פורום פסיכולוגיה קלינית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
הבוקר הבנתי משהו על עצמי אולי יעזור לאחרות כאן תלות וקשר ,כשאנחנו כבר מאפשרות תלות וקשר .. מעבר לחלקיות שקשה לנו לקבל. לפעמים גם אין אפשרות אמיתית לעזור. לא כי לאדם שמולך אין רצון פשוט כי כשממש קשה או כואב אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך. אודי פעם כתבת לי לכאב הזה אין לי נחמה ... ואני חושבת על התקופה שאני עוברת עכשיו ,אין משהו שהמטפלת או מישהו יכולים לעשות שיקל במעט ....ואני מוצאת את עצמי מתאכזבת אפילו די מתוסכלת שהייתי אצלה וזה כמו לא הייתי ....ונשארתי לבד ואולי הכי מתסכל קשה וכואב אולי זה הכי קשה לקבל שגם שמאפשרים קשר ...ההתמודדות בסוף היא לבד .. גם אם היום יש שם אנשים שרואים זה אפילו משחזר יותר ,אני רואה אותך כתבה לי המטפלת ...ושמעתי את עצמי אומרת רואה ולא עוזרת....(גם אם ברור שלא נכון ) לפעמים עם כל הרצון הטוב אין נחמה או הקלה ...אני רק מחכה שהתקופה הזו תעבור .. .
מצטערת לשמוע אביב היקרה. אכן, בסופו של דבר ההתמודדות היא שלנו. וגם כשיש אנשים מסביב שמנסים לסייע, ההחלטות וההתמודדויות הן שלנו ושלנו בלבד. וזה בהחלט לא פשוט.... מבינה את הכאב ואת הרצון שמישהו יסייע , יושיט יד ויוציא אותך מהכאוס. מקווה שעם הזמן ההקלה והנחמה תגיע. איתך, שירי
שירי יקרה שאת, תודה על מילותייך החמות אוחזת בתקווה שזרעת .... צודקת בעניין ההתמודדות אבל , אני מדברת על יותר מזה כשמדובר בהתמודדויות של העבר המטפל הוא עד להד אני קוראת לזה יש לי מישהו שהוא איתי וזה סוג של תיקון מהלבד של אז אבל בהתמודדויות שאני עוברת היום , גם אם המטפלת מבינה ומקשיבה לתחושות /רגשות שעולים בי .אני לבד . ואף אחד לא יכול לעזור לי בזה ...וזה משאיר בתחושה נוראית ....של חוסר אונים להיות במצב של סכנה ושאף אחד לא יכול לעזור לך זה פשוט הרגשה נוראית גם אם מובנת ...
אביב יקרה כל מילה בסלע.. מילים שלך משקפות את המציאות שלנו... זה קשה...אבל קשה מאוד.. אני מקווה שנוכל להיות שם בשביל אחת לשני.. את יקרה לי מאוד.. ינשוף(ים)
חמודה שאת , אוהבת חיבוק ענק
עם הכל ולמרות הכל בסופו של דבר התהליך דורש את מה שקשה לתת את הנשמה על המגש רק כשהנשמה יוצאת עם הכאב באה רגיעה כך אני תמיד הרגשתי בטיפול ולמרות שאת היא זו שמתמודדת עם הכל "לבד" את אף פעם לא באמת לבד הקושי נמצא שם כדי לשחרר את מאפשרת......זה משתחרר נכון במיוחד כשיש ימים קשים...... תקופה קשה.....עוד יותר...... הכל קשה אבל לא בלתי אפשרי ואת לוחמת מאמי בכל הכוח את לוחמת..... רק את תוכלי להנות מפירות המאמצים הקשים שאת משקיעה ואת משקיעה תסמכי רק על עצמך....כמו תמיד חיבוק גדול חטולית
אהובה שאת תיראי מה כתבתי לשירי כן אני לא לבד אבל אני ממש ממש לבד וזה קשה בטרוף
הי אביב, בלת"ק - אודי ציטט פעם משפט מקסים של רופא, כמדומני, לדרכי סיוע, ובסופו - לפעמים לתת יד זה המקסימום שניתן לעשות עבור מצב נתון. הכי טוב שיש. ... סוריקטה
אכן כן סוריקטה ....זה מה שכתבתי .. תודה על יד מושטת אהובה מתקבלת באהבה ובתודה
הי אביב, זה מאוד נכון. לפעמים אין הרבה מה לעשות מלבד ולהיות עם אדם אחר בכאבו. וזה, אגב - הרבה מאוד. אודי
רק להיום אהייה חדורת מטרה רק להיום אקשיב למה שהיקום אומר רק להיום אהייה יותר מפוקסת רק להיום אראה באור חיובי יותר את חיי רק להיום אחשוב רק להיום אפיק תועלת ממעשי רק להיום אהייה שמחה יותר רק להיום אשמור על גופי ונשמתי
רק היום ניסיתי להקל על עצמי ולא לסחוב יותר מידי. סוריקטה
רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אקבל כל מה שיבוא רק להיום אנסה להיות ממוקדת מטרה רק להיום לא אפחד ואאמין שכפי שאני הביט על העולם העולם יראה לי.
תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על החלטות מקווה שנכונות תודה על עשייה תודה שאני לא מוותרת תודה שאני עדין מקישה תודה שאני עצמאית תודה על בריאות טובה שנשארה תודה על היש החומרי בחיי תודה על ימים לא קלים אבל עם המון רצון ואנשים טובים תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי
תודה לתרופות השינה שהחלטתי על דעת עצמי (בדיווח לרופא) לקחת כפול בערב, כדי שאוכל לישון 6 שעות. תודה לתינוקות שגדלו ונהיים עצמאיים יותר. תודה למים שמנסים להחיות חלקית את הצמחיה שנשרפה בחמסין בגינתנו. סוריקטה
תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על כוחות תודה שאני לא נשברת תודה שאני מנסה לחשוב על דברים אחרים תודה שאני לא לבד תודה על היש החומרי בחיי תודה על אנשים טובים שאיתי תודה על עשייה תודה על יום חדש תודה על יום שנגמר תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי תודה
היי אודי, ובמיוחד אליכן ואליך(קוהלת) חוזרת לשתף שוב בעניין העבודה. נושא מרכזי ומשמעותי בחיי, מקצה לו הרבה משאבים ואת מלוא תשומת הלב. במקום העבודה שלי, אני מחליפה עוסית שיוצאת לחופשת לידה. העיניין של הגבולות ושמירת המקום מאוד בסיסי ומשמעותי אצלי בעבודה. כרגע אני בחפיפה והכל נעשה בתאום עם הצוות, ההנהלה והעוסית שעושה לי את החפיפה. אני מדגישה לדיירים שאני אחליף את העוסית לחופשת לידה, עד שהיא תחזור. אני יודעת כמה רגיש העניין של נטישה, החזקה וכל העניין הזה ומנסה להקדיש לזה תשומת לב מיוחדת. היום הייתה קבוצה שאני והעוסית העברנו ביחד ועלה העניין של היציאה לחופשת לידה, אני הרגשתי שהמטופלים צריכים לדבר על זה ואיפשרתי להם בתאום עם הקולגה. עלו הרבה דברים חרדה, איחולי לידה קלה, שאלות תהיות ועוד ועוד. אחרי זה ישבנו לדבר אני והקולגה, והיא שאלה אותי עד מתי אני יעבוד שם. אמרתי לה שאני שם עד שהיא תחזור. היא אמרה שהיא לא יודעת מתי היא תחזור, שאולי הוא תאריך את החופש לידה, אולי לא תחזור. אמרתי לה שכמה שצריך אני שם. היא התחילה לדאוג אמרה שהיא רוצה לדעת שבאמת אני שם ממקום שהיא דואגת למטופלים שהם בלב שלה ואכפת לה. עניתי לה שאני שם בבחירה, שעברתי דרך ארוכה בשביל להיות במקום שמטפל באחרים, שאין לי כוונות לעזוב או להימלט. שכל עוד זה תלוי בי אני שם, שאעשה כמיטב יכולתי להעניק למטופלים ולתת להם מה שהם צריכים ולהמשיך את העבודה שלה. היא בן אדם שנראה מאוד קשוח כלפי חוץ, היא ממש בכתה, אמרה שהיא שמחה שבאתי. אמרה שזה מרגיע אותה שאני שם. שהיא שמה לב שאני מאוד מוכשרת, שיש לי תפיסה מהירה שהיא למדה ממני הרבה גם בתהליך של החפיפה. זה היה רגע ממש קצר כי מייד אחרי זה היא חסרה לעניינים כרגיל :)) בשבילי זה היה משמעותי מאוד. זה נתן לי פידבק שמה שאני עושה נכון, שאני פועלת נכון. אני עובדת הרבה על הדחפים והעניין של למתן את התגובות. אני לומדת להיות מחוייבת ולהתמסר. זה עדיין קשה לתת אמון. החשדנות עודנה כאן. הטראומה פגעה אצלי בדבר הכי בסיסי- לתת אמון בבני אדם, זה כל כך מורכב העניין הזה. אתמול עוד כעסתי והרגשתי חשדנות כלפי אותה עוסית הרגשתי שהיא לא מאמינה בי. דיברתי עם המטפל (בטלפון בגלל שנפלה פגישה). הוא אמר לי שביטחון בעבודה זה דבר שנבנה שאני לא ינסה להאיץ את זה. הלוואי שהתחושה הטובה תימשך. הלוואי שאצליח להחזיק את עצמי ולא להרוס. אמן ואמן. הילה. 👩💟
עוקבת אחרייך גם שלא כותבת לך ... את מדהימה וזה נפלא תני ליופי שבך לצאת ויופי שאת ממשיכה לטפל בעצמך .... אוהבת , גאה בך חיבוק
היי הילה את ממשיכה לעשות חיל כל הכבוד את משקיעה והכל דופק כמו שעון תענוג לקרא אותך ממש שימחת אותי חטולית
היי. ראיתי עכשיו.. אני חושב שדווקא בין המטפלים הכי טובים נמצאים אלו שעברו בחיים. בניגוד לחלק מהמטפלים שרק למדו ובאו לעשות כסף, ובכל פגישה מהנהנים בראש ונדקלמים פסוקים שכוללים את המילים "נכון, אתה צודק, אההם וכולי.." ואז כשמגיע הזמן נגמרת הפגישה. אנשים מיוחדים כמוך יודעים להבין את המטופל ולהיות איתו. כל הכבוד על המקום שהגעת אליו, זה מאוד מרשים ונותן תקווה שגם אני וגם כולם פה נוכל לתת מכל הלב ולעזור לאחרים במצוקה ולהבין אותם באמת. מכל הלב. שיהיה לך המון הצלחה וסיפוק מהמקום הזה. תמשיכי למעלה.. קוהלת.
