פורום פסיכולוגיה קלינית

בתגובה שלך בעץ שפתחתי למטה את כותבת: "אין שקר יותר גדול מאשר לומר שיש הרבה אמיתות,אמת יש רק אחת, אחרת היא לא אמת." רוצה לשאול אותך סנדיי, אם הילד שלך מגיע אלייך בבכי תמרורים ותוך כדי בכי אומר לך שאחיו היכה אותו מכות נמרצות. את גם רואה את סימני המכה. כלומר, האמת האחת והיחידה היא שאחיו היכה אותו. את פונה לילדך השני ואומרת לו את מה שראית. את האמת היחידה שראית, סימני המכה. ילדך השני אומר, היכיתי אותו כי הוא היכה אותי לפני שבועיים.. (לפי הרעיון בסיפור של יהודה אטלס-והילד הזה הוא אני) מה את עושה סנדיי ? לכל אחד מילדייך האמת שלו. ואכן, כל אחד מהם צודק... "תצדיקי" רק אחד מילדייך לפי העיקרון שלך שאמת יש רק אחת אחרת היא לא אמת ? ועוד על אמיתות סובייקטיביות וזיהום המרחב הציבורי (מונח שהכנסת לשיח פה בפורום) לפי האמת שלך - בנות שמתלבשות לא צנוע/חשוף (לפי ההגדרות והנורמות בתרבות שספגת) מזהמות את המרחב הציבורי. לפי האמת שלי , בני אדם שחובשים כובע עם פרווה של זנבות שועלים (שטריימל) , בני אדם שמתעטפים בפרוות בע"ח, נועלים נעלי עור, מחזיקים תיקי עור, מעילי עור וכו, הם המזהמים את המרחב הציבורי.. (אני אומרת זאת כדוגמא לאמיתות סובייקטיביות,לא יודעת עדיין מה מזהם עבורי את המרחב הציבורי) מבינה סנדיי? "מי מחזיק באמת"? סנדיי, אם תסתכלי על תמונת פאזל מזום קרוב מאוד, אם תעמדי בצדו האחד של הפאזל תראי צבע אדום ותצעקי: התמונה אדומה !! תעמדי בדו האחר ,תראי ירוק ותצעקי : התמונה ירוקה !! עם מי הצדק ? תרחיקי את הזום ואולי תצליחי להכיל את הידיעה שהתמונה אדומה וירוקה וישנם צבעים רבים נוספים, אמיתות רבות !!!!! במבי.

בסיפור של שני האחים, האמת העובדתית הייתה נכונה אצל שני האחים, ולא הייתה שאלה איזו עובדה נכונה, נכון שהוא הרביץ לו ונכון שזה היה כתגובה, שתי העובדות נכונות, כמו שנכון שהיום יום רביעי ואתמול היה יום שלישי, אלו לא עובדות שסותרות האחת את השניה, השאלה רק התגובה שלך, ותגובה היא לא מבחינת אמת, אלא היא סובייקטיבית לאיך שאת מגיבה. לעניין זיהום המרחב הציבורי, אז אני מאמינה שמי שנוסע בכביש בין עירוני על 90 קמ"ש הוא מזהם, ורק מי שנוסע על 200 קמ"ש הוא נוסע כראוי, ואם יש לך בעיה עם האמירה הזו תבדקי את מה שאת כתבת

נראה לי רלוונטי למדובר פה. התחלתי לקרוא את הספר "כוחו של הרגע הזה". אני רק בהתחלה ועוד לא התעמקתי ולא יודעת מה ואם אני לוקחת מהספר הזה, אבל נפגשתי עם משהו שמשך את תשומת ליבי בהקשר של מה שנכתב ומדובר פה בימים האחרונים. נקודות למחשבה. עמ' 42: "...לפחד, ככל הנראה, יש גורמים רבים. פחד מאובדן, פחד מכישלון, פחד מלהיפגע וכן הלאה, אבל בסופו של דבר כל פחד הוא הפחד של האגו ממוות, מהכחדה. המוות נמצא תמיד מעבר לפינה. במצב ההזדהות עם התודעה, פחד מוות משפיע על כל היבט של חייכם. לדוגמא, אפילו פחד פעוט ו"נורמאלי" כמו צורך כפייתי להיות צודקים בוויכוח ולהוכיח שהאחר אינו צודק- להגן על העמדה הנפשית איתה הזדהיתם נובע מפחד מוות. כאשר מזדהים עם עמדה נפשית, האפשרות לטעות מאיימת בהכחדה של תחושת העצמי, המבוססת על התודעה. לפיכך, אתם בתור האגו שלכם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לטעות. לטעות משמעו למות. מלחמות פרצו, ואין סוף מערכות יחסים הסתיימו בשל כך. ברגע שאתם מפסיקים להזדהות עם התודעה, לתחושת העצמי שלכם אין כל חשיבות אם אתם צודקים או לא, לפיכך הצורך הכפייתי והבלתי מודע להיות צודקים, שהוא מעין צורה של אלימות, שוב אינו קיים. אתם יכולים לבטא בצורה ברורה ונחרצת איך אתם מרגישים או מה אתם חושבים, אך ללא תוקפנות או צורך להתגונן..."

תראי לי מלחמה אחת שפרצה בגלל צדק? מלחמות פרצו בגלל אגו מלחמות פרצו בגלל פוליטיקה מלחמות פרצו מרצון להשתלט אף אחת מהסיבות אין לה ולא כלום עם צדק ולומר שכל פחד קשור למוות, נשמע לי דיבילי ביותר, אדם חושש מאי הצלחה ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם חושש מכאב, ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם נפגע כי העליבו אותו, והוא לא חושש שהוא ימות מזה, אדם יש לו פחד מקהל, והוא לא חושש למות מזה אז תסלחי לי, לא מכירה את הסופר אבל נשמע לי פילוסופיה בגרוש

הגעתי אליו שכבתי על הרצפה והלכתי להקיא הרבה מאווררים שמסתובבים בראש וגם רגליים ארוכות דמעות שיורדות מעצמן ושוטפות את הפנים

איתך... מחזיקות ידיים.. מסכימה ? כמו אז... ליד המים,האיילה ששותה מים... מקשיבות ביחד לציפורים שמצייצות ומבטיחות :יהיה טוב, יהיה טוב,כן.. איתך-במבי.

הלוואי ויכולתי לחבק אותך... תשמרי על עצמך.

כותבת רגע לפני שתעלה הודעות, שוב לא בורחת שומרת על עצמי יודעת שהתגובות שיגיעו בשיח הזה פשוט מיותרות לי והם רגע אחד לפני להביא אותי אישית למצבים לא טובים . וזאת הסיבה שאני כותבת לך עוד לילה ללא שינה כשהמילים "זונות , פרוצות , רצו מבקשות , נהנות וזה הכי מכולם "אומרת התורה אם זה קרה במקום שלא היה מיושב ואם הייתה קוראת לעזרה לא היו שומעים, רואים אותה כנאנסת, אך אם הייתה במקום שיכולה הייתה להזעיק עזרה ולהימלט ולא עשתה זאת, רואים אותה שעשתה זאת מרצון. וכן, אני מכירה את כל הבבלט הפילוסופי על האימה והטראומה שהבחורה תופסת, ועל השיתוק שאוחז בה ולכן לא מפסיקה את זה, וכן שמעתי את כל השטויות של המתלוננות בתיק קצב, ועל כך שהקורבן חוזרת שוב ושוב לאותו מקום פשע כדי להיות מותקפת על ידי האנס. " אודי אתה יודע איך זה נראה בקליניקה איך אנחנו מגיבות למשפטים האלה ...אל תחכה שמישהי מאיתנו תפגע בעצמה בגלל הטריגרים האלה !!!! כמו שSTRANGER כתבה לסנדי אין לדעת איך מי שקורא מגיב ... האם היינו קבוצה אמיתית שאתה המנחה בה היית מאפשר כל שיח. היית מאפשר מצב שבו אחת יושבת ומתוך תהומות של כאב פורקת את ליבה על מה שעברה ואז שכנתה משתמשת במה שאמרה להתנגח בה... ואודי אני הכי חושבת בעולם שהשיח הוא חשוב וטוב שאתה לא סותם פיות לכאן או לכאן כי עצם קיומו של השיח אולי יותר נשים וגברים נפגעי תקיפה מינית יהיו מסוגלים לדבר ..ובכל זאת אודי הדף המקלדת עובדת כאן שעות נוספות ... שוב תודה על הכל אתה אדם מיוחד שהיה לי הזכות לפגוש בחלק ממסעי. לשם חידוש לא בורחת בגלל הפחד הולכת בהבנה שכדי לשמור על עצמי מעצמי זה הכי הכי נכון ...

