אוחזת בו בחזקה שלא יצא מפחדת מאיבוד שליטה , וכל סיבוב שאני מצליחה לאחוז הוא גדל עוד ועוד כמו הדרקון אף אחד ... ומנסה לאזן אותו בתודות , ביש ,שיש בעולם הזה שעוטף אותי ולרוב גם מצליחה .אבל, האמת שבפנים אני אדם עצוב , כואב דכאוני, שלא מבין מה הוא עושה כאן בחיים האלה. והכי הכי רוצה שזה כבר יגמר ... ואז שאני כותבת ככה , מתוך מצוקה ענקית מתגלים גם הצדדים שלא מוותרים שנאבקים עוד ועוד כי מי אנחנו שנוותר ..ודוחקת פנימה רגשות כואבים ומחייכת ובאה וכותבת לאחרים ומנסה להיות חלק , להרגיש חלק מכאן ושוב שופכת את מה שלא יכולה להכיל ושוב רוצה לברוח מכאן להעלם .... וכל כך צריכה אתכם להרגיש כאן ושייכת לא לדעת!!!!! להרגיש שלמישהו בעולם הזה אכפת ממני באמת ,עם כל הטרוף והשיגעון שהוא אני . כל כך צריכה להרגיש, שיש מקום בעולם הזה, שיכול להכיל את הכאב הזה שאני מביאה איתי ולא רק המטפלת שזה התפקיד שלקחה על עצמה . (יודעת שרובינו כאן במקום הזה ואני לא היחידה ) אני מתמודדת עם כל כך הרבה חזיתות בו זמנית בתקופה האחרונה ....ויחד עם זה מנסה לאפשר מקום לחלקים שמחזיקים ברגשות הקשים להיות .... מתגעגעת אליכם , למקום הזה ....לעצמי שמרגיש חלק מכאן.....

"בואי תני לי יד ונלך אל תשאלי אותי לאן אל תשאלי אותי על אושר אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא ירד עלינו כמו גשם בואי נתחבק ונלך אל תשאלי אותי מתי אל תשאלי אותי על בית אל תבקשי ממני זמן זמן לא מחכה, לא עוצר, לא נשאר...נשאר" אביב ממי שלנו, הייתי רוצה להאמין שכן נכחו כאן חלקים מחלקים שלך. בואי נסמוך על אודי שמחשבותיו בריאות, בבחירות שלו לפרסם. לאזניי, אולי כן, את נשמעת מאופקת, ולא נותנת לעצמך התבטאות חופשית. אולי פוחדת מהחלקים התוקפניים (למי אין...). ומה שאת מספרת בכלל, מעורר גם אצלי הזדהות רבה. אפשר להחכים וללמוד מזה. רשמתי ממש לא מזמן את הערכתי העצומה למאבק שלך להיות כאן. לתפוס מקום ראוי. אביב יקרה, אין את נראית משוגעת בעיניי, ולא מוזרה, או מאד אחרת, או מטורפת. בכל אחד יש חלקים 'שונים'. מידתיות היא גם עניין. בשלם - את נראית לי אדם ממש ככולנו. ואיך אני אומרת לתינוקי אחרי שאני מרימה ומחבקת אותו כשהוא נכשל - הכל בסדר, אני כאן. לידך. איתך, סוריקטה

תודה יקרה ...באמת תודה על מילים נוגעות ...

אביב יקרה שוב לא מצליחה לעקוב אחרי כל מה שכתבת... קוראת ומייד שוכחת... סליחה.. אבל כן רוצה לאומר לך שאני מאוד רוצה להיות שם בשבילך... רוצה להקשיב ולעזור להכיל את הכאב.. את יקרה לי מאוד, ינשוף

אוהבת אותך 🙅🙅🙅❤💙💚

את הכי רצויה כאן שבעולם!!!!! בכלנו יש חלקים אך הם באים לידי ביטוי בצורות שונות. יש לך מקום פה ואת כלל לא שונה, מוזרה וכו' בעיניי. יש בי הרבה חמלה כלפייך, אהבה וחיבוק אוהב. עברת משהו קשה, איך לא יהיה לך קשה? את כל כך עובדת על להיות בסדר/נורמלית/שייכת..אל תתאמצי כל כך, את בסדר! מה שעברת זה לא בסדר! זה מה שפירק אותך לחלקים..פעם אמרתי למטפלת שאני מרגישה כמו המפתי דמפתי על החומה, לא לפה ולא לשם, לא ממש "משוגעת| בהגדרה אבל גם לא ממש נורמלית..ועוד אמרתי שאני לפעמים נופלת מהחומה וכל הממלכה צריכה לחבר אותי מחדש (מכירה את השיר באנגלית?) ככה הרגשתי. ולכן גם הכינוי שלי פה אינו שלם. אבל היום אני הרבה יותר שלמה והרבה חלקים הובהרו לי והתחברו להם יחדיו...מכירה את היפנים שמחברים חלקים מכל מה שנשבר ועושים מזה אומנות יפה? אז ככה...איתך, מיכל.

הבוקר נעשו לי כמה חיבורים דברים שאני מבינה שהם תגובה ברורה רק למי שנפגעה שוב מבינה בשכל שאבא פגע בי אבל לא מרגישה לזה כלום . אפילו על מישהו זר שנפגע מרגישה כאב . ואני על עצמי לא מרגישה כלום פשוט כלום . זה משפיע על דברים שעוברת היום אירועים שלי של הילדים ואני לא מרגישה כלום .. אודי זה כל כך כואב להבין שאני כמו רובוט בלי רגשות .... חלקים אחרים שלי מרגישים כאב עבורי ואני לא מסוגלת להתחבר .... מרגישה שעובדת כל כך קשה ובקושי מתקדמת ...מתסכל

אודי הי, החזאים אומרים שבשבת יירד גשם... גם אתה אוהב אודי להריח את האדמה הסדוקה מיובש שסופגת את הגשם ? את העננים האפורים ששטים בשמים ומשנים את צורתם וגונם ? להיכנס הביתה,להצמיד את האף לשמשת החלון ו"לצייר"עם האצבעות על השמשה.. גם אתה מחכה לגשם ? ... ואולי הגשם ישטוף גם את מה שהתרחש השנה ? ואולי כזה אבא שלי שוב יהיה כאילו לא קרה לו כלום..?? אמא שלי כל כך בוכה.. ואני כל כך ,כל כך קשורה לאמא שלי.. קשה לי לראות אותה ככה.. הלב שלי נקרע.. ממש נקרע... אני ממש יכולה לשמוע את קול הלב שלי כמו מנוע חורק, חורק ,חורק, מרגיש שאולי גם הלב שלי יידום כך בבת אחת.. כמו הלב של אבא שלי... ???? איך זה קורה שרגע אחד בן אדם פעיל,הולך ברחוב "ועושה סידורים" הולך לבנק,מטלפן לזה,פוגש את ההוא, אוכל, שותה, מדבר, ורגע אחרי זה נמצא עמוק בתוך האדמה ומצבת אבן מעליו.. ואתה אפילו לא מספיק להתכונן..לשים אפוד מגן על הלב.. כך, מהרגע להרגע.. איך זה קורה אודי ??? אתה חושב אודי שעמוק באדמה איפה שאבא שלי נמצא האדמה יבשה וסדוקה ? גשם מחלחל לשם ? אבא שלי גם מריח את ריח האדמה שסופגת את הגשם ? אבא שלי נרטב ? קר לו שם אודי ??? אודי... אני יודעת שאני מדברת וחושבת שטויות... אבל השטויות האלו שואלות אותי את כל השאלות האלו ואין לי תשובות ... אודי.... רוצה לברך אותך בשבת טובה,נעימה ורכה, האמת היא אודי,לא תאמין.. אבל מה שבאמת בא לי זה להיות בשבת אצלך בגילון, שנצא ונריח את האדמה שסופגת את הגשם, תראה לי את כל בעלי החיים ..כולל החשופיות וכל בעלי החיים שיש לך בגו'נגל שלך בגילון (כולל חזירי היער) ואני לא אפזר מלח על החשופיות... מברכת אותך בשבת טובה,רכה ומלטפת.. שלך-במבי.

במבי אהובה, גמני עובדת בגינון וממש מחכה לגשם. ביום בו נולדתי, אז, מזמן, כך מספרים, ירד היורה. אני חושבת שאת אוהבת את אבא, במבי. שלך, סוריקטה

קצת מיציתי את החיים שלי ככה... (לא במובן של לפגוע בעצמי) נעלבת, מסתגרת, בוכה והרבה בדידות. מעגל שכזה שקשה לי לצאת ממנו לפעמים. והיום כמה שעות אחרי הטיפול ראיתי את המטפלת יושבת באיזה מקום עם הבן שלה לאכול. בדיוק אחרי הפגישה שסיפרתי לה שמרגישה התעלמות וחוסר יחס מאמא שלי... ואז עולות המחשבות של רצון לאמא אחרת, משפ' אחרת. מישו שיאהב אותי וידאג לי(ולא מתכוונת רק לבן זוג)

מזל טוב ליום ההולדת הרבה ברכות ואיחולים מי ייתן ותדעי שלום עם עצמך ושלווה מאחלת לך הרבה הרבה דברים טובים מהסוג הטוב ביותר שאפשר 💜💛💙🎂🎁🎈💜💛💚

תודה איש יקר

תודה!

מצטרפת. מזל טוב! רק עכשיו שמתי לב. סליחה יקירתי.

מבקרת פה כשמצליחה...

