פורום פסיכולוגיה קלינית

אז למה דווקא אני רוצה לברוח? בטח תחזיר לי את השאלה...אולי אולי קשור לנראות ו...אני במצב כזה שממש לא אופייני לי שאין לי מילים :( וגם לא ממש יכולה לכתוב לאחרים, סליחה כלם. ואתה נשמט לי פתאום (ברור הרגשה שלי)

מיכלי מתוקה לכולנו יש מצבים שאין לנו מילים תקופה לא קלה עברת קחי לך את הזמן..... מתי שירגיש לך נכון כמו שאמרת יש לאן לחזור תמיד כאן זה הבית של כולנו אם עכשיו נוח לך לברוח מכל סיבה גם זה בסדר הבית מחכה לך תמיד כשתהי מוכנה חיבוק חטולית

כבר עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה שהייתי במצב סטרס בלתי נשלט....עברו 6 שנים מאז שבעלה נפטר ולטומטומי קיוויתי שמעכשיו כבר לא יהיו עוד טריגרים.......ואז בא האיחשפוז שלה וכל השאר....היא מעולם לא הפסיקה לדבר עליו בכל הזדמנות , להזכיר אותו...שעשה ככה,...וככה.....ועוד יותר מאז שחזרה לעצמה.....אמרתי לה כמה פעמים באופן מפורש שזה מפריע לי, מציק לי , עושה לי ממש רעעע ועכשיו הוא שוב הופיע הפצע, שתמיד מופיע אחרי.....אחריו כואב , אדום,.....והתחיל להתנפח מחדש הכאבים שבאים איתו איומים עד שזה מבשיל ומתפוצץ בנתיים גם אני מתפוצצת שוב יקח זמן עד שזה יעבור.....שיחלים רק אני לא מחלימה בכלל לא חשוב לה מה אני אומרת וכמה אני מדגישה לה שתפסיק שזה מפריע וכואב אמרה לי בפרוש שככה היא מעדיפה לזכור אותו... שזה מה שנשאר לה ממנו... ומה איתי....???? אני קיימת כנראה רק לצרכים שלה כלום לא השתנה ולא הולך להשתנות לצערי הרב למה אני זו שתמיד צריכה להתאים אץ עצמי לתנאים שלה.....כי אחי לא נמצא ואין על משהו אחר ליפול זה יושב עלי כמו הפצע שמתמלא ועומדת להתפוצץ אחרי שהשבת עברה שוב ריצות איתה ובשבילה. לא ישנתי כבר שני לילות עייפתי בחיי, מאוד חברה טובה הפנתה אותי למתנדבי ניצולי שואה לקבל מהם תמיכה, אבל גם זה לוקח הליכים וזמן...... סבלנות,,,,,סבלנות.....סבלנות שיהיה לכולם שבוע טוסט ÷=))) חטולית

חתולית יקרה מאוד מבינה שקשה.. אין לי הרבה מילים כרגע- סליחה חברתך, ינשוף(ים)

חטולית יקרה בבקשה תורידי קצת הילוך .... אני יודעת את תגידי שאי אפשר תמיד אפשר .... לפעמים תחשבי שאת בחו"ל תחשבי גם עלייך מחבקת ....ובנתיים בואי לכאן ותוציאי קיטור .... חיבוק עוטף ..איתך

תודה לכם אבל לצערי לא מתאפשר כשאין עוד מישהו לחלוק את העומס תודה חטולית

ההתמזגות הזאת היא עם החלק הדיכאוני .לכן אני מרגישה כל כך בדאון ...אבל לפני שנתיים אפילו לא היה לי האומץ לתת לה להגיע לכאן בכתיבה ..אחר כך לאט לאט היו פעמים של כתיבה נפרדת אבל כאן.. אחר כך ראיתי יותר מיזוג בכתיבה... ועכשיו אמנם קשה לי ועצוב לי להגיד אבל זאת אני הדיכאונית שחיה בעבר וזוכרת כל דבר שקרה ...אמנם מכחישה עדין שזה שלי ...אבל הרבה הרבה פחות .... וזה הרבה יותר מחלחל .. ועוד צעד מחכה לי השבוע ..לפני כמה שנים אודי נתת לי יד ושיר בצעד הראשון ...עכשיו נושמת לפני הצעד השני .. מקווה כל כך שאצליח ...תחזיקו לי אצבעות בבקשה..

אביב יקרה לא קל להכיר את בחלקים הפחות נעימים ועוד יותר להשתייך אותם אלינו את עושה עבודה כל כך טובה מאמינה בך אוהבת, ינשוף

הי אביב, התפתחות. התחזקות. השגת יעדים ואבני דרך. נחזיק אצבעות. סוריקטה ובעלי החיים

בצעדים מדודים את הולכת ומתקדמת נשמע קשה מאוד גם להשלים עם ...... אבל את אמיצה מאוד אמיצה והגעת עד הלום בזכות,,,,,בזכותך עם כל המלחמות וכל המאמצים שלך ריגשת אותי כל כך מעריצה את הכוח הלוחמני שלך יפה. שלי, יודעת שיגעת והצלחת ..... ובנחלט מגיע לך להצליח גם בצעד הבא , מאמינה בך , גאה בך בדרך שעשית המון הצלחה בשלב הבא...... את חזקה ויכולה.... שולחת לך כוחות הנפש להתמודד עם מה שיבוא תמיד איתך ולא משנה מה חטולית

תודה לכולם על המילים התומכות אקח איתי את מילותיכם והעידוד למסוכה הבאה ...בזכותכם מאמינה שאני יכולה ... תודה

היי אודי אליכן.ם התקבלתי לעבודה וכבר התחלתי. הכל קרה מאוד מהר. המנהל פחות התעקש על המדריכות הוא מכיר באופן אישי מנהלת שלי לשעבר לשעבר שממליצה עליי טוב. התרגשות הבטן מתהפכת לי. אני עובדת בתחום האהוב עליי ומוכר לי- בריאות הנפש. לנשום הילה, תנסי לנשום. אני עוטפת את עצמי טוב עם המטפל שלי 4 פעמים בשבוע. נתפלל שזה יצליח לי מבחינת הזמנים. אני יודעת שזה משמח מאוד וזה חלום חיי. משהו בי נלחם בזה כמו שדים שבאים מהרוח. אני הילה ואני עובדת סוציאלית. הלוואי- אני מתפללת מקוה ומבקשת שהדפוסים הישנים יהיו מדוברים בלבד, הפעם אני לא אתן לכם לחבל- זה ברור??? ובנימה אופטימית זו- לילה/בוקר טוב. הילה

הילה יקרה טוב לשמוע על ההתפתחויות משמחות.. מאמינה בך ינשוף

הילה, איזה תותחית שאת :)

הילה מתוקה גאה בך .. ידעתי שתצליחי. וגם אני מאוד אוהבת את העבודה בבריאות הנפש מבינה אותך מאוד.

הי הילה, תתחדשי! פרפרים בבטן - הגיוני להתחלות חדשות. זה בסדר לגלות במה את אלופה, וזה גם בסדר לגלות במה את פחות טובה. בהצלחה! סוריקטה

היי הילוש בשורות טובות אמרתי לך שאני מאמינה בך עשית את השינוי..... עכשיו תוכלי להנות מהתוצאות כל הכבוד לעובדת הסוציאלית החדשה מגיע לך שיתגשמו לך החלומות שלך מאושרת בשבילך חיבוק גדול ממני בהצלחה בדרכך החדשה חטולית

שבוע טוב לכם. בפגישה היום היא העירה לי על הדרך שלי לומר תודה, הסיקה מזה שאני יוצר מניפולציה כדי לקבל ממנה יותר, לא יודע מה. למה היא לא מבינה שלפעמים יש אנשים שפשוט אומרים תודה מהלב? כאלו שבאמת מודים על מה שיש.. כשאת החידה שאיתה אפשר לפתוח את הכל ולדבר, את כמו מים צוננים ביום חמסין לאדם במדבר. מודה על כל טיפה, מכל הלב. בקיצור לפי מה שהבנתי ממנה, להפסיק לומר תודה אמיתית מהלב. היא טוענת שאני נתלה בדברים הקטנים כי הם נראים לי בתור האחד המושיע.. יכול להיות?! כדאי שאהיה קריר?!?! 🤔 לא מבין...

הי קהלת וואוו .. אתה יודע יש הרבה במה שאמרה לך ... ברור שלא להפסיק להגיד תודה אבל ,הייתי מפתחת את זה איתה לא ממקום של עלבון כי אם ממקום של אותה תודה . הערה כזו זה סוג של מתנה ,להבין מאיפה אני מגיב . תודה וסליחה יכולות להגיע מהמון מקומות ממקום של ריצוי ואשמה ממקום של תיראו אותי אני בסדר ועוד.... שוב מציעה כנס בדלת הזו בגדול דברו על זה ... מניחה שגם יעלו כעסים .... ולא זה לא אומר להפסיק להודות מהלב זה רק לכוון את הצליל למקום נקי יותר ...

הי קוהלת, אפשר להבין מדוע זה נשמע כך. כן, יש אנשים שבאמת מרגישים את התודה מהלב, ואין להתווכח עם רגשות, אך יש אצלם משהו במה שאמרה המטפלת, זה מעין 'תודה-עוד'. אין לי מושג אם כך זה אצלך, בכל אופן, קח בחשבון, שמה שאומרת המטפלת היא השערה והצעה לבחינת הדברים. ייתכן שיש מעט צדק בדבריה ואותו צריך לבחון. אתה מוזמן לחלוק עליה ולשתף אותה בכך שאינך מסכים. מאידך, אם תגובתך לאמירה שלה מאד הודפת - ייתכן שזה רמז לאיזו נכונות בראייה של המטפלת. תקשיב לה, תסכים או לא, שתף, ותקשיב גם לעצמך. יכולה להיות כאן אמת חלקית, וזו יכולה גם להיות טעות. הרעיון הכללי - להשתדל לא להתייחס לדבריי המטפלים באופן נחרץ. להערכתי כוונתם להית צנועים בין כה וכה. התחבר גם אל החלקים הצנועים והגמישים שבך. זה יפה. סוריקטה

הי קוהלת יקירי, ה'תודה-עוד' הזה - ייתכן שחבויה בו חרדת נטישה. דברו על כך. חתיכת נושא. סוריקטה

קוהלת יקר באמת שלא מבינה את התגובה שלה מה אכפת לה שזה בא מ..... יש אנשים שבכלל לא יודעים להודות גם אם יתנו להם עולם ומלואו אם זה פוגע בך תגיד שלום אפילו בלי להסתכל עליה ותלך..... ואת כל הלב הנדיב שלך תשאיר לאנשים שכן יודעים להעריך אותך זו דעתי הצנועה אם לא מתאים לך.....זרוק לפח.... %=))) חטולית

קוהלת איש יקר כשאמרתי לך להגיד שלום בלי להסתכל .....התכוונתי שתהיה פחות חם בתגובה שלך לצערי מכירה את המקום הזה חוויתי אותו עם המטפלת הראשונה שלי...... הייתי אסירת תודה על זה שמשהו עושה משהו למעני ואני לא צריכה " לשלם " עבור זה..... ודיברנו את השלום....שלי במשך 4 פגישות....... לא נשארו לי זכרונות טובים מהענין לכן כתבתי את מה שכתבתי , זה זרק אותי למקום שלי ולא שלך אבל חכמות ממני כבר כתבו לך לדבר עם המטפלת , אז כנראה שזה באמת מה שעדיף לך לעשות בהצלחה חטולית

היי אודי, המון קרה מאז שהפסקתי לכתוב פה. קצת חוששת לפרט כדי לא לאבד מן האנונימיות שלי. התקדמתי מבחינה מקצועית, ואני עדיין בטיפול. הטיפול שרד המון טלטלות. שרד גם ניסיון אובדני שכשל. הילה - התרגשתי מאד לראות אותך כאן. גם נעמה ביקרה אותנו אבל זה היה די ממזמן.... אני חושבת עליה המון. היה בה משהו "שנגע" בי. וקשה לגעת בי. חלמתי על מילי שלשום. היא הושיטה יד לעברי, ואז שנייה לפני שאחזתי בידה, היד נשמטה. שמטתי אותה. התעוררתי עם תחושה קשה של אשמה. גם חנה לא כתבה פה די הרבה זמן... לא יודעת מה אני מנסה לומר... אודי, אולי אתה יודע? נטע.

היי נטע. *ניסיון אובדני- אני מצטערת לשמוע. מצטערת שסובלת כך. טוב שכתבת. נכון כשאני חושבת על זה חנה לא כאן. לגביי מילי זה פצע שאני לא יודעת עד היום כמה הוא השפיע עליי. המרחב הזה על מילותיו וחסרונותיו. מילי באמת נשמטה כמו בחלום. אני מושיטה לך יד, אני אחזי אותה. הילה

נטע ...איזה יופי שבאת עצוב לקרוא שניסית הכי שמחה שלא הצלחת גאה בך על ההתקדמויות .... תישארי קצת ?? כמה שנכון לך ...

