פורום פסיכולוגיה קלינית

יש לי שאלה קצת מוזרה: כבר הרבה שנים שיש לי קושי בהליכה. הדבר לא בא לי בטבעיות ואני מתכווצת ומתאבנת מרוב תחושה של שקיפות ורצון "להסתתר" . העירו לי על המוזרות שבדבר וזה מלווה בקושי להיות בחברת אנשים ובנטיה "לחיות בתוך עצמי". האם סימנים אלה עלולים להצביע לכיוון נטיה להפרעה כגון סכיזופרניה? תודה.

נירית, בשביל השקט הנפשי שלך, מדוע שלא תפני לייעוץ מקצועי? אני חושבת, שעם כל הרצון הטוב והמקצועיות של צוות הפורום. זה לא יהיה הוגן לענות לך כאן תשובה חד-משמעית.

נירית שלום במידה ויש לך קושי שאת סבורה שהוא נובע מבעיה נפשית כדאי לפנות לייעוץ. אינני יודע לומר מה הבעיה ובוודאי רצוי לקבל תשובה אישית על סמך מידע מבוסס עליך. בכל מקרה, מה שבולט בפנייתך זו העובדה שאת מציינת שאנשים אחרים מעירים לך על העניין ולכאורה הוא אינו מגיע ממך. זה נושא שכדאי להתייחס אליו כי הוא יכול להסביר מה מידת המוטיבציה שלך לקבלת עזרה. בלעדי המוטיבציה הזו הסיכוי לשינוי נמוך. בברכה ד"ר אורן קפלן

נירית שלום לא נשמע לי כמו סכיזופרניה אבל לאור המצוקה שגורם לך אני ממליץ לך מאד לפנות ליעוץ פקצועי לגבי אבחון ואפשרויות טפול שנראה לי שיש קרוב לודאי שהצלחה עמי

ידוע לי שלא רצוי לשתות מיץ אשכוליות בתקופה שנוטלים פבוקסיל (גם מנסיון). האם הדבר נכון גם לגבי ציפרמיל? תודה.

מי לוקח היום פבוקסיל??? זה תרופה ענתיקה

ללא תופעות לוואי - לחלוטין.

טלי, שלומות לך. אני כותב לך מספרייה באזור מגוריי, ולכן קשה לי לעקוב אחר הנעשה בפורום, וזוהי הסיבה לתשובה המאוחרת שתלוייה בחופשותיי מהצבא. כזכור, מדובר בבעיה שעליי להתמודד בבית וכן בצבא. הבעיה בבית מתאימה לתמונה של אגירה כפייתית, ועל-כן, אבקש מהפסיכיאטר לחוות דעתו על כך. התמונה דומה לאגירה כפייתית משום שהייתה פעם כתבה בעיתון והמצב שהוזכר בכתבה מאד מתאים למה שקורה בבית. . . ביתינו מפוצץ בשקי סמרטוטים, חפצים שמטרתם לא ברורה וכן חפצים חשמליים תקולים , שאמי נוהגת לאסוף מחד, ולא נפטרת ממאגר שנאסף מאידך. אני חוזר כל סוף שבוע (בדר"כ) מהצבא , לאחר התמודדות לא קלה, וצריך להתמודד עם הבעיה בבית- מצב בו לא תמיד יש לי חדר משלי (היה והתמלא בבוא ועת התחלת השירות הצבאי), וגם החדר החלופי מתחיל להתמלא. אבי מאד רגיז , עצבני וחסר סבלנות, דבר לכשעצמו יוצר ויכוחים בכל נושא כלשהו (החל ממועד, טיב האוכל/כביסה ועד לכך שאמא יוצאת כל יום, מבזבזת וכו') לא סבלני ולא דואג להעסיק את עצמו ברוב שעות היום מלבד טלוויזיה ועיתון- [אבא בן 65 לאחר אירוע לבבי לפני שנתיים). קיימים בבית ארבעה חדרים "מוכחדים". ברקע של אמא , ילדות עם חסכים רגשיים , וחומריים. ברקע המשפחתי: אח נוסף הסובל מהימור כפייתי. ההתמודדות שלי בצבא לא קלה, עקב הרצון להיות כמו כולם. [עם פרופיל 45 עקב מאפיינים אינטרוויטים] , למרות ההערכה הגבוהה והרבה שיש לי מן המפקדים במקום העבודה החדש, לאחר שעזבתי את הקודם עקב נפילות במצב הרוח ונטייה כללית למצב רוח לא כ"כ טוב, בגלל חוסר התאמה מקצועית לעבודה צוותית שהייתי מעכבה מפני שאני סובל מקשיים פסיכומוטוריים מילדות. במישור החברתי יש קשיים לעמוד על שלי, על איך אני רוצה שהדברים יתרחשו, אני מדבר עם מספר ידידים אך בגדול אני מרגיש בודד , ונפגע מכל דבר קטן. אני בטיפולו של קפ"ס הבסיס , מאז קליטתי בבסיס האם. הצגתי והתייעצתי עמו בקשר לבעיות בבית והוא הציג גישה שמה פתאום אני מתערב בבעיות שבין ההורים שלי.?החשוב לפי דעתו, לדאוג שאקבל תמיכה בסופי שבוע וכן, מקום לגור ולהעביר את השבתות בטווח שלא אהיה צריך לעמוד באמצע מריבה, ולתפקד על תקן שופט. דנו ולא הגענו למסקנה חד-משמעית על מקומי בבית , או שעדיף למצוא פתרון בהסדרי לינה אחרים. עם שמירת קשר עם הבית. שאלות: 1. לא פניתי ללשכת הרווחה באזור מגוריי , בגלל החשש מתגובתם של ההורים, אמא לא מסכימה לפנות לעזרה, לדעתי על רקע החוויה הקודמת שבה האמון שנתנה בעו"ס שטפלה בה נפגע כי העו"ס העבירה את כל תכני השיחה לאבא שהשתמש בהם לצורך הסתה של הילדים נגד אמא וכנשק במריבותיהם- האם הבעיה היא לא בתחום הרווחה- אולי בתחום בריאות הנפש? 2. הקפ"ס טוען שלדעתו בעייתה של אמא היא בשטחו של הפסיכיאטר, הוא שאל האם התקבלה בשלב כלשהו אבחנה, עניתי לו שלא. האם הוא צודק? האם הבעיה היא פסיכיאטרית ורק פסיכיאטר יטפל בה? ומה האבחנה? (ברור שאין האינטרנט מחליף בדיקה רפואית/פסיכיאטרית/אבחון /טיפול פסיכולוגי - אך לפי התיאור שלי, מה זה אומר?) 3. איך משכנעים את ההורים לקבל עזרה נפשית? כואב לראות אותם סובלים במודעות או שלא! 4. מהי דרך הטיפול הזמנית עד החלטת טיפול מקצועית שאני יכול לנקוט בה? 5. האם חוסר ההתמודדות שלי , ושינויים קיצונים במצב הרוח שעדיין קיימים מעידים על הליך כרוני של התחלת דיכאון? אם כן, האם יש צורך בט. תרופתי? מה מטרתו? 6.איך אני עוזר לעצמי? 7. התקדמותי היא איטית וטובה, בעוד מס' חודשים הפסיכולוג עוזב את תפקידו הנוכחי , האם כדאי לשקול מעבר לטיפול ע"י גורם אזרחי לטווח ארוך, או שאצטרך בלית ברירה להתרגל למישהו אחר שלאחר כשנה וחצי אעזוב אותו בגלל שחרורי מהצבא או יותר גרוע , גם החדש יעזוב לפני השחררור שלי? 8. ואם כן, האם קיים נוהל מסודר [אם בכלל] על עדכון מידע רפואי-פסיכולוגי[יש לי הרגשה שהמידע עליי לא מתועד ונשאר בראשו של הפסיכולוג וכשיעזוב, אצטרך להתחיל מחדש?]? 9. ועוד שאלה לסיום, האם אני בסדר עם החששות וההרהורים שלי על מה שעובר עליי, האם אני נורמלי? בתודה מראש, ומצטער על ההפגזה... גל

גל שלום תשובה חלקית נשמע שאתה במצב לא פשוט. יתכן ואמך סובלת מהפרעה כפייתית יתכן אולי עם הפרעה נוספת - יש מקום לאבחון של פסיכיאטר - עם זאת במידה ואינה מזיקה לעצהמ או לאחרים לא ניתן לכפות זאת עליה עם זאת מנסיוני לחץ משפחתי בדרך כלל משכנע בסופו של דבר. לגביך יתכן ותעזר בתרופות אתה יכוללקבל יעוץ פסיכיאטר דרך קפ"ס הבסיס החלפת מטפל אינה קלה דבר על כך עם המטפל שלך האם רצוי באמת למצוא כבר משהו שימשיך עמך לאורך זמן (לא לשכוח אשור קפ"ס לטפול דרך מטפל אזרחי) בכל מקרה - כל העברת מדיע שתהיה - לא תתן את כל המידע עם זאת לטעמי לפחות, בעית המידע אינה כל כך חשובה כפי שזה נראה. אלא הקשר שיווצר עם המטפל החדש בהצלחה ואם יש משהו חשוב ששכחתי אנא פנה שוב עמי

גל שלום רב, השאלות הן רבות ועל חלקן אני זקוקה ליותר מידע על מנת שאוכל להבין באופן כוללני יותר את המצב. אני חושבת שהתשובה המהירה והיעילה תיהיה דרך שיחה טלפונית. אתה מוזמן להתקשר: 053-762372 בברכה, טלי פרידמן

השיחות שיש פה. שניראות לאנשים מבחוץ כמו צ'אט. הן לא סתם. למרות שהן ניראות חסרי תכלית. תמיכה נפשית זה לא רק לענות תשובה יבשה כמו בשאר הפורמים באתר הזה. השיחה עוזרת לאנשים לפרוק מילים לפרוק תיסכולים. לא כל אחד רוצה להזדהות. בשמו או בכתובת האי מייל שלו. אז לפעמים כותבים קצת יותר. במיוחד בחורף שכולם בבית ולבד ואז המחשבות מטרפות את הדעת. אז אנחנו פה לעזור ולתמוך אחד בשני. לטוב או לרע. למרות שיש תשובות שנידחקות אחורה. אז אפשר להתגמש קצת ולהסתכל דף או שניים קודם. אין טעם לכעוס. שלא לצדק. תשאלו ותענו ותצטרפו לשיחות. הרי זה לא הפורם של אבא שלנו. אנחנו תמיד שמחים אם עוד אנשים מצטרפים וזה עושה להם טוב על הלב. איתן

איתן שלום מצד אחד אתה בהחלט צודק וטוב שהפורום משמש בית חם למשתתפים הקבועים. עם זאת, חשוב גם לא להפוך את הפורום לצאט אישי שכן העצים האישיים ארוכים מקשים על משתתפים אחרים להשתלב בפורום. יש דואר אלקטרוני ותוכנות צאט למיניהם וחיבור און ליין כמו ICQ ואת הקשר האישי רצוי לעשות בעזרתם. חשוב שההודעות שנמצאות בפורום יהיו באמת רלוונטיות לקהל משתתפים רחב יותר בפורום ולא רק לאדם ספציפי ובן זוגו שעמו הוא מתכתב. קיים איזון עדין אותו אנו מנסים ליצור בין יצירת קהילה פעילה וחמה כמו שנוצרת כאן, ובין היכולת לעזור ולתרום לאנשים שמגיעים עם מצוקה כלשהי ועלולים ללכת לאיבוד בתוך המסגרת הלא מוכרת שנצבת לפניהם. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני מסכים איתך. הבעיה שלא לכולם כאן יש אי סיקיו. ולא כל אחד מוכן להיחשף בגלל אותם מטרידים שניכנסים לפורם מידי פעם. אני אמלצתי למנהל הפורם. לעשות משהו כמו אי מייל. כמו שקיים בתוכנה של "קזה" (לשירים). שניתן יהיה לישלוח הודעה פרטית לכל אחד בפורם. ומי שלא ירצה את השרות הזה יוכל לחסום אותו. בצורה פשוטה למדי. או פשוט לעשות צ'אט אחד לכל נושאי הפורם. אבל על זה לא קיבלתי תשובה. אני אשמח אם יענו לבקשתי זאת. אני אשמח אם יהיו עוד אנשים שיכתבו בעניין למנהל האתר. ויהיה משהו שכולם יוכלו להשתתף בו. אני חושב שלפחות במקרה של הפורם הזה. זה מאוד יוכל לתרום. כי אם ראית מה שכתוב בשיחות האלו. אז בוודאי הבנת שהאנשים מחיכים ושמחים. ותומכים. ואני חושב שזאת צריכה ליהיות מטרת הפורם. כי הרי אנחנו לא רופאים מיקצועיים. ואתם אנשי המיקצוע. לא יכולים לתת יותר מעצות כלליות. בפורם. מסיבה ברורה,שהיא שאתם לא רואים ולא בודקים את האנשים. ובטח לא תיתנו עצות שעלולות לפגוע באנשי הפורם. אני אשמח שכל מי שחושב ככה יפנה גם למנהל הפורם. למטה יש אפשרות לישלוח לו אי מייל בתודה והערכה איתן

אלוני מה עם תשובה בבקשה המצב מחמיר והולך אני רואה איך הבאנדם נגמר לי בין הידים

שלום, האם המונח "התמוטטות עצבים" הוא עממי או מקצועי? מה גורם לתופעה? כיצד היא באה לידי ביטוי?