קוהלת תודה רבה לך.... הילה
לו רק יכולתי להפוך לקטנטנה ולהיכנס לקונכיה, לנעול את הדלת ולהגיע לאי מבודד ורחוק ולשמוע שקט.... ועוד שקט ואך ורק שקט. רועש כאן והשקט רחוק ואינו בהישג יד וכל שאי פעם רציתי היה למצוא אותו, למצוא את השקט הזה. לא יודעת... כנראה שלעולם לא אשיגו וכל שנותר לי הוא לדמיין את עצמי בתוך קונכיה , הרחק הרחק מעבר לים , באי שכוח אל , לבד בשקט, שומעת את הים והגלים. טסה בשבוע הקרוב, כך שמיתבטלת עוד פגישה. קשה לי לאמר איך הייתה הפגישה האחרונה. היא בעיקר הרגישה לי מוזר. דיברתי... אבל עדיין לא פשוט אצלו. זה מאוד מורכב... והשקט טרם הגיע. מקווה שתהנה בטיול האופניים בחו"ל, זה נשמע כיף. והעיקר שתחזור בשלום...
הי שירי, הייתי מציעה לחשוב על הקונכייה כמקום בו דווקא מתעצם הרעש. הרחק הרחק, על אי בודד, זה אולי מה שנותנת הדיסוציאציה. כמה מפחיד קרוב ובפנים. סוריקטה
וואוו שירי מתוקה ... מצטערת על הרעש שעוטף אותך אבל לא צריך לברוח לתוך הקונכייה בואי שבי איתנו כאן אולי נקשיב לרחש הגלים .....כל דבר שייתן קצת שקט בפנים , כל כך טוב מכירה את המקום הזה . שתהייה טיסה נעימה והעיקר תהני ....
רעש מפריע כונכיה סגורה ......גם רעש של הגלים בריחה שווה חוסר מנוחה קשה לך מבינה אותך גם אצלי עכשיו המון רעש...... רוצה רק שקט..... ואין שקט אי אפשר לעשות שקט.....בשום מקום אבל אפשר להכנס לכאן ולקבל המון מילות נחמה וחיבוק גדול שיעשה קצת שקט נסיעה טובה ומהנה ...בלי מחשבות חטולית
הי שירי, שימי לב לתנועה בין הדיבור על מפגש וביחד ובין הלבד והשקט. אני חושב על ביחד ושקט. אודי
איש יקר , וואוו...אני חושבת שמאז שאני כאן זאת פעם ראשונה שאתה מפרגן לך חופש שבועיים רצוף . גמרת לי את האויר בריאות ....אבל אני שמחה בשבילך שמחה על המסע אופניים ...איזו חוויה כל כך מגיע לך ראיתי את הגירו' וואוו זה היה מרגש ומדהים ברמות אז ...דרך צלחה לך ומאמינה שלא תיכנס גם בראשון בין לבין אז גם בהצלחה בכנס .. אנחנו כאן עם הקושי והפחדים הפנימיים ואם תסכול וחלקיות ושאר קשיים אבל אודי , אנחנו גם כאן עם הידיעה שאתה חוזר עם ידיעה שאיכפת לך מאיתנו , שאתה לא נוטש לא עוזב לא בורח שזאת רק הרצפה קצת זזה אבל יש לנו כבר רצפה פנימית לכל אחד ואחת מאיתנו ויש לנו בעיקר אחיזה ורצפה כקבוצה , מאמינה ביכולות שלנו ... ואודי בשבילך ...יודעת שאתה אוהב אותה , אז .... מערבה מכאן, עומדים צוקים ומחכים, ומחכים. מערבה מכאן, יש דברים אחרים מגדלים - ציפורי ענק שעוני קוקיה מוזרים. תהנה מהם אודי , עם המון המון אהבה בלב ,עם געגוע אחר כך שנחזור כולנו לכאן ...אפשר יהיה לכתוב על זה סינפוניה משגעת
https://www.youtube.com/watch?v=IbuVz19cbL0 אודי למרות שבטוחה שהבנת למה התכוונתי ....רואה שלא צירפתי אותו אז באהבה
הי אודי, קודם כל שמחתי לקרוא שאתה נוסע למסע אופניים , זה נשמע ממש קסום ומרתק. מאחלת לך הרבה הנאה וחוויות טובות. אודי, אז אני עדיין בטיפול. ויש לי פתאום עכשיו מחשבה כזאת על המטפלת, מין מחשבה לא ברורה, שאני לא מרגישה את הנוכחות של המטפלת איתי. אני חושבת עלייה אבל לא מרגישה אותה איתי. שבוע שעבר אמרתי לה שחבל שאין לנו מטרות לטיפול, ושהיא לא עוזרת לי ואין שום שינוי. היא אמרה שלטיפול לא צריך להגדיר מטרות ושינוי עמוק לוקח זמן. אבל לא רציתי הסברים ממנה , רציתי להרגיש שהיא מרגישה. ולא מדברת כמו ספר כל הזמן, כי זה גורם לי לא להרגיש אותה. אני מרגישה עייפה מאוד מאוד.
היי מיקה היקרה, מזדהה עם דבריך... גם אני חושבת על המטפל לא מעט, לצערי במיקרה שלי במרבית הפעמים אני לא חושבת עליו דברים חיוביים. ואני בוודאי שלא מרגישה את הנוכחות שלו איתי. אבל לפי דעתי זה מאוד תלוי בקשר שנוצר עם המטפל. כי אני דווקא כן מרגישה את הנוכחות של המטפל הקודם שהיה לי, שאיתו היה לי קשר מאוד טוב ולמרות שעבר זמן רב מאז שהייתי מטופלת על ידו, ברגעי משבר המשפטים שהוא אמר לי מהדהדים באוזניי. בקשר למטרות לטיפול, לפי מיטב ידיעתי כן נהוג לקבוע מטרות לטיפול. בדרך כלל המטרות נקבעות בשלבים הראשונים של הטיפול, במסגרת "החוזה הטיפולי" ואכן לוקח זמן עד ששינוי עמוק מתבצע. יכול להיות שהיא עובדת בגישה שונה, שבה המטרות מוגדרות באופן שונה. איתך, שירי
מיקה, את יודעת, נדמה לי שלא הוגדרו מטרות רשמיות בטיפול שלי, והתגמשנו עם הדרך. גם כשיש מטרות, כנראה, מגלים מסלולים שונים ומשונים בדרך, ולעתים משנים את נתיב הזרימה בהתאם לתנאים והההתרחשויות בשטח. להניח, לשחרר, סוריקטה
מיקוש אהובה, את יודעת כשאת עייפה זה אומר שאת עובדת וקשה ... אז עם מטרות או בלי , דברים נעשים ... והכי חשוב לזכור שתהליכי עומק לוקחים המון המון זמן ואת השינוי רואים אבל אחרי הרבה ק"מ של טיפול הנוף משתנה ...בנתיים אהובה תהני מהדרך היא מרתקת ומעניינת . בואי לכאן אליינו לנוח .... הנה הכנתי לך משקה חם וטוב ....ופוף כזה להתכרבל בוא ....
הייי מיקה אני לא זוכרת שהיו יעדים מוגדרים אצלי בטיפול גם לא תמיד הרגשתי את המטפלת שלי איתי בתוך..... נכון שהפריע אבל כשכן הורגשה היה מוזר.....התרגלתי לריחוק כשזה נכנס לתוך מצבים קשים היה מעייף למשך כמה ימים ארוכים..... עד הטיפול הבא..... שבוע לאחר מכן אולי אם תזרמי יקל עליך זה מה שאני עשיתי תראי מה אביב מציעה אולי תיכנסי אליה.....( היא מטפלת בכייף ) %=))))) חטולית
שלום חברות וחברים, יוצאים למנוחת אמצע השבוע. הבטחתי, אז אעדכן שבסוף השבוע אני יוצא למסע אופניים בחו"ל, ואחזור ביום א' שבוע אחר כך (מקווה שאצליח לכתוב כי...), למחרת אצא לכנס הפסיכולוגים הקליניים שם אני מנחה סדנה (מקווה שבחמישי של אותו השבוע אצליח להעלות הודעות ולהגיב). לא קל, אבל נצליח. נתראה ברביעי, אודי
סוף סימני חיים ÷=))) כולנו דאגנו...... העיקר שאתה בסדר חטולית
אודי??????? אתה מעלה הודעות אבל מחליט לשתוק???? קשה לי עם זה.....ואז מחר בלילה תכתוב ותלך... אוףףףף ובטוח יש סיבה. ומקווה שאתה בטוב....בעצם מאמינה שאתה רק עסוק ואין לך זמן אלינו ואתה באמת לא חייב לנו כלום אפילו לא הסבר. הכל אצלי בראש. גם כעס עלייך..שאתה אולי מתרחק בכוונה...שנתבגר ונתגבר כבר ...שנפסיק עם השטויות..שתגיע כשלך יהיה נוח ולמי אכפת העקביות?? סתם גחמה של פינוק שלי!!! על השטות הזו ש.....סליחה. .הנה כתבתי.....
וטוב שכתבת הנה הכל יצא החוצה ונשארצ שלמה ובריאה כמה טוב להוציא כמה אומץ נהדרת חיבוק גדול חטולית
הי מיכל, בהחלט מובן הכעס על היעדרי. אני יכול להבטיח שזה לא 'תרגיל' כדי שתתבגרו. בסך הכל הפורום היום במצב בוגר מאי פעם, על אף הקשיים פה ושם. אודי
אודי איך אני שמחה שהגבת למיכל ...כל כך פחדתי שתפספס אותה .... וכן אנחנו מושכות כלפי מעלה וזה נפלא בעיני ...
