פורום פסיכולוגיה קלינית

לאמא שלי שהיא בת 73 יש דכאון עמוק ונמאס לה לחיות בסבל. יש לה בעיות עיניים, רגליים, חוסר שינה ובדידות. היא לא מוכנה לקבל טיפול פסיכולוגי. כיצד לדבר איתה כדי לעודד את רוחה ולשכנע אותה לצאת מהבית ולהתחיל להנות מהחיים ומנכדיה ומשפחתה.

רונן שלום רב, הייתי ממליצה לך לפנות עם אמך לפסיכוגריאטר לצורך אבחון. יתכן וטיפול תרופתי, אנטי דיכאוני ישפר את פני הדברים ללא צורך בטיפול פסיכולוגי. תברר בקופ"ח איפה וכיצד ניתן להגיע לפסיכוגריאטר, ותמשיך משם... שבת שלום, טלי פרידמן

שלחתי לך אי מייל:))) הנה עץ חדש:)) כל מי שבה ברוך הבא:))) @------)---- איתן

איתן, החזרתי לך תשובה... :)

ואני לך:))) @-----)---- איתן

בהמשך לשאלה הקודמת שלי הייתי רוצה לדעת האם פסיכיאטריה קונונציאונלית ממליצה גם על שימוש בצימחי מרפה למיניהם לצד תרופות (או במקומם לפעמים) להגברת הריכוז או טיפול אנטי דיכאוני? תודה מראש.

פסיכיאטרים קונונציונאליים אינם ממליצים על קבלת צמחי מרפה בשילוב עם טיפול תרופתי . פה ושם פסיכיאטריים ליבראליים בעלי אופקים רחבים מוכנים לקבל את האפשרות שחומרים שאינם מסונזטים ישפיעו על המערכת הנפשית.

מירב שלום מעט מאד ההוכחות להצלחתם הם די עלובות למעט אולי היפריקום בדכאון בברכה עמי

אנא ראי תשובתי לשאלתך הקודמת עמי

יש לי בן בן 14 סובל מחרדת בחינות מזה שנתיים השנה הדבר החמיר בצורה נוראה האם ניתן לקבל תרופות נגד חרדה ע"י פסיכאטר. יש בידי דו"ח של שנערך לצורך ליקויים למידה , ואף הוא מצביע על חרדת בחינות. מחכה לתשובה. כמו כן רציתי לדעת אם פונים לפסיכאטר ילדים או לפסיכאטר שמטפל במבוגרים תודה

לביא שלום אינני יודע אם בנכם היה בייעוץ פסיכולוגי, אולם הטיפול בחרדת בחינות עשוי להיות יעיל וחשוב. נושא התרופות אינה מומחיותי אולם כדאי לבדוק לפחות במקביל את האפשרות לעזור לו באמצעות שיחות. הדבר נחוץ גם אם תחליטו על שימוש בתרופות כדי שהחרדה לא תהפוך לסוג של דפוס שילווה אותו שנים רבות לעתיד ועלול לפגוע בדימויות העצמי. רצ"ב סיכום קצר שכתבתי באתר לאחרונה בנושא. חרדת בחינות היא שם כללי למספר תופעות וחשוב לערוך ראיון יסודי כדי להגדיר את הבעיה המדוייקת ממנה את סובלת. למעשה אבחון נכון של הבעיה הוא חלק קריטי במציאת הפתרון. כמובן שיש בחרדת בחינות שני מרכיבים, האחד – תופעות כלליות ומוכרות של חרדה, והשני – קישור הבעיה ללימודים ובחינות. לעיתים מרכיבי חיים אחרים אינם נפגעים כתוצאה מכך (אלא באופן משני, כמו למשל ירידה בביטחון עצמי בעקבות כישלון בלימודים הנובע מהבעיה האמורה), אך לעיתים מדובר בתופעה שהיא חלק מבעיה רחבה יותר, כלומר, הקושי בלימודים או בבחינות הוא לעיתים חלק מבעיה רחבה יותר. הבדיקה הראשונית צריכה להתמקד במספר דברים . ראשית, האם באמת מדובר בתופעה ייחודית לבחינות או שישנה בעית חרדה כללית המשפיעה גם על תחום הלימודים. כמו כן חשוב לאפיין את הסיבות לחרדה. לדוגמא, יש תלמידים המגלים במסגרת הטיפול ששיטת הלימוד בה השתמשו אינה יעילה ולכן לא הצליחו לזכור את החומר בצורה טובה ולכן נלחצו בזמן הבחינה. במקרה כזה עבודה על אסטרטגיות למידה יכולה לפתור את הבעיה. אחרים לומדים מצויין אבל בגלל נטיות פרפקציוניזם שופטים את עצמם בחומרה (לקבל רק 85? זה ממש כישלון בשבילי) ובעקבות זאת נכנסים לחרדה לפני כל בחינה. וכך הלאה, יש מגוון אפשרויות, כל אחד ומאפייניו האישיים, ויש כמובן אפשרות לשילוב בין מספר גורמים. חרדת בחינות היא סוג של "חרדת ביצוע". הטיפול בבעיה דומה למעשה לטיפול רגיל בכל חרדה אלא שכאן יש חשיבות לשלב מרכיבים ייחודיים לנושא הלימודים והבחינות. ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בהתקפי חרדה מכל סוג שהוא). בהכללה ניתן לומר שישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי החרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה (ויתכן שאין) בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי קצר מועד ולשפר את איכות החיים. (ובמידה ועדיין יש בעיות פסיכולוגיות אחרות, אפשר להתמודד עימן בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח אחרי שנושא החרדה טופל). הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. לרוב מצטרפים לגישה זו טכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. במצבים חריפים של חרדה רצוי לעיתים לשלב בטיפול הפסיכולוגי גם טיפול באמצעות תרופות נוגדות חרדה. הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, לעיתים שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי עשוי להיות יעיל יותר משימוש באחת השיטות לבדה. כל מקרה לגופו וחשוב להתאים את הטיפול המתאים לכל אחד. בשורה התחתונה, ברוב המקרים טיפול בחרדת בחינות הוא קצר וממוקד. על פי רוב מדובר בגישה פסיכולוגית קוגניטיבית ואפשר לשלב היפנוזה ושיטות נוספות. בברכה ד"ר אורן קפלן

לביא שלום בהנחה שמדובר בחרדת בחינות שאינה מושפעת מבעיות פסיכולוגיות אחרות, הרי שהטיפולים ההתנהגותיים קוגנטיביים עוזרים לרבים מהתלמידים הסובלים מהתופעה. מדובר בד"כ בטיפולים קצרי מועד בני 8-10 מפגשים בהם מקבלים התלמידים כלים להתמודדות עם תגובות הלחץ בעיקבות הבחינות ( החל משינוי חשיבתי וכלה בהרפיית הגוף והורדת מתח השרירים ). כמו כן, במידה והתלמיד מתאים לעבודה קבוצתית הרי שהדבר מומלץ ביותר. בשירות הפסיכולוגי של אוניברסיטת ת"א מקיימים סדנאות מסוג זה גם לתלמידי חטיבות ביניים ותיכונים. אפשר לפנות למזכירות השירות בטל: 6408505 03

היי יש לי המון מה לכתוב אבל בעצם אין כלום !!!!!!! או אולי הכל מבולבל....ואני לא יודעת בכלל מהיכן להתחיל...... למה החיים כל כך מסובכים ? רגע אני חושבת שאני על דרך המלך...ואופס ! הבעיות צצות כפטריות לאחר הגשם... אני צריכה לעצור את הזמן...וזה בלתי אפשרי.... כמו שאמרתי..שמשבר יגיע חודש + אחרי הכניסה לפנימיה,כך זה באמת קרה. כבר אין לי כח ואני צריכה רק זמן "להתאבל"... אבל יהיה בסדר לא ? אגב, היה לי כייף לקרוא את ההודעה שלך... :-)

אליאן יקרה, אמרת הרבה, ולא אמרת כלום... מה שהצלחתי להבין שנורא קשה לך עכשיו, והגיע המשבר שצפית... אני מקווה שלמרות שנראה לפעמים שהכל קורס ואין יותר כוח, בכל זאת את מוצאת נקודות אור, וזמן לנוח לכמה שניות מהמירוץ המטורף הזה... החזיקי מעמד... טלי פרידמן

טלי אמרו לך פעם שאת נשמה טובה:-) אם לא אז הגיע הזמן:) את באמת נשמה טובה:) אני רואה מה שאת כותבת את העדינות הסבלנות,הסובלנות והנימוס. הם באמת ראוים לציון. אני באמת מתכון לזה. תמשיכי ליהיות נשמה טובה:) כי זה מאוד חשוב ומועיל @-----)----- שבת שלום ושבוע טוב:) איתן

כיתבי יותר , אני יכולה להבינך כי יש לנו המון משותף, לא תמיד יש לי רצון לכתוב עלי , ,ודי תמיד יש רצון לעזור לאחרים , וכנראה שמתוך הכתיבה לאחרים אני מיתחברת לעצמי גם . לא תמיד אני יכולה לכתוב לאחרים , שהם לא מוכרים , ותמיד אני מצפה לפגוש את הח'ברה הותיקים ,תמיד , תמיד ,אני חושבת עליהם , (אפה אפה אתם ,,,) אני יודעת שהם נימצאים אפה שהוא ועדיין מיתמודדים ,עם אותם בעיות , ( אני מאד אשמח לשמוע על הצלחות גם ). כרגע וכבר המון שנים אני מיתמודדת ביחד עם בני ( במחלות של שנינו עם המיממסד ,עם החברה ,ועם החיים )לבד ,מיתוך בחירה או חוסר ברירה ,עם כל מה שמישתמע מכך . לפעמים אני מלאת אנרגיה ולפעמים אני לא , ,ואומר לטובת המקום הזה ,שהמון פעמים נאחזתי כאן ,ויכולתי להיות שוב בשליטה . הנה ניתקלתי בשמך במיקרה , ואני מוצאת עצמי כותבת לך מיתוך אמפטיה שיש בליבי אליך . אליאן יקרה ,מקווה שלא תאבדי את חוזקך ואת יכולתך הבלתי נידלים ,ויש לך זאת מיתוקף תפקודך כאם ואישה חכמה ,תמשיכ י הלאה בכל מחיר , ותיראי שיהיה יותר בסדר ,,קצת . שלך באחוות לוחמים ואוהבים ויוי.

בני בן 17 סובל מבעיות קשב וריכוז. הוא ילד מאוד אינטלגנטי שקת ומופנם. טופל עליידי מומחים בעקבות ניסיון אובדני לפני שנתיים. לפני כחצי שנה הפסיק טיפול תרופתי אנתי דיכאוני. הימליצו לי לתת לו ג'נקו בילובה מכוון שזה מטפל בתכום הקוגנטיבי ויכול לעזור לו לעשות "סדר בראש". שאלה : האים זה אכן נכון ? האם זה יכול לעזור לו בתכום הריכוז והקשב? האים זה יכול להזיק? תודה מראש.

הייתי רוצה להוסיף שאלה שקשורה בזה אני לוקחת בערך כחודש את הכדורים האלו האם הם באמת טובים כנגד דיכאון ? אפרת

חייבים לעבור אבחון מכיון ואפשר לטעות וליחס דכאון לבעיות הנוצרות מהפרעת קשב וריכוז ישנם אתרים העוסקים בכך באנגלית ובעברית: http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1280&cat_id=306 הטיפול בריטלין הינו עבור התופעה הנ"ל ואולי לכן יש לך הטבה בברכה.

מיטל שלום בנך סבל בעבר מקשיים משמעותיים אם הדברים הגיעו עד נסיון לפגוע בעצמו אם הומלץ על טפול נוגד דכאון נראה שלפחות איש מקצוע אחד חשב כך אנא קחי את העניינים ברצינות ותפסיקי עם השטויות של צמחי מרפא אנא קחי אותו להתייעצות עם איש מקצוע רציני שיבדוק אותו יצור עמו קשר, יקח אחריות על מצבו ועל הטפול בו (אם צריך) בברכה וצר לי אם אני נשמע בוטה עמי

ישנו אתר להורים ומבוגרים בנושא קשב ורכוז בו נתן ללמוד המון !! http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1280&cat_id=306 כאן תפגשו הרבה אנשים שכבר בדקו הכל . בברכה יורם.

התקשרתי ליועצת החוצנים וקבעתי תור ליום ראשון. אבל בלילה הופיע בחדרי יצור ירוק בעל עין אחת במרכז המצח מוקף הילה זוהרת. הוא מסר לי שאני עומד להיות מלך בממלכת ישראל שתקום. למעשה הוא חטף אותי מחדרי, לא האמנתי למראה עיני ומצאתי את עצמי מטייל עמו במרחבים הבין גלאקטיים ראיתי נופים מדהימים. הכיר לי שתי ישויות שהם בעצם יהיו העוזרים שלי מעכשיו והלאה .העוזרים הוחשתלו במוחי באמצעות ניתוח מקרוכירורגי באמצעות קרן לייזר. עכשיו אני מבין שהחוצנים הינם חיוביים בטבעם ואני הנציג הרשמי שלהם בארץ ובעתיד אני אמלוך ואתם תהיו הנתינים שלי. זהו אני אפתור לכם את כל בעיותיבם. לא תצטרכו לפנות יותר לפורום אני האמת והפתרון לבעיותיכם. מי שיעצבן אותי אהפוך אותו לחתול או כלב או עכבר. תלוי במצב רוח. אני אביא שלום לעולם. אני אגייר את המוסלמים ואנצר את היהודים. בן לדן יחליף את בוש ויצדד בגלובליזציה. לא יהיה יותר סבל בעולם אטפל אישית במדוכאים והחרדים הפובים והמתוחים. הפסיכיאטרים יצטרכו להבחן שנית אצלי ... אבל אתחשב ברקורד האקדמי הקודם. אבטל את הפסיכומטרי, החיילים יצאו הביתה כל יום שישי, אדאג להוריד את מיחירי הפיצה וההמבורגר, ואשדך בין הבודדים והעצובים. אני אביא מסר של שלום ואהבה ואזרים לכם אנרגיה חיובית שירפא את כל מכאוביכם הפיזים הנפשיים שלכם כאחד. אני זקוק לכמה סגנים\יות. מי שרואה את עצמו כמועמד ראוי שיפנה אלי. קבלת התפקיד בכפוף להסכמת החוצנים ושתי האישיות שבמוחי. להתראות שבת שלום אלי

שלום (או איך שלא אומרים את זה בחוצנית), תארת עולם כמעט מושלם, לא? בשביל מה אנחנו צריכים את זה? אם לא יהיו אתגרים, אז אין טעם בשום דבר... אגב חוצנים, מה יש לכם מהם? זה מין טרנד חדש שכזה?