הופה....התחלת ליהיות רצינית... ס ח ט י י ן

תמיד הייתי רצינית... רק שלא תמיד זה בא לידי ביטוי...

הרה שלום המונח בשימושו כיום הוא עממי ולא מקצועי. אנשים מתייחסים למשברים מסוגים שונים כהתמוטטות עצבים. מקור המונח בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אז השתמשו בו גם אנשי מקצוע מבריאות הנפש. בתחילת המאה סברו רבים שמקור ההפרעות הנפשיות הוא נוירולוגי ומכאן מקור השם. למשל, פרויד החל את עבודתו סביב הטיפול במטופלות שסבלו משיתוק הסטרי, כלומר תופעה שנראתה נוירולוגית. בהמשך הסתבר שהמקור אינו נוירולוגי ואז עם הזמן המונח התמוטטות עצבים נזנח ע"י הגורמים המקצועיים. כאמור, הוא נותר כמונח פופולרי המתייחס למשברים שונים ובמיוחד לדיכאון קליני בציבור הרחב. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני בן 25 לאחרונה בעקבות מודעות ליום הדיכאון הבין לאומי הגעתי למסקנה שאני טיפוס דיכאוני עפי כל התסמינים . מבקש אני תגובות לבעד ונגד כדורים פסיכיאטריים ואילו אופציות ישנם לפניה לפסיכיאטריים (קופת חולים , פרטי , מרכזי יעוץ סטודנטים ...) רצוי הבחירה הזולה ביותר תודה .

ערן שלום. היום במסגרת קופ"ח ישנם טיפולים של בריאות הנפש מוזלים מאוד, לפחות בפניה הראשונה כדאי לך לגשת למישהו טוב. תוכל גם לשאול אותו את השאלות של איזה טיפול רצוי עבורך ומהם הדרכים הזולות יותר ופחות. בהצלחה.

ערן שלום אני מציע לא לרתום את העגלה לפני הסוסים, כלומר, זה מוקדם מידי לקבוע טיפול, כדאי לפנות קודם כל לייעוץ מקצועי כדי להבין מה הבעיה. בהמשך אפשר יהיה להתאים טיפול נכון, בשיחות או בתרופות. כמו בכל טיפול אחר, הטיפול בקופ"ח הוא זול מכל אופציה אחרת. בברכה ד"ר אורן קפלן

ערן שלום דכאון עולה כסף למי שסובל ממנו בעקר בירידה משמעותית באפקטיביות בחיים כולל פגיעה משמעותית ביכולת להרויח כסף (וזה בלי קשר להבדל באיכות החיים) לכן הטפול הזול ביותר הוא הטפול הטוב שיאפשר לך להפיק יורת מחייך גם במובן הכספי בברכה עמי

חבר שלי -אדם יקר לי נורא נורא... אני הולכת לאבד אותו כי הוא לא רוצה אותי יותר...אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות בלעדיו.. הוא הפיל את זה עלי בכזאת פתאומיות ואני לא יודעת איך להתמודד..אני יומיים לא ישנה לא אוכלת אין לי בשביל מה לחיות... הוא היה כל עולמי במשך שנה ו4 חודשים אני אוהבת אותו מאוד.. ואני כל כך מבולבלת כי אני לא יודעת אם הוא הפסיק לאהוב אותי כי אז אני באמת ימות.. הוא חזק נורא אני נורא חלשה.......אני מרגישה שאני נופלת לתוך בור עמוקה עמוקה..הוא אמר שנמאס לו לחיות לפי איך שאני מרגישה...אולי הוא צודק?? התחננתי לפניו..בכיתי אמרתי שאשתנה...זה לא עזר......הוא היה מאוד החלטי..... איך לא שמתי לב??תמיד אני באתי אליו בתלונות?? איך להפטר מרגשות האשם??????? אני יודעת דלעולם לא אוהב מישהו כי אני מתעבת גברים רק אותו הצלחתי לאהוב...ולעולם לא אפסיק..רק שינה לנצח תקל את המועקה הזאת שאני לא יכולה לסבול...........בבקשה תעזרו לי ......אתם בכלל יכולים???

שנה ו-4 חודשים זה הרבה זמן... אולי תנסי לעשות דברים שלא יכלת לעשות כשהיית איתו תצאי עם חברות.. תפנקי את עצמ.. תצאי לרקוד.פשוט תמצאי לך משהו אחר להתמקד בו...אני יודעת שזה נדוש אבל ככל שהזמן יעבור ככה זה פחות יכאב. אני מקווה...

היי, אני מבינה לליבך, לא מזמן הייתי בתחושות דומות. כרגע התחושה שאת מעבירה היא של חוסר אונים, תנסי לכתוב לו מכתב, או לכתוב יומן שבו תתארי מה את מרגישה, את צריכה להבין שאת לא יכולה להכריח אותו להישאר איתך, מה שכן לא ניתן לצפות את העתיד. תני לו זמן לחשוב, אולי בנפרד ממך הוא יגלה שהוא זקוק לקשר איתך יותר משהוא חשב, ושהוא לא מוותר על קשר עם הבן אדם שהוא אוהב בשל קשיים וקונפליקטים. תנסי להעסיק את עצמך ככל שיעבור הזמן תחושי הקלה ותחושי שאת מסוגלת להתמודד עם זה ולא מתפרקת. שלך סלעית

היא יכולה לנסות.. אבל נראה לי שהוא כבר בסרט אחר!!!

את נמצאת במצב קשה. עשית טעות.וזה קורה לכל בנאדם. אבל את מה שנעשה אי אפשר להחזיר. אם את רוצה לשמוע לדעתי. אז את צריכה טיפול פסיכולוגי. זה לא קללה וזה לא כתם.אבל זה דבר שיכול להועיל. לך. את צריכה ללמוד לקבל את העובדה שצריך להמשיך בחיים. למרות הנפילה. אין פתרונות קסם. לא לי ולא לאף אחד אחר. העולם לא ניחרב בחוץ אם מישהו עוזב. אולי העולם משתנה אבל עדיין לא נחרב. כמו שלמדת לאהוב אותו. את תצליחי ללמוד לאהוב מישהו אחר. זה לא יקרה מחר. אבל זה יקרה. אם תאבדי את החיים שלך. את מפספסת דברים אחרים. שיכולים ליהיות לך. אולי מישהו יותר טוב מהבחור שהכרת. אולי דברים אחרים טובים. אל תאבדי את החיים שלך בגלל הבחור הזה. את כנראה עוד צעירה. כדי לדעת שיש דברים אחרים ששוה ליחיות בגללם. אל תאבדי מהשפיות שלך. תקבלי יעוץ. מפסיכולוג. שיכוון אותך לדרך הנכונה אני מאוד מקווה. שתיראי שיש לך עדין סיבה להמשיך ליחיות @---------)------- איתן

אין מה לעשות זהו תהליך-רק תיהיי חזקה ותביני שבעוד זמן מסויים (כמה זמן - ותלוי בך,כמה שיותר תצאי ותנסי לא לחשוב על זה יותר טוב) -את תתעוררי ותחשבי : מה בגללו רציתי למות? או הוא היה כל חיי? ובאמת לא תוכלי להבין את עצמך. והכי חשוב! כמעט כולם עוברים את זה , מי עם יותר צלקות ומי עם פחות. אז אם אני יכולתי בטח גם את. אני מודה שלי זה לקח כמה שנים (4)- שזה המון. אבל אני עכשיו מאושרת. רק תתכונני נפשית שמגיע זמן קשה - אבל זה לא סוף העולם. בהצלחה

שלום, אני קורא את מכתבך ונזכר שלא לפני זמן רב הייתי בעצמי באותו מצב , בגהנום הרגשי הזה. המלצתי היא : 1. להפגש עם פסיכיאטר ולהעזר בתרופות נוגדות דיכאון, כך תוכלי קודם כל להרגע ,לישון טוב בלילה ולחשוב בהגיון. 2. להפגש עם איש מקצוע (פסיכולוג) על מנת לברר יחד מדוע ההתמוטטות היתה כה עמוקה ובלתי נשלטת. בהצלחה רבה לך.

א. שלום אינני חושב שיש לי עוד להוסיף על התגובות הרבות שקיבלת. יש כאן חומר רב למחשבה כמו גם עצות מעשיות הן ברמת היחסים ביניכם והן באפשרות שלך לקבל עזרה מקצועית בעת המשבר. אני מקווה שהדברים יסתדרו לך בצורה כזו או אחרת. במידה ואת רוצה לשתף אותנו או להתייעץ את מוזמנת להמשיך ולכתוב. בברכה ד"ר אורן קפלן

yes, i know the feeling , it is someone punched u in the stumeck and at hte same time someone ripped your heart out......... after me and my boyfriend broke up after 2 years - i didn"t sleep / for a month... like u read here - most of us unfortunatly know exaccly what u r going thro....... yes , i blamed myself about the mistakes i made but - we can"t go back to the past and correct them......... today - 2 yearsr later , i still think about him alot, no i didn"t live anyone since him but....... - and this but is the mos important thing because i found a way to be happy even without him.. i continued with my lifeeven though it was the hardest thing i ever done.......... i"m wishing u all the luck in the world and i promiss - it is going to be diffrent in a while..........

מהו הסיכוי להרפא מהפרעה זו? האם מגייסים אנשים עם הפרעה כזו לצבא?

צפורה, תלוי בחומרת ההפרעה. בכל מקרה, טיפול תרופתי הולם משפר באורח ניכר את איכות חיי הסובל מהפרעה זו. לגבי הצבא - צה"ל לא מוכן לקלוט אל שורותיו אנשים שנמצאים בטיפול פסיכיאטרי עקב O.C.D.

צפורה שלום את מציינת אבחנה כללית מאוד. השאלה היא הרבה יותר עמוקה מכך כיוון שיש מגוון נרחב של סימפטומים ומצבים תחת האבחנה הזו. התשובות לשאלותיך יכולות להיות חיוביות אבל זה מאוד תלוי במצבך ובחוות הדעת של המטפל בך. לכן אני מציע שתתייעצי עם הגורם המטפל אשר בוודאי מכיר אותך לעומק ויידע להתאים את התשובה למצבך. בברכה ד"ר אורן קפלן

צפורה שלום כאשר מדובר על הפרעה כפייתית ניתן בהחלט לסייע יש אנשים שהתופעה נעלמת (עם סכון לחזרה בעתיד) או מוקטנת לממדים סבירים יש אנשים הנזקקים לטפול לאורך זמן כדי לשלוט בה הטפול הוא תרופתי ושיחתי אין מניעה לגיוס לצבא אם כי יתכן שפרופיל יותאם (לא בהכרח) בהצלחה עמי

אני נכנסת לתקופה לפי דעתי של דיכאון כמו שהיה לי בעבר לפני כמה שנים כשאפילו חשבתי על דרך לגמור עם זה . לא טופלתי בשום דרך ואף אחד לא יודע על העבר או על עכשיו. אני לא רוצה לעבור את זה שוב ולא יודעת מה ניתן לעשות כדי שמצב זה יחזור. תודה עדי.

