פורום פסיכולוגיה קלינית

איש יקר , וואוו...אני חושבת שמאז שאני כאן זאת פעם ראשונה שאתה מפרגן לך חופש שבועיים רצוף . גמרת לי את האויר בריאות ....אבל אני שמחה בשבילך שמחה על המסע אופניים ...איזו חוויה כל כך מגיע לך ראיתי את הגירו' וואוו זה היה מרגש ומדהים ברמות אז ...דרך צלחה לך ומאמינה שלא תיכנס גם בראשון בין לבין אז גם בהצלחה בכנס .. אנחנו כאן עם הקושי והפחדים הפנימיים ואם תסכול וחלקיות ושאר קשיים אבל אודי , אנחנו גם כאן עם הידיעה שאתה חוזר עם ידיעה שאיכפת לך מאיתנו , שאתה לא נוטש לא עוזב לא בורח שזאת רק הרצפה קצת זזה אבל יש לנו כבר רצפה פנימית לכל אחד ואחת מאיתנו ויש לנו בעיקר אחיזה ורצפה כקבוצה , מאמינה ביכולות שלנו ... ואודי בשבילך ...יודעת שאתה אוהב אותה , אז .... מערבה מכאן, עומדים צוקים ומחכים, ומחכים. מערבה מכאן, יש דברים אחרים מגדלים - ציפורי ענק שעוני קוקיה מוזרים. תהנה מהם אודי , עם המון המון אהבה בלב ,עם געגוע אחר כך שנחזור כולנו לכאן ...אפשר יהיה לכתוב על זה סינפוניה משגעת

https://www.youtube.com/watch?v=IbuVz19cbL0 אודי למרות שבטוחה שהבנת למה התכוונתי ....רואה שלא צירפתי אותו אז באהבה

הי אודי, קודם כל שמחתי לקרוא שאתה נוסע למסע אופניים , זה נשמע ממש קסום ומרתק. מאחלת לך הרבה הנאה וחוויות טובות. אודי, אז אני עדיין בטיפול. ויש לי פתאום עכשיו מחשבה כזאת על המטפלת, מין מחשבה לא ברורה, שאני לא מרגישה את הנוכחות של המטפלת איתי. אני חושבת עלייה אבל לא מרגישה אותה איתי. שבוע שעבר אמרתי לה שחבל שאין לנו מטרות לטיפול, ושהיא לא עוזרת לי ואין שום שינוי. היא אמרה שלטיפול לא צריך להגדיר מטרות ושינוי עמוק לוקח זמן. אבל לא רציתי הסברים ממנה , רציתי להרגיש שהיא מרגישה. ולא מדברת כמו ספר כל הזמן, כי זה גורם לי לא להרגיש אותה. אני מרגישה עייפה מאוד מאוד.

היי מיקה היקרה, מזדהה עם דבריך... גם אני חושבת על המטפל לא מעט, לצערי במיקרה שלי במרבית הפעמים אני לא חושבת עליו דברים חיוביים. ואני בוודאי שלא מרגישה את הנוכחות שלו איתי. אבל לפי דעתי זה מאוד תלוי בקשר שנוצר עם המטפל. כי אני דווקא כן מרגישה את הנוכחות של המטפל הקודם שהיה לי, שאיתו היה לי קשר מאוד טוב ולמרות שעבר זמן רב מאז שהייתי מטופלת על ידו, ברגעי משבר המשפטים שהוא אמר לי מהדהדים באוזניי. בקשר למטרות לטיפול, לפי מיטב ידיעתי כן נהוג לקבוע מטרות לטיפול. בדרך כלל המטרות נקבעות בשלבים הראשונים של הטיפול, במסגרת "החוזה הטיפולי" ואכן לוקח זמן עד ששינוי עמוק מתבצע. יכול להיות שהיא עובדת בגישה שונה, שבה המטרות מוגדרות באופן שונה. איתך, שירי

מיקה, את יודעת, נדמה לי שלא הוגדרו מטרות רשמיות בטיפול שלי, והתגמשנו עם הדרך. גם כשיש מטרות, כנראה, מגלים מסלולים שונים ומשונים בדרך, ולעתים משנים את נתיב הזרימה בהתאם לתנאים והההתרחשויות בשטח. להניח, לשחרר, סוריקטה

מיקוש אהובה, את יודעת כשאת עייפה זה אומר שאת עובדת וקשה ... אז עם מטרות או בלי , דברים נעשים ... והכי חשוב לזכור שתהליכי עומק לוקחים המון המון זמן ואת השינוי רואים אבל אחרי הרבה ק"מ של טיפול הנוף משתנה ...בנתיים אהובה תהני מהדרך היא מרתקת ומעניינת . בואי לכאן אליינו לנוח .... הנה הכנתי לך משקה חם וטוב ....ופוף כזה להתכרבל בוא ....

הייי מיקה אני לא זוכרת שהיו יעדים מוגדרים אצלי בטיפול גם לא תמיד הרגשתי את המטפלת שלי איתי בתוך..... נכון שהפריע אבל כשכן הורגשה היה מוזר.....התרגלתי לריחוק כשזה נכנס לתוך מצבים קשים היה מעייף למשך כמה ימים ארוכים..... עד הטיפול הבא..... שבוע לאחר מכן אולי אם תזרמי יקל עליך זה מה שאני עשיתי תראי מה אביב מציעה אולי תיכנסי אליה.....( היא מטפלת בכייף ) %=))))) חטולית

סוף סימני חיים ÷=))) כולנו דאגנו...... העיקר שאתה בסדר חטולית

אודי??????? אתה מעלה הודעות אבל מחליט לשתוק???? קשה לי עם זה.....ואז מחר בלילה תכתוב ותלך... אוףףףף ובטוח יש סיבה. ומקווה שאתה בטוב....בעצם מאמינה שאתה רק עסוק ואין לך זמן אלינו ואתה באמת לא חייב לנו כלום אפילו לא הסבר. הכל אצלי בראש. גם כעס עלייך..שאתה אולי מתרחק בכוונה...שנתבגר ונתגבר כבר ...שנפסיק עם השטויות..שתגיע כשלך יהיה נוח ולמי אכפת העקביות?? סתם גחמה של פינוק שלי!!! על השטות הזו ש.....סליחה. .הנה כתבתי.....

וטוב שכתבת הנה הכל יצא החוצה ונשארצ שלמה ובריאה כמה טוב להוציא כמה אומץ נהדרת חיבוק גדול חטולית

אודי איך אני שמחה שהגבת למיכל ...כל כך פחדתי שתפספס אותה .... וכן אנחנו מושכות כלפי מעלה וזה נפלא בעיני ...

היי אודי מה שלומך? לא היית כאן בחג ולפניו כאדם בוגר אני מבינה שבוודאי היו לכך סיבות. בתוכי יש את הילדה והיא מתקשה להבין. אנחנו מנסים לגדל אותה ביחד, אני והמטפל שלי. הילדה שבי נבהלת כשאין רצף ואין ריצפה. זה מזכיר לה את כל הפעמים שעזבו ונטשו. האני הבוגרת יודעת שלא נטשת ואתה כאן. הילדה מבוהלת ומפוחדת. נפלה לנו היום פגישה בגלל שהיו צריכים אותי בעבודה אחר הצהריים. גם ביום חמישי טיפול פגישה. מנסים להחזיק. הילה

הילה מתוקה נשמע שקשה מאוד אבל את חזקה את גם לא לבד את מסוגלת להתגבר ולהמשיך..... מצטערת שמרגיש לך רע חיבוק גדול חטולית

אין לי מקום שמצליחה להעזר בו לא כי אין מי אני לא מצליחה להעזר מכלום לא ממילים לא מחיבוקים רוצה להעלם מהעולם מרגישה שהחיים שלי רצופי מאבקים מפינה אחת לשנייה ולא מדברת על העבר מדברת על התמודדויות בהווה עם אנשים חסרי לב מהעולם האחר בצד האפל של הירח אנשים קטנים שניזונים מלאמלל אחרים עייפתי אודי אין סוף אין סוף למאבקים שלי בעולם ... אפשר להתחבא כאן ...ולצעוק אהההההההההה ואודי באמת מקווה שהכל טוב אצלך . סליחה שמעמיסה עוד..יודעת שממש ממש עמוס עכשיו .

אביב יקרה כל כך מבינה אותך.. הלוואי שיכלתי לקחת את הכאב והמצוקה ממך.. אני כאן איתך , אוהבת ומתפללת שהגל הזה יעבור מהר כבר💗💗

אייך אפשר לעזור לך באמת מצוקה נוראית אפשר לצעוק איתך ביחד....... אההההההההההההה איתך חטולית

אודי ????? אתה בסדר ????? קרה לך משהו ?????? ... וואוו אודי...... ... בדיוק זו הסיבה שעדיף להיות בקשר עם העצים ביער.... הם נשארים... לא צריך למות מדאגה .... ... וואוו אודי...

קצת פחות פשוט לי להתחיל. הי אודי, מה שלומך איש? התקיעה הזאת, שמסיבות לא ידועות לי בשלב זה התרחשה כאן, קצת מקשה עליי לשוב ולזרום. מניחה שכך אצל כולם. כל אדם נורמלי. אצלנו אולי העוצמות רציניות יותר ואירוע שכזה גם תופס יותר נפח. ואולי נשתלב שוב בהדרגה. צעד קטנטן חששני ופנימה. הנה כבר הצלחתי לעשות צעד. גם לקום לעבודה. יאללה. שלכם באהבה, סוריקטה

שבוע טוב סוריקטה לאט לאט הצלחת להכנס ולברך גם יצאת לעבודה פשוט נפלא נכון...... תודה לך על פתיחת שבוע טוב חיבוק גדול לבוקר אור למרות שכבר צהריים עד שעניתי....... ושבוע נפלא לך חטולית

ודה שקמתי תודה שהצלחתי לישון למרות הכל תודה על הניתוק לדעתי זה המנגנון שבזכותו אני עוברת את הימים האלה היום תודה לאנשים טובים שעוזרים תודה לאנשים ממש רעים שמחשלים תודה על משפחה תודה על כלבים ושאר חיות שאיפשרו לי זמן נשימה תודה על המקום שמאפשר שיח רעים תודה לפינה שאפשרה לי להיות בימים אלה תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי מנצלשת כאן אודי שמקווה שאתה וכולם סביבך בסדר . היה לי עצוב ללא סגירה ...אבל תודה למילים שלך מפעם שהזכירו לי שזה בסדר וקורה ... יום נפלא שיהיה לנו וחופש טוב

"תודה לפינה שאיפשרה לי להיות בימים אלה" - אימצתי

תודה על לילה ללא כאבים תודה על ערב חג מהמם תודה שהצלחתי לשמח את הנכדים שלי המקסימים עם ים של הפתעות ומתנות תודה על המשפחה הנפלאה שיש לי תודה על אנשים נהדרים כאן תודה על יכולת לצאת מהבית לסידורים.....כל כך חשוב תודה על המקום תודה שיש על מה להודות שיהיו לכולם חיים טובים ויפים חטולית

היי אודי, מקווה שאתה חש בטוב. מאחלת לכולנו חג שבועות שמח וטעים.