שלום את להיות בחורות נחמדה.. עכשיף אתגרים "אאוט" כיף "אין". HERA לרצות להיות סגנית ? את להיות סמפטית-אופטימיסטיקאיה . זה להיות טוף טוף. HERA להפסיק להיות פיסימיסטאקאיה . hera לבוא איתנו לצלחת מעופפת לעשות טיול בין גאלקסיות.

היי אני אם לילד בן 11 הסובל מחוסר רכוז הילד מטופל ברטלין מזה שנה.תגובות או שנויים אנני רואה הילד עדין אינו מתרכז בלימודים. שאלתי היא: כמה זמן צריך לקחת רטלין כדי לראות שנויים ואם הטיפול מתמשך כבר יותר משנה ולא רואים תוצאות ,האם כדאי להמשיך או יש תחליף, כגון :תרופה טבעית ,ואם אכן קיים תחליף ,מהו?, אשמח לקבל תשובה מעמיקה . ואם אפשר בהקדם תודה מראש לוסי

אמא יקרה ריטלין הוא תשובה קלה למורים ולרופאים שימוש ממושך בתכשיר גורם להיטפשוט של הילד ואז התוצאות עלולות להיות גרועותיותר יש תחליף אלטרנטיבי לבעיה והוא טיפול בעזרת ביומגנטים טיפול אשר הוכיח את עצמו גם בילדי ובעזרתו קבלנו תוצאות פנטסטיות לפרטים את יכולה לפנות אלי 8447726-04 373888-052 בברכה אהרוני

לוסי שלום תגובה לטפול לריטלים צריך לראות מיד או לכל היותר תוך מספר ימים שנה ללא תגובה - זה לא רציני אנא פני לפסיכיאטר ילדים ניתן גם לכאילו המתמחים בטפול ב הפרעות קשב להערכה חזורת ושקילת טפול (שאינו רק תרופתי ) בהצלחה עמי

היי לפני הכל תודה על שהתיחסת לבעיתי. דבר שני: לפני כחודש בקשתי שוב אבחון אצל הפסיכיאטר לא רק שהוא לא קבל את זאת הוא גם טען שאין מה לעשות ההחלטה בידיי והמשך טיפול ברטלין תלוי בי אז בבקשה תואמר לי אם ר. מטפל מתיחס כך לנושא כה רגיש כאילו אין מה לעשות הטיפול בעצם בידייך מה נותר לי לעשות אני חושבת שלפסיכאטרים אין תשובה לגביי נושא כה רגיש וקשה לכן החלטתי על דעתי לפנות לתרופות מהטבע לפחות שהילד לא יפגע בעתיד ואז בעצם אין חזרה אני אשמח אם תציע לי רופא מומחה בתחום הטבוני תודה מראש לוסי

האם יש למישהו מידע ביחס ל :hyperic השפעות,תופעות לוואי,תוצאות בתודה מראש

דרי שלום היפריקום יש יעילות בדכאון קל ובינוני יש תופועת לואי המצוי המומלץ הוא 5% באלכוהול מומלץ לטפול תחת מעקב רופא מומלץ הערכת איש מקצוע האם זו הגישה המתאימה (אולי למשל עדיף טפול בשיחות ומאיזה סוג) בהצלחה עמי

נ.ב. הכנס לכל מנוע חפוש וחפש לפי hypericum בהצלחה עמי

אפשר לקנות את זה בארץ לאחר שניסיתי זאת אוכל לומר רק זאת: כחומר להשקיית עציצים ,זה די יקר. כפי שאמר הרופא אפשר לקבל המון אתרים הדנים בעניין , כמובו רובם פרסומות!

חברה שלי בעלת חשק מיני רב החלה לקחת 50 מ"ג סרוקסט ועכשיו אחרי שבועיים יש לה ירידה עצומה בחשק המיני וגם היא מדממת המון {מחזור לא סדיר}. יש לה גם התקפי חרדה ועצבים וחוסר מנוחה. היא גם סובלת מחוסר אורגזמה {לפני הכדור היו לה 2 אורגזמות ללא כל בעיה} הגיל שלה הוא 30. יש לי כמה שאלות. א}האים עיכוב האורגזמה יחלוף אים הזמן? ב}האים הדימום והמחזור יחזרו לתיקונם? מבקש תשובה ממומחה תודה..

שלום סרוקסט יכול לפגוע במיניות לרוב כל זמן נטילת התרופה כנ"ל מחזור עמי

תשמע.. אתה חייב לעשות הפרדה... המתח החרדה והעצבנות , זה קשור להפרעת החרדה בה מטפל הסרוקסט וזה יעבור! הקושי להגיע לאורגזמה ... הסרוקסט באמת נותן תחושה שהיכולת לגמור "קפואה" - משהו כזה.. אבל , עם ריכוז מצידה ופינוק מצידך זה חוזר ... אוקי , לאט שתיים ברצף אבל , אחת כמו שצריך. זה נסיוני

קודם כל תודה על תשובתך. ולגבי הפינוק מצידי אני גם מפרגן לחברתי וגם מפנק אותה במסג טוב וליטופים גן עדן. ומהלל אותה ואת גופה ואומר לה כמה אני אוהב את כולה. האים צריך יותר מזה?

Hi there, my name is coral, i am now in n.y.and i want to know where in m.s.n. or ander wibes in (hibrew) i can gat more to raed about: major-depression and tape pf: border-line,anti social,narcissistic and why its happen? what ages?and if its going away when? thank you! coral-you can write to my e- mail!!!

Try to find out at www.google.co.il and than type the word that you want to. or type psichology (if I'm typing it raith) and than the sign (+) and after it the word that you'r looking for. and than let it look for it.

thank you so much!!!

לאמיר שלום! אני מתנצל אם נפגעת ממני שקרתי לך סוטה מין. הפעם יצאת בזול מהמציצנות שלך אבל תדע לך שאתה עלול להסתבך. אני מבין שאתה במעין מסע להרחבת האופקים בתחום המיני. אתה מתגרה מכך שאתה שוכב עם אשה המבוגרת ממך ב- 14 ובמקביל אתה שוכב עם בחורה אחרת. אם תרגיש שעם הזמן תיזדקק למצבים חריגים יותר כדי להתגרות מינית תדע לך שאתה נכנס למסלול בעיתי. זו דעתי ,אולי אני צודק, אולי אני טועה מי יודע. אני מאחלת לך הנאה מרובה עם נשותך ומקווה שאתה לא מוותר על קונדום.

צנזור יקר או יותר נכון צנזורית יקרה:))) ככה אומרים ככה מדברים:))) אני מסכים ב 100000000000000000% אם דעתך זו. מזה אפשר ללמוד. הפחדה לא עוזרת. כי אנשים עושים דווקא. אני מקווה שפניתי אליך בלשון זכר לא פגעה בך. אם כן אני מתנצל. איתן:)

מצאתי באינטרקום... יפעת צדוק מטפלת מנוסה בתחומי הריפוי האנרגטי והרוחני. התמחות בהילינג עמוק המתבצע בעזרת ישויות מסייעות ומציאת הייעוד באמצעות קלפים, כלי תיקשור וחיבור ואני הגבוה של המטופל. 035166592 053584765

פעם אחרונה שניסיתי למצוא את היעוד שלי בעזרת קלפים יצא לי מלכה עלה שחורה... מה זה אומר עליי?

זה אומר שייבשת את הפרחים שלך כי לא נתת להם מים:))))) כרגע את המלכה. אם לא תשקי את העציצים את תהי גננה:)))) אולי זה בעצם אומר שאת כרגע כמו עלה שחור אם כל המצב. אבל בסוף תיהי מלכה. ואת האמת מגיע לך ליהיות מלכה:))) אולי תעשי פה סדר באתר:)))) תסלקי את החוצנים מפה:))) @--------)----- איתן

שלום, תוך כמה זמן אמור להתחיל להשפיע הסרוקסט?

3-4 שבועות

בד"כ שבועיים שלוש לסמינם ראשונים לרוב כשלושה חודשים למלא בהצלחה ע מי

הזכרת למטה את השיטה הזו כצורת טיפול לחרדה האם תוכל לפרט מהי השיטה מהם הראשי תיבות EMDR - תודה .

דלית שלום רצ"ב מאמר שפרסמתי לאחרונה באתר בנושא. בברכה ד"ר אורן קפלן ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני, רמת-גן טיפול פסיכולוגי באמצעות שיטת EMDR EMDR הינה שיטת לטיפול קצר וממוקד בבעיות פסיכולוגיות שונות, במיוחד בסוגים שונים של הפרעות חרדה. השיטה נמצאה יעילה במיוחד בטיפול בפחדים ופוביות, חוויות וזכרונות טראומטיים מסוגים שונים (הלם קרב, התעללות מינית או פיזית, תאונות דרכים ועוד), חרדות ביצוע לסוגיהם, התקפי חרדה (פניקה), הפחתת לחץ, הפרעות דיסוציאטיביות, ועוד. השיטה פותחה בשנת 1987 על ידי הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר פרנסין שפירו. התופעה התגלתה באקראי מתוך חוויה אישית שעברה שפירו בה גילתה שתנועות עיניים מהירות עשויות להפחית את עוצמתן של מחשבות מטרידות בתנאים מסוימים. ד"ר שפירו חקרה השפעה זו באופן מדעי ובשנת 1989 דווחה על הצלחה בשימוש ב-EMDR בטיפול בקורבנות של טראומה בכתב העת Journal of Traumatic Stress. מאז, EMDR מתפתח באמצעות תרומתם של מטפלים וחוקרים בכל העולם. מאז טופלו בשיטה מעל חצי מליון איש על ידי עשרות אלפי מטפלים מוסמכים בעולם וגם בישראל. השיטה כוללת סידרה של הליכים המאחדים מרכיבים מגישות טיפוליות שונות. מדובר בשילוב של מספר טכניקות טיפוליות מוכרות ובנוסף מספר מרכיבים ייחודיים. מטרת ההליך הוא לטפל בנושאים המטרידים שעולים בצורה ממוקדת ותוך כדי כך להשתחרר ממחשבות קשות שרודפות את המטופל לגבי אותם נושאים. השיטה יעילה הן לטיפול בטראומה ופחדים בעוצמות גבוהות כמו גם בנושאים פחות קיצוניים אבל שפוגעים באיכות החיים ורוצים להיפתר מהם. ראשי התיבות EMDR הינן קיצור ל Eye Movement Desensitization and reassessment ובתרגום לעברית, "עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים". צורת העבודה: בפגישת EMDR המטפל עובד עם המטופל על הגדרת בעיה ספציפית שעליה תתמקד הפגישה הטיפולית. המטופל מתבקש להיזכר בנושא או באירוע המטריד: מה ראה, הרגיש, שמע, חשב, חש וכו'. כמו כן הוא מתבקש לדווח על המחשבות והאמונות המעסיקות אותו עכשיו לגבי האירוע. המטפל מסייע למהלך הטיפול באמצעות תנועות מכוונות של עיני המטופל (או גירוי דו צידי אחר של המוח), בעוד המטופל מתמקד בחומר המטריד, ושם לב למה שעולה במוחו ללא כל מאמץ לכוון או לשלוט בתוכן ובתהליך עליית החומר. לכל אדם דרך ייחודית לעיבוד החומר, בהתבסס על חוויותיו וערכיו האישיים. חשוב לזכור כי אין למטופל דרך לא נכונה לעשות EMDR. סדרות של תנועות עיניים נמשכות עד שהזיכרון נהיה מצד אחד פחות מטריד, ומצד שני קשור למחשבות ואמונות חיוביות לגבי העצמי (לדוגמא: "עשיתי כמיטב יכולתי"). במהלך ה-EMDR המטופל חווה רגשות חזקים, אך בסיום הפגישה רוב האנשים מדווחים על ירידה משמעותית ברמת המצוקה. כלומר, בתהליך הטיפולי יש מרכיבים של היזכרות באירוע או במחשבה המטרידה, נגיעה בסוג המחשבות סביב אותם אירועים ובמשמעותן על תפיסת העצמי וניסיון לעצב צורת הסתכלות חדשה על כל אלו יחדיו. כל זאת נערך תוך שימוש בתנועות עיניים מהירות המונחות על ידי המטפל, דבר שמגביר את יעילות הטיפול ועל שמן גם כינויה של השיטה. יש המשייכים לטכניקה הזו הסברים היפנוטיים. מייסדי השיטה טוענים שלא מדובר כלל בתהליך היפנוטי אלא בדרך קוגניטיבית ליצור תגובה מוחית ייחודית היוצרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי, מתוך הנחה שלפחות חלק מזיכרון הטראומה נחקק בצד הימני של המוח (שאינו ורבלי ולכן המידע הנחקק בו הוא יותר אינטואיטיבי ולא-מודע). על ידי פעולת העיניים נוצר ערוץ גם לצד השמאלי של המוח (שלו יכולת ורבלית והבנה סמנטית) וכך למעשה עוברת הטראומה עיבוד. איננו יודעים כיצד EMDR עובד במדויק. החוקרים מניחים שכאשר אדם מוטרד מאוד, מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן רגיל. הטראומה יכולה לבטא רגע אחד הנעשה "קפוא בזמן", והיזכרות בטראומה עלולה להיות קשה כהתנסות בה שוב, זאת מאחר והמראות, הקולות, הריחות והתחושות לא השתנו. זיכרונות אלו הינם בעלי השלכות שליליות מתמשכות על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתקשר לאנשים אחרים, באופן שמפריע לחיי היום יום שלו. ככל הנראה EMDR משפיע באופן ישיר על הדרך בה המוח מתפקד. במהלך הטיפול מתחדש התהליך הנורמלי של עיבוד אינפורמציה, כך שבסיום עבודה מוצלחת של EMDR נוצר מצב בו הדימויים, הקולות והתחושות אינם חוזרים ופולשים כאשר האירוע עולה במחשבה. האירוע עצמו נזכר, אך הינו פחות מפריע ומטריד. לסוגים רבים של טיפולים נפשיים, מטרות דומות. עם זאת, נראה שתהליך טיפול ה-EMDR דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך חלימה או תנועות עיניים מהירות בעת שנת החלום (REM). מחקרים הראו ששנת החלום היא הזמן בו עורך מוחנו עיבוד של זכרונות ומאורעות מתקופת העירות. על כן, ניתן לחשוב על EMDR כעל תרפיה על בסיס פיזיולוגי שעוזרת לאדם לראות ולעבד חומר מטריד בדרך חדשה ופחות מלחיצה. כלומר, הטענה המרכזית הינה שהזכרון הטראומתי ממוקם באזור מסויים במוח במעין בועית שאינה מאפשרת עיבוד של החוויה ולכן היא נותרת חקוקה לאורך זמן. (מסיבה זו כנראה טיפול פסיכולוגי דינמי אינו מצליח לפוגג את החוויה הקשה). יתכן ש EMDR יוצרת סימולציה מוחית לתהליך הקורה בשינה, ומאפשר על ידי כך ליצור עיבוד ושינוי לחוויה הנפשית. התוצאה היא שנוצרת אינטגרציה טובה יותר בין התמונה הטראומתית או המחשבה המפחידה לבין המשמעות המילולית שלה, וכך ניתן "לוותר" על ספיחים רגשיים לא הגיוניים המסופחים פעמים רבות לחוויה הטראומתית (כמו למשל, "אני אשם במה שקרה ולכן אני לא שווה כלום"). מספר מחקרים מדעיים הראו ש-EMDR הנה שיטה יעילה. לדוגמא, כתב העת Journal of Consulting and Clinical Psychology פרסם מחקר שנעשה ע"י וילסון, בקר וטינקר בדצמבר 1995. מחקר זה, שכלל 80 נחקרים עם מצבי לחץ פוסט טראומטי, הראה שהנחקרים השתפרו משמעותית לאחר הטיפול ב-EMDR . מחקר מעקב הראה שהשפעה חיובית זו נשמרה לפחות 15 חודשים. מחקרים רבים נוספים הגיעו לתוצאות דומות המדגישות את יעילות השיטה ואת השפעות הטיפול לאורך זמן. אורך הטיפול: כמו בכל הערכה פסיכולוגית יש צורך בהיכרות עם המטופל כדי להבין את הרקע לבעיה. היכרות כזו אורכת בד"כ בין פגישה לשלוש פגישות. במהלך הראיון המטפל יכול לקבל החלטה האם שיטת EMDR מתאימה אכן למטופל ולבעיה. במידה ואכן השיטה מתאימה נערכות בין פגישה ל 10 פגישות טיפוליות במפגשים חד או דו שבועיים. כלומר, מדובר בשיטה קצרת מועד בה ניתן על פי רוב בטווח של עד חודש חודשיים להגיע לתוצאות. במצבים בהם הטיפול ב EMDR מתאים התוצאות מרשימות מאוד. לעיתים בעיות קשות שנמשכות שנים נפתרות תוך שעות טיפוליות ספורות. עם זאת, זו לא תרופת פלא והיא איננה מתאימה לכל מצב. ככל שהבעיה ממוקדת יותר כך סיכוי פתרונה המהיר טוב יותר. לעומת זאת, לבעיות שנגררות שנים רבות ולהן השלכות על היבטים רבים של החיים, נדרש בד"כ טיפול ארוך בהרבה. בכל מקרה, גם במקרים כאלה ניתן להיעזר בשיטה כחלק מהטיפול הנרחב. ניתן להשתמש ב-EMDR כפרק בתוך מהלך טיפול פסיכולוגי ארוך טווח, כטיפול משלים מול עבודה עם מטפל אחר, או כטיפול ממוקד בפני עצמו. ניתן לעיין בהסברים נוספים באינטרנט, למשל ב http://www.emdr.com הסבר מצויין על אופן היווצרות טראומה, השפעתה על המוח ושיטות הטיפול בה ניתן לקרוא בעברית בכתובת: http://www2.iol.co.il/alt/articles/atricle45.stm אדגיש שמטפלים רבים, ואני בתוכם, משתמשים בEMDR כחלק ממכלול שיטות נוסף ולא בהכרח כשיטה בודדת. החומר למאמר זה נאסף בעזרת פרסומים שונים של האגודה הישראלית ל EMDR.

