פורום פסיכולוגיה קלינית

שלום לכלם, תודה רבה על הדאגה, חתולית, לא חשבתי שנזרקתי רק שאני לא יכולה להכנס תסכל אותי. אודי יקר, תודה שעזרת לנו, גם אני כתבתי להם... לא יודעת מתי אהיה פה שוב בפורום..כרגע עוזבת, בינתיים הצלחתי עם השם שלי!! סוף סוף...כתבתי מייל פקטיבי..אז איזשהו אדם יקבל מייל אליו אולי ... אני נפרדת מכם , לתקופה בלתי מוגבלת, משאירה לעצמי את הדלת פתוחה...העיקר שהצלחתי כרגע.זו הייתה מטרתי בינתיים..הם כל הזמן ביקשו להתחבר דרך מייל אמיתי או פייסבוק או גוגל ולא יכולתי לעשות זאת. רק עכשיו פתאום זה השתנה אז תודה! תודה אודי, תודה חברות יקרות שדאגתן לי בפורום הסמוך. תודה שתמיד הייתן כאן איתי. לך אודי, תודה מיוחדת על המקום הזה, על שמירתו ושלא נטשת כשהיה פה בלאגן ועזרת לנו לשמור על יחודיותו של המקום. תודה על שמונה שנים של הכלה, הקשבה ואכפתיות, על תשובות פוקחות עיניים ושלא התייאשת ממני אף פעם. אני עייפתי ולכן עוזבת כרגע. מקווה שאמצא דרך וכיוון להרגיש בטוחה יותר. יש לי מטפלת אלופה, יש לי תמיכה, חשוב שתדעו! הצלחתי לשנות הרבה בחיי...תודה לכלם, אהבתי ואוהבת אתכם ואת המקום, שוב תודה אודי יקר, להתראות..אי שם. אולי בעתיד.

ביי מיכלי....נעמת לי מאוד....שמחתי להכיר אותך...אוהבת.....ודרך צלחה יפה שלי....בהמון אהבה חטולית

מיכל, כתבתי לך רבות, ואת מוזמנת לראות מה רשמתי בעץ של מיקה. העתיד יכול להיות ממש עוד שעה, יום. מבחינתי את עדיין כאן. סוריקטה

בפורום אחר קיבלנו תשובה מצוות טוקטורס.....שבגלל השינויים שנעשים ישנן תקלות....והם פועלים כדי לתקן אותם.....הם מקבלים את כל ההודעות שנשלחו...ומתיחסים אליהם....מבקשים שנתאזר בסבלנות....וגם שהם לא חסמו כניסה של אף אחד לאף פורום.....כמובן שעניתי להם שם.....ושמחתי מאוד על ההודעה שלהם......עכשיו רק מקווה שגם מיכל תוכל להכנס חזרה...והשמחה שלי תהיה שלמה...אז כמו שכתבתי כשכעסתי....עכשיו אני שוב כותבת ומודה לצוות דוקטורס על שהם ענו ועל שהם מתיחסים.......בהמון אהבה....חטולית....😍🤩😻😻

אולי מעט נבוכה ומתביישת מחלקיי שנגלו כך. נשארת אתכם, ביודעי, שמישהו מטפל בנו. סוריקטה.

הי כולם,           § בשבוע שעבר, ובפרט היום, שיניתי סדר קדימויות. על פי רוב אני מעניקה המון לסובב ביחס לעצמי. היום אמרתי - עכשיו אני. קצת. ואפילו הכנתי לעצמי מנת אוכל ושתייה יחסית בריאים. נדיר למדי. מעייף משהו. אולי לטובה.          § סוריקטה

סוריקטה מתוקה......כל הכבוד לך...,!!! סוף סוף משהו טוב וחשוב עבורך.....אני ממש שמחה לשמוע.....זה מאוד משמעותי.....אהבתי מאוד....עכשיו אם היה פה לייקים....הייתי שמה לך כמה ברצף כי מגיע לך.....בהמון אהבה חטולית

סוריקטה כל הכבוד לך .....אוהבת אותך המונים שימשיך ככה❤💙

היי לכולם, שותפה לרגשות המעורבים... השינוי בהחלט לא נעים ואפילו צורם. הפורום בנוי בצורה כל כך מבלבלת עכשיו, שזה מקשה ולא כל כך מזמין להיכנס אליו. מקווה שכולכם חשים טוב... ושהדברים בפורום ישתנו לטובה...

כולנו מקווים שהכל יהיה רק לטובה....מקווים שאפשר לסמוך עליהם....בטוח יקח זמן להתרגל לכל השינויים החדשים....נקווה רק לטוב יפה שלי...הכל יהיה בסדר.....בהמון אהבה חטולית

אז, כן צורם, אבל מאמינה שתתרגלי כמו כולם.....אני נפרדת..בהצלחה יקרה.

אודי :((((((((((((((((((((((((((((((((((((((( אודי ?????? אתה שומע ??????? רציתי בבוקר להכנס ולא הצלחתי ...כל הזמן הייתי חסומה... עכשיו ניסיתי שוב והדלת כן נפתחה... אני ממש בוכה ....................................... חוסר אונים וזעם ובלבול באופן שאי אפשר לתאר............................ כל כולה ,רציתי להכנס הביתה.. זה הכל.. לא עשיתי שום רע.. רק להכנס הביתה.. אתה מנסה להכנס הביתה והדלת נעולה ..לא מאפשרים לך להכנס הביתה... בדיוק כמו פעם כשהייתי ילדה קטנה.... כשאמא שלי הענישה אותי וזרקה אותי מהבית ונעלה את הדלת.......ישבתי על המדרגות בחושך וזהו............................................ לא זוכרת מה/אם עשיתי משהו.................... ישבתי בחושך במדרגות וזהו................. ...................................................... ומיכל עדיין יושבת לבד בחושך על המדרגות ולא יכולה להכנס הביתה בגלל דוקטורס הפסיכיים האלו....................................... ...................................................... ...................................................... שלחתי לאתר דוקטורס בפורום :"אתם ואנחנו" כבר 3 הודעות מאז שינוי הפורמט... אני מזמינה/מבקשת !!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולכן/ם תכנסו גם אתם לפורום הזה של אתם ואנחנו -של צוות דוקטורס ,בואו ונציף אותם בהודעות של אי שביעות רצוננו מהשינוי הנוראי שהם עשו.................. לדעתי, הם לא יוכלו להתעלם מהרבה הודעות של כולנו שוב ושוב.... ואודי..... בבקשה ממך ..... תעשה משהו :(((((((((((((((((((((((((((((((( מחריבים לנו את הבית עד היסוד........ אל תאפשר להם :(((((((((((((((((((((((((((( יש לך חגורה שחורה בג'ודו-קראטה.. :(((((((((((((((((((((((((((( אני מצרפת 2 הודעות אחרונות ששלחתי להם : הודעה אחרונה:" ............ אוכזבת מכם עמוקות... 01/07/2018 | מאת: חופית שלום לכם.. שלחתי לכם מאז שינוי הפורמט 2 הודעות. להודעה הראשונה קיבלתי הודעה של "העתק הדבק"- ללא התייחסות ספציפית לדברי,אלא יותר תוכן שיווקי ופרסום עצמי שלכם... הודעתי השנייה עדיין מחכה למענה מכם... רציתי הבוקר לשלוח הודעה לפורום פסיכולוגיה קלינית -פורום אותו מנהל ד"ר אודי בונשטיין ביד רמה כבר למעלה מ 10 שנים ,פורום שאני משתתפת קבועה בו קרוב ל 10 שנים. ניסיתי שוב ושוב להכנס לפורום אך אינני מצליחה...אני מקבלת שוב ושוב הודעה שהסיסמא לא נכונה... אני משתמשת בסיסמא זו כבר קרוב ל 20 שנה כך שאני זוכרת את הסיסמא... לא מבינה מה קורה פה... האמת.. מתחשק לי לבקש מד"ר בונשטיין ומכל החברים המשתתפים בפורום הנ"ל שנעזוב מיידית (בטריקת דלת) את האתר שלכם-אתר זאפ. מאוכזבת עד עמקי נשמתי מאופן התנהלותכם.... חופית. ...................................... ..................................... ועכשיו אני מעתיקה הודעה אחת לפני כן :" ................................................ צוות דוקטורס שלום וברכה, 29/06/2018 | מאת: חופית שלום וברכה לכם, ב 25/6/18 כתבתי הודעה מעומק ליבי.. שיתפתי אתכם בחוויה שלי את השינוי בפורמט .כמו כן בשינויים שמבחינתי כנראה לא מאפשרים לי להשאר ולהשתתף בפורום פסיכולוגיה קלינית שאני משתתפת בו כבר קרוב לעשור אותו מנהל ד"ר אודי בונשטיין באופן מרגש..כל כך מקצועי,מסור,מחוייב ,רגיש.. באמת, אתם ואנחנו קיבלנו מתנה ענקית בדמותו של ד"ר בונשטיין שמתנדב כבר כ"כ הרבה שנים.. את התגובה שקיבלתי מכם להודעתי מה 25/6 לא הצלחתי להבין... לא היתה התייחסות לתוכן הודעתי,השתמשתם בהעתק הדבק ולצערי הרגשתי שלא מספיק על השינוי הנורא שעשיתם בפורמט החדש ,אתם עוד משתמשים בציניות בתגובתכם זו .. אני מעתיקה שוב את הודעתי הנ"ל ומבקשת התייחסות עניינית לכל סעיף וסעיף.. תודה , חופית. שלום לכם, אני משתתפת בפורום פסיכולוגיה קלינית קרוב לעשור ונתרמת רבות.. השינויים האחרונים מאוד מאוד לא מוצלחים לדעתי (בלשון המעטה) 1. השעות בהן ההודעות והתגובות נכתבות לא מופיעות (להוציא את השעה שמנהל הפורום מגיב) בפורמט הישן,בכל הודעה ותגובה הופיעה השעה המדויקת בה היא נכתבה. זה חסר בפורמט זה.. 2. הפסקאות והרווחים בין השורות שנכתבות במקור הולכות לאיבוד בהודעה שמופיעה.. לפסקאות ולרווחים יש משמעות רבה מאוד. לפעמים הפסקה והרווח בין השורות הן שנותנות את הצליל,הגוון והמשמעות של כל ההודעה. בפורמט הישן ההודעה הגיעה בדיוק כפי שכתבתי על הפסקאות והרווחים בין השורות. בפורמט החדש זה לא מתאפשר. 3. לא ניתן להוסיף קישור . בפורמט הישן העתקנו בכייף קישורים שונים המפנים למקומות שונים כגון יוטיוב. בפורמט החדש זה לא מתאפשר. 4. הצבעים החיוורים וגווני הירוק גורמים לכאב עיניים. הצבעים והגוונים בפורמט הישן היו נעימים לעיניים. 5. משהו בגודל שהשתנה יוצר תחושה לא נעימה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה, אנא ,החזירו את הפורמט הישן והטוב שנתן תחושה נעימה ואף היה הרבה יותר ברור ומתאים לראייה ללא כאב עיניים.. תודה , חופית ................................................... ..................................................... ................................................ בבקשה מכולכם................... תעשו משהו לפני שהבית שלנו מתפורר לחלוטין............................................ .................................. .................................ותזכרו שמיכל יושבת לבד בחושך על המדרגות מחוץ לבית ולא יכולה להכנס כי נעלו את הדלת בפניה............ ....................................................... וואווו כמה שאני שונאת אותם.... אין לי אפילו שמות ופנים שלהם.... אפילו לשנוא קשה כך...