אייך עבר עלייך החג הצלחת לאגור כוחות להנות מקווה שכל התשובות נכונות ח ח ח שיהיה שבוע קל ונוח חטולית

היי לכולם. מצטער שאני לא פה לאחרונה.. לפעמים קשה ולא תמיד אני יודע איך להגיב.. עדיף שלא אפגע באף אחד. קורא אתכם משתתף ומרגיש, שמח לשמוע על התקדמות לטובה ונעצב לקרוא פחד ויאוש. מלא תקווה לכולם. אבל נשאר בחוץ. אאחל לכולכם חג שמח רגוע וטעים. וחיבוק, אם בא לכם.. 😃 קוהלת.

הי קהלת יופי שאפשרת לעצמך מקום צעד ראשון לא פשוט אבל עשית זאת ועכשיו ...תן למילים לבוא לא נפגע בך והם לא יפגעו בנו ...

קוהלת איש יקר מבינה אותך מאוד הייתי שם ומכירה את ההרגשה אתה יודע...... זה בסדר גמור אם עכשיו קשה לך להכנס ולשתף.... גם רק לקרא.... אני פשוט לא מעלה בדעתי אייך אתה מסוגל לפגוע באי מי מבאי הפורום מקווה שכן תיכנס וכן תשתף ...... אתה חסר כאן..... חיבוק גדול חטולית

היי אודי ואליכן, באתי לאחל סופ"ש נעים ורגוע חג שמח ושקט ככל האפשר.... הלוואי שהפצעים שבנפש יחלימו שיהיה מי שיחבק ברגע של כאב שנהיה שלמות יותר ואסופות.. הרי זה חג האסיף... שלכן, הילה

היי הילה כבר אחרי החג...... אהבתי את הברכות שלך את כל האיסוף..... עכשיו שקט עד ראש השנה...... המון זמן להתארגן מחדש עד ..... מקווה לימים יותר קלים מה איתך ? אייך את מתאקלמת..... חיבוק גדול מתוקה חטולית

לא חייבים לענות לכלם תמיד...זה בסדר. מותר לנוח גם מלענות לאחרים כשלא מתאפשר. חג שמח יקרה. מקווה שיהיה טוב יותר.

זה לא כי חייבים זה כי רוצה ומרגישה שפשוט לא יכולה אז שלחתי לכולן כוחות כי קראתי כמה קשה לכן.. וחג שמח ...ותקווה אולי כי זה בעיקר מה שאני כל כך צריכה ..😊

הי מיכל, טוב, בעיניי, שפתחת הודעה מיוחדת עבור אביב. ממש. לשתיכן. לכולם. רואים אותך, מיכל. רואים אותך, אביב. 1, 2, 3, מצאתי! (כמו במשחק מחבואים, כשמחפשים, לא מוותרים, לא נוטשים, לא מביאים לידי השתבללות והתכנסות). למי אין פנטזיה שהמטפלים בפרט יבדקו איפה אנחנו. קוקו. שלכן, סוריקטה

בכנות הכי גמורה מעולם לא רציתי שיחפשו אותי ... רציתי שיראו כשבאתי אבל לא שיחפשו כשאני איננה... אבל חומר מעניין למחשבה ... גם אף פעם לא אהבתי מחבואים ...

מסכימה עם כל מילה חטולית

מאחלת לכלם. אני אוהבת את החג הזה מאוד, אוהבת מאכלי חלב..לא מתחברת לבשר. חבל שהוא מלא בפיתויים...אם ארגיש טוב מבפנים אוכל לאכול במידה. מקווה. אודי, תודה על חלב ודבש שניתן לחוש ולנשום פה אוייר נקי נטול ביקורת ואשמה..(נושאת עימי המון רגשות אשם בימים אלו לא אפרט על מה) הלוואי..שוב לו יהי....מאחלת לך ולמשפחתך חג שמח.

הי מיכל, אני אוהבת חגים חקלאיים :-) סוריקטה

חג שמח מתוקה והלוואי שהחג יעבור כפי שאת רוצה מאחלת ומייחלת חיבוק גדול חטולית

כואב כל כך כואב שהנשמה מיובשת והלב מרגיש מת הפגיעה מחלחלת לתוך הרקמות העדינות .העירבוב הזה עם האני הדיכאונית מביא איתו המון יאוש המון מאבקי כוח בן חיים לרצון לחידלון בן להשאר במיטה לבן לקום לעשייה ... תודה ליקום ולאנשים הטובים שסביבי שעדין רוח הלחימה נוטה לטובת התקווה ויחד עם זאת קשה קשה לנו מאוד יש צורך גדול מאוד בעזרה יש צורך בעטיפה זה לא ניתפש שאבא אבא אבא אבא ככה פשוט פגע .... זה פשוט לא נתפש 😢😢😢😢😢😢😢 אודי ...יש לך מילים או שיר או משהו להקל על הכאב הזה הלב שלי נשרףףף

אביב יקרה איתך תמיד עוטפת אותך עם חיבוק אוהב אוהבת, ינשופים

אביבוש הכאב עצום ומה שקרה בלתי נתפס אבל יש מלא אנשים טובים מסביב שכן נמצאים שם ואני שולחת חיבוק גדול ועוטף חיבוק מנחם איתך חטולית

ימים נוראיים בלי קשר לעבר כמו האל פשוט לא מפסיק לנסות אותי ואני לא נשברת אבל נסדקת עייפתי מהכל פשוט עייפתי מהכל

שלום... עבר המון זמן, לא יודעת לכמה זמן אוכל להישאר. שמעתי שיר חדש של אביתר בנאי והרגשתי צורך להביא אותו לכאן. https://www.youtube.com/watch?v=IsIKs3OYYhU עד האהבה ... לא מטיח בי אשמה, בלי שנאה בלי לתבוע שינוי, בלי לבקש סליחה לא מנסה לתקן, לא לוחץ לתוצאה רק לחבק ולהקשיב , הילד ואני לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא עד עומק החמלה עד האהבה ... היו בטוב

סנופקין דאגתי אפילו מאוד שלא ניכנסת אחרי השידרוג שמחה לראות אותך תודה שבאת

תודה על קבלת הפנים הלבבית. אין צורך לדאוג כ"כ. כמו שכתבתי לא יודעת כמה אוכל להיות פה. שבוע רך

הי סנופקין, שיר מדהים. ואיזה ביצוע. ענק! מתרגשת שאת כאן. סוריקטה

שלום יקרה. פלאים של העולם. תודה...

שיר מגניב תודה שהבאת חג שמח חטולית

שמחה שאהבת. יום נעים

ברוך הנמצא.

מצטערת שלא מגיבה המצב שלי ממש לא פשוט בימים אלה בקושי מצליחה לחבר אותיות למילים ... כדי לקרוא מה שכתבתן . אז רק להגיד לכן שאני אתכן וקראתי אותכם ושולחת לכולן כוחות ותקווה.... רוצה לאחל לכולם יום נפלא מלא בעשייה טובה וחג שבועות שמח ופורח 😊💜💗

הי אביב, בלי רגשות אשמה, הא? מחבקת סוריקטה

אביב יקרה יודעת כמה שקשה לך מצטערת תשמרי עלייך יקרה איתך תמיד, ינשוף

היי אביב חג שמח אהובה 👩💟💕 בואי לכאן בשביל לנוח בשקט ולאסוף כוחות. שלך, הילה

מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה ותוכלי להכנס ולכתוב כהרגלך שהאותיות יתחברו למילים והם למשפטים מנוחה מעולם לא הזיקה לאף אחד וכנראה שגם לך לא.תזיק טוב שנכנסת והודעת שלא נדאג שקרה לך חלילה משהו רעעע חיבוק גדול מתוקה חטולית

סוריקטה ינשוף הילה וחטולית תודה בנות יקרות זה לא אשמה 😊 ולא מרגישה חייבת אולי כי היה לי צורך לשתף למה אני לא ...אולי כי יש לי המון מילים לכן והם לא יוצאות .... וגם כי מאוד רציתי לברך אותכן ואותך אודי לחג שמח ...ולאחל שיהיה לכולם טוב ...וזה שוב חופש ארוך...אבל מי כבר סופר 😊 תודה לכן על המילים על היחד

מוותרת על פגישות חלופיות.במילא זמן ההעדרות לא ממש מתקצר ככה ...רגש הנטישה כנראה משהו משותף פה בפורום...אצל כל אחד מתבטא אחרת...ואצלי איך? אולי לא קיצוני בתאורים אבל רגש של בדידות בעיקר...ותחושות של עד מתי אמשוך ככה??? וסתם מרגישה חוסר אכפתיות או שכבר אסתדר לי וזהו. אולי מחפשת יד כזו שתמשוך למעלה ותתמוך ולא תשמט לי....ואודי, מיוחד ושונה זה נחמד אבל מוזר ואחר מכלם זה כבר משהו אחר, זה חייזר לא שייך....תלוש מהכל..נפרד ובודד כל כך...רק כלפי חוץ נראה שייך ודומה, מבפנים שונה כל כך....עצוב בבדידות קיומית....לא יודעת אם מובן לך...