לד"ר אורן ולאירית שלום אני שמח שמישהו העלה את השיטה בפורום כמי שטופל בשיטה זו כבר לפני 5 שנים לא בבעיות חרדה אלא בבעיה אחרת ע"י אילן שפירא מרמתישי שהוא חלוץ המטפלים בארץ בשיטה זו אני רוצה לציין כי שיטה זו עושה נפלאות עד היום כשאני צריך להחליט החלטות קשות במישור העיסקי אני עושה emdr ומגיע להחלטות נכונות ורציונליות. אני יודע גם שקיימת עמותה בנושא ואני רוצה להודות בראש ובראשונה לאילן שפירא אהרוני

תודה על התשובה המפורטת והמעניינת.

שלום רוית, הביטוי לגרש רוחות רפאים די קשה... התכוונת לטיפול שלי? אחד כזה עברתי במשך שנתיים ואולי זה באמת הזמן להתחיל שוב. לבינתיים יצרתי קשר עם תחנת אם-תינוק באיכילוב. שמעת עליהם? ניסינו לתאם פגישה אולם העניינים קצת נמשכו וחשתי שיש הקלה. יכול להיות שאני צריכה לשקול לחדש את הקשר איתם. תודה מיקי

מיקי בוקר טוב. לגרש את רוחות הרפאים אינו ביטוי קשה אם מסתכלים עליו באופן של להבין את ההשלכות הלא מודעות שכולנו עושים במערכות הקשרים שלנו בכלל ועם ילדינו בפרט. האפשרות לגרשן הינה אופטימית ומעידה על כך שהכוח בידייך לעשות זאת. באמת התכוונתי לטיפול עבורך. הפיכה לאם הינה תהליך מרגש ביותר הנחווה בעוצמות חזקות וקיצוניות, ומעורר אצל כל אחת כמעט רגישויות "רדומות". הצרוף המופלא בין אושר גדול, חרדה ובלבול- אינו פשוט. ניתן להתמודד עם השינוי הגדול שבאמהות גם בלי טיפול- אבל אפשר (ורצוי) בעיני לנצל זאת בכדי לצמוח יותר ולהגדיל את האפשרות להנאה מן הקשר החדש שרק נולד. אני מכירה היטב את המרפאה באיכילוב וקיימת גם המרפאה בה אני עובדת. העקרון דומה: המטופל הינו הקשר בין ההורה לתינוק. אני מאוד ממליצה על שתי האפשרויות או על אפשרות שלישית של טיפול פרטני. אשמח לפרט לך יותר אם תרצי. בברכה. רוית.

אני אדם כמוכם ולא נוטה לסטייה כלשהי. ואגב ]לצורך הרכילות[ אנו מזה יומיים מקורבים מאוד אינטימית והמבין יבין. מעולם לא דימיינתי עצמי עם מבוגרת ממני בכ-14 שנה. אני ריאתי את כל התגובות שלכם . רק עכשיו הכרתי מישהי בת גילי ובמקביל ]שתי חתונות בבת-אחת[.

אמיר, לא טענתי שאתה סוטה מין!!!!!!! בדיוק להיפך!!!!!!!! השאלה היא למה אתה צריך לרקוד על שתי חתונות?

חשבתי ששפטתי את אמיר לחומרה כשהצגתי אותו כסוטה מין לצרכים דידקטיים. אבל עכשיו אנחנו רואים התתיחסות מיוחדת בתחום המיני. בכל זאת הצנזור הריח משהו מסריח אצל אמיר. HERA מה יש לך להגיד עכשיו להגנתך ?

בני בן שנתיים ותשעה חודשים, נגמל מרצונו לפני חצי שנה, אך מתעקש לעשות את צרכיו המוצקים בתחתונים. נראה כי הוא בוחר לעשות כך שכן הוא מודע לבוא הצואה ואינו מוכן לשבת בסיר או בשירותים ובוחר בדרכו שלו. ניסינו כבר כמעט הכל... שתקנו ולא אמרנו דבר ונתנו לו להחליט...אבל הוא מחליט לעשות בתחתונים...הצענו פרסים מפתים...והוא נשאר בשלו..... הוא שאל אותי מספר פעמים האם אני כועסת על בחירתו ואני אמרתי שלא ושאני משאירה את ההחלטה בידו, שאלתו עוררה אצלי תהייה - האם הוא רוצה שאני אכעס ?. הגננת שלו שוחחה עימו על הנושא ושאלה מה הוא רוצה והוא אמר לעשות בתחתונים, היא הציעה לו לחזור לטיטול והוא הסכים...האם זאת בכלל אפשרות ? האם בכך לא אעביר מסר שאני לא סומכת עליו...שהרי המסר בבית הוא שהוא בוגר וגדול ושאפשר לסמוך עליו... מה לעשות ???....תודה.

אבקש לא להתייחס להודעות שלו וחבל על הזמן שלך לענות לו בכלל אפרת

לאפרת בוקר טוב. גמילה מטיטולים הינה תהליך האוצר בתוכו רגשות עזים. הוא ככרוך בתכנים של פרידה, שליטה, כעס ותוקפנות. בנך עשה עבורך את עבודת הקישור בכך ששאל אם את כועסת עליו. הוא חיבר בין קקי לכעס- מה שקורה אצל לא מעט ילדים. חשוב להבין את הכעס לאפשר את ביטויו בדרכים שונות. אין זה סותר את העובדה שאת סומכת עליו. המסר לגבי היותו בוגר וגדול צריך להכיל בתוכו גם מסר שלמרות בגרותו- הוא בכל זאת ילד, שישנם דברים שקשים לא- ובשביל זה אתם קיימים- כדי לעזור. לא הייתי מחזירה את הטיטול- כי בכך אתם באמת עשויים לבלבל אותו. הייתי אומרת לו שלוקח זמן להיגמל, ושלפעמים "מפספסים" אבל זה לא נורא- אולי בפעם הבאה יצליח יותר. נסו להיות אמפתיים לנסיונותיו. לא קל לו. בברכה. רוית.

רווית שלום - תודה רבה על העצה....

עד כמה נפוצה הנטיה לנקיון כפייתי אצל חולי הטוראט, והאם זה מאפיין מרכזי או חולי אצל חולי התסמונת?

עמיטל שלום תסמונת כפייתית שיכולה להתבטא גם בנקיון כפייתי נפוצה בטרט ובבנימשפחותיהם עמי

קראתי את מה שכתבתה לאמיר. פשוט אין מקום בעץ אז פתחתי עץ חדש:) אני חייב לציין שאתה די מרובע ומקובע במחשבה שלך. בקשר לחוק אני לא מתווכח איתך. מה שאני כן אומר שיש את זכות הפרטיות ואת זכות האדם לגופו. כפי שאמיר מתאר הוא הסתכל אומנם במטרה להציץ אבל כפי שהרה אומרת הבחורה הסכימה שאמיר יציץ. כי הרי לפי התאור שלו האור היה פתוח והיא ראתה אותו. אבל היא לא אמרה דבר ולא עשתה שום פעולה בכדי למנוע ממנו להסתכל. לדוגמה אם אתה לא היית רוצה שיציצו לך היית סוגר את החלון או את הוילון או הדלת. עצם זה שראית שמציצים לך ולא עשית שום פעולת מניעה כולל התראה לאותו אדם ואפילו תלונה במשטרה. הסימן ברור כשמש ביום בהיר שאתה מסכים שאותו אדם יראה אותך מעורטל. כי הרי אומרים "פירצה קוראת לגנב" האישה היא שכנתו והיא היתה ועדיין יכולה להזהיר או להגיד לבחור להפסיק ואפילו להזמין לו מישטרה. הגזמת בקביעתך שהבחור חולה מין. גם אני אם היתה לי שכנה שנראת טוב והיתה לי את האפשרות להציץ הייתי מציץ. כי זאת דרכם של גברים:)) אולי לא של כולם אבל של חלקם. אני שואל אותך מה רע בליראות משהו יפה?:)) אני מדגיש לראות רק אם נוצר המצב לא בכח לא בסררה ולא בכוונה תחילה של הצצה. (אם במקרה הסתכלתה בחלון וראיתה את השכנה, הרי שזה מיקרה לא כוונה תחילה) אני לא חושב ולמען האמת אני בטוח שאני לא סוטה מין. אם מישהי תגיד לי לא אז זה לא אני לא יאנוס ולא אעשה דווקא. אומנם החוט הוא דק. אבל זהו דרך העולם. ההבדל בין מעשה חוקי ולא חוקי בנושא הזה תלוי בבחורה. היא מגדירה אם זה חוקי או לא חוקי. המחוקק נתן לה את החפש להחליט לגופה. החוק קובע שאם האישה אמרה "לא" אז זה "לא" לא כאילו ולא בערך. במיקרה הזה היא לא אמרה לא. לכן לאמיר לא צריכה ליהיות בעיה. והוא גם לא סוטה. לפחות לא לפי התאור שניתן. מה שכן אמיר אם הבחורה תגיד לא אז זה לא. אחרת אתה עובר על החוק. בהצלחה איתן