הי במבי. להערכתי החסימות הן תגובת מחשב אוטומטית לניסיונות התחברות כושלים רצופים. זו אמורה להיות הגנה על שם המשתמש שלך. החסימה אמורה להשתחרר כעבור זמן (בדרך כלל לא הרבה דקות). סוריקטה

במבי, אהבתי את הקטע עם החגורה השחורה 😂. סוריקטה

שנים אנחנו פה יחד...הרבה תגובות בינינו..נקשרנו, גם אם וירטואלי...נראה אמיתי ממש. הנה אני לא לבד בחושך..גם אני, אגב ,ישבתי מחוץ לדלת בתור ילדה קטנה ובכיתי וצעקתי ואיש לא חשב לפתוח אותה :( יקירתי, אני נפרדת ממך, תודה על הדאגה, המסירות והחברות הזו, לעולם לא אשכח אותך! את יקרה עד מאוד. שמרי על עצמך! היי בטוב, ואולי עוד קיץ נפגש? אוהבת. שלך, מיכל (שם מלא:) )

אולי עוד הקיץ (זה ממש עכשיו) ניפגש. במובן הוירטואלי. כאן. ממש לפני פרידה.          § סיפרת שישבת מחוץ לדלת ובכית ואין פותח, (אפשר גם לשתוק, או להיות הומלס ולשחק בקקי, שזה איום בפני עצמו). וכאן - הנה תיקון. בואי שבי איתנו. תוכלי לשרוד את זה. כאן ועכשיו? או בכל עת שתבחרי, כמובן שאת חופשיה ומשוחררת.           סוריקטה

שלי על החסימה של מיכלי.....אז קבלו בבקשה עוד ניתוק.....של במבי....עך שהעזה לכתוב לדוקטורס.....מה הם רוצים לעשות ???? לסגור לנו את הפורום,?? לא מבינה כבר שום דבר....אודי...למה אתה מעודד כתיבה לדוקטורס .....כדי שהם ינתקו את כולם ?????? אודייייייי תעשה משהו...ממש כבר בוכה.....לא מגיע לאף אחד יחס כזה....

חטוליתוש, כתבתי לבמבי - להערכתי זו הגנה של המערכת מפני פריצה לשם המשתמש. ראי מה רשמתי לה. סוריקטה

אודי כתבת לי במקום לחטוליתוש

הי, רשימה להלן: א. משום מה מבוטלת ההתייחסות למקש ה enter. כמו כן (כמקודם, וזה לא כל כך נורא ואף מקובל) רצף של רווחים מצטמצם לרווח אחד בלבד. ב. אין קבלה של תגובות למייל, בפרט תגובות מנהל להודעה שפתחתי או השתתפתי בעץ. ג. חלק מהבנות נתקלו בקושי להיכנס לכאן וחושבות שנחסמו בכוונה. ד. מדוע לא מתקיימת האפשרות ללחוץ על היפרלינקים? ה. מדוע מתחייבים 20 תווים בכותרת ההודעה? ו. אם טרם התחברנו ופתחנו שאלה ורק אחר כך התחברנו, אנחנו מתבקשים למלא 70 תווים בכותרת, וזה לא באמת עובד. יש לרענן ולהתחיל מחדש. ז. מי רואה אם עשינו לייק? בתודה, סוריקטה.

היינו שמחים לראות לאן שורשרה תגובת משתתף, וגם לראות את השעה בה נשלחה. תודה. סוריקטה

שגם השעות בהן ההודעות והתגובות של המשתתפים חסר לי ליצירת רצף מחשבתי. השעה היחידה שמופיעה ,זו השעה בה אתה עונה לנו..

הי שוב,           § אולי כדאי, שגם למנהל תהא האפשרות לכותרת להודעה. קשה להבחין שנכתבה תגובת מנהל בכלל. לפחות לי.          § סוריקטה

קצת קשה לי לכתוב כרגע בגלל סיטואציה שאני נמצאת בה אבל מעבר למה שהבנות כתבו אני מאוד מבקשת שהתיבות שדולחות למידע כמו חרדה ודכאון וכאלה לא יופיעו כאן כשאני כותבת אני יודעת שאני בחרדה אני לא צריכה את זה מאיר כל כך

ניסיתי להכנס שוב..הפעם הוא כבר מזהה אותי...אני נפרדת היום ממך ומכלם, תודה שעזרת לנו בפורום עם כל הבלאגן. ובמשך שנים שליווית אותי...לא בורחת, נפרדת....אוהבת אותך ואת המקום הזה... אולי אחזור בעתיד. עצוב לי להפרד אבל מרגישה שחייבת הפעם.

אודי תודה רבה רבה ולעניין מעבר למה שהבנות כתבו כאן בבקשה להוריד את תיבות המידע בסוף ההודעות מבינה שהכוונה טובה ומכוונת לחומר עזר אבל כשאני כותבת הודעה לא בא לי לראות בסוף חרדה דכאון ועוד .... תאמינו לי שאני מודעת לזה שאני עם חרדה ....לא צריכה את זה מודגש

אודי, קשה לי מאוד מאוד עם השינוי בפורמט של האתר. אני לא מוצאת את עצמי כאן ואנשים שהיו כאן נעלמים. הכל חיוור ולא מורגש ואין תחושה של יציבות.

כולי תקווה שאנחנו בדרך הטובה ונסתדר. נראה שיש ניסיון טוב. סוריקטה 13:21

הי מיקה, לא זוכרת אם כתבתי לך כבר. על כל פנים, לי יש הרגשה שייתייצב. זה דווקא ירוק רגוע. ירוק טבע נחשב לאחד הצבעים שמרגיעים את הנפש. יש אפשרות להפוך את הרקע לשחור והכיתוב ללבן. ראי עיגול חצוי בפינה העליונה של המסך. לי היא פחות נוחה. אבל אולי לך תתאים יותר. סוריקטה

גם לי..אני נפרדת למרות שפתאום הצלחתי להכנס והוא מזהה אותי...היי שלום מיקה יקרה.

היי אודי כתבתי הודעה מקודם והיא נשלחה לפני שכתבתי מה שרציתי.... בשבוע שעבר כתבתי וזה נמחק ולא עלה. הבלגן כאן לא קל לי בכלל. קשה לי להתחיל את השבוע לקום להתקלח. קשה לי ללכת לעבודה ולעמוד בלחצים קשה לי עם עצמי רוצה לשכב במיטה ולשים את השמיכה על הראש הילה

הילה, שביזות יום א' אזכיר. קשה מאד ועל פי רוב עוברים את המשוכה הזאת. שלך, סוריקטה

עצוב..מאמינה שעוד תצליחי לחזור לתפקוד טוב. תודה שליווית אותי ומקווה שתהיי בטוב. היי שלום יקירתי. בהצלחה.

הי אודי והי כולם, בוקר אור שבוע טוב.     § אנ'לא בטוב, אבל הבטחתי למטפל לא לרשום (לא לו, ולא לכאן) הודעות שברון לב. הוא טוען שזה רק מעצים את תחושת הבדידות שלי.         § איכשהו חדש לי - חופש לנו בטיפול כמעט עד ספטמבר.      § אתמול חוללתי איזה שינוי בבית, מבחינת סדר וניקיון, והחתולים, כל כך לא זיהו, שאו ברחו מתחת למיטה או קפצו מהחלון החוצה (אני גרה נמוך, כולם חזרו בריאים ושלמים). בכל אופן, מזכיר לי קצת את המתרחש פה.         § שלכם, סוריקטה

וואו..המון המון זמן......כנראה שהוא יודע מה שהוא עושה. בהצלחה בהמשך, היי שלום יקירתי, לא אשכח את חכמתך ותשובותייך המדהימות אליי. אוהבת. מיכל

מה קרה יפתי שאת לא בטוב....? מקווה מאוד שלא ענין בריאותי.....ועד ספטמבר.....המון זמן...אולי בגלל זה.....אייך אוכל להיות לך לעזר? אם בכלל ? יכולה אולי לפרט....שולחת חיבוק גדול עד אלייך יפה שלי 🐹🐹☺ וחיוך יפה למענך.....בהמון אהבה חטולית

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על תהליך תודה על אנשים טובים סביבי תודה שאני עושה דברים חדשים ולא מוותרת תודה שעם הקושי יש גם הנאה תודה שאני לומדת להנות ולהיות תודה על קבלה עצמית תודה על מי שאני על כולי תודה

תודה שאני שלמה

איזה תכתבו לדוקטורס.....איפה ....כדי שינתקו אותכם כמו שניתקו את מיכלי.....? לא הבנתי בשביל מי או בשביל מה לכתוב אם מנתקים אותך..... אז בבקשה לא לעודד כתיבה לדוקטןרס....כי המחיר יעלה לכם בניתוק.....ויש מצב שגם זה לא יעלה....אולי גם אותי ינתקו בגלל מה שאני כותבת......אז חברים.ת כולם יקרים....מיכלי נותקה מכאן ולא יכולה לנכנס ורק שם בהנהלה יודעים....מיכלי ביקשה להפרד מכולם רק בגלל דוקטורס..... הבנתם....ולפני שזה נודע לי....רציתי בכלל להכנס שמחה ולספר שהיום יש לי יום הולדת....ועכשיו למי בכלל יש חשק לחגוג......כל כך עצוב לי בלב💔......ממש בא לי לבכות.....😭......מיכלי......חטולית....על הפנים.....

חטולית, המון מזל טוב מעורב בהמון בלבול. מה קרה למיכל? מי ניתק אותה? איך את יודעת? אני למשל יכולה להתחבר רק מהסלולר. לא מצליחה מהמחשב. הרגשת תלישות....

חטוליתוש, הרשי לי להאמין שאף אחד לא ניתק בכוונת מכוון, ובתקלה טכנית עסקינן. אעלה גם את הרעיון שניסיונות צפופים חוזרים מייצרים חסימה אוטומטית, שניפתרת בחלוף זמן (דקות). אני חזרתי ופניתי אליהם בכל אופן. כעסתי, ועכשיו, ואף אם לרגע, מעט סלחני אצלי בפנים. ויומולדת שמח מתוקה. שלל נשיקות. סוריקטה

היי חתולית היקרה המון מזל טוב... מאמינה ומקווה שלא ניתקו במכוון את מיכל... מאחלת לך את הכי טוב... המון נחת ואושר... מקווה שאת נהנית ביום הולדתך. בהמון אהבה.... שירי

היי מיקה מתוקה...הראש שלי בכלל לא היה במקום.....עד עכשיו למעשה...כאב לי נורא מה שקרה כאן....תודה לך יפתי...כבר הספקתי לשכוח....מקווה שמעכשיו הדברים יתחילו להרגע....ועל מיכל...נודע לי מפורום אחר..... בהמון אהבה.....חטולית

היי סוריקטה.....התברר בדיעבד שצדקת.....לא יכולתי לנחש.....כל שענין אותי היה....המון תודה על הברכה ועל שלל הנשיקות.....שימחת אותי יפה שלי.....מודה לך מקרב לב...😻❤.....בהמון אהבה....חטולית

תודה יפתי, הכל הסתדר, מהמחשב בסוף, בנייד אי אפשר כרגע...נפרדת גם ממך. היי שלום ובטוב, אל תקחי כל כך קשה בשביל אחרים..תודה שדאגת. הנה הסתדר. היי שלום. נפגש אולי בעתיד..

שמחה שבבוף הסתדר לך......ואין באמת מה לעשות....כשמישהו חשוב לי .....אני משתדלת עבורו....כזו אני....דרך צלחה מתוקה....בהמון אהבה חטולית

תודה לך מתוקה.....איזה כייף לקבל ברכות עכשיו אחרי שהכל נגמר....לא ...ידעתי מה קרה...וכולם.ן כאן חשובים לי .....ויום ההולדת כבר עבר....היה בסדר ...גם זה כבר נגמר......הגיע הזמן להמשיך הלאה....יפה שלי....בהמון אהבה חטולית

אז למה חסמו את מיכל.... חטולית....