לפנות לקבל עזרה כמה שיותר מהר . חבל לשקוע שוב לתוך התהום המסוכנת הזו.

רותי, כבר חשבת בעבר על "לגמור עם זה"... עושה רושם שאת לא מוכנה עדיין למעשים שכאלה... לפעמים אפשר להתגבר לבד, ולפעמים לא... כולנו בני-אדם בסה"כ, והכוחות שלנו אוזלים לפעמים... למה שהפעם לא תפני לטיפול, כדי שתוכלי להתמווד יותר טוב, כשיש ברקע מישהו תומך?

לרותי אני בעצמי סובל מידי פעם מדיכאון .ניסיתי מדיטציה, ואת רוב הטיפולים האלטרנטיבים. זה קצת עזר אבל לא ממש. לפי ניסיוני מה שממש עוזר לי זה טיפול של כדור פבוקסיל. אני מרגיש הרבה יותר מאוזן ויותר רגוע. אם יש דיכאון הוא בא ברמה שאני יכול לשרוד איתו. בקיצור אני לא בדיוק בעד כדור כימי. אבל מה שעובד עבורי זה אותו כדור קטן שמשפר את האיכות בחיי תנסי. על לך לפחד מלשקוע בדיכאון. דאי לך שהמון אנשים אוהבים אותך ויש אלוהים ששומר עליך. בברכה זוהר

רותי שלום קודם כל טוב שיש לך את היכולת להבחין שמשהו לא טוב קורה לך כך שתוכלי לטפל בזה לפני שהדברים מחמירים. אני מציע שתפני מייד לייעוץ מקצועי. במידה ובאמת מדובר בדיכאון קליני את צריכה עזרה. טיפול בדיכאון מבוצע הן ע"י שיחות והן ע"י תרופות והשילוב ביניהם עשוי לחסוך את הנפילה ממנה את חוששת. בברכה ד"ר אורן קפלן

הרוש.. שלחתי לך מייל נוסף. את יכולה לענות לי (אם בא לך בכלל) פה או שם, איך שנוח לך... אוהבת, ליהי.

אני כבר עונה לך!

I'm hearrrrrrrrrrrrrrrrrr:)))) How are you girls???:)))) @------)------- Eitan:) Hera I sent you mail:)

היי חמודה! הנה אני כעת בבית, ואני מתיישבת במיוחד לכתוב לך, כי אני מבינה שמחר מגיע היום הגדול, יום הגיוס שלך. ייתכן שתקראי את הדברים שלי כבר אחרי הגיוס, כשתצאי לחופשת שישבת הראשונה שלך. אבל אם במקרה עוד ייצא לך לקרוא היום, אז הנה - לסיכום - כמה טיפים לדרך: 1) אל תשכחי שאת לא לבד - כמוך מתגייסות מחר עוד אלפי צעירות. ולכולן זוהי התנסות חדשה, כולן הולכות אל הבלתי-נודע וחוששות מפניו. 2) בהמשך לסעיף הראשון - אל תשכחי שכמו שאת לא רואה את הפחדים של האחרים, כך גם הם לאו דווקא רואים את הפחדים שלך. ובמלים אחרות - את בוודאי נראית בחורה נורמלית, כמו כולם, בלי שום "זנב" ושום "קרניים". 3) יש לך יופי חיצוני, לדברייך. אז גם את כרגע לא מאמינה, זהו נכס שאין לזלזל בו. בוודאי שיש בנות קנאיות, אבל יש גם בחורות אחרות, והעיקר - יכולה להיות לך הרבה הצלחה עם בחורים. הצבא זהו אחד המקומות היותר טובים להכיר בן-זוג - ומי יודע - אולי דווקא שם תמצאי את המזל שלך... וגם אם לא תצא משם חתונה, הרי מערכת יחסים עם בן-זוג מתאים תוסיף לך הרבה בטחון עצמי ובכלל הרבה הנאות-חיים.... 4) יש לך גם יופי פנימי - הרבה מודעות עצמית (דבר שחסר להרבה אנשים) והרבה רגישות לזולת - ויש אנשים שיודעים להעריך את זה, אם רק תרשי לעצמך "להפשיר" קצת ולתת להם להציץ אל היופי הפנימי שלך. 5) גם אם מישהו לא מחבב אותך במיוחד - אל תיבהלי! זה לא אומר שמשהו אצלך לא בסדר. זה פשוט עניין של כימיה, ולא נחוץ וגם בלתי אפשרי להשביע את רצונו של כל העולם. 6) הכי חשוב: כל דבר נגמר בסוף, ויכול להיות שבזמן שתקראי את הנאום הזה - כבר תצחקי על הכל...... ואני מרשה לך לצחוק אפילו עלי.... ((-: המון-המון הצלחה והעיקר: אל תשכחי לספר חוויות בהזדמנות הראשונה! שלך לאורך כל הדרך!!!!!! נזבורה

נזבורה - - - אניחושבת שהיא אמרה שהיא מתגייסת היום אבל אולי אני טועה {[[ הלוואי }]] כי כתבת לה יפה תומך ומחזק . אני מקווה שיש לה גם הורים תומכים כדי לחזק לה קצת את הביטחון העצמי ולמתן את הפחד שלה .

יונת היי, תודה... גם אני זקוקה לחיזוקים וטוב שיש מי שנותן אותם מדי פעם... ((-: כל טוב! נזבורה

מחר אני אני נוסעת להפגש עם הפסיכולוגית פעם אחרונה זהו מפגש סיום אחרון איתה . אני לא יודעת איך עושים פרידה אחרי הרבה שנים שאני אצלה בטיפול והיא הפכה להיות אצלי כדמות נערצת כל כך נקשרתי אליה אני אפילו מכירה את משפחתה והיא את משפחתי . הבת שלה ושלי למדו באותו בית ספר והיינו נפגשות גם שם אנחנו גם גרות מאוד קרוב אחת לשניה .ונכנסתי ללחץ לא נורמלי ולהתרגשויות מה אני אומרת לה לסיום וני בכלל לא רוצה לסיים ואיך אני יכולה להמשיך לחיות בלעדיה . היא היתה כמו אלוהים בשבילי ועכשיו צריכות להיפרד דרכינו . הפסיכיאטרית שלי שתמשיך לטפל בי אמרה לי שגם היא התבטאה בפניה ואמרה לה שהפרדה ממני קשה לה מאוד . אז מחר הולך לעבור על שתינו יום קשה ,אבל היום שלי יהיה כפליים יותר קשה , היא תדע להתגבר ואני לא כי אני כל כך אוהבת אותה .

יונת, את צודקת, זה אכן מעניין. בד"כ הפרק האחרון של הטיפול מוקדש לפרידה, משום שמדובר בתהליך שבלתי-אפשרי לעשות בפגישה אחת. לא עברתן תהליך פרידה ממושך? אצלך, ספציפית, הקרבה הדמוגרפית רק עושה את העניינים למורכבים יותר, מפני שהיא לא מאפשרת פרידה סופית. תמיד קיים הסיכוי להיפגש במקומות כאלה או אחרים. אני רואה שמדובר במישהי שאת קשורה אליה, אבל אם החלטתן שזה הזמן לסיים את הטיפול, המשמעות היא שאת כנראה חזקה מספיק להתמודד עם האובדן הזה בצורה בריאה... אולי לעבור את תהליכי האבל המוכרים... אבל לצאת מזה חזקה יותר ויודעת, שפרידות הן חלק משמעותי בחיים. המון הצלחה. ואם יבוא לך (רק אם תרצי), תספרי לי איך היה?

להרה - - - עשינו תהליך פרידה כחודשיים אבל בתוך עצמי היתנגדתי לפרידה . כל מה שכתבת זה בידוק ככה .אני הולכת לקבל טיפול חלופי שמתמקד בבעית הפרעות האכילה שזה כולל מגוון מטפלים שמעליהם יש את הפסיכיאטרית . ונקווה שהם יצליחו למלות את הבור שנוצר מהפרידה .

מטופלת ב- אםקסור ותוצאה מזה לא מצליחה להגיע לסיפוק בקיום יחסי מין מבקשת המלצמ על טיפול תרופתי אני מודה למפרע על התשובה

metuka כתב/ה: > > מטופלת ב- אםקסור ותוצאה מזה > לא מצליחה להגיע לסיפוק > בקיום יחסי מין > מבקשת המלצמ על טיפול תרופתי > > אני מודה למפרע על התשובה תבדקי אם יש קשר בין התרופה לבין הסיפוק המיני שלך מבחינה פיזיולוגית, אם כן, תבדקי אם החבר שלך מתאים... , אם בכלל לתרופה אין השפעה על הסיפוק המיני שלך, אז זה מוזר..<

גם אני משתמש באפקסור...ואני מכיר הרבה שגם משתמשים ולאף אחד אין בעיה!!!! לדעתי הבעיה לא מהאפקסור!!!!

מתוקה שלום האם יש חוסר ספוק מיני עקב הדכאון או שהחל מאז הטפול התרופתי ? יחסית אפקסור אמור לפגוע פחות אם בכל זאת מאז התחלת התרופה שקלי האם יש הטבה ואז אולי כדאי לנצל את התרופה ולותר בינתיים (יחלוף עם סיום הטפול) או לנסות שנוי עם הסכון לתופעות לואי אחרות ולחוסר תועלת ניתן גם לשקול טפל קוגניטיבי ללא תרופות שיעיך כמו תרופות אנא פני לפסיכיאטר שלך ושקלי עמו את האופציות בהצלחה עמי

בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה, מריח לא טוב.

זה חדש לך שתמיד פוגעים בחלשים ומחזקים עוד יותר את החזקים והתוקפנים?

זה לא חדש, אבל הגיע הזמן שזה ייפסק, לא?

אני סובלת מחרדות עמוקות, בעיקר ממחלות וכו'. חרדות שהן לא הגיוניות או ריאליות. מאז שאני ילדה הי לי מחשבות אובססיביות כפיתיות כמו: האם סגרתי את גז? אם אני אגע בזה יקרה כך וכך. בזמן האחרון זה התחזק. קראתי המון על הפרעות חרדה, והפרעה אובססבית כפייתית. האם ניתן לפתור זאת בטיפול פסיכולוגי בלבד? האם נהוג להשתמש גם בתרופות? הייתי אצל פסיכיאטרית פעם אחת וקיבלתי סרוקסט, הפסקתי אחרי מספר ימים כי הרגשתי מאוד רע עם התרופה. עלי לציין שבמשך שנים היה שיפור מאוד ניכר בבעיה. מה אתה ממליץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג?

טל שלום אני ממליץ לפנות לאבחון במקרים רבים עם הפרעה כפייתית אין מנוס משמוש בכדורים אולם ללא אבחון רציני אסור לדעתי לומר הפרעה בהתחלת טפול בסרוקסט היא שכיחה פעמים רבות היא נעלמת או נעשית נסבלת במדיה ועולים בהדרגה במנון כך שלדעתי אין לעושת החלטות חד צדדיות אלא לעמוד בקשר עם הרופא המטפל בהצלחה עמי

שמי נעמי ואני חדשה בפורום. החלטתי שאולי תמיכה מאנשים המבינים את מצבי תעזור לי להפחית במעט את החרדה בה אני נמצאת. אני מרגישה כבר תקופה די ארוכה (מספר חודשים) שאני נמצאת בלחץ. מטבעי אני אדם פרפקציוניסט, אך אני מרגישה כל מיני תחושות גופניות שמפריעות לי היות והן מלחיצות אותי . חשבתי אולי כדאי ללכת לייועץ עם פסיכולוג, אבל איך אדע שבאמת הוא המתאים לי? מצפה לתשובה מאיש מקצוע . תמיכה מה"ותיקים" ברשת תועיל גם היא. תודה מראש, נעמי.

נעמי, המחשבה להיוועץ באיש מקצוע היא נבונה. בעיקר אם הלחץ והנלווים אליו (תחושות גופניות מעיקות) מפריעות למהלך החיים. איך יודעים אם איש המקצוע מתאים? כנראה שעד שלא מנסים לא יודעים...

