פורום פסיכולוגיה קלינית

אני כמו "ילדה" פוחדת לגדול, רוצה להשאר ילדה. אני סובלת מאנורקסיה - הרצון להשאר בגוף של ילדה. שטוחה ולא מפותחת. זה נשמע תינוקי -אני לא כזו, אך אני אחת שמפחדת להתמודד עם החיים. אני עוד מעט בת 20 ומרגישה שהחיים גדולים עלי. היה לי קשה לקבל את המחזור הראשון - הרגשתי קטנה ולא בשלה ופתאום ילדונת בת 13 שנהפכת לאישה ! הירידה שלי במשקל ביטלה את הסימנים האלו שמעידים על גדילה. כשנהייתי בת 18 הרגשתי זעזוע - בגלל שגם לפי החוק חושבים שאני מספיק גדולה ויכולה להיות אחראית לעצמי. ( ויכולה לשבת בבית סוהר אם עשיתי עברה על החוק) אני לא יכולההההההההההההההההההההה! אני עדיין קטנה! חשוב לי להדגיש -בחיי היום יום אני עצמאית ובכלל לא תלותית, אף אחד לא חולם שאלו המחשבות שלי, אך הן קיימות, ואני מנסה להלחם נגדן בכל הכח. כיום אכן אני נראית ילדה בת 15, אך זה לא נותן מענה לפחד האמיתי שלי. אנני רוצה לגדול, אך אנני יכולה להלחם בחוקי הטבע, עלי לקבל את זה! אני רוצה לעשות דברים בחיים שלי, להתחתן, ללדת ילדים - זו תכלית חיי אבל פוחדת! פוחדת להיות אחראית לשלומם של ילדיי , לחינוכם, לאושרם וכן בכל דבר! אני מקווה למצוא את הכח למשש את שאיפותיי בחיי סתם מחשבות...... מחשבות שחיות בתוכי ומנתבות את חיי....

לפעמים אני תוהה אם אכן כל-כך טוב להרגיש...אני חווה רגשות בצורה מאד עוצמתית שאני חושבת לפעמים הלוואי שלא הייתי מרגישה. איך מתמודדים , למשל, עם כאב בצורה חזקה...... -אני כ"כ רגישה שאני מעדיפה לא לחוות בעוצמה לא רגשות חיוביים ולא שליליים. מה אתה חושב על זה??

לאודי שלום איך חיים אם תחושה של כישלון. השתדל לפרט בקצרה: שלחנו את בנינו בן ה-11 להבחן למבחני כניסה לחטיבה. כנראה שהוא נכשל במבחן, אני ובן זוגי משתדלים לתת לו הרגשה שהשד לא נורא. אבל בתחושות שלי אני מרגישה שנכשלתי במשימה לגדל את בנית עד כדי מחשבות שאני לא מעיזה לעלות בכתב. בתודה ח.

מתנצלת אם הרגשת התנפלות . חושבת שעדיין תהליך האבל לא הושלם ואולי יש כעס על הנטישה שחווינו או אולי אדבר בשמי -שחוויתי. ואולי הכעס יוצא לכתובת הלא נכונה - אליך... ולא יודעת אם זה מקל אך ברור לך שזה לא אישי ושכל מי שהיה עומד פה במקומך היה סופג זאת... וברור שאתה משתדל ועושה כפי יכולתך וזה קצת כמו להזכיר כל הזמן לחבר הנוכחי - את החבר הקודם וזה באמת לא הוגן! בסה"כ אפשר לומר שאתה עושה עבודה של שלושה! - באמת על אנושי. יישר כוחך!

צודקת לגמרי! מאוד מסכימה.. (וגם נורא יפה בעיניי שכתבת)

מה הקטע שלך עם להתקשקש על ענית פה ולא ראיתי שענית שם? את מוכרת לי :))))

אני לא מרגישה כל כך בנוח עם דימויי הסוס והרוכב שם למטה. מרגישה כאילו אתה רוכב עליי וזה גורם לי לרצות להקיא.. אני בכל זאת אנסה לכתוב. אני רוצה לכתוב על הפגישה האחרונה ולא מצליחה. נראה לי שאני צריכה לשמור את זה לשם. לא הייתה פגישה קלה. גורמים חיצוניים הפריעו, המטופל שלפני וגם המטופל שאחרי. שניהם "פלשו" לי קצת באותה פגישה, וכל כך הייתי שקועה עם עצמי ובידיה הטובות כשזה קרה שבכיתי קצת בגלל שטות. זה מביך אותי שככה זה ערער אותי. בא לי להגן על עצמי עכשיו. זה טיפול חדש ויש בו המון המון קסם. אני אוהבת אותה מאוד, ומרגישה שגם היא.. זה מרגיש לי נדיר שכל כך מהר כל כך קרוב.. שיש לנו המון לאן להתפתח יחד וזה קצת מרגש להרגיש ככה. אבל בגלל הפגישה האחרונה, וזה בכלל לא אשמתה, נסגרתי לגמרי. הרמתי מגנים ואני פחות מאפשרת לה להתקרב.. גם אם זה רק בראש שלי בנתיים. אני לא יודעת מה יהיה בפגישה הקרובה. לא רוצה להרוס את הקסם, מצד אחד, פוחדת קצת וגם פוחדת שהיא פוחדת מהתגובה שלי. ומצד שני, בא לי להתכנס לגולם אטום קצת.. בא לי להרחיק. מצער אותי כל כך שנסגרתי. כאילו הקסם לא אמין. איכשהו היו המון דברים לא צפויים בפגישות שלנו- דברים חיצוניים, כמו בפגישה האחרונה. היא אמרה שטוב שזה קרה איתי. היא אמרה את זה בהקשר מסוים, שבא להפגין חיבה ואהדה, אבל לא טוב לי עם האמירה הזאת.. כאילו אמרה "טוב שאת גמישה וקלה, כך אני אוהבת אותך". "טוב שאת ילדה גדולה". אולי גם הפעם היא אומרת לעצמה "אם מישהו צריך להיפגע, אז טוב שזו תהיה חיריק, כי היא גמישה ומבינה ולא תעשה סקנדל". זה ממש לא למה שהיא התכוונה. ממש לא. אני בטוחה. ראיתי על הפנים שלה כמה היא מצטערת שנפגעתי. זה שום דבר... בעוד כמה פגישות אני בקושי אזכור ולא אבין מה היה העניין.

אודי, זה לא הוגן שאתה לא עונה על ההודעות לפי סדר הופעתן. כך גם מתפספסות הודעות שלא ענית עליהן או שפשוט מחקת אותן ואז גם אתה נעלם לפתע כמו שהופעת וזהו בלי שום מילת סיום/פרידה. דבר נוסף, שאתה לא מתייחס להודעות המשך. האם אתה קובע זאת על פי עניינך האישי בהודעות מסויימות על פני האחרות?? אם כן אז חשוב לי לדעת זאת. די כבר נואשתי מלנסות לשפר ולפחות להחזיר את המצב לקדמותו השפויה. ממש עצוב לי.

האם תוכל לנסות לנסח איזה סוג הודעות סביר שיענו ואיזה לא? כרגע אני לא נעלבת, סתם מושכת כתפיים. ועוד שאלה: למה באת לנהל את הפורום? ועוד אחת: האם אתה מתכוון להגיע לכאן כל יום, או רק בימים מסויימים? האם תודיע אם לא תוכל לבוא? "הסוס המנצח ביקש להתחלף" הייתה אמירה מיותרת ומכאיבה לטעמי. רק לפני חודש ננטשנו די במפתיע. יכולת קצת להתאפק עם הסוסים,נראה לי...

וגם ענית עליה , רק שלא הגבת על הודעת ההמשך שלה ואז כל העץ שלה נעלם. ואיפה היה הגנן?