וואוו.. כמה שאני מבינה אותך..מזדהה עד כאב, מזדהה עד זוב דם.. המילים מחלחלות ללא אפשרות לשמור, להגן.. כמו בית ללא קירות חיצוניים.. כמו גוף ללא עור.. הכל נספג, פוגע, דוקר, מכאיב... ללא יכולת לשמור ולהגן... ואולי את צודקת? ואולי רק אנשי טיפול ורק מי שחוותה פגיעה מינית יכולה להבין זאת מתוך החוויה ? מתוך הכאב ? אביב יקרה !!! בעיני,את מאוד מאוד מאוד משמעותית פה !!!!! כל כך רגישה, מכילה, עם יכולת של אמפתיה ונתינה עצומים.... כמובן רוצה לומר לך שתעשי מה שנכון לך, יחד עם זאת רוצה לשתף ולומר שאת מאוד מאוד מאוד משמעותית פה ואני מאוד מאוד הייתי רוצה שתישארי... שלך-במבי.

כל כך מבינה אותך ושמחה שאני "מוחזקת" טוב טוב בטיפול. אכן הדברים של סנדי חילחלו כמו רעל וגרמו להצפה גדולה מאוד. שולחת לך חיבוק בהסכמה ורוצה שתדעי שתחסרי פה מאד. נטע.

אסור לנו להבין את הכתוב בתורה ישירות!הרי את יודעת.התרה בכוונה כתובה כך כדי שלא תהיה נגישה לעמי הארץ אלא שאינם בני עמינו. דבר שני,כתוב שאם יכלה לצעוק ולא צעקה!!!!מי שקפאה,התנתקה,פחדה עד מוות וכו' לא נכנסת להגדרה "יכלה לצעוק" מכיוון שהיא לא יכלה! אני אישית חושבת שאדם מאמין כדאי לו לסמוך על בוראו הרבה יותר מאשר על מפרשים מהרחוב!לדעת כל הפוסקים אונס זה רצח!ועל גילוי עריות בכלל כתוב "מות יומת"!מה שאומר גזר מוות פעמיים!גם בעולם הזה וגם בעולם בא!(אני לא זוכרת טוב את הפירוש של הפסוק.אבל בכל מקרה זה גזר מוות כפול). אני הייתי בשוק מהדיון שהתפתח כאן! נכון,אישה לבושה בפריצות מעמידה גבר בניסיון מאוד קשה כי אסור לו אפילו להרהר על אישה שאסורה לו.אבל גם על פי התורה בכל מקרה האחריות תמיד על התוקף! חלום,באהבה

אחרי לילה עם הרבה מחשבות הבנתי המון דברים ובעיקר מה עלי לעשות . לצערי בחצי שנה האחרונה חשפתי את עצמי כאן לא מעט. לבקשתו של אודי ומתוך כבוד והערכה אליו ויתרתי על הגנות שכרגע הם אלו שעובדות עבורי. וכתבתי בניק אחד . בתקופה האחרונה אני עוברת שיחזורים קשים שכוללים פלאשבקים חודרנות ועוד ..מכוון וגם זו התקופה וכנראה כתוצאה מזה שגם בטיפול לא היה לי מקום בטוח ..הבאתי את חלקיות הדברים לכאן גולמיים לא מעובדים לא מוכלים ...בכל פעם מחדש שראיתי מה עשיתי הצטערתי מאוד ונבהלתי מהחשיפה .. .בימים האחרונים הטריגרים כאן פתחו עוד יותר את הפצעים והקושי הוא רב שוב כי עדין אין לי שום מקום בטוח ..וכאן זה היה המקום היחידי שהרגשתי בטוח ,איך שהוא אודי הצלחת לתת לי הרגשה בטוחה מוכלת חמה ..בית אמיתי קבוצה שאני מאוד מאוד אוהבת . אתמול הבנתי עד כמה אני לא מוגנת לא בגלל השיח כי עם בגלל מי שאני בגלל הפגיעה הזו שכנראה בשיח הציבורי רק אנשי מקצוע ונפגעות יבינו זר לא יבין . מה שהבנתי אתמול שהחשיפה הזו מסוכנת לי שהויתור על כינויים שונים גרם לכך שחשפתי את עצמי את כל המכלול עד כדי מסוכנות אמיתית לעצמי ... אז כן זה כואב ,כן אני עושה את זה כמו גנב בלילה כי אין בי את האומץ להשיר מולך מבט ולהגיד אני הולכת לא כי רע לי כאן כי אני חייבת לשמור על עצמי . מאמינה שאחזור כי באמת אתם קבוצה שאני מאוד אוהבת אבל אם אחזור זה יהיה בכינוי אחר שונה נקי ורק כשארגיש שאני מסוגלת לשמור על עצמי ...עד אז היו שלום אוהבת מאוד וכבר מתגעגעת ..... לא כותבת לכל אחת בנפרד אבל כולכן בליבי באמת .. גולם אל תוותרי על התקווה אף פעם ...ועפרה תמשיכי להגדיל את הסדק בחומה סומכת עלייכן שלמרות הקושי תצליחו אודי יקר איש מיוחד כל כך ...תהייה גאה בעצמך על מי שאתה על הנתינה שלך על הבית שבנית כאן ..אוהבת אותך מאוד תמיד תהייה בליבי וחלק ממסעי ..עזרת לי מאוד ברגעים קשים ...תודה

כמה כח יש לך... קראתי עכשיו את השיח הנורא ההוא מתחילתו ובאמת לא הצלחתי לנשום. ואת הצלחת לענות ולהגיב ולנסות להסביר... ויותר מזה, ככ מעריכה את היכולת לשמור על עצמך. את בנא מדהים. מקווה שכן תצליחי לחזור בטוב. בינתיים תחסרי לי ממש...

את אמיצה ואומר זאת אפילו מליון פעם!!!!!! ואולי כן, יש כאלה שכדאי להתרחק קצת מהם ולא לקרוא הכל...אני לא ממש התעמקתי בהכל כי זה מלחיץ...(לא אומרת לברוח, יש הבדל)

תודה שאמרת שזה לא חדש שאת לא סובלת אותי.... ודווקא חשבתי שאנחנו חברות... לא נורא.... קורא במשפחות הכי טובות אבל העלאת לי חיוך על הפנים כשאמרת שאי אפשר לסתום לי את הפהם נכון ולא נכון אי אפשר לסתום במובן הזה שאני אפסיק להאמין במה שאני מאמינה אבל פיזית אפשר אם אודי לא היה מעלה הודעות שלי, היה סותם לי את הפה בחברה שלנו סותמים להרבה אנשים את הפה לא שהם משנים את ההשקפות שלהם, אבל סותמים לה מה שאמרת שלא בדיוק רציתי, על זה בדיוק דיברנו, שהרצון הפנימי האמיתי של כל אחד הוא טוב, והוא לא רוצה את המיאוס וגם את ההתנהלות המאוסה של לבוש מינימלי הוא לא בדיוק רוצה מסכימה אתך בזה ואגב, יש לי הרגשה שהכעס שלך נובע מעוד מקור כשהכל הלך אידיאלי עם המטפלת הקודמת, וחזיתי את המשבר, כעסת עלי נורא, וכאשר זה קרה אחד לאחד כמו שאמרתי, כבר ממש לא יכולת לסבול אותי אז תחשבי רגע, אולי את לא מוכנה לשמוע דעה שלא מתאימה למציאות שאת רוצה לראות אותה, ולא רק בלבוש, ולא רק בפגיעה מינית, אלא אפילו בעניין של טיפול. אני לא אומרת לך כלום בעניין זה, אני רק קוראת ושותקת, אבל את בהחלט סגורה לחלוטין לשמוע משהו אחר ממה שאת חושבת, רצה במהירות של 140 קמ"ש לא פעם ישר לתוך הקיר. מקווה מאד שתצליחי עכשיו בטיפול

עצוב ככ עצוב לי שאת שוב מפרשת אותי כרצונך....כתבתי לך שכבר מזמן יש מרחק לא שאני לא סובלת אותך. המרחק נוצר בפעמים הקודמות שהטחת בי שאני יכולה לא לקרוא את מה שאת כותבת אם זה מטרגר או קשה לי ..וכן בכנות כתבתי לך שהכתיבה שלך מפחידה אותי זה לא המה שבחלקו אני אכן מסכימה איתך זה האיך ..ושוב סנדי את לא תביני לא כי את רעה או שלא אכפת לך את לא מבינה על מה אני כותבת לך כי אנחנו שונות . כשאני כותבת לך שזה מפריע לי את חושבת שאני רוצה לסתוח לך את הפה אני לא !!!!אני חושבת שאת מביאה איתך דברים שונים מעניינים ושוב לי אישית מהמקומות שלי מהרגישות האישית שלי קשה עם האיך אז כדי לא להפגע אני שומרת מרחק ...לא סובלת זה לא שלי זה שלך לגמרי. בעניין המטפלת סנדי לא כעסתי אז ולא כועסת עכשיו אני הבאתי את הקושי אני שיתפתי שזה על אדי הדלק האחרונים כן עשיתי כל מאמץ ולא לא התרסקתי קשה לי אבל סיימנו יפה והיא תמיד תהייה שם עבורי. הכי חשוב סנדי אני באמת מצטערת שניפגעת ממני מצטערת שנסחפתי ליד קלה על המקלדת . תהיי ברוכה ואני מאוד מקווה שתמשיכי להביא את מחשבותייך ואולי אולי אני אצליח להתגבר גם על האיך .. מושיטה יד לשלום ..קפה :)

עכשיו מרגישה עוד יותר רע. המטפלת שלחה הודעה וכתבה שהיא שמה לב שבשלב מסוים קרה משהו. ואני עניתי "יופי". בציניות הכוונה. מניחה שהיא הבינה. מה אני אמורה לעשות עם מה שהיא אמרה לי. נכון, היא לא יכולה לדעת אילו מילים יכעיסו אותי או יעזרו לי... וזו אחת הסיבות שהפסיכולוגית בטיפול הקודם לא הסכימה לקשר בהודעות, אבל היא מאפשרת...