לעזור לנו. סוריקטה האופטימית.

רוצה להתקפל כאן קטן קטן מרגישה קטנה בעולם הגדול .... אודי ,אולי תשאיר כאן פתוח אולי אם תסגור לחופש של סופ"ש בכלל לא נוכל להכנס ....

היי יש אפשרות לכתוב פנייה בצור קשר. שלחתי עכשיו. הילה

הי הילה,       § אני כתבתי במכתבים למערכת דוקטורס, היות שאיני יודעת למי מגיע המייל ב'צור קשר', אבל גם במקרה שבחרתי, אין לי בדיוק מושג עם מי אני מדברת, לא שם ולא תפקיד.        § ל'צור קשר' מגיעים דרך 'תנאים ופרטים' בתפריט למעלה.         § כולי תקוןוה שיהיה עם מי לדבר.      § סוריקטה

אין מילים אין

בוקר טוב מתוקה..... למה אין מילים...? קרה משהו לא טוב בעבודה...? עשי מאמץ וכתבי.....איפה שיותר קל לך...... בהמון אהבה חטולית

הילה, חייבים מילים כדי להבין את האילמות. אצלי, לרוב, הזעם משתק מילים. בעיקר על הצטמצמות מרחב אישי. ומה אצלך? סוריקטה

מזל שאני מסודרת ונקייה, שיש לי הגנות למכשירים וגיבויים. זה מוכיח את עצמו בעתות דחק קיצוניות כמו השבוע. --------------סוריקטה, שכרגע מרגישה שהיא לא יודעת איפה היא ומי היא (טכנית אני יודעת להגיד, אבל מקווה שמובן). עדיין יש מילים וגם זה על הגבול.

מתוקה.....אם כבר נכנסת....חבל שלא הוספת גם את שאר..המילים שנשארו.... מבינה שקשה לך....בנתיים שולחת לך חיבוק 🤗גדול ....ואת יכולה כמובן אם מתאים לך ....לשפוך כל מה שבא לך...בכל מקום שנראה לך מתאים......... בהמון אהבה.... חטולית

הי אודי יקר, אין לי מושג למה אתה טוב אליי... תודה, איש. שלך, סוריקטה

נכנסתי לפה במקרה..אני נכנסת לכאן מידי פעם,(סוג של עוברת אורח...) חשבתי שהמחשב שלי השתגע ויצר לעצמו פורמט משלו, עד שקראתי את מה שכתבתן. מצטרפת למחאתכן הצודקת. השינוי הזה באמת רע. שלכן דנה

27/06/2018      07:13              |   הי אודי, אתה / אתם יודעים איזו פנטזיה שי לי? שנפרוש כולנו (כולל אתה) מדוקטורס ונקים לנו פינה משלנו. מהפכים גרנדיוזיים מידי, להרגשתי. לא יודעת מה זה אומר. ניחא. ואני בכלל במחשבות היעלמות גם ככה.              | סוריקטה

נשמע שהפנטזיה שלך היא להעלם.....ואני שואלת אותך למה ?? נראה שמשהו רעעע עובר עליך...הייתי רוצה להיות לידך...להחזיק לך את היד ולנחם אותך רק כדי שלא תרצי להעלם.....מחשבה מאוד עצובה...לפחות מבחינתי.... בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, להיעלם, כי החלקים המפלצתיים תפסו נפח. נקווה שירגיעו. שלך, 💕 סוריקטה

אתם יודעים שאני מזהה מי כותב כאן מחלקייי לפי צורת הכתיבה . צורת השורות הרווחים ...... עם הזמן גם ראיתי את זה אצל אחרות כאן ועכשיו ......הכל גוש אחד בילתי קריא . אבל אני שמחה שאתם כאן .... אוהבת שיהיה יום נפלא

27/06/2018                          17:35                                  | הי אביב,                                            | הבלאגן כאן והעניין שאיני מזהה אותי כרגע, כנראה, ממש הולכים ביחד...                  | עצוב קיצונית, מרגיז קיצונית,                  |  סוריקטה

גם אותך אביב יפה שלי...ורוצה גם לומר לך שגם אני שמתי לב...ולמעשה...הרגשתי גם קצת שינוי לטובה בסגנונות הכתיבה.... בהמון אהבה חטולית

תודה שקמתי תודה שישנתי תודה על עשייה שאני עושה תודה שאני מאיזה תודה שאני יכולה לדבר על דברים שפעם לא דיברתי תודה על המקום הזה תודה

כתבתי אתמול.....משום מה לא עלה לאוויר....

תודה אביב על היד המושטת שלך. ----------תודה אודי שנתת גם לי מקום בשבוע הקשה הזה. --------- תודה לי שגם לקחתי יוזמה. --------- תודה שהצלחתי להראות היום שאני חכמה ומוכשרת במוזיקה ובקיאה בעוד כמה תחומים. ---------- תודה למשקפיים, שאלמלא הם, לא הייתי מצליחה לקרוא פה כלום. ------------ סוריקטה

בהמלצתך, אודי.              |מצטערת על כל רגע ולא נושאת את התגובה. כתבתי שהלב שלי מתנפץ לרסיסים, וזה לא בגלל השדרוג, זה היה עוד קודם. אבל אני מרגישה שהשינוי שהצטרף לזה, והתגובה לפנייתי, חיסלו אותי לגמרי. עוד פסיכית אחת.                   |    סוריקטה              

מצטטת את שכתבתי בפנייתי למערכת, שתבינו במה מדובר ****** בוקר אור, אשמח לתשומת לב, אם זה בסדר, 26/06/2018 | מאת: סוריקטה. -------- בוקר אור ושלום רב, -------- | הבחנתי שכבר נכתבו כאן מספר הודעות בהקשר לשינוי הפורמט. -------- | מן הסתם, שינוי מייצר תגובות, וגם ידוע לי שהאתר עדיין בהרצה וכולי תקווה לשיפורים. מקווה שאנחנו לא 'קופצים' מהר מידי. -------- | גם אני משתתפת קבועה בפורום פסיכולוגיה קלינית. פורום ייחודי, שמאפשר התדיינות ושיח בין המשתתפים, ואינו שאלה ותגובת מנהל גרידא. תודות רבות לכם על התפעול והאחזקה השוטפת, ותודות לד"ר אודי בונשטיין על קיומו. אפשרות נהדרת לנו. פעמים רבות מסייעת לאנשים כמונו, שנעזרים בתמיכה המוצעת. ---------- | אשמח להמשיך ולהשתמש בפורום - יש הרבה טוב ברענון, על אף שמצריך הסתגלות. ואני אף רואה שיש התאמה בין גרסאות המחשב והסמרטפונים. -------- |כמו-כן, ניתן לראות את ההודעה אליה מגיבים (בסמרטפון), מה שחסר היה קודם, זה נחמד. ---------- | כפי שנכתב קודם - יהיה נחמד אם יוחזרו הרווחים בין הפסקאות. האם ישנה אפשרות לתכנת כך שיהיה ברור לאיזו הודעה שורשרה תגובה, ובאיזו שעה היא נכתבה? האם ישנה סיבה לכך שהיפרלינקים מופיעים כסטרינג בלבד? ---------- |מניחה שגם כך אתם עמוסים, ומאד לא פשוט לחולל שינויים כאלה. אולי אנחנו קבוצה קטנטנה במרחב הגדול, אך האם ניתן ליצור התאמה נוחה יותר גם עבורנו? | תודה, אמתין בסבלנות, |סוריקטה ******* וזו תגובתם (עשו לי העתק הדבק וכך להודעות נוספות שפנו ברוח שונה משלי. מצטערת על היעדר הפסקאות) |||||| ****** אתר זאפ דוקטורס חוגג בימים אלו 20 שנות קיום. האתר משמש בפורטל הבריאות הגדול והמוביל בישראל מאז ועד היום. ---------- האתר הקודם היה אתר שהפונקציונליות, הנראות ועוד חלקים בו - לא התאימו לשנת 2018. ---------- את תהליך בניית והקמת האתר החדש ליווה צוות מובחר של עורכי תוכן, מתכנתים, אנשי SEO ומעצבים, ולצדם צוות רפואי חיצוני ומקצועי, המורכב מרופאים מנוסים ורופאים מתמחים – וכך, בעבודה משותפת ומאומצת, שעות רבות של מחשבה ושיתוף פעולה מבורך, הצלחנו להגשים את החזון שלנו וליצור את zap doctors החדש - אתר בריאות חדשני, שהוא בשורה של ממש בכל הקשור לצריכת מידע רפואי בישראל. --------- לא רק עיצוב רענן ונקי, צבעים ואייקונים חדשים תמצאו פה, אלא גם שפה פשוטה וברורה, טכנולוגיה מתקדמת, רספונסיביות ותכנים המותאמים אישית לכל גולש. והכי חשוב – אתר שמרכז תחת קורת גג אחת מענה לכל שאלה/בעיה/צורך בתחום הרפואה והבריאות (One Stop Shop). ---------- ב-zap doctors החדש תמצאו למעלה מ-2 מיליון שאלות ותשובות ב-725 פורומים רפואיים שונים, המנוהלים על ידי אנשי המקצוע הטובים ביותר. והמענה שאנו נותנים היום באתר החדש נותן מענה לכלל הגולשים בכל הפורומים השונים. ---------- ברור לנו שלא קל תמיד להתרגל לשינויים ושיש לנו עוד לא מעט דברים לשפר ולייעל באתר החדש שאכן נמצא בתקופת הרצה. ---------- וזאת הזדמנות טובה להגיד לך תודה על הפניה אלינו וההערות שכתבת. ----------- ננסה לתת פתרון ככל שנמצא אותו נכון לכלל המשתמשים תחת לוח הזמנים הלחוץ שנובע מהעלאה של אתר גדול ומקיף כמו שלנו. ----------- נשמח שתמשיכו לעשות שימוש באתר שלנו ונשמח לעזור לכם ככל הניתן, נבקש קצת אורך רוח... --------- תודה, ------------ הנהלת האתר *********** הכי שיגע אותי המשפט שמצאו שאין התאמה לשנת 2018. וקצת שמישהו פה עף על עצמו. אפילו במכונת כתיבה שנולדה עוד לפניי היה Caridge Return... לא יודעת כבר מה לומר. --------- | סוריקטה

בשבילה גיבורים עפים, אה? עפו על עצמם אלה. סוריקטה תודה שכתבת. הילה

טוב שכתבת וראיתי שם הכי הרגיז זה העתק הדבק תשמרי עלייך יקרה שאת . אנחנו נעבור את זה ביחד . והלב שהתרסק, צריך חיבוק והכלה תני לו מקום. גם אם התאכזב בפעם הקודמת. יקרה עכשו זה לגמרי נסתר אוהבת אותך מאוד ,שולחת חיבוק.