היי, בדיוק קראתי את הכרטיס שלך ורציתי לשאול אותך... מה כל זה אומר? מה זה טיפול בהיפוזה? זה כמו במופע קסמים שמשכעים אשים שהם תרנגולת? בגלל שאי לא בטוחה שהייתי רוצה לחשוב שאני תרנגולת... אבל אולי כן, מי יודע? ומה זה טיפול באומנויות לחימה? איזה סוג? איך זה בא לידי ביטוי (דווקא לזה הייתי מתחברת יותר, אולי אפשר לשלב ולהיות תרנגולת נינג'ה) היתי שמחה אם היית יכול לתת תשובה מפורטת אולי גם להפנות למקורות מידע נוספים, וגם אם תוכל לומר איך היית רוצה שהפורום יראה? איזה סוגי הודעות היית רוצה לראות כאן? מה היית רוצה לשמור ומה לשנות מהאווירה וסוגי ההודעות מהפורום בניהול הקודם, בהצלחה וכל טוב, אבי"כ

http://www.articles.co.il/article/31053/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94%20%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9 וקישור להיפנוזה רפואית http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1689,-,m-Doctors,a-Forums.html

http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9.&meta=

הצעת ייעול - "להגביל את הפורום לשאלות ותשובות קונקרטיות" (= ציטוט משפט אחרון של ההודעה של תי) אחרת ימשיך פה הגנון.. אם היה אפשר להשאיר רק הודעות תמיכה בין משתתפי/ות הפורום - אז מצויין אבל אם זו "עסקת חבילה" אז אולי לוותר בצער רב גם על זה ולו רק לחסוך את כל הקנטורים ההדדיים האלה. המתכונת שבה הפורום התקיים קודם הייתה "סוס מנצח" אז למה להחליף/לשנות אותו?

או שהפורום פתוח לתגובות מכל סוג זן וצבע (כמובן תוך שמירה אתית ותרבותית) או שסוגרים ושמים סלקטור גרוזיני או פולני בפתח.

לא! אלה הרוכבים שהתחלפו. נא לקחת את המושכות פן אנשים ינשרו ויפלו. אנשים פה זקוקים לעזרה והם לא שפני ניסיונות.

היי אודי.. כואב לי,ועצוב לי ככ, ולא בא לי שמישהו יענה לי כאן . זה בעצם רק אליך. אפשר? אני תוהה .. מתי יגמרו לי כבר ה"ציפיות " שלי מעצמי ובתוכי ? מתי יגמר הכאב הזה האינסופי , ואז אוכל לנשום לרווחה? מרגישה שנמצאת על ציר של כעס ואכזבה ואשמה ובושה .. לא מוצאת עליו שום מקום אחר. כאילו זה מוחלט בי . כאילו התקלקל המחשב הפנימי שלי , הארט דיסק הלך ..ואי אפשר לתקן .. מה שקרה , זה שכאילו נצרבו עליי כל התחושות הקשות האלו . נמאס לי לנסות לפתור את כל הרוע הזה שהוזרק לי , טיפול .. 3 שנים .. מורכב ככ , איך אפשר לתקן נזקים ולסלוח לעצמי ? נמאס לי מהמצב הזה שלי , אני מנסה להשקיע , לגלות , להבין, לסדר .. בעיקר את ה"חלק" שלי בדבר , החלק שמקבל היום ככ הרבה מקום בתוכי, לא מצליחה.להתייצב. הכח כאילו נגמר, הם היו אמורים לשמור עליי , ההורים שלי , הם היו אמורים לטעת בי טוב ואם לא טוב אז לפחות לא פגיעה בעוצמות כאלה. אם הם לא למדו את זה - זו לא בעייה שלי .. הם היו צריכים לדעת שזה יתגלה , שדברים כאלה לא נמחקים. חוסר אונים עצום, שמתערבב עם אשמה וכעס וכאב , כאילו לא מצליחה להצמיח בי כלום חוצ המתחושות האלו , ומה שקורה - הכל יוצא אל המטפל . אני צריכה אותו ושונאת אותו . שנאה ואהבה. קיצוניות שאי אפשר לתאר . שונאת כל דבר קטן שהוא מנסה להגיד , לעשות עבורי , מראש מתרגמת את זה לפגיעה בי . ואילו ומצד שני , זקוקה לו ככ , מסמסת לו , מבקשת נוכחות , מעלים ביחד אפשרות להפגש עוד פעם נוספת - 3 בשבוע.ונרתעת .מהאנטנסיביות הזו . מההמצאות והזריקה שלי לפינות של קצינויות . של שחור / לבן. אוףף. איך מסתדרים עם האמביולנטיות הזו ? לרגעים אני תוהה, עד מתי ? עד מתי הוא יצליח לשרוד אותי ככה ?.. עד מתי ?... נמאס לי משתילת זכרונות הילדות שעולה בי . זה רצ בי כמו סרט בשפה זרה . בלי תרגום.לפעמים אפילו לא רואים .. זה הופך פתאום למטושטש.. או עם פסים כאלה שקוטעים ..של שחור לבן . החוסרים האלה בי .. ה"אינאמבא" שלי .. ככ עצומים .. רעב רגשי עצום להכלה , לנוכחות , המודעות הזו - שאין מי שיצליח למלא את זה במאה אחוז מפרקת אותי לרסיסים. הכל מואדר בטיפול . במקום לשמוח שהמטפל שם בשבילי , מחכה לי ..מקשיב .. אני מתריסה , שותקת , מתנתקת , מדברת לא יפה . אתה לא מכיר אותי .בא לפה ומתופפת שפע של מילים לא מובנות , אולי מהצד זה נשמע יפה וחכם .. אבל הכל חלול וריק .. מתגעגעת למלי ולדרור .. מתגעגעת ככ . אין לי יכולת לבטא את עצמי כמו שהייתי רוצה . הכל יוצא הפוך.הם הבינו אותי כאן ככ בלי להסביר במילים מדויקות. בסהכ רוצה את עצמי מחדש, כמו לפני הטיפול , עם הדחקות והכחשות וטונות של חיוכים מרוחים על הפנים , לא יודעת מי אני באמת. מה אני . ספק אם משהו בכלל.. אז כן,בעיקרון , מנסה להכיר את עצמי מחדש בטיפול זה יעודו לא? אבל במקום "קשת של צבעים" .. אני מצליחה לראות בתק' האחרונה , צבע אחד אפור כזה חזק שצובע לי שוב את הבפנים בכאב אחד גדול. חזרתי היום מהטיפול. כמה דקות לפני הסיום יצאתי . לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו. היה בי כעס נוראי . פחדתי שהוא יצא עליו . אז אני יצאתי.הוא לא האמין שעשיתי את זה בהה בי .. ופשוט הסתלקתי. הגעתי הבייתה , הורדתי בגדים נכנסתי להתקלח .. יותר משעה , ישבתי על הרצפה ובכיתי .. ככ בכיתי .. שאני לא זוכרת מתי יצאו ממני עוצמות מטורפות כאלה של בכי ובכי ועוד ועוד .. כאילו אני שק שלם של בכי .. ויש עוד ככ הרבה .. בכיתי על מה שעשו לי , ובכיתי על ההתנהגויות האינפנטליות שלי בטיפול , ובכיתי על עצמי , ובכיתי עד ששכחתי כבר מי אני .. ואני מנסה לחשוב מי אני ?.. ואיפה אני באמת ?.. שם / כאן .. ומה אני עושה כאן ? מה אני רוצה ממך בכלל . אין לי מושג. אין לי מושג. הכל מבולבל. מרגיש לי בודד בתוכי . כאילו מתוך כל הכעס והאשמות והכאב זה מה שאני .רק זה . אין ילד . אין בעל . אין חברים . הכל מאבד את עצמו כשהכאב משתלט. ואז זה מרגיש שכאילו לא רואים בי אותי . אלא מה שהפכתי להיות היום. מה שהפכו אותי יותר נכון. סליחה על ההצפה. ואם הצלחת לקרוא ..אז תודה שקראת. נו ניים.

למרות שהכרזתי על עצמי כדקדנטית, האם אוכל לעזור לך באיזשהו אופן? האם אוכל להציע לך קשב ממה שקיים בתוכי? גם אם בהגדרה החיצונית שלי איני מטפלת. כואב לי בשבילך, אבל מצד שני, אני רואה את פנייך מאחורי המסך ויכולה לגלות בהם משהו מהאינסוף שמוכיח לי שיש מישהו שרואה אותך, שמרגיש אותך, שמציע לו את נוכחותו. אני כאן, בשבילך. אני מקדישה לך משהו: קשה לשתי קונכיות לשוחח שיחה של ממש. כל אחת מטה אוזן לים שלה. רק שולה הפנינים או סוחר העתיקות יכול לקבוע בלי חשש: אותו ים

הי שריתוש אכן, את אותה אחת, לא אף אחת, בטח שלא no name (אין להם אפילו בגדים כאלה שווים, אם כבר את bebe - יקרה ואיכותית, וגם קצת ילדית - לא ילדותית )..ניסיתי להעלות חיוך על שפתייך, יום אחד את בשבילי והפוך. הלוואי ואיכשהו יכולתי לגרום לך לרגע להיות בעיניים של המטפל שלך, של בעלך של הילד שלך ושל החברים, של כל מי שאוהב אותך, שתוכלי להסתכל על עצמך ולראות כל מה שהם אוהבים בך, שתוכלי לאהוב את עצמך..בשורות הקצוצות שלך שרה לנו פה את הנפש הפצועה שלך, ואני לא יודעת איך לעזור לך. אז אני רק אהיה איתך פה בשקט, תדמייני רק את הנוכחות שלי ותמחקי את כל המילים, כך שלא באמת הפרעתי.. שלך אופיר

האם התמכרות לפורומים הינה בעיה מוכרת?? לעיתים אני רואה אותה הודעה בדיוק, כשברור שאותו אדם כתב בכמה פורומים במקביל. גם לאחר שקיבל כבר תשובות - מנסה בפורומים נוספים. (מודה שאני מכורה לקריאה בפורומים ובדרך כלל לא כותבת). האם הכתיבה החוזרת של אותו אדם בפורומים, בחיפוש אחר עזרה, נחשבת כמינכהאוזן או סתם תלותיות והיאחזות בדבר וירטואלי במקום לעסוק בעשייה?