מיכ מתוקה למה לוותר על פגישות חלופיות.....הן גם נותנות משהו.....למרות שלא מקצרות את זמן ההעדרות ורגשי נטישה ברור שלכל אחד מרגיש אחרת אין שני אנשים בעולם כולו שמרגישים בדיוק אותו הדבר אנחנו כולנו שונים וזה לא בהכרח רעעע ולא הופך אותך לחייזר.....רק לחי .....שמרגיש מוזר.....%-)))) אבל זה לא מוזר זה נורמלי את מבינה שאת מאוד נורמלית ..... ואת כן שייכת לכאן כך לפחות אני מרגישה אולי המקום לא נותן לך מספיק מענה..... עצוב.....להרגיש בדידות קיומית....אך היא גם מובנת, מקווה שהתחושה תעבור ותתחלף למשהו יותר שיתופי......כאן למשל חיבוק גדול איתך חטולית

מיכל יקרה מבינה כל מילה הלוואי שיכלתי להקל ולהרגיע איתך, ינשוף

הי מיכל, מילים של עולם הפסיכה שמצאתי מתאימות - שבירת רצף ו/או שגרה, קבלת חלקיות, חיפוש אחר בלעדיות. ו... המממ... 'במילא' - מילה חשודה. המלצה - היי חכמה ולכי על פגישות חלופיות. מה את אומרת? שלך, סוריקטה השמחה

היי אודי מה שלומך? התשובה שכתבת לי הייתה כה מדוייקת שקראתי אותה שוב ושוב וכל פעם זה נראה קצת אחרת... מה שכתבת על המוגלה שזה סימן להחלמה של הגוף... אתה יודע? היום שוב הייתי בעבודה. היה לי קשה היה הרבה רעש וניסיתי להתרכז. זה לא פשוט כשיש רעש מסביב. מאחורי ישבו שתי בנות שעובדות איתי ורצו לדבר איתי. הבנתי שהן צריכות תשומת לב, אז הקשבתי להן... אחרי זה שוב ניסיתי להתרכז והיה הרבה רעש אז חשבתי הרבה מה להגיד ואיך. בסוף הסתובבתי ואמרתי שם אפשר קצת יותר בשקט בגלל שאני מנסה להתרכז. הרגשתי שהן הבינו אותי ושלא פגעתי בהן. גולדה שלי שראתה שקשה לי (זאת שאז נפגעתי ממנה) שלחה אותן למשימות בגלל שראתה שקשה לי. אחרי זה חייכתי אליה בהבנה שהקלה עליי. עכשיו אני מצליחה לנשום. זה ממש דורש ממני עבודה ואני נכונה לכך. חוץ מזה יש לי פנקס בתיק מיוחד לזמנים כאלו שבו אני יכולה לרשום ולצייר ולשחרר קיטור מבלי לפגוע או להיפגע. אתה יודע אודי? בשקט בשקט אספר לך שאני בצוות הבכיר בעבודה ושותפה לישיבות והחלטות חשובות. אליכן שכתבן למטה תודה רבה! הילה

הי הילה והי אודי, הילה, ממש כל הכבוד. הסיפור על הפנקס ממש ריגש אותי. שחרור אגרסיות מבלי לפגוע ולהיפגע. ואודי - קצת אומר מחשבותיי על מוגלה (סליחה, מילה פחות נעימה, אבל אתם התחלתם...). מוגלה, לפחות בעיניי, היא ניסיון של הגוף להתמודד עם משהו זר שחדר אליו, או התקיף אותו. מוגלה מורכבת גם מתאי דם לבנים מתים וחיידקים מתים ועוד כל מיני סחלה. לא תמיד הגוף מצליח להתמודד בעצמו. פעמים לא מעטות נדרש טיפול אנטיביוטי או ניתוח לניקוז. במקרים חמורים יותר, אפילו אשפוז כתוצאה של אילוח דם. ברוב המקרים הקונקרטיים ומוגלה קונקרטית וככל שמקדימים ניתן לטפל. אז אולי, זה קצת יותר מריפוי. ובמבי, הנה, לא התלכדתי עם אודי. סוריקטה

היי סוריקטה יש את רופא הנפש שלי שמטפל מחטא וחובש. תודה על הדאגה אהובה וחג שמח. אוהבת אותך💟💕 הילה

ממש כייף לקרא איך התמודדת במצב הלא נעים...... אמרתי לך שאת מסוגלת נכון ? הנה הוכחת לעצמך שאת עשויה מחומר משובח את נהדרת כל הכבוד לך שמחה בשבילך שמצאת את הדרך המתאימה לך ...... חטולית

חטולית אהובה תודה שאת מאמינה בי ואיזה כייף שאת פה ומגיבה אליי ומאמינה בי.... תודה לך חג שמח ובריאות שלך הילה

הי, הודעה נוספת, :-( אני מרגישה לא טוב. עדיין תופעות לוואי קשות מאד. עייפה סחרחורת. עייפה ככה שכשנכנסתי לכאן רשמתי בשם המשתמש את המילה 'סיסמא'. במקום 'סוריקטה'. מקווה שנצליח איכשהו לשפר את עניין השינה. סוריקטה

נראה שאת זקוקה ליותר מנוחה וזמן...... עד שהכל יעבור ויגמר איתך חטולית

סוריקיטה יקרה טוב שאת מאפשרת לעצמך מקום לכל דבר...ומותר להתלונן.. הלוואי שתצליחי לישון כמו שצריך את יקרה מאוד

הי, מרגישה זה טוב, ובכל זאת - היום אני מרגישה שאני צריכה לכייל את עצמי בטיפול, להחזיר למסילה. על כן, אני מניחה, אני ממשיכה בו. היום, כי היום אני מרגישה לא רצויה. היום, כי היום אני מרגישה שלא רואים אותי, על אף שאני עושה שמיניות באוויר. היום, כי פיתחתי איזו אובססיה שלילית לאמא של הילדון הקודם בו טיפלתי. היא באמת יהירה. היא באמת דפקה אותי. היא זייפה. אולי שיקרה. אולי הייתה צבועה. ואני כועסת, כנראה בצדק רב. אבל תראו, רק עכשיו אני כועסת. השלכה של עולם האמא שלי - את זה אני מדקלמת. אבל כן יש דימיון במוטיבים מסוימים, כן יש שם טירוף, ואת זה לא אני אמרתי. ולא המצאתי. רק שאני מעצימה ולוקחת רחוק. ואולי אני גם מקנאה שיש איזה גבר שממש אוהב אותה. ואני כבר לא שם. ולא חזרתי לשם. אז, מטפל שלי (אומרת לעצמי בלב), לא סתם שזה קורה עכשיו, ההתכוננות ליפול. ככה ככל שמתקרבת הפגישה. אולי, אם אנסה ללכת בדרכך, אודי, ולתמצת, אולי אני אהממממ מתגעגעת... בשתי מילים - מרגישה. געגוע. סוריקטה

אויש זה ממש אאוץ' כזה בלב. אהובה תרגישי טוב וחיבוק. הילה

תודה יקירתי :-) יצאתי מהגלישה. בעצמי. ובכל זאת מחכה לפגישה הטיפולית שלי. תודה למי שאיתי גם בלב בלי מילים. סוריקטה

היי סוריקטה המון רגשות לא פשוטים המון כאב טוב שהצלחת לתת להם מקום להוציא ולשפוך החוצה חיבוק גדול חטולית

הרגש הכי קשה עבורינו הכי הכי הכי נטישה של אז ... נטישה של אימא שראתה ולא הצילה ולא הגיבה ולא התייחסה.. המצוקה לאחר טיפול - מרגישים נטושים ושום דבר לא עוזר... שום דבר הבכי והצרחות בתוך הראש להסביר לקטנים שאף אחת לא נוטש היום לא עוזר... אבל ממש לא עוזר מביאה להם דוביים, משמיעה להם מוזיקה מרגיעה ובכי וצרחות ומצוקה גדולה... אפילו סמס מהמטפלת לא עוזר... אפילו אפילו..

בהחלט קשה כל כך...אני מקווה שככל שהזמן יעבור יופנם שהמטפלת לא נוטשת, שהיא איתך תמיד גם כשלא נפגשות.

שנים שנים בטיפול מיכל ותחושת נטישה לא מרפה ולא מצליחים להפנים אף מטפלת...זה קשה ..כל כך קשה

היי ינשוף ינשופית יקרה... נטישה רגש ותחושה כל כך קשים ובלתי נסבלים. אני איתך בתחושה הזו. הילה

תודה הילה שאת מבינה כל כך זקוקים שיהיו

הי שופיק, איני יודעת לומר אם הכי קשה, הרגשת הנטישה. אולי כן אומר, שבעיניי זה רגש שהכי מוכר והכי מזמן אליו, והכי משחזר, והכי שואב לעולם מוכרת-הגפרורים-הקטנה בכאבו הדוקר. אולי. קשה ואמיץ מזה, כך נדמה לי, להרגיש קשר קרוב ובטוח. שלך, סוריקטה

סוריקיטה יקרה אולי את צודקת- אולי תחושת רגישה הכי קשה ואולי יחלוף יום אחד.. אולי

והיום הכי קשה במיוחד מטפלת לא חזרה אתמול לאחר פגישה קשה כל הלילה בכו

ינשופית מתוקה מכירה את ההרגשה של היא היתה שם ראתה הכל.ולא עשתה כלום כדי להציל מבחינתי זה לא היתה רק נטישה אלה גם " הגישה לו אותי על מגש ..... כואב ברמות קשות ובלתי נתפס מצטערת על הרגעים הקשים שאת עוברת איתך מתוקה חטולית

כן חתוליטוש גם זה...כאילו-או שבאמת שלחה אותנו לשם... בא לי למות

כבר ערב ומאתמול נון סטופ במצוקה נוראית בפנים...

ולפעמים המטפלת לא חוזרת..ואז מרגישים הכי נטושים שאפשר ולפעמים לא בא לי לחזור לטיפול ולחוות את תחושת הנטישה שוב ושוב ושוב.. (במיוחד לאחר טיפול כאשר היא הכי הרבה לא חוזרת אלי בזמן מצוקה)

תודה אודי שאתה נותן תוקף לתחושת נטישה שמרגישים- זה מקל..

אודי הי.. אתה יודע אודי ? אני כבר מרגישה טיפונת יותר טוב... נפגשנו אתמול וניפגש גם היום עוד מעט וגם מחר בערב... מרגיש לי שהעולם כבר טיפונת יותר שפוי... שאולי יש טיפונת ריצפה בעולם... איזה קטע אודי... כשהגעתי אליה אתמול לא הרגשתי בהתחלה כלום.. גם לא יכולתי להסתכל עליה... ופתאום הרגשתי שעומד לצאת לי מהאף צחוקים... כך זה מרגיש וגם אמרתי לה את זה.. ואז פתאום.. כמו כזה קיא.. התחילו לצאת ממני כאלו צחוקים שהלכו וגברו ואז זה הפך לכזה בכי ..ממש בקולי קולות.. וזה לא הפסיק מלא זמן.. ואחרי זה כבר הרגיש לי קצת יותר טוב.. וגם הקראתי לה את מה שכתבתי לך על במבי עם המקלף.. וגם את מה שהגבת.. אמרתי לה שהפעם שניכם לא הייתם.. סיפרתי לה שאתה היית בכנס האגודה הישראלית להיפנוזה שאתה משמש בין היתר גם כיושב הראש של האגודה. אמרתי לאמא צביה שלא הבנתי כל כך מה הגבת לי.. אתה יודע אודי ? אני מתה לדעת איזה סגנון מוסיקה אתם שרים בלהקה שלכם.. על איזה כלי נגינה אתה מנגן ? איזו מוסיקה אתה אוהב ? ובכלל... אולי תשלח איזה קישור/משהו שנוכל לראות ולשמוע אותך/את הלהקה שלך..? שלך-במבי. ותודה לכולכם שהגבתם אלי כשכל כך שרף לי בגוף ובנשמה.. תודה לכן..

קראתי..את התאור על הבמבי והכל..עצוב. קשה. וטוב שנרגע. הכל חוזר לקדמותו. היא כאן כבר הרבה זמן איתך ותשאר..