הי נטע, ברוכה השבה. נחמדי שחוזרים לכאן. גם אם לומר אני כאן. ואנחנו, אנחנו פורשים כפיים ברוך ועדינות. כל הכבוד על ההתקדמויות. עצוב לשמוע על הניסיון. פנינו לעתיד. נקווה. סוריקטה

נשמע שאת מתגעגעת...... לחברות, למקום טוב שנכנסת חטולית

יש מחקר בביה"ח סורוסקי על הקשר בין סרטן המעי הגס לנפש אשמח לקבל פרטים

אתמול הייתה לי שיחה עם חברה טובה על האנשים הטובים שסביביינו ועל הטוב הזה שאנחנו מקבלות והוא לא מובן מאליו...אחרי כל הרע שלמדנו לראות ברור שאתה אחד האנשים שאני מאוד מאוד מוקירה ומעריכה ושהם מהאנשים הטובים האלה שסביבי אבל אודי רוצה לספר לך משהו , אבל חוששת שאולי זה כניסה למקום שהוא פרטי ואישי ואולי חציית גבול ...אז אם טעיתי אל תעלה את ההודעה הזו .. אני רוצה להגיד לך שבכל פעם שאתה נכנס המון פעמים במשך היום. בכל לילה שאתה נכנס בשעות מטורפות אני חושבת על האנשים שסביבך שמאפשרים לך את זה ..כל כך הרבה שנים כל כך הרבה זמן .. ואני רוצה שתגיד להם תודה בשמי , לאלו שלימדו אותך להיות איש טוב כזה ולאלו שמאפשרים לך להיות כזה .... אתה פשוט ....איש טוב כל כך אז רק להגיד לך תודה כי זה המעט שאני יכולה לעשות על כל המילים והשירים והאחיזות שאתה משאיר לי כאן והם תמרורים של שפיות בדרך.... תודה , וחיבוק מכל הלב אביב (שלא חותמת כי פוחדת שלא תהייה היא ותחתום בטעות את שמה , אבל הפעם אני רוצה )

אביב אודי וכולם כל כך ברור! אני מקנא שאת יודעת להתבטא כלכך טוב. היה חוסך לי המון עוגמת נפש. מול אנשים אחרים. תודה לכולם ובמיוחד כאן, לך אביב. תודה שאיפשרת לי להתחבר למילים האלו שלא ידעו לצאת. קוהלת

את מקסימה ונהדרת אולי לא כל מי....מבאי הפורום מסוגלים לכתוב .....ואפילו רק חושבים כמוך ייצאת גדולה...כמו שופר ....פה לכולם תודה לך יפה שלי חטולית

רק להיום אנסה להסתכל באור חיובי יותר על חיי רק להיות אמנע ממה שלא טוב ולא בריא עבורי רק להיום אתן להם עוד זמן בהייה וחיבוק מגיע להם רק להיום אהייה ביקורתית ושיפוטית פחות רק להיום אנסה להיות יותר קלילה וספונטנית רק להיום אקשיב, אקשיב , אקשיב.....

רק להיום אנסה לחזור לאכול רגיל, אחרי שבימים האחרונים זללתי לי קצת עוגות וגלידות, כי אמרו לי שירדתי מידי במשקל (אוביקטיבית זה נכון). סוריקטה

רק להיום אנסה להרגע רק להיום אחשוב חיובי יותר רק להיום אנשום אנשום אנשום לפני שאקפוץ רק להיום אקשיב לכל מה שמופנה אלי רק להיום אשמח במה שיש לעולם הזה לתת לי

רק להיום חסר לי אוויר רק להיום אשתדל להיות יותר סבלנית רק להיום מתפללת לרפואה שלמה של כלתי שנמצאת בטיפול אחרי ניתוח להוצאת סרטן רק להיום אשמח בברד שירד ולא בדרום ספרד אלה ממש כאן על הראש שלי והצחיק אותי חטולית

תודה שקמתי תודה שעוד יש לי כוחות לעשות את מה שאני עושה למרות שבכל פעם מחדש אני שואלת את עצמי עד מתי וכמה תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני מנסה להחזיר לעולם קצת מהטוב שהוא נותן לי תודה שאני רואה את הטוב סביבי תודה לחיים תודה על מי שאני על המורכבות שלי תודה גם לאלה שעדין חיים בעבר אמנם הם גורמים לי לחיות שם אבל בקטנה תודה להם שהם מחזיקים בגבורה במה שהם מחזיקים תודה לנפש החכמה שלי בזכותה הצלחתי לחיות גם עם בצורה שורדת ועדין אני חיה ובועטת תודה על המקום הזה תודה לך אודי על הכל

תודה שחוזר לי התיאבון לפעמים, אם כי, עדיין לא ממש מפתים אותי מאכלים. תודה שהתסמינים שסחבתי חודשים שככו. הסיפור שלי בחוץ, ואני קצת מתאכזבת מהתגובות הרדודות יחסית, אבל תודה שיכולתי לספר אותו ולהמשיך לחיות עם זה. תודה, שגם אם לא מספיק, הצלחתי מעט לנוח יחסית. תודה שאני מרגישה יותר (תוצאה של הפסקת תרופות), אם כי זה גם מפחיד. סוריקטה

תודה שיש את המקום הזה בבוקר עבורי. כך מתאפשר לי להתחבר ולשפר מצברוח. ולא רציתי לקלקל את העץ האישי שלך, אביב, מול אודי - בכל אופן - אני עובדת כעת עם הורים שעיסוקם הוא כזה, בו רוב הזמן הם לבד (פסיכולוג, למשל - כן - רוב הזמן בטכני לבד מול מטופלים בקליניקה שלו). ההורים (שלכל אחד עבודה משלו ועולם פרטי משלו) מאפשרים את המרחב האישי זה לזה (נהדר, אגב), כך גם בזוגיות המופלאה של המטפל שלי, ויש גם המון אהבה וביחד ושיתוף. מן הסתם גם ילדים. אני נפעמת. נכון יפה? תודה לקשרים המאפשרים לבד וביחד. גמישי גבולות בריאים. יש משהו כזה גם בפורום, כך אני מרגישה. אוהבת, סוריקטה

אהובה את אף פעם לא מקלקלת לי את העץ ובטח לא בעץ כזה ....את הכי מוזמנת בעולם לצרף את מילותייך היפות לשם . חיבוק אוהב

תודה על בוקר תודה על הדברים הקטנים תודה על חשיבה חיובית הבוקר אחרי שהאוטומט ראה הכל שחור תודה על מוזיקה ושירים תודה על הבנות תודה עליכם כולכם שאתם כאן

תודה על אביבוש שמחזיקה אותי שפויה תודה על אנשים נפלאים שכאן תודה על הברד...... תודה על שאודי לא מאכזב תודה על שהראש עוד עובד חטולית

שלום לכולם, ירדתי סופית מהתרופות. נקווה לטוב. המעטה מרגיש שהוסר מעט. לילה טוב. נקווה. וחתולה שלי, אנא החזיקי מעמד. שלכם, סוריקטה

שמחה לקרוא אותך איזה נפלא שיהיה שבוע נהדר שבוע של שפיות ועשייה...

נפלא סוריקטה בשורות ממש טובות והחלמה מהיאה לחתולה שלך עם הטיפול המסור שלך אין לה ברירה אלה רק להחלים :-))) חטולית

סוריקיטה יקרה- שבוע טוב יקרה טוב לשמוע.. תשמרי עלייך ינשוף(ים)

האם ניתן לאבחן בשלבי ההריון הראשונים מחלת סיכזופרניה עם מאניה דיפרסיה בעובר?

הי חטולית פספסתי איכשהו את ההודעה של קוראת קבועה שכתבה כאן ועכשיו חזרתי אחורה כדי לקרוא את התגובות של כולכן רוצה להגיד לך חטולית שבעיניי את ממש לא חתול, את יותר נמר כי את באה לכאן ואת מביאה את עצמך, ויש לך קול וסגנון וייחודיות ואי אפשר לטעות בך ולא התכוונתי כלל בקטע תוקפני, בסדר? הממ, אולי נמר צמחוני? אבל עם כוח ועוצמה ונוכחות! ולדעתי לכתוב הודעה כזו כמו שנכתבה לך (אולי?) זה בהחלט לצאת חתול , גור חתולים קטנטן ומפוחד שמתבונן סביב ואז לרגע מבליח את עצמו. וזו הדרך שלו להביא את עצמו לכאן. וסוריקטה, הממ היא בכלל ינשוף :) אהה, ואני מיקה מאוס העכבר , אם תהיית...

מיקה. נראה לי שאמרת כל מה שרובנו אם לא כולנו היינו רוצים לומר ולא הצלחנו או לא הספקנו... כל מילה בסלע.

אחרי שקראתי את התגובות בפוסט המעצבן ההוא, הבנתי כמה הפורום הזה חזק. איזה אחדות והבנה של האחר. טוב שיש עם מי להתייעץ.. אתם אנשים נפלאים! נשמות טובות. מעניין שרק מי שנפגע, יודע להיות טוב כלפי האחר ולא לפגוע שוב. (חומר למחשבה קוראת יקרה, אולי חפשי לשחק במגרש אחר. Fxp וכל השאר.) חיבוק 😄

עולם החי אהוב עליי, אהוב מאד. הידעת שהצלנו גוזל של עוף יום דורס בסופ"ש? מרגש. ובכלל, יש גם אנשים ששמם האמיתי הוא שם של בעל חיים. אני פחות בעד לעג. מחבקת, סוריקטה (לו יכולתי הייתי אי שם באפריקה מצילה בעלי חיים וגם אנשים. אז לא, אבל פה כן, בקטנה)

היי מיקה מתוקה אני יודעת שאת בכלל לא תוקפנית להפך .... תודה על המילים החמות שלך חיממת לי את הלב %-))) לצערי לפעמים חייבת לשלוף המון תודה לך כייפית חטולית

הי חטולית, אני תוקפנית נורא לצערי. יש בי צדדים מאוד רומסים ולא מכבדים את האחר. התכוונתי שאת לא תוקפנית.

רגועה ונינוחה בלי טריגרים בלי כאבים בלי הצפות רק שקט ומנוחה משהו רוצה כוס שוקו....... זה משקה האלים. ( לא שלי....נלקח ממקום אחר ) רק הזכיר לי חיוך... ÷)) שבת מבורכת לכולם חטולית

שוקו עם מרשמלו המון מתוק לשבוע נפלא תודה אהובה

הי חטולית, שולחת לך חיבוק, נהנית מהניחוחות המופלאים הנובעים ממעונך. כמה טוב. אני אצטרף לתה ירוק או אכינצאה. חליטה ללא תוספות. סוריקטה

היי אודי מה שלו שלומך גם אתה תנוח ותאגור כוחות בסופש כמו שאתה כותב לכולנו כאן ליל מנוחה חטולית

היי אודי מה שלומך? היום הייתי בפגישה באתי מבולבלת מאוד. שכבתי על הספה ושתקתי, זה היה שתיקה כואבת. סיפרתי לו שיש הרבה בלגן בגדים מפוזרים חוסר סדר. אמר שהוא חושב שזה דברים בתת מודע שלא מדוברים. לאט לאט ניסיתי לתת מילים.... לתרגם את הנפש לגוף, ולהיפך. דיברנו על ההתפרקות על התחושות על הפחד לאבד על ההרס העצמי. דיברנו עוד על הילדים. היה נעים שם קצת כאב אבל לא נורא. הרגשתי שהוא איתי שהוא מקשיב באמת. הוא מדבר הרבה על זוגיות לאחרונה לי עדיין קשה לחשוב על זה... אני יודעת שהוא רוצה בטובתי וזה עדיין קשה לי לתת אמון, להיות בקשר. אינטימיות מפחידה אותי ופחד להיבלע. אודי, אני זקוקה לו וזה מפחיד אותי כל כך. וגם כואב. הפעם אני לא בורחת גם לא בתוכי. נפגשים גם מחר. אודי תודה שאתה כאן. הילה

הי הילה, מדהימה, בעיניי, גם האמירה על הבלגן החיצוני. זה מאד מדבר אליי, כי מקום מסוים שהכרתי (לא ביתי שלי ולא בית שגדלתי בו) - לא ראיתי עמוס ומבולגן כדוגמתו. תודה שכתבת, סוריקטה

ראיתי רק עכשיו את התגובה שלך מכאן ... https://www.doctors.co.il/forum-6/message-1133146/ אהובה ,זה כל כך למטה שאף אחד לא רואה ... שולחת לך חיבוק ענק ענק זאת אחת הסיבות שמזכירה לך שוב ושוב ושוב לשמור עלייך והרבה עלייך כי אף אחד לא יוכל לשמור עלייך..... אוהבת אותך מליונים 😍😍😍😍

אני מאוד משתדלת אבל מצד שני גם רוצה לשתף התכוונתי להכנס ולכתוב לכולם.......!!!!! אם משהי מנסה להכניס כאוס לפורום פשוט לא לאפשר לה למי שלא כותבת ולא משתפת ונמצאת כאן רק כדי להעביר ביקורת .....לתקוע מילים מכוערות ועקיצות אני לא מתייחסת אליה ולא עונה לה. בכללללל לאף אחד אין זכות לפגוע באף אחד לא לשם כך נמצא כאן הפורום!!! אין תמיכה אין שיתוף כך אני מרגישה שכל אחת/ד יעשה מה שהכי נכון לעצמו אל תתנו שיגרשו אותכן מהבית שלכן בהמון אהבה חטולית

הי לשתיכן - חטולית ואביב, תודה אביב, כן, גמני פספסתי את ההודעה של חטולית (אבל אודי לא - והעלה אותה), ואת, אביב, טרחת והקפצת. מצטערת לשמוע, חטולית. קשה מאד. מאד מאד. ולוואי ותהיי מוקפת בנכדייך האהובים שיחממו את ליבך וירככו. סוריקטה

תודה סוריקטה אני בפרוש לא מתכוונת שוב לענות להודעות כאלה כמו שכתבה קוראת בכלל לא מענין אותי לתת להודעות כאלה במה.....התעלמות מוחלטת אולי כך לא ניתקל שוב בפרובוקציה כמו זו שרק נועדה ליצור תסיסה לשם תסיסה...... חוסר אחריות משווע שלא חושב על הנפשות העדינות הפועלות כאן מתוך אמון מוחלט שזה מקום מקלט.....מקום מוגן לא יכולה לסלוח, חוצפה בלתי אפשרית חטולית

אודי וכולכם הי, מאחלת לכם שבת נעימה ומלטפת.. שלכם, במבי.