הי אודי, בזמן האחרון, אני חושבת, אני עושה המון רעש בעבודה אני מדברת בטלפון בקול רם, ואני מדברת עם אנשים ויוזמת שיחות. אני פשוט מדברת המון , באופן שנון מתלהב שכזה ורועש. אני קצת עושה לעצמי כאב ראש מאוד גדול אני לא בטוחה שאני אוהבת את זה בכלל, את החלק הרועש שבי, שצועק לאנשים כל הזמן באוזן. יש לי בחילה ממני. אני לא יודעת מי אני בכלל.

הי כולם, בצרוף ברכת סופשבוע רגוע ומנוחה, כיף לי לספר שעל אף עייפות מעבודה, יש הקלה עצומה בגלי החום שלי, במצב הרוח, התיאבון והשינה. נשיקות וחיבוקים לכולם, סוריקטה

גלי החום האלה אימת הגיל...זה מתקרב בצעדי ענק . לא פלא שיש תחושת זעם .. שמחה שהכדורים עוזרים חיבוק העתקתי מלמטה למקרה שלא ראית ....

תודה

הי אביב, בדיעבד, ולגבי עצמי, זאת לא כזאת אימה. הכדור הראשון השבית את כל האש תוך שלוש שעות, ומאז שקט למדי. טוב שמצאנו משהו שעוזר. וטוב שאני מסכימה להיעזר ברמה העמוקה ומאפשרת זאת לתרופה. והזמן, כנראה שהוא צועד לו בקצב הקבוע שלו, ואלה אנחנו שתופסים אותו כך או אחרת. שלך, סוריקטה

הי אודי והי מימה, מימה יקרה (וכבר אמרתי - שאני נוטה, להבנתי, להזדהות המון עם מילותייך) הזכרת את חוויית ההישארות מאחור. אולי הייתי מכנה זאת, עכבה לגדול. אודי, רשמת למימה: "זו חוויית מפתח שלך, החוויה שאין איש מבחוץ שיכול לתת מענה למה שחסר. וזה מאוד קשה להרגיש שנשארת מאחור בעוד כל העולם ממשיך לנוע ולהתקדם. אני תוהה האם יש קשר בין הדברים?" אז, אודי, וגם מימה, אני מחפשת את הקשר בין הדברים אצלי. והייתי אומרת ש - כאילו יש איזה מקום (לא מודע, אך נראה לי שכבר מוכר לי) שבאופן עיקש רוצה להיות עוד את החודשיים האלה בבטן, בטן לא רעילה, ולא לצאת פג, להיוולד מחדש לאותה אמא, אבל בריאה, ושרק היא תמלא אותו חסר. וכאילו האחריות היא עליי ויש לי שליטה בזה. ואז, רק אז, אוכל לגדול ולהיות חופשיה. הסיכוי לזה הוא אפס מוחלט. ועכשיו צריך להתפשר על מה שיש. סוריקטה

הי אודי, אהבתי מאד שכתבת שזו משמעותו של תיקון. מדהים, בעיניי, שאתה מוצא מילה אחת מאגדת. תודה. סוריקטה

אודי תודה על התגובה למטה ומנסה להבין . מנסה לכתוב לך לא דיסוציאטיבי . גם ההודעות הקודמות ניסיתי ללא הצלחה יתרה . לא יודעת אם לא הגבת לי כי זה היה דיסוציאטיבי מידי או שהשארת את המקום לי ולשירה בכל מקרה מנסה לשאול שוב . מנסה כאן שוב ... בפגישה הצד הקשה התוקפני שלי הגיע ויצאו לי קולות אחרים מהפה. קולות שנשמעו כמו גבר אתה אומר שזאת תגובה של חרדה . היו רגעים שהיו צדדים מפוחדים דכאוניים שלי ואז היא אמרה לי שאני צריכה לגדול בחלקים האלה... איך מגדלים חלק ממך כשאתה כבר גדול ... אודי זה קשה לכתוב את זה ככה זה עושה סלט ירקות בראש ... אבל אני באמת מנסה להבין .ולא יודעת ואודי יודעת שאומרת לך את זה כל הזמן אבל האמת אתה לא מפסיק להדהים ולרגש ... אודי תודה על היותך אתה פשוט מתנה ,מה שאתה עושה כאן זאת שליחות שכולה טוב וחסד . שיהיה לך סופש מדהים מלא בטוב ושמחה .

הי אביב, ... אומר ש - כן, זה קורה שלומדים להכיר בחלקים התוקפניים, ולומדים לא להדוף אותם טוטאלית. ואכן דרך ארוכה ולאט לאט. אני, אישית, חושבת, לפחות בינתיים, וכבר נדמה לי שכתבתי כאן - שיש חלקים שיישארו מפותחים פחות, ויש כאלה שיותר. בכל אחד איזון שונה. החלקים התוקפניים יכולים עם הזמן לא לעשות כזאת רוח ולהשתלט על הכל. אולי כי הם יוגדרו טוב יותר כחלקים ונדע את מקומם היחסי. אני חושבת, כרגע, שהייתי מגדירה גדילה, כשינוי ביחסיות ובאיזון בין החלקים השונים שמרכיבים אותך. שלך, סוריקטה

נולדנו באותו יום :-)

הי חמודה, אותו תאריך עברי? ואת גם בגיל דומה (אם אפשר להבין כאן מתיאוריי...)? חביב שיש גם לך יומולדת. איזה יופי! הלועזי אצלי בנובמבר (יומיים לפני במבי, וכמו ילדה-אישה שכתבה כאן פעם). בכל אופן, לכבוד היום שכולו שלך - אני כל כך שמחה לראותך כאן. איחוליי לימים רבים של תחושת עטיפה ורוך. שלך באהבה, סוריקטה

❤❤❤

אוףףףף!!!!! קשה בעבודה החדשה, הבוסית מגעילה!!! כבר הודעתי שדי לי. הציעו לי להשאר שם בתפקיד אחר, הסכמתי לנסות. אז ביום ראשון אתחיל תפקיד חדש. בנתיים מחפשת בכל הכח משהו אחר, וכל הזמן איך שהוא חוזרת לתחום המוכר שממנו רציתי כל כך להתנתק. אוףףףף!!! נראה איך יהיה ביום ראשון וכמה אחזיק במעמד בתפקיד החדש. לא פשוטים החיים האלה!!!!

... ויש גם פינות בריאות. ואמצע. הי ת', כולי תקווה שייקל לך. סוריקטה

תודה שקמתי תודה על זריחה מדהימה תודה על מי שמלווה אותי תודה על מי שאני תודה על עוד שנה מאתגרת במידה מבחינה אקדמאית תודה שאני לא שמחה לאיד אבל גם בהחלט לא עצובה תודה שאני מצליחה לתפקד בתוך כל מה שעוברת המון המוני דברים תודה על מפגש שהיה הבוקר שהבנתי עוד משהו עלי על שיפוטיות תודה שאני בודקת את עצמי ויודעת לאמר תודה וסליחה תודה שאני מתחילה להבין את התבנית של "אני אשמה" שאני פועלת ממנו תודה שיש טיפול לקחת אליו את הדברים תודה על הרגלים אחרים שאני מאמצת תודה שלומדת לשמור על עצמי תודה על יום חדש שמחכה לי של למידה אין סופית תודה שגם אחרים סביבי רואים מה גורם לי להרגיש חיה תודה על שיחת טלפון אתמול שהחזירה למסלול תודה שיש לי היום כלים להעזר באחר תודה שיש במי להעזר תודה על אופטימיות הבוקר למרות ובעיקר בגלל הכאב האין סופי תודה שאני לומדת לחיות איתו תודה שאני מבינה שאני די נאחזת בו ולא מאפשרת לו כמו גל לחלוף וגורמת לו להיות אין סופי תודה שאני מבינה שהכאב הוא רק סיפטום לכל המוגלה שהנפש לא יכולה להכיל תודה על יכולת לכתוב תודה על מקום שמרחיב את הלב שאני נמצאת בו תודה על המקום הזה תודה עליכם כולכם

זה עוד אחד מהימים האלה שממש לא בא לי ....אבל יודעת כמה כוח זה נותן לי למשך היום ...כדאי לכן לנסות תודה שקמתי תודה שאני כותבת תודות תודה שהיום קצת פחות אקסטרים תודה על יום מיוחד היום תודה על הבנה תודה על כל מה שאני עוברת שמצמיח עוד קצת תודה על אוכל תודה על הגוף שלי תודה שמנסה להבין את הכאב לשהות בו ולתת לו ללכת תודה על דרכים אחרות לעשות זאת כמו דמיון ומדיטציה תודה ששמתי לב שקצת בכי משחרר כאב של הגוף .זה לא אומר שמאפשרת אבל זה רק להיום תודה על עבודה ופרנסה תודה שמצליחה להיות וללוות אחרים ולשמור על עצמי תודה שחושבת על המשך הדרך תודה שלא מוותרת על עצמי לגמרי למרות שזה ממש קשה תודה על כל הצרכים הגשמיים שישלי שעוזרים לחיות תודה שאני לא זקוקה להרבה ונעים לי ככה תודה על מי שאני אני לא גרועה כל כך תודה שאני יכולה לראות את הטוב שבי כמו את הרע שבי תודה על אנשים שמלווים אותי תודה על המקום הזה שמאפשר שבת שלום עם הרבה שלווה וטוב

כתבתי כתבתי כתבתי. מחקתי. לפחות יש מרחב שאפשר להתעצבן.. תודה על המקום אודי. למרות שחסכתי מכאן את במילים בסוף. לא בא לי לירוק לבאר שלך.