שלום. כמו שלא העליתי על דעתי שהפורום יכול גם להיסגר יום בהיר אחד, כך גם לא העליתי על דעתי שהוא יכול להגיע למה שהוא עכשיו. *לחלוטין* חסר חן או כוח משיכה. מי יפעיל יותר שרירים, מי ינצח את מי, מי יוותר קודם, עד כמה אצליח לפגוע לפני שאפגע בעצמי?.. אני רואה שיש בזה התרגשות לחלק מהאנשים, כמו לקפוץ מעל מדורה, אבל בסופו של יום ההתעסקות הזאת משעממת מאוד. אני קוראת קצת פה ושם, מרפרפת בין התלהמויות שאין שום דבר מאחוריהן חוץ מההנאה שבעקיצה וההתחכמות, ויוצאת מכאן לאתר אחר כי פשוט אין מה לקרוא פה. זה סר טעם ותפל. "אם כבר רוח, אז שתהיה חזקה", אבל על מה כל הרוח? לא מדברים פה על שום דבר...לא ברור... פורום של שלושה שאוהבים לעקוץ אחד את השני, או להנות יחד מהעלבת הרביעי שבמקרה מופיע, לצחקק ביחד מההתחכמות החדשה.. מהצד זה מאוד משעמם. אתה מפעיל כוחניות משלך, בטון תקיף ומבו?דד, מציב אולטימטומים וכו', ולי נדמה שזה רק מוסיף לכיף ולהתרגשות של מי שנהנה מזה ממילא, ומרחיק את סוג השיח שהיית, אולי, רוצה לקדם. יש לך הרבה מה לתת, אבל לא ככה. אולי כדאי להגביל את המקום הזה לשאלות ותשובות קונקרטיות לזמן מה, ואחר כך נראה.

בטוח גם שאת אישה. את צודקת בהחלט, בדיוק כשחזרתי למוטב ובאמת רציתי לשאול שאלה עבור חברתי הטובה, צצו להן כאן תלי תלים של תגובות לא ענייניות ובינתיים אודי לא בא. ואני באמת זקוקה לייעוץ הזה. למעט מגיב/ה העונה לשם "עצה" שהעצה שלו/ה היתה במקומה ותורמת, רובם כאן ירדו על שאלתי. עוד רציתי לציין את תגובתו של פ.ג שהיתה גם היא נכונה בבחינת חשיפת אידיאולוגית העל שמאחורי טיפולים נפשיים- חשיפה שהיא במקומה, הפותחת פתח לשאלות רבות. אז תודה גם לפ.ג. אשמח לדיאלוג גם בהמשך.

דקדנס, האמת שנכנסת לפורום עם המון כעס ורוח וחשבתי שאת סתם רוצה לחרב ולחרבן על כולנו.. אני מודה שאפשרי הרבה יותר לקרוא אותך כשאת לא מגחכת על הניסיון להיות "חלק מ", ולא כל הזמן משתינה בקשת על מי שנתפס בעינייך כמנסה לעשות רושם של (חכמה, נגיד). אמנם השתנת עליי בקשת בכותרת, אבל כשפתחתי לקרוא בכל זאת אמרת כמה דברים משלך. ולא שהמקום שלי הוא לחלק ציונים, אבל שתדעי שהרבה יותר קל להבין מה את רוצה כשאת אומרת משהו ולא רק מזלזלת. אז עצה ופ.ג., זכיתם לכוכב זהב על הדש מדקדנס... לא עניין של מה בכך. ואם זה בסדר, אני מוסיפה שאלה: למה זה בסדר מבחינתך שאת תכתבי בכל עץ ועץ שעולה כאן, וכשאני כותבת בפעם הראשונה אני זוכה ל"כמה את חכמה". אני לא מנסה לעקוץ אותך- תכתבי כמה שבא לך. אבל למה זה לא צורם לך לכתוב לי כותרת כזאת, ובתוך ההודעה "להתלונן" על זה שירדו עלייך ולציין לשבח את מי שלא. באמת שלא מנסה לעקוץ או לריב. אני באמת שואלת מה העניין הזה.

הי... הודעה שבעה ובעצם הכי רעבה שיש... :-( יש חן... יש... ואם *את* כאן, ואת עצמך העשרת את הפורום בעבר בהודעות חינניות מופלאות - כל זה עדיין חלק בך, בפנים, גם כשבחוץ נראה משהו רווי זעם ואולי נעים פחות. ברגעי היפים פחות שלנו מה שמחזיק את הקשר ולא מקלקל או הורס, הוא בדיוק היכולת להחזיק את המחשבה על היש היפיפיה הזה... ואני עוד מאמינה... בצמיחה, בגדילה... האביב בפתח ובוקר אור (mp)

:-) נורא רציתי לשלוח לך חיוך... רק את יכולה להבחין בשם שלי באמת.. גם בכינויים החדשים וגם במשמעות שלהם.. והאמת? את צודקת... משהו פה נרגע ונעשה "עכיל" יותר, ואני שמחה קצת שאודי התעקש על הפורום הפתוח.. יש תחושת רווחה כשכל כך חי פה, גם אם בהתחלה התחלה היה לא לטעמי. מסקרן לגלות את המקום מחדש.. ונעים שאת פה :-) האביב אכן בפתח, ואני חושבת להכריז על ימי חג איתה. 4 ימי חג משותפים בשנה- אביב, קיץ, סתיו וחורף. חגים משלנו, שנחליט איך לייחד אותם בטקסים לעצמנו. זה מתבשל בי כבר שבועיים ונראה לי שזה מה שאציע גם לה. אז חג שמח :-) (עוד מעט) 7תי, שבעצם מרגישה רעב גדול לצמיחה... את צודקת :-)

שלום אני סובל מקור ויל"ד (בעיקר בחורף). האם ביופידבק עשוי להתאים לי להורדת לחץ דם? מה עלות הטיפול למבוטח במכבי?

שלום רב לך דדי תשובתי לשאלתך הראשונה היא חיובית התמודדות עם יתר לחץ דם היא אחת מספינות דגל ההצלחה של שיטת הביופידבק ,השיטה הוכיחה עצמה באלפי מקרים ברחבי העולם, כמובן אין שימוש בתרופות אך יש צורך ללמוד ולתרגל באופן אישי את הנלמד בקליניקה בחיי היויום. מדובר בטיפול קצר מועד. לגבי שאלתך השניה עליך לשאול בקופה מהיה עלות מהם התנאים באלו ימים ושעות ניתן לקבל טיפל מהי הכשרתו ונסיונו של המטפל וכד', אני איני עובד היום כעצמאי ואיני קשור לאף קופה או בית חולים מה שהיה נכון בעבר הלא רחוק. אשמח לתת ולקבל יותר פרטים גם בטלפון של הקליניקה 09-7441604 תודה על פנייתך בברכה חמה ד"ר יגאל גליקסמן

השתמשתי בטכניקה של תרגול נשימות עם מכשיר של RESPeRATE, לצערי ללא השפעה על יל"ד. האם זה מצביע על סיכויי הצלחה עם ביופידבק?