נכון שיש תלות שהיא בריאה? נכון שתלות זה לא בהכרח רע? דיברנו על זה כאן אם אני זוכרת. תוכל להזכיר לי? דיברו על זה היום בקבוצה וזה עוד אחד מהדברים שגרם לי לכעוס כשמישי אמרה שאין דבר שהוא טוב בתלות ואני רק אמרתי לא נכון. ויותר מזה לא הצלחתי לומר כלום.

והכל בגלל הקבוצה. היה דפוק, היה מעצבן. רציתי לא להיות שם. התאכזבתי מעצמי. לא הצלחתי להוציא הגה מהפה. רציתי לברוח משם, לא עשיתי את זה אבל לא ממש עזר שנשארתי. אז אולי לפעמים יש גם תחושות אחרות אבל זה לא ממש עוזר לי עכשיו, וגם זה כן קורה, זה לא חד"פ. נמאס ואין לי כוח. שלתחי לה הודעה "שונאת את הקבוצה הזו". נראה אם ומה היא תגיב.

זקוקה למילים קרובות... לא קל להיות הילה בימים אלו... הילדה שבי משוועת לאויר לחיבוק ולמילה טובה... הילדה רוצה להגיע לשלווה ולמנוחה... רוצה להניח את הראש על אנשים שהיא סומכת עליהם.. (עליך אני סומכת אודי, וגם על החברות כאן) הנפש שלי לא יודעת מנוח אין לה כבר כח להילחם.. גם בזמן מנוחה קשה לה להרגע ולקלוט אוויר... הילה

חלק מההודעות עלו וחלק לא עלו, לא יודעת אם לא הספקת או שצינזרת... אם אתה מצנזר... אנא כתוב לי שצונזר.... רציתי להוסיף משהו, אבל אמרתי קודם אראה שההודעות לא צונזרו. תודה

בונה תהליך תהליך נכון מביאה את כל הקושי את הדברים ..וכרגע זה גם הקושי לבנות אמון מהמקום הבריא לא רק הפגוע בגלל האיך שהטיפול הקודם נגמר. וגם השיחזורים הכל כך גולמיים שמגיעים . וכאן אני צריכה את העזרה שלך .יודעת שכבר ביקשתי והגבתי אחר כך לא נחמד במיוחד ובכל זאת תחזיר אותי לטיפול .לוקחת על עצמי אחריות לעשות כל מאמץ שלא יגיעו לכאן יותר חלקי שיחזורים ובכל זאת יודעת שברגעים קשים זה עלול לבוא . .. לצערי כרגע זה מוקדם מידי לטיפול חדש ושתיינו מסכימות עם זה אבל הרסיסים אני רוצה שיהיו בחדר ולא כאן . היא יודעת מה עברתי כי כתבתי ונתתי לה לקרוא אבל אנחנו חייבות ליצור מקום מוכל ובטוח לכל חלקי לפני שניגע בזה באמת .. סליחה שאני נופלת עלייך ככה זה קצת לא הוגן אבל מרגישה שהקשר שלנו היום למרות היותו וירטואלי יותר יציב ובטוח מהקשר של מי שלא מכירה אותי בכלל ואני לא אותה. יודעת שאני ארגיש לרגע לא מוכלת ושאתה מרוחק ונגדי ויודעת גם שיהיו בי הכוחות לזכור שזה ההפך ....ואודי כמובן שאם זה לא נכון לך אז לא ... תודה ומנוחה הכי נעימה שיש ...

הבנתי שיש אפשרות לקבל עזרה במכבי במרפאות שלהם- חינם מרפאות של משרד הבריאות - חינם מטפלים פרטיים - עם השתתפות עצמית 1. האם התיק הרפואי שלי חשוף? 2. האם יש אינפורמציה נוספת שעלי לדעת? 3. אשמח לקבל המלצה למטפלת מאזור רמת גן -גבעתיים- תל אביב תודה

קשה בין הדברים הטובים......יש חלומות.......מנסה שוב להבין בטיפול..............רע וטוב יחד זה קשה להחזיק..........תודה אודי שכתבת לי שאינך כועס, שחזרת ובדקת את הודעתי למרות ריבוי ההודעות שכבר עושות לי רע ובחילה........תודה לך שאתה מאפשר שיח, גם אני חושבת שזה הכרחי וחשוב..אך קשה נורא!!!!!... אודי, במבי כל כך צודקת וגם אביב לשתיהן יש אומץ!!!!!!!הלואי והיה לי חצי מהאומץ שלהן.אוהבת את הפורם ואותך, וכן גם לי היה קשה עם גברים אבל התגברתי במשך השני גם בזכות בעלי היקר, הטיפול ובזכותך......ריגשת אותי בקרבה שלך......בוכה בדמעות של התרגשות.........תודה.

אודי יקר! כמה אומץ יש פה לנשים..עוצמה!! לי כל כך קשה ולראשונה מכריחה את עצמי אפילו לקרוא קצת בנושא ולא רק פה.זה קשה ביותר שתדע.......הייתה כתבה בעיתון השבוע על ילדה קטנה ולא מאמינה אבל קראתי......כל כך קשה החברה שלנו........לא הכל קוראת....זה ארוך ומתיש וקשה לי הנושא :(, אבל גם אני מסכימה עם חלק ממה שכתבה סנדיי וכתבתי לה שזה בעייתי מאוד בחברה שבה אנו חיים........מסכימה מאוד עם אביב, וואו כמה אומץ............הלואי והיה לי גם..אני לקראת התרגשות גדולה...קורים דברים טובים וקשה לי בין לבין הדברים הטובים...................