אז...מהבוקר של הפגישה אני חזרתי להתלבט :( וואו איך קשה...חשבתי שהחלטתי להפרד וזהו ואגיד את זה...אך לא פשוט הדבר!!! לא תארתי לעצמי שהתלבטות זה דבר כל כך קשה, מעולם לא הייתה לי התלבטות של ממש, כלומר תמיד ידעתי במה אני רוצה לעסוק, מה אני רוצה ללמוד, איפה לעבוד, להתחתן ידעתי כמעט מיד (אהבה ממבט ראשון) כשחושבים על זה, פשוט היה לי מזל :) וואו..ופתאום מחזיקה בהתלבטות, עוד דבר חדש שלומדים כנראה בטיפול. אז מבחינתה זה בסדר להחזיק בהתלבטות... יוצא שלא נפגש עכשיו שבועיים כי שבוע הבא אני לא יכולה, אז היא אמרה שזה תרגול טוב ואראה איך אני מרגישה בלי לצור איתה קשר..ובכלל היא אמרה שאנסה שלא לצור קשר בין הפגישות ונתחיל מזה, היא צודקת כי עדיין יש רגעים שיצרתי קשר, אפילו שהוא היה חיובי רק לידע אותה...כי אני כבר לא מיידעת ברע ממזמן. והקקראתי לה הכל מפה!! כל מה שכתבתי וענו לי (תודה לבמבי היקרה, שבזכותה למדתי להקריא מפה דברים :) ) אמשיך לדווח, בינתיים הפגישה רק עוד שבועיים...זמן ארוך להתלבטויות :) תודה לכלם ולך אודי שמכיר אותי כל כך טוב..חייכת :) וואחד סבבים..

אני זוכרת שבטיפול אצל הפסיכולוגית הבעתי משאלה שאלך ללמוד קורס באוניברסיטה והייתי רוצה שהיא תלווה אותי ותחזיק לי את היד לפני שאכנס לקמפוס. היא ישבה מולי ושתקה והיה לה מן מבט כזה שמשדר לי שהמשאלה/בקשה שלי ממש לא במקום. היא שתקה. ואני בתגובה לחוסר ההענות התכנסתי לתוך עצמי. הרגשתי כאילו משהו היה לא בסדר במה שאמרתי אבל לא הבנתי מה. רק הרגשתי שמשאירים אותי לבד. לגמרי לבד עם עצמי ועם הרגשה של אכזבה. שום דבר מזה לא היה מדובר בעצם. היא אשת מקצוע לא?? אז למה המטומטמת הזאת לא פתחת את הפה והתייחסה אליי??? למה לא השיבה משהו בסגנון 'את יודעת מה אני שומעת בכמיהה שתארת עכשיו? שאת קצת מייחלת לליווי תוך כמו של אמא לילדה קטנה שמחזיקה לה את היד ותתן לה בטחון לפני שהיא עושה את צעדיה העצמאיים בעולם. אולי זאת כמיהה שהנשארה כי בילדותך היה לך חסר דמות מבוגר שיהיה שם ויתן בטחון?' פשוט להסביר את זה. לא לשתוק! לא לגרום לי להתכנס. לא לשחזר לי שוב ושוב ושוב אינספור אכזבות בקשר. הפסיכולוגית הזאת הייתה פשוט מטומטמת וחסרת כשרון ברמות רשלניות. זאת רק דוגמא אחת. היו מיליון. נקודות שהיא פספסה אותי. הזדמנויות שהיה אפשר להציע התייחסות תומכת/מחזיקה/מבינה/מכילה/ מסבירה/... ולא קיבלתי כלום ממנה חוץ מחווית חוסר פשר אחד גדול ל'אכזריותה', לאינוסי התסכולים הכפויים, לכל מה שעבר עלי שם רגשית. היא השאירה אותי לבד לחלוטין .

אודי תודה .... כל כך מרגש כל פעם מחדש וממש אין על מה להתנצל ... אתה כל כך מחוייב לאנשים שאתה לא מכיר ולא חייב להם כלום ... אין אנשים כמוך אני כבר חושבת שאתה לא אמיתי ... 😊

מתקבלת :) תודה אודי על ההודעה הזו...בהחלט מחכה לך.

אוי אודי, ... עם זאת, העלית הודעות בקצב כל-כך גבוה (אפילו עד כדי מידי מרגש עבורי) שזה מפעים. ככה לא נעים לי, שכדי להתבטא, אני צריכה להטריח אותך כאן. אבל זה שומר ונותן המון הגנה. אז כל-כך תודה. (וכבר כתבתי הודעה כזאת, מניחה שהיא עוד תופיע כאן). שלך, סוריקטה

היא אמרה לנערה הדיכאונית שתקועה בעבר שהיא רוצה לעזור לה לגדול ואז היא לא תשאר בעבר .. גם המטפלת הקודמת דיברה איתי על לגדל אותם את הקטנים .. אודי מה זה אומר לגדול ... אני כבר גדולה איך אני יכולה לגדל את החלקים . זה כל כך לא מובן לי כלום .. מן הסתם אני אדבר איתה על זה ...אבל בבקשה תיתן לי קצת אור להבין את הנפש המוזרה שלי ... חופש נעים ..

אביב יקרה, נדמה כאילו המילים שלך הן אלה שלי והסיטואציה כל כך דומה. גם אני לא מבינה כשהוא אומר לי לנחם חלק כזה או אחר או לאפשר להם לגדול. נראה לי מלאכותי, לדבר לעצמך, להרגיע מישהו בך, את עצמך. התחושה היא שהם משדרים אלי אבל אני לא יכולה לשדר אליהם. תקשורת חד כיוונית. שלך שירה

שירה מתוקה . אני דווקא כן מצליחה להקשיב להם. להיות שם עבורם לא תמיד זה עוזר לרוב הם זקוקים למבוגר האחראי . אבל לא מצליחה להבין איך אני אמורה לגדל אותם

היום הרגשתי שחייזרים השתלטו לי על המוח ודיברו במקומי ..החלקים האלה הקשים שחוסמים כשהיא מתקרבת לאש.. מרגישה שביימתי פגישה של מדע בדיוני .. אודי זה מרגיש כמו הצגה אחת גדולה מבינה שלא וזה כל כך מפחיד ... אפשר שתהייה איתי בפחד הזה בחוסר הבנה מי ומה אני היום ... גם אם ברור לי שזאת התקדמות אני לא מצליחה להעביר את זה פנימה ..

... אני מאד נהנית מכך שהודעות עולות ויש שיח בין המשתתפים. תודה באמת מהלב, סוריקטה

ההרגשה שלי היא שכל העולם מתקדם ואני נשארת מאחור. בזמן שאני סבוכה עם עצמי וזכרונות עבר רגשיים פוגעניים 'יורים לי את עצמם בראש' אני רואה אנשים סביבי עוברים דירות, מקימים משפחות, פותחים עסקים... אנשים שהכרתי בנקודת פתיחה אחת עם הזמן מתקדמים לנקודה אחרת. ואני? באותו מקום קפוא מבפנים. עמוק בתוכי סוחבת את אותה זעקה שהשתחזרה בטיפול הפסיכולוגי לפני 9 שנים - זעקה וכמיהה איומה שהיא תבוא לקראתי ותעזור לי. זעקה אל האקס שיבוא אליי ויחבק. זעקה לקולגות שיתמכו וירצו בשבילי. זעקה לעולם שיכלול אותי. שיעודד אותי. שיסביר לי איך עושים דברים כאן. שיאפשר לי להשען עליו ולנוח ויכיל אותי בכל מצבי הצבירה האפשריים. שאוכל לחוש את עצמי בחיקו אנושית ושייכת -בעלת זהות חיובית ועם תחושת משמעות ויכולת פעולה. שיברא לי מוטיבציה וחשק. שיסלול לי כיוון ודרך להתפתח לאורה. שיחזיק לי את היד תוך כדי שאני צועדת וילחש באוזני לאורך הדרך בטון מרגיע 'אני אוהב אותך ואני מאמין בך' . והמישהו הזה , אביט בעיניו/ה ואראה שם מבט חם וכנה. מבט שמשכנע אותי שזה אכן נכון. שאני רצויה ונאהבת. אני שייכת. שזכיתי לחיק תומך להתפתח באורו. להתעטף בו בעת מסעותיי בעולם. אחוש מוגנת ובטוחה. יש לי מקום. יש לי דרך. לפעמים מרגישה שאיבדתי אפילו את כושר הזעקה. זעקה שחבל מלכתחילה שצריך היה להגיע למצב לזעוק. קולה של כמיהה קרועה. לפעמים מרגישה שהשתרר שקט של ויתור. השתרר שקט של כניעה להעדר. אבל אל לטעות בו- זה לא שקט מנחם של הרפיה גואלת. זאת השלמה עם אימת הריק והשענות לתוך הכלום. הכח לרצות ולקוות שהעולם יבוא לקראתך אזל. יותר מדי פעמים הוכיחו לך את ההיפך. העולם כבר לא יבוא לקראתי. רק אני יכולה לבוא לקראתי. אני לבד. נפש נטולת גפיים. ללא גוף שישא אותי מנקודה אחת לאחרת. ומרוב בדידות אין חשק לשום דבר. איש לא יכיל את הכאב הזה. איש לא יחבוש וירפא. איש כבר לא יגיע ולא יעשה את זה בשבילי. שנים של תקוות שווא הובילו למסקנה המאכזבת: החיצוני לא ירפא את הפנימי. העולם ממשיך בדרכו ואינו משאיר פצועים מאחור. אנשים עסוקים. הם חיים את חייהם. יש כאלה שיעקפו אותך בנימוס בזמן שאת שרועה פצועה על הארץ. אחרים אכזריים יותר ידרכו על גופת נפשך ללא היסוס בדרכם לחתור קדימה. העולם בדרכו ממשיך ואת נשארת מאחור. נזכרת ברגע ההוא שזעקת לחיבוק. רגע שבו הרצון שלך היה ככ חד וברור לעצמך. חיבוק שלא הגיע. לא מהאדם שרצית ולא בנקודת הזמן בה רצית. העולם לא נענה לך. בני האדם לא נענו לך. אבל רצית. היה בך רצון. והוא היה חד ושלך. הרגשת את עצמך שם במלוא הבהירות. ללא כל ערפול. חד וברור מתוך מעמקייך- הזעקה הזאת - זאת היית את. היית זעקה. וכיום? כיום את זעקה לשעבר שנכנעה אל תוך השקט. שקעה אל מחוזות ההעדר. למדת בדרך הכואבת שאין איש מבחוץ שיתן לך את מה שחסר לך מבפנים.