היי אודי מה שלומך? לא היית כאן בחג ולפניו כאדם בוגר אני מבינה שבוודאי היו לכך סיבות. בתוכי יש את הילדה והיא מתקשה להבין. אנחנו מנסים לגדל אותה ביחד, אני והמטפל שלי. הילדה שבי נבהלת כשאין רצף ואין ריצפה. זה מזכיר לה את כל הפעמים שעזבו ונטשו. האני הבוגרת יודעת שלא נטשת ואתה כאן. הילדה מבוהלת ומפוחדת. נפלה לנו היום פגישה בגלל שהיו צריכים אותי בעבודה אחר הצהריים. גם ביום חמישי טיפול פגישה. מנסים להחזיק. הילה
הי הילה, אכן, נעדרתי בגלל עומס לא מתוכן ומפתיע (סיבות טובות). תחושת האין רצף מערערת, ואנו רואים את זה כאן, גם. יהיו לנו כמה שבועות נוספים לא קלים, ואז נתייצב. אודי
הילה מתוקה נשמע שקשה מאוד אבל את חזקה את גם לא לבד את מסוגלת להתגבר ולהמשיך..... מצטערת שמרגיש לך רע חיבוק גדול חטולית
אין לי מקום שמצליחה להעזר בו לא כי אין מי אני לא מצליחה להעזר מכלום לא ממילים לא מחיבוקים רוצה להעלם מהעולם מרגישה שהחיים שלי רצופי מאבקים מפינה אחת לשנייה ולא מדברת על העבר מדברת על התמודדויות בהווה עם אנשים חסרי לב מהעולם האחר בצד האפל של הירח אנשים קטנים שניזונים מלאמלל אחרים עייפתי אודי אין סוף אין סוף למאבקים שלי בעולם ... אפשר להתחבא כאן ...ולצעוק אהההההההההה ואודי באמת מקווה שהכל טוב אצלך . סליחה שמעמיסה עוד..יודעת שממש ממש עמוס עכשיו .
אביב יקרה כל כך מבינה אותך.. הלוואי שיכלתי לקחת את הכאב והמצוקה ממך.. אני כאן איתך , אוהבת ומתפללת שהגל הזה יעבור מהר כבר💗💗
הי אביב, אפשר לנוח כאן, לא צריך להתחבא. ואז לצאת במשנה כוח ולהראות לכל מי שצריך להראות... אודי
אייך אפשר לעזור לך באמת מצוקה נוראית אפשר לצעוק איתך ביחד....... אההההההההההההה איתך חטולית
אודי ????? אתה בסדר ????? קרה לך משהו ?????? ... וואוו אודי...... ... בדיוק זו הסיבה שעדיף להיות בקשר עם העצים ביער.... הם נשארים... לא צריך למות מדאגה .... ... וואוו אודי...
הי במבי, אני בסדר, עומס של דברים מנע ממני מלהגיע למחשב בחמישי ועד להיום. מתנצל על הדאגות שעוררתי... בשבועיים הקרובים אעדר קצת, אפרט בהודעה נפרדת. אודי
קצת פחות פשוט לי להתחיל. הי אודי, מה שלומך איש? התקיעה הזאת, שמסיבות לא ידועות לי בשלב זה התרחשה כאן, קצת מקשה עליי לשוב ולזרום. מניחה שכך אצל כולם. כל אדם נורמלי. אצלנו אולי העוצמות רציניות יותר ואירוע שכזה גם תופס יותר נפח. ואולי נשתלב שוב בהדרגה. צעד קטנטן חששני ופנימה. הנה כבר הצלחתי לעשות צעד. גם לקום לעבודה. יאללה. שלכם באהבה, סוריקטה
שבוע טוב סוריקטה לאט לאט הצלחת להכנס ולברך גם יצאת לעבודה פשוט נפלא נכון...... תודה לך על פתיחת שבוע טוב חיבוק גדול לבוקר אור למרות שכבר צהריים עד שעניתי....... ושבוע נפלא לך חטולית
ודה שקמתי תודה שהצלחתי לישון למרות הכל תודה על הניתוק לדעתי זה המנגנון שבזכותו אני עוברת את הימים האלה היום תודה לאנשים טובים שעוזרים תודה לאנשים ממש רעים שמחשלים תודה על משפחה תודה על כלבים ושאר חיות שאיפשרו לי זמן נשימה תודה על המקום שמאפשר שיח רעים תודה לפינה שאפשרה לי להיות בימים אלה תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי מנצלשת כאן אודי שמקווה שאתה וכולם סביבך בסדר . היה לי עצוב ללא סגירה ...אבל תודה למילים שלך מפעם שהזכירו לי שזה בסדר וקורה ... יום נפלא שיהיה לנו וחופש טוב
"תודה לפינה שאיפשרה לי להיות בימים אלה" - אימצתי
תודה על לילה ללא כאבים תודה על ערב חג מהמם תודה שהצלחתי לשמח את הנכדים שלי המקסימים עם ים של הפתעות ומתנות תודה על המשפחה הנפלאה שיש לי תודה על אנשים נהדרים כאן תודה על יכולת לצאת מהבית לסידורים.....כל כך חשוב תודה על המקום תודה שיש על מה להודות שיהיו לכולם חיים טובים ויפים חטולית
היי אודי, מקווה שאתה חש בטוב. מאחלת לכולנו חג שבועות שמח וטעים.
אייך עבר עלייך החג הצלחת לאגור כוחות להנות מקווה שכל התשובות נכונות ח ח ח שיהיה שבוע קל ונוח חטולית
היי לכולם. מצטער שאני לא פה לאחרונה.. לפעמים קשה ולא תמיד אני יודע איך להגיב.. עדיף שלא אפגע באף אחד. קורא אתכם משתתף ומרגיש, שמח לשמוע על התקדמות לטובה ונעצב לקרוא פחד ויאוש. מלא תקווה לכולם. אבל נשאר בחוץ. אאחל לכולכם חג שמח רגוע וטעים. וחיבוק, אם בא לכם.. 😃 קוהלת.
הי קהלת יופי שאפשרת לעצמך מקום צעד ראשון לא פשוט אבל עשית זאת ועכשיו ...תן למילים לבוא לא נפגע בך והם לא יפגעו בנו ...
קוהלת איש יקר מבינה אותך מאוד הייתי שם ומכירה את ההרגשה אתה יודע...... זה בסדר גמור אם עכשיו קשה לך להכנס ולשתף.... גם רק לקרא.... אני פשוט לא מעלה בדעתי אייך אתה מסוגל לפגוע באי מי מבאי הפורום מקווה שכן תיכנס וכן תשתף ...... אתה חסר כאן..... חיבוק גדול חטולית
היי אודי ואליכן, באתי לאחל סופ"ש נעים ורגוע חג שמח ושקט ככל האפשר.... הלוואי שהפצעים שבנפש יחלימו שיהיה מי שיחבק ברגע של כאב שנהיה שלמות יותר ואסופות.. הרי זה חג האסיף... שלכן, הילה
היי הילה כבר אחרי החג...... אהבתי את הברכות שלך את כל האיסוף..... עכשיו שקט עד ראש השנה...... המון זמן להתארגן מחדש עד ..... מקווה לימים יותר קלים מה איתך ? אייך את מתאקלמת..... חיבוק גדול מתוקה חטולית
לא חייבים לענות לכלם תמיד...זה בסדר. מותר לנוח גם מלענות לאחרים כשלא מתאפשר. חג שמח יקרה. מקווה שיהיה טוב יותר.
זה לא כי חייבים זה כי רוצה ומרגישה שפשוט לא יכולה אז שלחתי לכולן כוחות כי קראתי כמה קשה לכן.. וחג שמח ...ותקווה אולי כי זה בעיקר מה שאני כל כך צריכה ..😊
הי מיכל, טוב, בעיניי, שפתחת הודעה מיוחדת עבור אביב. ממש. לשתיכן. לכולם. רואים אותך, מיכל. רואים אותך, אביב. 1, 2, 3, מצאתי! (כמו במשחק מחבואים, כשמחפשים, לא מוותרים, לא נוטשים, לא מביאים לידי השתבללות והתכנסות). למי אין פנטזיה שהמטפלים בפרט יבדקו איפה אנחנו. קוקו. שלכן, סוריקטה
בכנות הכי גמורה מעולם לא רציתי שיחפשו אותי ... רציתי שיראו כשבאתי אבל לא שיחפשו כשאני איננה... אבל חומר מעניין למחשבה ... גם אף פעם לא אהבתי מחבואים ...
מסכימה עם כל מילה חטולית
מאחלת לכלם. אני אוהבת את החג הזה מאוד, אוהבת מאכלי חלב..לא מתחברת לבשר. חבל שהוא מלא בפיתויים...אם ארגיש טוב מבפנים אוכל לאכול במידה. מקווה. אודי, תודה על חלב ודבש שניתן לחוש ולנשום פה אוייר נקי נטול ביקורת ואשמה..(נושאת עימי המון רגשות אשם בימים אלו לא אפרט על מה) הלוואי..שוב לו יהי....מאחלת לך ולמשפחתך חג שמח.
הי מיכל, אני אוהבת חגים חקלאיים :-) סוריקטה
חג שמח מתוקה והלוואי שהחג יעבור כפי שאת רוצה מאחלת ומייחלת חיבוק גדול חטולית
כואב כל כך כואב שהנשמה מיובשת והלב מרגיש מת הפגיעה מחלחלת לתוך הרקמות העדינות .העירבוב הזה עם האני הדיכאונית מביא איתו המון יאוש המון מאבקי כוח בן חיים לרצון לחידלון בן להשאר במיטה לבן לקום לעשייה ... תודה ליקום ולאנשים הטובים שסביבי שעדין רוח הלחימה נוטה לטובת התקווה ויחד עם זאת קשה קשה לנו מאוד יש צורך גדול מאוד בעזרה יש צורך בעטיפה זה לא ניתפש שאבא אבא אבא אבא ככה פשוט פגע .... זה פשוט לא נתפש 😢😢😢😢😢😢😢 אודי ...יש לך מילים או שיר או משהו להקל על הכאב הזה הלב שלי נשרףףף
אביב יקרה איתך תמיד עוטפת אותך עם חיבוק אוהב אוהבת, ינשופים
אביבוש הכאב עצום ומה שקרה בלתי נתפס אבל יש מלא אנשים טובים מסביב שכן נמצאים שם ואני שולחת חיבוק גדול ועוטף חיבוק מנחם איתך חטולית
ימים נוראיים בלי קשר לעבר כמו האל פשוט לא מפסיק לנסות אותי ואני לא נשברת אבל נסדקת עייפתי מהכל פשוט עייפתי מהכל
הי אביב, זה באמת לא נתפס שכך. אני מקשיב עכשיו לשיר שצרפה סנופקין (של אביתר בנאי). ממליץ מאוד. אודי
שלום... עבר המון זמן, לא יודעת לכמה זמן אוכל להישאר. שמעתי שיר חדש של אביתר בנאי והרגשתי צורך להביא אותו לכאן. https://www.youtube.com/watch?v=IsIKs3OYYhU עד האהבה ... לא מטיח בי אשמה, בלי שנאה בלי לתבוע שינוי, בלי לבקש סליחה לא מנסה לתקן, לא לוחץ לתוצאה רק לחבק ולהקשיב , הילד ואני לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא עד עומק החמלה עד האהבה ... היו בטוב
סנופקין דאגתי אפילו מאוד שלא ניכנסת אחרי השידרוג שמחה לראות אותך תודה שבאת
תודה על קבלת הפנים הלבבית. אין צורך לדאוג כ"כ. כמו שכתבתי לא יודעת כמה אוכל להיות פה. שבוע רך
הי סנופקין, שיר מדהים. ואיזה ביצוע. ענק! מתרגשת שאת כאן. סוריקטה
שלום יקרה. פלאים של העולם. תודה...