הי במבי אחותי, כולי תקווה. גם עבור היצורה שלי שעדיין באשפוז ותזדקק לטיפול מתמשך שאין לדעת אם תצא מזה. אני רוצה להאמין. וגם שזו לא תהיה יותר מידי התאבדות כלכלית עבורי. סוריקטה

תודה במבי שתהיה גמלך שבת שקטה ונעימה חיבוק חטולית

שבת שלום גם לך במבי יקרה

במבי שבת שקטה לך. הילה

ועוד משהו לבמבי החכמה ולכולם - סופשבוע. קחו מנוחה מהאיטרנט. נשוב לכאן בראשון. לילה טוב, לילה טוב למוח שלי. Bye סוריקטה

אחרי שנים של שינה לא בריאה, ללא חלומות. חלמתי. בחלום, רואה את עצמי הולך אחרי רב מתעלל בסימטא שמזכירה את מאה שערים.. לא יודע לאן, הרגשתי פחד. תוך כדי הליכה שמתי לב שהבן הקטן שלי נמצא בחנות בסמטה חשוכה מתחנן למוכרת /גננת (?!) למשהו.. הייתי חייב להמשיך ללכת בפקודה של הרב. אחרי כמה שניות התעשתתי וחזרתי בריצה לבן הקטן שלי, החנות כבר היתה סגורה והוא עומד בחוץ ומתחנן בפחד לגננת שתיקח אותו, תוך כדי היא ממהרת ונעלמת והוא רץ אחריה לשוא. אני רץ אליו, מחבק אותו ומאמץ אלי. התעוררתי מזיע מבוהל מפוחד ועצוב. ככה נגמר הלילה....

הי קוהלת, הייתי רוצה להאמין שכן הייתה לך שנת רע"מ, רק שאינך זוכר. אולי זו הגנה. לא'דעת. זכירת חלום היא אולי שלב קדימה. ומעבר לבהלה - להריץ אסוציאציות, שאולי יסייעו. סוריקטה

חלום בלהות כמעט הייתי מושיטה יד כדי להעיר אותך נשמע שהציף אותך לגמרי מאוד ק ש ה מפחיד גם בחלום אתה ממשיך להגן עליך.....על הבן שלך מצטערת שאין לי עוד אתה אמיץ חטולית

וקוהלת, עכשיו יכולתי לקרוא יותר - נראה שבחרת לחבור לחמלה כלפי הילד הקטן שבך ובאומץ 'בגדת' ברב המתעלל. מה דעתך? סוריקטה

הלואי שהיה לי את האומץ לבגוד במתעללים כשהיה צריך.. מסתבר שאני סופסוף מתחיל להתחבר יותר לילד.. חומל מרחם תומך ומחזק. תודה לכם על התמיכה. חיבוקקק שבת שלום

היי אודי וחברות.ים אני מאתמול במצב רוח מדוכדך. התחלתי לעקוב על המחזור החודשי.ביוץ וכל זה ואני מתחילה להבין שאני סובלת מהתסמונת הזאת. זה אומר מצבי רוח ודכדוך, עצבנית, תאבון מוגבר, כאבים באזורים רגישים ועוד. עד עכשיו הייתי בטוחה שזה בא והולך בגלל הפוסט טראומה.... אני כבר יומיים נטולת אנרגיות בלי כח לעשות משהו... אני אצטרך בהמשך להיפגש עם הפסיכאטרית. כרגע בעיקר מתוסכלת וחסרת אונים. הילה

הי הילה, מכירה בחורות עם התסמונת, שסייעה להם משמעותית רפלקסולוגיה. ואני, נו, מיתרונות גיל המעבר :-) סוריקטה

הילוש.... רק להגיד לך שקראתי וזה באמת באסה ... שולחת חיבוק וכוח

אולי כדאי לפני שאת מסיקה מסקנה לבדוק , ואם זה נכון מה אפשר לעשות. אני לא יודעת מה להציע לך אני מכירה את התופעה הזו כן מפוסט טראומה בכל זאת שווה לבדוק חיבוק חטולית

אוף, אודי, הייתה פגישה נוראית. ממש גרועה. המטפלת אמרה שאני לכאורה באה לפגישה אבל היא מרגישה שיש בינינו ניתוק. אני גם לא יושבת במקום הרגיל שלי כי בכלל לא נוח לי בכיסא הרגיל של המטופלים אצלה. המממ, מעניין באמת כמה מטופלים יש אצלה? שהיא ככה מוותרת עליי ובכיף שלה שיש בינינו "ניתוק" וזה סבבה מבחינתה. כי היא ממש אדישה לגבי זה אודי. ורק משפילה מבט ברצפה. השפלת מבט זה הקטע שלי ולא שלה. שלא תיקח לי פה את התנועות!!! רציתי שהיא תתקרב אליי עם הכיסא, שהיא תגיד שהיא חושבת שיש בינינו חיבור, שהיא רואה את המאמץ שלי לבוא למרות שהיא מטפלת אדישה ומשעממת שמשנה שעות ולא עונה להודעות (זה קרה לה בטעות, אני סולחת). אני רוצה שהיא תילחם עליי! שהיא תגיד, מיקה את אתגר ועלייך אני לא מוותרת!!! כי בסוף את תהיי סופר אישה וסופר אימא. המטפלת הזאת היא סופר אישה אגב. היא באמת מתלבשת ממש ממש יפה. הממ, אני מקנאה בה , אודי, ומרגישה נחותה ולא רצויה. באמת לא ראוי שאני אחתום את שמי הוירטואלי עכשיו :(

הי מיקה, הנה - אני רושמת את שמך הוירטואלי ומגדירה אותך. גם כשאת כועסת, זה עדיין חלק ממך. מיקה. כן, מיקה זועמת, זועפת, חמה אש. גם כשאת דורשת. גם כשיש לך משאלות. אבל מיקה - כמו שאני מאגדת את כל אלה למיקה כך רצוי גם בטיפול. כרגיל - ההמלצה להחזיר לשם. הדפס ואמור. סוריקטה

היי מיקה עצוב לקרא על כל מה שמרגיש לך בטיפול לא מבינה את המטפלת שלך אני מאמינה שאת כן אמא נהדרת ושכן תהי בסופו של טיפול כל מה שאת רוצה להיות נכון שלפעמים רוצים גם לקבל חיזוקים ממשהו מקצועי, אל תזלזלי בעצמך ואייך זה ק ש ור לחתימה שלך כאן ? את אישיות חיה וקיימת בזכות עצמך לא חושבת שמשהו צריך למנוע ממך את החתימה שלך כאלו שאת לא קיימת חיבוק גדול חטולית

אודי אני יודעת שאתה מאפשר ואתה בעד שיח גלוי וישיר אחת מול השנייה ... אבל שתדע זה מחלחל ....וזה משאיר תחושת חוסר ביטחון ובהרגשה שקיפות .... אודי אני לא רוצה שתתערב ובכל זאת דווקא עכשיו שאתה עמוס והכנסים שבדרך...והחגים שהיו.. אני לפחות צריכה להרגיש כאן בטוח ...וכרגע מרגישה הרבה פחות מוגנת ובטוחה כאן ...מה שמתמזג נפלא באיך שאני מרגישה בכללי ...

כואב לי שאת מרגישה ככה מבינה אותך. מאוד הלוואי ויכולתי לעשות משהו כדי להקל איתך חטולית

אודי ממש קשה מנסה למצוא דרך אבל לא ממש מוצאת כתבת לי תנוחי ...איך אודי ... בשעה שאני נחה הם חוגגים אין מי שישמור שזה לא יצא מפרופורציה ... ובכלל רציתי לכתוב לך משהו אחר ...על עירבוב ...מנסה להבין את המצב הזה של הנפש . .יש לו מונח מקצועי, שאוכל למצוא מאמרים ...זה כל כך מתסכל המצב הזה זה לא אני ולא הם זה ...בן כלאיים .. אני עייפה באמת אודי שאני עייפה ...פשוט מותשת ...

הי אביב, כנראה שאיכשהו יש כאן ניחוחות של ערבוב, וזה מה שקוראת הרגישה ורשמה במילותיה. קוראת, משהו ממחשבותיי בכיוון? מונחים - אני הייתי מדברת על הגדרה עצמית, זהות וכדומה. שכבות וחלקים באישיות. לערבוב בשיאו - אולי פרגמנטציה. ספריה אולי לא תסייע במיוחד. הכי הכי זה לימוד ארוך ועמוק דרך החווייה, כנראה. סוריקטה

עצוב לי באמת עכשיו.... מצטערת שזאת אני ועירבוב זה מונח שגם מטפלים משתמשים בו ... ותעזבי אותי מצדדים ועוד ... זאת מי שאני זה מה שאני מרגישה ...יש שעות שמרוב שאני כמה אני לא מוצאת את עצמי .. ואת יודעת מתחילה להצטער שנחשפתי כאן ...במי שאני . אבל !!!!!!! בכל העירבוב המטורף שאני חיה אני עדין יודעת מה אני עושה . ומעולם ,גם אם אני יודעת שלא לשם לקחת ...מעולם לא כתבתי בשני כינויים במקום אחד .. כן בפורומים שונים ברחבי הרשת יש לי כינויים שונים . ולגבי הספרייה לי מאוד עוזר לצוף ולא לשקוע כשאני מבינה דברים בהגיון ...כשאני מבינה את התהליך אני מצליחה לשהות בו תוך תמיכה בכל החלקים והצדדים .. תוך כדי תפקוד סופר מלא. לכן ביקשתי כאן את עזרתו של אודי .... כרגע מאוד מאוד עצובה.....

הי יקירתי, כשאנחנו נמצאים במצב עדין עדין עדין, הכל צורב כל כך ומערער. זה באמת מאד מאד עצוב. אעיד, שגם אני בתחילת הדרך חיפשתי הרבה חומר לקריאה. קראתי ולא באמת הבנתי, וקראתי ולא באמת הבנתי, ויכולתי להבין יותר אמיתי ולעומק רק אחרי שנים של טיפול. ובכל זאת, אדבוק בגישת החווייה. וגם מימה, אם את עדיין מעיינת כאן - הדברים גם עבורך. יש לך השכלה בקריאת חומרים רבים, את נבונה עם מנת משכל גבוהה, ועדיין, כנראה שהקריאה בלבד זה לא באמת זה. עדיין זו את עם עצמך. איכשהו, נראה לי, שחייבים מראה. זולת. ומקצוענים. מן הסתם, כנראה שמתנגדים והודפים את האפשרות הזו, וזה מובן. מקצוען יפעל בהדרגה, ועם זאת, יהיו כשלים, ותהיינה בעיטות. ככה זה, כנראה. והאומץ, אביב, האומץ הוא גם לא לברוח (לא אומר זאת באופן גורף, אך לעתים מזומנות זו הדרך המומלצת והנכונה). אז בואו גם ננסה לא להדוף אומץ. אנחנו חזקות. ודבריי נאמרים באהבה וחיבה. באמת. 💗 סוריקטה

יקרה אני לא בתחילת טיפול אני עמוק עמוק בתוכו אחרי 8 וחצי שנים אני יודעת מה הדרך שנכונה לי גם המטפלות שלי שתהן הסכימו איתי . אני לא קוראת כל דבר את רואה שאני גם לא משתמשת במונחים אלו ואחרים זאת לא הייתה הנקודה . הכוונה שלי הייתה להבין את התהליך ולא יותר . בעיני הדרך לא פחות חשובה מהתוצאה. חוויות ברור שאני חווה את מה שקורה לי אבל לא רואה סיבה גם לא להבין . ואומץ לא חושבת שלרגע עזבתי אותו . נראה לך שאפשר לעשות תהליכים עמוקים כמו שאני עושה ללא אומץ . אבל הכל בסדר וקיבלתי את הכיוון והמה שחיפשתי מהמטפלת .פשוט ניסיתי להבין מאודי . אבל הכל בסדר . ואני יודעת שאת בעדי זה בסדר לרגע לא חשבתי אחרת . מותר גם לא להסכים בדיעותיינו הכל לטובה 😊

בן כלאיים כתבת זה נורא קשה להרגיש אותם כל הזמן ללא הפסקה באמת מרגיש לי שאין לך מנוחה וכל הזמן נמצאת רק במלחמה איתם מאמינה לך שמאוד קשה לך יעזור לך אם רק אשב כאן לידך בלי לדבר ובלי להציק לך רק סתם להיות חיבוק עוטף ברכות חטולית

תודה יקרה פשוט תודה שאת

וגם לא ממש כאן..(גם בשביל אביב שלא תדאגי).אשתף שאמא בסדר יחסי.. שתפתי בחיובי בטיפול ובסןפו עלה הכאב...של קשר שלי עם אימי משהו שמנסה לברר כבר תקופה ומתלבטת עד כמה....כשיצאתי ממנה בכיתי בשירותים פתאום נפגשנו ביציאה מהשרותים שבאותה קומה..שאלה אם אני בסדר..לא רציתי ככה לדבר אז אמרתי אמנם שלא אבל לא משנה יהיה בסדר..והיא אחלה שארגיש טוב וזהו...לא יוצרת איתה קשר בין כבר תקופה והיא ברור שלא תברר עכשיו מה קורה רק בפגישה בשבוע הבא.....אז לבד מתמודדת וגם לא ממש חשבתי לשתף פה אבל אביב הזכירה אותי אז....תודה אביב...ובלילה חלמתי חלום שהעיר אותי בבהלה..שהיא הופיעה בו והגיעה לבית הוריי וספרה דברים וכו ובסופו טרקתי לה את הדלת בפנים.לא יןדעת מה זה אומר...בכיתי על מיטת הוריי אחרי הטריקה בחלום...לא יודעת..אודי?? משהו עובר עליי אבל גם מתקשה בשיתוף איתה ואולי גם פה....סליחה.

