פורום פסיכולוגיה קלינית

אודי, למה אני לא מחפשת להכיר אף אחד? למה אני לא יוצרת קשרים? ואם כבר כן אז מהמעט שיש לי יותר נוח לי עם אנשים שהם בעצמם מתמודדים על רקע של קשיים נפשיים חרדתיים וכיוב נורא קשה לי עם אנשים שבשביל הכל מובן מאליו, החיים האלה עם ההתעסקויות המובנות מאליהם - החברים/משפחה/עבודה/בני זוג/ילדים.. הבילויים, השיתופים, החלפה במידע.. הכל מובן מאליו. זה כ"כ קשה לי עם אנשים כאלה שהם שייכים- שייכים לעולם, שייכים לחגים, שייכים לנורמליות הזאת של לרצות את כל הדברים שבד"כ אמורים לרצות כמו לנסות להכיר אנשים לזוגיות. אני רוצה אבל אין לי מושג איך. מי אני ומה אני בכלל? בת 33 ועוד לא בניתי מעצמי כלום. סתם כלום כזה. אני סתם כלום אודי. איך אפשר להכיר ככה?

אני שומעת אנשים צוחקים, מדברים עם חברים וצוחקים. מן צחוק מובן מאליו. מדברים על הילדים או על בני הזוג או על הקניות.. וצוחקים. משתפים חוויות. קוראים זה לזה בשמות חיבה וכינויי 'מותק' 'מאמי'.. ומקשקשים ומדברים וצוחקים. וזה כ"כ מובן מאליו בשבילם הקלילות הזאת. אין בתוכם יותר מדי כבדות, יותר מדי רצינות, יותר מדי זכרונות לא טובים שמושכים אחורה לחוות שוב ושוב כעס ולרצות להתלונן ולמחות אני שומעת אנשים עם כאלה חיים פנימיים, בעלי צחוק מובן מאליו, וחוויות קלילות כמובן מאליו ואני מקנאה בכאלה אנשים. בד"כ הם גם מתחברים בקלות למגע ומכירים בקלות אנשים חדשים גם אני רוצה להיות ככה קלילה להתחבר בקלות ליצור קשרים ואני יכולה בכאילו. אני יכולה לעשות את התנועות והצעדים ולהסתיר את עצמי ולשחק את המשחק בכאילו, נראה לי שכן, אני זה אף פעם לא יהיה מובן מאליו, אני תמיד אדע שבפנים כבד לי. לא קליל. כבד לי, וכל מה שאני רוצה זה מישהו שקודם כל יחבק את הכאב ולא יברח לי וממני, ישאר שם אחרי שיראה אותי ככה, עם כל הכובד והכאב, ורק אחכ הקלילות , ואולי אז היא גם תהיה אמיתית כי הפצע יתרפא.

היי, הנה הוא שוב כאן... מה אתן מספרות? אילו דברים טובים היו השבוע? אילו הצלחות? מה היה לי? - התמודדתי עם דבר בירוקרטיה כלשהו (כלומר התחלתי את ההתמודדות, כידוע זה לעולם לא יסתיים בפעולה אחת). גם ההתמודדות עצמה הייתה טובה, כי זה לא מובן מאליו עבורי, וגם בשיחת הטלפון הנציגה הייתה מגעילה להפליא אבל הצלחתי לא להתרגש ואמרתי לה בחצי חיוך אסרטיבי - "אני לא יודעת ולכן אני שואלת, אפשר גם לנהל שיחה נעימה". היא לא ממש חזרה בה, אבל הטון הממורמר והעצבני התחלף בהתחלה במלמול נבוך ואחר כך בניסיון להיות חביבה יותר. - יש בבית בעיות אינסטלציה ושמחתי לגלות שבעלת הבית מתייחסת ברצינות ובמהרה. אחרי חוויה צורבת בדירה קודמת, כיף להרגיש שיש פרטנר. :) - מצאתי לחברה מתנת יום הולדת שמאוד הולמת אותה ושמחתי על המציאה. בואו תצטרפו, זה כיף ונעים כשזה יחד... נעמה.

בירוקרטיה זה באמת לא כיף, אני לפעמים באה בגישה שאני צריכה לכעוס ולהתגונן וכך מתחילה את השיחה, ומגלה שלרוב אנשים נחמדים (: מדברים שוב על שלג, אמנם כבר די מיציתי, אבל שלג יורד זה משו מרגיע ושלו ועושה לי טוב בלב. בוא נראה אם באמת יירד בסוף. עשיתי "הסכם" עם נהג מונית שיקח ויחזיר אותי מהטיפול (רק לפגשיה אחת, כי הוא לא עובד בבקרים), אז כיף שמישו מחכה לי בחוץ (: ושאני יכולה בנחת לצאת עם פיג'מה מהבית, גם אם היא בצבע כתום זוהר(: לא כעסתי עליה בפעם האחרונה על המקום החדש שלה וזו גם התקדמות... אמנם חזרתי לבכות אבל זה טוב כי זה מה שהייתי צריכה. התחלתי להיות יותר נחמדה לבנות שגרות איתי וזה עושה לי ולה טוב על הלב. מיד מורגש. מוצאת את עצמי לפעמים מתקטננת או מגעילה והחלטתי לשנות גישה.

היי, בירוקרטיה, מוקדי שירות, בעיות אינסטלציה, ונסיעות במונית - הרבה נותני שירות בעץ היפה הזה. היום הבן שלי בן שלוש. ניקח אותו לספר. אני מתרגשת קצת ... יש לו שיער ארוך וחלק (כמו של בנות), ופתאום לקצר..שינוי...

וואוו נעמה מתוקה.. לא מוותרת , אהה? כל רביעי מחכה לנו העץ השמח.. ממש כייף.. גם מרגיע אתי הקביעות בו הוא מגיע .. :)) טוב.. אז העץ היום ממש שמח.. רואים אותו ? יש לו סיבות טובות לשמוח.. :) מכונת הכביסה של העץ קיצרה כבר זמן רב, ואתמול נעל את כפכפי העץ ההולנדיות שלו, מתח ענף לצד אחד, מתח ענף לצד שני, פיהק פיהוק רחב ו.. הזמין טכנאי שתיקן את מכונת הכביסה.. לבש פיג'מה נקיה.. כן, את זו שחנה לבשה בטיפול בשבוע שעבר.. העץ שמח וטוב לב צועד בנחת ,לא ממהר.. מתחיל לפזם שיר נחמד, על גמדים, שלגיה ונשיקה של נסיך מאוהב.. מתבונן סביבו, מרים עיניו לשמיים, ורואה עננים אפורים, שחורים, לבנים.. צורות שונות הם יוצרים.. הנה אריה, נמר, דובון לבן, ולידו שוכבת בשלווה תינוקת קטנה.. מריח את האדמה שספגה את טיפות הגשם של יום האתמול, וואוו... הגיעו רעיונות לראשו...עוד מעט יוכל להתיישב, להתרווח ואולי אף יצליח לסיים את המטלה שרובצת על ענפיו, על כתפיו.. זו המטלה שהדירה שינה מעיניו.. מאחלת לכם/ן יום רך, נעים ומלטף.. שלכם-במבי. :)

אני כל כך אוהבת את העץ השמח שלך הוא מחייך כמו שקדייה פורחת ריחו נעים . מרגישה בטוחה יותר כאן .מרגישה שיותר נוח לבוא להניח ראש ולבקש עגינה ..נעים

אני ממש רוצה להתאמץ להיות איתכן בעץ השמח... היום היתה פגישה עם בחור שאני עובדת איתו יש לו אוסידי ממש קשה וגם סכיזופרניה והצלחתי לדבר אליו הרגשתי שסוף סוף מצליחה להגיע אליו ולאמר לו שכל כך מבינה אותו ושהוא לא לבד במה שעובר.......ושרוצה להיות שם בשבילו.......ואחרי זה הוא שתק והרגשתי שזה מתחיל לחלחל........ וגם השבוע ראיתי את הילדים מחוץ למרכז קשר וזה גם טוב..... במבי העץ עם הכפכפים? זה מרגיש כל כך נעים אפשר לתת לך יד? ולעץ ועוד יד? ולעשות מעגל? מיקה? גיל שלוש ולגזור את השיער? וואוו נעמה גם אני מתקשה עם בירוקרטיה ומשתדלת ללכת לאט....יש לי כרטיס נכה שמקצר את התור משתמשת רק כשממש חייבת.,,., עוד משהו טוב? סוגרת שלוש חודשים לעבודה החדשה...זה משמח? הילה

(איזה שם חיבה את אוהבת? הילהלה? הילונת?) איזה באסה, כתבתי לפני שההודעה שלך עלתה ויצא שלא התייחסתי אלייך, מה שבטח במצב הרוח הנוכחי שלך לא מתאים. אני שמחה על המאמץ שלך, להיות בעץ ולהיות בחיים לעצמך ולאחרים (המפגש עם הילדים זה נהדר, הילה! שמחה לשמוע על זה גם חדשות טובות). תודה על הענף והעלים שהוספת. נעמה.