HERA הרגע נכנסתי הביתה מהעבודה, ואני חייבת להודות שהייתי סקרנית לראות אם מישהו התייחס לשאלה שלי. להפתעתי ראיתי שיש תשובה ועל כך אני מאוד מודה לך. האם את מכירה את התחושות הנלוות לחרדה?

שלום רב, לכל אחד מאיתנו יש תחושות של "ללכת עם" או "לא ללכת עם" כשמדובר בהחלטה על ניתוח רפואי או בחירת אדריכל לבית החלומות שלנו. מפגש עם פסיכולוג הוא יותר "קל", במובן הזה, כי הרי מדובר בשפה שבה אנו רגילים לדבר, ומדובר ב"אובייקט" שמוכר לנו יותר מלאיש המקצוע - וזה אנחנו. במילים אחרות: תסמכי על עצמך. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

ד"ר יוסי, האם יש לך המלצה כיצד לבחור את האדם המתאים שאוכל ללכת אליו לטיפול ? זה החשש העיקרי שלי לאחר שהחלטתי "ללכת על זה" (כמו שאומרים בימינו). תודה על ההתייחסות והעזרה, נעמי.

Within you there is a stilness and a sanctuary to which you can retreat at any time and be yourself. Hermann Hesse

מספיק לכתוב שטוית בלועזית . מה ההתנשאות הזו ???

מה מטריד אותך בחיים, שבחרת לבוא ולהטריד פה אנשים?

ואו ואו ואו! איזה רעמים! איזה ברד ירד (לא בדרום ספרד..)!!! איזו התרגשות.... ואיפה כולם אני שואלת??? ישנונים כולכם אחד אחד! אם ככה, אני פורשת לי גם- לצלול לתוך הפוך כשברקע טיפות הגשם מתדפקות על חלוני.......... לילה מ י צ ו י י ן לכול!!!! יחי החורף!

Yashnuna:))) I was writing you in the Reamim Ve Brakim:)))) @--------)-------- Eitan

היי לשניכם... מה קורה איתכם? מקווה שלא טבעתם בשלוליות...

היי ויוי, מה שלומך? כאיש "קייצי " מאוד אני מבין מה זה אושר של חום ושמש, הלוואי והיינו ביולי כל השנה . אבל אפשר למצוא נחמה בחורף הקצרצר שלנו. רוצה לספר לך כי אתמול היה לי אחלה יום . כנראה ההודעה שהשארת לי בבוקר עשתה את שלה. אני מקווה שהשינה שלך משתפרת, כידוע זה מאוד משליך על הבוקר שלמחרת. שיהיה לך חורף קל ,נעים , ובעיקר שמח.

ויווש שלי מקסימה... שלחתי לך מייל (מגילה יותר נכון..) אוהבת ומחבקת ה מ ו ן !!!!! ליהי :-)))

איזה בעסה שהמייל שלי מקולקל. יתירה מזו , לא יכול לראות את שלכן.

haii מה נשמע?.... כן הרגע הגיע,לטוב או לרע, אני לא יודעת אם לבכות מרוב יאוש או לשמוח שאני אוטו טו חיילת. כול כך מבלבל וקשה. לו הייתי יכולה לשנות דברים. בכאב אבדמעות נאלצת אני להפרד מימך..... אני ישאר בקשר ועוד הספר.. אבל הדרך תהיה קשה למיוחד הרה אני מפחחחחחדתתתת אוהבת מחכה לתשובהה גלית

אני חושבת, שאת לשמוח על הגיוס, אך מותר גם להרגיש עצבות... בכל זאת נסגר עוד פרק בחיים... כל סוף הוא התחלה חדשה...וכל התחלה היא נסתרת במידה מסויימת. תני לזמן לעשות את שלו, אבל תסייעי לו; תחייכי יותר, אל תחששי כל הזמן ממה יגידו.

היייי מה נשמע????? היום הגדוללללל מגיע. וכן אני בלחץ נוראי,כול כך מסובך להגיד.....מרוב לחף אני אכלתי קופסת עוגיות. הפחדד לא עוזב אותי.מה עושים? יחלטתי שאני אדם עדין רגיש ונחמד, וכנראה אני נמשכת להפך שאני האמיתית היותר רעשניים . כנראה אני נפגעת הרבה כי אני מחפשת את ההפך מימני... לצעריי, למשל אנשים שקטים כן מכבדים אותי. אם הייתי נראת זוואה הרעשניים לא היו אפילו יורקים לכיון שלי. היופי משחק משחק שקר לצעריי הרב. אחת =אני כול כך מפחדת.... הכול בא כול כך מהר... אין לי כוח אני לא יודעת אם לשמוח או לא?

גלית לילה טוב - - אני לא יודעת למה הרה ונזבורה לא עונות לך בכל מקרה עכבתי אחרי כל מה שכתבת להן בשבועות האחרונים על הפחדים מהחברה מהצבא מהתנהגותך והרגשתך הלא טובה .הצעתי לך תנסי לא לחשוב על העבר יותר תתחזקי ותתגברי על הבושה בעצמך כי את יפה ונחמדה ורגישה ואל תחשבי כל הזמן שרק צוחקים עליך ולועגים לך .כולם באות מפוחדות עם פחדים וחששות את לא היחידה את בידיוק כמוהן שווה להם . אנו מאחלים לך הצלחה ותמיד תיזכרי מה כתבו לך כאן בפורום כדי לעזור לך .מי מלווה אותך מחר ללשכת גיוס ההורים ? ? ? לא סיפרת איך הם תומכים בך .?. כשתחזרי בסוף שבוע הביתה ספרי לנו איך היה ואיך הצלחת להתמודד . אני מאוד מקוה שהרה ונזבורה יפרדו ממך עוד הלילה לפני שאת יוצאת מחר. אז שוב ברכות לגיוסך ותהיי חזקה .

היי חמודה! לצערי עלי לקצר קצת - בדרך כלל אני הרי כותבת מגילות - ((-: אבל כעת זמני מוגבל - אני "גונבת" כמה דקות בעבודה... ((-: בכל אופן יונת כתבה לך דבר כל כך פשוט ונכון ונבון: את בוודאי לא שונה ולא נחותה מאחרות! תזכרי את זה תמיד ותקחי איתך את זה לכל מקום.... אוי, בא עכשיו קהל... איזה חולירות, הם לא מבינים שאני באמצע משהו יותר חשוב? ((-: טוב, בינתיים ביי חמודה. אולי אכתוב לך עוד הלילה. נזבורה

אני סובלת מדכאון חורף, כאשר השמיים מעוננים ואין שמש לאורך זמן מצב רוחי ירוד במיוחד, אני חלשה ואין בכוחי כח פיסי או נפשי לעשות כל פעילות. בקושי רב אני קמה בבוקר לעבודה וכאשר אני שבה ממנה אין בכוח לעשות דבר מעבודות הבית מלבד לרבוץ על הספה בחוסר אונים. הדבר חמור במיוחד ומשפיע על הסובבים אותי. הוספתי מנורות בביתי שאכן הועילו במעט בנוסף אני עוסקת בפעילת גופנית (סיבולת לב ריאה) אשר אמורה לשפר את מצב רוחי כמו כן כאשר השמש זורחת ולו במעט אני משתדלת לצאת החוצה ולספוג את אורה אך באופן כללי מצבי עגום מאוד. (עליי לציין כי בחודשים בהם יש אור אני פעילה מאוד). כיצד אוכל "לעבור" חודשי חורף נוספים? האם יש אי אילו פתרונות לא תרופתיים? תודה מראש.

הפיתרון פשוט- את צריכה ליצור לעצמך חוויות חיוביות שמתקשרות עם חורף (גשם ועננים). כנראה שבעברך, קרו מספר סיטואציות לא נעימות שבגללן עשית הקשר כל כך שלילי ... לכן, תנסי ליצור חוויות חדשות, טובות, כיפיות חיוביות בקיצור ותראי איך לאט לאט , את מקבלת את הכל יותר בקלות. והנה מספר דוגמאות- תסעי לחרמון- תגלשי בשלג, תכיני בובות שלג (עם החבר\חברות\ בעל\ילדים), תזרקי כדורים של שלג ותצחקי כמו שלא צחקת מאז שהיית ילדה קטנה, קחי מטריה וצאי לטייל בתוך הגשם, תתכונני לזה שתירטבי אבל תחליטי שאת לוקחת את זה בכיף, שאת מרשה לעצמך להשתטות במקום כל הזמן להתנהג כמו מבוגרת- וזה לא משנה בת כמה את בכלל, כי להשתטות אפשר תמיד! (נכון איתן???.....:-))) תשימי שירים שאת אוהבת ותסתכלי על הגשם, תוציאי את הראש מהחלון ותשאפי עמוק פנימה את הריח של הגשם עם הדשא והצמחים הירוקים, תראי איך הכל בוהק ונוצץ ממיים, תחשבי שזה כמו מנגנון טיהור לעולם- איך הכל נעשה טהור וצלול, ובכלל תחשבי על מיים- את לא אוהבת מיים? מיים צלולים, כחולים, שקופים, טעימים מה שעולה לך בראש.... טוב, נראה לי שאני אסתפק בזה, אני ניסיתי לעזור לך, כי בתור אחת שמכורה לחורף וכמה שיותר סוער יותר טוב בשבילי- רציתי להביא לך קצת מהכיף שלי.. מקווה שעזרתי, ואפילו טיפה.... ליהי :-)

יופי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שמש שלום כדי לפתור בעיתדכאון חורף אמיתי יש צורך בעצמת תאורה גבוהה במיוחד אנא פני לעיוץ בנושא או חפשי על light therpay עם seasonal affective disorder בברכה עמי

1. לוסטרל שווה משהו? 2. מה בדיוק עושה ריספרדל?

מינרווה שלום לוסטרל שווה משהו ריספרדל משפיע על רצפטורים דופמינרגים במוח בנוסף להסיטמינרגים כולינרגים וסליחה אם שכחתי משהו (ממה שיודעים) בברכה עמי

לא יודעת איך אצלכם... אבל פה למושג סערה יש כנראה משמעות אחרת... נראה לי, שהסערה הגדולה עקפה אותנו, ושלחה לנו את אחותה הקטנה... למרות שאני שומעת רעמים מתקרבים (שוב...) יש משהו במזג האוויר הסוער (?) הזה, שמרגיע אותי... למרות הברקים המסנוורים.

מה זה "אצלנו"? וגם לי הגשם עושה טוב, זה מנקה את הכל וזה מעניין חבל רק שפה החורף כל-כך קצר

אצלנו פרושו עיר מגוריי...

עדידוש.. אני רוצה להתייעץ איתך בקשר למשהו. שלחתי לך מייל. האם קיבלת?

לא ממוש. עדי

בעלי שותה 20 מ"ג אולנזפין ביום? הייתי רוצה לדעת האם אפשר להפסיק לשתות את האולנזפין ולו בהדרגה? והאם יש תרופה הרבה יותר יעילה מהאולנזפין כי לנו אמרו שזו התרופה הטובה ביותר? כמה אנשים שותים אולנזפין ב% בארץ? האם האולנזפין גורם לאי יכולת להכנס להריון למרות שהבעל שותה את הכדורים?

שרה שלום איני יודע מדוע אולנזפין ניתן לבעלך מכל מקום לא הייתי מפסיק את התרופה ללא יעוץ המטפל למרות שאולנזפין היא אכן תרופה טובה יש אנשים שהיא אינה מתאימה להם לכן שוב ניתן לנסות להתאים לו תרופה ארת אם יש קשיים מיוחדים (לא ציינת למה ברצונך להפסיק) בבברכה עמי

בליל חורף קר.. לא נשמעים תמיד אותו הדבר.... :-))) איזה כיף!!!! סוף סוף גשם גשם !, אפשר לקפוץ בשלוליות ולהירטב ולנשום אוויר נקי וצלול צלול לתוך הריאות (המעושנות שלי...) אלי אלי שלא ייגמר (לא בזמן הקרוב, טוב?....)

אחלה !!! של גשם שלא לדבר על הסופה שמתקרבת, אז תקפצי בשלוליות, תתיזי מים (אפילו עליי) תנשמי, תחייכי וכל מה שבא לך, רק לא להתכרבל יותר מידי אחרי זה נתקשה לפרום אותך.