הי במבי, יכול להיות שכן סוג של הרגשת. כעס. אולי לו היית יודעת, זה היה יכול לעזור קצת בהירגעות. כעס אגור, באמת אלליי... כמעין שחרור מתוך סיר לחץ. למה שתיארת אני קוראת זעקות שבר. אבל זה קורה לי רק לבד. וזה מצב נורא, אכן. עכשיו, במחשבה בחלוף כמה שעות, אני גם אולי מבינה מעט יותר את שכתבת לי - בכל אופן - אני כן רואה את עצמי כמוגדרת ודעתנית. לעתים מצטרפת. לעתים חולקת. ואין כוונתי לקטע של התקפה או התנגדות. טוב שאת, אחותך, סוריקטה

היי, לא הייתי פה זמן מה... הרבה לא השתנה, עמוס כרגיל. לא נפגשתי איתו 3 שבועות. פגישה אחת אני ביטלתי ואת הפגישה האחרונה הוא ביטל בדקה ה- 90. הוא ביטל כשעה לפני שהפגישה הייתה אמורה להיות. שזה מעצבן מאוד. הוא גם כתב לי מה סיבת הביטול. והסיבה מאוד טכנית, ממש לא מיקרה חירום. (אני לא יכולה לפרט, חוששת מפגיעה באנונימיות שלי). הכעיס אותי שהוא לא מכבד ומעריך את הזמן שלי. כי כשאני ביטלתי בעבר פגישה כשאחד מילדיי היה חולה, מיוזמתי הצעתי לשלם על הפגישה שבוטלה וכמובן ששילמתי, מתוך כבוד אליו ולזמן שלו. אז כשמדובר בזמן שלי, כנראה שזה מובן מאליו. אני לא יכולה לפרט, אך אני משקיעה מאמצים כבירים על מנת להגיע אליו. הוא מתגורר רחוק. אני צריכה למצוא סידור לילדים. זה מאוד לא פשוט מבחינתי. ובנוסף הפגישה האחרונה שלנו, שכאמור התקיימה לפני 3 שבועות הייתה מאוד קשה ומכעיסה. נפגשת איתו שוב בימים הקרובים והתחושה מאוד לא פשוטה. כל כך רציתי לבטל.... כי אני כל כך כועסת ופגועה. הכרחתי את עצמי שלא לבטל ואני עדיין נלחמת בעצמי. גם בשבוע שלאחר מכן הפגישה תבוטל כי אני נוסעת. והוא מאוד עמוס כך שמן הסתם הוא לא יוכל לקבוע לי ביום אחר. זה מאוד בעייתי שגם אם אני מודיעה לו שבוע מראש שלא אוכל להגיע בשעה שקבענו , הוא לא מוצא שעה חלופית בגלל הלו"ז העמוס שלו. מתלבטת... האם לא כדאי לי לקבוע דד-ליין. ואם הקשר שלנו לא ישתפר עד אז , אז פשוט להפסיק וללכת למטפל חלופי. תודה...

הי שירי יקרה, אני אוהבת להגיב לך בזמן האחרון :) את יודעת, זה באמת מעצבן שהוא ביטל לך שעה לפני. ולגמרי את צריכה לדבר איתו על כך. אבל שמתי לב, שכאילו, גם את מבטלת לו , לא? הבן שלך היה חולה (סיבה מוצדקת), את נוסעת (גם זו סיבה), פעם גם כתבת כאן גם שביטלת...זה כאילו שניכם, ממש בלופ של ביטולי פגישות, לא? מה נסגר איתכם? את חייבת להעלות את זה בטיפול.

היי שיר נכון מעצבן כ ש מבטלים פגישה ועוד כמעט ברגע האחרון אבל נראה שלשניכם קורה שאתם מבטלים תוכלי לדבר איתו על כל הנושא בפגישה הבאה שלכם לא יודעת אם זה מקובל אבל...... אם את מבטלת פגישה ואת אמורה לשלם עליה מה הוא אמור לעשות אם הוא מבטל פגישה.... שווה לשאול ? סתם רעיון, אם לא מתאים זרקי לפח חטולית

רק להיום אהיה ממוקדת יותר רק להיום אתן להם זמן ומקום רק להיום אשמור על גופי רק להיום אעשה פעילות מטיבה לעצמי רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אהייה ביקורתית פחות כלפי וכלפי הזולת רק להיום אהייה שמחה יותר ואחשוב חיובי יותר על חיי רק להיום

רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אתן להם מקום רק להיום אקשיב לתוכי רק להיום אראה באור חיובי יותר את חיי רק להיום אשמח במה שיבוא רק להיום אשמור על מה שנשאר רק להיום

לא אשאיר אותך לבד בעץ, אביב. סוריקטה

תודה שקמתי ואני חיה תודה שאני נושמת עצמאי תודה על ציוץ הציפורים תודה שאני שומעת את קולות הבוקר תודה על מפגש מרגש אתמול תודה שהדלת שלה פתוחה עבורי תודה שאני עדין חשובה לה תודה על משפחה תודה על יום חדש תודה שאני מזהה את המצב הלא מזהיר תודה על דברים גשמיים תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי שיהיה יום מקסים

תודה שהצלחתי לישון הלילה שש שעות. ואני בקושי מספיקה. זה קטע. נפשי, אני מניחה. לא מספיקה גם להגיע לכאן. לקרוא הודעות. מתבוננת על זה כקטע של שחרור מסוים. סוריקטה

תודה שעוד יום עבר תודה שעוד לילה נגמר תודה שיום חדש מתחיל תודה שלמרות היאוש מהמצב יש תקווה ונכונות ליום מלא בעשייה טובה תודה על הגוף שסובל אותי תודה שאני רואה את הנזק תודה על מילים שבאות תודה על היכולת לנשום תודה על עזרים שעוזרים לחיות תודה שאני עדין מקישה ותודה על כל פעולה שאני עדין עושה גם אם כואבת גם אם קשה תודה שאני מבינה דברים גם אם נפגעת כל כך תודה שלא כל פגיעה רואים היום תודה שאפשר לנשום ולהתרחק קצת תודה אודי עלייך תודה על המקום הזה

קשה היום מאוד מאוד היום שוב היה החלק הזה שלא מכיר שוב תקועים בעבר הוא והדיכאונית ..יש מילים שכנראה צריכות להגיע והם שורפות את הלב.... כבר כמה שעות שרואה תמונות ושומעת .....מילים מילים מילים אודי , כותבת מוחקת ושוב ושוב מרגישה שכל פעם באה עם הקושי ...ואולי זה לא נכון בעיקר לאחרים אבל ..אתה יודע אודי חלק מהחלמה זה לבקש עזרה להגיד קשה וקשה לנו מאוד עכשיו אפשר יד ...ובבקשה אודי אל תיכעס עליינו שאנחנו ככה הרבה היום ....סליחה פשוט אין לנו מקום אחר...

מצטערת...... מאוד קשה לך חלק חשוב מאוד בלהיות....את/ם לא פשוט שולחת חיבוק גדול ויד להחזיק איתך מתוקה חטולית

הי במבי, מה כוונתך ב'העברה סימביוטית'? אשמח להבין כדי, אולי, להצליח לפתח מחשבות המשך. וגם לחשוב על הקשר הטיפולי שלי, או קשרים בכלל. ומזמינה את כולם ואודי גם (אם תרצה, אודי) לדבר על תפקידים בקבוצתנו כאן. סוריקטה

היי סוריקטה לא מבינה על איזה חלוקת תפקידים את מדברת...... אבל אשמח אם תפרטי יותר.... חטולית

הי חטולית, בקבוצות, ובפרט טיפוליות, יש דיבור על תפקידים בקבוצה. עניין אותי. אבל אולי זה כבר לא כל כך חשוב. סוריקטה

סוריקטה הי, ראיתי את ההודעה שלך מתישהו והאצבעות לא הצליחו לזוז.. אתמול כבר נפגשנו (אמא צביה ואני).. מרגישה שאולי טיפ טיפונת יש בי כבר יותר כוח.. לגבי מה שכתבתי לך על טיב הקשר שלך לאודי שאני אולי מזהה, התכוונתי לומר שאני אולי מזהה משהו שכשאודי מדבר את מצטרפת אליו פעמים לא מעטות באופן שנראה סימביוטי...??? ...את יודעת מה סוריקטה ? זה מבולבל לי... ואולי קשר ההעברה הסימביוטית היא דווקא שלי ?? ואני רק משליכה עלייך ??? ...לכי תדעי.... הרי בקשרים בין בני אדם נכנסים כל כך הרבה העברות והעברות נגד... והשלכות למיניהם... לכי תדעי סוריקטה האם מה שאולי זיהיתי אצלך למעשה קיים בתוכי ואני רק משליכה עלייך ?? ואז אני שואלת את עצמי ואם העברה הסימביוטית לאודי היא שלי,למה בחרתי להשליך את זה דווקא עלייך ??? ואני תוהה... ואולי זה בגלל שאני מרגישה גם אלייך משהו מעורבב בתוכי ??? .... לכי תדעי... ??? יש בך משהו שגורם לי לאהוב אותך.. .. ואני תוהה לפעמים האם אני אוהבת בך גם את מה שאולי קיים באיזשהו אופן גם בי ואני לא מחוברת אליו....??? .... ווואווו סוריקטה... הצלחת להבין משהו ממה שאמרתי ?? ... התעייפתי... מזל שאני נפגשת היום אחה"צ עם אמא צביה... אני כל כך ,כל כך, כל כך קשורה אליה.... שלך, במבי.

הי במבי, מרגיע שהתעשתת היום, ואת יותר בטוב. לפחות כשכתבת את ההודעה. אני לא בטוחה שהבנתי... אולי בגללי. לי נראה, ככל שאני מצליחה לראות, שאני מתלהבת ממה שלמדתי בשיחות ומשוויצה בזה. אם אודי יאמר משהו שמתלכד לי עם תפיסות שאני מסכימה לגביהן בטיפול - זה אולי ייצור אצלי איזו תזכורת למשהו משותף, שכל כך חשוב לי. המטפל שבי. ובאשר לקשר. בעייה. ראי בהודעה שפתחתי ומניחה שתעלה אחר כך - אדע איפה הייתי, רק אחרי פרידה. במרחק זמן, וזה פספוס אדיר, נראה לי. וזה יכאב, כנראה, עד לשמיים. סוריקטה

כל הכבוד לנטע ברזילי, שהיא שלמה עם עצמה!!!! אמיתית וכל כך בטוחה בעצמה ועם כל זה כל כך צנועה... מגיע לנו לשמוח! מגיע לנו לחגוג, והעולם אולי משתנה? מקבל את השונה? האחר? הלוואי. איזו שגרירה, שמחה אותי לפחות ליום אחד :) נמאס לי להיות עצובה, לא מבינה למה מרגישה שלפעמים אין לי שליטה על העצב? או על כאב? או סבל? חשבתי שאני כבר הייתי בסרט הרע הזה ומתקדמת...היא הודיעה שתעדר שוב הפעם רק לשבוע אבל יוצא שלא מתראים שבועיים....אז אולי זה גם ערער.......לא יודעת. אבל יכולה לומר שהייתי באופוריה בלילה וראיתי כל הלילה טלוויזיה :) הלוואי שיקבלו את השונה, המוזר והלא שייך לכאורה כי כלנו שייכים...למשהו למישהו...ברכות. ו לכלם מצטערת שמתקשה לענות להיות חלק מ...פעם כתבתי לכם יותר, עניתי..מצטערת, תודה למי שכותב לי, כמו חטולית שלא מפספסת :) ועוד....ואודי, אני עמוק עמוק בתוך הטיפול...משהו חדש/ישן נפתח אז קצת שונה...אולי אפשר לקבל את השונה הזו??לחבק? להבין? הלוואי..