לאיתן שלום רב ! ניסיתי להקצין את העמדה שלי במידה מסוימת עד גיחוך בכדי להעביר מסר לאמיר ולאחרים משכתבתי אינו מייצג בהכרח את עמדותי האישיות גם אם כך זה נראה. דיר באלק ... אנשים תמימים!!! . 20 יום השכנה תאפשר לו להציץ וביום ה21 זה יפריע לה והיא תתלונן במשטרה .אז אמיר המסכן יצטרך להוכיח את חפותו . מקרים כאלה קורים כל הזמן. הצנזור

אני מסכים איתך שדעתך קיצונית:) אבל אני מסכים איתך שעליו להיזהר. ולא רק מהמקרה הספציפי. מה אם בעלה???? הוא לא הזכיר אם קיים בעל בכלל. אני חושב שזה יהיה ממש מצחיק לראות את הבעל רודף אחריו אם מקל:)) כמו באלכס חולה אהבה:)))) בכל מיקרה הקצנת את הדברים מאוד מאוד שלא לצורך. אתה יכול לציין את הדברים שעלולים לנבוע מהמעשה. אבל אמיר ילד גדול:)) הוא יכול להסתדר לבד. ולהסתדר לבד זאת אומרת שהוא לוקח אחריות על מעשיו. זה דבר שהיית צריך להגיד. כי הוא חשוב עצם האחריות שהוא צריך לקחת. להסתבך או לא. אתה בטח יודע בעצמך, שאנשים לומדים רק מהטעויות של עצמם ולא משנה כמה שנגיד להם וכמה שאנחנו היינו שם. לכן מה שנישאר זה לציין עובדות. לתת את הכלים אם אפשר והשאר תלוי בכל אדם לעצמו. איתן

יש לנו הרגשה שאת לא לוקחת אותנו ברצינות. הסקפטיות והציניות שלך פוגעות באנרגיות שלנו. אנא שדרי בתדר אחר. אגב אנחנו מארגנים גם ארועים , חינות, בר מצוות וחתונות. מחירים מיוחדים למשתתפי הפורום!! נצלו את ההזדמות לפני שאנחנו ממריאים!!!! יאללה מותק צאי מהבאססה . תני חיוך !!!!!!!!!!!! יופי כל הכבוד הצנזור

שלום לכל החוצנים באשר הם.... בסך-הכל ציינתי שאתם לא לבד פה... אם אני גרה עם אחת כמוכם זה אומר שאני מזלזלת בכם? אגב, מה עם לוויות? כמה עולה להרים ארוע?

משום מה מישהו העתיק את השאלה שלי לגבי לוסטרל כלשונה ושאל אותה באתר self discovery. אני תוהה למה? אין למי שזה לא יהיה שאלות משלו? מה מעניינת אותו כל כך השאלה שלי? שאמח לשמוע תשובה ממי שזה לא יהיה שקרא לעצמו/ה "שושי". תמוה ביותר.

או סתם מישהו שבא לו לעצבן לא לקחת ללב :)

ואולי זאת אני? כן/לא ?????

שלום לך, עם מישהי/הו העתיק/ה את ההודעה שלך כלשונה, זו יכולה להיות מחמאה! כנראה שהניסוח שלך היה קולע, ומי שהעתיק/קה סובל/ת מבעיות כאלה או אחרות בכתיבה...

אדם זקן מאוד, שנפטר בשיבה טובה, השאיר אחריו פתק קטן, עם מסר שאני אזכור לעולם: "אם הייתי יכול לשנות, דבר אחד בכל חיי, לא הייתי משנה את הטעויות שטעיתי, את המעשים שעשיתי, הייתי משנה דבר אחד: הייתי רוצה לדאוג פחות." 60% מהמחשבות שלנו במשך היום, הן דאגות. 99% מהדאגות שמטרידות אותנו, לא מתממשות.

מה אני אומר?? היית חמודה....ונשארת חמודה !!! מה עם קצת תופים??

אני לא יודעת לתופף, מה נעשה? אתה מוכן לתופף עבורי??

פשוט מקסים! (( - :

ואחרי שחשבתי על זה, זה כ"כ אמיתי, כי הרי כל היום אנחנו עסוקים בכ"כ מחשבות מדאיגות שבעצם סתם מטרידות אותנו כשאין להם שום בסיס מציאותי...

הלוואי וזה היה נכון

את רוצה לשתף?

היי בתקופה האחרונה אני נמצא בלחץ נוראי. רופאת המשפחה אמרה לי שפרוזק מתאים יותר לבחורים צעירים מאשר סרוקסט (מבחינת התיפקוד המיני). הייתי מעוניין לדעת על השפעת הסרוקסט/פרוזק על התפקוד המיני. כלומר ההשפעה שלו על החשק המיני וההשפעה שלו על הזיקפה והשפיכה. מה עדיף (מבחינת תפקוד מיני) , הסרוקסט או הפרוזק? (כמו ששמתם לב ההשפעה של הכדורים על התפקוד המיני מטרידה אותי) בתודה מראש

אני הייתי ממליץ על "אפקסור" שלא פוגע מניסיון בתפקוד המיני

רוני שלום התגובה היא אישית והכללים האילו יש להם ערך חקלי אם החשש משמעותי עדיף בכלל להתחיל באפקסור (שגם הוא לא מובטח) בהצלחה עמי

Sunshine, למה אתה לא עוזר לי להראות ל"צנזור", שהוא בסתם מנפח דברים??? ככה אתה דואג לי :-)? תקרא את התוספת לעץ "הצנזור", ותגיד לי מי צודק. אם יש כזה דבר צדק בכלל!!!

אני, אני זה שצריך לעזור לך להראות ל"צנזור":)))) יש מישהו שמסוגל עליך????:))) אני חייב לראות את זה במו עיניי:)))) לא ידעתי שיש מישהו כזה:)))) אני צריך לדבר איתו לתת לו פרס אולי:))) אולי אוסקר?:)))) טוב אני אראה:)) להביא מקל???:) @---------)----- איתן

אני לא מצליחה להבין את ההעקשנות שלו! בגדול הסכמתי איתו, אבל המקרה הזה יוצא דופן!

יקירתי:))) אני הכנתי עץ חדש שתוכלי לריב איתו (אם הצנזור) שוב:))) ולמה את לא שולחת אימיילים סתם ככה:))) מצפה לראותך:)) @--------)---- איתן

הצנזור הזה כנראה גר בבני-ברק או 100 שערים... אחרת זה לא ברור לי!

איתן, תרשום לך את הדוא"ל שלי: [email protected]

האם יש קשר בין תגובות אלרגיות (בעיקר גודש באף) למצבי דחק?

רותם שלום תופעות עור רבות מושפעות ממצב נפשי, וניתן להקל עליהם באמצעות טיפול פסיכולוגי. כדאי לפנות לרופא לבירור יסודי של הבעיה ובמידה ואכן יש חשש שמדובר בבעיה על רקע רגשי ניתן לפנות לייעוץ פסיכולוגי מתאים. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום, רציתי לדעת מה ההבדל בין סרוקסט ל- קסנקס, איזו תרופה יותר יעילה לטיפול בחרדה ובדיכאון, באילו מקרים נותנים סרוקסט ובאילו מקרים נותנים קסנקס?

שלא תעיזי לגעת בקסנקס. אני מכור לתרופה זו 11 שנה ( ושלא באשמתי) מברר דרך להגמל ממנה. מדובר בתרופה ממכרת ממשפחת הבנזודיאזפינים. מיליוני חולים בעולם מכורים לתרופה זו ללא יכולת להגמל. כיום ישנו מגוון של תרופות חלופיות נגד חרדה ודכאון שאינן ממכרות. בהצלחה הקטור

מה העינים? איך מיתקדם? היתקשרתי אליך לברר מה מי מו אבל אשתך לא הבינה מי נגד מי תרים טלפון ....איש יקר !!!

ג'ודי שלום איפה איפה איפה הרופא שלך ? לטעמי - לא קסנקס (ממכר ולא מועיל בטטוח הארוך) לגבי סרוקסט או תרופה אחרת יש לבדוק אישית את האדם בהצלחה עמי

לא יפה "להתלבש" על עצים של אחרים... אפילו של כאלה שהולכים למטפלים מהחלל. והנה עוד ציטוט של דנה ברגר (ואני אפילו לא מחבבת אותה): "לא, אני לא בוכה, זה רק חלון זכוכית עליו טיפות זולגות. לא, אני לא נבהלת, זו רק שעה לא כל-כך נוחה" ובנושא הקרואסונים... לא תאמין איזה דברים אני יודעת לעשות... כשיש לי את המצב-רוח המתאים, אני מכינה דברים מעולים... אבל רק לאחרים... לי אסור!!!!!!!!

טוב:( ...אני לא אטפס על עצים של אחרים:))) (רק לפעמים) את האמת גם אני לא מחבב אותה:))) אבל יש לה שירים מדבקים:))) שמעת על זה ששירים של בריטני ספירס מבריחים חזירי בר באירופה:))) מעניין למה מסוגלים השירים של דנה ברגר:)))) סתאאם, לא יפה לרדת על פרנסה של אנשים אחרים:) אז תיהי כל הזמן במצב רוח:)) אולי תפתחי מאפיה או מסעדה מפורסמת:)) אני אבוא ליטעום:)) אני אשלח לך את גידי גוב מהתוכנית שלו בערוץ 8:)))) גם גן חיות וגם מסעדה.:))) יפה מאוד עסק טוב:))) הסתדרת אחותי:))) אני הרומני אשב בקופה:)))) ואת תכיני מטעמים:))) @-----)--- איתן

צריך לשים את דנה ברגר בפעם הבאה שיש הפגנה גדולה של פלשתינאים :):):) סידרת לי את החיים, אה? אם אי-פעם תהיה לי מסעדה (צמחונית כמובן...) היא תהיה למעשנים בלבד! עכשיו רוצים שבכלל לא נצא מהבית. נחמד לשחק "בנדמה לי"... זה גורם לי לחשוב על כל הדברים שישארו בגדר דמיון... אבל מה זה משנה כרגע? :):):)):):):) תגיד לי, מה לך ולרומנים? זה משהו בגנים?

דר' שלום אני נמצאת בביתי שבשרון, ובעלי מספר שיש התראה על מחבלים באיזור שלנו. אנחנו גרים בפנמיה והאיזור שלנו מאוד אטרקטיבי לפיגוע, ניתן לשמוע מסוק מרחף לא ממש מעלינו אבל קרוב. נעליתי את התרסים, את החלונות (חוץ מאחד שלא ניתן לנעול) וקשרנו את הכלב בקירבת הבית. אנחנו גרים ממש ליד הגדר. יש לנו שני ילדים צעירים ואני חרדה לשלומם. לא לחשוב על הסיכון שאנו נמצאים בו, נראה לי מוזר ובלתי אפשרי. מה לעשות? אני חשה חסרת אונים. אין לנו סורגים על הבית או כלי נשק - לא שזה היה עוזר בהכרך, ואני מרגישה חסרת אונים.

שרון כתב/ה: > > דר' שלום > אני נמצאת בביתי שבשרון, ובעלי מספר שיש התראה על מחבלים באיזור > שלנו. אנחנו גרים בפנמיה והאיזור שלנו מאוד אטרקטיבי לפיגוע, ניתן > לשמוע מסוק מרחף לא ממש מעלינו אבל קרוב. נעליתי את התרסים, את > החלונות (חוץ מאחד שלא ניתן לנעול) וקשרנו את הכלב בקירבת הבית. > אנחנו גרים ממש ליד הגדר. יש לנו שני ילדים צעירים ואני חרדה > לשלומם. > לא לחשוב על הסיכון שאנו נמצאים בו, נראה לי מוזר ובלתי אפשרי. מה > לעשות? אני חשה חסרת אונים. אין לנו סורגים על הבית או כלי נשק - > לא שזה היה עוזר בהכרך, ואני מרגישה חסרת אונים.

אני מוכן לבוא לשמור עליך.....וגם על הכלב!!!!

שרון כתב/ה: > > דר' שלום > אני נמצאת בביתי שבשרון, ובעלי מספר שיש התראה על מחבלים באיזור > שלנו. אנחנו גרים בפנמיה והאיזור שלנו מאוד אטרקטיבי לפיגוע, ניתן > לשמוע מסוק מרחף לא ממש מעלינו אבל קרוב. נעליתי את התרסים, את > החלונות (חוץ מאחד שלא ניתן לנעול) וקשרנו את הכלב בקירבת הבית. > אנחנו גרים ממש ליד הגדר. יש לנו שני ילדים צעירים ואני חרדה > לשלומם. > לא לחשוב על הסיכון שאנו נמצאים בו, נראה לי מוזר ובלתי אפשרי. מה > לעשות? אני חשה חסרת אונים. אין לנו סורגים על הבית או כלי נשק - > לא שזה היה עוזר בהכרך, ואני מרגישה חסרת אונים.

ברוכה הבאה למזרח התיכון, זה לא שאני כועסת עלייך אישית - ואני יודעת שזה לא פורום פוליטי. ואולי בכלל את ימנית. . . אבל יש להודעה הזו גם ערך תרפיוטי. אני חושבת שהיתה התנכרות של ה"צפוניים ו"ההוד השרוניים" במשך כל השנים הללו שאנחנו הירושלמים והמתנחלים התפוצצנו ונורינו יום יום ואתם . . . אתם דיברתם על שלום - והפקרתם אותנו להיות קרבנות השלום. ופרס עדיין מחפש את הזקן של ערפאת אפילו במסדרון כדי לנשק אותו. בכביש לידנו נהרגו כבר יותר אנשים משאני יכולה לספור. ובכביש בצד השני התפוצץ אוטובוס בדרכו לאוניברסיטה. ואני לא חרדה אני כבר משתעממת מלהיות חרדה! אז רק שתדעי שאני בלי רעש של מסוק לא נרדמת - התרגלתי. אני יודעת שזה מגעיל אבל זו האמת ! באיזה שהוא מקום אני כותבת דברים שלא הייתי מעיזה לומר לך בפרצוף אני באמת מגעילה - אני יודעת. ומכיוון שאנחנו אחיות אם נירצה ואם לא (כרגע לא הייתי רוצה להיות אחותי). אז אני אומר לך מהו הפיתרון לבעייה . או שפשוט תתרגלו לזה ! או שתתפקחו - ונפתור את הבעייה הערבית כמו שארה"ב הייתה עושה. וכך בעיות החרדה יעלמו. בבקשה אל תקחי הודעה זו באופן אישי!!! מצטערת .