שלום אודי, יש לי חברה שיש לה אובססיה בלתי נלאית לטיפול ולמטפלת. היא צריכה לדעת איפה המטפלת בכל רגע נתון, מדוע לא ענתה להודעותיה וכל עיסוקה המנטלי הוא רק בה. מותר לציין, שהיא לא מוצאת דרכים להיפטר מהאובססיה הזו. מה לדעתך זה אומר? אני פשוט אף פעם לא נתקלתי בתופעה כזאת מצמררת. רק הטיפול, רק המטפלת ומה היא אומרת או לא אומרת, או האם התייחסה אליה או לא, מעניינים אותה. אני המלצתי בכל חומרת ההמלצה, לחדול מטיפולים כי זה חוזר על עצמו כל הזמן. הרי יש אנשים שלא יכולים להיות בטיפול לא? אני חושבת שהיא צריכה פעם אחת להפסיק עם הטיפולים. הרי היתה לה בעיית התמכרות ויכול להיות שזה קשור לאותו סימפטום, רק שעכשיו מושא ההתמכרות השתנה -ההתמכרות היא למטפלת. זאת חברתי הטובה ביותר ואני דואגת לה ולעתידה, מפני שהעיסוק הזה גורם לרגרסיביות בכל תחומי חייה. אני מרגישה שהיא סובלת. אודי, מה אתה מציע? בבקשה.

נראה שהחברה שלך בבעיה רצינית. יש מכוני גמילה בדיוק בשביל זה, בטקסס שבארה"ב. אוכל לעזור אם אדרש לכך.

או שמכח אינטרסים כלכליים אין מונח כזה בדי אס אם.

מעניין אותי דעת הגולשת אופיר שחוותה "נטישת מטפל". האם יש זיקה בין הבעיה שדקדי העלתה לסיפורה של אופיר?

כדבריך, חברה שלך נמצאת במצב בו היא 'מתמכרת'. בטיפול היא כנראה מקיימת יחסי העברה ועל כן זה אומר שבכל מקום בו היא תהיה היא לכל הנראה תתקל בבעיה זאת. לפעמים מדובר בהתמכרות למטפל שבעצם משרתת התנגדות לטיפול. לפעמים מדובר בבעיה שמוכרת למטופל מעברו, לפני שפגש בכל מטפל מקצועי. לעניות דעתי, במצב כזה יהיה חכם בשבילה לברר מדוע היא בעצם כל כך מכורה ואת מה זה משרת. אבל כל עוד חברתך לא נמצאת במצב בו היא רוצה (ומסוגלת) לגלות את מקור הבעיה ואת דרך התנהלותה מול הבעיה, אין טעם לדחוף. רק כשהרצון יבוא ממנה, הפתרון יהיה אפשרי.

כמה כייף שיש חברה כמוך, אבל אם את כל כך דוגלת באמת שצריכה להאמר, אולי תתחילי מזה שזו בעצם את!

השאר או השאירי מייל, ובשמחה אשלח ניק-ניים מתאימים לך.

יכול להיות שמדובר כאן בכלל בהפרעה נפשית ספציפית, כמו שציין כאן מישהו בפורום, או שזה רק סימפטום לבעיה עמוקה בהרבה יותר שיש לחברתי? לכל התוהים, מדובר בחברתי ולא בי. באשר לי, הבעיות שלי הן אחרות לגמרי. כרגע, חשוב לי לבדוק בשביל חברתי. תודה לעצה מהמגיב/ה העונה לשם "עצה". זה נכון כפי שציינת, שאולי האובססיה הזו קשורה גם לדמויות מטפלות אחרות ובכלל לכל העולם הזה שקשור בטיפול או באיכויות טיפוליות.

עזרת לי מאוד. אני רק מקווה שחברתי תוכל יום אחד "להיגמל" מהדבר הנורא הזה שמשתלט לה על כל החיים. זה מכאיב לי לראות מה שעובר עליה ולאלו תגובות לא רציונליות ההתמכרות הזו מביאה אותה. היא לא מסוגלת לקיים חיים אמיתיים תקינים. היא רצה מטיפול לטיפול מבלי להפסיק את ההתמכרות הזו. זה פשוט נורא, כי יש לה פוטנציאל אדיר להצליח, אך הדבר הזה מעכב אותה.

קצת מוזר- לא?? בקשת לא להגיב לפניות של דקדק.. (או איך שקוראים לה), ולהתעלם לחלוטין, על מנת להרגיע קצת את הרוחת,(ובצדק) והנה, אתה עונה לה, ברצינות תהומית, על שאלה שנשאלה בציניות שאינה מוטלת בספק.ובכך הנך נותן לגיטימציה ברורה לכל המתחולל כאן. ובדברך על טרולים, ודאי התכוונת גם אליה,(בעיקר) ואם בכוונתך להחזירה בתשובה באופן זה.. אשרי המאמין..!!

שלום! סיימתי לפני כשנה קשר קצר עם בחורה (אני בן 30 היא 25). הקשר היה טוב, פתוח וכנה. היא אמרה שיש לה בעיות והיא מתוסבכת ואמרתי לה שזה לא מפחיד אותי ואני מספיק רגיש וסובלני. היו לה הרבה בעיות של קבלה ושחרור ולמרות שכשהיינו ביחד הכל היה טוב למחרת תקפו אותה מחשבות טורדניות על מה יהיה. היא אמרה לי שהיא לא שכבה עם אף אחד ואמרתי לה שזה לא מלחיץ אותי ושאני חושב שמין מלא זה משהו חשוב בקשר אבל ממש לא העיקר ושיש לה את כל הזמן שבעולם ללכת בקצב שנכון לה.בנוסף דיברנו והיא אמרה שמעולם לא השתכרה, עשתה סמים ושאפילו כשהיא עם עצמה היא לא מסוגלת לגמור ותמיד עוצרת את זה.קשה לה להירדם כשישנו ביחד והיא לא אוהבת שעוזרים לה או עושים בשבילה דברים, למרות שהיא מוכנה ועוזרת לכל העולם. דווקא בזכות הכנות, הרגישות והפתיחות היא הרגישה שהיא מתקדמת בקצב מהיר יחסית לאחרים שהיתה איתם ושעברתי אצלה הרבה מחסומים.תמיד אפשרתי לה להבין שאפשר להאט ושאלתי אותה אם זה נעים ומרגיש לה טוב והיא אמרה שכן. אחרי כחודש היא סיימה את הקשר בטענה שהיא לא מרגישה שזה נכון לה ושזה לא המאה אחוז שלה. הייתי מאוד שבור אחרי זה כי באמת יש בבחורה הזאת כלכך הרבה תכונות שאני אוהב ומחפש בקשר ושהכימיה, הכנות, הפתיחות והתקשורת ביננו היא משהו לא רגיל. איפה טעיתי?

חשוב לי לציין למרות שלא שאלתי והצקתי. הבנתי מדבריה שהקשרים הקודמים שלה לא היו ארוכים ואינם עלו על חודש מעבר לקשר הראשון שלה שהיה קצת יותר ארוך (כמה חודשים).

נראה שנמחקו הודעות בטעות - של מיקה - הודעתה הראשונה בנושא "הלא מוכרת/מזוהה" והודעת ההמשך שלה וכן הודעתה של עינת בנושא "בעיה משפחתית מסועפת" וגם הודעת ההמשך שלה ותגובתך אליה שאתה אומר שהייתה כזו. וייתכן שהיו עוד הודעות שנמחקו?? זו לא בעיה במחשב שלי?

אולי מההתלהבות ברחה לאודיל'ה עוד הודעה או שתיים. נסבל.

בצילומי מסך וממה שכתב לפני שמחקת (בעיקר סקסיסטי חולני), ניתן להבין למי הוא מפנה חיציו המורעלים. אגב, לפחות במה שקראתי יש פלילי ואני במקומך הייתי פונה למשטרה.

אם כל הכבוד, אודי, אתה לא האייטם כאן. אתה ממלא תפקיד מנהל פורום, אבל הפורום אינו סובב סביבך. הפסק לדמיין שבודקים אותך ושהודעותיך מטרה. אני ראיתי 2 הודעות בוטות ואלימות תחת שם המשתמש "גבר" ו"דלוק". אם הטרול אכן מתגרה מגילוי עריות ואלימות מינית, כפי שהעיד בהודעותיו, יש לפעול במישור החוקי. היו דברים מעולם. גוד לאק!

טרול במקור , הוא שם של גמד מכוער וחמוד באגדות עם נורבגיות - יש טרולים טובים וטרולים רעים. ובכל מקרה ההשוואה שלהם לביריונים האנושיים פה, קצת עושה להם (לטרולים) עוול... לילה טוב לכולם.

טרול יכול לגבש קבוצת תמיכה אינטרנטית כפי שאף מנחה לא מסוגל...

לא בהכרח. תחשבי על הטרולים מטוב-טוב הגמד. לא היו גמדים ולא היו טובים. סתם מכוערים עם כוונות לפגוע.