הי מיכלי ...שמחה שניכנסת וזה בסדר גם שלא ...מה שנכון לך וכמה שנכון לך ... לפעמים לא צריך לשתף רק להגיד קשה מורכב ....ולתת לשני להיות אתך .... מחבקת

חשוב עד כמה שאפשר לא להשאר לבד, גם ככה קשה.... והלבד רק מעצים את התחושות ואת החרדות איתך מתוקה חטולית

שלום כמו כל אדם נולד עם תכונות תורשתיות כמו אינטליגנציה נטייה לחרדה לדיכאון עצב שימחה כישורים מוזיקלים ועוד האם יש גם אנשים שנולדים עם צורך נמוך בקשר זוגי?

שלום לך.. אני חושבת שקיים צורך זוגי.. צורך אבולוציוני.. אך האופן של הקשר הזוגי לדעתי שונה מאדם לאדם ומושפע לא מעט מאופן ההתקשרות של האדם עם הדמויות המשמעותיות בילדות המוקדמת בחייו. במבי.

מאמינה שבכל אחד/ת יש את הצורך מי יותר ומי פחות לא בטוחה אם נולדים עם זה אומרים שאצל בנות זה מפותח יותר והן כבר מגיל מאוד צעיר משחקות בלהיות כלה..... האם בסופו .....היא תהיה.... רק ימים יגידו חטולית

מגיעים לטיפול ואני לא מצליחה להרפות ולאפשר לחלקים מקום. ואז כאשר מגיעים הביתה( ועוד לפניכן- כאשר אני יוצאת מהדלת של הקליניקה) המצוקה גוברת בפנים. אני מתאמצת לאפשר אבל לא מצליחה. כל הזמן יש מנטרה בראש שאומרת, " את שקרנית, זה לא אמיתית, את תענישי..." . אני כל כך מתוסכלת... ומרגישה ייאווש גדול.

יקרה ...כל כך עצוב לקרוא אותך ויחד עם זאת הכי מבינה וזוכרת .. התנגדויות ודחיקה הצידה גם עכשיו קשה לי עם מה שהם מביאים ..... זה יבוא בסוף עוד קצת ועוד קצת בקצב שלך ,זה בסדר ... שולחת חיבוק לכולך ...אוהבת אותכם מאוד מאוד

אביב יקרה המילים שלך כל כך מרגיעות - כמו חיבוק לנפש... תודה רבה

קשה לשאר כאן כאשר מרגישים שהכל מתפרק... כאשר את מתפוררת ומתחלקת וכמעט לא נשאר כלום מעצמך..

ינשופית מתוקה מבינה שמאוד קשה לך מה יכול להקל על התחושות הקשות שאת מרגישה ? חיבוקים. לכולכם איתכם טוב שאת נכנסת אפילו רק לכמה מילים חטולית

חתולית יקרה שאלה טובה חושבת שהכי היה עוזר התייחסות לחלקים.. לפחות כאן אני כן מצליחה להביע וקצת לתת להם מקום.. תודה שאת כאן ותומכת חתולית יקרה

ינשוף יקרה ייאוש זה כל כך כואב. אפשר לשבת לידך? הילה

הילה אפשר.. תודה כל כך מפחדים

תודה רבה אודי - במילים שלך נעימים לי..

הי כולם, התנצלותי על פתיחת הודעה נוספת - אני קצת עייפה, ועל כן, נראה שפספסתי קריאת כמה הודעות, ומניחה שאף הבנתי כמה מהן בעיוות מסוים. עמכם הסליחה, ככה ימים של דאגות (מהסוג ה'רגיל') אבל עניין של עייפות בכל זאת. קשת יום כזה. סוריקטה

הי סוריקטה אחותי האהובה.. מתגעגעת אלייך.. מנצלת את הדקות שהאצבעות שלי מקלידות.. משונה.. אני קוראת את כל ההודעות אך איכשהו לא מצליחה לענות .. חיבוק ענקי לך במבי.

הי אישה טובה שאת אוהבת שאת פותחת הודעות ולוקחת מקום. ... את לא צריכה להתנצל זה בסדר חיבוק

ממתי. את צריכה להתנצל על פתיחה..... אוווף רציתי לכתוב משהו וכבר ברח לי מהראש סוריקטה את אשה מקסימה נורא מצטערת על מה שקרה ותמיד תמיד רק אאחל לך בריאות טובה ואיתנה אוהבת את הנוכחות של כאן ולא זוכרת איפה כתבת לי על הנכדים שלי אז כן.....יש לי 4 נכדים מקסימים ואני חולה על הצורה שלהם והבנתי שגם הילדים שאת מטפלת בהם מרגישים....... לא חשוב מה ברור להם....אם את סבתא או ..... חשוב שהם מרגישים אותך מספיק קרובה.כדי להיות חלק מהמשפחה שלהם ואת זה את השגת בכוחות עצמך עם כל ההשקעה נאינטנסיבית האוהבת שלך מותר לך להנות מפירות האהבה שלך חטולית

עכשיו ...אני מבינה את פשר ההודעה הזו .... עצי המשך ...קצת בעייתי מהפלאפון . מה שלומך אהובה...את עובדת מאוד קשה וכמעט לא רואים אותך ...את חסרה... וסאחד המקומות למטה מזמן שאלתי אותך לשלום החתולה אז שואלת שוב... חיבוק ...לסופ"ש טוב ומבריא

רק להיום אנסה לעשות כמיטב יכולתי רק להיום אשמור על כולי רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אנסה להיות שמחה ואזכור שכפי שהביט על העולם העולם יראה לי....

רק להיום הייתי כל כך עסוקה ששכחתי (גם) שיש כאן פורום. אבל נזכרתי. המקום שמחבר לכאב. סוריקטה

אמשיך להתפלל עבור כלתי שתוצאות הבדיקות שלה יהיו טובות רק להיות רוצה. להרגיש שלא.פגעתי באף אחד רק להיום רוצה שהכאבים יעזבו אותי רק להיום אני בגישה חיובית רק להיום השמש זורחת רק להיום לא מתחשק לי רק להיום חטולית

היום אני רעבה. מוזר. אחרי חודשים של אובדן תיאבון. אפילו אכלתי לחם עם ריבה. סוריקטה

רק להיום אני כאן גם שמרגיש פחות בטוח רק להיום אני אזכור את הקולות הנכונים ולא את הקולות המרעילים והמפחידים ... רק להיום ....

הי אביב, ההזדהות עם הקולות שנשמעים בעיננו יהירים, גאוותנים ומתנשאים - יוצרת חרדות. לעתים בלהות, כאשר לא פשוט להפריד. אולי כדאי לזכור מה המשקל האמיתי שלהם מעבר לרוח ולנפח העצום שהם יכולים לתפוס בתוכנו אנו. איך למדתי לומר ולהבין - להישען על החלקים החזקים ולא על החלשים. כי אז נהיה דומינו ראלי. אני אפילו מסבירה זאת לתינוקות הפיצים שאני מטפלת בהם. חוכמה לחיים. המלצה קונקרטית שיכולה לעזור (אולי) - מקלחת טובה. צחצוח שיניים. החלפת מצעים במיטה, היגיינת שינה וכד'. נשימות עמוקות. החזקת אוויר ונשיפות הדרגתיות. כדי שהבפנים לא יהפוך כולו לביוב, הגם שיש ביוב. בכל אחד. שיזרום לו בצינורות שלו. סוריקטה

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מבינה הרבה דברים תודה שהקושי מדובר תודה שהסערה קצת שכחה תודה שמתאפשר לי לתת להם קצת מקום תודה על ציוץ הציפורים תודה על יכולת הקשבה תודה על היותכם בחיי

תודה שאני שומרת על תזונה בריאה כבר לפחות חמש שנים. תודה שאני בכושר, גם כן כמה שנים טובות. סוריקטה

תודה על כל מה שנתת תודה על שפיות תודה על עייפות כרונית תודה על ......רוצה לישון אבל למה ביום במקום בלילה ? תודה על האנשים הנפלאים כאן תודה על המקום תודה על אודי תודה על.....לא יודעת, לפעמים לא יודעת הכל תודה שהרחוב כבר לא מסריח ממדורה וגם לא בבית חטולית

תודה שאתם כאן תודה

תודה לכל מי שעודדה אותי ...ראיתי .... ואני כאן לא מוותרת ...אז תודה שאני בן ידידים תודה לכם אנשים טובים על שאתם בחיי... תודה אודי על הכל חיבוק לסופש רך במיוחד

תודה שאני מוגדרת עצמית סוריקטה

אין מקרה בעולם כלל ניסיתי להבין קוראת מה את רואה שאני לא רואה .. והלכתי אחורה ....אז תודה בזכותך מצאתי את המילים הנפלאות האלה שלך אודי ... "החלקים הילדיים בנו מכילים גם פגיעות אבל גם ספונטניות, יצירתיות, משחקיות ושמחה. גם מאבק וחוצפה לפעמים... וזה חלק מהעצמי השלם שאנחנו" תודה אודי הכי בזמן ,במידה מסויימת אני מבקשת שיעלמו ...פתאום הבנתי שאם אני יעלים אותם אולי הכאב ילך אבל ילכו איתם עוד תכונות וצדדים שאני ממש לא רוצה שיעלמו .... תודה .

קוראת קבועה כתבתי לך למטה חטולית

הי שירי, קראתי את ההודעה שלך ילדה קטנה שכתבת על המטפל באופן מוזר (או שלא) את קצת מזכירה לי את עצמי עם כל התהפוכות הללו, ולכן מרגישה צורך לכתוב לך. כמה שזה הזוי לשמוע זאת ממני, אבל ממליצה לך כן ללכת לפגישה . לא בשבילו, אלא בשבילך. אם תחליטי בסוף שלא ללכת, אז זה בסדר גם. אבל תדברי על ההחלטה שלך פגישה אחר כך. את יודעת, שירי, נראה לי שאף אחד לא נחמד (או נחווה כנחמד ) כל הזמן. את תמיד תמיד נחמדה כלפיו? אני מקווה מאוד שלא. כי אז זה לא אמיתי ומזוייף. אם תרגישי שהמטפל תמיד נחמד אלייך, ולא מרגיז אותך אף פעם אף פעם. אז תצאי יפה מהקליניקה ואל תחזרי אליו לעולם. אחרת, תשובי , לא חייב מהר ולא חייב בנחמדות - אבל תחזרי. מיקה

היי מיקה היקרה, באופן מוזר גם את קצת מזכירה לי את עצמי :-) לשאלתך, לא, אני לא תמיד נחמדה אליו, אבל אני משתדלת להיות נחמדה אליו. לא קל לי איתו, מאוד לא פשוט לי שם והוא ממש לא עושה לי חיים קלים. אולי הבעיה היא שאני משווה אותו למטפל שהיה לי בעבר, לפני הרבה שנים, שאותו מאוד חיבבתי ושהוא היה מאוד שונה מהנוכחי. הקודם היה עם סבלנות אין קץ, מכיל, אמפתי, הוא מעולם לא לחץ עליי והוא רק חיפש איך להקל עליי, בעוד שהמטפל הנוכחי נוקט בגישה הפוכה וזה מאוד לא פשוט לי. לצערי, המטפל הקודם גר כשעתיים נסיעה ממקום מגוריי הנוכחי, כך שזה בלתי אפשרי שאחזור אליו. אני יודעת ומבינה שהם אנשים שונים ושכל אחד מהם נוקט בגישה טיפולית שונה. נראה לי שאולי יש לי ציפיות לא ריאליות ממנו ושאני פשוט צריכה לקבל ולהבין שזו הגישה שלו. מה שכן, יאמר לזכותו שהוא מאוד משתדל להיות סבלני יותר והוא מנסה ללחוץ עליי פחות, אני בהחלט מעריכה את זה אבל עדיין מאוד קשה לי אצלו והוא מעצבן אותי לא מעט. בקיצור, אני צריכה קצת שקט. המפגשים איתו גורמים לי להמון רעש פנימי. אני כבר אפגוש אותו בשבוע הבא. תודה מיקה...

מאוד מזדהה, גם אני עזבתי את המטפלת הקודמת כי עברה קליניקה והמטפלת הנוכחית מרחק 10 דק הליכה ממקום העבודה שלי. מיקה

הי אודי, בסוף היא לא חזרה אליי , אז אני סימסתי לה וכתבתי לה שזה לא יפה להתנהג ככה. ללא שום איחולי שריפה ועשן (וואי וכמה איחלתי לה בלב). לא יודעת, אולי היא לא ראתה. ופתאום לא רציתי לבוא ולהשתדל , אבל בסוף קבענו למחר. אני לא מחסירה אף פגישה אודי, שתדע את זה. אפילו בחול המועד אני הגעתי. ויש בי פחד כזה שפתאום היא תתרגל שמיקה באה תמיד ואז היא לא תתאמץ עליי , כי במילא אני באה כל הזמן. הלוואי ואני אקבל אומץ ואחסיר לה מתישהו. פשוט לא אקבע ואעלם לעיסוקיי. ואז היא תפסיד כסף אמן.... אתה יודע למה אני באה? כי אני מרגישה שמשהו בשיחות איתה עוזר לי. או שסתם אני הופכת להיות תלויה בה? למרות שתדע שהיא כמעט לא מדברת , וגם לא צוחקת, וגם יש לה חדר מכוער ובאופן כללי היא מעצבנת אותי מאוד מאוד. סתם, אני מחבבת אותה. או שלא? או שכן? או שזה משתנה ואין לי ממש מושג. הממ...אני רוצה להתחיל לחתום את הכינוי שלי כאן בסוף ההודעה, כמו כמעט כולכם. מה לדעתך זה אומר? הממ, מיקה :)

מיקה.. את ממש מתוקה :) איכשהו ,לא מעט הודעות שלך מצליחות ממש להצחיק אותי.. מתוקה.. במבי.