הייתי רוצה לדעת מה עובר עלייך בדיוק. בימים האחרונים אתה די מוזר. ואני שוב תוהה האם זה באמת אתה או המתחזה שלך....

this is me god:))) I will let you enjoy the rain till fraiday:)))) than SAN SHINE:)))) AND STOP SMOKING. I CAN'T STANT IT :(..... / | \ > 0 0 < O /_\ hi hi hi........ Eitan:)))

I WILL KEEP ON SMOKING AND YOU CANT STOP ME HI HI HI.... האו אר יו טודיי מי סנשיין?.....

אתם דוחפים הודעות רלונטיות לדפים אחורים ביגלל ההצפות שלכם! אי אפשר לישאול שאלה ולקבל עליה תשובה באותו דף . זאת חוצפה!

רציתי לדעת האם תרופות אשר היו בשימוש לפני כ-25 שנה , כטיפול בחרדה דכאון וכן הרגעה , יכלו בזמנו לגרום לעקרות זמנית ואו חלקית אצל גבר פורה בד"כ . עקרות במובן של פגיעה בתאי הזרע גופה .

"עקרות זמנית לפני 25 שנה??? איזו שאלה??? ועל איזה כדורים מדובר??

האם סירוקסט גורם להשמנה?

בהחלט יתכן צריךלהשגיח על המשקל ולא לתת למצב להדרדר ואם בעיה להחליף עמי

אבל חוץ מזה, איזה תופעות לוואי יש מהכדורים? שמעתי גם שהם גם מטפלים בהפרעות אכילה, איך בדיוק?

eitan hi,well if you sent me mail,i didn`t get it,maybe because you don`t have my e-mail add..so here it is [email protected] hi to hera,lehi.noname and anat and any1 else interested in in a good morning greeting on this cold and rainy day!!! Lisa

good morning to you. עדי

goota morgen . have a lovely rainy day.

ליסה... אומנם כבר לא בוקר, אבל רק עכשיו התפניתי... מה שלומך? מרגישה טוב?

את פה נשמתי?....

שלום רב, הנני בת 30 לפני כשלוש שנים טופלתי עקב חרדות ולחצים ב- Seroxat בשילוב של טיפול פסיכולוגי סיימתי את הטיפול והוחלט שאינני זקוקה לו . מאז מידי פעם אני נתקפת לחצים (טבעיים לחלוטין כמו המצב בארץ, לחצים אישיים שונים)ומרשה לעצמי ליטול כדור הרגעה שהפסיכיאטרית רשמה לי בשם LENITIN לפעמים אני פשוט נלחמת בעצמי ואינני נוטלת את הכדור אך נמצאת לפעמים יומיים ושלוש בלחצים לא נורמלים שמלווים לפעמים בכאבים פיזיים והעיקר לומר לעצמי שניצחתי את הכדור. השאלה האם כשיש צורך (זה יכול להיות במשך שבוע ברציפות ולפעמים חודשים בלי ליטול ולו כדור אחד) לקחת את הכדור מיד או ממש לאחר שאני מרגישה ממוטטת מה הכי בריא לגוף?

הכי בריא זה לא להשתמש אם הכדורים האלה(בנזאופינים ) בכלל בגלל ההתמכרות הקשה אליהים כשבין יתר תופעות הלוואי שלה הם חרדות קשות... יש אלטרנטיבות אחרות ופחות ממכרות!!

תודה על התשובה האם תוכלי לומר לי מהן האלטרנטיבות תודה , רונית

ליאת שלום זה סוג שאלות שהטוב ביותר הוא לפנות למטפלים שטפלו בך בעבר ולהוועץ בהם. לטעמי התגובות שאת מתארת נשמעות קשות מבחינתך לנטין שיך לקבוצת הבנזודאיזפינים (כמו וליום) וכמוהם הוא ממכר בשמוש תכוף עם נטיה ליעילות פוחתת והולכת הזקקות למנונים עולים ב לכן הוא יכול (אולי) להיות פתרון חדפעמי אך לא לבעיה חזורת אנא לכן פני ליעוץ רציני יותר בהצלחה עמי

שלום ליאת. אני חושבת שהכי כדאי זה ללכת להערכה מחדש אצל יותר מרופא אחד ולפחות שרופא אחד יהיה רופא שלא ראה אותך מעולם. המצב שאת מתארת הוא מצב הרבה יותר עדין ומסובך מאשר לייעץ האם כדאי לך לקחת תרופות או לא. מכיוון שצריך לבדוק מה מצבך הבריאותי מהם חומרת ההתקפים ואז לשקול את היחס בין הנזק לגוף שנגרם כתוצאה מההתקפים ומצב הלחץ שאת שרוייה בו לאורך זמן, לבין הנזק שנגרם מהתרופות- גם לאורך זמן. הנזקים שיכולים להגרם לגוף הינם רבים ומגוונים, אם תכנסי לאתר החרדה אז יתווסף שם בקרוב דף שמכיל את הנזקים הישירים לגוף מהחרדה (לב-מסתמים)ועוד דברים שממש לא הית רוצה לסבול מהם רק בגלל שאת "חזקה" - ולא לקחת תרופה כשצריך. לעומת זאת שימוש נכון וחכם בבנזודיאזיפינים שיכול לגרום נזק מועט אם בכלל (לכבד בעיקר). שימוש חכם בתרופות הללו אומר: הורדת מיננונים לרמות אפסיות כמו 0.25 מ"ג באופן קבוע ליום או אף ליומיים והעלאה במקרה הצורך למינון שירגיע אותך - מינון של 1 מ"ג ישיג את האפקט הרצוי ברוב המקרים ומינון כפול מזה ישלח אותך לשינה ארוכה ונעימה - ותקומי רעננה ואז כשאת מרגישה טוב התחילי להוריד את המינון לרמות הנמוכות שוב. - וכל זה לפי שיפוטך האישי! בשיתוף ובמעקב של רופא שמטפל בך וסומך עלייך. כתובתנו: www.panicdisorder.up.co.il בהצלחה!

תודה רבה על ההתייחסות. מצבי כיום הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה כשלקחתי את הטיפול התרופתי . אני מתפקדת רגיל עובדת, נשואה ואמא לשניים רק מה לעשות שאני טיפוס קצת לחוץ מהרגיל. האם נטילת כדור הרגעה פעם בשבועיים שלוש לפעמים פחות ולפעמים הרבה יותר הופך את גופי למכורה לכדורי הרגעה ? האם אני לא בשליטה ? בברכה, רונית

תודה רבה על ההתייחסות. מצבי כיום הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה כשלקחתי את הטיפול התרופתי . המצב בגרוע ביותר שלי היה לפני 10 שנים ועברתי את המצב ללא תרופות, עד שלפני 3 שנים שוב התמוטטתי ולקחתי את הטיפול התרופתי. אני מתפקדת רגיל עובדת, נשואה ואמא לשניים רק מה לעשות שאני טיפוס קצת לחוץ מהרגיל. האם נטילת כדור הרגעה פעם בשבועיים שלוש לפעמים פחות ולפעמים הרבה יותר הופך את גופי למכורה לכדורי הרגעה ? האם אני לא בשליטה ? בברכה, ליאת

תודה רבה על ההתייחסות. מצבי כיום הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה כשלקחתי את הטיפול התרופתי . המצב בגרוע ביותר שלי היה לפני 10 שנים ועברתי את המצב ללא תרופות, עד שלפני 3 שנים שוב התמוטטתי ולקחתי את הטיפול התרופתי. אני מתפקדת רגיל עובדת, נשואה ואמא לשניים רק מה לעשות שאני טיפוס קצת לחוץ מהרגיל. האם נטילת כדור הרגעה פעם בשבועיים שלוש לפעמים פחות ולפעמים הרבה יותר הופך את גופי למכורה לכדורי הרגעה ? האם אני לא בשליטה ? בברכה, ליאת

1.די נורמאלי בימנו ובמצבנו לחוש לחץ וחרדה. אני כרגע לחוץ אימים. 2. הרבה אנשים מצוים במצבך. 3. אין פסול בנטילת תרופת הרגעה באופן לא סדיר בטרם מצבך מתדרדר. הסכנה היא בלקיחת כדורי הרגעה ברץ עד להתמכרות. 4.מידע זה מבוסס על נסיון אישי ושל אחרים ואינו תחליף ליעוץ רפואי. 5.אין טעם להחלם בחרדה בכוחות עצמך. אם יש צורך פני בשנית ליעוץ והכוונה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב עם טיפול תרופתי ( בהתאם לצורך נמצא יעיל ביותר למצבך) שיש לך לילה טוב ורגוע

hi all of u............ i most addmit - i feel much better today and specialy now - after i read what u wrote today - it looks like u all had a nice day , all of u r smiling and it makes me happy too......... eitan honey- yes, u should stop writing english - u r not realy good at this and i sure hope u sent me an e- mail today........ - ......:) hera dear - i started working today - i do telemarketing for cmputers compnay it"s booring but i"m working with nice people so it"s not that bad........... the onlly problem i have now is that i realy don"t want to go back to israel , i feel bad every time i think about going back home but - i"ll tell about it another time........ have a great day great people............:-) anat

מתוקתי, אז אל תחזרי לישראל בינתיים. אף-אחד לא יחרים אותך בגלל זה... לפחות פה :-). במקומות שבהם עבדתי, הכי חשובה לי היתה חברת האנשים שאיתי (חוץ מהעבודה בצער בע"ח). גם אם לפעמים העבודה משעממת ומרגיזה, כשהחברה נסבלת, הרי שזה משפר את העניינים. מה גם, שתמיד התחשבו בי ובמצבי הרוח ההפכפכים שלי... יכולו ללכת איתי ראש בראש, ולריב איתי על כל שטות, אבל לאנשים היתה בד"כ מספיק סבלנות והבנה...

יש לי חבר שסובל מדכאונות קשים. כשהוא בדיכאון, הוא יכול להיות אדיש מאוד. אני לא מצליחה לדובב אותו, לא יודעת כיצד הוא מצפה שאגיב. לא אחת גם דיבר איתי על התאבדות. לעיתים הוא גם הופך להיות עצבני וכועס מאוד. הכעס יכול להיות תוצאה של משהו משמעותי שמציק לו, או של שטות כמו ערב לא מוצלח במיוחד, או הזמנת אוכל שהגיע לא כראוי. דברים כאלו יכולים להיות טריגר להתקף דיכאון רציני. כמו כן, קורה שאת הכעס שלו שנובע מדברים שונים הוא מוציא עלי, וגורר אותי למריבה מיותרת. ניסיתי לדבר איתו על אפשרות של טיפול פסיכולוגי, אבל קשה לשכנע אותו. מה עושים?

hi i know that what u r going thro ishard and u want to help your boyfriend but unfortunatly u can"t - i know what he is going thro - i was just like him and at the end me and my boyfriend brokeup because of my desperation.......... he must see a psycologist - this is not a notural situation and he need to get help....... good luck

חברה יקרה, טוב שיש חברים כמוך. ולעניינו של חברך - את אומנם יכולה להיות שם בשבילו, ו"לספוג" את כל ההתפרצויות, אבל בסוף גם לך יגמרו הכוחות הנפשיים. דכאון זה דבר שמכלה את כל האנרגיות של הסובל ממנו, ושל הסביבה, שמהווה - לפעמים - מטרה. תמשיכי לדבר איתו על פנייה לטיפול, לא בלחץ ולא כתנאי להמשך החברות, אלא כפתרון הולם לבעייתו. HERA.