שלום רב, כולנו מרגישים, הרבה יותר מאשר לפעמים, שאו שהמצב משוגע, או שאנחנו. וזו הרגשה נכונה, שתואמת את המציאות של ההתראות הספציפיות. ומה שאפשר לעשות, כדי לחזור לשפיות, וככל האפשר לשיגרה, זה מאד קרוב למה שאת עשית: לעשות את מה שבשליטה שלך, שיש לו סיכוי לצמצם סיכונים. יחד עם זאת, כדאי לזכור כי להסתגרות מוחלטת יש אפקט מבהיל ומפחיד לכשעצמו, כך שבמידת הזהירות הראויה, כן ראוי וחיוני לצאת, כולל עם הילדים, לאזורים שיש בהם עוד אנשים, ואשר השהות שם נעימה ומאפשרת תחושת רוגע ובילוי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שרון שלום לצערי את "נמצאת בחברה טובה" מאחר ובתקופה האחרונה החמרת המצב הבטחוני בארץ ובעולם גורמים לעליה עצומה במצבי לחץ ופניה רבה לטיפול בשל כך. חלק ממה שאת מרגישה הוא מרכיב טבעי וסביר. עם זאת, הדבר אינו מנחם כאשר הלחץ פוגע באיכות חייך. במידה ואת מרגישה שהדבר הופך לבלתי נסבל יתכן שכדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי מתאים כדי ללמוד מיומנויות של רגיעה והורדת לחץ. שימוש בהיפנוזה ובשיטת EMDR עשוי להועיל למצבים הללו. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם נטיה קלה לחשיבה קונקרטית והתייחסות למלים כאילו הן דבר מפני עצמן מצביע תמיד על מצב פסיכוטי?

יערית ממש ממש ממש לא בברכה עמי

מהי הפרעה בחשיבה אצל ילדים וממה היא נוצרת, ואיזה תרופות קימות לריפוי המחלה האם לידת ואקום יכלה לגרום להפרעה שכזואת

מהי הפרעה בחשיבה אצל ילדים וממה היא נוצרת, ואיזה תרופות קימות לריפוי המחלה האם לידת ואקום יכלה לגרום להפרעה שכזואת

שלום ד"ר התחלתי אתמול לקחת lustral עקב דיכאון קליני. התחלתי מחצי כדור ליום ובעוד שבוע עלי לעלות לכדור ליום אבל אני כבר מרגישה תופעות לואי ופוחדת שהן יחמירו. אתמול היו לי סחרחורת, תחושה כאילו שתיתי יותר מידי אלכוהול (בלא ששתיתי כלל) ושילשולים. תופעות אלו חלפו ולא היו היום. אבל מאתמול ועד עכשיו יש לי יובש קשה בפה ובעיניים שהחמיר ושאני חוששת שאם לא יעבור או חלילה יחמיר כשאעלה את המינון לא אוכל לשאת את התרופה. האם עלי לצפות שזה יעבור "כשאתרגל" או שזה יחמיר? אני פוחדת מפגיעה בשיניים ומהופעת פטריות. יש לזה פתרון? מקווה שזה לא פוגע באף אחד שאפרט, אבל גם הרגשתי שלוקח לי הרבה יותר זמן מבדרך כלל להגיע לסיפוק בעת קיום יחסי מין עם בעלי היום ואני חוששת שעם העלאת המינון זה יחמיר ואפילו לא אוכל יותר לבוא על סיפוקי כלל (וזו בעיה בהתחשב בעובדה שיציאה מדכאון תחזק את הליבידו שלי). אתמול הייתי במצב רוח מרומם בצורה יוצאת דופן זמן מועט אחרי נטילת הכדור, ולמשך כל היום. הפסיכיאטר אמר שיקח לפחות חודש להשפעה. האם תתכן השפעה מהירה יותר, כמעט מיידית? האם אסור לי לשתות אלכוהול בכלל עם התרופה (קראתי בעלון והפסיכיאטר לא אמר על זה כלום לפני) והאם מותר לקחת אופטלגין ואכמול במקביל ללוסטרל? המון תודה מראש על תשובותיך

למדוכאת הקלינית אענה על שאלותייך כללית אין לראות בזה בשום אופן המלצה רפאוית שכן לצורך זה יש לקבל את כל המידע הרלוונטי עלייך אז כללית - תקופה ראשונה רעה תתכן בלוסטרל ותרופות דומות - תכופות היא מאמזת על המשך טוב הפרעה במיניות תתכן לכל אורך משך התרופה במצב הרוח תתכנה תנודות בהתחלה לרוב סמן טוב להמשך אלכוהול לא מומלץ עם התרופות ואם כן רק בתאום הרופא שלך אין לרוב בעיה עם נוגדי כאב כללית - יש לך רופא הוועצי בו פורום באינטרנט אינו תחליף בשום צורה בהצלחה עמי

משום מה מישהו העתיק את השאלה שלי לגבי לוסטרל כלשונה ושאל אותה באתר self discovery. אני תוהה למה? אין למי שזה לא יהיה שאלות משלו? מה מעניינת אותו כל כך השאלה שלי? שאמח לשמוע תשובה ממי שזה לא יהיה שקרא לעצמו/ה "שושי". זה תמוהה ביותר.

שלום ד"ר התחלתי אתמול לקחת lustral עקב דיכאון קליני. התחלתי מחצי כדור ליום ובעוד שבוע עלי לעלות לכדור ליום אבל אני כבר מרגישה תופעות לואי ופוחדת שהן יחמירו. אתמול היו לי סחרחורת, תחושה כאילו שתיתי יותר מידי אלכוהול (בלא ששתיתי כלל) ושילשולים. תופעות אלו חלפו ולא היו היום. אבל מאתמול ועד עכשיו יש לי יובש קשה בפה ובעיניים שהחמיר ושאני חוששת שאם לא יעבור או חלילה יחמיר כשאעלה את המינון לא אוכל לשאת את התרופה. האם עלי לצפות שזה יעבור "כשאתרגל" או שזה יחמיר? אני פוחדת מפגיעה בשיניים ומהופעת פטריות. יש לזה פתרון? מקווה שזה לא פוגע באף אחד שאפרט, אבל גם הרגשתי שלוקח לי הרבה יותר זמן מבדרך כלל להגיע לסיפוק בעת קיום יחסי מין עם בעלי היום ואני חוששת שעם העלאת המינון זה יחמיר ואפילו לא אוכל יותר לבוא על סיפוקי כלל (וזו בעיה בהתחשב בעובדה שיציאה מדכאון תחזק את הליבידו שלי). אתמול הייתי במצב רוח מרומם בצורה יוצאת דופן זמן מועט אחרי נטילת הכדור, ולמשך כל היום. הפסיכיאטר אמר שיקח לפחות חודש להשפעה. האם תתכן השפעה מהירה יותר, כמעט מיידית? האם אסור לי לשתות אלכוהול בכלל עם התרופה (קראתי בעלון והפסיכיאטר לא אמר על זה כלום לפני) והאם מותר לקחת אופטלגין ואכמול במקביל ללוסטרל? המון תודה מראש על תשובותיך

מישהו כאן ממש משועמם!!!

שלום בכל פעם שאני מאבדת שליטה אני מתפשטת מעצבים כנראה בכדי לזעזע ולהרחיק ממני את התוקפים , הייתי רוצה לדעת האם אני חולת נפש (שזה לא מעיד על טיפשות כמובן). או שזוהיא דרך טבעית שהמוח שלי מוצא להשתמש בוא בעט מצוקה

שלום בכל פעם שאני מאבדת שליטה אני מתפשטת מעצבים כנראה בכדי לזעזע ולהרחיק ממני את התוקפים , הייתי רוצה לדעת האם אני חולת נפש (שזה לא מעיד על טיפשות כמובן). או שזוהיא דרך טבעית שהמוח שלי מוצא להשתמש בוא בעט מצוקה

שלום רציתי לדעת אם מישהו יכול להגיד לי בוודאות אם מיתיחסים ברצינות בצהל למילואימניקים שסובלים מדיכאון מתעסוקה קרבית?

תום שלום האם תוכל להסביר את שאלתך, בעיקר על איזה דיכאון מדובר ומתי הוא מתעורר. האם ניסית לפנות לגורם צבאי כלשהו? בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום דוקטור! בתשובה לשאלתך: אני הייתי חייל גובניק בסדיר וכיון שאני חובש קרבי בצבא אני לרוב מוצב בתעסוקה קרבית וכדומה. בכול פעם שאני מקבל צו קריאה מתחילות לי כול מיני תופעות פסיכוסומתיות וכדומה לתקופה שיכולה להגיע לשבועות ואפילו חודשים כגון: קשיי נשימה, כאבים בחזה,מיצמוצים בעיניים,פריחות בגוף,חוסר תיאבון,עצבים. ממש לא טוב ועוד מאז שאימי נפטרה ליפני כמה שנים אני חיי קצת בחרדות.בכול אופן אני חושב שאני סובל מסוג של לחץ וחרדה,אני מפחד ללכת לפסיכיאטר כי אני לא חושב שיתיחסו אלי ברצינות בצבא! אשמח לישמוע את דעתך בנושא! תודה!

שמי הילה, אני בחורה בת 23 ויש לי חבר בן 25. אנו חברים כשבע שנים והיחסים בינינו מעולים... עד שחברי מתעצבן ממשהו, שיכול להיות הדבר הכי דבילי בעולם, ואז אנו יכולים להיכנס למלחמת עולם שלישית. מעצבן אותי שהוא כל - כך עצבני ו"נדלק" כ"כ מהר. הוא מודע לבעיתו אך אינו יודע כיצד להתמודד איתה, מה גם שבשבע שנים שלנו יחד אנו רק מנסים לשנות את התכונה הזו שלו. שאלתי: האם יש טיפול או ייעוץ דרך האינטרנט (כיוון שהוא לא מוכן ללכת לייעוץ "אמיתי") אשר יוכל לפתור לנו את בעיתנו? האם יש אפשרות באופן כללי לטפל בבן - אדם חמום מוח ? אשמח לתשובתכם.

למה את מתכוונת מתעצבן ? האם הוא גם צועק ומקלל ? כי התנהגות זו נחשבת לאלימות מילולית שלעתים מהווה את המבוא לאלימות פיזית. תפני למרכז לאלימות במשפחה באזור מגוריך תתיעצי עם אנשי מקצוע, גם אם בשלב זה צעד זה נראה לך לא במקום ומיותר. יתכן יתן לך פרספקטיבה ביחס לעתיד לבוא במידה והחבר שלך לא יקבל את הטיפול לו הינו זקוק בזמן. קחי לתשומת לבך את דברי ,אני יודע על מה אני מדבר.

הילה שלום אני מצטרף להודעה הקודמת שחשוב לבדוק את הדברים כעת ולשנות אותם. אינני יודע עד כמה התפרצויות הזעם חריפות, ורק את יודעת במה מדובר. זה עלול להוות בעיה בהמשך הדרך ואני בהחלט מסכים איתך שכדאי לפנות לייעוץ ולהתמודד עם הדבר כעת. אני לא בטוח שכדאי לשלוח את בן זוגך לטיפול לבדו, יתכן שכדאי דווקא לפנות לייעוץ זוגי שכן הבעיה איננה רק שלו אלא קשורה ליחסים ביניכם. במידה והוא ילך לבד התמונה תהיה חלקית וכך גם הפתרון. זה לא פוסל שבהמשך תוכלו להיפגש בנפרד עם הפסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן

כן ....לעזוב אותו לפני שיהיה מאוחר....ילדים....מכות...וכו העיקר שלא תיהי בסביבה!! לא מאמין שאופי אפשר לשנות....

אני גם מאוד מאוד עצבני ואין לי אלוהים אבל עד האישה והילדים!!!