היי מתוקה בעיני את בכלל לא שונה או.... את נהדרת ואם לא יוצא לך לענות לכולם זה בסדר גמור אל תרגישי רע גמני לא תמיד יכולה או מסוגלת לענות אל תתנצלי הכל בסדר כשתוכלי..... רק אם את.מסוגל, מצטערת לשמוע שקשה לך עכשיו תמיד עולים דברים גם תוך כדי.....משהו אחר.... תרשי לעצמך להיות את..... ומקווה שמה שיעלה תוכלי להתמודד איתך חטולית

אודי.... לא יכולה... אין לי כבר כוח ... ... אודי... :((( אתה יודע מה אני מרגישה ?? .. די..די כבר.. אין לי גרגר כוח... .... מרגיש כמו במבי שהרגליים רועדות.. הבמבי נראה כאילו קלפו במקלף את העור שעל הגוף שלו.. לא לגמרי תלשו.. הבמבי נראה מוזר ומשונה.. זה נראה במבי שרצועות רצועות של עור מקולף במקלף שתלוש כמעט לגמרי.. רק בקצה העור מחובר לגוף ויוצר תמונה של במבי משונה.. כאילו אודי אתה רואה מול העיניים שלך במבי קטן שמכל הגוף שלו תלויות קצוות של רצועות עור.. הבמבי עומד ..הולך קדימה... עוצר..מסתכל ולא מבין כלום.. הוא מסתכל על רגליו ורואה אותן רועדות..עוד מעט יפלו לרצפה בחבטה חזקה.. מנסה ללכת אחורה... לא יודע למה... עוצר..הולך לצדדים..עוצר.. לא מבין כלום... מנסה ללכת... לעצור.. אולי כך ישרוף פחות הגוף שתלשו וקלפו את העור במקלף... ... אודי.... :((( אמא צביה בחופש... לא נפגשנו בחמישי..גם לא בשישי..לא בשבת...לא בראשון וגם לא מחר... .. אמא צביה סידרה שבשלישי בבוקר כן נפגש... נראה לי שעד שלישי לבמבי כבר לא יהיו רגליים .. הוא כבר יפול לפני כן בחבטה גדולה על האספלט.. ישכב על הכביש.. יעצום עיניו.. זבובים ירוקים יסתובבו על גופו החשוף ויטילו עליו ביצי תולעים.. במבי לא יזוז.. ישכב על הכביש.. ...

במבי יקרה אותותו תהיי אצל המטפלת.. תרגישי בטוחה ופחות מפוחדת... אני יודעת שמרגיש כמו נצח.... עוזרת לך לאסוף את עצמך עד הפגישה... איתך, ינשוף

נשמע שממש ממש קשה לך את נשמעת ממש פצועה קשה נורא מצטערת שמרגיש לך כואב בצורה כזו,,,,, מה אומר, הלוואי שיכולתי לעשות משהו אפילו רק להקל חיבוק גדול איתך חטולית

במבי... עצוב לשמוע.... אמא צביה תחזור, אני יודעת. בינתיים... אני כאן מושיטה לך יד... הילה

במבי פצועה, כואבת איתך, לידך ואיתך, חובשת את הרגליים עד שיצמיחו עור חדש. עוד מעט. עוד קצת. שירה

רק להיום אנסה לנשום נשימות עמוקות לכל הגוף רק להיום אעשה דברים מועילים עבורי רק להיום אשמור על עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מכל דבר ומכל אחד רק להיום אכבד את הפחדים שיעלו ואזכור מאיפה הם באים רק להיום אנסה להיות נוכחת קיימת באמת ....

רק להיום לא אפגע רק להיום לא אגיב מפגיעות רק להיום לא אראה שנפגעתי גם אם זה קרה רק להיום אקח אחריות על חיי רק להיום אדאג לבריאות רק להיום לא אחבל במערכות יחסים רק להיום אשמח בחלקי רק להיום אוקיר טובה

רק להיום אשמח רק להיום אהיה יותר אופטימית רק להיום...... אין כרגע עוד חטולית

תודה שקמתי לציוץ הציפורים תודה על יום חדש תודה על בריאות מה שנשאר תודה על כל הגשמי שבחיי תודה על קפה בבוקר תודה על מקלחת של בוקר תודה על מי שאני על מורכבות וחיבור תודה על המקום הזה תודה עליכם כולכם שאתם כאן שבוע נפלא לכולם

תודה שעזרתי לעצמי ואני מרגישה טוב היום סוריקטה

תודה שאני לא מוותרת תודה שאני עושה את מיטב יכולתי לסמוך תודה על דוביים תודה על המקום הזה תודה על הניתוק תודה על מילים רכות ומכילות תודה על המקום הזה תודה

תודה על פגישה טובה עם ילדי תודה על שיחה טובה עם ביתי תודה שאני מצליחה לתפקד תודה על על אוכל טעים תודה על בית תודה על מיטה תודה על בריאות

תודה על שהצלחתי לקום הבוקר מהמיטה תודה שאני מצליחה להקליד תודה על משפחה אוהבת תודה על אוכל שנמצא זמין תודה על בשורה טובה, שכלתי עבר במצב בריאותי יותר טוב, אומנם תצטרך להיות בהמשך מעקב .....אבל נכון להיום יש שיפור במצבה תודה על המקום תודה על אנשים נפלאים כאן ותודה לך אודי שאתה עונה יומטוב לכולם

שלום כולם, שלום אודי, ברוך השב, סוף השבוע עבר עליי בטיפול אינטנסיבי להצלת היצורה שלי (וכך עדיין) ובהרגשה רעה מאד, כאילו הורעלתי. ואז נזכרתי, וזה מעניין, שבכל שנה בערך בחודש מאי וסביב פסח יש לי גל של תופעות כאלה, ואז אני חושבת לי (אין אני יודעת) שההתקפה הגדולה של אמא, אי אז לפני שהזכרון עבד (או אבד) התרחשה סביב התקופה הזאת בשנה. מדהים, אין אף אחד (גם אלו שהיו אז מבוגרים) שזוכר מתי זה קרה. וזה לא היה סתם אירוע, אושפזתי בבית חולים ועברתי טיפולים מטורפים ארוכים. כולם, ואני לא משתמשת בהכללות על פי רוב, כולם לא זוכרים, ואף אחד לא מעוניין לפשפש בארכיון, שאולי קיים, כדי לפתוח תיבת פנדורה. הרבה אנשים, וחלקם חשובים, עד כמה שנשמע הזוי, היו מעורבים. וכאילו הכל פג. מפחיד. ועם זאת, ושוב אנ'לא יודעת מאין היו הכוחות, ערכתי שיחה חשובה והייתי סוג של אסרטיבית, כשאני אני נוטה להתקפל בדרך כלל. גם זה מפחיד. והייתה לי שיחה נוספת, בה, לצערי, שמתי גבול (כמו שנכון והתחייב). גם זה מפחיד. וגם - קניתי לי עוד שמלה, ואמרו לי סקסית (ומה לי ולמיניות בכלל). וגם זה מפחיד. הלוואי שאצליח לנוח לפני שהשבוע יתחיל. סוריקטה

סוריקיטה יקרה לא הבנתי אותך עד הסוף.. סליחה אבל כן מבינה בטריגרים- בזמנים מסויימים שהם טריגר.. של החיבור בין גוף לנפש... מבינה שלא פשוט.. איתך סוריקיטה יקרה

מן ה ס ת ם.....שאנשים לא יכולים או רוצים לזכור דברים קשים מהעבר גם להם בטח היה קשה הזכרון שלך נמצא שם ואומר לך כן היה.....כן קרה והם אינם מעוניינים להיות שם שוב תתחדשי על השמלה החדשה ותהני ממנה בלי קשר למה שאחרים אומרים.....את לא חייבת להתחבר למה שמפריע לך חטולית

סוריקטה יקרה לי, מקווה שהצלחת לנוח בכל זאת ולצאת לשבוע חדש בשמלה חדשה. יפה שאת, כמו שאת. שלך שירה

היי אודי, מה שלומך? אני חושבת כאן עליך ועל הכנס ואשמח לשמוע חוויות ואיך היה? בקשר לנושא שאני עסוקה בו לאחרונה- פגיעות במקום העבודה. הייתי עכשיו בפגישה ודיברתי על זה. אתה יודע אודי? כשאני נפגעת זה כמו מוגלה בנפש. הכל שורף אני חסרת שקט ולא מצליחה להתרכז בכלום. לא ישנתי הלילה מרוב הכאב והבילבול. אודי, למה אני מגיבה חזק כל כך לפגיעה? יש לי יכולות ואישורים ואני רוצה להביא אותם לידי ביטוי. אני באמת רוצה להשתנות, אני בכנות רוצה לקחת אחריות על החלק הזה שבי. אני הולכת לטיפול ומדברת על זה, מנסה להיות מודעת, לא לפעול מתוך אוטומט. ועדיין זה כל כך קשה. זה כמו לקחת את היד ולעקם אותה בכוח אחורה. זה מנגנוני נפש כל כך נוקשים. זה כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. זה שורף לי הפצע הזה. יש שם כמויות של מוגלה, אודי. אני בוכה עכשיו אולי הדמעות יצליחו לנקז משהו מהפצע השורף בנשמתי. אני לא רוצה לריב לעצמי וכשאני נפגעת זה כואב כל כך. לא שעשיתי משהו דרמטי מעבר למה שתיארתי שקרה עם אותה בחורה בעבודה. אני מפחדת מעצמי בחיי. יש בתוכי אוייבת פנימית. אודי- אתה מסכים לירות בה? אין לי כבר כח לעצמי. בחיי. הילה

הילה יקרה נפגענו כל כך ובגלל זה כל כך רגישים ופגיעים. וכן יש לנו את החלקים שלא נעימים לנו.. אני יודעת שאת עושה את מיטבך.. אני יודעת... אני יודעת כמה קשה ללכת נגד תגובת " המוכר" לנו.. אני יודעת.. מאמינה בך...מאמינה שיהיה בסדר איתך, ינשוף