עוד משהו. מניחה שרובנו כאן חכמות ומוכשרות ואילמלא היסטוריה טראגית היינו יכולות גם אנחנו להיות רופאות או מתכנתות ועוד. ודווקא הקבוצה הקטנה שלנו במרחב של מיליוני ההודעות היא קבוצה רגישה וגם יש לה ידע ביחסי אנוש וחשוב להקשיב לה. סוריקטה

הי אודי, הטיפול שלי עם המטפלת הגיע לסיומו. ואני החלטתי לא לחזור אליה יותר. בעקרון הייתה בינינו התכתבות שאני כתבתי לה שהיא חשובה לי מאוד ואז היא כתבה שהיא מרגישה זאת. ואז ביקשתי ממנה שבפגישה הקרובה תסביר על סמך מה היא מרגישה כך. והיא רשמה שתשמח לשתף. בפגישה היא לא העלתה את הנושא. ובאופן כללי היא מטפלת שקטה שכמעט ולא מדברת. אודי, אני לא יכולה ככה יותר. קשה לי עם מטפלות אדישות. אני מרגישה לא אהובה ולא מחוברת. סימסתי לה אחרי הפגישה , שהיה ראוי שתעלה את הנושא. היא כתבה שצר לה שנפגעתי ושמבחינתה הדלת פתוחה. אתה יודע, רציתי ממנה מילים יותר רגשיות. ושוב כתבתי לה בהודעה שאני לא מעוניינת לבוא יותר , והפעם היא כתבה : חבל, כמובן שהדלת פתוחה. איזה גיוון בניסוח, איזו כתיבה מקורית. למה היא כותבת לי בסיסמאות ולא מהלב ? אודי, נמאס לי מהדלת שלה. מה היא רוצה מהדלת? הדלת לא קשורה. למה שלא תכתוב : מיקה, יש לנו קשר טוב . בואי ונדבר, אני מחכה לך כרגיל. ואז מיד הייתי רצה. תכלס, שתדע, גם יש לה דלת מכוערת. הלוואי שתחרוק לה הדלת ושהיא תאבד את המפתח. הלוואי שתישבר לה הדלת. אני לא רוצה דלתות. אודי, אני לא אוהבת את הניסוח שלה. הוא מובנה וחסר כל רגש. לא רוצה מטפלת כזאת.

הי מיקה, --------------- כותבת לך מבלי לדעת מי אני, אך החתימה סוריקטה נשארת. ---------------- ראי, יש מצב שהיא, המטפלת, השאירה בידך את היוזמה, ואת שמת לעצמך מקלות בגלגלים (אולי בגלל כעס) בכך שלא לקחת אותה, את היוזמה. ------------- את חווה את המטפלת שתקנית ואדישה, ייתכן שהיא נותנת לך מקום ומקשיבה, ואת משחזרת איזו דמות מעברך ומשליכה עליה. ---------- דלת מייצגת גבול, בעיניי, גם בין פנים וחוץ. בין אני לזולת. ואת יודעת, יכול להיות שגם אילו הייתה משתמשת בניסוח שבחרת (ואני ממליצה כן לחזור ולתאר לה אותו), שהוא את ולא היא, עדיין היית מוצאת בו פגם. ---------- את עדיין יכולה לרוץ אליה. ו ----- נאה דורש נאד מקיים.--------- גם אני, עכשיו, ממש ברגעים אלו חווה את המטפל שלי אדיש ושונא. לא קרה כלום. כלום. כן כתבתי לו שהלב שלי נשבר כמה פעמים ושם זה הסתיים. ובכל זאת, נראה לי הכל התרחש בראש שלי ביני לבין עצמי והוא בכלל לא עבר שם במציאות. וכמוך, גם לי ממש אבל ממש לא בא להגיע לפגישה (ואלה בדרך כלל פגישות חשובות במיוחד). אבל אני אגיע. ---------- אז אנא, היי חכמה, בלי אקטינג אאוט, נסי להגיע ולומר, וואלה, יש לנו קשר טוב. ----------ואז אולי תגלי שהמטפלת היא לא 'כזאת'. אולי רק להפעם, ואולי יהיה צריך לחזור ולבנות אותה מחדש אצלך. -------------- הבנייה מחדש עובדת טוב יותר בתדירויות גבוהות. ואת הלכת בכיוון ההפוך... ------ ובכל מקרה, הפסקה כתוצאה של התכתבות בלבד, היא כנראה סוג של בריחה ואין זה נכון.......... תחשבי על זה? -------- סמטוכה יוצא כאן בלי הפסקאות. חידושי 2018. ------------ סוריקטה הליצנית

היי מיקה..יפתי מצטערת לשמוע שהיחסים בינך למטפלת שלך הסתיימו ב,,"טריקת דלת "...מה לעשות שהציפיות שלנו לא תמיד תואמות את אלו שאנחנו מצפים מהם....להגיב ....עצוב לשמוע שככה הסתיימו .....אם קשה לך מאוד.... בלי הטיפול....קחי יוזמה וצרי איתה שוב קשר שוב .....חבל להפסיק טיפול אם את זקוקה לה רק בגלל....דלת..... תוכלי לומר לה בדיוק מה את מרגישה...או מצפה ממנה....אולי בכלל אין לה מושג אייך את מרגישה ....ומה את מצפה ממנה..... לדעתי הצנועה.....לא כדאי לסגור טיפול בצורה כזו.....תחשבי על זה.... בהמון אהבה חטולית

צוות דוקטורט שלום. כאן אני המכונה הילה36 שם בדוי. אני מבקשת עבורי ואולי עוד אנשים ירצו להצטרף אליי כתובת מייל או כל דרך אפשרית ליצירת קשר איתכם, בכל מה שקשור לצד הטכני מינהלי של האתר. בברכה, הילה36 שם בדוי.

גם אני מצטרפת... חטוליתוש

בוקר טוב גם אני מצטרפת לקריאה של הילה..... כתבתי כאן גם אתמול וזה לא מופיע..... מענין מאוד למהההה ....?? חטולית

קריזה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הם ממש ממש לא נורמליים מה שהם עשו לנו בבית ... זה ממש פסיכי... וואוו...................... ממש בא לי שנתאגד באמת ונפגין להם במקום .. איפה הם יושבים ? איפה המרכז? מאיפה הגיע הטירוף הזה ?? אודי , אתה יכול לעשות משהו ? לפנות ללב שלהם ולומר להם שיחזירו לנו את הבית בדיוק כפי שהיה ....??? שיחשבו מה הם היו מרגישים אם אני הייתי מגיעה לבית שלהם בהחבא,פותחת את הבית והופכת אותו באופן כזה שהם לא יכירו אותו שוב... למה ???????? וואוו........ זה באמת קריזה !!!!!!!!!!!!!!!! מי זה שמחליט שם בעניינים כאלו ? אולי נתקשר ? נדבר ? אודי... תעשה משהו... אתה לא יכול לשבת על הגדר ולראות שמחריבים לך את הבית... וואוו כמה שאני שונאת את דוקטורס.... כן... הם לא חייבים לי כלום.. אבל כבר למעלה מתשע שנים שאני בבבית הזה והם לא יכולים כך מהרגע להרגע בלי להודיע ,בלי לשאול,בלי להתייעץ,לבקש.. ככה מהרגע להרגע להפוך את הבית באופן כזה שאתה לא יודע כבר כלום..... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

ראשית, מה שלומך? משפחה של מטופל היו מאוד שבעי רצון מהעבודה שלי היום. המדריך שלי אמר שקשה לנתב את המשפחה הזאת לעשייה חיובית. היום זה קרה. מעבר לזה- אני עומדת על כך שאעשה עבודה מקצועית. אני לא מוכנה לפתור דברים במהירות כדי שכולם יהיו מרוצים. זה יוצר חילוקי דעות בצוות. בסופו של דבר הדברים נפתרו לטובת הצדדים. משהו בעבודה שלי מתחיל להנביט פירות. מנסה להביא כנות, חמלה ואמפתיה לעבודה. הם לא רגילים לזה.... אודי, מה דעתך על כנות ביחס לאנשים? למה אנשים מעדיפים לסכסך, לדבר מאחורי הגב מאשר פשוט לבוא ולהגיד את הדברים? הילה

הילה מותק שאת אין כמו כנות ואת מביאנ איתך רעננות שאחרים לא מביאים ואלי גם לא מכירים..... ישר כוח מתוקה !!! אין עלייך חטולית

מטורף מה שקורה פה.. עוד לא התרגלת לכל מה שהתרחש פה ופתאום בבת אחת ללא הכנה,ללא הודעה מוקדמת באים והופכים לך את כל הבית ללא רשות הכל מטורף אתה אפילו לא יודע מאיפה להתחיל להסתכל הכל הפוך עולם מטורףףףףףףףףףףף קריזההההההה

איתך לחלוטין ....!!!! רק שלא נראה לי שהם ישאלו מישהו בענין... הרי כתוב למעלה....בהרצה ! מעצבן..... איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

במבי טוב שאת כאן שמחה לראות אותך... נכון זה די מטורף השינויים האלה... ועוד עושים לי שתף- ממש אשתף את חברי הפייסבוק שלי בחיים פה... פחחחח עפו רחוק... הילה

05:08            |הילה,           |הצחקת אותי עם הלייקים. בטעות נעשה לייק וישר ידעו מהפייסבוק מי אנחנו במציאות.          |זה לא מצחיק, למען האמת.          |סוריקטה

בא לי לברוח מכאן הפורמט החדש שלהם לא מזמין והם ...קוראים את ההודעות ומוסיפים עליהם קישורים והערות כמו כאב כרוני תחושת כעס ועוד .. דוקטורס הגזמתם עם האח הגדול .... נו עכשיו אני כועסת ....תוסיפו ריבוע של כעס .ואכזבה ותסכול וחוסר אונים כי אין לי ברירה אחרת ...

מסכימה איתך אביב. מה היה רע בפורמט הקודם? העיצוב הזה מכעיס אותי ועושה לי כאב עיניים וראש. בעעעעעעעעע

מאין לך כל הפרטים שהם קוראים וכותבים מה שכתבת ? .........................מישהו חצה כאן את הגבול.....!!! ובאמת מרגיש לא מזמין בכלללללל בהמון אהבה חטולית

אביבוש אני מבינה אותך כרגע זה נראה סוף העולם... נראה לי שזה לא סוף העולם.... נראה לי שנתגבר... אביב שולחת לך איחולי שמחה ואהבה הילה

תיפתחי את ההודעה הישנה שלי לפני הסופש ושל מיכל ושל ינשוף ותיראי זה פשוט נורא ....

עברתי על כל ההודעות ואצלי לא רואה שום הערות שלהם מענין..... חטולית

היום בראש יותר צלול ירדתי ממש למטה וראיתי את התוספות שלהם...מוקפים בעיגולים..... הבנתי למה התכוונת מתוקה בהמןם אהבה חטולית

אלליי. עוד הסתגלות. סוריקטה

10:01 עמכם הסליחה , אבל גם נורא מצחיקות אותי התגובות שלנו לשינוי כאן. באמת שנסתגל, לא ? אתר בהרצה. חח. אוהבת סוריקטה

בהחלט שינוי לא נעים... קשה להבין... הכל מבולגן. הפורמט הקודם היה מוצלח יותר.