שלום אי אפשר להכריח אדם לפנות לטיפול, אם כי ברור מתיאורך שכדאי לפנות לייעוץ. אני לא בטוח שמדובר בהכרח בדיכאון או רק בדיכאון כי עיקר התלונה שלך היא על היחסים הבינאישיים שמתפתחים ביניכם. אמנם את האבחנה הייתי משאיר לייעוץ המקצועי אבל במקרה הנוכחי זה נראה לי חשוב לציין את זה. כל עוד את מגדירה את בעייתו כדיכאון שלו אז באמת זה שם בחוץ ואת עוזרת לו עם מצבו הנפשי הקשה. לעומת זאת, אם מדובר במערכת יחסים קשה שנוצרת מסיבות כלשהן (ולא חשובה האבחנה כרגע) הרי שאת מעורבת כחלק מהעניין. כמה זמן תרצי להישאר כחברה במצב הנוכחי ולהמשיך לספוג התקפי זעם? אולי דווקא סיבה זו תוכל להניע אותו להגיע לטיפול. הייתי מציע לך בכל מקרה לבחון גם את עצמך ומעמדך בתוך המצב הזה. טוב שיש חברים, אבל את עלולה למצוא את עצמך מאוד פגועה בטווח הארוך, והשאלה אם אז יהיה לך חבר שיעזור לך לצאת מהמצב. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני הייתי בקשר של אהבה כ-3 חודשים ככה לפחות חשבתי אבל לבחורה כל הזמן רצונות רבים שאין ביכולתי לעשות כרגע כמו לעבור לדירה מושכרת ולתת לה את כל המשכורת שלי והיא לא עובדת ומקבלת כסף מביטוח לאומי היא בריאה ויכולה בקלות לעבוד אבל היא אוהבת לבלות אם החברה שלה בבוקר או אם הגרוש שלה שמזמין אותה למסעדות והיא אוהבת מאוד לאכול...... אינני בא להעביר חלילה ביקורת אבל אני מרוויח פחות מהשכר המינימלי וגם נמצא במינוס ענק ואם כל הרצון שלי לא יכולתי כרגע להשכיר ביחד בית עלי לציין שיש לה גם ילדה בת 10 דבר שמוסיף על ההוצאות זה לא מפריע לי כלל רק שצריך כסף להחזיק את כל החבילה הזאת היא אמרה שהיא רוצה קופה משותפת . כרגע אני במינוס כל כך גבוה שזה לא אפשרי. נפגשנו בשבת האחרונה והיא התחילה לגרות אותי ולשלוח ידיים למקום צנוע ואז כשאמרתי לה בואי אלי היא אומרת לא אז אמרתי לה את רק רוצה לגרות אותי היא אמרה כן בדיוק.כשהגענו אליה לבית היא אמרה כשיהיה לך מה לתת לי תתקשר יש לך את הטלפון שלי וטרקה את הדלת. ובזה הסתיים הקשר מה דעתכם חברים יקרים אנא תשובה מחברכם לפורם בידידות זוהר.

אם כל הכבוד לך. ואם אתה בחור פיקח והגיוני. ואני רואה שאתה הגיוני. אם כל הצער שאולי יש לך. זרוק אותה לכל הרוחות ומהר. היא נישמעת לי לפי מה שאתה מספר. טיפשה וסתומה. ואין לך שום סיבה להיגרר אחריה. תמצא לך מישהי ראויה. שתכיר ותכבד אותך איך שאתה. אם אני הייתי מכיר מישהי כזאת שהולכת לאקס שלה למסעדות. ורוצה את הכסף שיש או שאין לי. הייתי מגלגל אותה מפתח הבית. אני לא מכיר אותך. אבל אתה ממש עיוור אם אתה הולך אחריה. אני מציע שתתעורר ומהר ידידי. אחרת תפסיד גם את מה שנישאר לך. תאמין לי זה אומנם קשה.(מי כמוני יודע) למצוא מישהי בימינו. יש הרבה חולירות נשים וגברים. אבל אתה צריך מישהי אחת מכל אלפי הבנות הקימות. אז תמצא לך מישהי ראויה לך. ולא (תסלח לי מאוד על הביטוי אבל לפי התאור שלך ככה אני רואה אותה) "זונה". אני מקוה בכל זאת. שתראה אפילו לפי הדברים שלך מי היא באמת. ותעיף אותה מהחיים שלך ומהר.

לזהר, אני עונה לך מנוקדת ראייה של בחורה, זה לא מסובך בכלל ופשוט מאוד,,,הבחורה הזאת מנצלת אותךבגדול, יש בחורות שמנצלות מינית,,,,,,אבל היא יותר גרועה אפילו, נמצלת אותך כספית! אין לה טיפת רגש אלייך. תחפש לך מישהי אחרת, אפילו אם זה לא לקשר חזק, רק כדי לשכוח את החברה שלך. ותזכור תמיד שהזמן זאת התרופה הכי טובה. בהצלחה

נו מה זה היה ברור.... את דעתי אמרתי שרמוטה נשארת שרמוטה טוב שנגמר ככה תרים תראש ואל תיצטער ואל תנסה אפילו ליצור קשר איתה כל מה שהיא מסוגלת לתת יש ב50 שח אלוהים נתן לה חור להשתין פתחה בית חרושת!!! חד וחלק !!!!!!!

לכל החברים בפורם שכתבו לי הצלחתם קצת לעודד אותי ותודה לכם. אני נמצא בקבוצת תמיכה ובמקרה היום פגשתי את הבחורה כי גם היא שם והיתה לי צביטה בלב היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני יתקשר אליה יותר . הרגשתי קצת ירוד אני בחור נאה ומאוד רגיש ואני מתמסר ליחסים אם בחורה כאילו היא כל העולם שלי אני מנסה לצאת מהמצב הזה . יש לכם רעיונות מה עלי לעשות בנידון? תודה על עידודכם ותשובותיכם ולאור כל הכבוד צדקתה...

זוהר -- אם זה אותה אחת היא גם נכנסה לפורום וסיפרה אותו הסיפור על ה-- x שלה שרוצה לחזור אליה ותיארה אותך כקמצן שלא רוצה לעבור לגור איתה ביחד בדירה שכורה ולחיות חיים משותפים היא גם סיפרה שאתה לא מוכן לפתוח חשבון משותף .בקיצור אם זאת היא אז כדאי לך לעזוב אותה גם אם זאת לא היא .מחריד אותי לחשוב אם זאת היא איזה חוסר הערכה יש לה כלפיך היא מצתיירת כדמות נצלנית שרק דרך הסקס היא רוצה להשיגך ואני חושבת כמו אור .זרוק אותה והלוואי שתמצא מישהיא רגישה טובה שתאהב אותך ללא תנאי ובלי ילדה בת 10 ושלא שלך בכלל .תפתח פרק חדש בהצלחה .

המון תודה לכל החברים בפורם הזה אני עכשיו קצת יותר חכם ורואה שצדקתם היא באמת השתמשה במין לקבל את רצונה ממני. אני יודע שהיא תמשיך כך אם גברים אחרים אבל אם כל הכאב שבקשר אני גדלתי קצת נפשית. ביום שישי הקרוב אני יוצא לרקוד בבר שנקרא האחים שנמצא בסוף אלנבי בת"א. אני הייתי מבלה איתה כל יום שישי שם אני מאוד אוהב את המקום הזה. אני יודע שאם במקרה גם היא תגיע לבר אז יהיה לי עוד מבחן לראות אם אני יהיה מסוגל לוותר עליה סופית בנפש בפנים. על הבר הזה אני לא יוותר. טוב לי שם אני יודע שיש לי המון לתת לבחורה שאני יכיר. יש בי הרבה אנרגיה חיובית ואני מאוד אוהב לעזור זה המבנה הנפשי שלי .אני קצת פוחד שכאשר אני יראה אותה אם גבר אחר זה יכאב לי בלב אבל זה דבר שאני חייב לעשות . כמו שאמרתי אני הולך לרקוד ולהנות מכל רגע . אוהב אותכם ותודה על העידוד שלכם זוהר...

שלום רב לא מצליחה להבין עד כמה החפירה בהיסטוריה עוזרת עד כמה יש מקום להתעסקות בשם בעבר לעומת הכאן ועכשיו האם כדי להבין את הכאן והעכשיו אני חייבת להבין את העבר? האם אי אפשר לדלג? האם ההתעסקות בעבר תוביל לשינוי? זה יעזור? הרי היה מה שהיה נשאר היי שם בתת מודע יצר התנהגויות רגשות אבל זה קרה וזהו לא? אנא עיזרו לי להבין את התהליך תודה

מיכל, מה שהיה היה, זה נכון, אבל זה מה שעיצב אותך להיות מה שאת היום. יש הרבה דברים לא מודעים, שמקורם בעבר. לחיטוט הזה יש מטרה - הבנת הדברים מנקודת השקפה אחרת, בוגרת יותר ובעזרת המטפל. יש הרבה סימפטומים לא ברורים, שרק ע"י חפירות בעבר אפשר להגיע אל מקורם, וליישר את מה שהתעקם בדרך.

you have to know the history. because, if you don't know that you will repet your mistakes and if you don't know the history. you don't know what the cuse of things that affect you now in the preasent. you have to deal with the past to improve yourself in the futuer. Eitan

מיכל שלום חשיבות הכאן ועכשיו איננה מוטלת בספק. בכל הגישות הפסיכולוגיות יש התייחסות לעבר בצורה כזו או אחרת מאחר וההסטוריה האישית היא חלק משמעותי מהאישיות וחווית העצמי. עם זאת, בגישות פסיכולוגיות רבות מודגש השימוש בחוויות ההווה והעבר בכאן ובעכשיו. אני מתאר לעצמי שאת זה את יודעת גם בלי תשובתי, ואולי מה שאת אומרת מאחורי המילים שהמינון בין העבר להווה נראה לך כיום לא מאוזן. אם כך, הפתרון הוא לא לדלג על העבר, כי לדלג, זה להתעלם מדברים שאולי עשויים לתרום לך להצלחת הטיפול. במקום זה, שינוי המינון בהחלט אפשרי. מה שהיה שם במודע או בתת המודע, ואיבד את הרלוונטיות שלו להווה, בוודאי אינו נחוץ. אבל אולי אבל יש מקומות שדווקא נותרו חיים ורוחשים מתחת לפני השטח למרות שנדמה שהם כבר דעכו, ובהם חשוב בהחלט לגעת. בכל מקרה, אני בספק אם אנחנו נוכל להסביר את התהליך כפי שביקשת. יתכן שכדאי לעשות את זה דווקא בתוך המסגרת הטיפולית. בברכה ד"ר אורן קפלן

מיכל, אני גם לא יודעת איך זה עובד- אבל זה עובד! אני דוגמא חיה! עד שלא פתחתי את נושא הילדות, העבר שלי בתור ילדה קטנה , יחסי עם הוריי וכיו"ב - כלום לא זז. לקח לי יותר מחצי שנה להתחיל לדבר על הדברים הכואבים הנ"ל, כל אחד והקצב שלו. אני זוכרת שיום אחד החלטתי עם עצמי "היום אני מתחילה לחטט. היום אני נוגעת איפה שתמיד פחדתי לגעת" ומאותו הרגע - אני אומרת לך , משהו קורה! דברים קורים לך! את אמנם נופלת לתוך מצב מוזר של "מה לעזאזל אני עושה עם כל ההבנות והמחשבות האלו" אבל מתישהוא - קורה דבר מופלא. אין מה לעשות מתוקה, לא סתם בנו את כל מערכי הטיפול כמו שהם בנויים. כנראה שעשו מספיק ניסיונות כדי לדעת שזו הדרך הטובה ביותר לעזור לאדם. ואני מאחלת לך, שתדעי על מה אני מדברת.. אני אומרת לך מניסיון - זה עובד! ב ג ד ו ל !!!

i`m off to sleep now i`m teaching in the morning..goodnight

Have great dreams:))) and good night:))) littel girl:))) Eitan:))

לילה טוב ומצויין גם לך.

I sent you mail

WELL IT~S MY PARTY AND I~LL CRY IF I WANT TO are you guys too young to remember that song? When i think of my therapist i want to cry so hey this is a party i`ll talk about it tomorrow

מתי שנוח לך, אם בכלל. אני לא רוצה ללחוץ עלייך.... ואני אולי הכי צעירה, אבל אני מכירה את השיר הזה, מאיזשהו סרט, לא זוכרת איזה. ...you would cry to, if it's happen to you

so how old are you exactly?

עכשיו אני במקום טוב באמצע....

אני אצלול לי לתוך הפוך.... (יש לי משמרת בוקר מחר) שיהיה לכולנו לילה נפלא! ושנמשיך לשמוע רק בשורות טובות- כמה שיותר. אמן אמן! נשיקות, ליהי:-)

good night sweetie sleep well thanx for coming to my party

I'm wishing you happy days:))) Good Night:)))) @---------)------ Eitan

לילה טוב וחם (צפויה להתחיל סערה מתישהו)... תחלמי על מסיבות, ועל שמפניה וטקילה... רק שלא תגיעי שיכורה לעבודה...