שיר מגניב תודה שהבאת חג שמח חטולית
שמחה שאהבת. יום נעים
ברוך הנמצא.
מצטערת שלא מגיבה המצב שלי ממש לא פשוט בימים אלה בקושי מצליחה לחבר אותיות למילים ... כדי לקרוא מה שכתבתן . אז רק להגיד לכן שאני אתכן וקראתי אותכם ושולחת לכולן כוחות ותקווה.... רוצה לאחל לכולם יום נפלא מלא בעשייה טובה וחג שבועות שמח ופורח 😊💜💗
הי אביב, בלי רגשות אשמה, הא? מחבקת סוריקטה
אביב יקרה יודעת כמה שקשה לך מצטערת תשמרי עלייך יקרה איתך תמיד, ינשוף
היי אביב חג שמח אהובה 👩💟💕 בואי לכאן בשביל לנוח בשקט ולאסוף כוחות. שלך, הילה
מקווה שתרגישי טוב יותר במהרה ותוכלי להכנס ולכתוב כהרגלך שהאותיות יתחברו למילים והם למשפטים מנוחה מעולם לא הזיקה לאף אחד וכנראה שגם לך לא.תזיק טוב שנכנסת והודעת שלא נדאג שקרה לך חלילה משהו רעעע חיבוק גדול מתוקה חטולית
סוריקטה ינשוף הילה וחטולית תודה בנות יקרות זה לא אשמה 😊 ולא מרגישה חייבת אולי כי היה לי צורך לשתף למה אני לא ...אולי כי יש לי המון מילים לכן והם לא יוצאות .... וגם כי מאוד רציתי לברך אותכן ואותך אודי לחג שמח ...ולאחל שיהיה לכולם טוב ...וזה שוב חופש ארוך...אבל מי כבר סופר 😊 תודה לכן על המילים על היחד
מוותרת על פגישות חלופיות.במילא זמן ההעדרות לא ממש מתקצר ככה ...רגש הנטישה כנראה משהו משותף פה בפורום...אצל כל אחד מתבטא אחרת...ואצלי איך? אולי לא קיצוני בתאורים אבל רגש של בדידות בעיקר...ותחושות של עד מתי אמשוך ככה??? וסתם מרגישה חוסר אכפתיות או שכבר אסתדר לי וזהו. אולי מחפשת יד כזו שתמשוך למעלה ותתמוך ולא תשמט לי....ואודי, מיוחד ושונה זה נחמד אבל מוזר ואחר מכלם זה כבר משהו אחר, זה חייזר לא שייך....תלוש מהכל..נפרד ובודד כל כך...רק כלפי חוץ נראה שייך ודומה, מבפנים שונה כל כך....עצוב בבדידות קיומית....לא יודעת אם מובן לך...
מיכ מתוקה למה לוותר על פגישות חלופיות.....הן גם נותנות משהו.....למרות שלא מקצרות את זמן ההעדרות ורגשי נטישה ברור שלכל אחד מרגיש אחרת אין שני אנשים בעולם כולו שמרגישים בדיוק אותו הדבר אנחנו כולנו שונים וזה לא בהכרח רעעע ולא הופך אותך לחייזר.....רק לחי .....שמרגיש מוזר.....%-)))) אבל זה לא מוזר זה נורמלי את מבינה שאת מאוד נורמלית ..... ואת כן שייכת לכאן כך לפחות אני מרגישה אולי המקום לא נותן לך מספיק מענה..... עצוב.....להרגיש בדידות קיומית....אך היא גם מובנת, מקווה שהתחושה תעבור ותתחלף למשהו יותר שיתופי......כאן למשל חיבוק גדול איתך חטולית
מיכל יקרה מבינה כל מילה הלוואי שיכלתי להקל ולהרגיע איתך, ינשוף
הי מיכל, מילים של עולם הפסיכה שמצאתי מתאימות - שבירת רצף ו/או שגרה, קבלת חלקיות, חיפוש אחר בלעדיות. ו... המממ... 'במילא' - מילה חשודה. המלצה - היי חכמה ולכי על פגישות חלופיות. מה את אומרת? שלך, סוריקטה השמחה
היי אודי מה שלומך? התשובה שכתבת לי הייתה כה מדוייקת שקראתי אותה שוב ושוב וכל פעם זה נראה קצת אחרת... מה שכתבת על המוגלה שזה סימן להחלמה של הגוף... אתה יודע? היום שוב הייתי בעבודה. היה לי קשה היה הרבה רעש וניסיתי להתרכז. זה לא פשוט כשיש רעש מסביב. מאחורי ישבו שתי בנות שעובדות איתי ורצו לדבר איתי. הבנתי שהן צריכות תשומת לב, אז הקשבתי להן... אחרי זה שוב ניסיתי להתרכז והיה הרבה רעש אז חשבתי הרבה מה להגיד ואיך. בסוף הסתובבתי ואמרתי שם אפשר קצת יותר בשקט בגלל שאני מנסה להתרכז. הרגשתי שהן הבינו אותי ושלא פגעתי בהן. גולדה שלי שראתה שקשה לי (זאת שאז נפגעתי ממנה) שלחה אותן למשימות בגלל שראתה שקשה לי. אחרי זה חייכתי אליה בהבנה שהקלה עליי. עכשיו אני מצליחה לנשום. זה ממש דורש ממני עבודה ואני נכונה לכך. חוץ מזה יש לי פנקס בתיק מיוחד לזמנים כאלו שבו אני יכולה לרשום ולצייר ולשחרר קיטור מבלי לפגוע או להיפגע. אתה יודע אודי? בשקט בשקט אספר לך שאני בצוות הבכיר בעבודה ושותפה לישיבות והחלטות חשובות. אליכן שכתבן למטה תודה רבה! הילה
הי הילה והי אודי, הילה, ממש כל הכבוד. הסיפור על הפנקס ממש ריגש אותי. שחרור אגרסיות מבלי לפגוע ולהיפגע. ואודי - קצת אומר מחשבותיי על מוגלה (סליחה, מילה פחות נעימה, אבל אתם התחלתם...). מוגלה, לפחות בעיניי, היא ניסיון של הגוף להתמודד עם משהו זר שחדר אליו, או התקיף אותו. מוגלה מורכבת גם מתאי דם לבנים מתים וחיידקים מתים ועוד כל מיני סחלה. לא תמיד הגוף מצליח להתמודד בעצמו. פעמים לא מעטות נדרש טיפול אנטיביוטי או ניתוח לניקוז. במקרים חמורים יותר, אפילו אשפוז כתוצאה של אילוח דם. ברוב המקרים הקונקרטיים ומוגלה קונקרטית וככל שמקדימים ניתן לטפל. אז אולי, זה קצת יותר מריפוי. ובמבי, הנה, לא התלכדתי עם אודי. סוריקטה
היי סוריקטה יש את רופא הנפש שלי שמטפל מחטא וחובש. תודה על הדאגה אהובה וחג שמח. אוהבת אותך💟💕 הילה
ממש כייף לקרא איך התמודדת במצב הלא נעים...... אמרתי לך שאת מסוגלת נכון ? הנה הוכחת לעצמך שאת עשויה מחומר משובח את נהדרת כל הכבוד לך שמחה בשבילך שמצאת את הדרך המתאימה לך ...... חטולית
חטולית אהובה תודה שאת מאמינה בי ואיזה כייף שאת פה ומגיבה אליי ומאמינה בי.... תודה לך חג שמח ובריאות שלך הילה
הי, הודעה נוספת, :-( אני מרגישה לא טוב. עדיין תופעות לוואי קשות מאד. עייפה סחרחורת. עייפה ככה שכשנכנסתי לכאן רשמתי בשם המשתמש את המילה 'סיסמא'. במקום 'סוריקטה'. מקווה שנצליח איכשהו לשפר את עניין השינה. סוריקטה
נראה שאת זקוקה ליותר מנוחה וזמן...... עד שהכל יעבור ויגמר איתך חטולית
סוריקיטה יקרה טוב שאת מאפשרת לעצמך מקום לכל דבר...ומותר להתלונן.. הלוואי שתצליחי לישון כמו שצריך את יקרה מאוד
הי, מרגישה זה טוב, ובכל זאת - היום אני מרגישה שאני צריכה לכייל את עצמי בטיפול, להחזיר למסילה. על כן, אני מניחה, אני ממשיכה בו. היום, כי היום אני מרגישה לא רצויה. היום, כי היום אני מרגישה שלא רואים אותי, על אף שאני עושה שמיניות באוויר. היום, כי פיתחתי איזו אובססיה שלילית לאמא של הילדון הקודם בו טיפלתי. היא באמת יהירה. היא באמת דפקה אותי. היא זייפה. אולי שיקרה. אולי הייתה צבועה. ואני כועסת, כנראה בצדק רב. אבל תראו, רק עכשיו אני כועסת. השלכה של עולם האמא שלי - את זה אני מדקלמת. אבל כן יש דימיון במוטיבים מסוימים, כן יש שם טירוף, ואת זה לא אני אמרתי. ולא המצאתי. רק שאני מעצימה ולוקחת רחוק. ואולי אני גם מקנאה שיש איזה גבר שממש אוהב אותה. ואני כבר לא שם. ולא חזרתי לשם. אז, מטפל שלי (אומרת לעצמי בלב), לא סתם שזה קורה עכשיו, ההתכוננות ליפול. ככה ככל שמתקרבת הפגישה. אולי, אם אנסה ללכת בדרכך, אודי, ולתמצת, אולי אני אהממממ מתגעגעת... בשתי מילים - מרגישה. געגוע. סוריקטה
אויש זה ממש אאוץ' כזה בלב. אהובה תרגישי טוב וחיבוק. הילה
תודה יקירתי :-) יצאתי מהגלישה. בעצמי. ובכל זאת מחכה לפגישה הטיפולית שלי. תודה למי שאיתי גם בלב בלי מילים. סוריקטה
היי סוריקטה המון רגשות לא פשוטים המון כאב טוב שהצלחת לתת להם מקום להוציא ולשפוך החוצה חיבוק גדול חטולית
הרגש הכי קשה עבורינו הכי הכי הכי נטישה של אז ... נטישה של אימא שראתה ולא הצילה ולא הגיבה ולא התייחסה.. המצוקה לאחר טיפול - מרגישים נטושים ושום דבר לא עוזר... שום דבר הבכי והצרחות בתוך הראש להסביר לקטנים שאף אחת לא נוטש היום לא עוזר... אבל ממש לא עוזר מביאה להם דוביים, משמיעה להם מוזיקה מרגיעה ובכי וצרחות ומצוקה גדולה... אפילו סמס מהמטפלת לא עוזר... אפילו אפילו..