חנה, תהני קצת מהשלג גם בשמי? בתור חובבת חורף מושבעת, זה נראה לי נפלא. מיקה, מזל טוב לילדון. מקווה שהחוויה הייתה חביבה עבור שניכם. :) במבי, אם המטלה שלך דורשת יצירתיות (ואיזו מטלה לא?), אני מרגישה שזה יום טוב לגשת אליה. ממש שמחתי להרגיש את העץ שמותח את הענפים, מפהק ויוצא לפעולה. ואביב, אני ממש שמחה שמצאת בו עוגן, באמת. העץ הזה ממש יפה... נעמה.

- הצלחתי לדבר בטיפול. קרוב יותר לאיך שהייתי רוצה. הדבר ההוא שנראה נורא נורא פשוט, אבל הוא בעצם נורא נורא מסובך. הקיר זכוכית ההוא, נפל לרגע. - החורף מאיר פנים. (לדעתי החורף והגשם הרבה יותר מאירים מאשר השמש :)) כל כך כיף ללכת בחוץ ולנשום, לנשום, לנשום. - התחלה של משהו חדש בעבודה שלכן גילת

שלום, רציתי לדעת האם טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא באמת קצר מועד כפי שאומרים? ולא ארוך ומייגע כמו טיפולים אחרים. והאם במקרה של ocd או הפרעת אכילה הוא גם מומלץ?

מטרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי היא להביא את המטופל למטרותיו בדרך הקצרה ביותר. בנוסף, הרעיון הוא שכמה שיותר מהר המטופל יהיה "המטפל של עצמו" ואנו לא רוצים שהמטופל יפתח תלות בטיפול. לכן, ההתכוונות בטיפול CBT היא אכן שהטיפול יהיה קצר. יחד עם זאת, זה לא תמיד אפשרי וישנן בעיות שדורשות זמן רב יותר. למשל, הפרעות אישיות יצריכו טיפול של לפחות שנה. אורך הטיפול תלוי באופי הבעיה, אך בהחלט, ישנן בעיות רבות שניתן לסייע בהם בטפול קצר יחסית. גם ל OCD וגם להפרעות אכילה ישנם טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים יעילים שהראו יעילות במחקרים.

אודי אף פעם לא התחברתי לאיך שמתארים אנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית למרות שפעם אבחנו אותי ככה ותמיד היה נראה לי שאני הרבה יותר נמנעת מגבולית אבל נתקלתי לא מזמן בוידאו שמישהי אומרת שם שיש 2 גרסאות להפרעה הזו. הבורדרליין הקלאסי שמתארים בספרים שהוא דרמטי ורגשי וסוער כלפי חוץ , מה שממש לא מתחברת אליו.. והסוג השני הוא הבורדרליין השקט. שאת כל הסערות שלו למעשה חווה פנימית ולא ניכר כלפי חוץ. וגם הסימפטומים והכל בסוד מוסתר. כלפי חוץ נראה שקט ובשליטה. ועם זה אני מאוד מתחברת. נגיד הבורדרליין הראשון ינהל מערכות יחסים סוערות אבל אני מתמודדת עם פחדי הנטישה שלי ע"י המנעות מקרבה אז האם יש באמת קטגוריות של הפרעה גבולית מסוג שקט יותר? לא זוכרת שנתקלתי באבחנה רשמית כזאת

באים לטיפול, כאילו מתעסקים בעניין שמטרידים את המטופל, אבל שנוצר הקשר ההעברתי עם דמות המטפל הוא נעשה מרכזי וחשוב יותר מכל נושא קודם ולמעשה שם הדברים משתחזרים, איזה טראומה מוקדמת או יחס מוקדם , לא ברור מה... ומה הפתרון של זה? מה הפתרון של ההעברה הזאת? לאן חותרים שם? האם המטרה היא לעבור דרך הרגשי כדי שאח"כ אפשר יהיה להתבונן עליו מבחוץ ולנתח? האם זה לא מנכר את האדם מעצמו? או שאולי הרגשי זה משהו שמשתחזר תמיד כל עוד לא מודעים אליו ולכן צריך להפוך את האדם מודע לנטיות השחזוריות של עצמו כך שבעתיד כאשר יפגוש אנשים יתפוס ויתייחס אליהם ממקום נקי ואובייקטיבי יותר- בלי להשליך עליהם את עצמו? אני בכיוון?

מקווה שבסדר שכותבת, ומבקשת ממך אודי שגם אתה תתייחס להודעתה של מימה ולא תשאיר רק את תגובתי. לא רוצה להרגיש אשמה על כך שהגבתי ולמעשה מימה מחפשת את תגובתך שלך... מימה.. אם אני מבינה נכון, הטיפול מסייע דרך מס' ערוצים. * דרך ההתבוננות על ..תוך סיוע של המטפל ע"י שיקוף, הצעות להתבוננות נוספת/אחרת. * האמפטיה ,התמיכה, ההחזקה וההכלה של המטפלת מסייעים ככוח חיזוק "מבחוץ". כאילו כמו תמיכה לעמוד השדרה, שגם בעקבות זה רמת התפקוד יכולה להשתפר. * להעברה /העברת נגד , לכשלים האמפטיים ,לשחזורים שקורים שוב ושוב ושוב בטיפול, משמעות טיפולית ממדרגה ראשונה לדעתי, וזו גם תשובה לך בת שבע לגבי התמיהה על המתרחש בטיפול.. "הגעתי עם בעיה מסוימת והתלות והקשר עם המטפלת הפכה לבעיה נוספת ומרכזית" אני מאמינה, שכפי שוויניקוט ,קוהוט, בולבי, אמא צביה, אודי ועוד טוענים שהקשיים המרכזיים איתם אנו מתמודדים בהווה, מקורם בכשלים שחווינו מהדמויות המשמעותיות עבורנו בינקות,(אולי בטרום ינקות) בילדות המוקדמת. אי לכך, בכדי שנוכל להיות ולתפקד כאנשים שלמים בהווה, עלינו לתקן את שהתרחש בעברנו.. וזה בדיוק !!! מה שקורה בטיפול !!!! אנחנו מעבירים אל המטפל/ת את שהתרחש בעברנו הרחוק.ודרך העברות/העברות נגד, וכשלים אמפטיים משתחזרים שוב הכשלים הראשונים שחוינו בעבר הרחוק. אך בשונה מהכשלים שהתרחשו בעבר ולא יכולנו לחוות אותם אז, היות ולא היה מספיק בטוח עבורנו בגלל הדמויות הפוגעניות (בד"כ אבא ואמא)ולכן "הקפאנו" הדחקנו וכו' את הרגשות של אז.. ואתן יכולות לראות זאת היום כבוגרות. סתכלו על תנוקות מוזנחים..לא תראו אותם בוכים...בתחילה הם בכו, אמא ואבא לא ניגשו אליהם ולאט לאט התינוקות למדו שאין להם אף אדם בעולם והפסיקו לבכות. הפכו לאדישים... בטיפול, במקום בטוח עם אנשים נפלאים !!!!!! הרגשות שאז לא יצאו (קפאו) יוצאים על האנשים הנפלאים הללו שקוראים להם פסיכולוגים, ובשונה ומדמויות הראשונות (ההורים) כאן, מתרחש תיקון !!! דרך זה שמתאפשר לנו להרגיש !! לכעוס, לשנוא,לכאוב,לאהוב וכו' וע"י שאנחנו מתקנים את העבר,יכולים להמשיך בהווה... במבי.

אני לא פגשתי אנשים נפלאים. פגשתי מטפלת שמאוד פגעה בי. וגם לא ממש הבנתי איך אפשר לפגוע ככה. זה הרגיש לא אנושי. היא טענה שהשלכתי עליה דברים ושהיא כן ניסתה לעזור. בפועל היא גרמה לי לנזקים בזהות ותחושות השפלה קשות. עד היום אני מנסה להתאושש. נמאס לי לבזבז זמן על זה. מנסה להכניס לחיי חוויות אחרות. לרענן.

אודי אני פה במשמרת לילה בעבודה..... בוכה הדמעות זולגות בלי מעצור הכל רגיש וחשוף וכואב אני לא רוצה לפגוע בך לא רוצה להיות תובענית שכחת אותי אודי

הכותרת-קשה מתאריך- 16.2.15

למה אהת נחרץ כל כך אני מרגיהש שקשה לך להיות אמפטי אלי אהת.כועס עלי? אני מקהש בחוויות שלי? אהת מעדדיף שלא אבוא? בשבילי אהת הקשר החוצה והמקום הזה נותן לי עוד ערוץ תקשותר שחשוב לי

אבל עמליה, אני לא חושבת שאודי לא אמפטי אם מותר לי לנחש, אולי אודי מרגיש שאת האמפטיה הזו את מחפשת כדי לקבל חיזוקים להתנהגות שלך, אולי זה מה שאת מנסה להשיג עם 'הפגנת' האוכל, ואולי לכן לא צריכים אותה כדי לא לתת לך דלק להמשיך בדרך שהורסת את עצמך. את מכירה את עצמך הטוב ביותר, רק את תוכלי לעזור לעצמך. תאמיני לי שאת יכולה לקבל המון אמפטיה, הבנה, הערכה, גם בלי לצום - יש לך כל כך הרבה חיובי, את לא זקוקה לזה. ואם רצית 'להעניש' מישהו אפילו בדרך לא מודעת, כבר עשית את זה, עכשיו את יכולה כבר לעלות על דרך המלך לפעמים אלו משחקי אגו עם עצמנו, את כאילו לא יכולה להפסיק מהלך שהתחלת בו, שימי רגל על הברייקס, תעצרי את המהלך רדי מרכבת השדים הזו הרי מי שמפסיד בסוף זו רק את, לא מגיע לך ואולי את מנסה להעניש את עצמך? לא מגיע לך עמליה!