בטוחה...? לא יודעת מה להגיד על השינויים האלה , אין לי בעיה ללמוד את השינויים רק מקווה שיהיו לטובה בהמון אהבה חטולית

הי כולם, 25/06/2018 17:20 האמת שעכשיו לא כזה משנה לי וכבר התרגלתי. ציון שעת התגובה של המשתתפים חסר לי. מניחה שיהיו שיפורים. ואם אפשר, חברים, הבהירו למי אתם מגיבים, להקל. אגב, עם או בלי דעת, לבשתי היום ירוק. סוריקטה

היי אודי... נחתי הרבה בשבת.... ובכל זאת קשה לי להתחיל את השבוע... מקרטעת רגל לפה ורגל לשם... נאמרה לי היום ביקורת בעבודה ולא התפרקתי מזה, המנהל שלי אמר לי את זה בהרבה רגישות... אודי, אתה חושב שיש בפגיעות יתר נרקיסטיות? אודי, אני רק עכשיו מתחילה להבין שאמא שלי העבירה אליי נרקיסטיות. אתה מבין כמה זה כואב?? אתה מבין כמה זה מטלטל??? שאבא העביר לי את הדחפים שלו בענק ולקח לי שנים של טיפול להשתחרר מזה... ועכשיו הנרקיסטיות הזאת, שאני מבינה שכל הפגיעות הזאת.... זה סוג של נרקיסטיות.. שאני רואה רק את עצמי ולא מי שמסביבי.... אתה מבין את זה אודי??? כמה זה קשה לתפקד אחרי הורים כאלה מחורבנים..... הילה

ברח לי לפני שסיימתי הילונת מתוקה אני בטוחה שהכל יהיה בסדר גם אם העירו לך לא סוף העולם ובטח שלא הסוף שלך ואל תמהרי לאמץ לך תכונות כאלה ואחרות בהצון אהבה חטולית

הי הילה, נראה לי שלרבים קשה להתחיל את השבוע. שביזות יום א'. ולגבי ביקורת - אני מאמינה שכן יש בה משהו מפרק, והחוכמה היא לחזור ולחבר את עצמנו יחד תוך פרק זמן סביר ופחות לרכב על הגל ולהעצים את הפגיעה בהזדהות עם קולות פנימיים. כלים של טיפול. יש לחלקנו נטייה להדהות מידי עם קולות יהירים ולהשתמש בהם אנו עצמנו נגדנו. כן, נזק רב. ואני מנסה להבין האם ניתן ליצור כאן מצב שבו מופיעות פסקאות עם רווחים ביניהן. סוריקטה

תודה יקירה איך תמיד את אומרת את המילים הנכונות בזמן הנכון. את מוארת. שלך הילה

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה על פרנסה תודה על יכולת להיות בשביל האחר תודה על עבודה שנותנת כל כך הרבה תודה על היכולת שלי לראות את השחיקה עם הליווי הזה תודה על הגשמי בחיי תודה על שמחה תודה על מי שנמצא איתי תודה שרואה את עצמי קצת יותר תודה על מוזיקה בלב תודה ליקום תודה .....

תודה שהיית איתי, אביב יקרה שלך, סוריקטה

תודה על המרחב הזה כאן תודה אפילו שהוא נראה כמו קיא ירוק העיקר תודה על מי שכאן ומי שקורא ועדין מהסס תודה שאני מנסה לנשום תודה על דברים שקורים לי תודה שאני מזהה את החרדה תודה שאני מקשיבה לכל חלקיי תודה על מטפלת מדהימה שמלווה תודה על כל מי שנוגע בי ורואה אותי תודה על דברים גשמיים וחומריים בחיי תודה שיש לי כל מה שאני צריכה ויותר תודה

הי, ככה זה. שלום סוריקטה (התנתק).                        --------

הי אהובה ... את מרגישה את לא ממוסכת מהכמוסכת תופעות הלוואי על העדר הכדור מתפוגגות ועכשיו ,עכשיו את חיה באמת והלב הלב כואב אולי עכשיו תאפשרי בכי תאפשרי לכאב להיות אנחנו כאן אתך את לא לבד מאמינה שמהשבר הזה את תצמחי . ובינתיים אתך אהובה שלי לא עוזבת אותך ...😊😍😚😘🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅 תחבושות עוטפות ללב שבור

איתך סוריקיטה יקרה מבינה שקשה..

סוריקטה יפה שלי.... מה קרה ? למה ככה ? מי עשה לך מה.... דואגת לך בהמון אהבה חטולית

סוריקטה. מה קרה? ומה שלומך ושלום ליבך הטוב עכשיו?

שמסיחה את תשומת הלב. בערך כמו השינוי שערכו כאן בפרומים של דוקטורס. סבל מסוג אחר. סוריקטה

06:06 והלב שלי עדיין מתנפץ לרסיסים סוריקטה

בירוק 🌴 🍏 💚 🐍 🍃 06:44 סליחה על ההצפות בוקר אור סוריקטה

09:59 כשאני בעבודה אני חמודה. התרסקות - בבית. מאמינה שיש אמת בהתייחסות להפסקת הטיפול התרופתי. המשכים יבואו. נקווה לטוב. סוריקטה

מצטערת לשמוע סוריקטה היקרה. מקווה שהדברים יסתדרו במהרה ושתחושי טוב יותר. שלך...

הלב שלי החסיר פעימה למקרא ההודעה. שמחתי לראות ששבת וכתבת. איתך סוריקטה יקרה

... ..אודי... ..ברוך שובך... ... אודי.. אתה נשאר פה ??? ... אודי.. יש לי בקשה ממך... ... אם תחליט שאתה כבר לא רוצה להיות פה תגיד את זה לאט לאט .. ..אני צריכה לשים אפוד מגן.... .. וגם מבקשת שתעשה את זה בהדרגה... ..לא יכולה יותר שעושים לי "פתאום"... ... אודי... אודי.........################################# ################################## ########################################## ########################

הי במבי, כתבת לאודי, אני יודעת ומרגישה נדחפת, ובכל זאת - פורום... אנ'לא חושבת שהיה מעבר חד בפועל, אבל החווייה הייתה כזאת של כמו-שאת-אומרת מהרגע להרגע. מפחיד ברמות. אפשר להבין. סוריקטה

בוקר טוב מתוקה מה קורה איתך..... למה מגיבה בצורה כזו..... אודי חזר ואמר שהוא כאן לא עוזב.... קשור ל... טיפול שלך ????? בהמון אהבה חטןלית

25/06/2018 05:35 דוקטורס בפעולה :-) סוריקטה

מתגעגעת...

גם אני התגעגעתי מאוד נפלא שבאת

... . . אודי.. ???

https://www.youtube.com/watch?v=XqvKDCP5-xE שנשיר את זה גם לעצמנו פנימה באהבה

הי סנופקין, אני מתבוננת במנצח, וחושבת על סיפור חייו, ורואה את התנועות שלו והביצוע, כאילו נותן ביטוי למתרחש אצלו בראש, בפנים, ומצליח לעבור הלאה ולרגש. בעוצמה. סוריקטה

תשמיעי קול את מדאיגה אותי חטולית מודאגת איפה את.....

הריאות שלי במצב לא משהו בכלל יש לי את הכלים היום להבין שכלית מאיפה זה צמח יש לי את זיכרונות העבר שזה תמיד היה שם תמיד חולה , תמיד ריאות ילדה , נערה , אישה עצוב לי מתמקדת בעשייה של היום יום מטפלת בגופי לפי הוראות הרופא ו"הוא" (אבא)שב למרחב המוגן שלי , מתכננת יציאה מהשגרה משהו שלרוב האנשים עובר בקלות ובלי דרמות מסביב ואצלי זה פשוט לא עובר .... והפחד מביא איתו את רוחות העבר , מביא איתו את הפחד ההוא , מביא איתו כאב ופחד מכעסס...המון כעס שמרגיש כמו מופנה אלי ,פוחדים מכולם אז מבינה ברמת ההיגיון אבל לא יודעת איך , איך להתמודד עם הפחד הלא הגיוני הזו הוא פשוט כאן , מבולבלת , עצובה כואבת ובעיקר מרגישה שרוצה להתפזר לכל עבר ולא ממש להיות ... מניחה את זה כאן ...כי קשה לי עם זה לבד .

אביב יפתי את לא רוב האנשים את מתמודדת עם העבר שלך באומץ רב לא בטוחה ש"רוב האנשים " היו מסוגלים כמוך.... את זו את והם....את מי זה בכלל מענין ? אז כן.... ריאות...באמת קשה וכן נשארים גם בלי אוויר.... וכן צורך החיים לטפל תמיד כי ריאות זה לא סתם עוד איבר בגוף מושיטה לך יד מתוקה קחי אותה ובואי החוצה אל תישארי שם לבד הזכרונות קשים עכשיו תמיד היו ולצערי תמיד יהיו והוא יכול לפלוש למרחב המוגן שלך רק אם את מאפשרת.... שלחי אותו...רחוק ממך, תהדפי אותו למקום ששם תרגישי יותר בטוח עבורך......את מסוגלת 🤩🤩 את לוחמת ואמיצה את רק צריכה להחליט שזה מה שאת רוצה ויכולה לעשות ואני תמיד איתך יפתי בהמון אהבה חטולית

הי אודי וכולם, אני רוצה להיות אני. א-נ-י ! ולהתעקש על זה. בתכונות. בסגנון. בלבוש בכל יום. בלי הוראות הפעלה מוגזמות. אם כי, כן במסגרת התרבות והחברה והמנהגים והקומון סנס והכללים הנורמטיביים והחוק. חושבת שרואים זאת כאן. ואודי - תודה שאתה נותן מקום לאחת שכמותי. סופשבוע נעים, סוריקטה

כל כך כל כך מזדהה עם זה .... ובעצם מה מפריע לך להיות את? כמו שאת רוצה .....

סוריקיטה יקרה רואים אותך כאן ואת מקסימה💗

סוריקטה, נראה לי שמאוד אוהבים אותך כאן. אותך כמו שאת.

אני רוצה שדברים ישארו איך שהם ולא יפסקו איך שאני מתרגל אליהם אני רוצה שמישהו יקשיב לי ויבין אותי, באמת אני רוצה שקט אני רוצה להרגיש אני רוצה לאהוב אני רוצה לשמוח אני רוצה לחזור לנגן אני רוצה לחזור ליצור אני רוצה להיות ממוקד בעבודה אני רוצה להיות שלם... ותודה לסוריקטה.

❤

את באמת כזו.... יפה שלי מי או מה מפריע לך להיות מי שאת רוצה ומה שאת רוצה להיות....? יש לך סגנון מקסים של כתיבה של התנסחות ואין כאן בכלל שום שאלה מתוקה שלי את מקסימה בהמון אהבה חטולית

עצוב לי מאוד אני שנים בטיפול עם המטפלת הנוכחית קרוב ל 7 שנים יש הרבה התקדמות רק בדבר אחד אני תקועה... החוסר יכולת להאמין במה שאני "חושבת/מדמיינת" שעברתי אני מתהפכת ומתהפכת בתוך עצמי ומחפשת את התשובות ואינני מצליחה לדעת את האמת בקשתי מהמטפלת שתפסיק להתייחס לחלקים והיא מסרבת היא אומרת שזה יעשה ל" כולנו" לא טוב אני כל כך רוצה שהיא לא תאמין ושנוכל לשנות מהלך הטיפול אבל זה לא הולך לקרות וגם כמה שאני רוצה להפסיק עם כל השטויות האלה אני לא מצליחה מייד שנכנסים לחדר טיפול זה קורה אני מרגישה שאני מאבדת שליטה אולי יש לי facticious disorder ומרוב שקרים אני לא מצליחה להבדיל בין אמת ושקר אני מרגישה בתוך מלכודת שאני לא מצליחה לצאת ממנו כל שבוע בלילה לפני טיפול אני בחרדות נוראיות ולא רוצה ללכת אבל לא מצליחה אני מרגישה שהמטפלת לא רואה את האמת...שביא מובילה אותי בדרך לא נכונה... וכמה שאני ממשיכה ללכת לטיפול הספקות והפחדים מתגברים יודעת שכתבתי את כל זה בעבר אבל זה לא עוזב אותי וברור דברנו על זה מליוניי פעמים בטיפול אבל המטפלת לא זזה מהמשבצת שלה ואולי אני זאת שמובילה אותנו בדרך לא נכונה אני מפחדת כל כך שאלוהים יעניש אותי

ינשופי, נראה שגם לי יש אישיו עם אמת ושקר, עד היום, לאחר הרבה שנים של אנליזה וטיפול. את לא לבד. אירועים בלתי נתפסים. שולחת לך הרבה טוב, סוריקטה

סוריקיטה יקרה תודה לך על זה שאת מבינה מרגישים פחות לבד

ינשוף יקרה..המטפלת שלי אומרת משהו אולי יתאים גם לך...היא אומרת שהאמת אינה חשובה כל כך, מה שחשוב הוא הרגשות שלך..איך את חווה דברים. מהי האמת הפנימית שלך? אל תנסי לכסות..פשוט תנסי להרגיש ולא עם השכל. איתך