מקווה לתפוס אותך לפני ,, הפוך הרך במיטה,, כתובת המייל בלי האי" כך vivan הסבר בפעם אחרת ננסה עד שנצליח. אפשר לנסות עם מיקי גם היא מגיעה אלי אוהבת ויוי

היי נשמתי... מה שלומך קשישה? למרות שאת באמצע... טוב, היתר כנראה כבר גריאטריים... :))) יש לך כבר מקום עבודה מובטח (אחרי המבחן של ינואר)? אבל זה פחות חשוב... יותר חשוב שטוב לך יותר מאשר לפני שבוע-שבועיים. אני מקווה שזה לא ייגמר, אלא רק יילך וישתפר.

הרוש.. נשמתי הפשושית... לפני שאני פורשת רק רציתי להגיד לך לילה טוב..... ו... בקשר לעבודה (אחרי הלימודים)- בואי נעזוב את זה. היה טוב, היו טקילות ,שירים ריקודים... למה להרוס....? אז......... חיבוק ו.. ביי!

hey guys how r u all? I had a CT brain scan today(really scarey but i survived. i was told i might have a small tumor in my brain and had to have a scan,but it looks like i will be ok,i just thought i`d let you know,i was really worried but now of course i feel good.....i hope you are all well...Lisa

איזה כיף לשמוע בשורות טובות!!!!:-)))))))))))))))))))))) אז מה ...נפתח בקבוק שמפנייה?......................................

that`s a good idea or maybe tequila is enough

ליסה - טוב לשמוע שאת מרגישה טוב... ושהכל בסדר. אני רואה שעשיתם פה יופי של מסיבה... בכיף, למה לא? אין לנו הרבה הזדמנויות לחגוג... כבר דיברת עם הפסיכולוגית על הרצון להפסיק את הטיפול, ועל הקשיים הנלווים לכך? (סליחה שאני הורסת את המסיבה עם שאלה כזו...) ואגב, ליהי, זה לא יפה לצחוק על קטנים... :)

שלום ליסה, קראתי ומאוד הבנתי את הלחץ שהיית בו, את החרדה. אני לא אשאל יותר מדי שאלות כי אני יודעת כמה זה מעצבן שיורדים לך לחיים בעניינים כאילו. אני מרגישה בשבילך את ההקלה שהכל כבר מאחורייך. ואני אמנם לא נוכחת פה הרבה, אבל אני כאן בשבילך מתי שאת רוצה וצריכה מישהו לדבר איתו. תרגישי טוב ותשמרי על עצמך, אניץ

שלום ליסה, קראתי ומאוד הבנתי את הלחץ שהיית בו, את החרדה. אני לא אשאל יותר מדי שאלות כי אני יודעת כמה זה מעצבן שיורדים לך לחיים בעניינים כאילו. אני מרגישה בשבילך את ההקלה שהכל כבר מאחורייך. ואני אמנם לא נוכחת פה הרבה, אבל אני כאן בשבילך מתי שאת רוצה וצריכה מישהו לדבר איתו. תרגישי טוב ותשמרי על עצמך, אני.

הרוש... מה שלומך מתוקה?... למה בדיוק אני אמורה לזרוק עלייך בלוקים, לא כל כך הבנתי מה עשית שמגיע לך פינוק שכזה...:-))) ראיתי שיש פה איזה אימפוטנט שהחליט שהוא אומר לנו מה לעשות, אבל מה - הוא עוד לא שמע על המהפיכה הפימינסטית ואנחנו נסתום לו את הפה המלוכלך שלו בחצץ....ונראה לו מאיפה משתין הדג....(אפשר אולי לזרוק ע ל י ו את הבלוקים, הא? מה את אומרת...) בקשר אליי... לפני שעה חזרתי מהעבודה.. לא אגיד לך שאני ממש נהנית לעבוד שם, אבל אין מה לעשות- זה זמני, ואני סוחבת. ברוך השם, אני מרגישה יותר ויותר חזקה מיום ליום, טפו טפו, בקרוב אצלך- נשמתי הנסיכית... ממש מוזר לי= כי אני ממש מרגישה את השינוי קורה. אני רק מתפללת שזה רק ההתחלה של התהליך המדהים הזה שאני עוברת... אז... בנתיים אני פה.... אם כאן תני סימן יקירה :-)

you are soooooo "Tokpanit" my dear:)))) I saw what you write to the pice of @!#$:)))) I'm happy to see you happy:)))) I hop you go on with it:)))) @---------)------- Eitan:)

תגיד לי.. מה יהיה עם האנגלית הזאת, הא...? מתי תחזור אלינו כבר..?

איתן, תפסיק לעודד בנות לאלימות. למרות שכשצריך - אנחנו הרבה פחות נחמדות מבנים...

ליהי - אני כאן!!! למרות האידיוט הזה, שלא מרוצה מהנוכחות שלי...

הייי,מה שלומך? אצלי משתפר, ממש עוד מעט אני מתגייסת. החלטתי לכחת הכול בסבבה גם אם הסיוט יגיע.??שזה אולי יבוא, מסכימה....? אני מקווה כן לכחת הכול בכייף ולזכור שזה פרק קטן וקצר מהחיים... אבל שוב משהוא מציק ומפחיד אותי מבפנים. הרבה בנות בצאט כותבות כמה שהם שמחות ומתרגשות מהגיוס,ואני, אני ההפך אפשר לומר. חבל שהדברים היו אחרת ... הרה אני ינסה לזכור תמשפט"מי שחיי בעבר מוותר על העתיד ומפסיד תהווה"

גלית, אז מחר היום הגדול... הכי חשוב זה לקחת את הדברים בסבבה, כי גם אם יהיה קשה, זה עובר. צבא זה לא לכל החיים. ודאי שאני מסכימה, שיכולים להיות גם דברים לא נעימים, אבל צריך להציב מולם את הדברים הטובים וחראות, שבסופו של דבר כפות המאזניים נוטות לכיוון החיובי.

אייך מחזקים כוח רצון. אני בתהלכי הרזייה וממש אין לי את הכוח בעמצע הלילה לאכול ממתקים. דבר שגורם לי להכנס לדכאון ובאסה ענקית. אני לא מצליחה לשלוט אל הפה אייך מנסים לעצור דבר זה.??

ויקי, גם אני עברתי את הסיפור!!!! אני כל הזמן בקבוצת תמיכה לעניין. אם את מרגישה לא נוח אז פשוט תכתבי פה על הקשיים וננסה לעזור לך. דבר ראשון, כיוון שאני גם סובלת מבעיית ממתקים, העפתי אותם מהבית!!!!! במקום זה, שמתי בבית דברים מלוחים (שאני פחות אוהבת) ואז אם יש לי בולמוס, אני יודעת איך להתמודד. עדי

אין צורך להימנע מהמתוק והטעים כי אפשר להמשיך ולאכול הכל מתוק רק ללא סוכר . יש מבחר גדול וטעים . לדוגמא : יש את סוכריות " מותר " בכל מיני טעמים והם ממש עושות מתוק וכיף נוסף לכך יש את כל היוגורט פרי דאייט של דנונה שטראוס ואפשר למצוא עוד הרבה מוצרים ממותקים וטעימים ללא סוכר כך אפשר לרצות את הדחף והבולמוס למתוק וגם להיות מרוצים ומסופקים ולא להרגיש בעונש ורחמים עצמיים על היותך בתהליך ההרזיה . אבל כל הנושא הזה שייך לפורום " תזונה ודיאטה " שם היום יום שלישי תענה לך הדיאטנית של האתר על כל בעיותיך ושאלותיך.

שלום, ברצוני לשאול,אייך מתגבריים על תראומה מהעבר. למשל,פחד מדחייה מהחברה??? פחד חברתיי, כיום אני בת 21 לא עשיתי צבא מרוב פחד חברתיי. רציתי לקבל קצת עזרה או דרך להמשיך הלאה.... אייך מפסיקים להרגיש לא בסדר ואשם ושונה מכולם???

אני פחדתי לעמוד מול קהל. הייתי נורא בישן ונבוך. אז הלכתי לעשות (בלי קשר לבעיה) קורס שדרנות ברדיו חיפה. בהתחלה הייתי כולי אדום מהסמקה. ולאט לאט ראיתי שזה לא נורא. אם את חושבת על מה שאת אומרת ואמרת דברים שבאים מהלב. אז כולם אוהבים ומכבדים אותך. כולנו שונים אחד מהשני. ולכל אחד יש בעיות כאלו ואחרות. ונכון שזה לא בסדר שלא שירתת בצבא. אבל זה מאחוריך. ואת צריכה להסתכל קדימה. לך יש מין "מזל" מסוים שאת בחורה. כי לזה לא מיחסים חשיבות כל כך לצערי. לגברים שלא משרתים בצבא. זה הרבה יותר נורא. לפחות מבחינתי. תיראי מה עשו לאביב גפן לדוגמא. אבל אין מה לעשות. ברגע שהחלטת על דרכך. גם אם היא לא מקובלת. את צריכה. להלחם עליה. ולא לברוח מאחריות. אף אחד לא יודע למה לא שירתת. ויש בזה יתרון. את יכולה תמיד להגיד שהצבא לא רצה לגייס אותך. או שהיתה לך או שיש לך בעיה רפואית. אף אחד לא יכול לבדוק את זה. הם לא רופאים. בכל מקרה חבל שלא שירתת לפחות בשרות לאומי. אבל ההחלטה בידיך. ואת צריכה להתמודד איתה. חימקה

לדנה שלום חבל שלא שרתת בצבא כי הצבא מאוד עוזר להשתנות בנושא הזה .המסגרת מחייבת אותך לצאת מתןך האגוז הקשה שבתוכו את נמצאת . אבל קטע חשוב זה של חייך מאחורייך , אני מאוד ממליצה לך ללכת לטיפול אצל פסיכולוג-ית כדי לטפל בבעית הביטחון העצמי שלך שמכאן באה בעית הבושה ככל שתקדימי לטפל חייך לעתיד יהיו טובים יותר גשי לקבל טיפול כל עוד את צעירה אל תתביישי ללכת לקבל טיפול פסיכולוגי.------------------------- ---------------------------------------------------------------

שלום ! אני בת 18 וחצי וזה שנים שאני סובלת מחרדות , פסיכולוג שטיפל בי טען שיש לי הפרעה בשם O.C.D . אני מטופלת בסרוקסט בערך כשלוש שנים , היו תקופות שבהן הייתי שרוייה בחרדה היו לי התקפי פאניקה שמלווים בתחושות כגון : דופק מהיר , זעה קרה ,סחרחורת וקוצר נשימה לאחרונה חל שיפור במצב רק שמידי פעם יש לי קצת חוסר מצב רוח כשאני שומעת שמישהו מת מדום לב ( אין לי מושג למה דווקא הנושא הזה מעיק עליי ) . אני סובלת מפעימות מוקדמות , עשיתי את כל הבדיקות הנחוצות ולא מצאו שום דבר אבל אני עדיין מפוחדת בגלל בעית החרדה שיש בי. ביומיים האחרונים אני מרגישה שוב פעם רע בגלל המצב , שאני שומעת על פיגועים ושאנשים נהרגים זה מחזיר אותי אחורה לאותם פחדים ושאלות שאין עליהן תשובות. אני מפחדת ממוות כעקרון . אני לא מצליחה להבין את המוות וזה שאנשים מתים וקוברים אותם אחר כך ואני לא רוצה להכנס לזה עוד כי אין לזה סוף.. ובגלל כל החרדות האלה אני נכנסת לדכאון והחיים פתאום נראים לי שחורים ! אין לי חשק ורצון לעשות כלום אני לא רוצה להתחתן , לא רוצה להקים משפחה שמה הפחד שהילדים שלי ימותו ועוד דבר בשנתיים האחרונות אני מתחילה לגלות שאני לסבית , כרגע אני בקשר עם מישהי הרבה מעל גילי (בת 27) ואני אוהבת אותה עד מעל הראש . עצם העובדה שאני אוהבת מישהי ואני מרגישה שרק בשבילה אני רוצה לחיות זה גורם לי עוד איכשהו להרגיש שאולי שווה לחיות אני לא אוהבת את החיים כל כך אבל אני גם מפחדת מהמוות. אני כבר לא יודעת מה לעשות עד עכשיו לא יכולתי לצאת לעבוד , עכשיו עוד אני יכולה אבל אני יודעת שאם אני באמצע העבודה ארגיש לא טוב , אני אברח הביתה ואכנס ללחץ . אני לא מסוגלת לצאת לבלות וגם אין לי חשק לעשות כלום , גם לימודים לא סיימתי צבא אני לא מתגייסת . אני כבר לא יודעת מה לעשות ......... אנא עזרו לי אם יש לכם איזו עצה אשמח לשמוע תודה מראש !