הלוואי ודבריםמהיו מתנהלים כמו שאת.כותבת אותם הלוואי שהייתי מצליחה כי אני מנסה כל שעה הלוואי שרק הייתי עושה מניפולציות כדי לקבל תשומת לב ועוד הרבה הלוואי אבל מה הטעם

לפעמים עושים דברים ולא מודעים למה עושים אותם. אם אין לך בעיה פיזיאולוגית, אז זו בעיה נפשית, ועל פי הכתיבה שלך, את ממש בסדר והמסקנה....

אודי, הקראתי לאמא צביה את ההודעה שכתבתי לך אתמול , ואמא צביה שאלה אותי :"ומה אודי ענה לך ?" כל כך שמחתי שהיא שאלה אותי שאלה זו.. הרגיש לי.. ? לא יודעת.. הרגיש לי טוב בלב.. כמובן שהקראתי לה את תגובתך שכל כך התאימה לי !! גם אמרתי לאמא צביה שעשה לי טוב שלא התחלת לשאול לגבי אחי וכו' אלא כתבת לגבי הפצצה והאנרגיה שלה שצריכה להיות מכוונת כרגע למיקוד המטרה של השלמת המטלה שעלי לסיים.. תודה אודי יקר !!! ולכן עמליה, אביב ונעמה יקרות !!! חכמת הראש והלב שלכן, הרגישות, והתמיכה שלכן... והסיפור שלך נעמה... אתן באמת כל כך מיוחדות !!! תודה ענקית לכן !!! שלכם/ן -במבי.

היי במבי, הטוב בלב שלך עשה טוב בלב שלי... נעמה.

:)

לילה טוב ואתה יודע? קשה לי קצת עכשיו, פשוט החיים.. אבל לפחות טוב לי איתה ואצלה. בסוף גם אוהב את המקום החדש.

איך אפשר להביא את עצמך בטיפול? קשה לי לדבר וגם שהיא מבינה את הקושי הזה ומדברת במקומי אני כועסת עליה ומשתיקה אותה. אני אפילו לא יכולה לשמוע אותה אומרת את הדברים. זה השלב שאני לא יכולה להיות חלק מהטיפול. הי תתקדמי לבד... אני אגיע אחכ. זה לא עובד ככה ברור לשתינו.

עכשיו הבנתי אני כותבת ומביאה ולא מרשה לה לקרוא בקול . לא יכולה לשמוע ... אהבתי תתקדמי לבד ...תודה לך וכן זה לא עובד ככה צריך לוותר על הפחד ולהיות .

שכתבתי..אל תשאיר אותי לבד עד שלישי...מצטערת אם יהיה מאוחר מדיי......בכלל אולי עדיף שאשתוק.

מבינה אותך כל כך . את לא לבד באמת איתך . חבל שאת לא ניכנסת כבר לפורום השני מקווה שזה יעלה לפני שלישי . ואל תעשי השוואות באמת גם אני הייתי שם כאילו שאפשר אחרת ..חיבוק אם נכון לך .

ש........אפילו שזה לא בכח זה פוגע? השאלות של נטע.....ובכלל רוב הבנות שפה...כאילו........ חושבת שלי זה לא נוגע.....כי רציתי הסכמתי באתי........בגיל שבע ...........אב....שכזה :( טוב כזה דווקא......לא רע בכלל.......אז יש פרופיל??? אוףףףףףףףףף נפתחתי....פה.........חסוי פה נכון?? בטוח???? .........

הידיד הבאמת נורא חמוד (והקצת חופר..) שכשדיברנו אתמול וסיפרתי לו כמה נקודות קטנות על החיים שלי, והוא כאב אותן כמו ששכחתי שזה יכול לכאוב, ואמר שהוא הכי רוצה לחבק אותי אבל הוא לא, כי הוא יודע שזה לא יעשה לי טוב. עד עכשיו הבטן שלי מתהפכת בבהלה רק מהרעיון. לגו משוייף. וחלול. וכואב. נ. ב. אודי....

היי בת שבע, הטיפול שלי רחוק מלהיות נעים... המטפל שלי לא אומר לי כמה אני נפלאה, חכמה ומצחיקה... הוא מעמת אותי עם דברים לא נעימים בלשון המעטה. אני ממש לא חושבת שהוא חבר שלי וגם לא הייתי רוצה בו כחבר או כבן זוג.... הייתי רוצה אותו רק בתור הפסיכולוג שלי. אני חושבת שהקשר הזה מאוד משמעותי. הרבה יותר מקשרים אחרים. יש "קסם" שמתרחש בחדר הטיפולים. אני יודעת שכל פעם שאנחנו נפגשים נוצר בינינו משהו מיוחד, שהוא רק שלנו. וברור שאשלם על כך... מגיע לו להתפרנס ולפרנס את משפחתו כדי שיוכל להיות פנוי וזמין וכל כולו איתי ושלי. ברור לי שהוא לא עושה את מה שהוא עושה כדי להתעשר. אני יודעת שאני זקוקה לחדר הטיפולים המוגן והמבודד כדי "לפתוח" את הפצעים. יש דברים שרק הוא ורק חדר הטיפולים יכולים להכיל. ואני גם חושבת שאני מאתגרת אותו, וגורמת לו להיות מטפל טוב יותר, רגיש יותר ובכך עושה גם לו שירות. נטע.

אומר לך שוב אני לא רואה כל מגרעה בכך אם המטפל שלך היה רוצה להתעשר מלהיות מטפל, זו זכותו הבסיסית כמו שהיא זכות של כל אחד אחר שעובד לפרנסתו, הוא לא חייב להשאר עני ואביון וקבצן רק בגלל שהוא מטפל. ואם הוא מטפל טוב חזקה שגם יתעשר, ומגיע לו ותפרגני לו. אין לי ספק שאת מאתגרת אותו, את בהחלט יכולה לאתגר. כל מה שאני טוען שאת ה'קסם' הזה שנשאר בחדר הטיפולים לא יטעו בהגדרתו, זה הכל ואם לך הגבולות ברורים לחלוטין, אז מצוין.

לא הצלחית כלום חצי קרקר שנתקע בגרןו והרבה בכי. אני בכלל לא אנורקיטת זו רק הפרהע משנית שהתפתהח כי כבר אל היה מקום. כל שהע כמעט חוזר הריטואל כי אני ממשיהכ לנסות. בתשבע כתבה יל הודהע ועניתי הל אבל לא העלית, לא יודתע למה

התכתבנו כמעט שעה... שהוא מנסה להסביר, להתגונן... ניסיתי גם אני להסביר... כשהוא לא כל כך מבין. בסוף אמרתי לו בוא נעצור רגע. טעית שפגשת אותו שוב. כשהבטחת לי שלא תיפגש איתו, לא משנה אם זה חד פעמי. כי מילה זאת מילה. ובייחוד שהמלחמה שלי בעולם כרגע זה לתת אמון, להתקרב, להרשות לעצמי... (גם פה, מתקרבת ולא מתקרבת...מפחדת מקרבה...מפחדת לחוש שקרבה יכולה להיות טובה...לא מאמינה שיכולה להיות קרבה שהיא טובה...מפחדת להרגיש שטוב... מבוהלת אפילו שטוב....) אמרתי לו - אני בסך הכל רוצה שתבין שטעית בשיקול דעת שלך, שלא יכול להבטיח משהו אחד ולעשות משהו אחר...ובסך הכל רוצה שתעצור לרגע ותשאל אותי איך אני מרגישה שזה קרה, ומה אפשר לעשות כדי להקל מעליי, מה אפשר לעשות כדי שזה לא יציף אותי.. ובסוף כתב שמתנצל. ואוהב. אבל ההרגשה שלי קשה..... אני אוהבצ אותו. אבל למילה שלו יש מילה??... איך אפשר להתקרב ושיגיד מילים ושארגיש שהם אמת, אחרי זה??... וזה לא פעם ראשונה....זה כבר קרה כמה פעמים בהקשרים אחרים אפילו. וכל פעם קמתי וחזרתי והמשכתי בטיפול, אבל האמנתי פחות.... רחל.

אוף, אני לא יודעת מה להגיד חוץ מאוף. ושכאב לי לקרוא ואני בטוחה שכאב פי עשרות מונים לחוות. ושאיתך, אם ואיך שמתאים. לצערי אני לא מוצאת דברי טעם לומר, אז רק מצטרפת. נעמה.

תודה על המילים שלך. תודה שמצטרפת. תודה שאיתי. בכל דרך זה טוב ונכון כרגע. רחל.