פילוסופיה ארוכה, סליחה למי שהשתעמם רק רצת על קצה המזלג..... חייבת להמשיך בעבודה.... נשאלתי על ידי חברה כאן מה ההבדל בין עבירות מין במשפחה ומחוץ למשפחה. אוכל לומר את דעתי, שתלוי אופי העבירות. לדוגמא, אם מדברים על ילדה קטנה, כבת חמש, שאביה הוא שמטריד/אונס אותה, בוודאי שיש כאן אופי אחר לחלוטין. (מה שאביב תארה כאן) ילדה קטנה שמקבלת את כל החינוך שלה בבית, שרואה בהורים שלה מודל לחיקוי, בתוך משפחה כאשר עד לא מזמן האב עוד זה שקלח אותה, ואותה דמות סמכותית הורית שהיא המקור שלה על לימוד של טוב ורע, והיא זאת שפועלת כך, הרי אותה ילדה לא יודעת טוב ורע, ובוטחת באביה שמה שהוא עושה זה ראוי! ייקח לה שנים עד שתבין שלא כך המקובל ומה שעשה זה פשע, יקח לה הרבה מאד זמן אם בכלל לצאת מהטראומה, ולמצא כוחות נפש כדי להפסיק את הפשע, הדבר יכניס אותה לדפוס התנהגות שגם היא תהיה קשה לה לצאת מזה, וארחיב אחר כך בנושא זה. לעומת זאת, נערה, נאמר בת שש עשרה (סיפור אמיתי לחלוטין, שאני מכירה ממקור ראשון, היות והפנו את אותה נערה אלי, ושמעתי את הנרטיב שלה ממנה עצמה!) אינני יודעת מתוך איזה רוח שנפלה עליה, היא החליטה 'למשוך' את אביה, כשהייתה יוצאת מהאמבטיה, עם חלוק רחציה, ואביה היה באיזור הייתה נוהגת לתת לחלוק 'להיפתח,' כך שחלק מהחזה שלה היה חשוף, היא הייתה עושה זאת פעם אחר פעם, אביה נסחף ביחד אתה, והם היו מבלים יחדיו, ולפעמים אפילו היו אנשים בבית, אך הם היו סגורים בחדר, זה לא הגיע למימוש מלא, אלא רק לגיפופים למינהם. אני לא רואה בבחורה הזו קורבן עבירה, אצלי גיל שש עשרה הוא גיל בוגר מספיק שהבחורה תדע מה היא עושה, אני רואה שניים בטנגו הזה, אני רואה את האב כנבלה, אבל הבת לא מציאה הרבה יותר טובה ממנו. היה מקרה נוסף שהגיע אלי, (אני לא פסיכולוגית ולא עובדת סוציאלית, אבל מתוקף תפקידי בקהילה, שולחים אלי 'מקרים'), מדובר בבחור של תשע עשרה, שהייתה לו אחות בת שמונה, והוא התעסק אתה, מדובר היה רק בנגיעות אבל הן לא היו תמימות, אמרתי לו שהוא פושע, ואם לא יפסיק את הדבר, מידית ולחלוטין תוגש נגדו תלונה במשטרה. הוא הבהיר לי שאין לו שליטה, שאינו רוצה לעשות זאת, ופשוט מאבד שליטה. הפניתי אותו מיידית לפסיכיאטר ולפסיכולוג, הוא קבל טיפול תרופתי, פלוס טיפול התנהגותי והדבר הופסק. בודאי שילדה בת שמונה, לא מבינה כלל את המשמעות של אח גדול שנוגע בה בדרך זו, וכל האשמה היא רק של האח, ואסור לתת לילדה להיות קורבן. כל מקרה צריכים לדון לגופו. עכשיו מהי הגדרה של אונס, איך ומתי. ידוע שאשה נשואה שבוגדת בבעלה, היא אסורה גם לבעל וגם למאהב. לעומת זאת אשה שנאנסת לא אסורה על בעלה. מה קורה עם אשה שנאנסת, ואז באמצע המעשה, הצד הרגשי לא פועל, אלא רק הצד הפיזי, והם באמצע האקט, ואז בשלב זה, הייתה לה אפשרות להפסיק את העניין, ולא עשתה זאת, מה דינה??? רואים אותה כנאנסת, כי ההלכה היא שבשלב זה כבר קשה לה פיזית להפסיק, בגלל שהיא נסחפה עם ההנאה הפיזית, ולכן לא יכולה הייתה להפסיק זאת. (ולא, אני לא אומרת שקורבנות אונס נהנות, אני אומרת שישנה סיטואציה שכזו והיא מיושמת כדי להקל על האשה משפטית, כדי לא לאסור אותה על בעלה, לא כדי להאשים, אלא להפך כדי למצא בה נקודת זכות, ולא, זה לא פוטר את האנס, ומגיע לו עונש מוות, אז בבקשה לא לקפוץ!!!) אבל מה ראינו, שישנו שלב פיזי, שבו קשה לעשות סטופ או רוורס, וזה נכון לגברים ונשים כאחד, ולכן תשמנה לב הנשים שמביאות את הגברת לשלב מסוים, שלא תטענה מדוע הוא לא הפסיק אז כשהן לחצות על כפתור הסטופ. מתי זה נחשב לאונס, ומתי לרצון? גם על כך התורה נותנת לנו פרמטרים. מדובר על אשה מאורסה. מאורסת על פי התורה מדובר על אשת איש. ההליך של נשואין נושא בתוכו כמה שלבים, ופעם ההליך החל עם האירוסין עוד לפני הנשואין. ובחורה מאורסה הייתה אסורה כמו אשת איש. ועכשיו אותה אשה קיימה יחסים עם גבר זר, איך נדע אם זה היה אונס או מרצון? אומרת התורה אם זה קרה במקום שלא היה מיושב ואם הייתה קוראת לעזרה לא היו שומעים, רואים אותה כנאנסת, אך אם הייתה במקום שיכולה הייתה להזעיק עזרה ולהימלט ולא עשתה זאת, רואים אותה שעשתה זאת מרצון. וכן, אני מכירה את כל הבבלט הפילוסופי על האימה והטראומה שהבחורה תופסת, ועל השיתוק שאוחז בה ולכן לא מפסיקה את זה, וכן שמעתי את כל השטויות של המתלוננות בתיק קצב, ועל כך שהקורבן חוזרת שוב ושוב לאותו מקום פשע כדי להיות מותקפת על ידי האנס. (ואני מפנה את כולם למה שכתבתי לעיל על מי שמותקפת על ידי קרוב משפחה.... ואת ההבדלים...), כך שיש מצב שהגענו אליו, ואז אי אפשר להאשים את זה שלא הפסיק באותו מקום. ובהערת אגב דין מוות מהתורה כמעט ובלתי ישים גם בימים שהייתה סנהדרין, כדי להרוג אדם הוא צריך עדים ואזה. היינו, שני עדים צריכים להזהיר אותו, וזאת תוך כדי מעשה, ובזמן מעשה, והם צריכם להיות עדים למה שעשה. חשבו על הסיטואציה, שגבר רוצה לאנוס, תופס את הבחורה, שנים מעידים בו על תעשה את זה, ואז הוא אונס אותה לעיניהם, רק בסיטואציה כזו היה מקבל מוות. אבל גם אם לא קבל מוות, קבל עונשים אחרים, מרתיעים מאד. בכל הנוגע להטרדה, אני רוצה שוויון מלא, במה שמוגדר כהטרדה, במה שמביא להטרדה, וביחס להטרדה, דין נשים וגברים כאחד. אגב, נושא מעניין שהתורה רואה עבירה של ניאוף אחרת אצל איש ואשה, היינו הגבר יהיה חיב מוות והאשה לא, אבל זה לא מהטעמים שהיום פוטרים את הנשים, אלא מטעם מפיזי לחלוטין, האשה נחשבת לקרקע עולם היינו היא פאסיבית ולא עושה מאומה, רק הגבר הוא שעושה, ועל מחדל לא מקבלים עונש מוות, כך שהאשה היא תמיד בעמדה של מחדל לא של מעשה, בעניינים אלו ולכן החטא שלה הוא גם אחר, הוא חטא של מחדל, שלא הפסיקה את המעשה של הגבר, ולא על מעשה שהיא עשתה בעצמה, מדובר באקט עצמו, ולא בכל מה שנוגע ללבוש, להתנגות לא ראויה וכו'.

לא עניתי לך שם למטה ...תודה לך על מה שכתבת וכן יודעת ועדין תודה שאת מזכירה .... סתם מן רגע כזה שמרגיש מפוחד מבוהל וקטן איך כתבת לסנדי ילדים באים אלייך ...כך גם אני באה אלייך :) אוהבת אותך , חיבוק ענק ועוטף לכולך... מרגיש לי עכשיו שזה רגע כזה ששתינו ממש אבל ממש זקוקות לו

הי אביב שלנו, תודה, באמת תודה. שנרגיש קרוב וביחד. בשקט מרחף. ואומר בהזדמנות לכולם - אין לי אינטרנט במחשב (נו, בעיה קטנה חדשה), כך שאיני רואה חלק מההודעות בשלב זה. ד"ש, סוריקטה