הי מיקה, אולי את מתבגרת? חח וכאמור, יש משהו יפיפה בחלקים ילדיים שבנפש. רק תלוי איך. סוריקטה

מיקה מתוקה את בעצמך כותבת ש....היא כן עוזרת לך נכון, מאוד מעצבן שהיא לא חזרה אלייך גמני הייתי מתעצבנת וכועסת וטוב שקבעת פגישה נוספת הרי את זקוקה לפגישות איתה היא טעתה ואולי שכחה אנושית אחרי הכל החיוך בחתימה שלך.....אהבתי חטולית

הי חברות יקרות, אני ממש לא כועסת. ממש לא. אבל אולי אתן כועסות עליי? על כך שהרגשתן שאין דיוק והתמזגות? על כך שאני יכולה גם להתבונן היום מבחוץ? ואנא זכרו - הייתי בפנים. ואגב, בעיניי, יכולת מופלאה של המטפלים היא להיכנס פנימה וגם לצאת. אחרת לא היו יכולים לעזור לנו ולהוציא אותנו מהבור. היציאה, כן, יכולה להחוות ככשל. ועוד איך חוויתי את הניתוק והריחוף הזה שנים שנים שנים, וגם קפצתי מדבר לדבר כמעט בהיעדר רצף. ומבינה למדוע אתן אומרות שזה נפלא. סוג של סם מבלי להשתמש בסמים קונקרטיים. אז אולי אנסח מדויק יותר. זה מרגיש נפלא, אך לכאורה. אבל בסוף, קורה איזה משהו שבכל זאת גורם לנתיחתה על הקרקע ואז היא כואבת באופן מיוחד. ואז עצוב. מקווה שהובנתי. אתכן, אנא אל תתקפו אותי, סוריקטה

הי אהובה למה שנכעס .. לדעתי אם אני מבינה נכון את מתכוונת למה שהגבתי לך ולחטולית למטה .... אז ...בואו גם אני גם את וגם חטולית וננשוםםםם ואז נבין ... אף אחד לא רוצה להעליב את השני ... הניתוק הוא לא נפלא ולא בטיח והוא גובה מחירים מטורפים . את לא מביטה מבחוץ ..כי זה נוגע לך בתוך הנשמה ולמה שתביטי מבחוץ ... ועכשיו....קומדייה של טעויות כמו שאני רואה אותה ...קחו כסא ושבו י'מצחיקות .... ינשופי כתבה על הניתוק שחוותה.. חטולית הגיבה מהמקום שלה זה שתודה לאל לא מכיר ניתוק כמו שלנו כי אם ניתוק אחר הרבה יותר קטן ...וכמו שכתבה המטפלת עטפה אותה בניתוקים ....... את סוריקטה אהובה קראת אותה והסברת לה שזה לא נעים ....ואכן הניתוק לא נעים .. חטולית חוותה אותך כועסת וכמי שעוברת טלטלות רבות ולא מסונכרנת נפגעה וכתבה שהיא מעדיפה להיות בשקט ... אני גילגלתי למטה ראיתי את כל התיכתובת ....והבנתי למה לפעמים המטפלים שלנו מגיבים כמו שהם מגיבים ...כי זה מה שהם מכירים ..... ואז את סוריקטה בגלל המצב שלך כרגע שהוא עייף וחבול וכואב חשבת שאנחנו כועסים עלייך ..... נו להביא לכן פופקורן .... אתם מתוקות ואהובות שתיכן ומזכירה כולנו כאן ברגישות יתר ומביאים את הפגיעות לכאן ומערבבים ....אז חיבוק משולש .. מה אתן אומרות

אני כאן מחבקת מכל הלב אין כעסים ואין רגשות שליליים האי הבנה הובהרה בדיוק כמו שתארת גם הוספתי הסברים משלי למצבי.... מקווה שהתקבלו בהבנה תודה אביבוש אוהבת אותך יפה שלי חטולית

הי בנות, נראה שעשיתי קצת סמטוכה, וקלטתי את זה. אני באמת עובדת מאד קשה וממלאת את יומי בעיסוקים מתוך ניסיון להכרה במגבלותיי. על כל פנים. עכשיו כשאני משחררת יותר (וזה ממש הישג עבורי) - תוכלו לעזור לי - אם תרצו שאתייחס לדברים מסוימים, רשמו יותר למעלה וכוונו את תשומת לבי להודעה (כותרת, תאריך או שעה). אם יהיו לי דברים לומר - ארשום. טנקס ונשיקות לכם, סוריקטה

כבר הגיע יום שלישי..... ועוד שבוע עומד להסתיים הולכת לשמור על הנכדים שלי מתחילות חגיגות לג לעומר והסירחון של המדורות מחניק ברמות קשות יומטוב לכולם חטולית

הי חטולית, אסרו על הדלקת מדורות היום בגלל מזג האוויר. חג ארור, בעיניי. פגני ומתאים לפירומנים. סוריקטה

סוריקטה הצחקת אותי....%=))) ח.ח.ח בצורה חיובית לא חשבתי אף פעם על הרעיון הזה פירומנים אני הלכתי ביום שלישי עדיין לפני שכל ההנחיות יצאו ולא היו כמעט מדורות אבל הסירחון לא איחר להגיע מה לעשות שזו מסורת של אלפי שנים וכולם מחכים רק ליום הזה שאפשר.יהיה לשרוףףףף אני מאז הילדות שלי לא אהבתי..... לא בגלל משהו שקרה בגלל הריח והסירחון חטולית

אודי ? אתה מקשיב לחדשות ?? נראה לך שהלילה תשמע אזעקה עולה ויורדת ברחבי המדינה ??? אירן תתקוף אותנו ???? שמעת את הנאום של ביבי בחדשות ??? מה מתכננים פה במדינה אודי ??? שמעת ??? ליברמן חוזר מארה"ב.. אישרו מקודם בכנסת שביבי וליברמן יכולים לפתוח במלחמה מבלי ליידע את הייתר... מה קורה אודי ??? יכול להיות שנמות הלילה ואפילו לא נדע שמתנו מטילים ארוכי טווח עם ראש נפץ ??? יש לאירנים כבר ראשי נפץ ??? לא הצלחתי להבין... אודי ??? אתה לא מפחד ??? אודי.. אני מתה מפחד.. גם אמא שלי לבד כי אבא שלי כבר לא פה... אודי ??? יכול להיות שאני כבר לא אראה את אמא צביה ???? שטויות !!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא ירקה כלום !!!!!!!! נכון אודי שלא יקרה כלום ????? אודי ????? שתדע שאני מתה מפחד... וראית איך רוני דניאל ניסה להרגיע בחדשות ??? זה עוד יותר הלחיץ.. מי יודע מה יקרה פה הלילה... אודי ???

לא היחידה שפוחדת גמני פוחדת מעוד מלחמה בנתיים זה נשמע כמו המון דיבורים שולחת חיבוק איתך חטולית

תודה לכם אודי וחטוליתוש .. טיפונת כבר נרגעתי.. לפחות עד עכשיו לא מתנו מטילים של אירן... וחתוליתוש.. ראשית,ברוכה הבאה, שנית, אם מתחשק לך ..אני סקרנית לגבי השם..? את אוהבת חתולים ? והסיומת כזה תוספת חיבה לחתולים? מסתקרנת.. במבי.

חחחח לגבי השם חטולית תענה לך .... אבל לגבי התוספת אני אשמה .. חטולית לא הצליחה להכנס עם השם שלה וגם אני לא הצלחתי לעזור לה ....המערכת קולטת את השם ולא מאפשרת כניסה . אז בלית ברירה פתחתי לה מייל חדש דנדש והוספתי את הסיומת כחיבה לחטולית ....שכאמור מלווה אותי כמה שנים ממקום אחר .. .(ובמבי כתבתי את זה בעבר למטה ,😊)

אביב כבר כתבה וסיפרה לך אייך עזרה לי להכנס לפורום ולא.....אין לי שום אהבה לחתולים אין לי גם שום דבר נגדם רק.....שיש להם 9 נשמות מה שלי לא היה ועברתי המון המון ...... כשנכסתי בפעם הראשונה לפורום אחר הרגשתי כמו...... חתולת אשפתות כך הרגישו לי החיים וה...ט בחטולית קיבלתי מחברה מאותו הפורום שפשוט טעתה בכתיב אהבתי את הטעות כי ה..ט נראתה כמו טלפים של חתולים והיא מאוד אהבה חתולים גידלה אותם בהמון אהבה לזכר החברות שלנו..... משם החטולית חטולית

https://youtu.be/cUb8jO8KdTw על סף התהום בתוך אש הגהנום לחדול .... או לשרוף הכל .... כי אם כבר שיגעון .....אז ...להרוס הכל לא אבדנית ...

אודי, ריגשת בבחירת המילים המדויקות. אלוף התמצות. ואני אוסיף - לך אביב - גם אומץ נדרש מאיתנו. שלכם, סוריקטה

סוריקטה בלי אומץ כבר מזמן הייתי במקום אחר עמוק בתוך השיגעון נותנת לכל מה שבא להיות

לא מבינה..... אבל איתך לידך את לא לבד חטולית

היי, אז הוא היה נחמד 4 מפגשים. בהחלט שיא מבחינתו. 4 מיפגשי נחמדות לעומת הרבה הרבה מפגשי אי נחמדות, לא כל כך קשה לעשות את המשוואה הזו. אז כן..., הגעתי למסקנה הכנראה מאוד מתבקשת, שהוא כנראה לא אדם כל כך נחמד. ושהוא מאוד מאוד התאמץ בארבעת המפגשים הללו על מנת להיות נחמד. אז כנראה שזה מה יש. אז במפגש האחרון, הוא כבר לא היה נחמד!!! כנראה שזה היה קשה להמשיך להיות נחמד, כשזה מנוגד לטבעך. הוא לא היה מגעיל, הוא לא כעס, הוא פשוט לא היה נחמד. הוא לא היה נעים. והוא מאוד מאוד מאוד עצבן אותי!!!! הוא אמר מספר דברים, שלדעתי הם ממש לא נכונים, ולמרות שהבעתי את התנגדותי לדבריו ולמרות שהתעמתתי איתו, הוא לא קיבל את דבריי. וזה מאוד הכעיס אותי. כי בסופו של דבר, אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב ממה שהוא מכיר אותי. ואין לי ספק שהוא שגה בדבריו. ושוב נפגעתי, ושוב הוא לחץ עליי..... בקיצור, אני חשה שאני מצויה בתוך תסריט ידוע מראש, שחוזר על עצמו כל פעם מחדש. אז כעסתי.... מאוד כעסתי וכשהגעתי הבייתה ביטלתי את הפגישה הבאה. כי רציתי חופש... רציתי חופש ממנו... השעה שהפגישה נקבעה אליה, מראש הייתה בעייתית. אבל אם הוא היה יותר נחמד ופחות מכעיס, הייתי עושה מאמץ ומגיעה אליה. למרות הקושי. אבל חשתי שאין לי כוח לעשות את המאמץ הזה בשבוע הבא ולכן ביטלתי. כך שאפגוש את מר נחמדות בעוד שבועיים. בינתיים אשתדל לקחת נשימה עמוקה ... למען האמת יום למחרת הפגישה כבר הפסקתי לכעוס עליו. אני בוחרת לסלוח לו , כרגיל...

היי אודי, כן... אני יודעת שהתנהגתי כמו ילדה קטנה. אני לא גאה בכך. אני מנסה לגדול, זה לא פשוט. יום למחרת הפגישה כבר הבנתי שהתנהגתי בילדותיות והתחרטתי על ביטול הפגישה... תודה...

שמחה שבחרת כן ללכת לפגישה ודברי איתו על מה שאת מרגישה גם אם הוא לא מסכים איתך על הכל חטולית

הי אודי, שתי שאלות לי, ולמען הנוחות ארכז את שתיהן בהודעה אחת. 1. האם היפנוזה עשויה להיות יעילה בתהליך של דיאטה, או, ליתר דיוק, ניסיון גמילה ממאכלים מסוימים? קראתי את ספרך (אמנם לפני זמן רב), אבל מלבד גמילה מסגריות לא זכורה לי התייחסות לנושא דומה. 2. אמנם אינני משתתפת פעילה מאד, אבל אני עוקבת בעקביות אחר התנהלות העניינים כאן. אני תוהה לשם מה היה כל המאמץ שהושקע ברישום לפורום ובניסיון לאכוף כניסה בזהות יחידה, אם לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. אני בוודאי לא היחידה שמבחינה בדמיון, ואולי אני טועה, ובכל זאת אני תוהה.

אמנם לא אודי ובכל זאת .... את קוראת ולא מגיבה את לא מנסה אפילו להיות חלק מאיתנו אבל את ביקורתית ודוקרת .... את יודעת כאבו לי הערות שלך גם בפעמים הקודמות וחיכיתי לראות מתי תהייה הפעם הבאה יודעת שמכוונת אש אלי ובכל זאת ... בואי תהיי חלק ולא כזה שחושד בכולם ...בטח לא שמכנה אחרים בשמות . ואת יודעת לכתוב כאן זה לא כזה פשוט וכולנו מי שכאן פגוע בדרכו שלו .. לא נראה לי שמישהו כותב כאן רק כדי להפריע לאחר ...לפחות אני לא נתקלתי בכאלה ...רוצה להעיר את עיני .. ואת תמיד מוזמנת להיות חלק אמיתי ולא רק קוראת את האחרים... .