אודי, מהו הפרופיל לדמותו של אב אשר מתעלל מינית בילדיו? יש בכלל קווים לדמותו? האם מדובר במחלה? רוע טהור? הפרעת אישיות? האם ניתן להכליל? האם יש פרופיל משותף לבנות שנפגעו? האם מלכתחילה מדובר בילדות חלשות יותר? ילדות שקלות לתמרון ולמניפולציה? האם מדובר בילדות יפות יותר? ילדות שמשדרות פתיחות וסקרנות מינית? האם באמת באמת הפוגע הוא האשם? האם זה "פשוט" מזל רע? גורל אכזר? איפה ההגיון? מחפשת חוקיות. נטע.

נטע. נטע שלי. את נוגעת בעצבים כל כך רגישים בנימים של העין. גם בי אבא פגע. והרבה כל כך הרבה שנים של פגיעה. אבא שלי חולה.בפרוש כן. הוא לא שלט בדחפים שלו.הוא פגע בי. החוקיות כאן שהכל מבולבל מעורפל בלתי אפשרי. מתעתע. החוקיות שרוב הנפגעות מרגישות אשמות. ופוגעות בגופן פעם אחר פעם. שהנפש לא עומדת בפגיעה ונפצעת שוב ושוב. אני יספר לך משהו אישי. זוכרת את ההפגנה של ורד לב???? אני הייתי שם והקליפה הדקה של היום יום נפרצה. זוכרת את מבטיי מול עוד כמה נשים מסביבי שהביטו בי ולחשו גם אני. זוכרת את עומק הזוועה והכאב. אם לא חברה שלי שהיתה שם לחבק במשך דקות ארוכות. נטע.אנחנו אחיות לסבל ולגורל משותף. אנחנו חפות מאשמה. שולחת לך חיבוק.סורי הילה

מה שבטוח שכולנו משלמות מחיר כבד על טרוף של האחר . איתך ומסכימה עם הילה בכל מילה . יכולה להגיד על אבא שלי שהוא היה מלח הארץ בתפקידים רמים שכל השמנה של ישראל קרקרו סביבו ובלילות הוא היה חולה בנפשו העצוב שהיו איתו עוד אנשים חולים . המשותף לכולם שהם לא ראו את השני בכלל . את בסדר אל תחפשי דפוס של ילדה לא בסדר .

היי, באילו דרכים המטפל משקף את התנהגות המטופל? אני ממש אשמח להסבר... ואני גם שואלת ברצינות.

אודי, האם יש סוגים מסוימים של טיפול שהקשר הטיפולי הוא המרפא? הקשר עצמו ולא הטכניקה או השיקוף ו/או הפרשנות? יכול להיות שלפעמים הקשר הוא המטרה ולא האמצעי? והאם יש אנשים שחיו חיים טובים ורגועים יותר כאשר הם בטיפול ועבורם טיפול הוא סוג של "דרך חיים"? נטע.

מגיע מישהי לטיפול, אין לה תקשורת טובה עם ההורים, עם הבעל, אף אחד לא נותן לה תשומת לב, והנה, פעם בשבוע היא מגיע לטיפול, והמטפל נמצא שם בשבילה 100% מקשיב, מבין, מרגיע, שנון, חינני, וואו! את לא חושבת שבאיזה שהוא מקום הוא מתחיל למלא לה חסכים אחרים, אבל זה ווירטואלי ולא אמיתי. בוודאי שהפנטזיות האלו יכולים לשים את המטפל ב'היי', אבל ההיי הזה יכול היה להגיע גם ממקומות אחרים, לדוגמא אם לפתע הייתה מתאהבת במישהו בעבודה והאדרנלין היה מתחיל בפעולתו, היא גם הייתה מרגישה בהיי, ואותו אחד היה מחייך, אומר לה כמה היא נפלאה ומקסימה, ואין אשה כמותה... זה גם היה מוסיף לה צבע לחיים שנראים לה קודרים. עכשיו כאשר מטפל הופך בפנטזיה למאהב, או לחבר קרוב ו WHAT EVER, ברור שיש לה השפעה מעבר להשפעה של הטיפול הטיפולי נטו.

אני חושבת שהקשר הטיפולי הוא הכי אותנטי שיש. אני חושבת שאם מטפל היה מונע רק מאגו או בצע כסף, הוא היה מטפל איום ומהר מאוד הזיוף היה מתגלה. אני לא מחפשת מהטפל שלי תשומת לב. יש לי מזה בשפע. אני מחפשת "בועה" מוגנת. מוגנת ומנותקת מהעולם החיצוני. מחפשת לחוש בטוחה.

נטע, זה מאד צורם, מדוע אדם שמתפרנס יש להתייחס לכך בצורה שלילית? מדוע זה נקרא בצע כסף? כאשר אומרים שאדם עושה משהו עבור בצע כסף, הכוונה היא שהוא עושה משהו שלילי כדי להרוויח כסף, אך מדוע אדם שיש לו קריירה נחשב לדבר שלילי, אגו או בצע כסף? כשאת קונה עוגה במאפיה את מרגישה שהם מוכרים לך את זה כי הם אוהבי בצע? כאשר את קונה בגד, את מרגישה שהמוכרת היא אוהבת בצע? מדוע קריירה טיפולית היא בצע כסף? האם יש רק שתי דרגות בסקאלה, או אוהב בצע או פילנטרופ אלטרואיסט? אדם שרוצה להיות פסיכולוג בדרך כלל יש לו תכונות של רצון להבין את השני ולעזור לו, ואת היכולות הללו הוא מנצל כדי למצא את השליחות שלו בחיים והיא גם הקריירה הכספית שלו, מה רע בזה? ואם לאחד יש חוט אומנותי והוא פיקסו, וציוריו נמכרים ביוקר כי הם מקסימים, האם לכן הוא הופך לאוהב בצע? האם הוא חייב לחלק את תמונותיו חינם אין כסף. אני חושבת שצריכים לשים את הגבולות להגדרות. המטפל מטפל במטופליו, כי זו הקריירה שלו, יתכן והוא גם עושה דברים מחוץ לעבודתו, אך בעבודה זה מה שהוא עושה. וכשם שמורים יכולים לעצב את דמות תלמידיהם, וארור עושה מלאכתו רמיה, נאמר על מורים שלא עושים את עבודתם נכונה, כך גם מטפל, ברוך הוא כאשר הוא עושה את עבודתו נאמנה, אבל זו עדיין עבודתו. האם את חושבת שכל המורים צריכים להיות מתנדבים? האם הם אוהבי בצע כי הם רוצים משכורת? ממש לא מבינה את ההגיון של הדברים. כן מבינה, שיש לך קשר טוב עם המטפל וזה עושה לך טוב. שמחה עבורך, אבל עדיין את צריכה לזכור שזה קשר מקצועי, לא מכירה את המקרה שלך הספציפי אבל בגדול זה מה שזה. יודעת מה, בואי נעשה חשבון מטפל טוב צריך לטפל לפחות בשלושה מטופלים ליום? שזה 60 מטופלים בחודש. את באמת חושבת שהקשר הנפשי שלו עם כל שישים המטופלים הוא מעבר למחויבות שלו כמטפל? אם כן, הוא ישחק מהר מאד, ולא יחזיק מעמד יותר משנה שנתיים, תחשבי על זה לבד! מה הציפיות שלך ממנו, ומה הציפיות של עוד 59 מטופלים שכמותך.

אני שונאת אותו!!!!!!!!!!! אתה שומע???????????? הוא שומע????? הוא פוגע בי שוב ושוב בנקודה שבשבילה באתי לטיפול-אמון!!!!!!!!!!! אמון באנשים, אמון בעולם, בטוב בעולם, בטוב באנשים, בטוב בי.... ומה הוא עושה???????? מראה לי שצדקתי, שאמא שלי צדקה, שאין!!!!!!! וזה לא נכון!!!!!!!! אמא שלי לא צודקת!!!! הוא לא צודק!!!!!!!! אפשר לתת אמון!!!!! אפשר שיהיה טוב עם מישהו!!!! אפשר שיהיה טוב בעולם שלי!!!!!!! זה פשוט לא אמיתי שמטפל מתנהג ככה!!!!!!! ועד שאני מתחילה לתת אמון, לשחרר, להיות איתו, מתוך יותר רוגע ולא לחץ, מתוך מקום יותר בריא- הוא שוב ככה!!!!! פוגע!!!!! עושה דברים מאחורי הגב שפוגעים בי והוא יודע שיפגעו!!!!!!! שילמתי מלא כסף, עשרות אלפים, הלוואות שעוד חייבת, כל הכמעט שלוש שנים האלה, זמן,אנרגיה, ובשביל מה לעזאזל???????? סיכמנו שהוא לא נפגש עם הידיד שלי יותר, דיברנו, חפרנו על זה...!!! והאמנתי לו!!!!!!!!!!!.. מה???? איך?????? אני באה בפשטות לפגישות, בלי משחקים, אומרת את כל האמת גם כשהיא כואבת. והוא משחק משחקים??????? הוא מחפש מטופלים חדשים כשהוא לא דואג למטופלים שלו היום!!!!!!!!!!!! יוהו!!!!!!!!! רחל.