בהחלט קשה כל כך...אני מקווה שככל שהזמן יעבור יופנם שהמטפלת לא נוטשת, שהיא איתך תמיד גם כשלא נפגשות.
שנים שנים בטיפול מיכל ותחושת נטישה לא מרפה ולא מצליחים להפנים אף מטפלת...זה קשה ..כל כך קשה
היי ינשוף ינשופית יקרה... נטישה רגש ותחושה כל כך קשים ובלתי נסבלים. אני איתך בתחושה הזו. הילה
תודה הילה שאת מבינה כל כך זקוקים שיהיו
הי שופיק, איני יודעת לומר אם הכי קשה, הרגשת הנטישה. אולי כן אומר, שבעיניי זה רגש שהכי מוכר והכי מזמן אליו, והכי משחזר, והכי שואב לעולם מוכרת-הגפרורים-הקטנה בכאבו הדוקר. אולי. קשה ואמיץ מזה, כך נדמה לי, להרגיש קשר קרוב ובטוח. שלך, סוריקטה
סוריקיטה יקרה אולי את צודקת- אולי תחושת רגישה הכי קשה ואולי יחלוף יום אחד.. אולי
והיום הכי קשה במיוחד מטפלת לא חזרה אתמול לאחר פגישה קשה כל הלילה בכו
ינשופית מתוקה מכירה את ההרגשה של היא היתה שם ראתה הכל.ולא עשתה כלום כדי להציל מבחינתי זה לא היתה רק נטישה אלה גם " הגישה לו אותי על מגש ..... כואב ברמות קשות ובלתי נתפס מצטערת על הרגעים הקשים שאת עוברת איתך מתוקה חטולית
כן חתוליטוש גם זה...כאילו-או שבאמת שלחה אותנו לשם... בא לי למות
כבר ערב ומאתמול נון סטופ במצוקה נוראית בפנים...
ולפעמים המטפלת לא חוזרת..ואז מרגישים הכי נטושים שאפשר ולפעמים לא בא לי לחזור לטיפול ולחוות את תחושת הנטישה שוב ושוב ושוב.. (במיוחד לאחר טיפול כאשר היא הכי הרבה לא חוזרת אלי בזמן מצוקה)
הי ינשוף, נטישה זו אכן תחושה קשה ביותר, בעיקר כשהיא התרחשה כשכל כך היית זקוקה לנוכחות ממשית שתגן עלייך. לא פלא, לכן, שכל מה שמזכיר את זה נחווה קשה כל כך. אודי
תודה אודי שאתה נותן תוקף לתחושת נטישה שמרגישים- זה מקל..
אודי הי.. אתה יודע אודי ? אני כבר מרגישה טיפונת יותר טוב... נפגשנו אתמול וניפגש גם היום עוד מעט וגם מחר בערב... מרגיש לי שהעולם כבר טיפונת יותר שפוי... שאולי יש טיפונת ריצפה בעולם... איזה קטע אודי... כשהגעתי אליה אתמול לא הרגשתי בהתחלה כלום.. גם לא יכולתי להסתכל עליה... ופתאום הרגשתי שעומד לצאת לי מהאף צחוקים... כך זה מרגיש וגם אמרתי לה את זה.. ואז פתאום.. כמו כזה קיא.. התחילו לצאת ממני כאלו צחוקים שהלכו וגברו ואז זה הפך לכזה בכי ..ממש בקולי קולות.. וזה לא הפסיק מלא זמן.. ואחרי זה כבר הרגיש לי קצת יותר טוב.. וגם הקראתי לה את מה שכתבתי לך על במבי עם המקלף.. וגם את מה שהגבת.. אמרתי לה שהפעם שניכם לא הייתם.. סיפרתי לה שאתה היית בכנס האגודה הישראלית להיפנוזה שאתה משמש בין היתר גם כיושב הראש של האגודה. אמרתי לאמא צביה שלא הבנתי כל כך מה הגבת לי.. אתה יודע אודי ? אני מתה לדעת איזה סגנון מוסיקה אתם שרים בלהקה שלכם.. על איזה כלי נגינה אתה מנגן ? איזו מוסיקה אתה אוהב ? ובכלל... אולי תשלח איזה קישור/משהו שנוכל לראות ולשמוע אותך/את הלהקה שלך..? שלך-במבי. ותודה לכולכם שהגבתם אלי כשכל כך שרף לי בגוף ובנשמה.. תודה לכן..
קראתי..את התאור על הבמבי והכל..עצוב. קשה. וטוב שנרגע. הכל חוזר לקדמותו. היא כאן כבר הרבה זמן איתך ותשאר..
הי במבי, יכול להיות שכן סוג של הרגשת. כעס. אולי לו היית יודעת, זה היה יכול לעזור קצת בהירגעות. כעס אגור, באמת אלליי... כמעין שחרור מתוך סיר לחץ. למה שתיארת אני קוראת זעקות שבר. אבל זה קורה לי רק לבד. וזה מצב נורא, אכן. עכשיו, במחשבה בחלוף כמה שעות, אני גם אולי מבינה מעט יותר את שכתבת לי - בכל אופן - אני כן רואה את עצמי כמוגדרת ודעתנית. לעתים מצטרפת. לעתים חולקת. ואין כוונתי לקטע של התקפה או התנגדות. טוב שאת, אחותך, סוריקטה
היי, לא הייתי פה זמן מה... הרבה לא השתנה, עמוס כרגיל. לא נפגשתי איתו 3 שבועות. פגישה אחת אני ביטלתי ואת הפגישה האחרונה הוא ביטל בדקה ה- 90. הוא ביטל כשעה לפני שהפגישה הייתה אמורה להיות. שזה מעצבן מאוד. הוא גם כתב לי מה סיבת הביטול. והסיבה מאוד טכנית, ממש לא מיקרה חירום. (אני לא יכולה לפרט, חוששת מפגיעה באנונימיות שלי). הכעיס אותי שהוא לא מכבד ומעריך את הזמן שלי. כי כשאני ביטלתי בעבר פגישה כשאחד מילדיי היה חולה, מיוזמתי הצעתי לשלם על הפגישה שבוטלה וכמובן ששילמתי, מתוך כבוד אליו ולזמן שלו. אז כשמדובר בזמן שלי, כנראה שזה מובן מאליו. אני לא יכולה לפרט, אך אני משקיעה מאמצים כבירים על מנת להגיע אליו. הוא מתגורר רחוק. אני צריכה למצוא סידור לילדים. זה מאוד לא פשוט מבחינתי. ובנוסף הפגישה האחרונה שלנו, שכאמור התקיימה לפני 3 שבועות הייתה מאוד קשה ומכעיסה. נפגשת איתו שוב בימים הקרובים והתחושה מאוד לא פשוטה. כל כך רציתי לבטל.... כי אני כל כך כועסת ופגועה. הכרחתי את עצמי שלא לבטל ואני עדיין נלחמת בעצמי. גם בשבוע שלאחר מכן הפגישה תבוטל כי אני נוסעת. והוא מאוד עמוס כך שמן הסתם הוא לא יוכל לקבוע לי ביום אחר. זה מאוד בעייתי שגם אם אני מודיעה לו שבוע מראש שלא אוכל להגיע בשעה שקבענו , הוא לא מוצא שעה חלופית בגלל הלו"ז העמוס שלו. מתלבטת... האם לא כדאי לי לקבוע דד-ליין. ואם הקשר שלנו לא ישתפר עד אז , אז פשוט להפסיק וללכת למטפל חלופי. תודה...
הי שירי יקרה, אני אוהבת להגיב לך בזמן האחרון :) את יודעת, זה באמת מעצבן שהוא ביטל לך שעה לפני. ולגמרי את צריכה לדבר איתו על כך. אבל שמתי לב, שכאילו, גם את מבטלת לו , לא? הבן שלך היה חולה (סיבה מוצדקת), את נוסעת (גם זו סיבה), פעם גם כתבת כאן גם שביטלת...זה כאילו שניכם, ממש בלופ של ביטולי פגישות, לא? מה נסגר איתכם? את חייבת להעלות את זה בטיפול.