שוב הגבתי לך על הודעתך בנושא של הבעיה המשפחתית המסועפת שהצגתי. אודה לך אם תוכל להגיב...

אודי .. תגיד לי רק ..עד מתי? עד מתי אצטרך להמשיך ל"החנק" בתוכי עם תמונות ומחשבות .. לא מוגדרות? עד מתי זה יפריע לי לחיות כמו אחת "נורמלית"? עד מתי אני אראה את כל המראות הכואבים האלה בי ואחנק איתם בתוכי? עד מתי אני ארגיש את זה כאילו "כאן ועכשיו"? עד מתי זה יהיה ? כי הנה , עכשיו , מגיע הלילה .. החושך.. וכולם פה סביבי כבר ישנים.. ורק אני מתחילה שוב להזכר ..בלי להבין לשמוע ..אבל כאילו קולות מרחוק .. לראות .. אבל בעצם ככ לא בבירור .. להרגיש ..את הכאב החד שחודר בי..את מה שנותק ממני -את מה שנשכח .. הלילה הזה .. כמו הרבה לפניו , מביא אליי את הכאב הככ אישי שלי . הככ אישי שלי .. ואני לא יודעת איך להכיל אותו. פשוט לא. NO NAME

אנסה להביא את המילים מולך יותר מאוחר? כרגע .. כואבת מידיי, ועוד שעתיים טיפול .. אולי זה ייקל? לאיודעת. תודה על ההזמנה להקשיב. אני.

לכל השואלים, השואלות והמעליבים/ות, אודי מעולם לא פגע בי. למעשה, אני לא ממש מכירה את אודי. סתם, עלו בי כל מיני התנגדויות הקשורות במצב כזה או אחר. אודי בכלל חמודי...

ולך יש שיבושי חזק אבל! בנתיים את היחידה שפוגעת, ברור שאודי לא פגע בך, בדיוק כמו ש... לא פגע בך. זה ההפרעה ורק היא!

הי אודי וואו, הפורום חזר...מרגש ומבלבל, אבל טוב שיש שוב איפה לפרוק קצת מהעצב.וגם, לכולן - נילי, שרית, שיר..כולן שלום שוב ( לא עבר כל כך הרבה זמן (: )..אמרתי שבאתי לפרוק, כי אני באמת עצובה, ויש כל כך הרבה עומס, תחילת סימסטר חדש ועמוס, עבודה וחיפוש של עוד עבודה, הרבה התחלות, וסיום אחד עצוב שלא מניח. איך שמים את הדמעות בצד ומדביקים חיוך? הוא מתקלף לי כל הזמן מהפנים ומרוב שאני הולכת לשירותים לבכות נראה לי שאנשים חושבים שיש לי בעיות עיכול ( סוג של...)מתקשה לעכל נטישה. אודי, בתור מטפל..יש לך מחשבה למה מטפל משנה יחס למטופל מהקצה לקצה, משנה פתאום את כל הדברים שהיו מוסכמים וידועים ומתנתק..נעלם? זה כל כך כואב ולא מובן..מוכר מהעבר, אבל עדיין לא מובן. מצטערת שהעמסתי... הולכת לצפות בגשם, הוא עושה לי טוב אופיר (נ.ב - תודה שבאת )

בטח את לא ממש מקשרת כי החלפתי הרבה זהויות בפורום הקודם אבל אני זוכרת אותך ואת הסיפור עם המטפל שנטש לפתע (והזדהיתי). רציתי רק לנסות לעודד שגם אז, גם היום, זה פשוט נראה כך כל כך ברור מבחוץ (כי מבפנים זה מאד קשה לראות וחוויתי חוויה דומה ומכאיבה והיה לי קשה לראות זאת כשהייתי בתוך זה) -שזה משהו שלו שהוא צריך לפתור עם עצמו ושנראה שהוא צריך טיפול ושזה לא קשור אלייך, או למשהו שעשית או לא עשית. אז סליחה שהתערבתי, עד שתגיע תשובתו המקצועית של אודי

היי אופיר קודם כל- אני שמחה לראות שגם את הגעת לכאן.. סליחה שמתפרצת ככה להודעה שלך.. אני לא אודי, ואני רחוקה מלדעת משהו בכלל.. אבל.. רק רציתי להגיד לך.. ש... אני קוראת אותך, והאמת שתמיד קראתי אותך.. ואני מודה שלא ממש הצלחתי (אז והיום) להבין איך קורה דבר כזה, איך זה שמטפל נוהג ככה, איך זה שטיפול מסתיים לו בצורה כזו, או יותר נכון נקטע בצורה כזו. את צודקת, זה באמת לא מובן.. וזה כואב מאוד.. מאוד.. וזה שהדברים אולי מוכרים מהעבר?.. זה באמת לא מפחית את הכאב ולא את מה שעובר עלייך, וזה בטח לא עושה את זה לצודק,נכון או בסדר. ממש לא. סליחה שפלשתי ככה.. מקווה שכשדברים קצת ירגעו בתוכך, תמשיכי הלאה.. יש הרבה דרכים להמשיך.. רק אל תוותרי לעצמך.. ואל תוותרי על עצמך. ו.. בהצלחה.. בכל ההתחלות החדשות שיר

אני אוהבת את העץ הזה. הוא היחיד שמזכיר לי את מה שהיה פה פעם (אבסורדי), לפני חודש.. אופיר, דווקא חשבתי עליך, על איפה את באופן כללי.. לא ראיתי אותך פה בתחילת השבוע והתחלתי לדאוג שכולן מתפזרות להן ובורחות מהבלאגן הנורא שהיה פה.. אז מזל שאנחנו 'פה' ויצחקו להם כל האנשים שלא מבינים את משמעות המקום הזה.. אין ספק, אני מתגעגעת. אני חושבת שאם המטפל נעלם (ואני ממש לא מבינה איך קורים דברים כאלה), אולי כדאי שתתני לעצמך את מה שמגיע לך (עם כל הכאב שזה מעלה/יעלה..), ותפני לטיפול חדש..? טיפול בו תוכלי לעבד את מה שקרה שם.. ואולי אפילו לגלות דברים חדשים..? דברים שיעזרו לך בעתיד מפני מקרים דומים..? אני מקווה שיהיה בסדר עם העבודות (למיניהן) ואחייך בשבילך, עד שהוא ידבק אותך :)))))) תהיי חזקה, את פה, לא לבד. ~נילי~

חבר קרוב נמצא בטיפול שיחתי, בשיחה איתו אמר שנפגע מהפסיכותרפיסט : (המטפל העביר פרטים מסוימים מהטיפול השיחתי לפסיכיאר המטפל [ככל הנראה מתוך מטרה לשתף פעולה ולסייע לטיפול]) הנ"ל דיבר עם הפסיכותרפיסט על תחושותיו הקשות והפגיעה באמון ומתלבט אם להמשיך הלאה בטיפול: 1.האם עליו לתת הזדמנות נוספת לפסיכותפיסט [שהתנצל על מה שאירע, הקשר הטיפולי טוב ] ? 2.האם ניתן "לשקם" משבר אמון זה ? האם לתת לזמן לעשות את שלו ?

משבר אמון מטופל מטפל בעיה רצינית. אך קודם כל תגדיר מי הפסיכותרפיסט. פסיכולוג קליני? פסיכולוג חברתי? עו"ס? סטודנט? מורה? כל אחד יכול להיות פסיכותרפיסט. אין פיקוח ואין מניעה ממך להכריז עליך כפסיכותרפיסט ולטפל ללא חוק ופיקוח. בידי מי הפקיד חברך את בעיותיו הנפשיות?

שלחתי הודעה ונראה שלא נקלטה? אז אנא התייחס להודעות שפוספסו כמו של עינת - (שאוליגם נמחקה בטעות?) והודעות המשך שלא ראית. -תודה-

אפשר לא לפרסם הודעה זו. שים לב שאותו טרול נכנס עכשיו במסווה של שמות כמו: "גבר" ו "חיכיתי" ועדיין עם רמיזות בוטות ופרוורטיות

אינך יכול להמשיך ולהתעלם ממה שנעשה כאן, פשוט, המקום הזה הושם ללעג וצחוק. ובטח לא זו מטרת הפורום, אם תדפדף בדפי ההסטוריה של הפורום, תוכל גם להבין, עד כמה מכאיב לאותם משתתפים (קבועים, ואינם קבועים),הבזיון המתחולל כאן. ובידך הכח והיכולת לעצור זאת. פורום פתוח הוא רעיון מצוין, אך כנראה לא במחוזותינו.. ואני מאוד מקווה שתצליח לההזיר את המקום הזה, למעמדו הקודם, והראוי.