היי, יש לי המון מילים ושום מילים בכלל, ויש לי שתיקה שמציקה לי ורצון לפטפט עד אין סוף על הכל ועל כלום. אז אשתמש במילים של מישהי אחרת, טוב? השקט/אגי משעול אני השקט של החדר ככל שאני מידקק מתעבה הרעש שבראשכם. אני מתפיח את המילים שיבואו אני החור הנפער שאותו אפשר לכסות במילה. לא תוכלו להמלט ממני, אני השקט שבאי השקט של גופכם אורב לכם בקצה הידיים הפכורות הגחוכים הצחקוקים התזוזות הקטנות בכסא. אותי אתם כוססים מראשי הצפורניים, בי אתם פוגשים בתקרה בקירות בצורות המוזרות הצצות מן האריחים. אני הקשב המצוי בכל אני הוא זה המפציע בכם עכשיו נעמה.

הי נעמה, נהדר... אני מכסה לרגע את השקט במילה כדי לומר לך תודה שהבאת את השיר :) גילת.

היי נעמה אולי בין הנוקשה שלי לקשה שלך נעשה ריקוד כזה כשאת מושכת אחורה ואני מקדימה..... סתם מתביישת במה שיצא אבל אשלח הילה

כתבת לי להיות בחמלה לעצמי ? לא יודעת איך . לא מצליחה להבין איך לאהוב את עצמי . איך לקבל את הפגיעה הזו .איך לקבל שזאת אני שנפגעתי .שזה אבא שלי .כשמתחברת רוצה להעלם רוצה להשמיד ולהכאיב לעצמי . מעדיפה לא להתחבר לשם .מי בכלל יכול להבין לעכל זוועות כאלה של הורה לילד מי????

יש דברים שלעולם לא נבין האם את מסוגלת לחבק את הילדה הקטנה שבך? ולומר לה שאת אוהבת אותה? אני חושבת שזה מה שהיא רוצה עכשיו...

מדוע שלא יהיה לך חמלה כלפי עצמך, את הרי הקורבן!!! ואיך יכול לעשות אבא לילדה שלו מעשים נוראים? כי חרה נשאר חרה ולא משנה איזה תפקיד הוא ממלא, ואם היצור הזה שהביא אותך לעולם הוא אדם מושחת אז הוא יהיה בעל משוחת, ומעביד מושחת ועובד מושחת ואבא מושחת, כי זו המהות שלו. אבל למה שתכעסי על עצמך? את גרמת לכך שהוא יהיה אבא שלך? מספרים על אדם גדול שהיה בשואה, ועבר את כל הנוראות שלה, ובתוך הגהנום הוא אמר למישהו, כשאני רואה את הנאצים, אני מעדיף להיות בצד של הקורבן ולא של הרוצח! תזכרי תמיד שאת הקורבן, אז למה שתכאיבי לעצמך עוד, מספיק הכאיבו לך! תחשבי על עצמך כניצולת שואה, שואה פרטית של עצמך, שימי את הרשעות מאחור ותמשיכי קדימה.

מבינה הכל בהגיון ...הכל כל כך מסובך ומורכב במיוחד ברמת הנזקים שלי .

הלוואי שהיה לי מה לומר...כלכך דומה ומבאס.....שנה לקח לי לומר...... את המילה הזו בכלל, את אמיצה....

שלום, האם ניתן לקבל בהודעה פרטית או כאן המלצה על פסיכולוג לטיפול cbt בבוגר (כבן 30) בעניין הפרעת חרדה או הפרעה דומה שגורמת לבעיות שינה קשות? דרך קופת חולים כללית או אם יש מישהו מומלץ אפשר גם לא העיקר שיהיה זמין מיידית. תודה מראש

אל הצלחית השתדלתי כל כך רק שקד ועוד אחד ופתאםו כמו רעל הגוף משתלח בי מנהס לא להקיא ואל הצלחתי בכיתי רציתי לצרחו ואל יצא לי קול אכזבתי. אחרי שהע שוב ניסינו פלח תפוז ושוב אל הצלחתי ובפנים הרעש מתגבר וקולות ההרס תמותי לוזרית ותמונות ואל מצליהח לבלוע כי הז כואב ואין מקום וישר מתעורר הרפלקס להקיא להוציא. לא נוותר. עוד שהע ננסה שוב. ושוב ושוב. בינתיים מרשםי לי הליכות יחפות שעושות לי קצת שקט אפילו שקר ורטןב.

בקשה לתגובה שרשמת לי לגבי תלות: מטפלת היא לא בת משפחה ולא חברה, זה נכון... אבל גם ב-"קשר מקצועי" יש רמות אי אפשר להשוות בין קשר של מטפל-מטופל לקשר של מטופל-רופא שיניים או לקוח-עו"ד- פשוט אי אפשר! קשר טיפולי בין פסיכולוג למטופל מניע תהליכים נפשיים, הוא נוגע בפצעים רגישים והוא לא שטחי כמו הקשר שלי עם הרופאת משפחה. יש בו אלמנט רגשי שאין עם בעל מקצוע אחר. נכון שזו העבודה שלה, ונכון שהיא רוצה להתפרנס, אבל אני לא חושבת שהיא תזרוק אותי בגלל הכסף! ומנגד לא מגיע לה להיות מנוצלת אלא לקבל תמורה על העבודה שלה. ובתקופות לחוצות, תמיד אפשר למצוא פתרונות החזקה זמניים שהן לא פגישות פרונטליות בתשלום, או לקבוע במרווחים גדולים יותר. לא הכל שחור-לבן...נראה לי שצריך נכונות וגמישות מחשבתית.. בת שבע, אולי אני מדמיינת (ותאמיני לי שיש לי דימיון מפותח) אבל גם מטפלים, הם אנשים עם רגשות. אולי הם לא מפתחים אהבה ותלות במטופלים שלהם (ואולי טוב שכך), אבל הם גם לא מונעים רק מבצע כסף. אולי אתגר, אולי רצון לעזור, אולי אגו שלהם..אני לא יודעת.. אני פשוט יודעת שהיא מתאמצת לגביי, והרי היא יכולה לקבל את הכסף ולא להתאמץ... חציית גבולות יכולה לקרות בכל קשר שהוא בין אנשים. רק שההשלכות שלה אחר כך הן מאוד רחבות, וחבל שאנשים (כמו הרופא שהלכת אליו) לא מבינים את ההשלכות הקשות של המעשים שלהם.

כאן בדיוק תמונה הפצצה המתקתקת בגלל שמקצוע של מטפל נוגע בנקודות הכי הכי עמוקות, בגלל שחייב להיות קשר מבוסס על אמת, על פתיחות, על רצ'רץ' שמאפשר לראות את כל מה שנעשה במקומות הכי נידחים בלב דווקא לכן, הסכנה של תלות לא רציונאלית בקשר יכולה להיות קשה ביותר. שימי לב למה שקורה כאן בפורום רוב הכאבים של האנשים יותר ממה שהם מהותית על הבעיות שלהם, הם על הקשר עם המטפל, היינו האמצעי הפך למטרה! הרי מטרת הטיפול היא להביא תועלת לבעיות ולפתע האמצעי הזה הפך למטרה בפני עצמו, כאשר הוא כורך בתוכו המון רגשות וקשיים, ותלות, ובלבול במהות הקשר אין בזה סתירה שלמטפל יש לב טוב ורחב, ורצון אין סופי לעזור, הרי לכן בחר במקצוע זה, כדי לעזור! גם אחות רחמניה אוהבת לעזור, גם עובד סוציאלי יש הרבה עבודות שהמניע שלהם הוא הומני ונובע מתוך תכונות אופי של מי שבוחר בהם ולכן מה? הם עדיין בגדר יחסים מקצועיים, ולא מעבר לזה, רופא שיושב לילות ליד חולה כדי לנסות להציל את חייו, האם לא עושה מעשה נאצל? האם לא מוכיח על איכפתיות מעל ומעבר? ולכן מה? החולה ידרוש יחסים קרובים אחר כך עם אותו רופא? עורך דין שמוכן לחרף את נפשו להציל עשוק מדי עושקו, מחויב אחר כך לשאת בעול בכל הבעיות האחרות של אותו לקוח, למרות שאותו עורך דין פעל מעל ומעבר כדי לעזור לו. דווקא הקשר המקצועי הזה עם המטפל שיש בו כל כך הרבה מוטיביים שאנו רוצים מאנשים שקרובים אלינו, הוא זה שיכול לטמון את הבור השחור, כפי שנראה כאן בפורום, עם הכאב העצום של כל כך הרבה כותבים. ואף אחד לא חסין מזה, ממש לא!!! גם לא בתשבע שמטיפה כל כך הרבה להיזהר מהתלות הזו!!!!