אודי תודה על המרחב מה גם שאתה מודע לקושי והטריגריות שבעניין ומן הסתם תצטרך לאסוף את השברים במיוחד את שלי:) סנדי כתבת לי שאני אמיצה כנה וישרה ...אכן במצבים מסוימים אני אמיצה מולך אני לא . שוקלת את מילותיי בזהירות יתרה וכמו שכתבתי לאודי למעלה כנראה שהוא יאסוף את השברים . את סנדי נישלחת לי משמים סוג של תיקון הנחרצות שלך הגישה הלא מעודנת שמתפרשת כתוקפנות וגם התוקפנות הישירה משאירה אותי מצד אחד ללא מילים בפחד אמיתי לפעמים ברמת החרדה ומנגד בכעס כזה שברגע שאתן לו מקום אני אפול בדיוק למקום שאת כותבת ממנו תוקפני ואני לא רוצה להיות שם . וכן זה סוג של תיקון עבורי ללמוד להתמודד עם מי שממש מפחיד אותי ולא בתוקפנות.. כתבתי לך למטה ואני רואה שלא עלה יכול להיות שיעלה מאוחר יותר לא יודעת אז סליחה על כפילויות הדברים . בואי נדייק !!!!! מעולם לא קראתי לאף אישה בשם גנאי של זונה או פרוצה ...כזכור לך הייתי שם ולא מרצוני או בגלל לבושי זה או אחר ..הייתי שם כי מישהו ולמעשה כמה מישהויים החליטו שמותר להם לפגוע בגוף ונפש של אישה רק כי ההורמונים שלהם דרשו את זה ...וזה גם למה לא עניתי לך על הכתיבה שלך אלי ואל סוריקיטה תחת הכותרת "יקרה" אני מתארת לעצמי שכתבת מתוך מחשבה עלי ..מתוך כוונה טובה . ששיבצת את זה במשפטים מהסוג הזה..." ברגע ששינתן את ההתנהלות אז כל הפשעים הופכים לזכויות" שרק פגעו ולא הוסיפו מאום ..כי אם אני לא צריכה לקחת אשמה סימן שאני לא פשעתי ואכן סנדי אני לא פשעתי ומכאן שגם אני לא הייתי צריכה לשנות את דרכי (נסתרות דרכי האל )...מי שפשע היו גברים עם הורמונים שלא שלטו בהם ...אההה כנראה שאמא שלי הייתה אשמה הרי היא אישה ..שהפשע היחידי שלה זה שהתחתנה עם גבר עם הורמונים והאמינה בו כאילו היה אל !!!! וגם לימדה אותי על הדרך לחשוב שהוא אל ... סנדי הבנתי קודם משה על דרך חשיבתך והכתיבה שלך כתבת לאיה " אנו לא מכירות אף אחת אישית, כך שזה לא משהו אישי, האישו הוא עקרוני וכל אחת מביעה את דעתה" העניין הוא שרובנו כאן כן רואות במקום הזה בית , מקום בטוח כזה שכן גם אם וירטואלי יש קשר יש הכרויות ..וגם אודי חושב כך ומעודד את הקשר לכן הרצון בניק אחד וברצף(מניחה שלכן המרחב למרות המחירים ) . כשאני כותבת למישהי אני רואה אותה וכותבת לה אישית מתוך מחשבה עלייה על מה שהיא מביאה על הצורך שלה ..מנסה לשים את עצמי בנעליה . .. כמו שבפורום של ניצולי שואה אני לא אכתוב שלדעתי הניצולים יכלו לעשות יותר להילחם להתקומם ושהם הלכו כצאן לטבח , כמו שבפורום של פליטים מסודן אני לא אכתוב שהפליטים מזהמים לי את הארץ והם בעיה... כך סנדי אני לא אכנס לויכוח עם בנות שעברו פגיעה מינית ובטח לא אזרע מלח על הפצעים בצורה צינית " וואו! אולי אני גם מטרידה מינית? לא סתם מטרידה, שזה בוודאי אלא גם מטרידה מינית" רק בשביל האישיו ...בטח לא לחברות ולאנשים שאני קוראת להם – יקרה --- ועכשיו את בטח תתקפי אותי ותגידי לי שזאת מניפולציה רגשית ושאני מנסה לסתום לך את הפה ועוד ועוד ושאני וככה גם רוב הבנות כאן יכולות פשוט לא לפתוח הודעות שפוגעות בהן ....סבבה אבל אל תשכחי שזה רק ויכוח וכל אחת מביעה את דעתה וזה לא אישי וזה רק אבל רק אישיו ... והאם זה רק אישיו האם הלהט בו את כותבת את הדברים האלה ומדגישה אותם מה שבדרך כלל לא קורה לך בכתיבה דווקא בפאן הדתי ... האם את מגייסת את האל לצידך מתוך סיבה מסוימת ?(אל תישכחי שיש כאן כמה בנות דתיות שנפגעו למרות לבושן החסוד) אני מנסה להבין מה גורם לך כל כך בלהט לכתוב את הדברים . חושבת אולי יש מאחור גם משהו אישי שמאוד כואב ???.(סתם הרהור מכוון ולא מכירות לא מנסה לנחש ) וחזרה אלי ולמה שכתבתי כן מסכימה יש בעייתיות בחברה שלנו בעייתיות גדולה .כן לבנות שלנו וגם לבנים יש בעיה אפילו גדולה יותר . לא פעם חשבתי לעצמי איך ילדי מתחילים עם בחורה מבלי שיפלו למקום שיחשב הטרדה . כן יש בעיה עם נשים שמאשימות גברים סתם . כן יש בעיה עם התקשורת שחורצת דינו של אדם עוד לפני שהוכח אשמתו . כן יש בעיה בפרסומות ובמה שהם משדרים לנו . כן יש בעיה בקודים החברתיים שלנו ...אבל מכאן ועד להאשים את הנשים שבגלל איך ומה שלבשו הם נפגעות הדרך עוד ארוכה ארוכה ארוכה .... וסנדי בשבילך .... https://www.youtube.com/watch?v=Z_E-2XhANVU

לפות הוא כבר לא טאבו ...ועל כך תודה לך שאתה מאפשר

אביב יקרה, עם כל ההשתתפות בצערך, שימי מה שאת רוצה, שבגלל העבר שלך, יהיה אסור לאף אחד לדבר על צורת לבוש של כל הבנות בכל העולם מכיוון שאת טוענת שאת נוצלת, אי לכך ובהתאם לזאת, העניין הזה סותם את הפה לכל אחד ואחד, להביע דעתו על צורת הלבוש המופקרת שמונהגת היום, וזה נראה לך לגטימי, לא נראה לך שקצת נספחת!!! האם משפחה של קורבן רצח, לא תאפשר לדבר על נעילה טובה של דלת, כי בנם נרצח? ומה שכתבתי בקשר אליך, היה רק מתוך מה שאת כתבת, את כתבת שאת גיל 17 זה היה בכפיה ולאחר מכן זה היה מרצונך, לא מכירה אותך ולא את המקרה שלך, רק מה שאת משקפת כאן, וזה מה ששקפת ולזה הגבתי. זו את שכתבת פעם אחר פעם, שאת מלקה את עצמך, שאת מרגישה רע שהרשית את זה, תסתכלי קצת בהודעות שלך ותראי את ההתיחסות שלך למה שקרה, אז כאשר אני משקפת את זה את לא יכולה לומר שאמרתי דברים לא נכונים. ואת יודעת מה אביב, כן אני מפחידה, את יודעת למה? כי אני מוכנה לומר את הדברים כמות שהם, ולא לעטוף אותם, ולא לומר רק מה שכל אחת רוצה לשמוע, ולא להתלקק, נכון שזה מפחיד, כי אנחנו לא אוהבים לראות מה שלא בא לנו, ולשמוע את מה שאנו לא רוצים, ואת יודעת שרוב הכותבים כאן, יכתבו בדיוק מה שטוב לך לשמוע, וכל אחד יפחוד לכתוב מה שהוא באמת חושב, וזה לא רק כאן בפורום, זה באופן כללי, השיח הציבורי מושתק על ידי הפמניסטיות ו/או קרובנות הטרדות ו/או אונס, ובשם כך עושים לינץ' לכל מי שמעז להביע דעה שהיא אחרת. והעובדה שאני מביעה את דעתי בנחרצות, ולא מגמגמת, היא מפחידה אותך, כי כאן בפורום הייתי רגילה שרק יפרסו לך שטיחים של קטיפה. אז קודם כל לא התייחסתי במילותי אל המקרה שלך, ואני חושבת שזכותי להביע את דעתי, ואני ממש לא חושבת שעבר קשה ככל שהיה לך, יש בו כדי לסתום פיות לאחרים בדברים עקרוניים ומשמעותיים מאד בכל הנוגע להתנהלות במרחב ציבורי.

אישיו את משתמשת במשהו שכתבתי על עצמי בהכי כאב והופכת אותו כנגדי כאילו אני רצחתי או אנסתי או פגעתי ...האמת מתפלאה על אודי שהוא מאפשר את זה , אבל זה בסדר כיוונתי אש אלי ולא ציפיתי ממך למשהו אחר ...כרגע פשוט הראת מי את באמת ועד כמה מי שמעיז לחלוק עלייך או שלא בכלל מקבל על הראש אז תבדקי מי נסחף....וזה בסדר סנדי שוב לא ציפיתי ממך למשהו אחר ....מבחינתי את יכולה לכתוב כאן מה שבא לך מבחינתי הבית הזה הפך למקום פרוץ לא בטוח ולא מוגן ...ולא אף אחד לא חייב לי כלום כי נפגעתי אבל אני חייבת לעצמי לשמור על עצמי אז סנדי לא מתכוונת לברוח מכאן אבל ....תעשי לי טובה ובואי כל אחת בפינתה ואם תוכלי הייתי מעדיפה שלא תיכתבי לי כלום מה שנקרא לא מעוקצך ולא מדובשך...