היי שיר נכון מעצבן כ ש מבטלים פגישה ועוד כמעט ברגע האחרון אבל נראה שלשניכם קורה שאתם מבטלים תוכלי לדבר איתו על כל הנושא בפגישה הבאה שלכם לא יודעת אם זה מקובל אבל...... אם את מבטלת פגישה ואת אמורה לשלם עליה מה הוא אמור לעשות אם הוא מבטל פגישה.... שווה לשאול ? סתם רעיון, אם לא מתאים זרקי לפח חטולית
רק להיום אהיה ממוקדת יותר רק להיום אתן להם זמן ומקום רק להיום אשמור על גופי רק להיום אעשה פעילות מטיבה לעצמי רק להיום אשמח עם מה שיבוא רק להיום אהייה ביקורתית פחות כלפי וכלפי הזולת רק להיום אהייה שמחה יותר ואחשוב חיובי יותר על חיי רק להיום
רק להיום אהייה ממוקדת מטרה רק להיום אתן להם מקום רק להיום אקשיב לתוכי רק להיום אראה באור חיובי יותר את חיי רק להיום אשמח במה שיבוא רק להיום אשמור על מה שנשאר רק להיום
לא אשאיר אותך לבד בעץ, אביב. סוריקטה
תודה שקמתי ואני חיה תודה שאני נושמת עצמאי תודה על ציוץ הציפורים תודה שאני שומעת את קולות הבוקר תודה על מפגש מרגש אתמול תודה שהדלת שלה פתוחה עבורי תודה שאני עדין חשובה לה תודה על משפחה תודה על יום חדש תודה שאני מזהה את המצב הלא מזהיר תודה על דברים גשמיים תודה על המקום הזה תודה עלייך אודי שיהיה יום מקסים
תודה שהצלחתי לישון הלילה שש שעות. ואני בקושי מספיקה. זה קטע. נפשי, אני מניחה. לא מספיקה גם להגיע לכאן. לקרוא הודעות. מתבוננת על זה כקטע של שחרור מסוים. סוריקטה
תודה שעוד יום עבר תודה שעוד לילה נגמר תודה שיום חדש מתחיל תודה שלמרות היאוש מהמצב יש תקווה ונכונות ליום מלא בעשייה טובה תודה על הגוף שסובל אותי תודה שאני רואה את הנזק תודה על מילים שבאות תודה על היכולת לנשום תודה על עזרים שעוזרים לחיות תודה שאני עדין מקישה ותודה על כל פעולה שאני עדין עושה גם אם כואבת גם אם קשה תודה שאני מבינה דברים גם אם נפגעת כל כך תודה שלא כל פגיעה רואים היום תודה שאפשר לנשום ולהתרחק קצת תודה אודי עלייך תודה על המקום הזה
קשה היום מאוד מאוד היום שוב היה החלק הזה שלא מכיר שוב תקועים בעבר הוא והדיכאונית ..יש מילים שכנראה צריכות להגיע והם שורפות את הלב.... כבר כמה שעות שרואה תמונות ושומעת .....מילים מילים מילים אודי , כותבת מוחקת ושוב ושוב מרגישה שכל פעם באה עם הקושי ...ואולי זה לא נכון בעיקר לאחרים אבל ..אתה יודע אודי חלק מהחלמה זה לבקש עזרה להגיד קשה וקשה לנו מאוד עכשיו אפשר יד ...ובבקשה אודי אל תיכעס עליינו שאנחנו ככה הרבה היום ....סליחה פשוט אין לנו מקום אחר...
הי אביב, בוודאי שאפשר. המלים יבשילו ויגיעו, יקבלו צורה ומשמעות. והרגשות יקבלו שם. וטוב שאת אומרת ומבקשת. אודי
מצטערת...... מאוד קשה לך חלק חשוב מאוד בלהיות....את/ם לא פשוט שולחת חיבוק גדול ויד להחזיק איתך מתוקה חטולית
הי במבי, מה כוונתך ב'העברה סימביוטית'? אשמח להבין כדי, אולי, להצליח לפתח מחשבות המשך. וגם לחשוב על הקשר הטיפולי שלי, או קשרים בכלל. ומזמינה את כולם ואודי גם (אם תרצה, אודי) לדבר על תפקידים בקבוצתנו כאן. סוריקטה
היי סוריקטה לא מבינה על איזה חלוקת תפקידים את מדברת...... אבל אשמח אם תפרטי יותר.... חטולית
הי חטולית, בקבוצות, ובפרט טיפוליות, יש דיבור על תפקידים בקבוצה. עניין אותי. אבל אולי זה כבר לא כל כך חשוב. סוריקטה
סוריקטה הי, ראיתי את ההודעה שלך מתישהו והאצבעות לא הצליחו לזוז.. אתמול כבר נפגשנו (אמא צביה ואני).. מרגישה שאולי טיפ טיפונת יש בי כבר יותר כוח.. לגבי מה שכתבתי לך על טיב הקשר שלך לאודי שאני אולי מזהה, התכוונתי לומר שאני אולי מזהה משהו שכשאודי מדבר את מצטרפת אליו פעמים לא מעטות באופן שנראה סימביוטי...??? ...את יודעת מה סוריקטה ? זה מבולבל לי... ואולי קשר ההעברה הסימביוטית היא דווקא שלי ?? ואני רק משליכה עלייך ??? ...לכי תדעי.... הרי בקשרים בין בני אדם נכנסים כל כך הרבה העברות והעברות נגד... והשלכות למיניהם... לכי תדעי סוריקטה האם מה שאולי זיהיתי אצלך למעשה קיים בתוכי ואני רק משליכה עלייך ?? ואז אני שואלת את עצמי ואם העברה הסימביוטית לאודי היא שלי,למה בחרתי להשליך את זה דווקא עלייך ??? ואני תוהה... ואולי זה בגלל שאני מרגישה גם אלייך משהו מעורבב בתוכי ??? .... לכי תדעי... ??? יש בך משהו שגורם לי לאהוב אותך.. .. ואני תוהה לפעמים האם אני אוהבת בך גם את מה שאולי קיים באיזשהו אופן גם בי ואני לא מחוברת אליו....??? .... ווואווו סוריקטה... הצלחת להבין משהו ממה שאמרתי ?? ... התעייפתי... מזל שאני נפגשת היום אחה"צ עם אמא צביה... אני כל כך ,כל כך, כל כך קשורה אליה.... שלך, במבי.
הי במבי, מרגיע שהתעשתת היום, ואת יותר בטוב. לפחות כשכתבת את ההודעה. אני לא בטוחה שהבנתי... אולי בגללי. לי נראה, ככל שאני מצליחה לראות, שאני מתלהבת ממה שלמדתי בשיחות ומשוויצה בזה. אם אודי יאמר משהו שמתלכד לי עם תפיסות שאני מסכימה לגביהן בטיפול - זה אולי ייצור אצלי איזו תזכורת למשהו משותף, שכל כך חשוב לי. המטפל שבי. ובאשר לקשר. בעייה. ראי בהודעה שפתחתי ומניחה שתעלה אחר כך - אדע איפה הייתי, רק אחרי פרידה. במרחק זמן, וזה פספוס אדיר, נראה לי. וזה יכאב, כנראה, עד לשמיים. סוריקטה
כל הכבוד לנטע ברזילי, שהיא שלמה עם עצמה!!!! אמיתית וכל כך בטוחה בעצמה ועם כל זה כל כך צנועה... מגיע לנו לשמוח! מגיע לנו לחגוג, והעולם אולי משתנה? מקבל את השונה? האחר? הלוואי. איזו שגרירה, שמחה אותי לפחות ליום אחד :) נמאס לי להיות עצובה, לא מבינה למה מרגישה שלפעמים אין לי שליטה על העצב? או על כאב? או סבל? חשבתי שאני כבר הייתי בסרט הרע הזה ומתקדמת...היא הודיעה שתעדר שוב הפעם רק לשבוע אבל יוצא שלא מתראים שבועיים....אז אולי זה גם ערער.......לא יודעת. אבל יכולה לומר שהייתי באופוריה בלילה וראיתי כל הלילה טלוויזיה :) הלוואי שיקבלו את השונה, המוזר והלא שייך לכאורה כי כלנו שייכים...למשהו למישהו...ברכות. ו לכלם מצטערת שמתקשה לענות להיות חלק מ...פעם כתבתי לכם יותר, עניתי..מצטערת, תודה למי שכותב לי, כמו חטולית שלא מפספסת :) ועוד....ואודי, אני עמוק עמוק בתוך הטיפול...משהו חדש/ישן נפתח אז קצת שונה...אולי אפשר לקבל את השונה הזו??לחבק? להבין? הלוואי..
היי מתוקה בעיני את בכלל לא שונה או.... את נהדרת ואם לא יוצא לך לענות לכולם זה בסדר גמור אל תרגישי רע גמני לא תמיד יכולה או מסוגלת לענות אל תתנצלי הכל בסדר כשתוכלי..... רק אם את.מסוגל, מצטערת לשמוע שקשה לך עכשיו תמיד עולים דברים גם תוך כדי.....משהו אחר.... תרשי לעצמך להיות את..... ומקווה שמה שיעלה תוכלי להתמודד איתך חטולית
הי מיכל, אני שותף להתפעלות הזו. איזה יופי ו-למרות שאיני חסיד של ארוויזיונים - איזה שיר נהדר. אני מאוד אוהב את השונה והמיוחד. אודי
אודי.... לא יכולה... אין לי כבר כוח ... ... אודי... :((( אתה יודע מה אני מרגישה ?? .. די..די כבר.. אין לי גרגר כוח... .... מרגיש כמו במבי שהרגליים רועדות.. הבמבי נראה כאילו קלפו במקלף את העור שעל הגוף שלו.. לא לגמרי תלשו.. הבמבי נראה מוזר ומשונה.. זה נראה במבי שרצועות רצועות של עור מקולף במקלף שתלוש כמעט לגמרי.. רק בקצה העור מחובר לגוף ויוצר תמונה של במבי משונה.. כאילו אודי אתה רואה מול העיניים שלך במבי קטן שמכל הגוף שלו תלויות קצוות של רצועות עור.. הבמבי עומד ..הולך קדימה... עוצר..מסתכל ולא מבין כלום.. הוא מסתכל על רגליו ורואה אותן רועדות..עוד מעט יפלו לרצפה בחבטה חזקה.. מנסה ללכת אחורה... לא יודע למה... עוצר..הולך לצדדים..עוצר.. לא מבין כלום... מנסה ללכת... לעצור.. אולי כך ישרוף פחות הגוף שתלשו וקלפו את העור במקלף... ... אודי.... :((( אמא צביה בחופש... לא נפגשנו בחמישי..גם לא בשישי..לא בשבת...לא בראשון וגם לא מחר... .. אמא צביה סידרה שבשלישי בבוקר כן נפגש... נראה לי שעד שלישי לבמבי כבר לא יהיו רגליים .. הוא כבר יפול לפני כן בחבטה גדולה על האספלט.. ישכב על הכביש.. יעצום עיניו.. זבובים ירוקים יסתובבו על גופו החשוף ויטילו עליו ביצי תולעים.. במבי לא יזוז.. ישכב על הכביש.. ...