את צודקת במהות העניין . אבל לא כל המטפלים אותו הדבר . את יודעת בפעם הראשונה שהייתי אצלה לא שמעתי מילה ראיתי את שפת הגוף שלה ידעתי במה היא עוסקת בנוסף לטיפול וידעתי שזאת מטפלת שתשמור על עצמה כלומר תשמור עלי . רוב הכאבים כאן וגם אני שם המון פעמים זה הגבולות השמירה על עצמה . תראי מה החופשות של אודי גורמים השמירה שלו על עצמו . קשה לנו עם גבולות מפחיד עד כאב התלות .הלהזדקק למישהו אחר . זה בדיוק התהליך בטיפול וזה המתנה הכי טובה שאפשר לתת לעצמך .כי אז מבינים איפה הקושי בזוגיות ,חברים,ילדים , עובד מעביד . כל קשר בן אישי נגמר ומתחיל בגבולות ותלות קרבה .כמובן כל אחד ברמה אחרת. בחצי שנה האחרונה אני לא מאפשרת גישה אני מבולבלת לא בטוחה בוחנת בועטת דוחפת מחבקת זקוקה הכל את זה אפשר רק בתוך חדר טיפול בשום מקום אחר לא היו מקבלים אותי ככה . תלות הוא דבר טוב כשנזהרים כשיש גבולות ושעולה הזדקקות עוצרים בוחנים כמה למה .. כשהפכתי אובססיבית ולא הבנו למה גיליתי את המכה של הוואטספ חתכתי אין נגמרה האובססיביות חזרה השפיות .למדתי לזהות אצלי את המקום האובססיבי -מתנה של טיפול . כן יש לי תלות במטפלת תלות בריאה כשאני זוכרת שהיא כרגע קביים דמות מטיבה שעוזרת לי לא יותר מיזה היא לא חברה ולא אחות . דמות שמלמדת אותי גבולות מלמדת אותי ללכת מלמדת אותי להיות עצמאית. תלות זה לא מחלה תלות שפוייה ובריאה זה מתנה . מתנה שכל ילד לומד כשיש לו הורים נורמלים .

אם את מחזיקה את המתפתחות ואת הטרמוסטט, ואת יכולה לווסת את התלות, ואת יושבת ליד ההגה זה נפלא. כל עוד התלות לא גורמת לך לסבל, כל עוד היא לא בעייתית מבחינתך, את במצב טוב. לדעתי צריכים לאבחן את סוגי התלות. לדוגמא אם אני סובלת מכאבים, ואני הולכת לטיפול והם מקלים על הכאבים שלי, אז התלות שלי היא בטיפול ולא במטפל, כי אני רוצה שיחלפו הכאבים, ואני מרגישה תלות בטיפול, והדגש הוא על הטיפול. אבל אם יש לי כאבים, ואני עושה טיפול, ותוך כדי נקשרת נפשית גם למטפל, אז זה לא תלות בטיפול כי אם במטפל. אם את הולכת למטפלת ואת תלותית בטיפול שלה, כדי להכיר את עצמך ואת הסובב אותך, אז התלות היא בטיפול, אבל אם היא הופכת להיות 'רומנטית', ואני חושבת שהאטמוספרה בחדר הטיפול מובילה לזה, כאן יכולה לצמוח בעיה. אבל טוב לשמוע שאת בשליטה, טוב לשמוע שאת יכולה לווסת את התלות שלך.

אהבתי מאוד את מה שכתבת.. מרגישה כמוך, בהמון מובנים...

היי אודי יש אצלי חלקים קשים מאוד מאוד ונוקשים מאוד קשה לי לסמוך על אנשים אני נהיית פגיעה כל כך וחשופה כמו חשופית.......הפחד מהכאב הפחד לחוות דחיה פגיעות להינטש?????????? למה זה גם אחרי שנים של טיפול זה לא זזזזז????? למה בין רגע אני הופכת לקרבית ותוקפת????? לאן נעלמת הרכות????? קשה/קושי/קשיון/נוקשה/

היי הילה, עוד מילים: נקישה (על שריון קשה), קושיה (איך אפשר לעזור?), שיקום, נשקם, תשקמו, נשיקה, נשק, קשקוש, קשיו (סתם כי כבר עלתה המילה). רואים שקשה. אבל נראה לי שגם זז, לא? הרי סיפרת - אף פעם עוד לא היה ככה. משהו חדש קורה. וקשה... איתך, (רוצה לשבת יחד? או אולי בכלל לקפוץ חזקחזק, או לזוז ולהוציא אנרגיות?) נעמה.

אהבתי נקישה-קוקו מי שם??? נשיקה- כזאת שמופרחת באוויר גם קשקוש של מילים ושרבוט של דברים אולי ביחד יהיה יותר רך??? אני מפחדת שתיפגעי מהקשה והנוקשה..... הילה

אני עומדת לשחזר מילים שהמטפלת שלי אומרת לי כשאני מפחדת לפגוע בה: אולי אפגע מתישהו מהקשה והנוקשה, אבל אם לא הכל נגמר בזה, אלא אשאר ונדבר על זה, זה פחות נורא, לא? (אני קצת כועסת עליה, אז שלא תדע שאני נעזרת ככה בדברים שלה. ;) סתם, היא יודעת ותדע ותודה לה על כך.) נעמה.

היא מוסרת שקשה היא פגועה וכאובה הלב מדמם ואין רואה היא עזובה ודחויה נטושה בוכיה האם חסד יעשה עמה? מה היה כל רצונה? לחוות בסך הכל קבלה

לאן היא תלך?

אני באה לפה הרבה בזמן האחרון. זה לא ייגמר לעולם הצורך הזה?

היי אודי, יש לי בעיה קשה בזוגיות. אני אוהב את חברה שלי מאוד, והיא אותי, אבל יש לי כנראה איזה פגם באגו שמדי פעם פשוט מדרדר אותנו לקאנטים: היא תעיר לי על משהו, יכול להיות משהו נורא פרקטי, בצורה מסויימת או במילים שקצת לא מוצאות חן בעיני, ואני אשתגע מזה ואתחיל להציק לה. ליתר דיוק, היא יכולה לזרוק איזה אמרה עלי או איזו האשמה קטנה ואני אתחיל "לחפור" לה על איך שהיא מדברת אלי' והיא שהיא מגזימה ומסלפת, ומתחשבן איתה על כל מילה. אפילו שאני מודה שבד"כ מדובר בדברים די זניחים ולא במילות גנאי או עלילות דם מופרכות. כל פעם שיש לי התקף כזה היא נהיית עצובה וכועסת ומה לא.. זה כבר קרה הרבה פעמים ולמרות האהבה הגדולה שיש בינינו בגדול, היא כבר מתחילה להתייאש ממני. אני כל פעם מבטיח שאני אשתפר וארגע, אבל האגו שלי פשוט מתפרץ לפעמים בקטעים האלה ואני מאבד מודעות וזה פשוט יוצא.. אגב היא ציינה שזה בדיוק כמו אבא שלי, ואני חושב שהיא צודקת. אני לא יודע איך מתמודדים עם כזה דבר.. אני מפנטז על איזה מהפנט שירדים אותי ויעביר את התופעה הזאת ממני כבר. מה אפשר לעשות? תודה

מה אתה חושב על היפנוט, האם אי אפשר לעזור כדי לשנות דפוסים, דווקא בהיפנוזה, להכניס כמה קבצים שינסו בבחינת וירוס חיובי לתקן כמה בגים? לא פירמוט של המוח, גם לא החלפת דיסק קשיח, רק תוספת של קבצים שאולי במצב רגיל לא מצליחים להטמיע? מעניין לשמוע את דעתך

כתבת לי שאצטרך להתאמץ קצת גם כאן. אני לא מבינה למה אתה מתכוון תוכל להסביר בבקשה?

אתה מניח מילים שמנסות לתת תוקף למצבי מילים של קבלה שזה המצב עכשיו אני לוקחת את המילים שלך ולפעמים רוצה גם לקחת את היד אלב לא בכאילו באמת

היי אודי, אני לא כותבת את ההודעה הזו בקטע פוגעני, אבל יש לי משהוא שממש מציק לי: המטפלת שלי, היא מצטיירת כאדם רע ולא ישר בעיניי... אני לא מצליחה להאמין לה.. לפעמים אני לא מבינה איך היא עובדת בתחום הטיפולי ועוד עם נפגעות טראומה מינית, היא צריכה לעבוד במקצוע אחר...או עם אוכלוסייה אחרת..(פעם רציתי להגיד לה שהיא צריכה לטפל בפושעים, אבל כמובן שלא אמרתי...) אני יודעת שזה נשמע נוראי ומאוד כפוי טובה. כי לכאורה היא טובה כלפיי: היא גמישה איתי, היא עונה לי בין הפגישות וללא תשלום.. אודי, למה לה לדבר איתי בטלפון ולא לגבות תשלום? אני לא מצליחה להבין... ואני גם לא "לקוחת זהב" ששווה המון כסף...אולי היא יודעת שאני טיפול ממושך ולכן "חבל לה להפסיד"? היא צינית ומעליבה אותי. והדיבור שלה מתנשא.. היא כמו הבנות האלה בבית ספר שהיו "מלכות הכיתה" וצחקו עליי .. אני ממש פוחדת שהיא תפגע בי, שהיא תעליב אותי, שהיא יום אחד תזרוק אותי מהטיפול סתם כי נמאס לה... אני פוחדת ממנה ומהשאלות שלה! הפחדים האלה והרגשות נחיתות הללו, הם לא מפסיקים לנהל אותי ולמנוע ממני להיפתח אליה ולחזור לטיפול... ואני מאוד מאוד אוהבת אותה, היא חשובה לי ויקרה.. זה קשה מה עושים?