הי קוראת קבועה, מניחה שלא אליי התכוונת, אך כמה מילים לי - אני יכולה להעיד על עצמי שיש לי כאן רק זהות אחת, סוריקטה, את מוזמנת לבחור אם להאמין לי. הכתיבה שלי משתדלת להיות ייחודית ואפיינית. על כל פנים, כדבקה באמת, איני מנסה לזייף איזו דמות בדויה, יעני, לקחת את הסימנים המובהקים שלי (סדר, דיוק, הגהה, הפרדה בין פסקאות, פתיחה אמצע וסוף, חשיבה עמוקה, שימוש במילים אפייניות ועוד) ולשבש אותם. זה מאד נגד כיוון השיער שלי ועל זה הייתי מכניסה את עצמי לעונש כבד ומייסר, ואולי אפילו בורחת מכאן. גם בעבר, כשרשמתי בכינויים משתנים, הקפדתי לשמור על אופי דומה בהודעותיי, אופי של נתינה והבנה או התבוננות, ולפחות כוונה לעשות טוב, מתוך תקווה שיזהו. הכי יזהו. זו הייתה טעות, ולא הכי הצליח. חשבתי שאולי תנסי לחשוב האם עלה במוחך שלך להתנהג כמו טרול אי פעם כאן? סוריקטה

קוראת קבועה .... אתמול הגבתי לך מהבטן ידעתי שזאת טעות כי אני לא מסונכרנת בכתיבה ..אבל מכירה אותי ומאוד יכול להיות שמה שכתבתי יפגע בך ...(אני לא ממש זוכרת מה כתבתי רק זוכרת שדי יריתי ) אז באמת מתנצלת מאוד וזאת לא הכוונה , וכבר בעבר אמרתי לך שלדעתי יש לך הרבה מה לתרום לפורום והייתי שמחה אם לא היית רק קוראת כי אם גם משתתפת פעילה. על פניו זה בכלל לא קשור אלי ... ובכל זאת כואב לי , וזה אפילו מאוד מכעיס אותי . שאת בוחרת לקרוא ובעצם לא לשתף על עצמך ולפגוע באנשים שכן כותבים מדם נפשם. להיכנס לפורום כזה לא נכנס מישהו שהוא לא פגוע בנפשו בדרך זו או אחרת , מניחה שגם לך לא היו חיים דבש. אבל איך אמרת בעבר ככה נוח לי לא לכתוב רק לקרוא ולהתחזק , מכבדת שזו דרכך ... אבל , לבוא להאשים אנשים שכן ניכנסים שכן כותבים על עצמם נראה לי ממש לא הוגן .. בעבר שקהלת ניכנס לכאן וכתבת עקצת בחרתי לשתוק שוב כי זה לא שלי אבל זה כאב לי , כאב לי מאוד כי לא יכולה לעמוד מנגד כשפוגעים בחלש..ויתכן שאת רואה משהו אחר מימה שאנחנו רואים אז אל תירמזי אל תעקצי תבואי ישר ותאמרי את ואתה אתם אותו אדם. עכשיו בנוגע לחטולית שגם לה הערת בהערה עוקצנית בעבר....וגם עלייה רמזת . משאירה לה להגיב לך ומקווה שהיא תעשה זאת ...ובכל זאת כתבתי אני ,(או שאולי את רומזת שאני הם כולם ) שיש בעייה באיך להכנס ושאני הכנסתי אותה בסוף ...הכי ישיר הכי גלוי לא הסתרתי את החברות בניינו ממקום אחר . ואפילו ביקשתי עזרה ברעיון איך להצליח להכניס אותה כרשומה בלי שהמערכת תכתוב הודעות שגיאה. אז לבוא ולכתוב משפט כל כך פוגע "לאחרונה צצים פה כל מיני חתולים וחתולות בעלי שתיים, שלש או יותר נשמות, והם מתקבלים באהדה ובברכה. " תחשבי שאני הייתי כותבת לאחרונה צצים כאן כל מיני קוראים וקוראות ...שמתקבלים באהדה ובברכה .." איך היית מרגישה מעולם לא פגענו בך למרות שאת בוחרת - לקרוא מבלי להגיב . וצצה מידי פעם - תמיד קיבלנו אותך באהדה ובברכה ... מצטרפת לבקשה של אודי דברי ישירות אל מי שנראה לך שבעייניך הוא כמה ...שבעינייך זה פוגע בך ...את חלק מכאן , גם אם את בוחרת רק לקרוא ... ושוב מבקשת את סליחתך , על מה שכתבתי בלילה ...לפעמים אני שוכחת לנשום לפני אבל זה לא מצדיק פגיעה באחר...

קוראת הי... רוצה לומר לך שהודעתך הבהילה,הכניסה אותי לתחושת חוסר אונים ואח"כ הכעיסה אותי.. כשמדברים בעלמא ללא דיבור ישיר למישהו ספציפי זה גורם לאיזה עירפול..משהו עמום ואותי זה מפחיד.. לי מרגיש מאוד בטוח פה בפורום.. אני גם מזהה פחות או יותר את האנשים לפי סגנון ואופי כתיבתם .. ההודעה שלך הפחידה אותי מכיוון שאני לא מזהה פה טרולים. אני מזהה פה אנשים שמדברים את עצמם מדם ליבם.. אמרתי לעצמי אולי את עיוורת במבי.. ברגע הראשון מצאתי את עצמי מתרחקת מס' צעדים מהפורום.. נזהרת.. לאחר כמה דקות הרגשתי עלייך כעס.. הרגשתי שאת מנסה לחרב לי פה בפורום.. אם את חושבת שיש כאן טרולית,דברי ישיר !!! במבי.

אביב, זה בסדר. אינך צריכה להתנצל. שיערתי שהודעתי תסחב אש. סוריקטה, התשובה לשאלתך היא לא. אין לי כל עניין בכך, ומעולם לא חלפה מחשבה כזו בדעתי. הבעתי את ספקותי לשם הבעת דעה, גם אם אינה פופולרית כל כך. למען האמת, חיכיתי שמישהו יעשה זאת לפני. במבי, כפי שכבר כתבתי בהודעה הראשונה, יתכן שאני טועה, ויתכן שלא, וכל אחד יבחר לו במה להאמין ובמה לא, ועל מי לכעוס ועל מי לא. תודה על התיחסותכם.

ועדין את בוחרת להשאר בערפל כשכולנו כאן ביקשנו שתאירי את עיניינו... זה התנהגות של טרול לזרוע חוסר ביטחון וחשד באחר ומעניין שאת בוחרת לעשות את זה דווקא עכשיו שאודי נכנס הרבה פחות ולעיתים בקושי מצליח להכנס פעם אחת ביום . חבל קוראת ...ובעיקר עצוב חשבתי שאת יכולה יותר .. העלת טענה בואי דברי ישיר וגלוי מצטרפת לבמבי את פוגמת לנו בבטחון והשאלה היא למה ??,???

תודה קוראת, על התגובה. יפים הדברים שאת אומרת, וכמובן מותר לשתף במחשבות האלה. אני תוהה מה מתרחש כאן שמציף את ההרגשה הזאת שאת מתארת. יש לי מחשבות בעניין. ממש. תודה שכתבת, באמת. מקווה שתבחיני בהודעתי בתוך סבך העצים. את מוזמנת לפתוח הודעה חדשה, אם רק תרצי. מוכנה להמשיך לשוחח. סוריקטה

קוראת יקרה לא יודעת על מה הסתמכת בעקיצות שלך....... אבל אומר לך זאת חטולה ישנה כאן רק אחת מאז שנכנסתי לא נתקלתי בשום .....נשמות בעלי.... לא הוגן מצידך אולי במקום לשאר השארות ולזרות תחושות מציקות למשתתפי הפורום תשקלי את מילותייך יותר בכובד ראש תחשבי אם את עומדת לפגוע באי...מי מהקוראים והכותבים כאן ברור שזה לא יהיה פופולרי ואם יש לך ספקות בנוגע אלי פתחי כותרת חדשה ובה כתבי לי כלללל מה שאת רוצה רק שימי לב...... ל א. ל פ ג ו ע שוב באנשים היקרים לי כאן יש לך מטען חורג עלי , קדימה ...... חטולית

היום התבטלה פגישה. טעות בזמנים שגם ככה לא מסודרים. מאוד מאכזב ומעצבן. מזל שיש אותכם. מזל. אני הגבר היחיד פה כנראה, אז אם מותר ואפשר... חיבוק מנחם. ותודה לכם.

שולחת לך חיבוק אוהב קוהלת היקר מזל שיש לנו אותך💗

הי קוהלת, טוב שיש כאן גברים. גם אודי גבר, אגב. ויש לי מה לומר לך, חשבתי רבות, והמחשבות עוברות תהליך עיבוד ולא יצאו עדיין מגובשות החוצה. אבל אולי זה עוד יקרה. לא התעלמתי וקראתיך, את הפרטים. לבי איתך, סוריקטה

היי קוהלת מצטערת בשבילך ואני בהחלט מסכימה איתך טוב שהמקום הזה קיים וחיבוק....תמיד במקום חיבוק גדול איש יקר חטולית

היי במבי כתבת לי... בעץ למטה... חוששת שניבלע שם... מזמינה את המשך השיח לכאן. מה שלומך? הילה

...... ...הילה... .... ...לא יודעת בדיוק מה לומר... במבי.

היי במבי זה בסדר גם לי אין ממש מילים.... הילה

חושבת , מה הטעם לחבר , להלחם , להיות לקוות להבין את כולם , זה פשוט נורא ...מצבים פשוטים שמטרגרים אותם . ולי הם ניראים מאוד ברורים לחוות אותם , לראות אותם מגיבים ולא להצליח להגיב אחרת . לנסות להיות שם עבורם (עבורי) ...כל פעם מחדש ....לנסות להסביר לאנשים , שלא יודעים עלי ואני לא רוצה לחשוף למה אני מגיבה כמו שמגיבה .... בא לי לצעוק באמא שלכם דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי די עייפתי .... קוראת ספר ושם זה כל כך כתוב מדוייק ... having all those voices in your head , it would drive you crazy imagin being able to see what other people are doing when ......? they're in charge of your body it must seem like having a gun to your head and being forced to do things against .your will the different personalities come and go from the body like hotel guests through a revolving door . There are no signals , no signs , no warnings……………………. (all of me ,kim noble )

הי אודי, "נחים, אוספים כוחות וממשיכים" רשמת. כמה חשוב. גם את זה צריך ללמוד. אישיו רציני. "עוד אפשר לעצור" - לקחתי מתגובה נוספת שלך. חיוך, סוריקטה

מעייף מאוד אפשר לצעוק ביחד??? דיייייייייייייייייייייי דייייייייייייייייייייייייייייבאמאמשלכם דייייייייייייייייייייייייייייייייייייי דייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מבינה שמאוד קשה לך איתך תמיד חטולית

תודה יקרה כל כך חשוב לי היחד הזה להרגיש לרגע שאני לא לבד בטרוף הזה .... תודה על המילים שעוטפות

כנראה שאכנס רק לקרא בשקט עדיף מאשר לעורר כעסים וחוסר הבנה שבוע מבורך ונפלא לכולם חטולית

הי אהובה , מה קורה .... דווקא נשמח שתשתפי ... ואת????? למה שתעוררי כעס , הכי הרבה חוסר הבנה לא דברים שלא ניתן לתקן כולנו בלמידה מאיפה התחושה הזו ...אולי ממשהו שלא קשור לכאן ...רוצה לשתף?

קודם כל רוצה להודות לכולן על התגובות החמות וכואבת...... לא חסרות סיבות לכאב חוץ מהפיברו יש כאב של ביקור חוזר בבית הרוחות....... כן נאלצתי שוב להגיע בגלל אחות מבטוח לאומי עשיתי כל מאמץ להתעלם מהזכרונות שתמיד עולים וצפים...... וכן, כנראה שעברתי סערה בכוס מים אבל את זה גליתי רק הבוקר נפגעתי מתגובה שנכתבה כאן בפורום חשבתי שהכעסתי...... והעדפתי להתרחק......כי התגובה היתה ...... רק הבוקר כמו שכתבתי הבנתי שטעיתי הכאב הולך ונרגע לכל אחד יש גבול עד איפה הוא/י יכולים לשאת דברים ואני יכולה אולי רק להצדיק את חוסר היכולת שלי כיום לשאת דברים רק בזה שאומר לפני שלוש שנים עברתי ארוע מוחי נשארו לי עדיין פגיעות גופניות בינהם גם פגיעות במוח...... זכרון לקוי רגישות יתר ועוד...... לכן אמרתי שכנראה ......עשיתי סערה בכוס מים, אני נפגעת מאוד מהר ואין זמן לחשוב...זה קורה בבוםםםם אז אם יש לכם סבלנות אלי סבבה כי אני עדיין מנסה להשתקם ואולי לפעמים אני בטעות פוגעת אז מראש מתנצלת כואב לי כל כך על המון דברים שאני לא יכולה לעשות .......כי הפכתי לנכה ואני מפספסת המון דברים רק בגלל והייתי בטיפולים יותר משנה בבית חולים מפורסם עד שהגעתי עד הלום ואין בידם עוד להושיע,,,,,, כואב על כל מה שאני רוצה.....ולא יכולה אז מצאתי נחמה קטנה את הפורום הזה בעזרתה של אביבוש וכאן אני לומדת ( עד כמה שהזכרון מאפשר ) להכיר ולזכור אנשים חדשים לא.פשוט בכלל אבל לשם שינוי אני עושה משהו טוב בשבילי, כן בשבילי...... בלי שאף אחד יתערב לי אז כן המון כאב והכאב הזה גם מוציא אותי הרבה פעמים מהפוקוס עד שאני כבר מתבלבלת ואז מעדיפה להיות לבד רק לא לפגוע לא להיות לא מודעת......... זהו , עייפתי, המון תודה.לכולם על התמיכה חיזקתם אותי חטולית

מצטערת שאת לא מרגישה בטוב נשמע גם עצוב להיות לבד עם הכל אוהבת, ינשוף(ים)

היי חטוליתוש היקרה, שבוע טוב ומבורך גם לך :-) מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה.