את נורא סגורה וחרדה. אני מציע שתפשטי לך את הדברים בחיים. תהפכי אותם לפשוטים יותר. לדוגמה: תיקחי את המות. תמציאי לו שם. ואז פשוט תכניסי בו תכונות. ותישאלי אותו כאילו שאלות. ותחשבי מה הוא היה עונה. תנהלי איתו שיחה כאילו הוא לידך. תהפכי אותו כאילו לאדם חלש שאין לך בעצם ממה לפחד ממנו. וכך גם אם פחדים אחרים. תהפכי אותם לאנושיים או לדמויות פחות מפחידות. תתדברי איתם. או שאם הם לא רוצים לעזור לך. תעשי להם דווקא כמו לאנשים ממש. ככה יהיה לך יותר קל להתמודד אם הפחד. תתארי לך את הפחד מפלצת גדולה ואת כמו אביר שמנסה לצוד אותו. אני לא מנסה לצחוק עליך. אני דווקא מאוד רציני. אצלי זה כן עבד. תשתמשי בדימיון שמפחיד אותך להתמודד נגדו. בהצלחה חימקה

שלום,רציתי לשאול יש לי פחד, דימוי עצמי נמוך אייך איפשר להתחיל להתגבר אליו? כול פעם יש לי חשש שמדברים אליי מאחורי גבי. מה עושים אם מצב הבדידות???? אני מרגישה מאוד בודדה ושונה עכב כך. אני בת 22 ולא היה לי עדין חבר דבר שמאוד מפריע לי??? אייך מתחילים בקש, כאשר אין לי דרך לגשת אלייה. אני לבדי בדירה ימים שלמים דבר שנורא מדכא???.

אשמח לעזור לך אם תשאירי כתובת אימייל חמודה!!! את עדיין צעירה וכל החיים לפנייך !!

אופיר ?? חזרת שובב .מתחזה לבחורה?

אבל זה לא צ'אט פה!!!!!!!!!! איך אתה מעיז לשפוט אחרים?

טעות...טעות... בילבלתי אותך עם אופיר ,שצץ מידי פעם בפורום ומתחזה לאחרים.

שלום הייתי הולך כאיש מקצוע בשני כוונים 1. אבחון האם יש הפרעה כלשהי שניתן לעזור בה ואשר תורמת / מחמירה את הבדידות (כגון דכאון , חרדה וכו') 2. בחינת קשייך ביצירת קשר הדרך לטעמי היא לפנות לאיש מקצוע ולהוועץ בו לגבי האסטרטגיה הרלללנטית והמתאימה לך בהצלחה עמי

אני בת 26 ויש לי בעיה. אני מרגישה כמו ילדה בפנים ומפחדת מכל מה שקשור בהתבגרות. אני מפחדת ממערכות יחסים עם גברים, מהלידה, מלגדל ילדים. אני לא מרגישה שאני סומכת על עצמי מספיק כדי לתפקד כאדם בוגר בעולם הזה. הכל נראה לי גדול מידי ואני מרגישה שאני לא מוכנה לנישואין, לילדים ושלא אהיה מוכנה בעתיד הקרוב אם בכלל. אני רועדת מפחד מכל שינוי בחיים ומכל מה שדורשת ההתבגרות. אני עצמאית כלכלית, גרה לבד ומתפקד מצוין לבדי בכל הקשור להיבטים הטכניים אבל - בהיבטים הריגשיים יש לי בעיה. אני לא יודעת איך להתקדם הלאה, איך להפסיק לפחד, איך לרצות מה שבני גילי רוצים ואפילו חלקם השיגו. אני רוצה לדעת איך לוותר על הילדות ולצעוד אל תוך הבגרות משום שלפי גילי אני כבר אישה בוגרת ויש ממני ציפיות ככזו. מה עושים?

מצד אחד, הייתי אומרת לך- תעשי חיים אחותי. מה יותר טוב מזה? מה את צריכה משפחה ילדים משכנתא חובות וכיו"ב אם בכלל לא בא לך! תעשי מה שאת רוצה כל עוד את יכולה. תחיי תבלי תכבשי את העולם תהיי אגואיסטית! חיים רק פעם אחת. ולהתחתן ולהביא ילדים אפשר כל החיים (אפשר גם לאמץ). מה את נלחצת? ממה בדיוק? ממה שכולם אומרים לך? תעזבי את כולם. שימשיכו לדבר ולקשקש.. את תהיי מי שאת ותעשי מה שטוב לך. אז זה היה מצד אחד.... מצד שני..... אם את חושבת שבתוך תוכך את רוצה להתחתן ולהביא ילדים אבל משהו מפריע לך להשיג את זה או ליישם את זה - כדאי ואפילו רצוי לגשת לטיפול. אם את (ורק את) חושבת שיש לך בעיה בשמירה על קשרים ממושכים ואת משתעממת מהר אז באמת אולי כדאי לטפל בזה, וחבל על כל דקה. אבל בסופו של דבר, זו את עם עצמך- תחשבי מה את רוצה ותשיגי את זה!

שלום אנסטסיה, ליהי כתבה לך דברים מאוד נכונים ונבונים, ואין לי כמעט מה להוסיף, מלבד כמה מילים: לדעתי, עשית כבר הרבה יותר ממה שנדמה לך. את כותבת שאת עצמאית וגרה לבד - וזה עניין של מה בכך בעיניך? לעזוב את הבית הבטוח של ההורים זה צעד לא קל, ולגור לבד - בוודאי עם רגעים לא מעטים של בדידות - גם זה לא דבר פשוט. וכמובן לפרנס את עצמך, לדאוג לעצמך יום יום ושעה שעה - אלה הם דברים שדורשים מאבק יומיומי, עם הרבה מאוד כוחות נפש! למעשה, כבר יצאת לחיים, את כבר נמצאת בעיצומם של החיים, מבלי שאת אפילו מודעת לכך... ואגב, האם שירתת בצבא? כי אם כן, גם זה לא דבר שהולך ברגל, ואם עשית את זה - הרי לך עוד סיבה להיות גאה בעצמך! אם הבעיה היא רק זוגיות ומשפחה - יש להניח שזה יבוא עם הזמן. חוצמזה, יש אנשים שלא בנויים לסוג כזה של חיים, וזה לא גורע מהם כלום... הם פשוט בנויים באופן קצת שונה מרוב האנשים אבל בפירוש לא נחותים מהם! יחד עם זאת, אם את מרגישה לפני כל שינוי פחד שממש משבש לך את החיים - אז באמת כדאי לפנות ליעוץ, כדי לחקור לעומק את שורש הבעיה. בהצלחה! נזבורה

אמרתי היום לפסיכולוגית שלי שאני שוקלת לעשות הפסקה בטיפול בגלל סיבות שונות. היא ענתה שאם אני עוזבת היא לא תקבל אותי שוב. האם כך מקובל לנהוג?

ליאת, האם היו משברים אחרים בטיפול? לקחת הפסקה מהטיפול זה לגיטימי, בתנאי שמבררים קודם לכן (עם המטפל/ת) מה דוחף אותך לעשות הפסקה דווקא עכשיו. נגעתן בנושאים שרגישים מבחינתך? בד"כ לא לוקחים טיים-אאוט בלי סיבה. אני חושבת שזה שווה בדיקה.

שמעתי שחומצת האמינו גליצין עשויה להועיל בטיפול בסכיזופרניה. האם זה יכול לעזור גם במצבים אחרים כגון הפרעה סכיזוטיפית? תודה .

שלום היעילות של גליצין היא כעת בהקשרים נסיונים לגבי סכיזוטיפיה השאלה במקום לי לא ידוע על מחקרים בנושא ניתן לחפש במונעי חפוש בהצלחה עמי

פסיכולוגית/עובדת סוציאלית שלום! שמי אורלי, נשואה פעם שנייה, 2 ילדים מנישואין קודמים וילד מנישואיי הנוכחיים. הקשר עם ה- X לשעבר לא טובים. עם הילדים זה בסדר גמור. הבעיה היא, שכל דבר מבחינה כלכלית צריך לבקש מהאקס(הוא משלם מזונות עבור 2 הילדים 1300 ש"ח, מגוחך!?). כיום לבן הגדול המשותף עם האקס, יש בעיות בלימודים (בן 12) ומצאתי לנכון לקחת לו תיגבור שהעלות לשעה 35 ש"(הכי זול בשוק). יידעתי את האקס על כך אך כמובן גם כאן היו חילוקי דעות. (זה נכון לגבי כל דבר). התשובה שלו הייתה:"מה פתאום את מחליטה לבד, על חשבון הכסף שלי, .. אני רוצה ב-25 ש"ח". הילדים בני הגדול בן -12 הקטן בן-11. דרך אגב, כל דבר שנרכש או כל הוצאה כלשהי הוא מבקש קבלה, מס' טל' של המורה עזר. איך מסבירים לו שכשילדים קטנים הוצאות קטנות, ילדים גדולים הוצאות גדולות. ברצוני לציין שכאשר אני פונה אליו לגבי הוצאה כלשהי התשובה שלו היא, הלוואי ויכולתי לתת יותר אבל מה לעשות שאין לי כסף? תודה על הייעוץ ואם אפשר בהקדם האפשרי

אורלי, זה לא כסף שלו ולא כסף שלך. זה כסף של הילדים שלכם (אלא אם המזונות כוללים אותך וזה משהו אחר), רק שהילדים לא יכולים להחזיק בכסף הזה. בכל מקרה, רצוי שתנסי להתייעץ איתו בכל מה שקשור בילדים. חשוב שתדברי על זה עם הילדים גם כן. עדי

לעדי. תודה על ההתיחסות. ולא, אני לא כלולה בתשלום. תודה לאל אני עובדת ומפרנסת את משפחתינו. כמו כן, ניסיתי את כל הדרכים לדבר לליבו שזה אך ורק עבור הילדים. לצערי, ובאמת אני אומרת זאת, הוא לא מהדור המתקדם וחבל כי זה פוגע בילדים. תודה

הי, אל תתייחסי לכאלו שמקנאים בך ובתכונות הברוכות שיש לך. את נהדרת !! את מאד רחוקה מלהיות באיזה מגדל שן. בדיוק הפוך. אני מדפדף מידי פעם בפורום (גם אם איני מגיב) ורואה שאת משהו מיוחד. הרבה הצלחה, בריאות ואושר וחיים טובים . והעיקר: לא לפחד כלל !!! יום נעים

שלומי... תפסתי את עצמי, אתמול, עונה למי שכינה את עצמו "השמן והרזה" מתוך איזשהי התפרצות. חשבתי שזה אותו כעס ישן ומוכר... אבל לא. זה היה מתוך שעשוע בלבד... יש אנשים, שלא יכולים להרגיז אותי, כי הם כל-כך חסרי אונים בעצמם... הרשה לי לכנות את זה "אימפוטנציה שכלית"... תודה רבה על הדברים שכתבת.

להרה היקרה גם אני חושבת ומרגישה כמו שלומי שאת דמות מאוד חיונית רגישה תורמת ונותנת מעצמך לגולשי פורום זה עזרה ייעוץ עידוד ותמיכה בצורה הטובה ביותר והמבינה את לב כל אחד ומצוקותיו למרות מצוקותיך האישיים וזאת היא גדולתך לתת ולעזור לקבל ולהעזר ולא לשים על אינפנטילים כאלה . ---- הוא כל כך הרגיז אותי שהיייתי חייבת להגיב והרגשתי צורך לצאת להגנתך כי זה לא מגיע לך . תבורכי על תגובותיך .