היי מיקה מה שלומך? יש כל מיני קולות בתוכך,את שומעת? קול שאומר שהפסיכולוגית הזאת היא פושעת? בגלל שיש לה קעקועים והיא לובשת קצר? את מזהה את הקול הזה? ויש עוד קול שהוא יותר רך שאומר שהיא מוכנה לתת לך מזמנה ולהיטיב איתך.של מי הקול הזה? ואני שומעת קול נוסף שהוא ממש ממש חלש שאומר שהיית כן רוצה לבוא ולהתמסר לטיפול. את גם שומעת?או שזה משהו משלי? רוצה לשתף אותי? הילה

זוכרת שאמרתי לך שאם היא הייתה אומרת לך להשאר היית חושבת שזה בגלל כסף. היא מדברת איתך בטלפון כשי לתמוך בך יש אנשים כאלה טובים שרוצים לעזור והיא ישירה איתך ואומרת לך דברים כי אכפת לה ממך . יקרה אל תחזרי למקום הזה את כל האנרגיה נגד תכווני לתוך הטיפול לעזור לך כי מגיע לך .

אתה רואה ? אני חייבת !!! חייבת להתרכז !! חייבת לסיים את המטלה !!! יש לי כבר קצת פחות משבועיים.... מצמית מפחד !!! ראית את ההודעה של עמליה שכותרתה "גלים" ? בדיוק כך אני מרגישה !!! יש לי צורך לספר לך, מאז שהייתי בת 10 עד 11 בערך, אחי הגדול (גדול ממני בהרבה שנים) ניצל אותי מינית .. כן, אודי אני רוצה לצעוק ,שכל העולם ישמע: הייתי הזונה שלו שומע אודי? שומע ? אני חייבת להיות ממוקדת ולסיים את הפרוייקט, מצפים ממני.. יש לי גם המון מה להפסיד אם הפרוייקט לא יהיה מעולה.. יש לי שם טוב... איזה צחוק ציני יצא לי עכשיו מהפה :"שם טוב, שם טוב,שם טוב... זונה..זונה..זונה..זונה.." אודי, דדדיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לא יכולה יותר :(((((((((((((((((((((((((((((((((((((( חייבת לברוח... בא לי להצטרף לעמליה.. אני חייבת לברוח מהגוף שלי.... אודי:(((( תעשה משהו..תגיד משהו... הגוף התפוצץ מהפצצה וכל חלק נמרח במקום אחר :(((

במבי יקרה כותבת לך אפילו שאני לא אודי מרגישה שפשוט מגיע לך יד וקרקוע מגיע לך שתזכרי שאת טובה ולא ...קצת קשה לי המילה מבינה את ההרגשה הזו אבל את לא .. אף אחת מאיתנו לא גם אם אמו לנו ככה גם אם השתמשו בנו ככה יקרה תני לכאב לעצב להרגשות לצאת נקי את עצמך מהן מגיע לך ימים טובים יותר . חיבוק אם נכון לך

במבי יקרה, וכל מי שרוצה לברוח מהגוף, סיפור של קורט וונגוט על איש או אנשים שחשבו על זה גם הם... (מצאתי רק באנגלית) http://joelfinley.tripod.com/vonnegut.pdf ויש שם רגע שתמיד מרגש אותי, על איש אחד שהגוף שלו היה לו לטורח ומקור לשנאה, שהלך, הלך, הלך לתוך הים ונעלם ושב בלי הגוף שלו. כל ההדהוד של המשאלה הזו ושל השנאה והטורח של הגוף מרגשים אותי בסיפור הזה. ובמחשבה שנייה, אתרגם את הפסקאות האלה, למי שרוצה: "עדי ראייה מספרים על איש זקן שנכנס לתוך המים, והמשיך ללכת מבלי שהבעת פניו תשתנה, עד שנעלם. קוניגסווסר הביט בפניו של הקורבן ואמר שמעולם לא ראה סיבה טובה יותר להתאבד. הוא פנה לשוב לביתו כשהבין שהייתה זו גופתו שלו שנותרה שם. הוא חזר לשכון בגופו בדיוק כשהכבאים החזירו לו את נשימתו והוליך אותו הביתה, כטובה לאנשי העיר יותר מכל דבר אחר. הוא הוליך אותו לארון, יצא ממנו שוב, והניח אותו שם. הוא הוציא אותו רק כשרצה לכתוב או להעביר עמודים בספר, או כשהיה צריך להאכיל אותו כדי שיהיה לו די כוח למלא את המטלות השונות שנתן לו. יתר הזמן הוא נח חסר תנועה בארון, במבט מבולבל ותוך ניצול אנרגיה מועטה ביותר. קוניגסווסר סיפר לי שהוא היה מבזבז על הדבר דולר בשבוע, הוציא אותו רק כשהיה ממש חייב." שולחת חיבוק-של-מילים, נעמה.

עבר עלי בבית משוגעים גשם זלעפות לא התנו לי לצאת לא הצלחתי לאכול כלום או לעשות משהו ורק ביקשתי לישון כדי להשקיט קצת את הרעש מהבית תמונות של שולחן שבת וטיול שבת לראות את זרימת הנחלים ועוצמת המפלים בתמונות הכל נראה בסדר חיוכים לאמא הילדים לבושים היט ב ושמחים. היום בבקר שוב פגישה אצל מנהל המחלקה אם המצב לא ישתפר יצטרכו לעבור להזנה בזונדה אני לא מוכנה זה הגוף שלי אולי המקום הזה מחמיר את מצבי תנו לי לצאת מכאן ונראה. יש לך מחשבות אובדניות לא. אמרתי לא. למה את לא את חייבת המצב מדרדר תאבדי שליטה. את רוצה לפגוע בעצמך לא אמרתי לא את צריכה להשתדל הכל תלוי בך אתם נותנים לי ךהרגיש שאני לא משתדלת לא מספיק טובה אני לא רוצה להיות פה דמעות של יאוש אני יודעת שאינם נגדי אבל ההתנהלות הזו והחקירות

עמליה יקרה קחי את המראות הטובים הטבע תנשמי אל ליבך תזכרי שהם רוצים לעזור ותאפשרי לעצמך את המרפא ..מצטערת שככ קשה

אמא שלי הייה במצב דומה וכך הצלחנו לעזור לה, זה עשה פלאים האינשור, לפעמים לא חושבים על דברים פשוטים כל כך נראה לי שצריכים לחזק אותה.אני חשובת שזה שווה בדיקה והייתי גם חושבת על היפנוזה

אינשור פחיות בכל הטעמים לא מסוגלת לבלוע את זה... תודה שחשבת עלי

היי אודי. מה שלומך???? קיבלתי את מה שכתבת בכאב גדול מאוד. לעצור ולראות מה קורה לי??????? שתי הפגישות האחרונות היו מלאות בדמעות וכאב נוראי;;;;;;;;;;; אני עושה טיפול חמש שנים ואני יכולה לאמר שהפעם הזאת הכאב היה הכי בלתי נסבל ונורא. למה????????????? לאחרונה אני פוגעת באנשים שקרובים אליי. פה זה היה מול מימה (קבלי שוב התנצלות......). זה קרה מול העורכת דין שכתבתי לה מייל פוגעני. מול עוד מישהי שנפגשה איתי ואמרתי לה שאין לה מה לתת לי. אני מתביישת בעצמי על ההתנשאות והיהירות שיצאו ממני בחודש האחרון......... ממש ממש חשה בושה.......זה כל כך כואב לחוות את עצמי כך...... כמויות הדמעות שירדו ממני בחמישי ושישי......... הכאב היה בלתי נסבל....... כמו אבצס מוגלתי שלוחצים עליו ואז יוצאת מוגלה והפצע כל כך כואב........ הרגשתי את הפצע יושב בגרון...... כן בהתנהגות שלי אני מעוררת אנטיגוניזם והכוונה כאן לא משנה....... עדיין כואב לי מאוד בפצע הוא נפוח ואדום.....

הילה ..מבינה זוכרת מה כתבת לי הורסים כדי לבנות אז עכשיו את בונה דרך המודעות של הנזק וההרס המתמשך .. זה טוב לנקז את המוגלה ולהבריא

שלום, יש ספר שאתה ממליץ עליו שמסביר על התחום? שימושים, יעילות וכו.. רצוי בעברית, אפשר גם באנגלית. תודה :)

אני מחפשברשת ולא מוצא ספציפית לדיכאון.. יש אפשרות להכוונה? תודה

היי בת שבע, חשבתי הרבה על מה שאמרת לגבי תלות, והאמת היא שאין לי תשובה באמת האם תלות היא טובה או לא? כנראה שהכל תלוי במינון ובמושא התלות. אני תלויה במטפלת שלי: אני חושבת עליה בין הפגישות, אני מתגעגעת אליה, אני כותבת לה מכתבים ילדותיים ומטופשים וקונה לה מתנות מוזרות.. היא ממלאת לי את המחסור ב-"דמות נשית ומכוונת" שאפשר לדבר איתה אבל אני חושבת שהשאיפה היא שלאט לאט המטופל אמור לקבל ביטחון בעצמו באמת ואז לא להזדקק לכל "האישורים" האלו והיחס מהדמות הסמכותית לכאורה..ואז התלות פוחתת או מתייצבת.. אני חושבת שאם אין שום תלות במטפל, אז אין לו בעצם את ההשפעה הנדרשת כדי שהטיפול יצליח..כאילו הוא לא מצליח להיכנס באמת ללב של המטופל..(כמובן במינון נורמאלי) אבל, הכל הסתכלות סובייקטיבית שלי ומתבססת על הקשר שלי עם המטפלת...