כל הכבוד! מילים מדויקות וכנות.

האדם שאבחנת במקצועיות כמנסה לספר לנו על חוויתו הרגשית, חוויה נוראה, מסוייטת, סתם עוד טרול מתוך אלפים שמתבהמים באינטרנט. ברוך הבא לעולם הוירטואלי. הנחיתה בעוד מספר דקות.

לאודי שלום, התלבטתי מאתמול אם לכתוב זאת, אבל נראה שאפסיק להתאפק. הגברת שמכנה עצמה "דקדנס" היא ככל הנראה, ממה שמשתמע, מטופלת שלך בהווה או בעבר ועושה רושם שנפגעה קשות ממך. משפטים שהיא אומרת כמו "ידעתי שהוא לא יעמוד בזה" מראים על הכרות ביניכם שהסתיימה באופן שלטעמי השאיר אותה מלאת רצון לחרב ולהשמיץ אותך. יש לי שתי שאלות אם אפשר. האחת היא האם באמת עשית לה משהו נורא? והשניה- מה מדיניותך בנוגע להשתתפות של מטופלייך בפורום? האם לדעתך יש ליחס לזה משקל כלשהו? תודה, ונקווה לרוחות רגועות יותר אריאלה

אודי ממש חמוד , חוצ מזה נראה לך שהיה עושה למישו משהו רע ? ככ חמוד שהוא , תראי בתמונה ..זה שוב הערבוב בין הריאלטי לוירטואלי ?

נראה לי את מגנה על עצמך.

שהסרת את ההודעות שקושרו לעצ שפתחתי אלייך ..אתמול. ותודה על מה שכתבת. מעריכה. המשך יום טוב ורגוע. נו ניים.

חיבוק אמת חזרה.. עם תוספת משמעות. על היממה האחרונה. ~נילי~

זקוקה לזה .. חיבוק בחזרה . ואמיתי.

שלום. ברצוני ללכת לאחת מהפסיכולוגיות הבאות: [*** עבר עריכה ***] וברצוני לשמוע חוות דעת ממי שהיה או מכיר הנ"ל חשוב לי ביותר! אשמח להתייחסותכם

איך מבררים לגבי רישיון של פסיכולוג? וחוקיות התנהלות של פסיכולוג?

צריך לסרס אותו. זה הפיתרון האמיתי לאנשים כמותו. ממש מגעיל. זה דוחה את הנפש.

אודי, הטרול הזה הצליח להרוס לגמרי פורום תמיכה. הוא לא יפסיק את ההודעות הזדוניות שלו. הוא יותר עלוקה מוצצת דם מטרול.

חבר'ה מה קורה פה?? הפורום הזה נראה כמו אחרי מלחמה. יש נפגעים, נפגעות ואין מנצחים! שיהיה בוקר חדש, מרפא ומאיר לכולנו.

אנא התייחס להודעת ההמשך של עינת - לפני שתעזוב. בלהט האירועים כנראה שלא שמת לב. (תחת הכותרת "בעיה משפחתית מסועפת")

את ממש עוזרת... יש לי הרגשה שאני מכירה אותך.

את ממש עוזרת... יש לי הרגשה שאני מכירה אותך.

אני מוכנה למתן קצת הערות פוגעניות, אף שלא התכוונתי להעליב כאן אף אחד באופן אישי. מוכנה למתן את עצמי, הגם שקצת ציניות לא תזיק כאן לאף אחד. מישהו כאן מסכים עם דבריי?

את מתחנפת. התנהגות מצניחה.

תעמדי בהסכם?

זה פשוט אכזריות מה שהולך פה. לא לכולן יש את האורך רוח הנפשי שלך יש. ונזק, בטוח שכבר יש. סליחה.. שוב, אני ל-א בן אדם רע. אני ל-א אוהבת לדבר ככה. בכלל. ~נילי~

או שערבבת בין הריאלטי לוירטואלי?

שום חרדה וירטואלית. שום דיסוננס קוגניטיבי...

שאודי לא יעמוד בזה!

חוץ מכמה עלובה את!

השאיר אותנו כך, בודדים מאב? נראה לי שהוא ברח, נמלט על נפשו המבוהלת מפרץ המבול... אודי ברח!!! איזה קטע!

שברת שיא קוגנטיבי.

אקדים ואבקש ממך סליחה אם אומר דברים שלא תאהב לשמוע. מבינה את הגישה הליברלית שלך ואולי היא נכונה לחדר הטיפולים, (שם איש אינו יכול להסתתר מאחורי זהות בדויה). יש כאן אנשים רגישים שחושפים את ליבם ונשמתם ורואים במקום הזה מקור לתמיכה ואף להצלה!! - ברגעים מסויימים. הפורום כפי שאני רואה אותו , אמור לסייע לאותם אנשים שרוצים להסתייע בו ולא לאלה שמחפשים איך להעביר את הזמן - בביקורת וליצור פה מחנות של לגלגנות מידבקת. אם בכל פעם שמישהו כאן יגולל את רחשי ליבו, הוא ייתקל בציניות, בלגלוג ובעוקצנות, יהיו יותר ויותר אנשים שיחששו לחשוף ולהיפגע . אף אחד לא רוצה לשמש פה מטרה לחיצי הלעג וגם למען חופש הביטוי. אנא ממך אודי - קח את המושכות לידיך, אחרת אותם ציניקנים יעשו זאת. וכן ממליצה לך לקרוא מארכיון הפורום, אפילו ללא שימת לב לשמות הכותבים ולו רק כדי לקלוט איזו אוירה חמה, כנה , פתוחה ואמיתית הייתה פה , למרות ואולי דווקא מפני שהיו פה גבולות... ושוב סליחה אם פגעתי, תודה אם קראת ו...ב ב ק ש ה!

ממה את כ"כ מפחדת? מאמירת האמת? לעניות דעתי, אודי לא יעמוד במשימה.

וכי מה ולמה כל הרעש והצלצולים? ברור לך שבקצב הזה הפורום יסגר ויהיה לשממת המשועממים.

אתה בוירטואל. האינטרנט מלא פריקים מטורללים.

שלום אודי, אשתדל לא להכביר במילים, כיוון שאני מתארת לעצמי שגודש ועוצמת ההודעות שכבר מצטברות ביום הראשון לעבודה עלולות לגרום לך לסיים את יומך במקרה הטוב עם כאב ראש נורא ובמקרה הרע עם.. כפי שכבר הועלה על ידי משתתפות אחרות- בריחה מסוגננת יותר או פחות חזרה אל עבר החשיכה. מאחלת שתצליח להנות, לקבל, ליצור קשרים משמעותיים. גם לקחת דברים בהומור, ולעזור לאחרים להחזיר את ההומור והחיוך. שתצליח לווסת את עוצמות הסערות, להתמודד עם מכלול הפניות ולשמור על הפורום, כפי שכבר נאמר, כבית. בית חם עם תנור וכוס שוקו. בית שאפשר לקפוץ לבקר כשרוצים, שנעים להשאר בו, ושאפשר גם להמשיך ממנו למקומות פחות וירטואליים.... אני מופתעת כאן היום ומוצפת מכמות הפניות, כמה שהמקום הזה היה חסר לאנשים. כמה שהמקום הזה היה חסר לי. היה כאן משהו מיוחד. גם אני תקווה שנצליח למצוא את המיוחד, המשמעותי, גם אם יהיה אחר. שולחת לך ברכות איחולי הצלחה וישר כוח על לקיחת המשימה הנעלה גילי

וכבר מתחיל סשן "המשימה הנעלה"?

תגובה מעולה ונכונה. ישר כוח! נמאס מהדביקות הרגשית הזו, הלעוסה עד דק. איכס!

אודי שלום אני מתארת לעצמי שעם או בלי עצתי אתה תבחן את שאלת הפורום הפתוח עם יתרונותיו מול חסרונותיו. רק רוצה לציין כדי להשפיע על כף המאזניים שהתגובות העוקצניות כאן פוגעות ומבהילות. לי אישית יהיה קשה לכתוב כאן עם הידיעה שאקבל כאלו תגובות. גילי

כמה לא נעים, זוכרים את "אהבה"?! שמהר מאוד השתנו חוקי הפורום בזכותה,ועוד קרה לעצמה "אהבה", וכואבת כועסת או ממורמרת,משום מה בפורום זה את ממש לא היחידה.ותגובתך ממש לא מעניינת אותי, כך שתשאירי אותה לעצמך.וירטואלי או לא יש מי שהפורום הזה הוא כמעט התמיכה היחידה שלו, ולו בשביל זה תתחשבי קצת באחר, וארס יש כול כך הרבה מקומות להתיז אותו, ואולי אפילו במקןם. שלום שלום.ומילה לך אודי, רוצה להאמין שקבלת הפנים החמה תרתי משמע, לא תבהיל מידי, הפורום הזה חשוב מידי להרבה אנשים, מקווה שתשרוד איתנו בהצלחה!