במבי יקרה אותותו תהיי אצל המטפלת.. תרגישי בטוחה ופחות מפוחדת... אני יודעת שמרגיש כמו נצח.... עוזרת לך לאסוף את עצמך עד הפגישה... איתך, ינשוף
נשמע שממש ממש קשה לך את נשמעת ממש פצועה קשה נורא מצטערת שמרגיש לך כואב בצורה כזו,,,,, מה אומר, הלוואי שיכולתי לעשות משהו אפילו רק להקל חיבוק גדול איתך חטולית
במבי... עצוב לשמוע.... אמא צביה תחזור, אני יודעת. בינתיים... אני כאן מושיטה לך יד... הילה
במבי פצועה, כואבת איתך, לידך ואיתך, חובשת את הרגליים עד שיצמיחו עור חדש. עוד מעט. עוד קצת. שירה
הי במבי, איזה תיאור מזעזע, איזו הרגשה נוראה. שלישי בבוקר זה מחר, ואני מקווה שהמפגש הקרב הוא בעל איכויות של עור מתרפא. אודי
רק להיום אנסה לנשום נשימות עמוקות לכל הגוף רק להיום אעשה דברים מועילים עבורי רק להיום אשמור על עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מכל דבר ומכל אחד רק להיום אכבד את הפחדים שיעלו ואזכור מאיפה הם באים רק להיום אנסה להיות נוכחת קיימת באמת ....
רק להיום לא אפגע רק להיום לא אגיב מפגיעות רק להיום לא אראה שנפגעתי גם אם זה קרה רק להיום אקח אחריות על חיי רק להיום אדאג לבריאות רק להיום לא אחבל במערכות יחסים רק להיום אשמח בחלקי רק להיום אוקיר טובה
רק להיום אשמח רק להיום אהיה יותר אופטימית רק להיום...... אין כרגע עוד חטולית
תודה שקמתי לציוץ הציפורים תודה על יום חדש תודה על בריאות מה שנשאר תודה על כל הגשמי שבחיי תודה על קפה בבוקר תודה על מקלחת של בוקר תודה על מי שאני על מורכבות וחיבור תודה על המקום הזה תודה עליכם כולכם שאתם כאן שבוע נפלא לכולם
תודה שעזרתי לעצמי ואני מרגישה טוב היום סוריקטה
תודה שאני לא מוותרת תודה שאני עושה את מיטב יכולתי לסמוך תודה על דוביים תודה על המקום הזה תודה על הניתוק תודה על מילים רכות ומכילות תודה על המקום הזה תודה
תודה על פגישה טובה עם ילדי תודה על שיחה טובה עם ביתי תודה שאני מצליחה לתפקד תודה על על אוכל טעים תודה על בית תודה על מיטה תודה על בריאות
תודה על שהצלחתי לקום הבוקר מהמיטה תודה שאני מצליחה להקליד תודה על משפחה אוהבת תודה על אוכל שנמצא זמין תודה על בשורה טובה, שכלתי עבר במצב בריאותי יותר טוב, אומנם תצטרך להיות בהמשך מעקב .....אבל נכון להיום יש שיפור במצבה תודה על המקום תודה על אנשים נפלאים כאן ותודה לך אודי שאתה עונה יומטוב לכולם
שלום כולם, שלום אודי, ברוך השב, סוף השבוע עבר עליי בטיפול אינטנסיבי להצלת היצורה שלי (וכך עדיין) ובהרגשה רעה מאד, כאילו הורעלתי. ואז נזכרתי, וזה מעניין, שבכל שנה בערך בחודש מאי וסביב פסח יש לי גל של תופעות כאלה, ואז אני חושבת לי (אין אני יודעת) שההתקפה הגדולה של אמא, אי אז לפני שהזכרון עבד (או אבד) התרחשה סביב התקופה הזאת בשנה. מדהים, אין אף אחד (גם אלו שהיו אז מבוגרים) שזוכר מתי זה קרה. וזה לא היה סתם אירוע, אושפזתי בבית חולים ועברתי טיפולים מטורפים ארוכים. כולם, ואני לא משתמשת בהכללות על פי רוב, כולם לא זוכרים, ואף אחד לא מעוניין לפשפש בארכיון, שאולי קיים, כדי לפתוח תיבת פנדורה. הרבה אנשים, וחלקם חשובים, עד כמה שנשמע הזוי, היו מעורבים. וכאילו הכל פג. מפחיד. ועם זאת, ושוב אנ'לא יודעת מאין היו הכוחות, ערכתי שיחה חשובה והייתי סוג של אסרטיבית, כשאני אני נוטה להתקפל בדרך כלל. גם זה מפחיד. והייתה לי שיחה נוספת, בה, לצערי, שמתי גבול (כמו שנכון והתחייב). גם זה מפחיד. וגם - קניתי לי עוד שמלה, ואמרו לי סקסית (ומה לי ולמיניות בכלל). וגם זה מפחיד. הלוואי שאצליח לנוח לפני שהשבוע יתחיל. סוריקטה
סוריקיטה יקרה לא הבנתי אותך עד הסוף.. סליחה אבל כן מבינה בטריגרים- בזמנים מסויימים שהם טריגר.. של החיבור בין גוף לנפש... מבינה שלא פשוט.. איתך סוריקיטה יקרה
מן ה ס ת ם.....שאנשים לא יכולים או רוצים לזכור דברים קשים מהעבר גם להם בטח היה קשה הזכרון שלך נמצא שם ואומר לך כן היה.....כן קרה והם אינם מעוניינים להיות שם שוב תתחדשי על השמלה החדשה ותהני ממנה בלי קשר למה שאחרים אומרים.....את לא חייבת להתחבר למה שמפריע לך חטולית
סוריקטה יקרה לי, מקווה שהצלחת לנוח בכל זאת ולצאת לשבוע חדש בשמלה חדשה. יפה שאת, כמו שאת. שלך שירה
הי סוריקטה, ברוכה הנמצאת! מפחיד, אבל נשמע נהדר. עם פחד אפשר להסתדר נראה לי, ואז מרוויחים את הנהדרות הזו. אודי
היי אודי, מה שלומך? אני חושבת כאן עליך ועל הכנס ואשמח לשמוע חוויות ואיך היה? בקשר לנושא שאני עסוקה בו לאחרונה- פגיעות במקום העבודה. הייתי עכשיו בפגישה ודיברתי על זה. אתה יודע אודי? כשאני נפגעת זה כמו מוגלה בנפש. הכל שורף אני חסרת שקט ולא מצליחה להתרכז בכלום. לא ישנתי הלילה מרוב הכאב והבילבול. אודי, למה אני מגיבה חזק כל כך לפגיעה? יש לי יכולות ואישורים ואני רוצה להביא אותם לידי ביטוי. אני באמת רוצה להשתנות, אני בכנות רוצה לקחת אחריות על החלק הזה שבי. אני הולכת לטיפול ומדברת על זה, מנסה להיות מודעת, לא לפעול מתוך אוטומט. ועדיין זה כל כך קשה. זה כמו לקחת את היד ולעקם אותה בכוח אחורה. זה מנגנוני נפש כל כך נוקשים. זה כואב לי ברמות שאני לא יכולה לתאר. זה שורף לי הפצע הזה. יש שם כמויות של מוגלה, אודי. אני בוכה עכשיו אולי הדמעות יצליחו לנקז משהו מהפצע השורף בנשמתי. אני לא רוצה לריב לעצמי וכשאני נפגעת זה כואב כל כך. לא שעשיתי משהו דרמטי מעבר למה שתיארתי שקרה עם אותה בחורה בעבודה. אני מפחדת מעצמי בחיי. יש בתוכי אוייבת פנימית. אודי- אתה מסכים לירות בה? אין לי כבר כח לעצמי. בחיי. הילה
הילה יקרה נפגענו כל כך ובגלל זה כל כך רגישים ופגיעים. וכן יש לנו את החלקים שלא נעימים לנו.. אני יודעת שאת עושה את מיטבך.. אני יודעת... אני יודעת כמה קשה ללכת נגד תגובת " המוכר" לנו.. אני יודעת.. מאמינה בך...מאמינה שיהיה בסדר איתך, ינשוף
הילה מתוקה את באמת ממש בסדר עושה כל מה שאת אמורה לעשות לוקח זמן להקלט למקום עבודה חדשה וכן....לפעמים קורים דברים שפוגעים בנו בצורה קשה מאוד מבינה אותך מאיפה ,,,,, תהי קצת יותר סבלנית..... טוב שדיברת על בפגישה מאוד חשוב תני להם להכיר אותך.ואל תתיאשי מהר אל תרימי ידיים...... את מסוגלת לעבור את המשוכה הזו למרות שנפגעת למרות הכאב.....למרות המוגלע חלק בלתי נפרד לצערי איתך מתוקה חטולית
הי הילה, היה כנס נהדר ומוצלח. לגבי לירות - חלילה וחס. הייתי מזמין את האויבת הפנימית להידבר ומנסה להרגיע אותה. הרי יש פצע ויש כאב. ומוגלה משמעותה שיש תהליך של ריפוי שהגוף עושה. אודי
היי אודי, היי חתולים וחתולות. אני כותבת בהפוך על הפוך על המשקל של קוראת קבועה. יש כאן בני אדם נפלאים. באמת רגישים וכנים. אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא לפספס ולפגוע, אבל האנשים כאן מיוחדים במינם. וסיפור קטן על חתולים- בדרכי הביתה מהעבודה אני רואה בכל יום אוכל ומים לחתולי רחוב. כל פעם זה ריגש אותי מחדש לראות שיש מישהי או מישהו שדואג ליצורים החלשים ביותר. והבוקר פגשתי אותה, הולכת בצד הדרך. התגברתי על החשש ואמרתי לה כמה זה מרגש אותי. ואז חשבתי עליך סוריקטה, ועל כל החתולים והחתולות שכאן. אני אוהבת אתכן.ם 🏵🏵💟💟 הילה
וגם חשבת על הינשופים וינשופות ועל כולם נכון?