כבר עניתי לך על ההודעה הזו, אבל רציתי לחדד כמה דברים. ראשית, הדברים לא נכתבו כתגובה למה שאת כתבת, אלא למה שמיקה כתבה, והיא נגעה בנושא מהצד שלה, שהיה לך נוח אתו, אבל זו לא סבה שאי אפשר יהיה לבקר כל דעה בנושא, כי נוח לך דעה מסוימת. את מדברת על הלהט, אומר לך את האמת, אני בדעה שחיה ותן לחיות, לא רוצה שיתנו לי הוראות איך לחיות את חיי, מאף כיוון לא, ולא נותנת לאף אחד כיוון איך לחיות את חייו, חרדי, דתי, מסורתי, חילוני, כל אחד שיעשה מה שהוא מאמין ואיך שהוא מאמין, ולמה שהוא מאמין או לא מאמין, ת'אמת, זה לא כל כך איכפת לי. הנושא הזה, הוא אחר, כי זו התנהגות במרחב הציבורי. אם מישהי הייתה כותבת כאן שהיא בוגדת בבעלה, לא היה מקפיץ לי פיוז, שתעשה מה שהיא רוצה, החיים שלה, שתחיה אותם איך שהיא רוצה. אבל כאן מדובר על התנהגות שיש לה השפעה על המרחב הציבורי, אותו מרחב שאמור לשרת את כוללם, ואמור לשרת את בעלי, את בני, את קרובי, את כל המרחב. ואני חושבת שהליכה בלבוש כזה היא הטרדה ציבורית, זה לא אישו אישי של כל אחת, אלא של זיהום המרחב הציבורי, של הטרדה של כל מי שנמצא שם, והדרישה שכולם יסגרו עיניים, מראה לי על ניצול ציני של המרחב הציבורי, ועל זה אני נזעקת. אם היו כותבים כאן על מקום עבודה שכולם נודיסטים, לא היה מזיז לי, לא מעלה ולא מוריד, כל עוד הדבר לא נעשה במרחב הציבורי, הוא ממש לא מעניין אותי, ולא תראי אותה 'עושה נפשות' לא לכיוון הזה ולא לכיוון אחר, מה את חושבת שלחרדים/דתיים אין בקורת על דרך החיים שלי? יש ויש, אבל זה שייך לי אישית ולא לאף אחד אחר, לא נכנסת לצלחת של אחרים, שלא יכנסו לצלחת שלי, אבל כאן נכנסים לצלחת שלי, ועל זה אני נזעקת. למרחב הציבורי ישנם כללים משלו אגב את יודעת שלכנסת אי אפשר להיכנס עם כל לבוש? את יודע שיש קוד לבוש גם לאורחים בכנסת? ואני רוצה קוד לבוש גם במרחב הציבורי, לרבות מקומות הפתוחים לציבור, כגון בנקים וכו', ולא חושבת להתערב לאף אחד במרחב הפרטי שלו, ומקום שהוא לא ציבורי. אני חושבת שיש כאן כפיה ליצור מרחב ציבורי בעל אופי מסוים שאני מתנגדת אליו וכל מי שמביע דעות כמוני סותמים לו את הפה, חשוך, פרימיטיב, זכותי ללכת ערומה, וכו' וזה מקומם אותי, אז אני טוענת נגד זה בלהט, ומביאה את האלוקים לעזור לי, ומביאה גם את החוק לעזור לי. ואולי זה נובע ממשהו בתוכי, אבל לא יכולה לזהות אותו. ואגב, את מסכימה לנקודות שהעליתי, אז מה בדיוק הבעיה, שאני לא אומרת אותם בלחישה, בגמגום, בהשארת מקום שגם הצד השני יכול לפעול כמו שהוא רוצה?

לא מבינה איך שכחו להזכיר, שעיקר האונס ועבירות המין במשפחה זה אצל חרדים/דתיים שרוב האנסים הם אנשים מאמינים, שכל הפושעים הם אנשים מאמינים שכל מי שמאמין הוא צבוע, מדבר גבוהה גבוהה ובסתר עובר על כל תרי"ג המצוות, לפלא בעיני שזה לא עלה. ועכשיו חבר'ה, באמת חבל שלוקחים את הדברים באופן אישי. גם בין ידידים וחברות לא חייבים להסכים על כל דבר וגם אם מישהי היא נפגעת של עבירה מינית, ודווקא כאשר זו לא הייתה תוצאה של לבוש בפרובקטיבי, היא לא צריכה לחשוב שדיבור על קשר בין לבוש לבין עבירות מין אמור לפגוע בה, ממש לו. אביב, אני מעריכה אותך, לא פעם אמרתי שהייתי רוצה להיות שכנה שלך, אז גם בתור שכנות טובות, ומעריכות ומסורות, אנחנו לא חייבות להסכים על כל דבר, ואי הסכמה לא צריך להוביל למקום של ריחוק אישי, ממש לא, כי לא כך אני מרגישה כלפיך, יש לי דעה כל כך חיובית עליך, על התגובות שלך, על האסרטיביות שלך, על כל המכלול, וגם אם אנחנו לא מסכימות בעניין זה, אז מה?

את ממהרת לשפוט ...קוראת איך ומה שאת רוצה ובעיקר סנדי לא מבינה מאומה בתוצאות של פגיעה מינית ...חבל גם שאני כותבת שהייתי מרצוני זה לא באמת מרצוני ..וסנדי לא סתמתי לך את הפה ואין סיכוי בעולם שמישהו יסתום לך אותו ...אין לי בעייה שתיכתבי כרצונך חבל רק שאת נואמת דמגוגית ולא מוכנה להקשיב באמת למה שהשני עובר ...וריחוק כבר מזמן קיים ולא מעכשיו ..עכשיו פשוט נעצת את הסכין וסובבת אותו בלי אישי רק דרך האישיו ...

אוהבת את האומץ הזה.......מחבקת

יש אנשים מסויימים שעדיף פשוט לשמור מהם מרחק הכי גדול שאפשר !!!!

1. דיברת על כעס אלי. זה הזכיר לי מי שרואה אחד נוסע פול גז על צוק ועומד ליפו ומתרה בו, והנהג כועס עליו, למה אתה מנסה לקלקל את האופוריה. את נסעת פול גז באופוריה עם המטפלת הקודמת, ראיתי את הריסוק, ניסיתי לעצור אותך, וכעסת, והכעס שלך עוד יותר התגבר כאשר זה התממש, ועוד יותר כאשר ניסיתי להבהיר לך שאל תחזרי לאותו דפוס. אז את רואה אזהרה עם כל הרצון הטוב שבעולם כמשהו נגדך, הלב שלי התכווץ כשחשבתי על הבום שתחטפתי, ואת כעסת עלי.... אז מה לעשות, ישנם כאלו שרק ימחאו כפיים ולא יעיזו לאמר משהו כאשר מישהו באקסטזה, ואחרים שיהיה להם אומץ לומר את מה שהם רואים ולנסות למזער את הנזקים גם אם זה לא פופולארי, וזה נעשה דווקא ממקום של איכפת ושל דאגה. 2. רוצה להרחיב על מקרה שכתבתי עליו, על בחור שהתחיל עם אחותו הקטנה. הוא היה בן תשע עשרה, היא בת שמונה, היו לו דחפים שלא יכול היה להתגבר. שלחתי אותו לפסיכיאטר ולטיפול פעמיים בשבוע, לקח כדורים וקבל שיחות. גם אותה שלחתי למומחית לעניינים אלו לוודא שלא נפגעה מהמקרה החד פעמי שלא היה ממש פולשני, אבל... אמרתי לאמא שלה, שכאשר הבן בבית שהילדה תפסיק ללבוש את המכנסוניים הקצרצרים שמראים חצי ישבן, שלא תלבש חולצות בטן שהכל חשוף, ואת השער היפהיה שלה שמגיע עד המותן שתאסוף לקוקו. על פי מה שנאמר כאן, לא הייתי צריכה לבקש זאת מהאם, אדרבא שהבן יסבול, שיסגרו אותו במוסד סוגור, שהבת תלך ערומה, בעיה שלו, שיאסרו אותו, שהמשפחה תלך לעזזל, והעיקר שלילדה יהיה זכות ללכות ערומה, כאן לא פעלו כאן שינו את הלבוש של הילדה, היא לבשה מכנסיים אבל באורך הברך, לבשה חולצה עם שרוולים קצרים, את השיער אספרה לקוקה. הבן קבל הוראה שלא להיות אתה לבד בחדר, ההורים עמדו על המשמר ואחרי כמה חודשים העניינים הסתדרו, אבל עדיין ההורים היו עם העיניים פתוחות, מה גם שהבת קבלה הנחיות מאותה בעלת מקצוע שלא תתן לאף אחד לנגוע בה, לא בן משפחה ולא לא בן משפחה. אבל בטח נטע הייתה קופצת ואומרת, מה פתאום שהבת תצטרך שלא לפתות עם הלבוש, היא ילדה קטנה, ואם זה מעורר בו דחפים בעיה שלו, שייסגר במחלקה סגורה, שיושיבו אותו 15 שנה, הילדה לא צריכה לנגוע בלבוש שלה, זה הבעיה שלו. אז אני לא מסכימה עם זה, נכון שיש לו בעיה, אבל לא צריכים להעצים אותה. וכמו שהיא גרמה לו לסבל, אין לי ספק שגם לאחרים היה סבל מזה, למרות שהיא ילדה בת 8, ולא, הם לא צריכים להיות סוטים לשם כך. קל וחומר לבחורות מגודלות שחושפות כל מה שהן יכולות, וטו בד לגבר, שיתגבר, אני לא נפגעת של עבירת מין, אבל אני כן מכירה מקרים של פגיעות מין, ואני כן מטפלת בזה, ואני חושבת שמשהו אני כן מבינה. וכל מה שנכתב, לא היה נגדך, ואם את רואה את זה כנגדך, אז אולי את מרגישה שמשהו בהתנהלות שלך לא היה ראוי וגם אם זה נכון, אז אמרתי לך ששערי תשובה לא נסגרים, ומה שהיה היה וזהו. ממשיכים מכאן הלאה. ואם או השמש נורא מפריע לך, את לא יכולה לדרוש שכל העולם יהיה חשוך כדי שלא יראו מה קורה שם. תנסי לחשוב על הדברים שלי בצורה רציונאלית, תנסה אולי את פעם להבי משהו מחוץ לקופסא שאת כל כך רגילה אליה, תנסי את לראות זווית אחרת, ואולי תביני שלא רוצים לפגוע בך, אלא להפך, לעצור פגיעות עתידיות של הילדים שלך, של השכנים שלך, של עולם נקי יותר מפגיעות מין. העולם לא יהיה נקי יותר אם רק נצרח שהגברים צריכים להתאפק ולשמור על עצמם בעוד הבנות יכולות להמשיך לפתות וללכת ערומות, זה לא מה שיעשה את העולם לנקי, ומי שקצת מבין את הפיזיולוגיה של הגבר יחתום על זה.