. חטאת החטאים של העולם הוירטואלי. אב הרעות החולות של הטיפול הנפשי! אין תחליף לטיפול אנושי אמיתי!!!

כי הרי זה בדיוק מה שהם לא רוצים..

תגובתך אכן ראויה, חשובה ונכונה. תודה לך...

הבנתי שאתה פתוח לגישות טיפוליות שונות והייתי מעוניינת לדעת איך אפשר למנוע התקפי חרדה בדרך טיפול עצמית - מניעתית?? בתודה.

אז אמנם אני "מהוותיקות" אבל בלתי מזוהה. החלפתי פה הרבה שמות וזהויות... בפרידה כאבתי לא פחות מכולם - ולו רק בגלל העובדה שאף אחד לא באמת נפרד ממני כי לא הייתי קיימת בעיני אף אחד (אף מנהל/ת פורום לא ממש זכר/ זיהה מי אני באמת אף שהיו מאד מנומסים) ואולי בעצם זה גם מה שהקל עליי... ונכון זה מוכר לי ממקומות אחרים. וכן . נשארתי לבד. תודה.

אם הכבדתי. זה לא היה מתאים ככה על ההתחלה . סליחה..

אין לי הרבה מה להגיד. ואולי יש לי יותר מידי. יותר מידי שאני מפחדת לפגוע. אז אולי כדאי שאתנצל מראש, למקרה ואפגע בך. באמת שרציתי לאחל לך הצלחה, ולהגיד – ברוך הבא.. אבל המחשבות, הרגשות, התהיות, ועוד כמה דברים שכאלה, פשוט לא מניחים לי.. אני תוהה אם באת לכאן לבדוק אם אתה מסוגל לעשות את זה.. אם באת לנסות ואז לראות שכל כך קשה כאן ואז פשוט ללכת, לעזוב.. אני תוהה.. שלושה מנהלים היו כאן.. כל אחד היה כאן "רק" יומיים (אני יודעת שזה המון, ואני יודעת שזה לא פשוט, ואני יודעת שזה קשה). אז אם הם היו "רק" יומיים איתנו, והיה להם קשה מידי (או כל דבר אחר) אז איך זה שמנהל אחד אמור להיות כאן במהלך כל השבוע.. מתי ישבר לו ממני (או ממני ומאיתנו).. מתי הוא ירגיש שלא מתאים לו לשמוע-לקרוא, אולי ללוות, את הקבועים שכאן.. כמה זמן יקח לו עד שהוא יבין שהוא עשה טעות בלקיחת אחריות בניהול הפורום הזה. כמה זמן יקח לו להגיד שהוא פשוט עוזב. אני תוהה כמה כח ו/או רצון יהיו לך או לא יהיו לך.. לשמוע את כל השטויות שאני תמיד כותבת.. לשמוע את כל התלונות.. הכאבים.. השחור.. (ותאמין לי.. יש הרבה שחור). אני תוהה.. אם תצליח לעמוד מול המפלצת שאני, מול הפרעת האישיות הגבולית הדפוקה שתמיד תמיד תמיד קורה לה משהו או עובר עליה משהו או היא חושבת על משהו. וכמעט תמיד אין לה מספיק מילים כדי לכתוב ברור ולעניין. אני תוהה.. אם מלי קוראת כאן במקרה.. אני תוהה מה שלומה.. אבל באמת.. ואני תוהה אם היא יודעת כמה היא חסרה לי וכמה אני מתגעגעת אליה. כמה הפרידה ממנה עדיין כל כך קשה לי. אני תוהה אם אני יכולה לעצור את עצמי מלהביא אותי שוב למקום כל כך רגיש ופגיע מול מישהו (גם אם "רק" באופן וירטואלי). ואני מניחה, שכמו תמיד בחיים שלי, התשובה היא פשוט –לא.. אני לא אצליח לשמור על עצמי מלהיות שוב במקום הזה.. מצטערת אודי.. על הפתיחה הזאת.. באמת שמצטערת.. שלא מסוגלת להגיד לך הכי פשוט (רק) ברוך הבא ובהצלחה.. זה פשוט הבפנוכו.. שעכשיו לקח שליטה.. והוא לא הכי נחמד כרגע.. שיר

שלום בימים אלו אנו מצלמים סרט תיעודי על טיפולים חדשניים לדיכאון, סכיזופרניה וטראומה שישודר בערוץ 8 בארץ וערוצים דומים בחו"ל. נשמח מאוד לדבר עם כל מי שיש לו איזושהי נגיעה לפגיעות הנ"ל על מנת לשמוע על ההתמודדויות והטיפולים. כמו כן נשמח לידע את הפונים על טיפולים חדשניים אותם יצא לנו לתעד. אנו מתכוונים ליצור סרט מעמיק אשר יציג לציבור הרחב זווית הסתכלות שונה על אנשים פגועי נפש וישבור חלק מהסטיגמות אשר דבקו באנשים אלו ולכן חשוב לנו לשמוע את מה שיש לכם להגיד. המון תודה על שיתוף הפעלה. ענת מתאמת הפקה [email protected]

רבים כמותו כבר נעשו ועוד יעשו. לדעתי חשוב שתהיה איזושהי צורניות שמעבר. צורה אסתטית חדשה לאופי הדוקומנטרי של הסרט. אין בכם מעוף, רק בינוניות. הדברים שכתבת גם לא ממש מזהירים ומאפשרים הזמנה אמיתית.

איך מתוך מודעה של כמה משפטים אתה כבר מחליט שאין לנו מעוף? אם אתה באמת מתעניין אז כדאי לך לדעת שמדובר בסרט יחודי מאוד אם איכויות וויזואליות ורעיוניות מאוד מיוחדים. אני מצטערת אם ההזמנה לא זוהרת במיוחד אבל אין לנו שום כוונה למכור פה גימיקים - מי שזה מעניין אותו מוזמן ליצור קשר ומי שזה לא מעניין אותו, יוכל לעבור למודעה הבאה

חייבת לומר שאת מאד מסקרנת. מקווה שלא אעורר בך כעס אבל - את נשמעת /נקראת כאדם מלא רגישות, גם אם העטיפה מטעה... נשמע שיש בך המון כעס שמסתיר המון כאב ואת מאד מזכירה לי את עצמי (לפחות כך הייתי) אולי אני טועה בהתרשמותי וסומכת עלייך שתתקני אותי אם כן. בכל מקרה מאחלת לך הרבה טוב!

זה לא מקובל עלינו כאן. אף אחד לא מעוניין לראות אותך! מה האהבה העצמית הזו? לכל התמימים- קצת התפכחות לא תזיק לאף אחד מכם.

ראשית, מודה לך על התשובה. בחרתי בשם "דקדנס" מאחר והוא עונה על אופי האתרים, דוגמת זה שבחרת לנצח עליו והתקשורת שנוצרת בו- תשובות דקדנטיות עם פתרונות אינסטנט לאנשים פצועים וכואבים. והדבר פושה בכל תחומי חיינו - ראה למשל אלו שגיאות כתיב יש למפיקת הסרט שמתיימר להצהיר על עצמו ככתוב בסוגה איכותית. אני לא יכולה לקבל ניוון תרבותי שכזה שהאתר הזה הוא רק חלק קטן ממנו.זהו מאפיין חריף של הבינוניות שגם אתם כמטפלים אינם חפים ממנה. מצטערת אם אמירת האמת היא כואבת.

למרות הפצרותינו הרבות.