מימה יקרה כל כך שמחה שבאת שכתבת ... אני מאמינה בך וכבר אמרתי לך את זה בעבר יש בך הרבה יותר ממה שאת מרשה שיראו ... נגעת בי כל כך בכתיבה הזו בצעקה הזו יותר משתוכלי לתאר מחזיקה עבורך תקווה שהימים האלו יגיעו אבל אין לנו ברירה צריך לעבוד קשה עבורם ...

הי מימה יקרה, אני יכולה להבין אותך. גם אני, להרגשתי, ולא רק, כנראה, נשארתי מאחור במובנים רבים. עם זאת, היות שהלכתי לטיפול והתמדתי - כן התקדמתי, אבל בקצב איטי, ולמקום שהתאפשר לי. המטפל שלי רואה זאת כנס רפואי. אני נמצאת בין המון אנשים די נטולי עכבות, קרי, מעטות וקצרות, לראייתי - ואפשר לומר - דוהרים קדימה ובעלי הישגים חיצוניים רבים במיוחד. המטפל שלי הוא כזה בענק. הוא אמר לי שכך חינכו אותו וזה הבית בו הוא גדל. ואני, אני מרגישה שמכל מגע עם העולם אני זקוקה להתאוששות ארוכה (היום בכלל מצליחה להתאושש, פעם, גם זה לא ממש - וזה איכשהו, להבנתי, דומה לתיאורך). אז, כנראה, שכל אחד מגיע למקום כזה שמתאפשר לו. ויש מי שהיה לו מזל ויש מי שפחות. ויש מי שנשאר עם בורות עמוקים ובכל זאת חי. ולפעמים קצת פחות מרוכז בכעס וקנאה. אנחנו. שלך, סוריקטה

סליחה אם הרגשתם ששמתי אתכם במלכוד... אני פשוט רוצה שיהיו איתי בהחלטה, כל חיי החליטו בשבילי, נכון שאני כבר אדם מבוגר ומחליטה בשביל עצמי אבל אני מאוד נוטה להקשיב לאחרים ולא ללכת עם הלב שלי., זה השתנה בתקופת הטיפול, פתאום בטיפול לא מחליטים עבורי, אני מחליטה. קשה לי להשאר באוויר הרבה זמן, קשה לי להתלבט, אני לא כל כך רגילה לכל זה...ובטיפול אני העליתי הרבה פעמים את המילה פרידה ושנצטרך להפרד...גם כשהיה לי קשה ורציתי לחתוך את הטיפול, הגעתי! לא ברחתי מהטיפול, פעם אחת נפרדתי ממנה אחרי שנתיים ראשונות וזה היה בלית ברירה...אחר כך הרגשתי שאי אפשר וחזרתי, פעם אחרת ממש התלבטתי וכמעט נפרדנו היא כבר חשבה שבפגישה מסוימת נפרדות ובסוף ביקשתי להשאר..כך שהאמביוולנטיות בנושא הזה ממש מלווה אותי. הפעם מנסה להחליט איך לבצע פרידה, כי החלטתי שאין צורך לחפור יותר לעומק כרגע, זה לא מפריע לי בחיי היום יום ולכן לא רוצה להכנס לרגרסיה, לא מתאים לי, להישאר בשביל תחזוקה זה קצת מאולץ וחבל על הכסף והמאמץ. אז בשורה התחתונה החלטתי שנפרד, איך ומה יקרה? אין לי מושג...לא בורחת ולא אומרת להתראות מיד כמו שרציתי, גם פה תדרש עבודה ואפילו קשה לדעתי (מבחינתי להפרד בפגישה הקרובה יותר קל לי) החלטתי שכן אלך על תהליך ונבדוק הכל, אולי אציע פגישת "איך הולך לבד" אחרי כמה חודשים? אולי אציע פגישת תחזוקה? לא יודעת אולי נפרד לגמריי...לא יודעת פרידה סופית מלחיצה אותי...אפילו שהיא אומרת שדלתה פתוחה תמיד. אודי, מה קורה בד"כ? אנשים נפרדים ואינך שומע מהם יותר לעולם? פתאום נורא חשוב לי קשר....קרה לי עם חברה שחידשתי קשרים ישנים ועוד חברה אחרת קרובה מאוד שספרתי לה מה עברתי ואז התנתקתי ממנה כלומר דחיתי ודחיתי פגישות איתה (בושה, פחד וכו') עד שהחלטתי לחדש קשר ואני שמחה שאנחנו בקשר. פתאום יש לי קשרים עם חברות כמעט כמו שיחלתי לעצמי....לכן קשרים פתאום חשובים לי (פעם הייתי מתנתקת ויותר אין לי קשר עם אנשים מהעבר) ועכשיו בטיפול זה לא כמו בחיים, נפרדים כאילו היא נוסעת למקום רחוק בלי מחשב או נייד :( או להבדיל אלף אלפי הבדלות: מוות.... אז מה קורה בטיפול כשנפרדים? אפשר להחליט על פגישה עתידית? אפשר לשמור על קשר ולומר חג שמח? שנה טובה? כל כך מבלבל וקשה אבל רוצה להחליט, עצם ההחלטה שהיא שלי זה כבר נותן משהו...

וואוו.. לא פשוט מה שאת עוברת עם עצמך .. ההתלבטות הזו... האמביוולנטיות... רוצה לשתף אותך ולומר לך שקראתי את ההודעות השונות שכתבת בתקופה האחרונה.. את השאלות והחרדה הגדולה לגבי רגרסיה והצורך בכך, לגבי המטפלת שלך ,האם קיבלה הכשרה לכך ועוד... האם אפשר להתאושש מהרגרסיה ולהמשיך ולתפקד במציאות החיצונית ועוד... כל כך מבינה אותך... אולי אפילו אין לך מושג עד כמה... אני יודעת מה זה כניסה לרגרסיה... זה מרגיש כזה שאתה ממש ממש לא רוצה להיכנס למקום ההוא ויחד עם זה משהו שאתה אפילו לא יודע מה זה מושך אותך פנימה ומושך עוד ועוד פנימה... איתך בכל החלטה שתחליטי, במבי.

תודה במבי יקרה! מרגישה שאת ממש יכולה להבין...(ולא מאלה שאומרים "מבינה אותך" בלי כוונה אמיתית.) בהחלט זה נובע מכל מה שכתבת..אך ההבדל הפעם הוא די גדול, הפעם המניע אחר, לא מבריחה של פחד, אלא ממקום יותר שקול, אני קוראת לו "אמיתי" יותר. והפעם בשונה מתמיד היא מאמינה שיש לי כוחות גם בלעדיי הפגישות, אני פועלת מחוץ לפגישות הרבה...עשיתי שינויים רבים, גם בתחום העבודה לקחתי על עצמי משהו (לא אפרט) גם בתחום החברתי, זוכרת שאמרתי שאין לי חברות? כלומר אמיתיות שאפשר להתקרב..אז מצאתי חברה קרובה שתמיד הייתה והתרחקתי ממנה וחזרנו שוב, שרק היא יודעת מה עברתי....גם בעלי כבר יודע הרבה יותר, גם חידשתי קשר ישן עם מישהיא ממש מקסימה...הרעיון בטיפול היה שיהיו לי עוד מקומות חוץ ממנה..ופתאום יש לי!!! זה עצום בשבילי, לקשור קשר בלי לפחד לאבדו!!!! אז איתה קצת יותר פוחדת לאבד :) אבל זה שונה... והלא נודע..יישאר שם בינתיים כי הוא לא מפריע לי יותר בחלומות וביום יום. אין צורך ממשי ברגרסיה לשפר את איכות חיי, איכות חיי משופרת :) יותר ממה שחשבתי. אבל שוב, מלחיץ, מפחיד, מה יהיה ואיך....אדבר איתה על הכל כמובן. וכמובן שיהיו עוד סבבים כמו שאודי כתב :) אבל אתגבר, וארצה להשאר פה לפחות לעבור את הכל, הדבר היחיד שממש קשה הוא שאיש לא יודע על הטיפול (גם לא החברות הללו) ואז גם לא יודעים על פרידה ממנו...לכן ארצה שלפחות כאן אוכל לכתוב. תודה יקירתי ששתפת.