אני מנסה לכתוב. אני כאן. ממשיכה להאחז בשיגרה התובענית ולצעוד במסע המפרך בטיפול, אף פעם לא רק קדימה... וכמה רעש שבוע טוב שירה

שירה דברים מחלחלים זרעים נזרעים ואנחנו לא רואים ולא יודעים ..מבינה אותך יקרה ...תנסי מוזיקה לרעש . לי עוזר הרעש החיצוני להשתיק את הרעש הפנימי אולי יעזור גם לך . חיבוק עוטף לכולך

הי שירה אהובה, טוב שאת כאן, כמה טוב שאת כאן, תמיד ישנם כיוונים מנוגדים, נראה לי כך. לא כל שכן, כאשר מדובר בתהליך טיפולי, מתוך מצב שמחד שואף להתקדמות ובקונפליקט הצד שמתנגד. וישנם, אני מניחה, גם צדדים שמושכים לכיוונים נוספים ובעוצמות שונות. באמת קשה כאשר יצרים חזקים משתתפים במערכת, והתחושה היא של קריעה פנימית ומאבק לא פשוט. לפעמים ניתן ללמוד להדוף את הרעש ולא לתת לו לחולל מהומה גדולה מידי, גם אם באופן חלקי, זמני. ולפעמים, אולי, אפשרי שלא כל גפרור יצית אש ביער שלם. אולי. מהכרותי, כשסוער כל כך בפנים, נראה לעתים שאין מוצא, ואין סוף לחוויה. שתהא מנוחה יחסית, ואני מדברת על החיים, כמובן. איך אני אומרת לתינוקי: 'שששש הכל בסדר' (הוא עוד תינוק רך, ללא היסטוריה צורבת). מחבקת, סוריקטה

אודי אהוב, אתה אדם שמאוד מאוד יקר לי !!! דרכך למדתי להאמין בבני המין הגברי. אתה הרי יודע שנפגעתי מינית בילדותי, עשיתי הכללה ונזהרתי לחלוטין מגברים. דרכך, דרך הקשר הוירטואלי שמאפשר לי קשר אמיתי,התנסות אמיתית אך בהגנה מירבית.. וכן, גם לאמא צביה חלק לא מבוטל בכך, למדתי ,לאט לאט (ועוד רבה הדרך..) להסתכל ספציפי,ללא הכללה,לא באופן סטיריאוטיפי ... ותודה ענקית לך אודי על שאתה לא נוקט עמדה אלא מאפשר שיח מרתק .. אני מרגישה שאתה מאפשר לי הרבה אוויר.. חופש תנועה פנימי.. תודה לך אדם יקר ואהוב !!! רוצה לומר לכן סנדיי,נטע וכולכן, קראתי את כל התכתובת לגבי גברים /צניעות/ הריקוד המשותף של הגברים-נשים ,כלומר,האחריות של כל צד לפגיעה שמתרחשת.. הסכמתי עם חלק מדברייך סנדיי, כמו גם עם חלק מדברייך נטע.. כללית,הרגשתי ששתיכן מחזיקות בקצוות שגורמות לי מחנק. מחסור באוויר, קושי בשיח. מילים/משפטים שיש בהם הכללה ,היאחזות ברעיון באופן נוקשה,מוחלט ! לא מאפשר שיח ומשאיר את ההסתכלות הצרה, זו, הסטיריאוטיפית. במבי.

תודה תודה על כל מילה אות ותו ...

גם המילים שבהם היא מצדיקה את השקפתי??? אולי את מודה רק על חלק מהמילים???

על היותך.

זה לא אחת תגיד ביגוד עד הרצפה שניה תגיד עד לתחתונים ונגיע לפשרה של ביגוד עד לברך, אלו השקפות עולם, אלו דברים מהותיים אלו לא דברים שמתפשרים עליהם כדי שלשני יהיה יותר נוח השיח.

הי, אני חושבת סנדיי שהעמדה הבסיסית שלנו להתבוננות מאוד שונה.. ההתבוננות שלך,ותקני אותי אם אני טועה,היא של צדק אבסולוטי. מוחלטות. וכשההתבוננות היא דרך הפריזמה הזו יש משהו מאוד מוחלט. אכן,"ללא פשרה" הצדק נמצא אצל האחד,והאחרים :מסכימים/לא מסכימים ="נמצאים בצד אחד" אני מאמינה באמיתות סובייקטיביות. כאשר הדיאלוג, הוא זה שמאפשר את מקום המפגש בין אמת סובייקטיבית לאמת סובייקטיבית.. אני מאמינה בהתבוננות דרך פריזמות שונות שמאפשרות הרחבת והעמקת ההתבוננות.. אגב, אם נתת את הדוגמא של ביגוד עד לרצפה/לתחתונים השקפת עולם יכולה להכנס גם דרך דוגמא זו.. אם אנחנו שואלים את עצמנו מה זה ארוך/קצר ייתכן שבתרבות מסוימת ,בזמן היסטורי מסויים, בגד עד הרצפה ייחשב לקצר בייחס לתביעות /לדרישות/לנורמה שמקובלת באותה חברה, בעוד שבגד עד התחתונים ייחשב לארוך בחברה ובזמן נתון מסויים.. אם תבחרי להקשיב לריבוי אמיתות , אולי תצאי נשכרת ? במבי.

לא יכולתי לנסח יותר טוב :) תודה לך

המקום שלך שמור ,מוגן וקיים.. תשאלי אפילו את אודי.. :))) במבי.

חיכיתי לך, במבי יקרה, חיכיתי כל-כך ובשקט. רציתי לספר שאני מתגעגעת לאנליזה. את יודעת, במבי, מדברים כאן על אמון. ואני חושבת, נפגעתי כך שעד היום איני נמצאת במעגל קירבה ראשון אצל אף אדם בעולם. ויש מקום שבו אני מרגישה סתומה - הכיצד, אף על פי כן ולמרות הכל, אנשים, מתוך בעיית אמון, כמו שמכנים זאת, אנשים מקיימים זוגיות, משפחה, ילדים, קשרים הדוקים עם חברים. אולי, בהזדמנות אפשר יהיה לפתוח עץ. שלך, סוריקטה

ראשית, מברוק ענקי לך על השיתוף שלך , על כך שאת מאפשרת לעצמך לגעת ולהינגע כאן.. אני מרגישה אותך כמו צמח שנפתח עכשיו באמת לאט לאט , על כוליותו.. את מרגשת אותי. מאוד ! לגבי געגועים לאנליזה... אני עדיין עמוק עמוק באנליזה.. תוהה אם אשאר באנליזה עד אחרית ימי ?.... בגדול, אחת ממטרות האנליזה אם אינני טועה היא הגדלת החופש הפנימי.. אז כנראה אני צריכה/רוצה מרחב פנימי רב.. רוצה /צריכה הרבה אוויר לנשימה .. אמון...קירבה.. :( אצלי זה גם אישו רציני ביותר.. כן, יש לי בן זוג. שטוען שאוהב אותי.. (תוהה על מה.. לא מרגישה שמקבל ממני הרבה..גם אני נזירה שנים רבות.. בכדי להביא את שני ילדי, סתמתי את האף,האוזניים, הפה, הנשמה. והגוף שלי היה מחוץ אלי,ראיתי את הגוף כאילו הוא לא שלי..מאוד רציתי להביא אותם ובחרתי לבגוד בגוף שלי בכדי לקבל אותם.. מאז אני שוב נזירה...) כן.. אמא צביה ואני עובדות על הקטע הזה הרבה.. גם האמון בגברים-ששם נעשתה כבר עבודה רבה ולאודי יש חלק רב בזה, וגם על האמון והשחרור מהסתימה הרצינית שלא מאפשרת לי קשר קרוב וסימטרי עם בני אדם. כן יש לי קשרים קרובים אך הם דרך התפקידים/הכובעים שלראשי.. קשרים לא סימטריים... זהו לעכשיו יקירתי.. שלך-במבי.

שתיכן אהובות ויקרות ימים קשים עוברים עליי מה שאני רוצה לתפוס מחסה ולנוח הילדה תובעת ממני הרבה וקשה לי... הילה

הי חנה, שמחתי לקרוא על הפגישה עם הבחור :-) יש משהו קסום בתקופת הפגישות...הרבה התרגשות ופרפרים... מאחלת לך המון הצלחה ואהבה

אבל לצערי ממש לא. אין שום דבר שהוא טוב. אולי לפני פגישה ראשונה שיש איזו שהיא ציפיה/תקווה שאולי הפעם יהיה משו נורמאלי, אולי אצליח לדבר ואולי אולי אצליח להיות בקשר. אבל לא. לא מצליחה לקוות ולהאמין בזה. המציאות מוכיחה כל פעם שלא. פשוט לא. ואגב, נפגשתי עוד פעם אחת אבל אמרתי לו אחכ שאני אל רוצה.