אמרתי ואני חוזרת ואומרת, המטפלת כמו רופא שיניים, כמו אדריכלית, כמו עורך דין, למדה מקצוע, ואת קליינטית שלה. את לא חברה שלה, את לא בת שלה, את לא אחותה. את מטופלת שלה. בטיפול פסיכולוגי יש הרבה מאפיינים שאנו מצפים לראות מאנשים קרובים אלינו, אמפטיה, יכולת לשמוע אותנו, להכיל, לחזק, להיות שם כאשר קשה לנו, אבל זה לא באמת קשר על הבסיס הזה, אלא קשר מקצועי, שנועד בראש ובראשונה לתת פרנסה למטפלת. זו הקריירה שלה, וכך היא בחרה להתפרנס. כשם שרופא מרפא חולים ויכול לעשות נפלאות, למרות שזה המקצוע שלו, גם מטפלת יכולה לעזור עד בלי די, אבל הבלבול לדעתי יכול להיות פוגעני בסופו של יום. כי אם רואים בה חברה/ידידה קרובה/אחות, יום אחד מתפכחים ורואים שזה לא כך. מה יקרה כאשר לא יהיה לך כסף לשלם, היא תטפל בך? תשמע אותך? מה יהיה אחרי הטיפול, היא תשמור אתך בקשר ידידותי? כאשר לא מבינים את הגבולות זה בעייתי. תראי מה קרה עם הרופא שטפל בי, וכאן מדובר ברופא ולא במטפלת!!! והוא נפל לתוך הבור הזה, שרצה אינטימיות בטיפול, וכאשר לא הסכמתי העיף אותי, לא הסכים לטפל בלי בנוכחות בעלי, כך שזה יכו לקרות לשני הכיוונים, ובאף כיוון זה לא טוב!!!

אין לך גבר אחד לרפואה כאן אם היה אחד יכולת לפנות לכולם בלשון זכר, על פי כללי הדקדוק אך אין לך אפילו אחד, אלא אם כן הוא מתחזה לאשה!!

כמטפל,לא מביך קצת להתמודד עם "תינוקות מגודלים"כמונו? שנמות ומגעילות שאף אחד לא אוהב ולא מתקרב. זהה במיך להיות דמות כזו דכולם מתפרקים סביבה, שכולם מצפים ממנה להיות אבא-גם אנשחם הני שבעים?

עצוב לי. כל היום כל הזמן. מייאש. אני מנסה בזמן האחרון משהו שמסתבר שלפחות ב75% נכון בשבילי , אבל זה קשה בלי שום פרופורציה. זה פשוט קשה ועצוב לי נורא. גם הגוף שלי מרגיש. לא הצלחתי לאכול כלום מעבר למסטיק כבר שבוע. זה לא מדאיג אותי מבחינה פיזית, לא יזיק לי לרזות... אבל אני מרגישה ויודעת שזה בגלל החנק המטורף הזה, שמכווץ את כולי. בגלל העצב. צריכה לבחור שוב ושוב ושוב ושוב. כל רגע הוא בחירה מחודשת. לא לשבור את הכלים, לחשוק שיניים ולהמשיך לנסות, להתאמץ... אני עושה את הדבר הנכון וזה אמור היה לשמח אותי , אבל זה לא. זה מעציב אותי נורא. אני מתפקדת מעולה מבחוץ(חוץ מזה שאני מסתובבת בפרצוף קשוח...), אבל מתה מבפנים בכל רגע מחדש. אודי... בבקשה תגיד לי משהו, או ש... לא יודעת. אני לבד, ואני צריכה מישהו איתי יותר מתמיד(צריכה, אבל לא יכולה באמת. הודפת. צינית. משתמשת בהומור כמו במדביר).

היי מה שלומך???? הסבל הזה שלך הוא בלתי נסבל...... מה כן יכול להרפות מהקיווץ הזה של הבפנים? חיבוק יעזור??? הילה

היי שומעת כמה קשה .אבל אם נכון עבורך אז תמשיכי אבל את חייבת לאכול משהו ....מכירה את המקום הזה שבונה במקום אחד בקושי רב והורס במקום אחר ..איתך

אודי אני חושבת שחלק מהטלטלות היו גם תוצאה של החשיפה התקשורתית שקיבלו הזכרונות המודחקים, שוב הרשעתו של בני שמואלי הבחורה שהתאבדה בספרד חשיפות ממושכות ולא במעבדה של עדנה פואה בעולם הממשי פתאום ההפרעה הפוסט טראומטית והדיסוציאטיבית אינה פרטית היא כתובה על גבי העיתונים מדוברת בתקשורת בפניהם חמורות הסבר של חוקרים כאלה ואחרים שנוגעים לנו בסודות ומתלחשים בקול רם על התופעות וכאילו המוני אצבעות מופנות את כזאת. הקולות השקטים שלנו נחבטו עם הגלים אל החוף חוקרים בכפפות מפשפשים בגופות חיות ורושמים אבחנות. המעשים ההירואים של המתלוננות הנלחמות מול הקולות השקטים שחיים בצל ועם. עדין לא נכתב המאמר על השפעת הסופה על הקולות השקטים

וואוו... מקווה שבסדר שאני מגיבה גם, למרות שאת מייעדת את הודעתך לאודי.. עמליה, וואוו.. הודעה כל כך קשה, נוקבת ומתארת כל כך במדוייק את מה שאני מרגישה.. וואוו עמליה.. איזה תיאור מדוייק.. בדיוק כך אני מרגישה.. עברתי פגיעה מינית בילדותי... איתך-במבי.

מצטערת אם הצפתי... אבל גם שמחה שאמרת את זה. את גיבורה!!!! רגישה חכמה ונהדרת והכי טהורה. מי שניצל את תמימותך הוא הרע בסיפור וגם מי שלא שמר עלייך. האשמה שלנו היא חלק קשה בסיפור.

אני אמנם לא אודי אז סליחה עם מיותר רק להגיד לך שקראתי וככ מבינה עד הנימים הכי דקים בנשמתי מרגישה בדיוק אבל בדיוק כך המשפט הזה הכן לא כאילו מדברים במוצר פג תוקף ורבים עליו כמו על סחורה פגומה .עדין מטלטל והורג פיסות מנשמתי . אתך

שבועיים שלא התראנו....מהכיוון שלי דווקא......כותבת לה מסרונים מדיי פעם היא עונה למרות שקבענו פגישות לחודש הזה הן לא ממש מתבצעות..ופתאום השנאה העצמית הרימה ראש, וגם תחושת הלבד למרות שהיא באמת לא עוזבת אותי :(

חמישי. למרות שחשבתי שבזכות התפוז וההשתדלות היומיומית לקיים שיגרה יאפשרו לי. כבר לא אכפת לי בכלל אני מורידה מסך על בית שסיים עוד שבוע בלי אמא ומצפה לסוף שבוע בלי אמא. אמא מתי תחזרי, אמא את יודעת ש, אמא אני צריכה אותך צריך אותך אמא תרגישי טוב אמא ציירתי לך ציור אמא אני שולחת לך שיר שהקלטתי בשבילך אמא היום היה מבחן אמא אמא אמאאאאא זה לא הוגן. לא רוצה יותר להיות כך, לחיות כך. אודי אתה עובד בבית חולים תגיד לי מה יהיה וכמה זמן ומה עלי לעשות. אני לא עושה בכוונה אני באמת לא מצליהח. היום בקושי פלח תפוח וגם לא נתנו לי ללכת בגלל הגשם ולי לא היה אכפת אבל חא נתנו לי,

אין תקווה גם בתשובה הקרה שלך אודי. כמה שצריך זה.מייאש.

אודי, אני מספרת לה הכל.. השאלה מתי. כל פהגישות מאז שעברנו אני כועסת עליה ואומרת לה שאני שונאת את המקום הזה. היום היא כעסה עליי על משהו בהקשר הזה ואני התחלתי לבכות. אמרתי לה שנעבלתי שהיא כעסה. היא אמרה שהיא גם נעלבה ממני ): ואני לא התכוונתי

מרגישה כל כך לבד...... גם בפגישה הרגשתי לבד..... הוא הכאיב לי כל כך אחרי שהגעתי לשם סוערת ועייפה. יצאתי בוכיה כואבת ונסערת הרגשתי שזה לא היה תואם ומותאם..... קשה לי ויכול להיות שזה באשמתי שונאת אותי שונאת אותו אפס כח

אודי, מי קבע שכל כך טוב ברחם??? אני בטוחה שגם ברחם לא הרגשתי בטוחה. כשאימא שלי הייתה בהריון איתי היא עברה תקופה מאוד לא פשוטה. גם פיסית וגם נפשית. היא הגיעה למצב של התמוטטות עצבים וההורים שלי היו על סף גירושין, היא מספרת שהיא שקלה לעבור הפלה (חבל מאוד שלא עשתה זאת). אני משוכנעת שגם ברחם היה לי מסוכן. כבר שם הרגשתי עזובה. לא בשביל כל העוברים רחם = ארץ אוטופיה. ממש לא!!!!! נטע.

שבת שלום לא שבת מנוחה.,,,, מספיק נחתי

יותר עם הטיפול הזה כל כך כואב לי שזה בלתי נסבל לא רוצה