הי כולם, ... אז לא כל כך ישנתי בלילה, קצת בגלל הקרבה, אולי טיפה מוגזמת, למען אחרים, אבל המטרה טובה, אני מקווה. בכל אופן, היום חל התאריך העברי של יום ההולדת שלי, ואני מחליפה קידומת. באיזה מקום, מזל שאני כבר פה. שלכם, סוריקטה

וואו!!!!!!!!! סוריקטה יקרה!!! מזל טוב!, החלפת קידומת זה לא פשוט...אותי זה מלווה תמיד במחשבות. התאריך העברי הוא החשוב :) שמחה שאת אומרת שמזל שאת כבר פה!! איזה כייף לשמוע! מה את מאחלת לעצמך? אני מאחלת לך הרבה בריאות קודם כל! שתראי ותרגישי אהובה ורצויה!!! ושיש לך מקום, מכובד מאוד אפילו !!! שתראי את כל התכונות הטובות והמדהימות שיש לך! וכל הכבוד על הדאגה לאחר! ראיית האחר! זה לא מובן מאליו! (רק אל תבטלי את עצמך על חשבון האחר, טוב? שמרי על עצמך, זה חשוב! גם לאדם האחר אגב כשאת שומרת על עצמך) הרבה מזל טוב :) אוהבת אותך וקוראת כל מילה שלך בשקיקה! סוריקטה החכמה! איזו עבודה נהדרת את עושה :) ממש!! איזו דרך! עכשיו תורי לומר לך זאת ;) מיכל

סוריקיטה יקרה יום הולדת שמח מאחלת לך שנה מלאה בכל טוב שנה של צמיחה שנה של אהבה עצמי שנה של בריאות הנפש ובריאות הגוף שנה של קבלת עצמי תודה על נוכחות שלך כאן שהוא מאוד משמעותית עבורי

מזל טוב ליום הולדתך.. ועוד עם שינוי קידומת... ...כן...החיים לא פשוטים... ימי הולדת הם ימים לא פשוטים... ובטח ובטח כשמשנים קידומת... אולי גם בגלל זה השתרשה הנורמה החברתית לחגוג לבעל יום ההולדת...?? אולי גם בכדי לעמעם את הכאב.. חשבון הנפש.. כל הרגשות המורכבים שעולים לקראת ובימי הולדת... ? סוריקטה.. ? את נולדת בגבול של מאזניים /עקרב ? אני ממש ממש עקרבית... גם יום הולדתי מתקרב.. מעדיפה לא לחשוב על זה עכשיו.... אז מה את מאחלת לך ביום הולדתך סוריקטה ? אולי השנה תעשי את רשימת איחולים פה ,מה שנכון ומתאים לך ואנחנו נענה אמן.. ? מאחלת לך טוב ועוד טוב ועוד טוב בכל המישורים ומעגלי חייך... שלך, במבי.

שבוע טוב ומזל טוב לא יודעת מה לאחל לך הרבה טוב מהסוג הנכון כזה שמועיל ולא מזיק . שמה שאת מאחלת לעצמך יתגשם לטובה ... בא לי להכין לך מסיבה כזו עם מוזיקה וזר על הראש ומלא מלא קישוטים שמחים ..ומתנות הרי מתנות כי כל כך מגיע לך 🎈🎂🎁🎁🎁🍨🍰🍭🐶🐰🐹🐤🐥🐭🎈 וכולנו נבוא וגם החיות שאת כל כך אוהבת .. אוהבת אותך המון המון 💟💜💛💞 בבקשה תעשי משהו שיהיה לך נחמד היום ....וכן אני יודעת כמה היום הזה לא פשוט אבל הוא יום הנצחון שלך , גיבורה ....

יום הולדת שמח סוריקטה אהובה 🎊🎁🎈💝 שהעשור החדש יהיה טוב אלייך ושתהיי טובה לעצמך כי את כל כך ראויה. מאחלת לך בריאות טובה והרבה רגעים של אור ואהבה. שלך שירה

הי אנשים טובים ויקרים, אני נוהגת לציין לי את התאריך העברי, כי בתאריך הזה אני יותר איתי, בשקט שלי. את האיחולים הרשמיים ה'רועשים' אני מקבלת בלועזי. פיצול שכזה, אולי. ובמבי - עקרבית אסלי. שמחתי שהייתם איתי. אנצור ואשמור את מילותיכם המקסימות. נשיקות, סוריקטה

לעבור את הזקנה בכבוד. בינתיים, לפחות הגוף שלי, חזק וגמיש ובריא ובכושר. סוריקטה

סוריקטה מקסימה ! אמן ואמן !!! שלך, במבי.

מזל טוב יקרה! מאחלת לך שהשנה הקרובה והשנים הבאות יהיו טובות, שמחות ובריאות. אוהבת חנה❤ ואגב, גם אני מציינת וחוגגת בתאריך העברי(:

תודה שאני כותבת תודות כאן למרות הקולות שאומרים לנדוד מכאן תודה שאני מזהה את קולות ההרס תודה שאני מצליחה להקיש תודה על בוקר חדש ליום חדש לשבוע חדש וגם די חודש חדש תודה על דברים נפלאים שמתוכננים לי היום תודה שאני מאמינה ו יודעת שהטוב היום ינצח תודה שעדיןמאמינה בגלגלי הצדק תודה על ספה נוחה תודה על יצירתיות תודה על לימודים ועבודה תודה על תהליך תודה על כל מי שאיתי תודה על מי ומה שאני תודה על יכולת נתינה תודה על ניתוקים ושאר ירקות תודה על מים בברז תודה על תרגול בוקר תודה על המקום הזה שמאפשר

תודה שאני עובדת למרות החרדות ומצוקה בפנים תודה שיש פסיכיאטור שמבין ואכפט תודה שאני לא מוותרת תודה שמרגישים בטוחים בבית תודה שלפעמים יש שקט בפנים תודה שאני הולכת לטיפול למרות ההתנגדות תודה שיש לי ספקות לגבי האם זה הסיוטים אמיתיים כי זה שומר עליי כאשר זה קשה מדי לקבל תודה על המקום הזה שאפשר לשתף ולהרגיש פחות לבד

תודה שיש לי אותך ואיך אומרים אצליינו תמשיכי לבוא 💜💛💚

תודה שקמתי למרות שהייתי שמחה להמשיך לישון תודה על יום שמחכה לי נשתדל להוציא ממנו את הטוב תודה על בעלי החיים תודה על הטבע תודה על הזכות לראות את הלילה הולך והולדתו של יום חדש תודה על קפה של בוקר תודה על נתינה וקבלה תודה על יום אתמול גם עם הייתה ירידה היא לצורך עלייה תודה שאני מרגישה את היקום מחייך אלי תודה על קשיים תודה על געגועים תודה על מי שמלווה אותי תודה על הגוף שלי זסוחב את הקושי תודה על כאב שמעיר אותי ומזכיר לי שאני עוד לא מתה תודה על הבנה של מי אני תודה שאני לומדת להכיר את עצמי תודה על שמחה בלב תודה על חיוכים וצחוק תודה על בכי וכאב תודה על מי שאני תודה על מורכבות תודה על הזכות להכיר את הפנימיות שלי תודה על כל מה שיש לי מבחינה גשמית שעוזר לי לחיות תודה על המקום הזה שמאפשר תודה על כולכם שנותנים לי כאן מקום להיות תהיו טובים לעצמכם ולאחרים ושיהיה לכם בעיקר טוב 💜💛💚

... בשבוע הבא השעה בה כתבת את הודעתך המוקדמת הבוקר - תהיה ארבע וחצי... אלליי... כתבת תודות למקום שאנחנו מאפשרים. הייתי מחזירה את התודה ממך לעצמך. תודה על כך שנלחמת על המקום המשמעותי שלך פה, לאו דווקא בהקשר למי שאנחנו. תודה *לך*. ואוסיף תודה קטנה משלי - תודה לעמותה שמסייעת לי להציל בעלי חיים במצוקה. חיבוק, סוריקטה

הדבר היחידי שיבאס אותי בשינוי השעון זה שאני פחות יהיה שם ברגעים, שהלילה נפרד ומפציע יום חדש .... אבל בכנות אתחיל את היום באור ולא בחושך. יש תקופות שהיום שלי מסתיים אחרי חצות ומתחיל בחמש בבוקר . יש לזה ייתרון אחד השינה חזקה וטובה ואי אפשר להאשים את החלומות במעט שעות שינה 😀 בקשר לתודה אז תודה לך על התוספת . מאוד מאמינה בשילוב של הדברים . בקשר יש שילוב כלים שמעשיר אחד את השני ומאפשר לכל אחד את מקומו .... אבל בהחלט צמחתי ואני לוקחת היום מקום יותר בביטחון ולא ממקום חלש .דבר שנראה גם במרחב האמיתי אני הרבה פחות "ליצן החצר " ובאותו הקשר חשבתי עלייך הבוקר על המקום שאת מרבה לדבר עליו .ואני מתחילה להיות מודעת אליו וזה המקום המתגונן שמרגיש אשם כשדברים קורים . צמיחה התפתחות ....טיפול חיבוק... איך העבודה ??

... העבודה מאד קשה. הכדורים בעיקר הפיגו לי את גלי החום שסבלתי מהם בתדירות גבוהה מאד, והנמיכו את רמת הזעם, וגם החזירו את התיאבון, כך שאני מקבלת את הדברים פחות בסבל, אולי. תודה, וחיבוק, סוריקטה

גלי החום האלה אימת הגיל...זה מתקרב בצעדי ענק . לא פלא שיש תחושת זעם .. שמחה שהכדורים עוזרים חיבוק

כל כך מתוקה בהצלת בעלי החיים ...