הילה מתוקה את באמת ממש בסדר עושה כל מה שאת אמורה לעשות לוקח זמן להקלט למקום עבודה חדשה וכן....לפעמים קורים דברים שפוגעים בנו בצורה קשה מאוד מבינה אותך מאיפה ,,,,, תהי קצת יותר סבלנית..... טוב שדיברת על בפגישה מאוד חשוב תני להם להכיר אותך.ואל תתיאשי מהר אל תרימי ידיים...... את מסוגלת לעבור את המשוכה הזו למרות שנפגעת למרות הכאב.....למרות המוגלע חלק בלתי נפרד לצערי איתך מתוקה חטולית

היי אודי, היי חתולים וחתולות. אני כותבת בהפוך על הפוך על המשקל של קוראת קבועה. יש כאן בני אדם נפלאים. באמת רגישים וכנים. אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא לפספס ולפגוע, אבל האנשים כאן מיוחדים במינם. וסיפור קטן על חתולים- בדרכי הביתה מהעבודה אני רואה בכל יום אוכל ומים לחתולי רחוב. כל פעם זה ריגש אותי מחדש לראות שיש מישהי או מישהו שדואג ליצורים החלשים ביותר. והבוקר פגשתי אותה, הולכת בצד הדרך. התגברתי על החשש ואמרתי לה כמה זה מרגש אותי. ואז חשבתי עליך סוריקטה, ועל כל החתולים והחתולות שכאן. אני אוהבת אתכן.ם 🏵🏵💟💟 הילה

וגם חשבת על הינשופים וינשופות ועל כולם נכון?

ברור

הי הילה, סוריקטה מאכילה חתולים. נשמע משובב לבבות. אני יותר ממאכילה. אני גם דואגת להם לטיפולים וטרינריים. שלך, סוריקטה

חמודה שאת תודה על מילותיך אהבתי את הסייפור ..... שיהיו לך חיים יפים חטולית

שלום. אני בן 37 , כבר עשור לא מפסיק תרופות פסיכיאטריות,. גר עם אמא . והשאלה שכל פעם כש אני מגיעה הביתה, אז מתחיל הדיכאון, מחשבות טורדניות וזעם.. גם בעבודה. בנופש לא. למה ?

שלום לך דן נסה לחשוב מה גורם לך להרגיש לא טוב ביחס למקום יכול להיות אולי שאתה צריך להחליף מקום מגורים..... אולי עצם זה שאתה בגילך עדיין גר עם אמא.....? קרה לך משהו......שהשאיר חותמו בחייך.....ואז כשאתה חוזר גורם לך להרגשה לא טובה ? בנופש לא קורה לך שאתה מרגיש..... וטוב שכך.....כי שם....זה המקום האחר שבו אין מה שירגיש לך לא טוב חטולית

כתבתי לה...אחרי תקופה ארוכה שלא נעזרתי בכך....אכלתי עד שבא להקיא....ואז..וכתבתי לה שלא יודעת מה יעזור..אמרה תחשבי על חיבוק...אוףףף הלילה .. .לו היו מילים....חמלה לו הייתה לי...זכרונות, מחשבות בוחשות...לו היו מילים היה יותר קל אז חיבוק לו יהי...אני לבד....ככה בפינה...ולך אודי, כנס מועיל.

איתך שולחת חיבוק גדול בלי מילים חטולית

בהצלחה בכנס. וסוף שבוע רגוע הילה

ומעניין למה, אולי כשאראה את המושג אבין. הי, דיברתי כאן עם במבי על חשיפת פרטים אישיים של גולש אנונימי אחד על ידי גולש אחר (שמכיר את הפרטים וללא רשות מהשני) בפורום, כשהפורום היה 'פתוח' בעבר הרחוק. איך לעזאזל זה נקרא... נתקע לי במקומו ה'שיימינג' הזה (מושג חדש יותר בעידן הרשת). וגם אין זה 'הרמת מסך'... סוריקטה

הי אודי, בוודאי. תודה :-) סוריקטה

כאב זיכרונות פלאשבקים ריחות קולות ועוד קולות והלב שמרגיש שמת עצוב כל כך עצוב לראות ולהגיש את הרגשות האלו כבר לא יכולה לברוח שזה שלי גם אם מפוצל ... ועדין לא מאמינה .. מצטערת בשביל עצמי שלא מסוגלת להביט במראה ולומר .... את המילים הכואבות והאמיתיות כל כך ....פשוט לא יכולה אבל הבן .... פשוט היה כל כך מחושב שנתן לי לחשוב שמה שהוא אומר קדוש . וכל מה שהוא אומר לעשות אני חייבת ... אז בדבר אחד אני בטוחה היום אני כבר לא .@@@@.....

מבינה אותך כל כך כמעט לגמרי ונכון שעצוב נורא וכואב מאוד אבל את כבר לא...... ואת כן מתמודדת עם הכל גם אם לא אומרת את המילים המפורשות הן קיימות שם בפנים יגיע גם הזמן שלהן לצאת כשיגיע.....תני לזמן את הזמן חטולית

אביב אהובה, מנסה לנשום איתך ביחד בתוך התהום. כמה כאב. שלך שירה

אודי, רוצה לברך אותך בהצלחה והנאה מרובה בכנס !!! איזה קטע.. אתה יודע שאני מרגישה גאווה על כך שאתה בראש הפירמידה של האגודה הישראלית להיפנוזה.. אתה יודע אודי ? נכון אתמול היה מתח במדינה ? גם הנאום של טראמפ שביטל את ההסכם עם אירן והחזיר את הסנקציות הכלכליות עליה , וגם ההודעה של צה"ל לגבי המקלטים ברמת הגולן.. שמעת בחדשות אודי ? אז אני ממש נכנסתי למתח .. שהשפיע עלי אפילו לגבי המקלחת.. אני נוהגת להתקלח כל ערב לפני שהולכת לישון.. אתמול פשוט לא התקלחתי בערב.. מתתי מפחד.. פחדתי שבאמצע המקלחת פתאום תשמע אזעקה עולה ויורד בכל המדינה ואני אהיה כך ללא הבגדים שלי ועוד עם סבון בעיניים ובכל הגוף כך שלא אוכל לראות כלום והכל ישרוף לי.. ולא התקלחתי אתמול בערב אלא רק הבוקר.. ואפילו לא נשמעה אזעקה ואירן לא שלחה טילים ארוכי טווח ובנתים אני שומעת את ציוץ הציפורים אבל... אמא צביה מתעופפת הלילה לחו"ל ותחזור בשני.. היום בבוקר נפגשנו אבל לא ניפגש מחר וגם לא בראשון ולא בשני.. אמא צביה סידרה כך שביום שלישי כן ניפגש כבר והיא גם לקחה דף קטן אדום וכתבה לי כל מיני מילים שאוכל להחזיק ביד עד שהיא תחזור.. כשהיא כתבה אני שכבתי על הספה ו"צילמתי" אותה חזק חזק בעיניים בכדי שאולי היא תישאר לי במוח עד שלישי.. אודי.. שניכם הולכים לי היום... מי יישאר ????? כאילו כבר בא לי להגיד :"..אז מה ,לא צריכה אף אחד..מסתדרת לבד.." אבל שתדע אודי שזה לא נכון.. אני כן צריכה !!!!! ומאוד !!!!!!!! שלך-במבי.

היי אודי בהצלחה בכנס. אתה גם מרצה? מאמינה בך. בעבודה החדשה- התחלה לא קלה בכלל. רצון לעשות התלהבות והתרגשות. כניסה לעניינים. ואז- בום. נפגעת מאשת צוות. יודעת שהיא לא התכוונה לפגוע. הפגיעה שורפת הולכת הביתה עם זה ולא מצליחה להרגע. אני לדפוסים שבי- לא אתן לכם לנצח הפעם! אתם לא תהרסו לי את העבודה החדשה!!!! החלטה שלי- לדבר את הפגיעה. אני בסך הכל ביום הרביעי לעבודה. מבקשת לדבר עם המנהל המקצועי. מדברת איתו משתפת חושפת את הפגיעות. זה לא פשוט בכלל. יודעת שאחרת זה יצא גרוע, זה יתפוצץ. הוא הבין, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין. אחרי זה שיחה עם אותה אשת צוות מסבירה את עצמי מדברת. שוב מקבלת תגובה חיובית. עכשיו אני רגועה יותר. שבת שלום. שבת טובה לכולם. בואו נאסוף כוחות. אוהבת 🌷🌷 הילה

היי אודי איזה תותח אתה! באמת אין דברים כמוך. הילה

הצלחת לשחרר הצלחת לדבר.....להבהיר להסביר הכל עבר בשלום יצאת נהדרת והרווחת כל הכבוד חטולית

לכולם, אינני באה עכשיו להתעטף באצטלה מצטדקת ולשאול בתמימות מעושה "מה כבר עשיתי". כפי שכבר ציינתי, בעת כתיבת ההודעה ההיא הייתי מודעת לפוטנציאל הפגיעה שלה. כן אומר, שבעקבות התגובות הבנתי שככל הנראה טעיתי, או לכל הפחות טעיתי חלקית, ואני מתנצלת בפני מי שננעצו בו קוציי על לא עוול בכפו. "כבדהו וחשדהו", אמרו, ומוטב היה לזכור זאת. אילו רציתי לזכות באהדת האנשים כאן, קרוב לוודאי הייתי בוררת את מילותיי ההן ביתר זהירות. התגובות המבטלות והמזלזלות שקבלתי הגיעו לי בצדק. מי שמותקף, סביר שיתקוף בחזרה. I had it coming. במבי כתבה שהיא מצרה על כך, ואני מתפעלת מהיכולת שלה להפריד את הפגיעה מהפוגע. בעיני זו גדלות. עם זאת, שעשעו אותי ההצעות בסגנון של "חפשי לך מקום אחר". אני נמצאת כאן זמן ארוך יותר כמעט מכל אחד אחר (לא דור המייסדים כמו סוריקטה, אבל חוויתי את גלגוליו השונים של הפורום, הרבה לפני שקבל את צביונו הנוכחי). איך אמרה סוריקטה? עניינים של מקום, ונראות, ותפקידים.

קוראת הכי שמחה שכתבת ככה בהכי כנות שמאוד משקפת אותך ולא , בעירפול ... תודה

הי, איני בטוחה שאלו הדברים כשלעצמם, אולי יש מקום גם לעיתוי ולסגנון. את ותיקה, ואני לא מצליחה לדעת מי את... הייתי מזמינה, לו היית מסכימה. סוריקטה

קוראת..... כמי שנפגעה מאוד ממה שכתבת מקבלת את התנצלותך ומקווה שתמשיכי לכתוב גם בעתיד תוך מחשבה תחילה...... חטולית

אודי יקר שיהיה כנס מועיל מפרה וקל....יודעת שאתה עובד קשה ובכל זאת מאחלת לך גם להנות ...בהצלחה ☺ לכולם כאן שיהיה סופש קל נעים וטוב ..סופש של מנוחה ומילוי מצברים ..