שלום, אני בת 28, נשואה. לפני כשנה בעלי עבר לעבוד כמאבטח במקום העבודה שלי - אני סידרתי לו את העבודה. יצרתי קשר חברות קרוב מאוד עם הבוס שלו. בהתחלה רק היינו משוחחים על דברים שהציקו לנו, בעיקר עם בני הזוג. הקשר התחזק, ויום אחד, כשבא אלי לבית, ללא ידיעת בעלי, התחלנו לשלוח ידיים זה לזו. עצרתי אותו בשלב מסויים, ובתשובה לשאלתו "למה?", אמרתי כי שנינו נשואים וזה יכול להגיע למקומות לא רצויים. אחרי כמה ימים נסענו ביחד לעיר אחרת, ובערב המשכנו מאותה נקודה בה הפסקנו. לא קיימנו יחסי מין מלאים, אבל בהחלט "התמזמזנו" כהוגן. מאז אנחנו עושים זאת מידי פעם, לעיתים אפילו בעבודה. בשלב מסויים הוא יצא למילואים לחודש, ושוחחנו בטלפון כל יום קרוב ל-4-5 שעות ביום. תכננו מה נעשה ביחד כשהוא יחזור. כשחזר, במשך שבוע הכל היה בסדר, ואח"כ החלה התרחקות גדולה מצידו. לא הבנתי למה, וכששאלתי, אמר שהוא עסוק. לפני כשבועיים קיימנו שיחה, בעקבות אמירה שלו אני מתחמקת ממנו, מה שהיה נכון, כי סירבתי לקיים עימו יחסי מין כלשהם, ללא החברות שהיתה בינינו בעבר. שוחחנו והחלטנו כי נוצר בינינו קרח שיש לעבוד ביחד על הפשרתו. תיככנו לבלות ביחד, כדי לשבור את הקרח ולשוחח כמו בעבר. זה לא יצא אל הפועל. כל הסיפור הארוך הזה נועד רק להסביר את המצב שהיה. כיום, והאמת שזה מאז שיצא למילואים, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ולפנטז על סיטואציות מיניות בינינו. אני כל הזמן מוצאת את עצמי מחפשת סיבות לשוחח עימו, לראות אותו, ולהיות איתו (גם אם זה אומר להציע לו הצעות מיניות). הוא מצידו מגיב כשמתאים לו, ולא יוצר קשר מיוזמתו. בתקופה שהתרחקנו זה לא היה ככה, ועכשיו, אחרי השיחה שהיתה לנו זה, ואחרי שבילינו ביחד, אני שוב לא מצליחה להפסיק ולחשוב עליו או לפנטז. זה נאוד מפליא אותי, כי בד"כ אני מאוד שולטת בעצמי, ולא מאבדת שליטה. הפעם זה פשוט לא עובד. אנילא מצליחה לחשוב בהיגיון כשאני איתו. כל המחשבות והרציונל נעלמים, ונותר רק הרגש, והוא חזק! מה קורה לי? איך זה שאני מאבדת שליטה ומתנהגת כמו, תסלחו לי, אבל ממש כמו בחורה שוטה שלא שולטת בעצמה. לעיתים אני ממש נבוכה מהנסיונות שלי לקבל ממנו תשומת לב. אני אוהבת אותו, אבל לא כבן זוג, רק כחבר. אני נהנית לדבר עימו לבלות עימו, אבל עדיין לא מצליחה להבין מדוע אני מתנהגת כך. עכשיו, אם הצלחתם לקרוא את כל האורך הזה, יש למי מכם עיצה? עזרה? תודה רבה

ערפל שלום את מתארת בעיקר את יחסיך עם החבר מהעבודה. כדרך אגב סיפרת שהוא הבוס של בעלך ושאת סידרת לו את העבודה. למעשה כשאני קורא את הודעתך, נראה כאילו המידע על בעלך כלל לא רלוונטי. עם זאת, אולי דווקא שם קצה החוט. מה קורה ביחסייך עם בעלך? אין ספק שהקשר הרומנטי שפיתחת קשור למה שקורה בבית, ובעיקר לאור המשולש שנוצר במקום העבודה. אם את מרגישה שאת מסתבכת, אולי כדאי לפנות לייעוץ. אין פה רק שאלה של נאמנות לבן הזוג. יש כאן שאלה לגבי עולמך הרגשי כיום ומה חסר לך. אולי את מתמקדת באשמה שאת חשה וכיצד את "מאבדת את הראש". אני פחות מוטרד מהחלקים ה"מוסריים" שאותם את מדגישה, זה אולי מכסה על ההתמודדות היותר מסובכת מה קורה באופן כללי בחייך וכיצד תוכל לפעול כדי לא לאבד דברים נוספים ומשמעותיים בדרך. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, תודה על התשובה. אתה צודק. מערכת היחסים בינינו התחזקה ונהייתה אינטימית יותר, כאשר אני ובעלי חווינו בעיות במערכת היחסים והתרחקנו מאוד זה מזו. בתקופה האחרונה, אחרי שיחה קשה שהיתה לנו, היחסים השתפרו מאוד, ומאוד התקרבנו שוב. אפשר להגיד שחזרנו כמעט ליחסים הקרובים שהיו בינינו לפני ההתרחקות. שנינו גם יודעים מה היתה סיבת ההתרחקות, וכיצד אנחנו נמנעים ממצב כזה שוב. כשחזרנו ליחסים קרובים, התרחקתי מהבוס שלו. האמת היא שגם ציפיתי ממנו ליותר במערכת היחסים שלנו, וכשלא סיפק זאת כעסתי עליו, ולכן היה לי קל יותר להתרחק ממנו. כך זה היה עד שהוא בא וביקש לשוחח על ההתרחקות בינינו ומה קרה לנו. היום אני במערכת מאוד קרובה עם בעלי, אבל גם, במקביל, בקשר עם הבוס. עניין נוסף הוא שבעלי הוא החבר הראשון שלי, והקשר עם הבוס שלו מהווה מעין התנסות במערכת אינטימית נוספת, אחרת לחלוטין. כך שיש פה גם עניין מסויים של סקרנות (ולא לחינם אומרים שהסקרנות הרגה את החתול...). היתה לי אפשרות לסיים את הקשר עם הבוס, אבל לא עשיתי זאת, ובחרתי להמשיך את מערכת היחסים. האמת היא, שלא ברור לי למה. יש הרבה דברים שאני יכולה לשוחח עם הבוס עליהם, אבל לא עם בעלי, למרות שעכשיו אני מנסה יותר ויותר לשוחח עימו עליהם, ורואה שזה כן ניתן. כנראה שזה מה שהיה חסר לי במערכת עם בעלי - החופשיות לשוחח על הכל, וקבלת הרבה חום ומגע (וזה משהו שאני צריכה בכמויות, ואף פעם לא שובעת מזה (תוצאה של ילדות שבה חשתי בודדה בעולם)). הוא מצידו מנסה לספק את הצורך הזה, אבל כמו שאמרתי, זה לא תמיד מספיק.

מצאתי באינטרנט... ישאלה שולה: מטפלת ברפואה משלימה בעזרת רופאים שהגיעו מהחלל החיצון. נשמע מוזר? אולי אבל זו האמת. יש לי צוות של עשרה רופאים שהגיעו מפלנטות שונות מהקוסמוס,כל אחד מהם מןמחה למשהו כמו: רופא כימאי,גיקולוגית, פסיכולוגית, כלי דם ועצבים ואנדוקרינולוגיה וכ"ד. ניתן לראותם לכל בעלי יכולת וראיה על חושית טלפונים: 046953596 04695433 נידד 053750693 שולה מעבירה סדנאות וראיה על חושית ותיקשור. מיוחד מלמדת את השימוש במרכבה!!! הסדנאות מועברות באמצעות אנרגיות גבוהות אפילו מעל החוצנים -תום של פסגת האין סוף.

יש לי כבר חוצנית משלי בבית - צריך לפגוש את אחותי בשביל להבין.

משוגעת:)))) אני רואה שבכל זאת לא איבדת את חוש ההומור שלך:)))) @-------)---- איתן

אני ממליץ בכל פה על המרפאה אני בעצמי שלחתי את החוצנים לרפא אתכם - במיוחד את החוצן הגניקולוג. נ.ב. פורום בריאות הנפש או לא???

אלוהים יקר, איפה לעזאזל אתה נמצא? לא אכפת לך שהרב שך גוסס? וכמו שכבר ציינתי, יש לי כבר חוצנית פרטית.

הייי, מה שלומך? שלומי טוב משתפר, אז ככה אם ירצה השם ובעזרתו אני מתגייסת עוד חודש. ופתאום הפחד נהפך להיות חלק בלתי נפרד מימני, האמת שיש מימה להבין אותי הפחד לחזור אחרי 4 חודש של מנוחה לחזור לבדידות להרגשה שלא שייך לא רצוי וכו... הפחד הזה גורם לי להשתתק איתן, כול כך קשה לי להסביר את העובר אלייי כן אני באמת לבד ללא יחס מחברה. וכמו שפעם ציינת לשתף אנשים במקרים שלי..לפעמים אני מרגישה שזה לא מענין אותם ... וגם המון המון המון פעמים שאני יושבת על יד מישהיא יש שתיקה כזו מתמשכתתתת, ואז ההרגשה בטח היא ככה אליי כי אין לה כוח לשוחח איתי. תמיד אני רואה תשלילי אני לא מצליחה אחרת. איתןןן הפחדד הפחד הזה להיות בצבא לבד מנודה לא עם כולם....קשה יש לך טיפ מהנסיון שלך לתת לי?? ועוד דבר רשמת לי שאני צריכה להיות גאה ביופי המראה שלי, ותשובתיי היא הייתי מעדיפה להראות הפוך ,רע לי אם זה שבנות חושבות שאני סנובית בגלל זה ואז מתחילות אם היחס המגעיל שלהם כלפייי... הרבה פעמים אני מראה קשיחות סנובית סגורה, לא מתוך זה שאני יותר מהם, לא לא לא,להפך אני מפחדת מדחייה או מפגיעה כמו מה שהיה עד כה מהעבר. והם רואים אותי בעין אחרתתתת,בגלל זה היופי אני רואה כדבר מכשל אותי, לצעריייי אייתן מחכה לך ולתשובתך תודהההה גלית

חברתי היקרה:) אל תפחדי אני כאן אם תירצי או באי מייל [email protected] את פותחת דף חדש. שצריך ליהיות יותר טוב בשבילך. אל תצטערי על זה שאת יפה. יש אנשים שמקנאים. אבל אם את היית במקומן אולי גם את היית מקנא ביופי. לכל דבר בעולם יש יתרונות ויש חסרונות. ומה שיש לך תילמדי לקבל ולהעריך גם אם את חושבת שזה לא שווה. כי הכל שווה. צריך לקבל מה שיש ולנצל אותו לטובתך. כי כך נוצרת ואם זה תיחיי את סוף ימיך. השתיקה שאת מתארת. זה ממבוכה מהפחד שלך שמשתק אותך. את צריכה להרגע לנשום עמוק ואז להציג את עצמך ולשאול משהו או להגיד משהו כדי שהצד השני יגיב. לדוגמה אם את בבק"ום ובא לך לדבר אם מישהי. אז תישאלי מאיפה היא בארץ. איזה קורס היא אמורה לעשות וכד'. ותיראי לבד איך השיחה מתגלגלת. גם אני אם אני נמצא באיזה שהוא מקום ובא לי לדבר אם מישהי, אז לפי המקום ומה שקורה בשטח באותו זמן אז אני שואל ואומר משהו. ואז אני רואה או יותר נכון שומע איך הדברים מתגלגלים. ולפי זה אני מגיב. אם לדוגמה היא לא מתיחסת ומרימה את האף. אז הבנתי את הרמז ואני לא ממשיך לדבר איתה. אם היא מגיבה אז אני מתעניין או שואל יותר. הכל בהתאם לנסיבות. תבחני את עצמך כל הזמן. ותיראי מה קורה. ככל שתנסי יותר יהיה לך יותר קל. אנשים בד"כ לא מענין אותם לצערי לשמוע יותר מידי מאנשים אפילו אם הם שואלים מה נשמע? הם לא מתכונים לשמוע את סיפור חייך. אנשים שאת רוצה לשתף יותר זה אנשים שמוכנים להקשיב. וזה בעיקר חברים קרובים. שמתוקף תפקידם מקשיבים יותר. או אנשים שיש להם סבלנות. כמוני:)) (מצטער על הצניעות) או פסיכולוגים. אל תיתיאשי ואל תפחדי. את יכולה ליהיות חזקה. תתחילי לסמוך על עצמך. ולנסות שוב ושוב. אני מאחל לך בהצלחה ואני כאן או באימייל. ואני מאוד ישמח לשמוע או לשם דיוק לראות אותך כאן. והיום אני נורא נדיב:))) אז: @-------)------ בחברות איתן

מי רשאי לכנות את עצמו פסיכוטרפיסט. האם עובדת סוציאלית שלא עברה הכשרה בפסיכוטרפיה יכולה לכנות את עצמה כפסיכוטרפיסטית ולקבל פציינטים לטיפול בקליניקה פרטית.

מי שיכול להציג תעודה של מטפל בפסיכותרפיה.

הייייייייי, מה נשמע? אצלי משתפר, תראי זה נורא נכון מה שסיפרת לי להמשיך הלאה ,אבל הפחד מפעם רודף אחריי, תביני תמיד הייתי כאחת כזו בודדה מנודה וכו... לכן קשה לי מאוד קשה לי להבין שמישהו יוכל לאהוב אותי או להיות חבר אמיתי. כן אני מרגישה בימים אלה נורא רע. והגיוס מתקרב,קורה לי המון פעמים:מהפחד, ומהטראומות אני נורא מפחדת .שזה שוב יקרה אז אני מתגוננת על עצמי בכך שאני משדרת קשיחות, סנוביות ויותר מכול אני לא רוצה להכירם שלאא אחריי זה יפגעו ביי כמו כולם. ואז מה שקורה פה התנהגות כמו שתיארתי מרתיאה אנשים ואנשים מתרחקים אני מודעת לבעייתי שגורמת ניתוק מחברים. אחת, מה לעשות אייך בצבא יוכל לשנות התנהגות שכזו.... אני מפחדת לתת להכיר אותי שאני לא הפגע ובכלל יותר גרוע אני אפילו לא מתקרבת לאנשים מפחד מפגיעה דחייה, משהו שהיה לפני שלוש שנים מאז עברתי בית ספר ובכלל בכלל לא קישרתי אם הילדים הייתי במעגל סגור סביב עצמי... אז זה לא בדיוק נחשב כי לא נתתי הזדמנות לעצמי???נכון??? אך עם הכול עדיין הפחד להיות לבד הריי תמיד הייתי ככה אחת שהיה לך יום מקסים שבמלאו אוהבת נטעעעע