מחר שבוע חדש ועבודה חדשה, לא פשוטה פיזית. רחוקה שנות אור מכל מה שעשיתי עד היום, אבל לפחות עבודה/ תעסוקה גם פחות שעות לבד עם עצמי וגם משתכרים ממנה. לא יודעת כמה זמן אחזיק שם מעמד אבל לפחות יש למה לקום בבוקר... ולא להיות חברה בחברת עצמי.

וואו, בהצלחה רבה!!!! בהחלט טוב להיות עם אנשים! ושיש למה לקום בבוקר!

הי, בהצלחה בעבודה החדשה! פתיחת שנה מבורכת, שלך, סוריקטה

עבודה היא מתנה כי קשה לנו לבד עם עצמינו עבודה עוזרת לי להתקרקע ולהיות נוכחת מאחלת לך שתחזקקי מעמד ושלא תוותרי למרות הקשיים כי זה מועיל לבריאות הנפש

הי ת ' שיהיה קל וטוב והעיקר באמת בהצלחה ..

איפה את ? את חסרה.. במבי.

אתמול שאלתי עלייך ממקום קצת מצוקתי.. הרגשתי שאני דואגת לך... כשקראתי עכשיו את הודעתי אלייך היא הרגישה לי קרה ואולי אפילו מנותקת רגשית.. מרגישה אלייך חום וקירבה וגם דואגת.. איתך, במבי.

הי. תודה!! שמחתי מאוד מההודעות שלך. אני בסדר בסך הכל. לאט לאט.

שלום בן שלי ובת זוגו בסביבות 30 נפרדו לא מזמן אחרי מעל 7 שנים יש להם שני ילדים בן שלי הוא בחור משכיל עם תארים , מאוד מנומס מדבר יפה לא מרים יד לפעמים שמתצעצבן רק מרים קול. בת זוגו מטופלת הרבה שנים אצל פיסכולוגית לפני פרידה היא היתה אצלה והפיסכולוגית אמרה לה כדי שתוציאי את הבן זוג שלך מהבית ותפרקי את הזוגיות ומיד אחרי זה קרה. רציתי לדעת האם הפיסכולוגית רשאית לעשות דבר כזה בלי להכיר ולשמוע את הצד השני? האם אנחנו יכולים לתבוע אותה? היא פשוט הרסה בטיפול אחד משפחה עם ילדים בני שנתיים אחרי כמה שנים של אושר ונחת במקום להרגיע. אשמח מאוד לתשובה. תודה רבה ושבוע נהדר.

הי, אין אני יודעת מה קרה שם, ובכל אופן, ייתכן שהושמעה דיעה או המלצה, ייתכן שכך התפרשו הדברים, זו אינה הוראת הפעלה, או כוח-על. תמיד אפשר לבחור גם לא להסכים (וגם כן). אפשר גם לשנות דיעה. אפשר ליישם חלקית ולאו דווקא מייד. ההחלטה בידי המבצע, בעיניי. אז יש לי קצת נטייה לשים סייג למשפט 'הפסיכולוגית גרמה'. סוריקטה

בואי ... את חסרה כאן.

תודה אביב!! לאט לאט. ההודעה שלך שימחה אותי

שלום רב, האם מותר לפסיכולוג/ית להקליט את הטיפול עם/בלי ידיעת המטופל? זה מעוגן איפשהו?

הי חברים שלי, עכשיו, אני כן מרגישה אהבה גדולה וגעגועים. אם כי, לא ברור לי תמיד ספציפית למי או למה. באמת מעניין שאת ההודעה שפתחתי ביום חמישי כתבתי במעין מצב אדיש לכאורה, והרגש היה חסר לי מאד. ואז ראיתי את עצמי יוצאת דופן. אבל, אודי, וכולם, זה היה רגע מסוים, ויש גם מצבים אחרים. אודי יקר מאד - אני כן מרגישה 'בפנים' בפורום, ואני יודעת שיש לי כאן חלק, עטופה על ידי הבנות, והקבוצה חשובה לי מאד, ונראה לי גם, שאני גם דמות דומיננטית למדי פה. אבל יש רגעים אחרים. מנותקים אולי. ואולי גם 'סתם' עייפות. בחיים בחוץ, אני ככל הנראה אדם מאד עוזר ומעניק. בדרך כלל לא נכנסת למצבי מריבה עם אנשים ולא צועקת או מתנפלת או מקללת. מדברת בגובה העיניים עם אנשים בשכבות שונות של האוכלוסייה ובקבוצות גיל שונות. בדרך כלל, אני לא ממש מגלה שאני מתבוננת בשכבות העמוקות של אנשים (פה אתם יודעים), וההתבוננות הזאת לא מתרחשת כל הזמן, אני מניחה. תודה בנות יפות שלי – קראתי כל מילה, ויש גם תיעוד כאן, ואוכל לחזור ולקרוא. חיבוק למי שאני רואה בינתיים את תגובה בעץ – אביבונת, במבוש, מיכלי, שירה שירונת, חנה הלבבית, מיקה מיקוש, ודוקטור אודי גם. 💗 לכותבות במחשב, אזכיר שאפשר להעתיק רגשונים מכאן: https://emojipedia.org/ סוריקטה

💜💛💓💔💕💖❤💙💗💘💝💞💗💚💛💜

אם רצית שאודי יכתוב לך משו ואני הגבתי לך..

לא כל כך הבנתי על מה את מבקשת סליחה ... ? גם את הגבת וגם אודי הגיב.. והכל בסדר גמור.. :)) מברכת אותך ביום רך ונעים.. :) במבי.

בא לי להרוס הכל ..לשחרר לשיגעון המאבק הזה הפנימי כל כך מעייף https://www.youtube.com/watch?v=0JUmRIHSk7Q אודי מבקשת מילים שייתנו לי כוח אולי ? יש לך כאלה ???? אני עייפה כל כך מלהחזיק את כל השיגעון הזה שנקרא אני .....

החלטתי שנפרד....קרה משהו שספרתי למישהי על עצמי שהבת שלה עברה דבר דומה. חברה שהייתה קרובה אליי מאוד התרחקה ויזמתי קשר ודברנו וחידשנו קשרים. משהו טלטל והצלחתי להתגבר...אכן יש לי כלים. כתבתי לה בהתחלה שאני רוצה עוד פגישה כי הרגשתי טלטלה בסוף ויתרתי...נפגש כרגיל. כתבתי לה " תעזרי לי בבקשה להפרד ממך. תודה" למרות שאיני רוצה תהליך אני מאמינה לה שאולי זה יזיק ועל כן יהיה תהליך. יש לי בקשה מכם: תמיד כשמישהו רוצה לעזוב מנסים לעזור לו שלא לעזוב בגלל כל מיני סיבות...הפעם מבקשת בכל לשון של בקשה. תכבדו את בקשתי, עזרו לי להפרד ממנה. יהיה קשה..בטוח. ארצה לשתף אתכם ולכן מבקשת, אנא גם אם יהיה קשה זה לא אומר שאני חייבת להמשיך בטיפול...היא מאמינה בי! לראשונה היא מאמינה שזה בסדר להפרד. אז שוב, מקווה שזה צעד נבון. אני רוצה נפרדות. רוצה לנסות. הדלת תמיד תשאר פתוחה. אני יודעת...בבקשה עזרו גם אתם. בבקשה אודי אמור לי דעתך ובבקשה עזור גם אתה....חברותיי לפורום, כל אחת נמצאת במקום אחר. אתן לא באמת יכולות לדעת מה מניע אדם לעזוב. אז שוב עזרו לי בפרידה שתהיה קשה בוודאי אך אולי מחזקת בעתיד. תודה.

מיכ... אני בעדך. אם את רוצה להפרד על מנת להוכיח לעצמך שזה אפשרי, שאת יכולה שיש לך את הכלים, שהדלת תשאר פתוחה, אני בהחלט בעד. רק רציתי לשתף בתהיות שעולות אצלי כשאני חושבת על סיום הטיפול (ולא בגלל שאני כועסת עליה...). לפעמים אני חושבת על כך שנוח לי שיש לי ברקע מישהו נייטראלי שאפשר לשתף אותו בהרבה דברים, ולשמוע עוד דעה מבן אדם מוכר. ואיפה שהוא נראה לי שאם לא מתייחסים לטיפול כאל קביים אלא כאל מקום של הקשבה ושיתוף ועוד דעה יותר קל להמשיך. אבל אני כאמור בעדך ומוכנה לתת לך יד או לתמוך בגבך אם מתאים לך. בהצלחה... ואשמח כמובן לשיתופים.

תודה יקירתי, כל אחד מוצא משהו אחר בטיפול, אבל הקשבה ומקום כמה שזה חשוב מאוד, למזלי כרגע חשוב לי למצוא תמיכה מבחוץ, והיא ממש מעודדת ועודדה לזה שיהיו לי אנשים מחוץ לטיפול, וזה די הצליח!!! קראי את הודעתי הבאה :) והחשוב הוא באמת למצוא מקום מכיל ואוהב..ופתאום אני מגלה שיש בחוץ רק שאני לא אפשרתי, הלוואי שגם אתן תוכלו למצוא אנשים ולא רק מטפל...היא הייתה כל עולמי כשלא יכולתי לשתף איש, היום אני משתפת אחרים יותר...בעלי הוא האדם שהכי קרוב וגם חברה טובה שחידשתי קשר איתה והיא יודעת עליי...זו התקדמות עצומה עבורי! הבעיה כרגע שאיש אינו יודע שאני בטיפול ועכשיו לא ידעו שנפרדנו...אתגבר.