שלום אודי, לקחת על עצמך בהחלט תפקיד לא קל ...לנהל פורום מיוחד שכזה .. אני מאחלת לך מכל הלב כניסה רגועה , שתצליח להכיל את כל התחושות והרגשות .. שעולים פה .. מבלי להתפרק ..ולעזוב? שתצליח לתת לנו המון רגעים שעושים סדר בבלאגן..ולא חסר כאן כאלה. מקווה שתצליח לשמור על המקום כמכבד.כזה ששומר על האנשים כאן.. כרגע ..אני "בלי שם" .. אולי בהמשך ..? אבל ,גמאני פה.(מהותיקות?..) ומתוך המונים של סימני שאלה בי , כאלה של איך אצליח להאמין ולתת יד שוב במישו חדש ? מאיפה מתחילים בעצם? האם אאפשר לי לזרום במורכבויות המסובכות של חיי בקצב הנכון מבלי להתפרק?האם אפשרי יהיה להתבונן בי מהצד, לקרוא את מה שאני מביאה מבלי לפחד ששוב הכל יתמוטט בי ?.. לאיודעת.אגלה בהמשך? חשבתי בתוכי הרבה , לבוא או לבוא .. הפרידה מאנשי הטיפול האחרונים השאירה בי אין ספק ..חותם ענק.. של כאב מפרידה ובלבול וכעס.. וחוסר אונים ..וקטיעה של רצף ..שלא חשבתי שאוכל להביא מעצמי על עצמי .. ועכשיו ..לתת למישהו נוסף להכנס ל"עולמי המבולבל " ?.. הנעול ..? אני תוהה, אם עצם זה שאתה כאן לבד , מנהל את הבית הזה .. אולי זה יאפשר יותר .. פחות להתפזר להתפצל .. לאיודעת . אבל אני פה. כנראה שמקהלת הקולות של "ההזדקקות והכמיהה" גוברים בי .. על הפחדים.. לפעמים זה נראה כי המילים הרכות ככ חסרות בי עד ש.. שמאלצת את עצמי לנסות שוב מחדש .. בכדי להתמלא .. בכדי לא להעצר..גם אם זה עומד על החבל .. לצד האפשרות של להפגע .. המון גבולות שנפרצו בי בחיי. ובטח אהייה לא ברורה .. על היום הראשון פה.. ויקח לי זמן ל"טבול" את עצמי שוב ולהפתח.. כי מה שמרגיש בי הכי ברור ומובן בי "היום "- הוא בעצם ככ לא כזה .. הכל הפוך הברור - הוא לא ברור ואילו הלא ברור ככ ברור .. יש בי ים של תחושות שממלאות אותי - של כעס , אשמה ,..(גם) בדבר החלק שלי .. אבא שנעתר ל"דחפיו" והפך ילדה קטנה לאישה טרם זמנה .. ועוד ועוד .. מורכבויות ..שגורמות לי להחנק וכבר להשתבש .. בחודש האחרון ,המילים פשוט "נחנקות" בי , בכתיבה , בדיבור .. בטיפול -שוב השתיקה האיומה הזו , הבכי שחזר בעוצמות שאי אפשר לתאר .. וזה נחווה שאין מוצא לכאב הזה בי . אבל הנה .. שוב כאן, בזהירות ..(אז מה זה אומר עליי ?) מנסה לצאת מההשתבללות הנוראית אליה נכנסתי , רוצה לומר שבהחלט יש בי אובדן ענקי ויאוש ..ורצונות שלא מצליחים להיות ממומשים , וחלומות שעדין מחכים ..לי .. מול תקווה שמוחזקת היום בשבילי רק ע"י אחרים ואני מקווה שבהמשך דרכי אוכל לראות גם יותר חלקים אחרים . מקווה שאוכל למצוא פינה מחדש במקום הזה שהיה עבורי בית - אבל בקונוטציה החיובית . המון הצלחה אודי - בטוחה שאתה זקוק לה . מכל הלב. NO-NAME

"לעזאזל" ולא "לעזזל" כפי שכתבת. לא התכוונתי להכאיב אלא רק לעזור.

האתר שוב פעיל.. שתהיה לכולם שהות נעימה כאן כבעבר.. ובהצלחה!

שלום שלום, בוקר אור ודרישת שלום חמה לקוראי הפורום. ד"ש ממני וגם מן החרמון המושלג, את פניו ליטפתי בגיחה קצרצרה לצפון. מזג אוויר עם עוצמות ואופי. ייחודי במחוזותינו. והכל יחסי... לפעמים, לפעמים יש ימים בהם מתעוררות תחושות, ובחרישיות מציץ געגוע לשם. אף על פי כן ולמרות כל החסר המצטבר רב השנים יש ריגוש בחוויית מטח המשקעים, והמים שהאדמה משוועת להם כל כך. ואני מדברת גם עליי, והפרשנויות לאור דבריי ברורות לי כל-כך... נראה לי שכולנו נבוכים מעט במעמד זה של הכרות... ובכן... הנני משתתפת ותיקה בפורום, מהמבוגרות בשנים. לא כל-כך ציפור לילה כמו הרוב כאן... ציפור בוקר דווקא. יש לי טיפול אינטנסיבי וייחודי, אך גם מסובך, מורכב, מכאיב. עפי"ר מצטרפת לדיונים, ומידי פעם מעלה מחשבות, פחות שואלת שאלות. פתח חדש - תקוות חדשות. צנועות, גרנדיוזיות. אתחיל ברשימונת ראשונית של השינויים לטובה לי - הפורום (או מה שהוא מייצג עבורי) בפורמט סינון הקשה עליי מאד, ולפי שעה הזרימה הטבעית (על אף מוגבלויותיה שלה) נוחה לי יותר. באופן אישי הסתבכתי עם הפיצול בין שלושה מנהלים, ונראה לי, לפחות בשלב זה, שיש איזו הקלה לראות שהפורום חזר לניהול של איש אחד. ההפוגה מכאן, המרחק היחסי, הדברים המוזרים שנקשרו סביב ההפסקה, שאולי עוררו רגשות שונים, חלקם נעימים פחות, אך גם תרמו להתבוננויות מכיוונים אחרים, מבריאים. שמחתי לראות, אודי, שאתה מתכוון להכיר אותנו תוך כדי תהליך התקשרות חדשה, טריה ורעננה, ולא מתוך הצצה שהיא קצת עולם ישן, אחר. מאד מקווה שנצליח יותר להשתמש במדיום במידה ובמרחק מאוזנים, מעת לעת, באופן מווסת, בונה ובתבונה. מי כמונו יודע כמה קל להיסחף למשיכתו החזקה של האינטרנט, לפיתוי קוסם למחוזות המחשבות, הדמיון, והבריחה מהמציאות. שטניים גם שמיימיים. מידי פעם עוד כאן... מחזיקה אצבעות ובהצלחה (mp)

אודי, גם אני מקווה, ממש כמו twisted mind, שעשית כבר שיעורי בית.. היה כאן פורום יחודי ביותר עד לפני חודש. אתנצל מראש ואומר שאם יראה כי במכתבי אני - - - זה רק בא מתוך כאב. אני עדין כועסת על זה שהפורום אינו אותו הדבר. למרות זאת, אני מכירה בערך הדברים שלמדתי בהקשר, החודש וחצי האחרונים. מעריכה אבל עדין כועסת. אז לצערי, אקדם את פניך בפרצוף חמוץ, כועס, כמו של זה הילד המאוכזב שעזבו אותו. קשה לי לכתוב לך מילים אלו. קשה לי להיות 'רעה' אליך. אבסורדי. אני יודעת. אני לא נהנת לקבל את פניך בצורה שכזאת. אבל בהודעה הראשונה שלך פה ראיתי הזמנה שלך בשבילנו הקוראים/ות והמשתתפים/ות, להיות כנים והוגנים מולך. אז אני כנה. אני מספרת לך איך אני מרגישה, עוד לפני שאני בעצם מספרת על עצמי. אני גם הוגנת, כי אני לא משקרת. אני מאתגרת אותך וממשיכה מאיפה שעצרנו. כל באי הבית הזה. אני בכלל מקווה שהוא ישאר בית. כבר ראיתי כי הפורום אינו סגור - מה שמעלה חששות מאנשים שמדברים (כותבים) בצורה פוגעת (וכבר יש כאלה פה..), בצורה בה עד היום דרור דוד ומלי שמרו עלינו מאיתם. ומה יהיה עכשיו..?? איזה פנים יהיו לפורום הזה..?? מה יהיה עם מה שהיה..?? מה אתה חושב אודי..?? התצליח לשמור עלינו..? (דברת על ציפיות..) אני מאוד מקווה שאתה לא נבהל ממני. אני בן אדם טוב. ככה לפחות אני מנסה לומר לעצמי. אני גם חמודה. אני לא מגעילה. אבל אני עדין כועסת לצערי. עדין קשה לי. שיהיה בהצלחה, שיהיה אמיתי, מוגן. ~נילי~

גם שמחתי בהגיעך. ~נילי~

שלום ד''ר. בעלי כאשר מתעצבן אז לא מסוגל לשלוט על עצמו. יכול לשבור משהו או לתפוס מישהו. יש אפשרות לעזור? תודה מראש