מיכלי יקרה נסיתי... לי זה קשה מאוד לתת מקום למשהו שאני מרגישה שאני מדמיינת. תודה מיכלי -

וינשוף, עכשיו הלכתי לחפש מה זה המושג הזה שציינת באנגלית. את יודעת, אני שורדת של אמא חולת MSBP... מבינה את החרדה. ולפעמים העניין כל כך מושרש, שמה זה שבע שנים של טיפול ועוד בתדירות של רק פעם בשבוע. וגם זה מאד קשה. לפעמים אנו תמהים איך אנחנו מסוגלים בכלל, ואני עברתי אנליזה. תהרגו אותי איך זה קרה... שיתוף זו מילה מצוינת. ההמלצה לחזור ולחזור ולחזור ולשתף. כנראה שרק כך מגדילים הסתברות. אולי. יש כאן הימור מסוים.המממ... סוריקטה

ינשופי אהובה קשה לי לקרוא אותך כואב עד מאוד תני להם מקום תפשי את קיר הפחד הלוואי על כולנו מטפלת שמוכנה לקבל להכיל להיות שם עבור כולך תרפי מעט ואז , אז תלמדי ממנה איך לקבל להכיל לאהוב את כולך תלמדי ממנה איך לדבר איתם תלמדי ממנה להקשיב להם תלמדי ממנה שהם בסדר ולא מפלצות ואלוהים שמעניש ....הוא לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 הוא ברא את כולנו באהבה ואנחנו חשובים ויקרים לו זאת השטיפת מוח ששטפו לך את הראש , כל אחת מאיתנו והשטיפה שעברה ... אל תיכנעי לה , תזכירי לעצמך בהגיון שזאת רק שטיפת מוח אוהבת המון המון חיבוק ענק

מתוקה שלי רק יכולה לומר לך מנסיון שלי שהדמיון לא יכול לחרוט לך ארועים במוח או בגוף אם המטפלת שלך מתעקשת על דרך הטיפול כנראה שיש לזה סיבה מספיק טובה מבינה שקשה לך בתהליך אבל לא מבינה למה את לא יכולה לשתף איתה פעולה בטיפול..... קחי אוויר ותנשמי עמוק לפני שאת נכנסת לטיפול..... מה שאת מתארת שאת מרגישה לפני הטיפול רק מראה שהכל כן נכון, כי המוח מגיב והגוף מגיב... מה שאומר שהכל כן קרה ואני איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

הי אודי, בסוף אולי כן ניפגש שבוע הבא, אבל זו תהא פגישה קצרה יותר. ונפגשנו כבר השבוע וסיפרתי לה דברים ממש אישיים שלי, ואני אולי קצת מתחרטת ששיתפתי. לא יודעת, הביך אותי קצת...ויצאתי מהפגישה עם סחרחורת ונחתי בדרך על ספסל. אודי, אני מתגעגעת לקול שלה. אני רוצה שהיא תדבר ואז אני ארדם ואשן. אני ממש רוצה לישון. אתה חושב שהיא נזכרת בי לפעמים בין הפגישות? שיש לה מין משהו בחיים שלה שטיפה טיפה מזכיר לה אותי? ואז לשבריר שנייה היא אומרת לעצמה בלב , "פחחח זה מזכיר לי את....." יש ליד האזור שאני עוברת בו כל יום שלט של איזשהוא עסק שרשום בו את השם שלה. וזה תמיד מזכיר לי אותה. פעם אפילו צילמתי ורציתי להראות לה, כי הסלוגן גם טיפה מתקשר לטיפול. :-) מצחיק לי קצת עכשיו :-))) אתה חושב שאני במחשבות שלה לפעמים? שמשהו ממני נשאר אצלה אפילו לכמה רגעים אחרי שאני הולכת? אודי, אפילו שאולי אין לי קביעות אובייקט , משהו ממנה נשאר אצלי בלב.

הי מיקה, בסבירות מאד מאד גבוהה, כל מיני התקלויות קטנות באמצע הדרך, ואולי גם בחלום מזכירות לה אותך, או דמויות שונות בעולמה שלה. נראה לי שזה מעבר לשליטה. והיה וזה לא קורה לה, קרי, היא ממש ממש לא זוכרת (נגיד שהיא, וייתכן שזו השלכה) - מניחה שייבחנו הדברים בהדרכה, או שישתמשו בכלי ההתייעצות עם קולגות. מחשבות, ו... כרגיל, שתפי אותה. אחלה משאלה. סוריקטה

סוריקטה, אני רוצה שתזכור אותי באופן נשלט ...חחח :-) את יודעת נו, סתם שתיזכר בי לרגע לפעמים..נו, סתם דרישה ילדותית. יעבור לי כשיהיו לי חיים :-) או מתי שהטיפול יוגדר כהצלחה מסחררת. ואני אהיה נשית ובטוחה בעצמי ולא אזדקק לאישורו של אף אחד. מתישהו בגילגול הבא או בחיים אחרים.

היי מיקה יפתי פעם אמרה לי מטפלת הראשונה שלי שתמיד אבל תמיד אחרי שפגישה מסתיימת ואני הולכת או כל מטופלת שלה הולכת היא נשארת כמו .....מהורהרת.... וזה לא עובר לה .... היא ממשיכה לחשוב על הדברים שדיברנו בפגישה עוד...... ואחר כך חושבת כבר על מה נדבר בפגישה הבאה..... אף פעם לא אני פתחתי בשיחה בטיפול.... ברור היה תמיד קשה.... וכדי להקל עם כל מה שהיה עולה אחרי הטיפולהציעה לי לשבת ולכתוב כל מה שעולה בלי שום סדר...פשוט לכתוב.... אני מאמינה שגם המטפלת שלך חושבת אחרח שאת הולכת עלייך ועל מה שיצא בטיפול מפני שאי אפשר להשאר עדישים לכל מנ ששומעים ןלא חשוב כמה פעמים שהיא תשמע.... בכל אופן מציעה לך לשאול...... בטוחה שתופתעי לטובה בהמון אהבה חטולית

תודה שקמתי תודה שישנתי לא רע יחסית תודה שאני מתוכננת עשייה תודה למקום הזה שנאפשר לי תודה שאני במקום יותר טוב תודה שאני רואה את פירות הטיפול תודה שאני מרגישה חזקה מאי פעם תודה שאני מרגישה שלם אבל מחולק ...ולא מחולק שהוא שלם תודה שלמדתי לתת מקום לחלקים תודה שאני מקבלת את מי שאני ומה שאני תודה שאני רואה את היתרונות של להיות אני תודה שאני מבינה שלא תצמח לי רגל חדשה תודה שאני פחות בלמה ויותר באיך יוצאים מכאן לאן מתפתחים מכאן תודה למטפלות מדהימות שליוו ומלוות כל אחת בדרכה תודה שזכיתי להכיר את שתי הדרכים וללמוד מכל אחת מהן את המיטב תודה לעולם ליקום על טובו על כל מה שיש לי חומרי וגשמי תודה שאני מרגישה מחוזקת יותר ויותר תודה שעוד הדרך ארוכה ארוכה אבל היא קלה הרבה יותר תודה על כלים ושיטות לעזור תודה אודי ותודה כולכם שאתם כאן .... אוהבת מאוד חיבוק ענק

תודה שאני לא מתייאשת תודה שאני מתמודדת תודה שאני מחזיקה בבריאות תודה שיש לי אוכל תודה שיש לי תרופות תודה שיש בגדים תודה שיש לי בית תודה על איפוק תודה על חיוך תודה על כוחות הילה

תודה על מחשבות בוקר שמשתתפי הפורום כאן עוררו (להעיר, כן) בי. תודה שסופ"ש מגיע, אם כי בדרך כלל רגעי הכאב הקיומי עזים בטירוף בזמנים האלה. תודה לנעלי הספורט שלי, בזכותן אני יכולה לצעוד יום יום קילומטרים רבים. סוריקטה

תודה שקמתי תודה שישנתי מה שישנתי תודה שאני מרגישה את הסטרס תודה שהגוף מטופל תודה שיש תרופות תודה שאני מטפלת בעצמי תודה על כלים תודה על עשייה והבנה תודה שאני מתחילה לקבל שלא תצמח לי רגל חדשה תודה שמחלחלת קבלה עצמית והבנה אמיתית שאני מנצחת בכל מקרה בכל מצב בכל דרך בעצם זה שאני חיה תודה שאני לומדת לנשום תודה שאתם כאן ותודה למרחב הזה כאן שמאפשר עוד ועוד למידה

גוזלוני עדיין חולה. כבר ארבעה ימים... (גוזלוני = אחד מילדיי). בשל בעיה רפואית שממנו הוא סובל אני מוכרחה לעקוב אחריי עלייה בחום גופו, כי זה מאוד מסוכן בעבורו. כך שאני לא ישנה כמעט בכלל. מחכה שיחלים... מותשת. מאוד מתקשה לשבת בגלל הכאבים וגם לעמוד מכאיב ואפילו בשכיבה יש כאבים. בקיצור לא מוצאת את מקומי. סיכמתי עם המטפל המיועד שאתקשר אליו בתחילת השבוע הבא לצורך תיאום פגישה. הבעיה שאני ממש לא במייטבי ואני חוששת שאתקשה לשבת במשך שעה בגלל הכאבים. מאוד עמוס עכשיו בגלל שהכל כואב. כל הגוף כואב, האם זה הזמן הנכון להתחיל טיפול חדש? כשאני כל כך לא במייטבי וכשהכל כואב כל כך? תודה... חוזרת לשמור על גוזלוני...

הי שירי, יש לך מעגלי תמיכה? גם אם בתשלום, או גם כסיוע? את מרשה שיעזרו לך? מאמינה שיש מישהו אחראי מספיק? סוריקטה

הי שירי יקרה , רפואה שלמה ושירגיש טוב :) ותרגישי טוב גם את!!!

תודה בנות יקרות... סוף סוף גוזלוני החלים וכבר אין לו חום... הקלה משמעותית. 😊. יד ימיני, בעלי, מסייע ככל יכולתו. אבל בלילות אני לא סומכת על אף אחד... זו תמיד המישמרת שלי. לילה טוב ...

מצטערת שנכנסתי מאוחר ולא הייתי כאן לתמוך בך שמחה מאוד מאוד שהבן מרגיש טוב ברוך רופא חולים הלוואי שיחלים במהרה.... עכשיו מה.... על איזה טיפול את חושבת אם להתחיל ? כנראה שגם זה כבר יסתדר לך שתמיד יהיו לך רק בשורות טובות חיבוק גדול לאמא חזקה ואמיצה 🤗🤗🤗 בהמון אהבה חטולית

אהובה שאת אחריות לא פשוטה מאוד מבינה וזה נפלא שאת באה לשתף ולקבל תמיכה אל תשפטי את עצמך את לא "מקטרת" את נעזרת ..... וזה בסדר להעזר באנשים , ובחברים ובאנשי מקצוע :) שולחת אלייך משאית עם כוחות ...