לא חשבתי על כך ששמתי אתכם במלכוד.... הכוונה הייתה שאם אני מחליטה אז שכנועים רק יבלבלו יותר. אולי העברתי לכם את הבלבול שלי והמלכוד של עצמי... ותודה על התמיכה שכל כך חשובה עבורי.

כאב וסבל שאני סוחבת איתי הרבה זמן, כנראה שכל החיים שלי, וכולו קשור למשפחה שלי... כ"כ רחוקה מהם ביומיום ובשגרה שלי וכ"כ מושפעת מהמחשבות ומהרגשות אל כל מה שקשור אליהם. ובכלל בתקופה האחרונה מרגישה שיש לי מקום טוב בטיפול. מקום ומטפלת שמכילה אותי ומקבלת אותי. נותנת לי שקט וזמן עד שאפתח את הפה או עד שהדמעות זולגות. מרגישה שרק מאז היא באמת מצליחה להבין אותי. וחמוד מצידה כי בכל הפגישות האחרונות היא פשוט לוקחת טישו אחד וקמה ומניחה לידי. ותודה אודי! על המקום המיוחד והיחידי הזה בעולם.. ואם פעם חשבתי ש'אצליח' לא להיות כאן, אז יודעת שעכשיו אני שייכת ורוצה להיות כאן.

חנה יקרה! רציתי לומר לך שאני מכירה את המקום הזה הקשה...ואיזה מזל שיש מישהיא כזו מכילה ומקבלת אותך כפי שאת! זה יתמתן בסופו של דבר, טוב שאת פורקת. שמחה שאת רוצה להיות כאן ולא נלחמת לנסות שלא להיות כאן. חיבוק מכיל...מיכל :)

הי חנה מתוקה .. כאב שצף מתנקה ונותן מקום לתחושות אחרות שמחה שמצאתן את הנתיב בתוך השתיקה הכואבת ובטח שאת שייכת לכאן .. אתך

הי כולם, בהמשך למה שנכתב כאן, גם אליי, איכשהו אני מרגישה ברגעים אלו קצת אאוטסידרית. נדמה לי, שאיני נוטה להרעיף המון מילות אהבה ותודות תדיר כלפי אודי, למשל, גם לא כלפי המטפל שלי. שני המקומות הללו הם אולי היחידים בהם אני מרגישה, שיש לי אפשרות ביטוי חופשית למדי (ולפעמים אני מרגישה שאני מגזימה). אני תוהה אם לכן אני יוצרת ריחוק ונאהבת פחות, או בכלל לא. האם אני נחוות כנצלנית, דורשנית וכפויית טובה. אבל זו גם הגנה מוכרת לי. אם לא יאהבו, 'אמא' לא תקנא ותתקוף אותי. המרכאות מדברות קול פנימי או השלכה. ואשתף גם, שאתמול הלכתי לבקר את השכן הקשיש שלי אחרי ניתוח בבית חולים. הוא איש בודד ודל מאד. אם כי יש לו אחים ואחיינים. הוא היה שם לבד, לא ממש מתפקד. האכלתי אותו - הוא לא יכול היה בעצמו. אלמלא הייתי שם הוא שוב לא היה ניזון וזוכה לתשומת לה, ומתפרע כי הוא תלוש ולא יכול. כמה עצוב. סוריקטה

אישה יקרה ההודעה שלך נוגעת ומתוך הבילבול שאני נמצאת בו תפש אותי חזק . אאוטסיידרית ופיות נאהבת. . תגידי את רצינית !!!!!!!!!!!!!! אני יודעת שכן אני יודעת ששם הקושי שלך ...וזה מה שהתכוונתי במה שכתבתי לך . הקושי שלך להאמין שאוהבים אותך ... יקרה אין כאן אחד או אחת שלא אוהבים אותך ..שאת לא יקרה לו ... בנתיים אנחנו מחזיקים בידיעה הזו עבורך .. עד שתרגישי באמת נאהבת, שווה ,אחת מ... וכל כך מבינה את המקום הזה והכי חשוב זה שאת מרשה לעצמך לבדוק את המקום הזה . אז שום אומר לך הייתי שמחה עם הייתי מכירה אותך בחיים האמיתיים ולא וירטואלי את בהחלט אישה מדהימה ואני בטוחה שגם חברה מדהימה .. אוהבת אותך באמת מכל הלב 😍😍😍😍😍

לא רוצה להגיב לך ממקום קרבני שלי .... אני יודעת שבימים אלה אני מבולבלת מאוד ומניחה שזה ניכר גם בכתיבה .. אז רק רוצה שתדעי שכל מה שכתבתי לך הוא ממקום טוב עבורך שרואה אותך גדלה צומחת מאפשרת עוד ועוד קרבה...זה כתגובה למה שכתבת לבמבי על הקנאה.. אז זה משהו שאני רואה בך ואת כנראה עוד לא מרגישה שקורה לך ....אבל זה משהו טוב . אוףףף סוריקטה מרגישה ששוב אני מסתבכת עם עצמי ובכל זאת משאירה את מה שכתבתי ... שורה תחתונה ..את בסדר אפילו בסדר גמור וממש לא אוטסיידרית הייתי אומרת עמוד תווך מרכזי .

הי סוריקטה לדעתי את דווקא הרבה פעמים מודה לאודי ומתעניינת בו יש בך משהו מאוד מתבונן לדעתי, מאוד חכם ומנתח ולפעמים תכונות כאלה אולי יוצרות סוג של ריחוק . אולי גם כי אי אפשר באמת להתבונן אלא אם קצת מתרחקים ואז באות התובנות. בכל אופן, לדעתי זה אופי, וזו מתנה ויכולת נהדרת. ואני גם רוצה להוסיף, שיש אנשים שיש להם נטייה להתבונן אבל הם מאוד "קרים" ואנליטיים (אולי כמוני לפעמים?), אבל בהתבוננות שלך ובניתוחים שלך יש משהו מאוד מכיל , מקבל ורגיש. לשם , אגב, הייתי, אני, רוצה לשאוף.

את יודעת כנראה שאני הרבה יותר מעורבבת מימה שאני רוצה לראות ...תודה לך שדרכך הצלחתי לראות את זה ולהיות מאוד זהירה היום. אז סליחה על שתי הודעות שבאו ממקום קרבני מרוכז באני ובאגו.. ואם פשוט תרשי לי להיות לידייך לשבת אתך ברגשות הקשים האלה שעלו בך ... בבור הכואב הזה של -אמא - שאיך שהוא תמיד אנחנו חוזרים אליו..ראשוני כל כך וחסר כל כך .. וסוריקטה יודעת כמה להיות ליד אדם קשיש ערירי שמאבד את היכולות הכי פשוטות וטבעיות הורג משהו בנפש ... אוהבת אותך ומחבקת ברכות שולחת לך ברכות של טוב לסופש קל יותר....

אביב יקרה, מדוע התנצלות, אין לדעתי סיבה (ולא אתווכח עם תחושתך). אך בעיניי לא עשית כל רע. אעדכן, שעזרתי לאותו אדם בבית החולים, ולמחרת הוא השתפר פלאים. זאת חכמה של בדיעבד, אבל כנראה יצר החיים, בשותפות עם השני, גם משחק תפקיד. עד גבול מסוים. שבו אנחנו לא יכולים. כאן, אצלי, יש כאב גדול. שלך, סוריקטה

המקום שהייתי בו היה קורבני במידה מסויימת ולא ידעתי עד כמה זה היה בכתיבה את כתבת על מה שכתבו לך כמובן שלקחתי את זה למקום שאומר "אביב כתבת לי משהו שפגע בי " נו ידעתי שלא אבל שם זה ישב ... וכתבתי לך את שתי ההודעות מהמקום הזה המסביר התנצל ...וזה די קרבני .ולכן ההתנצלות . אתך

סוריקטה יקרה... עצוב לי לשמוע שכך את מרגישה כלפי עצמך כי אני רואה בבירור אותך אחרת. אותך שדואגת לאחר, מילה טובה ויחס. ולא רק כאן בפורום אלא גם בעולם שבחוץ. אני ממש לא רואה אותך מרוחקת או נחווית כנצלנית. אני רואה לנגד עיניי אישה מקסימה ואכפתית לסביבה ולאנשים. חיבוק חם אם מתאים.. ושיהיה סופש נעים ומשמח (והפעם אני מהמחשב אז תדמייני סמיילי של לב)

לא לא סוריקטה, את נאהבת יותר! זה בסדר שאינך מכבירה מילות תודה, הן שם בין שאר המילים והרכות שאת משאירה כאן תמיד. את כולך אומרת טוב. שלך שירה

אישה אהובה שכמותך.... ממש כאב לי לקרוא את הודעתך.... בעיני את נחווית כל כך ,כל כך אחרת.. בעיני אני רואה אותך סוריקטה, אישה כל כך חכמה, רגישה, עמוקה, בעלת יכולת התבוננות על הפרטים ויכולת ליצור אינטגרציה בין הפרטים ולחבר באופן מעניין ,מקורי ויצירתי.. רואה אותך אישה חמה מאוד ומלאת חמלה שבא לידי ביטוי ברצון לעזור ובעזרה לחלשים.. אם זה לצומח,לבעלי חיים, לתינוקות ,לקשישים, לגלמודים ולכל "השקופים" שבחברה.. בעיני סוריקטה את קסם של אדם !!!! אמרתי לך כבר יותר מפעם אחת... אלייך ממש ממש הייתי רוצה ובוחרת להתקרב במציאות החיצונית.. הייתי רוצה ממש ממש להיות ידידתך הקרובה... אני גם חושבת שלמרות שאין לך דיפלומות וניירות למיניהם במכון הפסיכואנליטי היו יכולים ולהסתייע בך רבות בתור מדריכה לפסיכואנליטיקאים... את באמת אחת ויחידה !!! אוהבת אותך, מאוד. מאוד. במבי.