חטולית יקרה, תרגישי טוב ! איתך :)

הי חטולית, על אלו כעסים וחוסר הבנה את מדברת? הנה לא הבנתי... בכל אופן, תוכלי לקרוא גם את הודעתי זו בשקט. ושיהיה המשך שבוע טוב, סוריקטה

הי חטולית, כתבת, אאל"ט שיש לך נכדים. איזה כיף נכדים. אני קצת מרגישה שהזאטוטים שאני מטפלת בהם הם קצת כמו נכדים. עדיין טועים לחשוב לפעמים שאני אמא שלהם, אבא מבררים בדרך כלל אם אני אמא או סבתא, מאחלים לי מזל טוב, חח, ואני בכלל מטפלת. סוריקטה

הי אודי, בגלל ל"ג בעומר וכל המדורות מסביב עם הגנים ובתי הספר, אני צריכה להזיז מועד פגישה. הפעם זה לא מכוון ולא נובע מכעס כלפי המטפלת, אלא באמת מאילוץ אמיתי. ביקשתי לשנות והמטפלת לא ענתה לי להודעה, וכבר עבר די הרבה זמן (מאוד לא אופייני לה) יש לי חששות שהיא חושבת שאני מתחמקת מלקבוע או עושה לה בכוונה. ומתחיל לחלחל בי כעס עמוק עלייה על כך שלא מחזירה לי תשובה. יש לי אינספור דמיונות שמקשרים בין הקליניקה שלה לל"ג בעומר באלף וריאציות שונות שבכולן המטפלת נותרת בסופו של חג ללא קליניקה ראויה לטפל בה. והיא כולה משתנקת מעשן. אודי, אני ממש ממש ממש כועסת! כועסת שהיא לא עונה לי להודעה, אפילו יותר מאשר על שינוי השעה. ופתאום מתחשק לי כבר לכתוב לה שאני מבטלת ושתישרף לה הקליניקה אמן ואמן ולא יהיה לה איפה לטפל.

מיקה שלום. מיקה יקרה... אני כותבת לך.... לצערי הרב אני מזדהה איתך עם הכעס הזה שהוא כמו הר געש כשהוא עולה יכול לשרוף ולכלות את הכל. יחד עם זאת ממקום של מישהי ששאלה ו'נשרפה' מבקשת ממך, חדלי. תני לכעס מקום, דברי אותו, כתבי אותו, צעקי אותו- אבל בבקשה אל תשרפי את כל מה שבנית בדרכך. שלך, הילה

היי מיקה היקרה, הכעס שלך מובן, אבל יכול להיות שהיא פשוט לא ראתה עדיין את ההודעה, או שהיא פיספסה אותה בטעות, או שהיא הייתה מאוד עסוקה ולכן לא ענתה לך.

מבינה שאת כועסת נסי לחשוב חיובי אולי אפילו כבר התקשרה בנתיים מקווה שאת יותר בטוב עכשיו חטולית

רק להיום אהייה שמחה רק להיום אבוא ממקום של נדיבות הלב ונדיבות הרוח אל עצמי ואל אחרים רק להיום אקבל כל שיבוא רק להיום אשמור על עצמי על גופי ועל נפשי . מעצמי ומאחרים רק להיום אדבר בנימוס אתנהג בשלווה . רק להיום אנשום ואספור עד עשר או יותר ואזכור שזה רק גל של..... רק להיום אזכור את ארעיות החיים ואהנה מכל מה שיבוא ...

רק להיום ארגיש בריאה. סוריקטה

רק להיום אשמור על גופי רק להיום אשתדל להיות יותר סבלנית רק להיום אשמר מאוכל משמין רק להיום בלי נקיפות מצפון רק להיום אקח כדורים בצורה מסודרת חשוב לא לשכוח רק להיום ....... וגם למחרשתיים. (מחרתיים) רק להיום מודה שההודעות עלו כבר ולא צריכה לחכות..... חטולית יום מוצלח לכווולם

הי ...מחר זה מחר תיכתבי שוב זה הרעיון ... להתחייב באמת באמת לאותו היום ....

ח ח ח רק להיום.....אין לי אנרגיות שליליות רק להיום.......אתגבר על העייפות בכוח רק להיום אשתדל להיות מפוקסת רק להיות אשתדל להיות רגועה חטולית

רק להיום אשתדל לא להיפגע רק להיום אשתדל לא להילחץ רק להיום אנסה להיות שלווה רק להיום אנסה לא לחשוב יותר מידי רק להיום אנסה להתעלם ולחשוב על דברים חיוביים.

רק להיום אהייה שמחה יותר רק להיום אבחר בשלווה רק להיום אעשה דברים מבריאים ולא ההרוס בסוף רק להיום אקח את כל הויטמינים הנחוצים רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אדבר פחות ואקשיב יותר רק להיום לא אפחד להביט על העולם ולהיות חלק ממנו

רק היום אני דואגת לחתולה החולה שלי, אבל לא באופן היסטרי. אני יודעת שהיא בידיים טובות והפרוגנוזה טובה למדי. ואני שמחה שיש לי כסף לטפל בה (ובי). סוריקטה

הי אביב יקרה, כן, רואים בעיניים, די רואים, אני לפחות חושבת כך, ואני מזהה אנשים פגועים. זיהיתי זאת אצל מישהי מהילדות שפגשתי אחרי שנים ארוכות, והיא גם שיתפה אותי באימה שעברה בחייה. רואים את האימה בעיניים. לפחות מי שהיה שם מצליח לזהות לדעתי. לאו דווקא מרחיק, כי אם יכול ליצור קירבה. סוריקטה

הי לא יודעת למה לחבר אפשר לראות אנשים פגועים אין ספק... אבל יכולה להגיד לך עלי שלא רואים רק אם אפשרתי זאת קודם

עכשיו ממחשב ראיתי לאן זה שייך ... מאוד לא אני כרגע ובכל זאת דווקא מעדיפה שלא יראו ...כי אז אני הופכת למטרה קלה מידי ...במיוחד ברגעים כמו עכשיו שאני לא ממש אני ולא ממש בשליטה .... עצוב אבל ככה העולם עובד

תודה על יום חדש שהפציע תודה על ציוץ הציפורים תודה על בעלי החיים תודה על מי שאני תודה על צרכים גשמיים שמתמלאים תודה על מה שבא תודה על קבלה ונתינה, נתינה וקבלה תודה על אנשים טובים טובים שזכיתי להכיר תודה על שמחה בלב תודה על עצב וכאב ,תודה על היכולת להרגיש אותם תודה על המקום הזה ועל כולכם תודה אודי על טוב ליבך תודה שאתה מאפשר כל כך ,עוד ניסיון ועוד למידה .... שבוע נפלא לכולם

תודה למטפל שלי שהציל את חיי. תודה לכאן שאפשר לי לכתוב את זה. תודה שגם אמרתי לו פנים מול פנים. סוריקטה

תודה על שבוע חדש שמתחיל תודה שיש על מה לברך תודה על ארוחת בוקר טעימה שאכלתי תודה על יום שי ש י....שעבר ממש בכייף עם כל החברה תודה על הפיברו תודה על המקום תודה על אודי שמאפשר להיות תודה על אנשים נפלאים שהכרתי כאן תודה שאני זוכה להודות תודה לך אביב נהדרת שמזכירה לנו כל הזמן שתמיד יש על מה להודות תודה שאת לא מתוותרת תודה שזה תמיד באהבה תודה שבזכות העץ הזה אני מתאמצת לא לשכוח גם את כל מה שאת כותבת תודה שהיום אני לא במייטבי תודה שאני יכולה היום להתעצל ולנוח תודה שזה לא ברור ולא מובן מאיליו שתמיד צריך לזכור ולהודות שבוע נפלא עם בריאות איתנה לכולם חטולית

תודה שישנתי מה שישנתי תודה על מחשבות תודה על עשייה תודה שהגוף מזכיר את קיומו זה סימן שהוא עוד חי תודה על יום עמוס תודה על יכולת לתת ויכולת לקבל תודה על מי שאני תודה על שמחת חיים תודה שראיתי אתמול אצל מישהי את המקום הזה שלא מאמין באחר וידעתי שאני כבר לא שם תודה אודי על היותך ,תודה שגם ממך למדתי לבטוח באחר תודה על חלקיות וההבנה שאין מושלם תודה שאני עושה כמיטב יכולתי תודה לעולם על טובו ונדיבותו תודה לכם על היותכם כולכם

תודה על הכוח להכנס ולכתוב תודה על הנכדים המהממים שלי תודה שיש לי אותם......4 יהלומים תודה שכלתי מחלימה מסרטן תודה שיש לי כל יום כוח להפלל עבור בריאותה תודה שקמתי גם היום עקומה ועייפה תודה שיכולתי לעשות מעט עבודות בבית עם כל. הכאבים שיש לי תודה שזכרתי להכנס לכאן תודה שהזכרון לא בגד בי היום תודה על הכאבים שקצת עוזבים....... תודה על המקום חטולית

תודה שנראה שתסמיני הגמילה חולפים. אוי כמה חודשים אומללים. הדופק מסתדר, כל הדמוי שפעת הזה שוכך, דליפת שתן פסקה, כאבי ראש התמתנו. מערכת העיכול בסדר. השינה תמיד הייתה לא משהו, אבל הניתור אצלי לא נורא גרוע, בעיניי. מרגישה מעט חשופה, צלולה, קצת כאב קיומי, אבל עדיין סביר. תודה שאני בכושר. אני באמת בכושר טוב מאד. וזה יפה לגילי. במעקב, כמובן.

תודה שאני בסדר היום. אני בסדר. סוריקטה

את בסדר וזה נפלא ונפלא לראות את הבגרות שלך אבל מזכירה שיש גם מקום לכאב לתסכול .....לעצב ...חושבת עלייך ועל החתולים שלך

שבוע טוב. אביב ואודי, תודה על ההתעניינות בי. זה מחזק. הסיפור שלי מתחיל מגיל מאוד קטן. הייתי בערך בן 4 או 5... במסגרת לימודית דתית. (בבקשה לא לקשר בין הדת להתנהגות של הדמויות בסיפור הזה.) בגן חובה התחילו התעללויות חוזרות ונשנות מצד המלמדים. דברים כמו עונשים על מעשים שאחרים עשו ונענשתי עליהם בעצמי. ידעתי בבירור שאענש.. הרי להעניש ילד שאבא שלו יכול לפרק אותך במכות זה לא אפשרי. אז נעשה מקוהלת דוגמא, בטוח שאפשר. העונשים היו אכזריים. מכות חזקות ויבשות, בכל הדרכים האפשריות. כאלו שמשאירים סימנים כחולים ותמיד אפשר לטעון שנפלתי בחצר.. עמידה כל יום הלימודים משעה 8 בבוקר ועד 2 בצהריים בפינת הכיתה עם ידיים מורמות. כמובן שאסור להוריד ולו למנוחה קצרה שתזכה אותי בסשן של מכות והחזרה לפינה, הפעם בתוספת כאב.. אני זוכר מקרה שבו אחד מהתלמידים "החרדיים" גנב מהמכולת הסמוכה לגן. כמובן שחטפתי. המורה נעץ את הציפורניים שלו אל תוך האפרכסת של האוזניים שלי, חייך ברישעות ואמר בצחוק מזלזל "עכשיו אתה יכול לשים עגיל" הוא עשה לי חור! חור באוזניים!! בשניהם. המקרים האלו ועוד רבים.. גרמו איכשהו להורים שלי לפקפק בי ולסמוך בעניים עצומות במורים. היו עוד.. אנסה לקצר.. נהייתי סמרטוט. ילד קטן בלי טיפת ביטחון עצמי שלא יודע להגן על עצמו. במהלך השנים הבאות נהניתי מהמעמד המפוקפק של הילד הלא יוצלח של המשפחה. חתול שחור. כזה שלא מתנהג כמו אח שלו הגדול. השוואה קשה בלי סוף, קשה מאוד. במיוחד שמדובר בהפרש של 6 שנים בנינו. שובררר תמיד הערות מעליבות, דרישות מוגזמות ועוד.. בבית הספר לא למדתי באמת. הייתי שורד. מנסה להגיע בזמן (הסעה עלתה המווון כסף כנראה. אז הלכתי ברגל) על כל איחור, חוסר התחשבות ועונש. תלוי במצב הרוח של המורה המתעלל התורן. פעם זה 2000 פעם משפט ארוך שבטוח לא תסיים אותו עד מחר ואז עוד עונש על זה... לפעמים מכות, העלבות, וגם נידוי חברתי. כזה על כל המשתמע מכך. כזה שבהפסקה הבאה אין לך עם מי לשחק כי המורה החליט שמי שישחק איתי ייענש.. פשוט. נמשך ככה חודשים.. זכור לי באחד הפעמים בכיתה ג' היית ילד בגיל 8 בערך. המורה פשוט החליט שאין לי סיבה ללמוד. אז אם כבר אני מגיע, כדאי שאחכה לו ליד הכיתה ההיא בסוף המסדרון, זו הנטושה. כשהוא יגיע לפני תחילת הלימודים אני אכנס לכיתה הזאת והוא ינעל אותי שם.. בלי מים, שירותים, אור, אפילו את החלון לא יכולתי לפתוח. חושך. נמשך חודשיים בערך. כלא. זכור לי פעם שכל הכיתה פשוט פחדו פחד מוות מהמורה. בשניה אחת, ללא כל התראה מוקדמת ראינו את הזבל הזה רץ אל אחד התלמידים בכיתה שלא הקשיב. (מעניין למה. אולי ניסית להיות מעניין?) דפק לו את הראש בשולחן. האף נשבר והרצפה אדומה. פחד, משטרה, עובדת סוציאלית.. המורה למחרת בכיתה. באחד הפעמים כיתה ד', כולם שיחקו בחצר ואני ישבתי לתומי. פתאום קיבלתי בעיטה חזיתית לאצבעות בשני הרגליים. המורה עמד מולי וצעק עלי שאני מפריע לו לשחק בכדור עם שאר התלמידים, "כואב לך? תבכה!! מגיע לך!! כנס לכיתה ואל תתלונן למנהל! אחרת תיענש בחומרה!" כאילו לא מספיק חמורה המכה שהענקת לי. הנעליים רטובות מדם. 17 שנה סחבתי איתי ציפורן חודרנית מכאיבה מאוד עם כל נגיעה, כזאת שגבתה ממני 4 ניתוחים כואבים בהחלט ברגליים. וכל נגיעה כואבת מזכירה לי את המנוול. ביטחון עצמי מתחת לאפס. דיכאון. פנימיות ובדידות עצומה. המון לבד. חוסר תשומת לב למה שעובר עלי ודרישות גבוהות מילד מרוסק. 3 שנים האחרונות בלימודים היו אתנחתא קלה שבה "זכיתי" לטיפול של עו"ס מסורה בהחלט ששיקמה את הביטון שלי בעצמי, החייתה אותי. על הדרך ניסיונות התאבדות ועוד... אבל חזרתי לחיים. ואז זה נגמר. נגמרו הלימודים. יצאתי לעולם הקר והמנוכר, לא מכיר כלום. לא יודע מי נגד מי. בודד בלי תמיכה שכלכך הייתה חסרה לי. בלי משפחה שתתמוך בי. נשברתי שוב. תוך כדי אבי ז"ל נפטר מהמחלה.. מרוסק. 13 שנים מחוץ למסגרת מסויימת, כמובן שלא צבא לצערי. מנסה להשתקם בעצמי בלי להאמין במערכת ששברה ונטשה אותי. נזרק מכל עבודה שקיבלה אותי בידיים פתוחות בלי לדעת על העבר שלי. קר ומנוכר. בין לבין מנסה לחזק את עצמי. להאמין בי. בילד המרוסק שנטשתי מאחור, ללא הצלחה. מסתבר שההתמודדות ריסקה אותי. עכשיו מנסה לחזור לעצמי ע"י טיפול תרופתי, פסיכולוגי וכל מה שאפשר. הסיפור שבשיר מתקשר לי בדיוק. הפצוע בשיר זה הילד הקטן שסבל בשקט כדי לא להעיר את כולם עליו. החובש זה אני שמנסה להבין ולהשתקם אבל נגמר מזה על הדרך. מצטער שזה ארוך. פרקתי. תודה שהקשבתם. מקבל את החיבוק באהבה. תודה. )-:

היי קוהלת, מאוד עצוב ומכעיס לקרוא את שכתבת. בתור אמא ממש הצטמררתי לקרוא את דבריך. לצערי, כפי שכולנו יודעים את הגלגל לא ניתן להשיב אחורה, ואת הדברים הקשים שנעשו לך, לא ניתן לבטל או לשנות. עצוב מאוד שכך היו הדברים בעברך... מה שכן ניתן לעשות, הוא לאסוף את השברים, חרף הכאב וחרף הזכרונות הקשים והצורבים ולהמשיך הלאה, קדימה. מתוך אמונה ותקווה שתוכל עם הזמן, באמצעות הסיוע הטיפולי אותו הזכרת, לחבק את הילד הפגוע והנטוש שבך שסבל ועודנו סובל.

קוהלת יקר נורא ואיום מה שקרה לך ומה שעשו לך!! אפילו המילים האלה לא מספיקות לתאר מה שעברת!! אני כל כך מצטערת.. טוב לשמוע שעכשיו אתה מקבל את הטיפול שמגיע לך... וכן הנזק הוא עצום אבל הייתי רוצה להאמין שאפשר להחלים ולחהרגיש אחרת. טוב ששתפת כאן ואולי קצת מהכאב השתחרר.. אולי?... שולחת לך כוחות ונוכחות אכפטית ואוהבת- אתה איש יקר..ינשוף(ים)

קוהלת ...... עצוב מאוד וקשה מאוד לשמוע שגם אתה התחלת את מסכת הייסורים שלך מגיל כל כך צעיר בין אם זה במסגרת כזו או אחרת התעללות תמיד משאירה את חותמה לכל החיים עד...... ונאלצת להתמודד לבד כל כך מוכר וכואב לא רק במסגרת דתית מתעלמים גם בבתים רגילים...... אין למי לפנות ואין מי שיבין אותי עוד האשימו שזה קרה בגללי שאני אשמה...... ואתה החובש אתה אציל נפש כואבת איתך, מבינה אותך ואם מותר שולחת חיבוק וירטואלי חטולית

קהלת יקר שאתה עצוב כל כך עצוב שניגמרו לי המילים מעניין שעל כאב של האחר אני יכולה גם לדמוע וזה מה שקורה לי עכשיו מחבקת את הילד ההוא ואת החובש של היום (אהבתי את הפרוש שלך לשיר) ומזכירה לך שאתה לא לבד במסע ואנחנו כאן עבורך תמיד 😊

תודה לכם על התמיכה ברגעים הקשים. תודה על חיבוק חם ומעודד. מזל שיש אותכם. תודה.

היי. כמובן שמכות בסרגל, או מקל ארוך.. אפילו לשבת לי על היד עם אצבעות מקופלות ולנסות לשבור לי את האצבעות.. פעם אחת הצליח. בטוח שלא הייתי התלמיד הכי חד בכיתה. החיים לא איפשרו לי את האופציה הזאת, אבל ניסיתי. בגלל שלא יכולתי הייתי הילד החלש, הפחות מוצלח במשפחה. האכזבה. מידי פעם שמעתי, "חבל שנולד".

גם בחדשות הקשות, גם בסיפורי חתוליי - אחת חולה מאד ושנייה נדרסה למוות :-( הי, נשארת קצת עם העצב ההגיוני והעדין הזה. מאידך, כבר מזמן לא היה לי סופ"ש בו אני יחסית בריאה. כולי תקווה ששיא התופעות מאחוריי. שלכם, סוריקטה

היי סוריקטה היקרה, בהחלט סופשבוע לא פשוט. לצערי, לפעמים עדיף לא לקרוא חדשות. לא פשוט לעכל את הדברים שקורים. מצטערת לשמוע על החתולים :-( שמחה לשמוע שחל שיפור בבריאותך ובתסמינים עליהם כתבת. אני מקווה ומאמינה שהרע מאחורייך. שיהיו רק בשורות טובות...

היי סוריקטה נכון סוף שבוע עצוב גם לשמוע על חתולייך.....:((( בדידות אם כל ..... אבל לפחות בריאותך משתפרת את נשמעת טוב כמה טוב.... מקווה שהעצב יעזוב מהר ושאת רק תמשיכי לעלות ולפרוח מכל הבחינות חטולית

סוריקטה יקרה שאת חיבוק לעצב ולכאב חיבוק להתפתחות והצמיחה חיים ... אי אפשר לדייק את זה יותר . מזה ומזה בסוג של הרמונייה ללא השתלטות של האחד על חשבון השני

סורוקיטה יקרה כל כך עצוב .. גם מה שקרה לחתולה וגם השניה שחולה וגם מה שקרה בסופייש... הכל כל כך כואב ועצוב.. לא יודעת מה עוד לכתוב יקרה רק שאני מבינה ואכפט לי ממך, ינשוף(ים)

שלום ד"ר בונשטיין, יש לי שאלה קצת ארוכה. אני נמצאת בטיפול מזה כ-8 חודשים. ב-8 החודשים האחרונים עבדתי במקביל על פרויקט שדרש ממני המון כוחות והפגיש אותי עם אנשים חשובים. הפסיכולוג מאוד התעניין בפרויקט ושאל אותי בכל תחילת פגישה מה קורה עם זה. הפגישה האחרונה לפני יומיים הייתה כמה שעות לאחר סיום הפרוייקט, באתי אליו והוא כהרגלו שאל אותי על זה. לאחר 20 דקות הנושא מוצה. אמרתי לפסיכולוג שאני קצת לא מרוכזת היום והוא אמר שהוא מציע שנפסיק להיום את הפגישה (הוא לא באמת הציע או שאל את דעתי, אלא הודיע במילים יפות). קבענו תור לפגישה הבאה ואז הוא שאל אותי שאלה שכנראה עניתי עליה קצת באריכות לטעמו, כי לאחר כמה משפטים הוא אמר לי "אל תתחילי לפרט עכשיו, אני יודע מה את רוצה לומר ואין צורך לפרט". הוא קם מהמקום ויצא לדלת של הקליניקה שלו כשהוא לא משאיר לי ברירה אלא ללכת אחריו (בדרך כלל הוא מלווה אותי לדלת של חדר הטיפולים ואני מתארגנת דקה שתיים בחדר ההמתנה, הפעם הוא לא אפשר לי לעשות את זה אלא ממש הוציא אותי החוצה) כשהייתי בחוץ הוא אמר לי מזל טוב על סיום הפרויקט וסגר את הדלת של הקליניקה. הרגשתי מאוד לא נעים אח"כ, הדרך שבה הוא "העיף" אותי החוצה הזכירה לי קצת את בן זוגי לשעבר שהיה אלים כלפיי (בגלל האלימות הזאת הגעתי מלכתחילה לטיפול). הייתי מאוד מושפלת ומאז אני חושבת הרבה על זה. יש לציין שבעבר הערתי לפסיכולוג על משהו שהפריע לי בטיפול והוא שינה את זה, אבל מעולם לא הרגשתי מושפלת ככה על ידו.תמיד הרגשתי שהוא כן מכבד אותי עד הפגישה האחרונה. אני מרגישה מאוד לא נעים עם מה שקרה ואני די מפחדת ללכת לפגישה הבאה ולא יודעת אם לבטל או שכדאי ללכת בכל זאת. אולי זה יישמע טפשי, אבל קצת מפחיד אותי להיות איתו לבד בחדר למרות שאני יודעת שהוא לא יפגע בי פיזית. האם יש טעם להמשיך בטיפול? אולי בכלל אני מגזימה בחשיבות של זה? יכול להיות שהסילוק הזה היה איזשהי טכניקה של הטיפול? אשמח מאוד לעצתך! אלני

הי אלני, הצעתי, כמטופלת שנים שעברה פסיכואנליזה - לחזור לשוחח ולתאר בטיפול את חוויית הגירוש, ההעפה והסילוק, כמו-כן, את החרדה לחזור ולדבר על זה, ולצד זה לקשור את הדימיון ברכיבים לקשר הקודם שהיה בחייך. נראה לי חשוב. סוריקטה

נשמע מוזר, והייתי מעלה בפגישה ומדברת איתו על כך שמעתי שיש מטפלים שפועלים בשיטות מסוימות ואז מסיימים לפני הזמן . בעייני נשמע פחות מקובל. עדיף לדבר איתו על זה.

שלום אני בת 38 רווקה וחמודה בכל פעם כשאני הולכת למקום חדש ולא משנה איפה אם זה מרפאה בית חולים מקום עבודה מרכז קניות טיול לחול ופוגשת אנשים חדשים תמיד נוצר רושם ראשוני עליי עם מישהו מן קליק כזה שבא ממנו לא ממני ואני תמיד משתדלת להיתעלם מזה זה נמשך אצלי הרבה שנים לפעמים אני מרגישה כמו בר רפאלי מרוב שמסתכלים עליי פעם הייתי בחול עם קבוצה של בנות כבר מהיום הראשון המדריך נדלק עליי לאורך כל הטיול הייתי מרכז העניינים בשבילו למרות שלא דיברתי איתו בכלל והתעלמתי ממנו כשחזרתי הביתה התקשר אליי מספר פעמים ואני לא עניתי כי לא רציתי להיסתבך אחרי כמה חודשים שמעתי שהוא התחתן אז אמרתי לעצמי אם הוא שכח ממני כל כך מהר סימן שזה היה קליק שחלף עם הרוח עכשיו מה זה אומר לגביי שהצורך שלי בקשר זוגי הוא נמוך בשל כך איני מאפשרת לגברים להיתקרב אליי וכי אני בנויה כך? ואם אמשיך ככה יש סיכוי שלא אמצא זוגיות טובה בעתיד? בבקשה הסבר

הי אודי, מצטטת אותך וממסגרת. מצוין, בעיניי, ליישום עבור כולנו. "היכולת למנן במדוייק את הפעילות כאן שומרת עלי משחיקה" אליפות! ואנחנו שותפות, נכון? סוריקטה

זה בדיוק מה שנותן להרגיש כאן בטוח הידיעה שאודי נותן מטוב ליבו אבל גם שומר על עצמו זאת הלמידה וזה מה שאני מתכוונת כשאני אומרת למיכל ולחטולית בקשר לנתינה לאמא ....או לכל אחד אחר....שימרו עליכם . אפשר לתת רצוי לתת מכל הלב ממקום נקי ואוהב ולא ממקום חייב או צריך ....אבל חייבים לשמור על עצמיינו תודה אודי על הלמידה תודה סוריקטה שכתבת ,מדוייק בעיני