גם אני מצטרפת לאיחולים לך אודי שיהיה כנס מועיל ומהנה- נתגעגע אביב יקרה מאחלת לך ימים רגועים ושלווים אוהבת, ינשוף(ים)

רק להיום אקשיב לגופי רק להיום אהייה שם לכל חלקי אהייה שם בשביל עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מאנשים רעים וממקומות לא מוכרים רק להיום

רק להיום לוקחת המון כדורים נגד כאבים רק להיום עוד לילה לבן רק להיום וכמעט כבר מחר רק להיום אוריד מעט מהעומס שעלי רק להיום רוצה כל כך לישון ליל מנוחה חטולית

תודה על המקום הזה תודה שקמתי תודה על אנשים טובים סביבי תודה על תזכורות וחיזוקים תודה על יום חדש בפתח תודה שאני מנסה גם וגם. גם כאב וגם שמחה גם חידלון וגם עשייה תודה לכל המתנות שבדרך תודה לקשיבות ולנשימות תודה לכם שאתם כאן

תודה לבוקר. יאללה יצאתי לעבודתי. 💗 סוריקטה

תודה על תובנות תודה על תקווה תודה על ניתוק תודה על המקום הזה

תודה על יקיצה מוקדמת תודה על יכולת לארגן את הבית למרות כל הכאבים תודה על המקום תודה על ה מזון שקיים בבית תודה על כוחות כל בוקר מחדש לקום מהמיטה, הבוקר היה קשה תוגה על שיש גם לילה להניח את הגוף לנוח, גם אם לא לישון ליל מנוחה חטולית

אודי, במבי, קוראת קבועה וכולכן.... אני כתבתי את ההודעה ההיא, מבינה כעת שמילותיי היו מכאיבות ומזלזלות הגזמתי בדימויים שלי , אבל לא הייתה לי כוונה לפגוע אבל אני עדיין חושבת שההודעה של קוראת קבועה לא הייתה במקום. ולא כך תופסים מקום בקבוצה. לא על ידי הטלת ספק בחבריה וזריעת חוסר אמון ועמימות. שזוהי פעולה טרולית מובהקת. (ובלי לכתוב אף מילה על קוראת קבועה כאדם, אלא על ההודעה שלה בלבד) ובפרט ששיערה לעצמה קוראת קבועה טרם כתיבת ההודעה, שהודעה כזו תמשוך אש. לכתוב לאדם שהוא לא אמיתי כאן ומביא עצמו באופן לא עקבי או אמין נשמע לי מכאיב אני יודעת שאני אמיתית כאן ומפחדת לחשוב על כך שיש אנשים שלא, או שיש כאלה שקוראים אותך ומפקפקים במילותך ובעצם היותך כאן. אם מישהו כאן לא אמיתי, זה מבהיל אותי מאוד. ובכל זאת, מתקשה לבקש סליחה מקוראת קבועה. יש בי כעס עלייה ועל ההודעה שכתבה. אני לא מצליחה לאהוב את קוראת קבועה ואת מה שהביאה לכאן. עשיתי בלגן, ונראה לי שאני אלך מכאן קצת עכשיו...

הי מיקה, המלצה - לנסות פחות לברוח מחלקיך התוקפניים. במיוחד בטיפול, ולכן, אני חוזרת על ההלצה להחזיר דברים שנאמרים כאן גם לטיפול. כי זה מחבר ומגדיר, להבנתי. וגם פה אשמח אם תישארי. סוריקטה

היי מיקה מזדהה עם כל מילה שכתבת אל תברחי את גם לא צריכה לבקש סליחה גם אני נפגעתי וכתבתי מהכאב שהיא עוררה בי ערערה אותי לגמרי בטוחה שאני לא היחידה כבר כתבו על זה כאן איתך חטולית

אל תלכי אנחנו יחד נתמודד עם מה שבא . זה בסדר מה שאת מרגישה את הכעס הפחד והבילבול ...אתך ברגשות האלו . אבל הדרך היא לא לברוח היא להתמודד. כמוך זה הלחיץ אותי עד מאוד עד רצון להסתלק מכאן ובכלל .אבל בטוח כאן ,ואודי כאן לעזור להתמודד. וקוראת כפי שכבר כתבתי גם לבמבי יש לה מקום כאן וזה בסדר שאודי ואנחנו מאפשרים לכל אחד את הדרך שלו להיות כאן . וכן כמוך מרגישה שההתנהלות של קוראת לא הוגנת מוליינו.. אבל מניסיון עבר כאן אני תוהה למה? למה קוראת בוחרת בדרך הזו ...ויודעת שזו ההרגשה שלי ולא בהכרח היא נכונה.. מה ששלי לפחות כמו שאני רואה אותו זה איך אני מגיבה ומרגישה כלפי הדרך הזו ... והיום אני בוחרת להישאר כאן ולבטוח באודי ובחבריי .... מה את אומרת מיקה . אפשר להיות כאן לכבד דרכים של אחרים ...להרגיש כעס ותסכול ופחד ועדין להיות יחד ????

הי אנשים טובים, כן, אני יודעת שהשתניתי. אומרים לי ואני גם מרגישה. סוג של אושר. באמת. אושר ועושר פנימי. כמה שנים של עבודה קשה וכואבת לתקן. אולי שליש מהחיים. רק בשביל מה שנשאר. מוטב מאוחר וגו'. עצוב, אבל היה שווה את זה. אז אין כמוני שתומכת כל כך בסיוע נפשי. מאיש מקצוע שעבר הכשרה ארוכה בפני עצמה. מאידך, כן, צריך משאבים, וצריך גם מזל שיהיו. אולי לא תמיד הכל רע. ועכשיו, עכשיו גם יש מה להפסיד. הדמעות לא יוצאות ולא נראות, אבל אולי עוברות במילים. שלכם, סוריקטה

סריקיטה יקרה טוב שאת רואה איך היית ואיך שאת עכשיו. וכן, יש חלק ניכר מהחיים שנלקח מאיתנו. שומעת את העצב וכאב במילותייך .. איתך ומעריכה אותך מאוד, ינשוף

סוריקטה יקרה... ברור שהשתינת ברור שיש פירות לעבודה קשה עצוב שצריכים לתקן ויחד עם זה מזל שנפל בחלקיינו לתקן ...(יש מי שלא מצליח לתקן ) ותמיד יש עוד ....העיקר שהפנים קדימה .... חיבוק אוהב

לא כל כך יודעת מה להגיד אבל אם לך מרגיש שיש שינוי והוא טוב אם זה גורם לאושר שלך שיהיו לך עוד המוני ימים וחודשים.....ושנים כאלה של אושר מי שמשקיע בסוף נהנה מההשקעה שמחה בשבילך חטולית

הי לכם... רוצה לומר לכם שקראתי את הודעתה של קוראת קבועה ,ההודעה שבה היא תוהה האם מסתובב כאן טרול..מישהי שכותבת הודעות בשמות(ניק) שונה.. קוראת קבועה קיבלה תגובות לא מעטות..גם ממני.. תגובות שהתייחסו לתוכן שהיא הביאה וגם כעס על כך שהיא בוחרת להגיח מפעם לפעם דרך ביקורת על אנשים מסוימים וזאת באופן עמום ולא ישיר.. אני ערה לעובדה שעדיין נכתבות תגובות ומאוד לא קלות.. אני חושבת שבתגובות האחרונות "יורדים"עליה כאדם, מבטלים אותה ומזלזלים בה כאדם.. אני רוצה לומר לכם שאני לא שותפה לכך !!! אני מתנגדת לדיבורים האלו על קוראת קבועה ועל ביטולה כאדם.. יותר מזה.. כואב לי לראות שהופכים אותה ל"שעיר לעזאזל" בגלל שהיא העזה לכתוב את הפוסט ההוא.. לגיטימי בעיני שיש אנשים קוראים שקטים שמגיחים מפעם לפעם.. ייתכן מאוד שקוראת קבועה "ראתה" משהו וניסתה להזהיר אותנו בכדי שלא נפגע... ...כן.. גם אני הייתי שמחה לו היה בה את האומץ להישיר מבט ולדבר ישיר עם האנשים אותם היא חושבת שמופיעים כטרול.. אך מפה ועד לבטל אותה כאדם ולזלזל בה ....???? לי זה כואב.... במבי.

במבי מסכימה איתך בכל מילה כפי שכתבתי גם אני לקוראת היא חלק מהפורום הזה כבר שנים רבות. עדין בעיני לבחור לזרוק פצצה בעמימות ולא בישירות זאת התנהגות טרולית כשלעצמה . אבל אין כאן מקום להשמצות ולפגיעה אישית ואין לנו לשכוח שכל מי שכותב כאן או קורא כאן זקוק למקום הזה . בדרך זו או אחרת ויש לכולם מקום . שוב תודה במבי ....

אביב הי, אני יכולה להבין את הבהלה,כעס ורגשות לא פשוטים אחרים שעלו בעקבות הודעתה של קוראת קבועה.. גם בי עלו רגשות לא פשוטים וכתבתי לה ישירות.. אך מה שנעשה בימים האחרונים כלפיה מאוד כאב לי .. גם הרגשתי שזה לא הוגן כלפיה ואולי כלפי כולנו.. אני חושבת שכשאנחנו מבטלים מישהו כאדם פה בקבוצה,ראשית,אנחנו פוגעים בו וגם באוזה גם לא פייר,היות שזה מרגיש כמו הקבוצה כנגד פרט אחד ולקבוצה יש כוח חזק מאוד.. ועל הדרך אני חושבת שהפגיעה היא גם בקבוצה..אנחנו יוצרים חורים ברשת הביטחון שלנו.. היום זו קוראת קבועה,מחר אולי אני במבי אבוטל כאדם על ידי הקבוצה בגלל שאמרתי משהו שהבעיר אש.. וזהו לעכשיו.. חיבוק אביב.. ומרשים בעיני איך שאת לא מוותרת לעצמך ומוצאת על מה להודות.. וגם ה..רק להיום... :))