ברור
הי הילה, סוריקטה מאכילה חתולים. נשמע משובב לבבות. אני יותר ממאכילה. אני גם דואגת להם לטיפולים וטרינריים. שלך, סוריקטה
חמודה שאת תודה על מילותיך אהבתי את הסייפור ..... שיהיו לך חיים יפים חטולית
שלום. אני בן 37 , כבר עשור לא מפסיק תרופות פסיכיאטריות,. גר עם אמא . והשאלה שכל פעם כש אני מגיעה הביתה, אז מתחיל הדיכאון, מחשבות טורדניות וזעם.. גם בעבודה. בנופש לא. למה ?
שלום לך דן נסה לחשוב מה גורם לך להרגיש לא טוב ביחס למקום יכול להיות אולי שאתה צריך להחליף מקום מגורים..... אולי עצם זה שאתה בגילך עדיין גר עם אמא.....? קרה לך משהו......שהשאיר חותמו בחייך.....ואז כשאתה חוזר גורם לך להרגשה לא טובה ? בנופש לא קורה לך שאתה מרגיש..... וטוב שכך.....כי שם....זה המקום האחר שבו אין מה שירגיש לך לא טוב חטולית
כתבתי לה...אחרי תקופה ארוכה שלא נעזרתי בכך....אכלתי עד שבא להקיא....ואז..וכתבתי לה שלא יודעת מה יעזור..אמרה תחשבי על חיבוק...אוףףף הלילה .. .לו היו מילים....חמלה לו הייתה לי...זכרונות, מחשבות בוחשות...לו היו מילים היה יותר קל אז חיבוק לו יהי...אני לבד....ככה בפינה...ולך אודי, כנס מועיל.
איתך שולחת חיבוק גדול בלי מילים חטולית
בהצלחה בכנס. וסוף שבוע רגוע הילה
ומעניין למה, אולי כשאראה את המושג אבין. הי, דיברתי כאן עם במבי על חשיפת פרטים אישיים של גולש אנונימי אחד על ידי גולש אחר (שמכיר את הפרטים וללא רשות מהשני) בפורום, כשהפורום היה 'פתוח' בעבר הרחוק. איך לעזאזל זה נקרא... נתקע לי במקומו ה'שיימינג' הזה (מושג חדש יותר בעידן הרשת). וגם אין זה 'הרמת מסך'... סוריקטה
הי אודי, בוודאי. תודה :-) סוריקטה
כאב זיכרונות פלאשבקים ריחות קולות ועוד קולות והלב שמרגיש שמת עצוב כל כך עצוב לראות ולהגיש את הרגשות האלו כבר לא יכולה לברוח שזה שלי גם אם מפוצל ... ועדין לא מאמינה .. מצטערת בשביל עצמי שלא מסוגלת להביט במראה ולומר .... את המילים הכואבות והאמיתיות כל כך ....פשוט לא יכולה אבל הבן .... פשוט היה כל כך מחושב שנתן לי לחשוב שמה שהוא אומר קדוש . וכל מה שהוא אומר לעשות אני חייבת ... אז בדבר אחד אני בטוחה היום אני כבר לא .@@@@.....
מבינה אותך כל כך כמעט לגמרי ונכון שעצוב נורא וכואב מאוד אבל את כבר לא...... ואת כן מתמודדת עם הכל גם אם לא אומרת את המילים המפורשות הן קיימות שם בפנים יגיע גם הזמן שלהן לצאת כשיגיע.....תני לזמן את הזמן חטולית
אביב אהובה, מנסה לנשום איתך ביחד בתוך התהום. כמה כאב. שלך שירה
אודי, רוצה לברך אותך בהצלחה והנאה מרובה בכנס !!! איזה קטע.. אתה יודע שאני מרגישה גאווה על כך שאתה בראש הפירמידה של האגודה הישראלית להיפנוזה.. אתה יודע אודי ? נכון אתמול היה מתח במדינה ? גם הנאום של טראמפ שביטל את ההסכם עם אירן והחזיר את הסנקציות הכלכליות עליה , וגם ההודעה של צה"ל לגבי המקלטים ברמת הגולן.. שמעת בחדשות אודי ? אז אני ממש נכנסתי למתח .. שהשפיע עלי אפילו לגבי המקלחת.. אני נוהגת להתקלח כל ערב לפני שהולכת לישון.. אתמול פשוט לא התקלחתי בערב.. מתתי מפחד.. פחדתי שבאמצע המקלחת פתאום תשמע אזעקה עולה ויורד בכל המדינה ואני אהיה כך ללא הבגדים שלי ועוד עם סבון בעיניים ובכל הגוף כך שלא אוכל לראות כלום והכל ישרוף לי.. ולא התקלחתי אתמול בערב אלא רק הבוקר.. ואפילו לא נשמעה אזעקה ואירן לא שלחה טילים ארוכי טווח ובנתים אני שומעת את ציוץ הציפורים אבל... אמא צביה מתעופפת הלילה לחו"ל ותחזור בשני.. היום בבוקר נפגשנו אבל לא ניפגש מחר וגם לא בראשון ולא בשני.. אמא צביה סידרה כך שביום שלישי כן ניפגש כבר והיא גם לקחה דף קטן אדום וכתבה לי כל מיני מילים שאוכל להחזיק ביד עד שהיא תחזור.. כשהיא כתבה אני שכבתי על הספה ו"צילמתי" אותה חזק חזק בעיניים בכדי שאולי היא תישאר לי במוח עד שלישי.. אודי.. שניכם הולכים לי היום... מי יישאר ????? כאילו כבר בא לי להגיד :"..אז מה ,לא צריכה אף אחד..מסתדרת לבד.." אבל שתדע אודי שזה לא נכון.. אני כן צריכה !!!!! ומאוד !!!!!!!! שלך-במבי.
הי במבי, אני בעד להצטרך, כזכור. מה שכן, אני מקווה שלא נצטרך מקלטים או מלחמות בזמן הקרוב (על זה אפשר לוותר...). ותודה במבי על הברכות! אודי
היי אודי בהצלחה בכנס. אתה גם מרצה? מאמינה בך. בעבודה החדשה- התחלה לא קלה בכלל. רצון לעשות התלהבות והתרגשות. כניסה לעניינים. ואז- בום. נפגעת מאשת צוות. יודעת שהיא לא התכוונה לפגוע. הפגיעה שורפת הולכת הביתה עם זה ולא מצליחה להרגע. אני לדפוסים שבי- לא אתן לכם לנצח הפעם! אתם לא תהרסו לי את העבודה החדשה!!!! החלטה שלי- לדבר את הפגיעה. אני בסך הכל ביום הרביעי לעבודה. מבקשת לדבר עם המנהל המקצועי. מדברת איתו משתפת חושפת את הפגיעות. זה לא פשוט בכלל. יודעת שאחרת זה יצא גרוע, זה יתפוצץ. הוא הבין, הוא הקשיב ואמר שהוא מבין. אחרי זה שיחה עם אותה אשת צוות מסבירה את עצמי מדברת. שוב מקבלת תגובה חיובית. עכשיו אני רגועה יותר. שבת שלום. שבת טובה לכולם. בואו נאסוף כוחות. אוהבת 🌷🌷 הילה
הי הילה, אני יו"ר הכנס. מרצה, מארגן, אפילו מופיע עם הלהקה שלי... מאוד שמחתי לקרוא על הדרך שבה התמודדת עם הסיטואציה. אודי
היי אודי איזה תותח אתה! באמת אין דברים כמוך. הילה
הצלחת לשחרר הצלחת לדבר.....להבהיר להסביר הכל עבר בשלום יצאת נהדרת והרווחת כל הכבוד חטולית
לכולם, אינני באה עכשיו להתעטף באצטלה מצטדקת ולשאול בתמימות מעושה "מה כבר עשיתי". כפי שכבר ציינתי, בעת כתיבת ההודעה ההיא הייתי מודעת לפוטנציאל הפגיעה שלה. כן אומר, שבעקבות התגובות הבנתי שככל הנראה טעיתי, או לכל הפחות טעיתי חלקית, ואני מתנצלת בפני מי שננעצו בו קוציי על לא עוול בכפו. "כבדהו וחשדהו", אמרו, ומוטב היה לזכור זאת. אילו רציתי לזכות באהדת האנשים כאן, קרוב לוודאי הייתי בוררת את מילותיי ההן ביתר זהירות. התגובות המבטלות והמזלזלות שקבלתי הגיעו לי בצדק. מי שמותקף, סביר שיתקוף בחזרה. I had it coming. במבי כתבה שהיא מצרה על כך, ואני מתפעלת מהיכולת שלה להפריד את הפגיעה מהפוגע. בעיני זו גדלות. עם זאת, שעשעו אותי ההצעות בסגנון של "חפשי לך מקום אחר". אני נמצאת כאן זמן ארוך יותר כמעט מכל אחד אחר (לא דור המייסדים כמו סוריקטה, אבל חוויתי את גלגוליו השונים של הפורום, הרבה לפני שקבל את צביונו הנוכחי). איך אמרה סוריקטה? עניינים של מקום, ונראות, ותפקידים.
קוראת הכי שמחה שכתבת ככה בהכי כנות שמאוד משקפת אותך ולא , בעירפול ... תודה
הי, איני בטוחה שאלו הדברים כשלעצמם, אולי יש מקום גם לעיתוי ולסגנון. את ותיקה, ואני לא מצליחה לדעת מי את... הייתי מזמינה, לו היית מסכימה. סוריקטה
קוראת..... כמי שנפגעה מאוד ממה שכתבת מקבלת את התנצלותך ומקווה שתמשיכי לכתוב גם בעתיד תוך מחשבה תחילה...... חטולית
אודי יקר שיהיה כנס מועיל מפרה וקל....יודעת שאתה עובד קשה ובכל זאת מאחלת לך גם להנות ...בהצלחה ☺ לכולם כאן שיהיה סופש קל נעים וטוב ..סופש של מנוחה ומילוי מצברים ..
גם אני מצטרפת לאיחולים לך אודי שיהיה כנס מועיל ומהנה- נתגעגע אביב יקרה מאחלת לך ימים רגועים ושלווים אוהבת, ינשוף(ים)
רק להיום אקשיב לגופי רק להיום אהייה שם לכל חלקי אהייה שם בשביל עצמי רק להיום אחשוב חיובי רק להיום לא אפחד מאנשים רעים וממקומות לא מוכרים רק להיום
רק להיום לוקחת המון כדורים נגד כאבים רק להיום עוד לילה לבן רק להיום וכמעט כבר מחר רק להיום אוריד מעט מהעומס שעלי רק להיום רוצה כל כך לישון ליל מנוחה חטולית