המלצה לפסיכולוג/ית בנס ציונה

היי... לא מכירה אבל אולי דרך טל' 1202* שזה מרכז לנפגעות אם זו הכוונה שלך....תוכלי לקבל הדרכה לענין אחר שאת זקוקה לפסיכולוג/ת....אין לי מושג יומטוב חטולית

לפעמים אני כותבת כמו עכשיו מהפלפון ולפעמים אני אכתוב מהאיפד בשני המצבים הכינוי שלי די דומה חטוליתוש או חתוליתי..... על מנת שלא יחשבו שמשהו מתחזה ל...... אני מתפללת לעינים שרואות טוב ללב שסולח לרועע למוח ששוכי את הנורא...... לנפש שלעולם לא מאבדת את האמונה רק כדי ....שאוכל להיות יותר שמחה לפעמים עוזר ולפעמים לא.... לא מפסיקה לקוות שגם אתן.ם תוכלו ..... מקווה שלא הכבדתי עם "שאר הירקות " בהמון אהבה חטולית

חטולית יקרה כל כך שמחה לראות אותך כאן💗

הי יקרה לא ממש מבינה את הסיבה הרי אפשר בכל המכשירים עם אותו הכינוי .. מעדיפה אותך אם כינוי אחד ולא משהו פרוץ ולא בטוח. .... סליחה אוהבת מלא

חטולית חטוליתוש את כה מקסימה את מחייכת אותי כל פעם שקוראת אותך.... הילה

הי חטוליתוש, (לא ראיתי אותך כאן בכינוי אחר.... (?)) אצטרף לאהבת ההומור ושמחת החיים שלך, כן כן, יש מהם. גם אצלי יש, אגב, עם כל הטראגיות. אך כשאני פחות בטוב, לעתים לוקחת הומור בצורה פחות טובה. 💗 סוריקטה

תודה מתוקות על התגובות שלכן ולא... לא מכל מכשיר אני יכולה להכנס עם אותו כינוי.... לכן ישר פתחתי וכתבתי גילוי נאות רק כדי שלא יהיה בלבול.... תודה לכן בהמון אהבה חטולית

היי :) אודי תודה שאתה כאן. תודה שאתה כאן בחלקיות, ומראה לנו שיש אמצע זה לא הכל או כלום. תודה על התגובות המדוייקות ביצים ששתלתי. חטולית וסוריקטה על התגובות המדוייקות בפוסט של האשמה- תודה. בעבודה- מזהה תוקפנות. מזהה תוקפנות ולא מזדהה איתה. מזהה תוקפנות ולא נבהלת ממנה. מזהה תוקפנות ולא מגיבה אליה מפגיעות. מזהה תוקפנות- ויכולה להביט עליה מעט מבחוץ. יכולה גם לא להגיב לתוקפנות... לתת לה לחלוף ולעבור. העבודה עם הצוות משתפרת בהדרגה. בזכות היכולת להיות בהתבוננות. בזכות היכולת להכיל ולהיות. בזכות היכולת לצמוח ולאהוב. בזכות היכולת להבין מורכבות. בזכות היכולת לאחוז את הקצוות את החולשה והחוזק שיש בבן אחד. הילה

הילה כייף לראות אותך צומחת מאמינה שבתהליך תלמדי לקבל גם את הצדדים הפחות יפים שלך... ואז החיים הרבה יותר קלים ....

הי הילה, זה יפה. לגלות מה קורה לנו באופן אוטומטי בנוכחות מה שנחווה בעיננו כתוקפני, ויכולת הויסות הפנימי, מבלי להשליך עד הסוף על עולמנו אנו, המוכר. מאמינה שכשדברים עמוקים על אמת, כששם התחולל שינוי, משתנה גם תגובת הסביבה, תוך קליטה של אזורים מהלא מודע. יפה ההצלחה של ההישענות על החלקים החזקים ופחות קריסה והישמטות כל כולך. יפה מאד שאת עובדת בצוות. שלך, סוריקטה

מכירה את השיר..... היא גדולה היא גדולה היא גדולה.... לא מכירה ??? אז ככה זה הולך.... היא גדולה היא גדולה..... וזה ממשיך הלאה עוד הרבה זמן....😀😀😀😀 כל הכבוד לך יפה שלי..... אמי ממש גאה בך..... תמיד אמרתי לך שאת נהדרת וחזקה נכון...? אז הנה שזה נכון..ושכחתי להגיד גם חכמה... חיבוק גדול לאשה מקסימה ואמיצה ישר כוח תמשיכי כך בהמון אהבה חטולית

אביב, סוריקטה וחטולית כותבת לכן באותה הודעה- אביב- היכולת לקבל את הצדדים החלשים באמת חשובה. למשל את זה שאני יכולה לדבר המון. מטופלת אמרה לי השבוע שהוא רוצה שנקצר את הפגישה... אמרתי לה שאני יודעת שאני מדברת הרבה... 🤔 סוריקטה- עבודת צוות היא עקב האכילס שלי. הדבר הכי קשה לי. הרבה אנשים באופן כללי מלחיצים אותי. כתבת מעניין על ההישמטות החלקית. כמה קל לנו להוריד מערך עצמינו.... לחשוב עלינו כעל בעלות כח זה משהו שלא התרגלנו אליו....🙄 חטולית 🤗 מכירה את השיר והמדינה... תודה לך על הפרגון... הכנות הזאת שאנחנו מתקשרות כאן היא מופלאה... אוהבת אתכן... שבת שקטה.... הילה

הי אודי, לקחתי את תגובתך היפיפיה למיקה. שם טיפה'לה למטה בעצים. "תראי לה את הטוב שבך, וגם את השאר. תראי לה אותך". איזה יופי. וחשבתי עלינו, המטופלים האלה, ייתכן שאנחנו, לפחות בתחילת הדרך הטיפולית, נוטים להפגין ולהראות בעיקר את הצדדים הבועטים והמרחיקים (אולי גם מתוך קושי לקבל תלות וגם אמון), ושוכחים שיש גם נעימים? אצלי, לפחות, גם כך הצגתי עצמי מול אמא, כי לכאורה רק בתפקיד הזה הותר לי להתקיים. משום מה, איני יודעת עדיין וגם לא ישנתי הלילה, אני קצת במקום הזה, של לראות רק את המפלצות בי מבחינה רגשית. שואלת אנשים - הם לא רואים ולא מבינים על מה אני מדברת. גם תזכורות של מה אני כן ובטוב, לא חודרות מספיק. לך, למטפל שלי, יש לעתים מילים מכיוון מחשבתי אחר, ולא המדוקלם הקבוע, שאולי בעיקר מזכירות לי שכמה טוב שיש זולת. אולי אני יותר מידי עם עצמי ופחות מידי פגשתי אנשים שאראה דרכם משהו חדש. יש מצב שאני מעלה גרה עכשיו... גם כתבתי שהמוח אוהב שינויים. אולי מתהווה מחשבה בכיוון? זאת נדע בעתיד. קצת כתבתי, ומזכירה לעצמי שרשמתי גם שאני אוהבת ומתגעגעת. גם לאמא, אולי? מי זאת האישה הזאת? גם השווצתי בהישגיי - שזה הס מלהזכיר מול אמא. אמשיך את היום, סביר שאנהג כרגיל ואשקיע מאד, אך יהיה לי קשה, יהיה פער בין הפנים לחוץ. סוריקטה

סוריקטה, אני מסכימה איתך. התשובה של אודי הייתה יפיפיה ונוגעת. התשובות של כולכם כאן נוגעות בי ומשפיעות עליי עד מאוד.

סוריקיטה יקרה לא בטוחה שהבנתי אותך אבל מנסה להגיב..וסליחה אם אני טועה יש בכולנו חלקים שאנחנו אוהבים יותר וחלקים שאוהבים פחות... נראה לי רק בקרבת אנשים קרובים אנחנו מראים גם וגם.. אני מרגישה שרוב הזמן אני מתאימה את עצמי לשני.. אוףףף... אני הולכת לאיבוד.... אם היית גרה קרוב אלי הייתי רוצה להכיר את כווולך... באמת שאת אישה יקרה

הי ינשוף מתוקה, ממש מלבב את לבי לראות המשכי עצים בהם את משתתפת. גם בעיניי, לא לכל אחד נגלה את כל הצדדים וגם לא בכל סיטואציה. הנטייה של רובנו להיות יותר דיסקרטים במקומות בהם הקשר צמוד יותר. מאמינה שגם אני גמישה ומתאימה את עצמי למצבים. מאידך, איכשהו כן מנסה לשמור על זהות ועל היות עצמי, עשויה ובשלה, ולא להפוך לכאורה למי שמולי מתוך הזדהות יתר, ריצוי וכיו"ב. או סוגסטיבילית מידי. או אז אני מרגישה שאני מאבדת את הגבולות של עצמי והופכת להיות מישהו אחר שאינו אני. הרגשתי שזה קרה לי השבוע. מצב חרדתי לא כייפי. יש בכל אחד מאיתנו חלקים אגרסיביים וחלקים מפלצתיים. זה לא מתמיה אותי. גם בטיפול שלי הדברים האיומים יותר נחשפו בהדרגה, וגם לא באופן גולמי מידי, אלא תוארו במילים מווסתות, יחסית. אם כי על הגבול לפעמים. לא אוכל לומר שסיפרתי הכל. גם לא הכל אני יודעת ולא הכל עולה לפני השטח ברמת המחשבה. גם כאן, ויש שיחלקו עליי, מעבר לחיסיון והכל, אני בוחרת לרוב להביא דברים מעובדים, לפחות בשנים האחרונות, ולא גולמיים בזמן אמת, ושוב, אני רואה שיש מי שחשוב לו לבחור אחרת. לעתים אני כן רושמת לי בצד, אצלי, ואחר כך בוחרת לספר עליהם ממרחק זמן. גם לסגנון ולאופן התיאור יש תפקיד. הפחות חביב מכולם היא כנראה כתיבה טרולית. כתבתי ארוך, אני יודעת. תגובה צפויה של אמל"ק - זה בסדר. מספיק אם קראת רק את שלוש השורות הראשונות, וגם ארבע המילים הבאות להלן - אוהבת אותך, תודה יקירתי, סוריקטה

את לגמרי צודקת רק לא הבנתי את רשי התיבות.... מה זה אומר.. חיבוק גדול לאשה מדהימה בהמון אהבה חטולית

הי סוריקטה , האמת שרציתי להשאיר את המרחב הזה , דווקא העץ הזה לאודי ...אבל כבר צמחו עליו ענפים רבים ... בתוך כל מה שכתבת , רואה את הכמיהה לפיוס אולי עם האישה הזאת שילדה אותך , עם אמא ...רגע לפני שכבר אין עם מי ... הכמיהה הזו לקבל הכרה , מול הרחם שילד אותך ....הכרה וקיום .. אין פלא אהובה שדברים לא מחלחלים אלייך ...כי מוץ לרחם שגידל אותך לא חיכו ידיים אוחזות להגיד לך את המילים .... איך אני שמחה שבאת אלי ילדתי את מהות הבריאה את ההמשך שלי ... אני אוהבת אותך , הכי הרבה בעולם וזה בור שישאר תמיד אבל , לא חייבים ליפול אליו ניתן ללמד את עצמיינו שאת ראויה ויפה וטובה ולו רק מעצם היותך יצור חי .... כל מה שאכתוב לך עכשיו עלייך תהייה לך הרגשה של מנטרות ומשפטים הכרחיים , כי החלקים ההודפים, קולות העבר נושבים עכשיו חזק מידי ....ובכל זאת זה מטפטף פנימה גם אם לא ממש נקלט .. חיבוק ענק ענק

היי לכולם, אחד מגוזליי חולה. ככל הניראה סתם איזה וירוס מעצבן. מה שמצריך ממני מעקב אחריי הגוזלון בלילות. מותשת... לא ישנה... והכאבים לא מרפים. טרם החלמתי. מקווה שהכאבים יחלפו ושהגוזלון יחלים במהרה. מודאגת... לא אוהבת לקחת משככי כאבים... למרות שהרופאה המליצה על משככים. הכאבים עלולים להימשך חודש ואולי אפילו מעבר לכך, מקווה מאוד שהכאב יחלוף כי הוא בלתי נסבל...