כרגע יקרה אני כמו גוש גבינה שעמד בשמש כל היום אבל החורים נשארו בו חורים חורים אז מעדיפה לא כל כך להגיב ..ובכל זאת בגלל שטרחת וכתבת ואני יודעת כמה לא פשוט לך לכתוב את מה שהיה לי להגיד לקוראת כבר אמרתי לה אישית , אני חושבת שזאת הדרך פנייה ישירה . אבל כמו שכתבתי לך ולמיקה וגם לקוראת מההתחלה ...יש לקוראת מקום מאוד גדול כאן . דווקא כקוראת קבועה כאן שבאה בגלוי וביושר ואומרת אני קוראת ואני עושה זאת שנים כאן ושוב מסכימה אתך , שהכל צריך ויכול להאמר כאן כל הקולות והגוונים השאלה איך ?? אישית ברגע שהבנתי שיכול להיות מצב שפגעתי בקוראת (בך קוראת ) לא רק שעצרתי את עצמי גם התנצלתי ומקווה שגם הצלחתי לשנות את הכיוון שלי ... ולגבי התודות , יש כל כך הרבה על מה להודות שצריכה להיות עיוורת ולפספס את זה . בגדול החיים שלי טובים אלי ... והעבר אך העבר .... חיבוק

הי במבי, בהמשך לדברייך - מכירה את הנטייה להתנפח בעצמנו, כיחיד או קבוצה 'מגובשת', ולראות איזה אוביקט אחר כשלילי ופסול לחלוטין, מוקא, מבוטל, מנודה, מוחרם. אני בכל אופן מנסה מאד לא לקחת את הצד הזה, אך מבינה מה מושך לשם. סוריקטה

הי במבי אחותי, מצטרפת לאודי. אמירה חשובה. מוזמנת לומר לי ישירות אם ראית בי משהו בהקשר זה או אחר ששווה לי לבחון מול עצמי. סוריקטה

הי.. את יודעת מתוקה ? לפעמים אני ממש מפנטזת שניפגש במציאות ממש.. אני חושבת שהיינו יכולות להיות ידידות נפש.. רוצה לומר לך סוריקטה שאני לא חושבת שמסתובב/ת פה טרול.. חושבת שאני מזהה פחות או יותר את הסגנון,התכנים והאיכויות שהאנשים מביאים לכאן.. אני חושבת שהאנשים שפה מביאים באמת את הפנים שבם על כל הכאב,כעס,עצב,לפעמים גם התרגשות ושמחה..אני חושבת שהאנשים מביאים את עצמם ללא כחל ושרק..באמת מדברים מדם ליבם.. אני חושבת שלא מעט מהמשתתפים פה פגועים לא מעט ..וזה בא לידי ביטוי באופנים שונים.. ישנם אנשים פה עם פיצולים גדולים יותר או פחות אך כולם לדעתי משתמשים באופן קבוע רק בניק שלהם מה שמאפשר לראות כל אחד פה על הפיצולים והמורכבויות השונות.. יכולה לומר לך סוריקטה שגם אני מאוד פגועה רגשית ובין יתר המקומות שזה בא לידי ביטוי זה כשאמא צביה או אודי יוצאים לחופשה.. אני משתגעת.. מרגישה שהם נעלמו.. שאין יותר עולם..שאין לי רצפה.. העולם כזה פוער לוע ענק ועוד מעט יבלע הכל ולא יהיה כלום.. למעשה כל דבר שלא בשגרה מפחיד אותי מוות.. אתמול ,הדיבורים של טראמפ ואחר כך של צהל לפתוח מקלטים ברמת הגולן.. כל כך פחדתי ..אין לך מושג עד כמה.. אפילו פחדתי להתקלח אתמול בלילה.. פחדתי שאולי באמצע המקלחת תשמע אזעקה עולה ויורדת בכל המדינה ואני בזמן הזה אהיה ללא בגדים ,במקלחת,עם סבון בעיניים ובכל הגוף.. כך שלא אוכל אפילו לראות.. בחרתי שלא להתקלח בלילה אלא הבוקר כשהשמש האירה כבר.. אגב, תגידי סוריקטה וגם אביב.. אתן לא ישנות בלילה ? קמות בחמש בבוקר ? מה זה ? אתן מעירות את השמש ? :) אז סוריקטה.. רוצה לומר לך שאני חושבת שאת ואביב וחטולית וקהלת ומיקה וקוראת קבועה וכולם פה מדברים את עצמם ואין פה טרול... לגבייך סוריקטה אהובה, רוצה לומר לך שגם אני רואה שינוי מאוד מאוד גדול אצלך.. אולי משהו בביטחון העצמי שבך, האמונה בעצמך וההפנמה שאת באמת מאוד מאוד מיוחדת.. ואיך זה בא לידי ביטוי ? רואה את זה גם פה בפורום.. אם פעם הבאת את עצמך בתפקיד "המטפלת" העוזרת,מסייעת לאחרים.. כשכאילו הפגנת שאת חזקה,מסתדרת לבד.. כאילו"הכל בסדר" "אין לך צרכים" .. היום אני שומעת ו"רואה" אותך כאדם שלם יותר.. מביאה גם את החלקים המטפלים,הרואים למרחק ולעומק מביאה גם את סוריקטה החכמה,המוכשרת היודעת הנותנת אך גם את סוריקטה שצריכה,זקוקה, מרגישה חלשה, בעיני סוריקטה, את מאפשרת היום לראות אותך על כוליותך..ואולי לתחושת הביטחון ,האמונה בעצמך וההפמה שאת כל כך מיוחדת יש השפעה על כך.. גם בחיים החיצוניים.. למשל בעבודה..עמדת על שלך.. לדעתי ,המקור לשינוי - זהה... וזהו לעכשיו.. שלך, במבי. .

הי במבי, כתבת ממש יפה. כרגע לא נראה לי שמישהו משתמש כאן בכמה כינויים, וגם לא בזמן האחרון. מהזכור לי בעבר בפורומים - מצב 'טרולי' הוא מצב שלעתים מערער קשרים בין דמויות דומיננטיות בפורום, או, לחלופין, מוביל כמה מהקבועים לשוחח בנפרד מחוץ לקבוצה (מייל, או אפילו להיפגש במציאות). זה מה שהרגשתי בניחוחות והיה כיוון מחשבתי. לפני שנים היה אדם אחד, רק אחד, וברור היה מי הוא גם בשמו האמיתי אמיתי (חשפו את פרטיו). וכן, אני מתעוררת לפני השמש. גם בקיץ. סוריקטה

הי שוב במבוש, מסכימה שבעבר הייתי יותר בקטע של משחקת אותה אומניפוטנטית סטייל אנורקסיה, והיום מרשה לעצמי להיעזר ולקלוט מבחוץ. סוריקטה

במבי ...הלילה שלי מתחיל אחרי חצות ונגמר בחמש כשמתפנקת בחמש וחצי בשש אני כבר בעבודה הראשונה 😊 לכן אני מודה על מה שישנה תמיד......היום פורשת מוקדם למשל ...

בוקר במבי אחותי, מאד מושך אותי, כבר זמן לא מבוטל לחשוב על התפקידים של הנפשות כאן בקבוצה. אודי, נדמה לי, אמרת, שיש כל מיני כלים בתזמורת ואהבתי. מי שרוצה - אשמח ממש לשיתוף בנושא. סוריקטה המתקשרת

סוריקטה.. :) .. כן... ישנם כלים שונים שיוצרים את התזמורת שאודי מנצח בגדול ,במסירות ומחויבות עמוקה שמרגשת ומעוררת השתהות... מה התפקיד של כל פרט בתזמורת ?... ... אממ... אולי תעזרי לי בכך ??... :)) אולי רק אומר לך סוריקטה שלדעתי את מחזיקה בתפקיד רגשי מאוד משמעותי בקבוצה.. לדעתי,למילים שלך השפעה חזקה על הקבוצה.. את אולי נושאת בתפקיד מנהיגותי.. מעניין.. מוצאת את עצמי קצת מפחדת..ממה ??? אההה.... אומר לך משהו שאני אולי מזהה אצלך... אם זה לא מתאים לך .. בבקשה, זרקי לפח !!!!! בקשר לתפקיד הקבוצתי אני מקווה שאיכשהו הייתי ברורה... אבל אני מזהה אצלך משהו בקשר לאודי... תהליך מעניין... בהתחלה ..לפני שנים..אם אני זוכרת נכון.. את נכנסת ורק הגבת לאנשים... לא פתחת הודעות בנפרד וגם לא פנית לאודי... ואם פנית אליו זה היה באופן עקיף דרך תגובות לאנשים פה... היום סוריקטה את פונה ישירות לאודי,מדברת אתו ישיר .. ו..... אולי אולי את גם באיזשהו קשר של העברה סימביוטית עם אודי.... ... אני שמה לב שלא מעט פעמים את מצטרפת לאמירות של אודי..כמו למשל : "מצטרפת לאודי. אמירה חשובה." שהגבת לי... ... מעניין אם הקשר שלך לרופא הנפש דומה... ואולי אני טועה.... ואולי גם את וכולכם תביעו דעתכם לגבי התפקידים השונים שלנו בקבוצה ...??? ומה התפקיד שלי פה בקבוצה.. ?? במבי.

היי במבי אני עדיין חדשה כאן עדיין לא...... מי יודע אולי ההמשך תודה לך חטולית

אודי יקר, הסערה גדולה ואין לה מילים, רק תחושות קשות. מרגישה שאני מתפוגגת לתוך עצמי. תודה לכל מי שדרשה בשלומי וסליחה שאיני מוצאת מילים להיות איתכן בקושי ובכאב. שירה

בואי בלי הרבה מילים עם מה שיש אפילו אחת או שתיים לאט לאט יבואו יותר אתך בכל הלב

הי שירה, אני מנסה להביא את עצמי לכאן לאחרונה דווקא ברגעים שאינם קושי וכאב. לא פשוט להתחבר לזה. אולי זה זר, אולי מעורר קנאה. אבל אולי אפשר להיות כאן גם בשביל רגעי תקווה ורווחה וחמלה? מחבקת, סוריקטה

קצת נדחפת....כמו תמיד:) אבל את יודעת , זה נראה כאילו מאוד קל להתחבר לכאב לי אישית זה ההודעות שהכי קשה לי לתת להם מקום גם אם נראה שלא ? לצערי את רגעי החוזק קצת קשה יותר להביא לכאן לא בגלל שקשה לכתוב אותם כי אם בגלל שהם חושפים . את החיים היום ....וקל יותר לזהות בהם אותנו ..אבל בעיני חוץ מהקטע שיגלו אותי הם הכי קלים לכתיבה . אבל רגעי כאב מחוברים לכאב ....וואוו כמה קשה לכתוב ....ועוד יותר רגעי תקווה בתוך הכאב...אוףףףףזה הגם וגם ....

שירה.. אין לי מילים חכמות לומר לך.. רק רוצה שתדעי שאני ממש אוהבת אותך... יש בך משהו מאוד מיוחד, עדין ואצילי.... ואת רואה את העננים האפורים שבשמים שירה ? ומפעם לפעם השמים הכחולים מבליחים ואז גם שומעים את ציוץ הציפורים... וחוצמזה אם את רוצה אז תהיי פה סתם בלי להגיד אפילו מילה שלך, במבי.