לנזבורה כתב/ה: > > הייייייייי, מה נשמע? > אצלי משתפר, תראי זה נורא נכון מה שסיפרת לי להמשיך הלאה ,אבל > הפחד מפעם רודף אחריי, תביני תמיד הייתי כאחת כזו בודדה מנודה > וכו... > לכן קשה לי מאוד קשה לי להבין שמישהו יוכל לאהוב אותי או להיות > חבר אמיתי. כן אני מרגישה בימים אלה נורא רע. > והגיוס מתקרב,קורה לי המון פעמים:מהפחד, ומהטראומות אני נורא > מפחדת .שזה שוב יקרה > אז אני מתגוננת על עצמי בכך שאני משדרת קשיחות, סנוביות ויותר > מכול אני לא רוצה להכירם שלאא אחריי זה יפגעו ביי כמו כולם. > ואז מה שקורה פה התנהגות כמו שתיארתי מרתיאה אנשים ואנשים מתרחקים > אני מודעת לבעייתי שגורמת ניתוק מחברים. > אחת, מה לעשות אייך בצבא יוכל לשנות התנהגות שכזו.... > אני מפחדת לתת להכיר אותי שאני לא הפגע ובכלל יותר גרוע אני אפילו > לא מתקרבת לאנשים מפחד מפגיעה דחייה, משהו שהיה לפני שלוש שנים > מאז עברתי בית ספר ובכלל בכלל לא קישרתי אם הילדים הייתי במעגל > סגור סביב עצמי... אז זה לא בדיוק נחשב כי לא נתתי הזדמנות > לעצמי???נכון??? > אך עם הכול עדיין הפחד להיות לבד הריי תמיד הייתי ככה > אחת שהיה לך יום מקסים שבמלאו אוהבת נטעעעע

היי נטעלוש! אני חושבת שמבלי לשים לב, כבר נתת בעצמך תשובה - לפחות חלקית - לשאלה שלך איך להתקרב לאנשים. את כבר יודעת בעצמך מה לא צריך לעשות, מה מרחיק ומרתיע אנשים - דהיינו התנהגות שמתפרשת כקשיחות וסנוביות. אז הנה, המפתח בידייך: תנסי לא לשחק אותה קשוחה - ואני יודעת שזה לא קל אחרי שהתרגלת להתנהג כך במשך תקופה ארוכה. אבל תנסי - ותראי שזה עושה את שלו! ואם כבר מדברים - אז אין לך מושג כמה שאת כל פעם יותר ויותר מזכירה לי את עצמי, לפעמים נדמה לי ממש שאת הראי שלי! גם לי היתה תקופה שהייתי סגורה כמו כספת ונראיתי קשוחה וממש אנטיפתית. ואני חושבת שבסך הכל זוהי תגובה טבעית ביותר לטראומה . אבל לאט לאט החומות נפלו - אולי זה הזמן, ואולי זה הטיפול - ופתאום אני מוצאת את עצמי פתוחה, מדברת על הרגשות שלי (כמובן, לא עם כל אחד ולא על כל דבר - אבל כאן אני סומכת על השכל הישר שלך שתדעי לסנן!) - וראה זה פלא - שום דבר לא קורה! אבל העיקר - במקום עבודתי פגשתי לפני כ-15 שנה בחור, שכל הזמן היה קורא לי "הקשוחה", וממש חשש מפני. היום הוא אחד מידידי הטובים והאמיתיים ביותר, קורא לי "נשמה", מספר לי הכל על עצמו, לפעמים אפילו פרטים אינטימיים, וגם אני מאוד גלויה ופתוחה איתו. ומעל לכל - הוא התגלה כחבר אמיתי שנותן כתף בשעת צרה! יותר מזה אני לא יכולה לפרט כי אני לא רוצה לחשוף את זהותו. בכל אופן אני חושבת שהמסר שלי ברור: אנשים בהחלט משתנים, מערכות יחסים משתנות, וחברויות באמת מופלאות יכולות לצמוח מהמקום הכי לא צפוי שיש! ואם זה קרה לי - אין סיבה שזה לא יוכל לקרות גם לך! כל טוב ואל יאוש - מחזקת אותך כל הזמן! נזבורה

היכן ניתן לקבל מידע בנוגע לטיפול קוגנטיבי? וחשוב יותר - מטפלים בשיטה זו? אם אני רוצה מטפל בשיטה מסויימת (התנהגותית למשל) - היכן אוכל לאתר אותו???

שני שלום אני מתמחה בטיפול קוגניטיבי כך שאוכל לנסות ולענות על שאלותיך. נסי לכתוב במה מדובר ובאיזה שיטה את מעוניינת. אוכל להפנות אותך במידה ואני מכיר מטפלים באזור מגוריך. בברכה ד"ר אורן קפלן

בוקר טוב. שאלתי אותך שאלות נוספות במקום בו שאלת. אשמח לקבל תשובות. תודה. רוית.

יש לי ילדה קטנה (בת שנתיים) שטרם נגמלה בעצמה התחלנו לה את הגמילה בעצמנו (ההורים) האם זה נורא בשבילה? או להמתין לה שתתבגר עוד? מחכה לתשובה תודה

לאורלי שלום רב. בגיל שנתיים עדיין קצת מוקדם לדעתי ליזום גמילה. בדרך כלל בסביבות הגיל הזב (+-) ועד לגיל 3 הצורך וההבשלה הינם מצד הילדים. גמילה מוקדמת מידי עשויה לעורר קשיים- אותם ניתן למנוע ע"י הקשבה למוכנות הילד. מדוע התחלתם גמילה? האם הילדה הראתה רצון לכך? באיזה שלב אתם? תודה. רוית.

רוית שלום בתי כבר לא רוצה את הטיטול אחרת לא היינו מתחילים את הגמילה הנ"ל וכשהיא עושה את צרכיה היא מיד אח"כ מורידה את הטיטול אנחנו כרגע בשלב שהיא התחילה להרגיש את הצרכים לפני שהיא צריכה לעשות אך משום מה היא עושה בתחתונים או לעיתים נדירות היא יושבת על סיר. אבל מודיעה שהיא עשתה על-מנת שנחליף לה אודה לך על הצגת שיטה אחרת תודה אורלי נ.ב האם שמעת על מקרה של ילד/ה שחש נמלים בגופו?? אודה לך על תשובה מהירה

לאורלי שלום. אין לי "שיטה" לגמילה. הדבר משתנה מילד לילד. לפי דברייך נשמע כי ביתך בדרך הנכונה. נדרשת סבלנות לתהליך. יש ילדים העושים זאת מהר ויש איטיים יותר. מה שחשוב זה לזרום איתה מבלי לכעוס ולהבין כי זהו תהליך לא פשוט וקל כמו שנדמה. הפיכתו לטראומטי עשויה להיות בעלת השלכות רבות. חזקו אותה על כל הצלחה וסיפגו את האכזבות מבלי ליחס לכך כשלון שלה או שלכם. לגבי הנימול שאת מתארת- חסרים יותר פרטים. מה שהייתי מציעה זה להתייעץ עם נאורולוג ילדים. בברכה ובהצלחה. רוית.

בוקר טוב. עניתי על שאלותיך. אשמח לענות על שאלות נוספות במידת הצצורך. בברכה. רוית.

הי רוית, שמחה שחזרת. היה פשוט תענוג לקרוא את תגובתך. נתת לי הרבה חומר למחשבה. אכן, פרידות הוא נושא גדול ומורכב עבורי. יש גבול כנראה למודעות העצמית...לא חשבתי על מה שאני מביאה מתוך חוויותיי שלי לפרידה מבני וליחסיי עימו בכלל. באמת חלפה תקופה מאז שכתבתי אבל עדיין נותרו דילמות... כנראה שיישארו תמיד. את המטפלת עזבנו כשבוע לאחר מכן- היא צלצלה מיוזמתה שנבוא לקחת אותו לאחר שעה של צרחות נון-סטופ - ובזה למעשה תם הקשר. זה היה סביב גיל ארבעה חודשים של בני. אני לא יודעת אם בגלל זה או שסתם עברנו חודש קשה אך עד גיל חמישה חודשים - היו התקפי בכי בלתי מוסברים שלשמחתי קצת עברו. ומאז ועד היום - תמלא לו חצי שנה בשבוע הבא - הלילות פשוט סיוטיים (יקיצות תכופות - הלילה לדוגמא הוא התעורר כל שעה - 'על השעון'). שאלתי היא האם אלו גילאים 'מועדים לפורענות'? את סגורה על העניין של סבירות נמוכה לטראומה?! מאז בהרבה מצבים הוא נרגע רק אצלי (אפילו לא אצל האבא המקסים שלו) והתקפי הבכי המפורסמים מהמטפלת חוזרים גם אצל הסבים והסבתות כשאני לא בסביבה. לקחתי החלטה - החלטתי לא להגדיל את היקף המשרה, כך שאני יוצאת רק פעם אחת בשבוע לעבודה ואז הוא נשאר עם אבא וקצת עם סבתא. האם אני עושה לו טוב בכך שהוא כל הזמן עם אמא או שמא המעבר אח"כ לכל דמות מטפלת אחרת (ולא חשוב באיזו מסגרת) תהיה קשה עוד יותר? יצא קצת ארוך...אני מוכרחה לציין שחיכיתי לשובך. תודה מקרב לב. .

למיקי שלום. תודה על המחמאות. לגבי הקשר עם תינוקך- אני לא יכולה בוודאת לשלול טראומה. כנראה שאתם עברתם טראומה מעצם אי ההצלחה עם המטפלת- וזה קורה להרבה הורים. אחר כך נוצר מן מעגל סגור של חרדה- חוסר אמון- הגנת יתר. גם זה עשוי ליפול על מלכודות קודמות ועתיקות ימים- שרובנו איננו מודעים אליהן. אולי שווה לשקול טיפול על מנת לגרש את רוחות הרפאים מחדר הילדים? (זה לא ביטוי שלי- כי אם של מטפלת שאני מאוד אוהבת את גישתה...) מה דעתך? ביי. רוית.

לילה טוב לכולכם, קראתי את כל ההודעות שהשארתם לי... מצאתי את עצמי במצב שהכי חששתי ממנו - חסרת יכולת להגיב! עד עכשיו היו לי המילים, ועכשיו? נשארו רק המעשים. אני לא רואה את עצמי מתאבדת הלילה, אבל חוץ מזה, אני עושה כל מה שאפשר... אז לא התעלמתי ממה שכתבתם. אני לא מנסה להתכחש לאמיתות של רותי, או לחיוכים של איתן, או להתעניינות האמיתית של noname וליהי... פשוט אין לי מילים. אני צריכה למצוא ולארגן אותן מחדש. זה לא אומר שלא אהיה פה בכלל, פשוט יותר כצופה מאשר משתתפת... ואולי זה יעבור מחר, ואולי זה ימשך זמן מה. קטונתי מלדעת. אז שוב לילה טוב, HERA.

הרה יקרה, אני לא יודעת מה עובר עלייך, את קצת מסתגרת בתוך עצמך, שוב, זה לגיטימי. אני שולחת לך הרבה חום וקצת כוח מהקצת כוח שיש בי, שיהיה לך לילה טוב ויום קל מחר, :-) ליהי.

מאוהב בך נואשות.

HERA, סליחה, יש לי הרגשה שזאת קצת אשמתי, אולי נגעתי בדברים שלא הייתי צריכה לגעת, כתבתי אותם מהמקום שלי, בשבילך אבל גם בשבילי. מצטערת. מקווה שאני אמשיך לראות אותך פה, מבטיחה לא להתערב יותר. רות

שלא תעיזי לחשוב שיש לך אשמה במשהו ממה שקורה עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

רותי, את עדיין כאן?

בוקר טוב לך אל תרגישי לחוצה ואם לחצנו אני מתנצלת בשם כולם. קחי לך את הזמן, ואני מקווה שתחזרי. בינתיים אני מקווה שהיום יעבור בסדר, אני.

עדייו כאן. לא עשיתם שום דבר לא בסדר. באמת שלא.

:)))) אנחנו רוצים שתחזרי. אנחנו רוצים אותך כאן איתנו. גם אם זה בתור צופה. אני אמשיך לטעת עצים. ואני אחכה לתשובה ממך. לחיוך שלך:)))) אני ראיתי שרות מתנצלת. ואין לה סיבה. כי כולם כאן רוצים לעזור לך. וגם אם לא, את בחורה חמודה מצחיקה ומוכשרת. ואי אפשר להתעלם ממך. את צריכה זמן תיקחי כמה זמן שאת צריכה. אנחנו כאן. אנחנו מקוים שתחזרי מהר:)) @-----)--- איתן

אם הייתי יודעת לבכות, הייתי עושה את זה עכשיו... אני ממשיכה לעקוב אחרי מה שקורה פה... עוד לא נעלמתי לחלוטין (חבל, לא?)

נוניים יקירתי:) קודם כל תיראי את תשובתי אליך בדף 453. דבר שני תסבירי לי אם את יכולה.למה או מאיפה כל העצבות שבך? למה או האם יש סיבה לזה שאת קוראת לעצמך נוניים ולא בשם אנונימי אחר? והאם אני יכול לשמח אותך איך שהוא?:))) אולי פרח @----)---- או משהו טעים @ (שטרודל (תפוחים או שוקולד)) או אולי קפה או שוקו??:)) אני אשמח מאוד לראות אותך מחייכת :)))))) ככה. איתן

גם אני רוצה פרח :-)), שיהיה לך יום טוב. רות.

רות:) מה את עושה בשעות כאלו מוקדמות? תלכי לישון:))) אני לא אקפח אותך:))) אפילו תקבלי שני פרחים על התשובות היפות שלך:)) למרות שמגיע לך הרבה יותר:))) @-------)---- @---->--- @------)---- איתן:)))

הנה פרחים ליום חמישי:))) @-------)---- @---------)---- @--------)---- יום מצוין לך:)) איתן

בוקר טוב תודה על הפרח דווקא "עצבות"? מכל התחושות שקיימות אצלי דווקא זו אחת שלא כל כך נמצאת שם. עצבות זו תחושה מובנת, מורגשת שמראה על בגרות נפשית ובשלות רגשית. לדעתי, בסופו של דבר היא אמורה להחליף תחושות כמו כעס או חרדה וללוות לכל החיים כשהיא נוגעת רק לעיתים-כאב שהתבגר. קפה נשמע מצויין אבל אני בטוחה שאני מכינה יותר טעים:-) בוקר, אני.