כמה קשה כשהגוזלים חולים . בייחוד חוסר האונים .. והחלקיות שאנחנו מדברים עליה כל כך הרבה..... וכאב כמי שחיה באהבה עם חברתי הפיברו ... יודעת כמה זה קשה כאב כרוני....תשמרי עלייך תורידי מה שאפשר ...תגמישי קוים אדומים נקיון וכאלה הכל אבל הכל יחכה ....כלום לא בורח ולא הכל חייבים ... תשמרי עלייך💔❤💙

היי אביב היקרה, מנסה להתעלם מהבלגן בבית.... ערימות כביסה עד השמיים, צעצועים בכל עבר וכו'. מורידה הילוך... תודה יקירתי...

הי שירי, מאחלת החלמה הדרגתית וטובה לאפרוחים ולאמא ברווזה גם שלך, סוריקטה

תודה לך סוריקטה היקרה...

אם הכאב בלתי נסבל. עדיף משככים...ורפואה שלימה לך ולגוזל🤗😘

תודה לך מיכ היקרה... משככי הכאבים בינתיים עוזרים יותר לעצמם. הם לא מפחיתים את עוצמת הכאב... לפחות לא בשלב זה. תודה לך יקירתי...

היי שירוש מבינה שהכאבים לא עוזבים אולי סוג אחר יעשה את העבודה טוב יותר ? מעצבן לסחוב ככה כאבים בלי שזה נפסק..... והגוזלון הקטנטון..... אייך חלה.... וירוסים מאוד פופולריים בקרב חיות עדינות גם בנו..... הגוזלון שלך בטח מטופל די יפה כדי שיחלים...... ומה איתך... גם מטופלת היטב.... ממש לא קל... חיבוק עוטף מתוקה בהמון אהבה חטולית

תודה לך חתולית היקרה על המילים החמות...

תודה , ועוד תודה ועוד אחת .....אוהבת אותך כל כך כל כך מדייק ונכון היו לי המילים שלך .. תודה לך שאתה מאפשר, חושבת שלומדת בעזרתך לדבר את הכעס את התחושות הקשות ולהצליח למזג אותם עם ההגיון הבריא ... ומה שנפלא בעיני שאני רואה את המקומות האלה מתחזקים גם בחוץ, במציאות להגיד לא נעים לפתוח לדבר ,לא לוותר על המקום שלי ... להגיד נפגעתי , אני כועסת אני מאוכזבת גם לאנשים שלא קרובים אלי גם במקומות של ביוקרטיה ואנשי מעמד שתמיד הפחידו אותי ... אודי ...עכשיו זה רגע כזה שמרגיש בבית מרגיש רצפה עם חלונות וקירות ... https://www.youtube.com/watch?v=AhifdAu6Iq4 ובלי קשר ואולי כן ...רוצה לשתף בתהליך שאני עושה עם המטפלת עם EMDR למצבים חרדתיים יום יומיים ....וואוו ועוד פעם וואוו כמה שזה כלי מדהים למרכז אותי לעבור דברים שפעם היו מפילים אותי וגורמים לדיסוציאציות מטורפות ... וחשבתי אודי עלייך ועל היפנוזה עצמית ...אתה יכול לנתב אותי למאמרים שכן פתוחים לציבור ויכולים לתת לי יותר הבנה ...חושבת שאני כבר במקום שיכול לחזור למדיטציות וארגון עצמי .... תודה לכולכם .....ולמי שעדין קשה בואו אנחנו כאן עבורכם , יחד זה יותר קל

איזה יופי פשוט תענוג לקרא אותך אני המומה מהיופי שלך..... יופי פנימי.... ממש לא פשוט ולא מובן מאיליו.... את ממש ווואווווו מעריצה את כל מה שכתבת מתוקה ונהדרת שאת בהמון אהבה חטולית

אודי, המטפלת שלי לא אוהבת אותי. היא לא מחבבת אותי. אני לא הסגנון שלה, ואם לא הייתי עבודה שלה , היא לא הייתה מחליפה איתי מילה. היא לא באמת מחכה לבואי, היא לא חושבת שאני נחמדה, היא לא רואה בי את הטוב שבי. שיהיה ברור, היא מטפלת טובה ומקצועית, והיא יכולה לכתוב על טיפול ספר והוא בטח יהיה עב כרס ומחכים ומוצלח. אבל, מקצועיות זה פחות מעניין את עולם הרגש שלי כרגע. אודי, אני בטוחה שיש לה מטופלים שהיא אוהבת הרבה יותר. כי הם יותר חכמים ויפים, ומעניינים ונחמדים וחביבים ממני. והם גם מתלבשים הרבה יותר יפה. והם, בניגוד אליי, גם מקשיבים לה, ומגיעים בכל שבוע. אני לא מצליחה להיות כמוהם.

המטפלת שלך לא אוהבת אותך. את לא יודעת את זה. זו אינה עובדה בהכרח. עם הרגש הזה אין להתווכח, אבל מאד רצוי לשתף. כן, את המטפלת עצמה ולהחזיר לטיפול. סוריקטה

מיקה היקרה, אני מצטערת שכך את מרגישה, אבל אני חושבת שאלו הן תחושותייך, את הרי לא באמת יכולה לדעת מה היא חושבת. אני ממש לא חושבת שזה חשוב לה שתתלבשי יפה או שתהיי מעניינת יותר. יש כמה נקודות שהן עובדתית נכונות... את באמת עבודה שלה ואולי באמת יש מטופלים שהיא מחבבת אותם יותר מאשר אותך. אבל זה בוודאי שלא אמור להפחית ממידת המקצועיות והאיכפתיות שלה ממך. מדבריך עולה, שאת מאוד מעריכה אותה מקצועית ונדמה לי שאת גם מחבבת אותה. אז אולי אם תתני לקשר ביניכם הזדמנות אמיתית הדברים כן ישתפרו. אם לא היה אכפת לה ממך, היא לא הייתה רוצה לפגוש אותך כל שבוע. דווקא ההתעקשות שלה לראות אותך כל שבוע מעידה על אכפתיות מצידה.

ואני שומעת את הכמיהה שתאהב אותך ... והכי קשה לי אני שומעת אותך בראש כל משפט אומרת אני מיקה לא אוהבת אותי...כי .. זה תהליך אהובה והכי חשוב לעשות אותו יחד ...דברי איתה על זה בשביל זה היא שם והיא מקצועית אז נו ....לא לוותר על המפגשים בגלל הקיץ ... ואולי זה לא בגלל הקיץ? אולי את מצפה שהיא תלחם אתך תאמר לך מיקה אני לא מוכנה לפעם בשבועיים את חייבת לבוא כל שבוע ואני רוצה לראותך ... אבל אז היית אומרת שזה בגלל הכסףףף... תהליך ושוב אומרת איתה בחדר להביא הכל ...להדפיס ככה מהבטן כמו שכתבת כאן מילה במילה בלי המסננים שאת מביאה אתך לפגישה ... אתך

אוי מיקוש...נו, ברור שצריך לדבר על הכל...את אהובה!! את רצויה!!. מי קבע שכך היא מרגישה?

מיקה מתוקה מאוד קל ופשוט להכנס לסרטים ואת כנראה נגררת אחרי...... משהו אחר שבאמת מציק לך את כל כך מחמיאה לה..... ועדיין זה לא מענין אותך.... מה באמת יושב עליך ? בטוחה שהסיבה האמיתית נמצאת שם בפנים.... לא הלבוש ולא המראה החיצוני.... מאמינה שאת יודעת מה באמת.... עצוב ואני איתך.... בהמון אהבה חטולית

תקופה מטורפת..והתכוונתי למזוכיסטית..אבל מה זה משנה? גם סדיזם יש. בא לי לכעוס ולהרוס.מה יש להם?? למה בגיל כל כך צעיר ילד פוגע? וצריך להכיל גם אותו.... ולתת תחושת מוגנות. לא יודעת... תקופה קשה..והעדרותך הייתה גם לא פשוטה..אבל כמו שאביב כתבה רגשות כאלו נמצאים גם אצלי. אבל מאמינה בך, כבר עברנו כמה הפסקות וחזרת. סומכת עליך שתכין אותנו אם תרצה לעזוב את הפורום. עולם אכזר. אנשים רעים..פוגעים..וכשאני נתקלת בזה מרגישה שיש לי קארמה רעה למשוך אותם אליי....מבינה שזה לא הגיוני ואין לי כוחות כאלה..מאגיים.. תודה שענית..תודה שלא שכחת את הפורום..מקום חשוב לרבים. המטפלת נמצאת ונוכחת המון..וזה בסדר לי בינתיים התלות..לא נלחמת כמו פעם בזה..כמה שצריכה היא פה בשבילי. כי הכל צף ומציף ומתפקדת כרגיל. אז החזקה עוזרת מאוד....תודה גם לך.

הי מיכל, אולי אין זה בלבול כה גדול במושגים. חלקים שונים בך מנהלים בינהם יחסי סאדו-מאזו. זה, כנראה, גם קצת אומר שיש עונג מסויים בעניין. לכל הצדדים. אם אין נפגעים סבבה, אבל אם יש וזה מפריע, אז פחות, כנראה. בינתיים, סוריקטה

ויש גם חמלה. הנמצא את האיזון? או עידון לאגרסיה אצלנו אנו? קונרד לורנץ הבייהוביוריסט, כמדומני, כתב ספר על התנהגותם של בעלי חיים (והייתי לוקחת זאת לגמרי לכיוון של בני אדם). On aggression למה נזכרתי, לא יודעת. בכל אחד מאיתנו, כל אחד, מסתתרת מפלצת. ככה זה. יאללה, בשמחות סוריקטה

מיכלי מתוקה את נשמעת לגמרי מוצפת הכל משפיע עליך בצורה ממש קשה אפילו קיצונית..... העומס עלייך ממש קשה מתוקה והרגשות פשוט...... אמת שהעולם אכזר אין ספק אבל זה כבר מאז בריאת העולם בדור שלנו ..?זה הפך להיות מודגש בלי סוף החשיפה כל כך גדולה רק כדי ליצור מודעות ואז כשיש מודעות מה נהיה.....? לחץ של כל המדיות האפשרויות.... לחץ נפשי מטורףףף לאן שפונים..... מה הפלא שמרגיש לך ככה.... איתך מתוקה חטולית

אודי, כך אני רואה אותך. ומה שיפה, ואני מניחה, היות שאתה בריא, שאין לך בלעדיות. ואני שואלת את עצמי איך זה להיות דמות שאנשים רבים נזקקים לה, שהיא כל כך ראויה, יש בה גאווה של קיום עצמי, ויש לה הרבה מעגלי קירבה די צמודי ללב. ואני - תלויים בי. בעיקר בעלי חיים וצמחים. יש גם כמה קטנטנים, אבל יש להם הורים אוהבים אוהבים. אני השלישית הדומיננטית ולתקופה ממש קצרה. מבחינה זו (ועם כל הקושי וההשקעה) - להיות מטפל זה מאד מאד מיוחד. תודה לך, סוריקטה

סוריקטה מתוקה כמה יפה את רואה בעינייך את האחרים..... למה את לא מצליחה לראות כך גם את עצמך ? חי.... צומח.... דומם..... כולם זקוקים ליחס..... כולם זקוקים לחום כולם באופן כזה או אחר תלויים בך הכמות לא בהכרח חשובה אלה האיכות של ההשקעה שלך ואני מאמינה שאת מאוד מאוד איכותית יפתי אז אנא ממך ...לא לזלזל במה שאת כן משקיעה וזה לא מעט.....ב ר ו ר.... בהמון אהבה חטולית

מסכימה עם חטוליתוש..ומבינה שזה מעורר קנאה..אין לך במה! את יכולה להתגאות ביכולות שלך ובראיית האחר שלך בלי ללמוד פסיכולוגיה. 🤗ואודי כבר רמז לך הרבה פעמים על כך.ובמבי ועוד בנות...ואודי, הוא אוהב אותך מאוד אחת הפיבוריטיות פה בפורם....בת לתפארת 😁