מסכימה עם כל מילה שנאמרה. התודה שלך היא בין השורות והמילים! את מאוד חכמה ומיוחדת. אוהבים אותך ואת רצויה כאן עד מאוד!!!!!

לא רציתי להכנס בהודעה המתוקה שלך לאודי .. אבל רוצה לספר לך שכמוך דאגתי מאוד ..וכמוך לקחתי לטיפול . היא כבר מכירה את הפורום כי מההתחלה אמרתי לה שזה חלק מהרצפה שלי ... הייתי צריכה להסביר לה למה כל כך דאגתי כי זה לא ברור מאליו המחוייבות הזאת של אודי . .. להכנס בערב חג לעלות הודעות ובמוצאי החג להשאיר הודעה מרגיעה ...לא כזאת מחוייבות כזאת נדיבות הלב ומחשבה עליינו פשוט אין ... אז כן גם אצלה ראיתי את המבט הזה המעריך עד מאוד את הרגישות והנתינה ... והאמת במבי וירטואלי או לא בהחלט יש כאן דאגה האחד לשני .... ושמחתי לראות אותך היום במיטבך...

כן אביב.. יודעת שדאגת מאוד לאודי.. אביב... דאגתי לך מאוד בעקבות ההודעה שכתבת בעניין הבריאות שלך, היות וכל מיני סרטים התחילו לעבור לי בראש על כל מיני מחלות שמקפיאות לי את הנשמה... מקווה מאוד שאת בסדר... חיבוק גדול, במבי.

אודי, אני קצת נבוכה מהילדותיות שיצאה בהודעה הקודמת שלי

מיקה יקרה . את יודעת שזאת לא תהייה ההודעה הראשונה שבא הילדותיות הופיעה וגם כנראה לא האשונה .. ולהגיד לך משהו כשלומדים לווסת את הילדותיות למקומות המתאימים אז זה תואם וחמוד. זה בסדר, את בסדר וזה נפלא שאת מודעת לקיום ההתנהגות הזו שלך ...כשיש מודעות ניתן להבין מאיפה זה בא ומתי .. ואז לחבק את ההתנהגות הזו ולגדול.. את צומחת זה חבלי צמיחה

... ומלאת דמיון ויצירתיות. הי מיקה, אהבתי. איחוליי שתמיד יישארו עמנו חלקים צעירים. סוריקטה

מיקה הי, מעניין שההודעה עם דורותי והנעליים הבורדו שכתבת, זו הודעה שמביכה אותך...? גם אני ממש ממש אהבתי את ההודעה הזו שלך.. ממש יכולתי לראות בעיני רוחי באופן חי.. במבי.

חווינו ועדיין חווים תחושת נטישה אני יודעת שאף אחד לא נטש אבל קשה היה בסוכות לבד קשה .. ואז אני חושבת לעצמי שאולי עדיף לבד.. ואז התנתקתי.. בודקים שוב את השטח.. הכי הכי הכי רוצים להרגיש בטוחים בעולם

ינשופי אהובה את יודעת אני הכי הכי מבינה זוכרת את כל הפעמים שפחדתי לחזור לכאן שההרגשה הייתה שהכי בטוח זה לברוח מכאן אודי תמיד אומר לאט לאט בקצב שלך וזה כל כך נכון לאט לאט יקרה אנחנו כאן מחכים לך ...אוהבת אותך חיבוק ענק

חיבוק יקרה! לאט לאט, השגרה תחזור ותוכלי להרגיש בטוחה ושייכת. גם אני הרגשתי חופש ארך מדי...

ינשוף יקרה, שמחה שהגעת.. למרות ועם הפחד... איתך, במבי.

אז נפגשנו סוף סוף.... היא אומרת שאני מעמידה אותה במלכוד....אם היא תגיד לי ללכת אני ארגיש שהיא לא רוצה אותי יותר, אם היא תגיד לי להשאר אני אחשוב שאני לא בסדר ולא יכולה לבד. והיא צודקת. היא אמרה שהיא רואה שאני יכולה לעזוב ויש לי יותר כלים ואני כן יכולה לבד ואני גם יכולה להשאר ולעבוד עוד על דברים....... מה שאני מרגישה הפעם זה לא שאני אומרת שאעזוב והיא משכנעת שלא. אלא משהו אחר, הפעם זאת דילמה אמיתית יותר, ממקום יותר מושכל אולי? ועדיין אני מחליטה שלא להחליט....יותר קל להחליט ולחיות עם ההחלטה מאשר דילמה..מוזר וחדש עבורי...שתדעו כלכם שהפעם זאת לא בריחה ולא ניסיון לבדוק נטישה או אם היא התייאשה ממני ונמאס לה..מאמינה שלא כך הדבר (סוריקטה: אני מאמינה שהיא רוצה בטובתי, עדיין לא בטוחה לגבי ממש אהבה) ממש לא משם. הפעם זה יותר מעמדה של כח ויכולות שלי...מחשבות. האם באמת אני עושה/ עשיתי יופי של עבודה? אודי, האם גם אתה שם לב לשינויים? חיוביים? אחרים?

היי, אני חדשה כאן. חזרתי לטיפול פסיכולוגי אחרי הפסקה של כמה שנים. חזרתי לאותו מטפל. הפגישה הייתה כל כך קשה ומלחיצה, כאילו מעולם לא הייתי שם. הוא הישתנה וגם אני הישתנתי. פעם הוא היה כל כך נחמד ולבבי והפעם הוא היה אחר. כמו אדם אחר לחלוטין. הוא היה קשוח, הרבה פחות נחמד, הוא מאוד הלחיץ אותי. הייתי כל כך לחוצה שלא הצלחתי להגיד בדיוק למה אני שם. אמרתי חלקי דברים. הטיפול בעבר הופסק ביוזמתי, כי הגענו לנושאים מכאיבים וזה היה קשה לי, אז כהרגלי ברחתי והפסקתי לבוא. אני אמורה לפגוש אותו בשבוע הבא. אשמח לתובנות. תודה...

היי ברוכה הבאה....כל הכבוד שהצלחת לחזור. אולי ציפית למשהו אחר בפגישה וזה לא קרה אז התאכזבת...אולי זכרת את הדברים שרצית לזכור בטיפול וציפית לכך. כל הכבוד שהצלחת לחזור! זה לא פשוט ולא מובן מאליו אם את זו שעזבת כך פתאום...וואו!! תלכי שוב ותדברי על הכל. בשביל זה את שם עכשיו לא כדי לשחזר שוב בריחה ;). בהצלחה

אודי... רוצה לומר לך תודה גדולה על היותך פה בעולם המטורלל הזה ובפורום הזה שמרגיש לי מצע רך ומגן.. הייתי היום אצל אמא צביה והיא הקשיבה להודעות שכתבתי לך ולתגובות שלך ושל סוריקטה .. בגדול היא לא אמרה כלום אבל הסתכלתי טוב טוב לתוך העיניים שלה וראיתי ניצוץ כזה מיוחד במבט שלה... ונראה לי שהיא מאוד מאוד מעריכה אותך ואולי גם היא אוהבת אותך... ? שלך-במבי.

במבי את כזו מתוקה! קראתי את כל ההודעות וככ מבינה ומתחברת לדברייך כשאודי לא היה.. שמחה על התגובה של אודי אלייך. ושיהיה ערב טוב🌹

רוצה לומר לך שקראתי את מילותייך.. לא יכולתי להגיב.. האצבעות לא הצליחו להגיב לא לך ולא לאחרות . מנצלת את הרגעים הללו שיש בי כוח ורוצה לומר לך שאת נוגעת לי בלב עמוק.. רוצה לשבת על ידך בשקט ולאחוז בידך.. זה בסדר, נכון שירה ? איתך, במבי.

כל כך תודה במבי. תראי, שוב סתיו וכל העלים והצבעים והשמים הצלולים והשקיעות הכי יפות ושוב אני כאן. תודה על היד המושטת.

וואוו שירה... את יודעת ? מאז שאבא שלי נפטר נראה לי שהעיניים שלי עדיין לא ראו את השמיים,את השקיעה, לא שמעו עדיין את אוושת העלים ולא הצליחו להריח את ריח האדמה שספגה את היורה שירד בכל עוזו... וואוו שירה... כל כך ,כל כך רוצה לחזור ולראות,לשמוע ולהריח את העולם...הטבע.. תודה שירה שהזכרת לי שכל זה קיים.. רק צריך להתעורר... תודה ! במבי.

וואו!!! כמה כעס, כמה דם וכמה מוגלה הקזתי.עכשו יותר טוב. לא נפרדנו. עכשו יותר רגוע. יותר קל. תודה לכן שהגבתן. מעריכה.

אודי, היא גם אמרה לי שאני שמה אותה בפינה. בהתחלה לא הבנתי את המשמעות ועכשיו אני מבינה שאולי היא התכוונה שאני מענישה אותה. אני מרגישה כמו דורותי עם נעלי הבורדו שמעמידה בפינה את מלכת הלבבות עורפת הראשים מארץ עוץ או מאיפה שהיא לא תהיה אני רוצה שהיא לא תהיה מלכה יותר ויישאר ממנה רק לב. אבל אם עוד פעם היא תסתער עליי כך עם הכידון שלה בפני כולם, אז אני באמת אצטרך להיות טוטו ולנבוח עלייה עד שהיא תהיה דחליל.