בוקר מצוין:) א. מה רע בכעס וחרדה? אלו תחושות טיבעיות. העצבות מקומה במקום מונח. העיניין הוא שצריך להכניס פרופורציות לדברים. ב. לא ענית לי על השאלה השניה בקשר לשמך. ואני לא אתן לך להתחמק:))) ואני עקשן:) ג. אני שמח לראות שאת גם מחייכת. ד. קשה להודות:))) אבל בקשר לקפה כנראה שאת צודקת. כי אני בד"כ שותה או מיים או שוקו. ככה שקפה זה לא הצד החזק שלי:))) וחץ מיזה קשה לצייר כאן כוס קפה:) אז תיצתרכי להסתפק בפרח:)))) @--------)---- איתן

הנה פרחים ליום חמישי:)) בכל זאת אני מתעקש לדעת את שמך לפחות:))) אם בא לך ליהיות דיסקרטית אז תישלחי לי לאי מייל. [email protected] נשבע לא לגלות בשום תנאי. אפילו אם יענו אותי:))) @-------)--- @--------)----- @-------)---- איתן

שלום! בעלי נוהג במוכנית למעלה מ-15 שנה ללא . ונהיגתו נחשבת לנהיגה טובה ללא עברות וכד' אך בשנים האחרונות פתאום באמצע נסיעה במיוד בכבישים שהוא לא מכיר ו /או בשעות החשכה הוא נתקף בפחדים סיעה קרה בכפות הידים. המכוניות שנוסעות מולו בנתיב השני הוא רואה אותם כאילו הן נוסעות מולו ומתנגשות בו. וכן הוא נתקף בחרדה קשה עד מצב של עצירה ואי יכולת נהיגה. שאלי היא ה אם נתקלתם בסוג של חרדות והתקפים כאלו ומה הטיפול תודה תודה רבה אני ממש צריכה יעוץ ובנושא זה....

אירית שלום מה שאת מתארת מדאיג מאחר והתקף החרדה באופן האמור עלול לגרום לתאונה. אני ממליץ להפנות את בעלך לייעוץ פסיכולוגי כדי לבדוק במה מדובר וכיצד ניתן לטפל בבעיה. בעיקרון יש שיטות שונות לטיפול בחרדה, והנושא עולה פעמים רבות בפורום. אני מצרף תקציר שלי בנושא: ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בחרדה. באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

כמו כן רצוי תחילה לשלול בעיה גופנית כמו בלוטת התריס וכו פני לרופא המישפחה ובקשי סדרת בדיקות דם

הי דפנה, אני לא יכולה לכתוב יותר מדי, כרגע, אבל אני מקווה שתקראי שוב את הדברים שכתבתי לך, ושתצליחי לישם דברים חיוביים. אמרתי לך שגם אני עברתי את מה שאת עוברת, ועכשיו הכל בסדר. אז את צריכה להנות ממה שיש בך ובחיים, העולם כל כך יפה, הייתי בהודו,אפריקה, תאילנד ועוד מדינות שכל כך נהניתי, וחוויתי חוויות נפלאות, אז מספיק עם הרחמים העצמיים. תתחילי לחשוב קצת יותר חיובי, תצאי לרחוב עם חיוך על הפנים, ותראי שהכל יהיה בסדר.כמו שאומרים: תחייכי אל העולם והעולם יחייך אליך. אופטימיות זאת המילה. לילה טוב וחלומות פז, יולי

יוליי כן צודקת, לחייך זו המילה מה לעשות שזה עוצר אותך מבפנים. יוליי קשה לי יש לי תראומות מדחייה מה לדעתך פתאום הסתדרו דברים בצבא פתאום, הריי אם תמיד הייתי כזו מה פתאום שלא בצבא. יולי קשה לי להיות לבד יום יום דקה דקה אני רק בת 18 וחצי ומרגישה חנוקה עצורה ללא חיים ללא חויות ללא חברות.... יוליי לפי דעתך יכול להיות שינוי בצבא? אייך את התגברת על הכול בצבא, והאם יש לך עצה בשבילי אייך להתנתק ממה שעברתי בבתי הספר ובכלללל יולי חייבת עזרה אני חודש לפני גיוס. תודה ולילה טוף מימני בהרבה אהבה דפנה יולי עברת את אותם תופעות כמוני שגם את היית ללא אפילו חברה אחת? וכן גם אצלי המון פעמים מתרחקים מימני בנות כאילו אני מחשפחה ולא יודעת מימה זה בטח מההתנהגות שאני משדרת קרירות סנובית סגורה כול זה מתוך פחד מהעבר שיכירו אותי ויזרקו האם יכול להיות שהשתנתי במשך 3 שני???????? יולי תודדה מחכה לךךךך

שלום, אני חושבת שאתה יותר מדי מפנה אנשים לטיפול, ולא מנסה לעזור דרך הפורום הזה, שהרי אם חלקנו לא הולכים לטיפול, ולכן גם ממשתתפים בפורומים שכאלה, כדי לקבל עזרה ראשונה, או הכוון , ומה שאתה , (ולפעמים אתם) עושים זה לשלוח לטיפול. חבל, כיוון שיש אנשים שאפשר לעזור להם גם דרך פורום זה, ולא בכך שתשלחו לטיפול או שתכתבו: "רע, רע מאוד" על מקרים של אנשים. לתשומת ליבכם. מאחת שאיכפת לה

מירית שלום אני חולק עלייך איני יודע בדיוק לאיזו עזרה את מצפה דרך הפורום אבל אני לא יודע כיצד לעזור דרך הפורום זה נראה לי שטחי, לא רציני ולא אחראי בודאי לא במקרה שציטטת את תגובתי אליו בברכה עמי

ד"ר אבני שלום, מאז 1988 אני בטיפול תרופתי עם הפסקות גדולות של נורטילין וליתיום (50 מיליגרם). אחרי שתי לידות סבלתי מדיכאון לאחר כל לידה שנפסק אחר חדשיים. כעת אני לוקחת רק ליתיום. הרופא המטפל בי ממליץ לא להפסיק אך אני חשה שאני יכולה ללא הכדור. עלי לציין כי אין לי תסמיני מניה-דיפרסיה וכי רוב הדכאונות לא היו חמורים. האם אפשר לשקול להפסיק? בתודה טל

טל שלום תמיד אפשר לשקול להפסיק זו לדעתי החלטה כבדה. החלטה כזו נושאת סכון גבוה לחזרה של מניה (היתה? ) או דכאון אפילו תוך מספר חודשים סכון נוסף (נדיר) הוא שבנסיון חזרה לתרופה תפסיק להועיל איני יודע מספיק את ההסטוריה שלך כדי לקבוע עד כמה הסכון משמעותי או עד כמה נעזרת בתרופה לכן - המלצתי - אם אינך מסתפקת בעצת רופאך - המלצתי פני לחוות דעת שניה. בהצלחה עמי

איך מתמודדים עם פגיעה באהבה? איך מבהירים לבן/בת הזוג כשכועסים נורא?איך יוצרים מחויבות?איך מגיעים לאיזון?

שלום רב, השאלות מצויינות, והרבה ספרים נכתבו על כל אחד מהסעיפים ששאלת עליהם. אבל, במסגרת הזו ניתן להשיב משהו ספציפי על שאלה ספציפית, שמלווה בתאור קצר של ההתרחשות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

שלום לד"ר אברהם ותודה על תגובתך. מדובר בקשר צעיר יחסית של שני אנשים בשנות הארבעים לחייהם, שניהם בתהליך היפרדות מפרק א'. הקשר שנמשך מספר חודשים לא הצליח להתייצב, נע בין רגשות סוערים לכעסים כאלה ואחרים, נותק וחודש מספר פעמים. ניראה כאילו משהו לא זורם אך המשיכה עוצמתית והדדית. דומה,שדרושה לקשר בגרות ושעדיין לא נקבעו "הכללים" שישביעו את רצון שני הצדדים. למשל, התמודדות עם הכעסים, למשל, יצירת מחויבות ברורה ןמוגדרת. אשמח אם תיתן את דעתך ו/או תמליץ על אחד הספרים שציינת. בברכה ובתודה, נועה

בני בן ה- 14 נוהג לאחוז חוט מול עיניו ולמולל אותו במהירות כבר כמה שנים. יכול לשקוע בזה למשך שעות תוך כדי האזנה למוסיקה או סתם כך. מדובר בילד עם בעיות תקשורת על רקע לידה מוקדמת וטראומטית. לאורך כל השנים אפינה אותו בעיה של חזרה על פעולות: משפטים, מילים, סיפורים וכדו'. לאחרונה סיפר לי שבכל פעולת סגירה (דלת, למשל, או כיבוי מערכת) הוא חוזר על הפעולה פעמיים שלוש ומשתדל להתגבר על כך. האם הדבר מצריך טיפול או מעיד על דרך להפגין קושי?

לג'ו שלום. האם בנך לומד במסגרת רגילה? האם הוא נמצא בטיפול כלשהו? מהי האבחנה המדוייקת של בעיות התקשורת? האם בזמן האחרון קרה משהו חריג ולסיום- האם שמת לב לשינויים בהתנהגותו ובמצב רוחו בתקופה האחרונה? תודה. רוית.

שלום ותודה לרוית, הילד לומד במסגרת רגילה ובגלל מצוקת עובר קשה הוחלט לילדו בשבוע 33 להריון. בערך בגיל שנתיים התחיל לקבל טיפול אצל קלינאית תקשורת כיוון שאוצר המילים היה דל. במהלך הטפול, ובערך בגיל 3 התחיל לגמגם. הגמגום לובש ופושט צורות שונות, לעיתים מחמיר ולעיתים כמעט נעלם. לפני כשנה החמיר מאוד עד כדי הוצאת הלשון ואימוץ כל אברי הגוף. פניתי למחלקה הנוירולגית אך לאורך כל הדרך האיבחונים או הדיאגנוזות לא עמדו במבחן המציאות כיוון שהילד מוכיח עמידות ובגרות בתחומים רבים, לעיתים מעל הממוצע.(לדוגמא:בגיל 20 חודשים כבר קרא משפטים מעל כרטיסיות שהכנתי לו). לשאלתך האם קרה משהו מיוחד באחרונה: מזה כשלוש שנים אנו, הוריו, בתהליך פרידה והילד חווה "נפילות"קשות של אביו ולצערי נאלץ לתמוך בו. ברצוני לציין כי לאורך השנים הילד קיבל טיפולים רבים ומגוונים, החל בריפוי בעסוק, פיזיוטרפיה, ריפוי בדיבור, פסיכותראפיה ועוד. הגעתי למסקנה שכל טיפול נוסף רק מגביר בו את תחושת התסכול וכי נחוצה לו עזרה מעשית שהוא גם מבקש אותה: סיוע בהכנת שעורי בית וקשר טוב עם דמות בוגרת, מעין אח בוגר, שעימו הוא יכול לשוחח (מעדיף בדרך כלל קשר עם בוגרים ממנו ומפתח עימם קשר טוב). לצערי, לא הסתייע בידי עד כה למצוא לו דמות כזו ואשמח אם תוכלי לסייע. רוב תודות. גו'

שלום דר'/ עו"ס..... שאלתי (דחוף!!) בתחום הילדים: בנותי בנות ה-8 משחקות לעיתים עם חבר (בן ה-7 ) במשחקים עם "משמעות מינית" כמו למשל - הם גוזרים תמונות של בחורות מעיתונים יחד, עושים חושך בחדר ושוכבים אחד על השני , מתאמנים בנשיקות על בובות...וכד'... אין ממש מגע פיסי , נגיעות או הורדת בגדים. למיטב ידיעתי וזכרוני מחומר שקראתי בנושא הבנתי כי משחקים מסוג זה כל עוד נעשים בין בני אותו גיל הם חלק מההתפתחות וההתנסות של הילדים וענין טבעי ובכל זאת.... - רצינו לדעת האם זה "בסדר", האם צריך להעיר להם להפסיק את המשחקים האלה ואם כן - מה בדיוק להגיד. נודה מאוד על תשובה מהירה, אם הבנות ואם הבן....

לעירית בוקר טוב. בגיל בו מצויים הילדים- הם בדרך כלל מאוד עסוקים במין על הבטיו השונים. לרוב זה מביך אותם- אך גם מאוד מושך אותם. לא הייתי מפסיקה את המשחק שלהם, אבל הייתי מסבירה להם בהזדמנות אחרת כי מין זה משהו שקשור לאהבה, שעושים אותו בפרטיות עם מי שאוהבים. הייתי מנסה לעשות זאת מבלי לתת להם את ההרגשה שהם עושים משהו רע. הרבה פעמים אנחנו "נבהלים" מן המגע עם תכנים כאלה אצל ילדינו. לרוב זה קשור לאופן בו גדלנו- ובו לא דיברו עם מין, ואם דיברו זה היה מעורפל, שלילי ושמקומו לא יוכר בביתנו. לכך ישנן השלכות רבות- אך מה שחשוב בעיני הוא כן לאפשר דיבור על כך, ומתוך האמון שיש ניתן גם למשחקי המין להגדיר גבולות. אני מקווה שעזרתי. בברכה. רוית.

שלום רוית. קודם כלל, תודה רבה על התשובה המהירה. עוד כמה הבהרות.... 1.האם כדאי ליזום שיחה בנושא או לחכות שזה יבוא מהן ? (מידי פעם הן מעלות שאלות שקשורות בסקס אך בעיקר בענין של הריון ולידה ופחות בהקשר של סקס ואהבה). 2. באותה שיחה האם לקשור את זה למשחקים עם החבר או לדבר באופן כללי ולתת להן לעשות את ההקשר והחיבור בין הדברים (בתקוה שאכן יעשו את זה..)? 3. נדמה לי שיש פה איזה סתירה מבלבלת שגם אנחנו גדלנו עליה - כיון שמצד אחד אנחנו כהורים לאור החינוך שיש היום בנושא המין מנסים להעביר לילדים מסר שמין זה דבר טוב ונכון אין בושה בלדבר ובלשאול.. ו אוננות מותרת - אבל !! בפרטיות. האם את יכולה לעשות אצלנו קצת סדר בנושא הזה, המסרים והגבולות שמעבירים לילדים.... שוב תודה, עירית