כך כתבת בעניין הזנות- התפישה שלך דווקא רווחת. אני חושבת שתוכלי לאתגר את התפישה הזו אם תקראי קצת על הנושא. זנות היא לא בחירה. לא עבור אלו הישראליות ולא עבור אלו ש"נקנו" מחו"ל (סחר בבני אדם). בחירה בזנות היא לא בחירה. היה גם מי שטען בעבר שיש נשים שנהנות מאונס, אם את זוכרת. יש המון תחומים בחיים שבהם אנשים "רוצים" או "רוצים לבחור" באפשרויות שאנחנו כחברה אומרים להם לא. גם סחר באברים הוא אסור למרות שיש מי שהיו מייחלים לאפשרות. גם מכירת ילדים (נפוץ במקומות מסוימים בעולם) והאמת שלא חסרות דוגמאות ממש מסכימה אתך שישנן בחירות שהן לא בעצם בחירות תקראי מה ברלין הפילוסוף כתב על הרצון האמיתי והפנימי של האדם תקראי מה ההלכה היהודית אומרת 'מלקין אותו עד שיאמר רוצה אני', איך יאמר רוצה אני אם רוצה להתפטר מהמכות? אלא האני הפנימי שלו רוצה את הטוב גם הנשים שלובשות בפריצות, גם הנשים שמתנהגות כמו **** גם הנשים שלא משאירות כלום לדמיון, גם הנשים שההתנהגות שלהן משדרת את המקום הנמוך ביותר שאשה יכולה להגיע אליו, גם הן לא באמת רוצות, גם הן לא באמת בחרו, גם הן נולדו לחברה שמטפחת את זה, גם הן נולדו לחברה שבתל אביו תראי מרוח על בנין בן ארבע קומות את בר רפאלי כמעט ערומה, גם הן נולדו בחברה שמוציאה מליארדים כדי לשכנא את הנשים להחפיץ את הגוף שלהן ואת המיניות שלהן, זו לא באמת הבחירה שלהן, זה לא הטוב שיש להן בפנים כל בת ישראל היא בת מלך, כל בת ישראל באמת רוצה את הטוב ושואפת אל הטוב, כל הבחירה הזולה הזו זו לא הבחירה שלה, זה לא הרצון שלה, זה לא מה שהנשמה שלה שואפת אליו, ממש לא, זו לא בחירה מדעת, זה היסחפות אחרי היצר, זו היסחפות אחרי ההמון, זו היספחות אחרי הפרסומת שהשקיעה מליארדים בפסיכולוגיה על המונים ואיך לשכנע אותם לעשות את מה שאותון מיעוט רוצה אותן נשים, שהן הרוב הגדול היום, הן בהחלט קורבן כמו הזונות שלקבלות כסף על עבודתן, הן קורבנות, והן לא בוחרות את זה מתוך בחירה אמיתית, ממש לו,ה רצון הפנימי הטהור שלהן, זועק נגד זה ולא רוצה את זה את צודקת במאה אחוז, זו לא בחירה אמיתית של אשה בת מלך, לא רוצה להתפשט, בת מלך לא רוצה לגרות את הגברים, בת מלך לא רוצה ללכת כמו פרוצה ברחובות, זאת לא בחירה, היא שבויה כמו כל אותן זונות, היא שבויה בנוספקציה המוטעית והנבזית הזו והבעיה היא שמי שצועק המלך ערום, והבחורה ערומה, חוטף אבנים ובדרך כלל פוחד לפתוח את הפה הצחיק אותי כאן שכתבו שהמתנגדות הן אמיצות, בדיוק להפך, היום אף אחד לא מעיז לפתוח את הפה נגד הפמינסטיות המטורללות, היום אף אחד לא מעיז לדבר נגד הנשים, היום כל אשה היא קורבן. ילך גבר ויתלונן במשטרה נגד אשה שהטרידה אותו אפילו תיק לא יפתחו, תאמר אשה מילה אחת על גבר ומייד יבואו לעצור אותו עם אזיקים, ומי שידבר נגד, כולם יתנפלו עליו, היום אף אחד לא מעיז לומר מילה, ולא צריכים שום אומץ כדי להשמיץ את כל מי שכן מדבר. מצטערת, אני לא מצטרפת למקהלה הזטו, ואני מייחלת ליום שבו הנשים תעשינה את הבחירה הנכונה, את הבחירה האמיתית שלהם, את הבחירה באצילות ולא בזנוניות, כי זה מה שהן שואפות בעומק הלב שלהן פנימה, זה מה שהרצון שלהם באמת רוצה, ולא הדברים האחרים

בת מלך אמורה לשמור על הכבוד שלה בת מלך אמורה להיות אצילית בת מלך לא אמורה להראות כמו **** בת יהודיה היא בת מלך, וגם אם כל העולם דומה לדור המבול בגילוי העריות, בת מלך אמורה להיות אחרת מהם. כן, בנות ישראל, הן בנות מלכים, (מיקה, אל תנסי לזהות אותי כם המורות שלך בסמינר.... לא היו לוקחים אותי ללמוד שם, קל וחומר לא ללמד שם, אבל אין להן מונופול על השקפות יהודיות!)

שבוע חדש מקווה שיהיה טוב יותר מהקודם ...שבוע של צמיחה והתפתחות. שבוע של אהבה ושמחה ...מאחלת לי לכן לכולנו שבוע שבו ניראה את אור השמש את הזרימה של היקום. תודה לכן שאתן כאן איתי וירטואלי או לא זה מרגיש יחד. אוהבת כל כך את השיר הזה תמיד מזכיר לי את מה שאני שוכחת ....ניצוץ האהבה של אהוד בנאי https://www.youtube.com/watch?v=BdrlsVfo0RA ולך אודי יקר , יושבת לי כאן בן העצים כל הסופ"ש הולכת אחורה מביטה על תהליכים שיצרתי רואה את הדרך כי נשארו כאן ההודעות כולן כואבות שמחות דיסוציאטיביות ושלמות ...מפורקות או חלקיות כולן שלי בניק אחד מתוך כבוד והערכה אלייך אודי .מצליחה בדרך הזאת להנכיח את עצמי כמו שאני שבורה שלמה כואבת שמחה תומכת נתמכת כועסת פגועה שמחה אוהבת ועוד ...אודי אתה כזה תיקון מרגש .תודה שאתה מאפשר ...זה אמנם קשר וירטואלי אבל אני אוהבת אותך אודי , מודה ומעריכה לך על יד, זמן ,הכלה ורגש שנתת לי בשנה וחצי האלו שאני כאן ...https://www.youtube.com/watch?v=2drYXmnDsJk אודי פשוט תודה

הי אביב, הנה כבר יום שני, הקדמת אותי בברכות. הימים מתארכים בקצב, לקראת ההתחלה הרשמית של האביב (ככינוייך :-)), ילדת האביב שלנו (מיכל) מציינת בו את ההתחלה שלה. בשעות בהן אני קמה עדיין חושך, אך השמש מפציעה מוקדם יותר. יש בזה משהו מרגש עבורי. אחזור ואזכיר - וואו, כמה את אלופה בשירים. מתרשמת מאד. את אדם מקשיב ממש ממש. שיהא זה שבוע של נינוחות, שכוחות ההרס שבנו לא יכבשו מקום נכבד, שנזכור שגם אם לפעמים יש כתם, כשלא מושלם ומתעוררות חרדות, עדיין השלם יכול להיות פונקציונאלי. שבוע טוב, סוריקטה

סנדיי, בלי קשר לויכוח אבל מילה בעקבותיו: כמו כולנו, גם את לא *באמת* מכירה פה אף אחד. תזכרי שאת אף פעם לא באמת יודעת על אילו כפתורים את לוחצת ואף פעם לא תדעי מה ההשלכות. מותר להגיד הכל. אבל יש דרך לומר דברים. לפעמים כדאי להכיר במגבלות הוירטואליות של המדיה שיוצרת רושם מוטעה שאין השלכות לדברים רק כי את לא רואה את הפנים של הצד השני. לכל מילה כתובה יש צד שני ולרוב היא מקבלת בכתב יותר הד משהייתה מקבלת בשיחה אמיתית כתבתי שצריכה להתרחק וקצת מתקשה הפעם. גם הרמיזה של אודי לטרמפיסטים כלשהם חנקה אותי קצת. למרות שאין לי באמת מושג למי כיוון אותה.. חייבת לך אביב תודה ענקית. לא יודעת איך את עושה את מה שאת עושה. הלוואי והייתי רבע בן אדם ממך. חשבתי שיעשה לך טוב לדעת זו האסוציאציה שלי לגבייך בכל פעם שאת כותבת: https://youtu.be/bgiQD56eWDk תודה שעשית לי טוב לרגע

תודה את עוד יותר מרגשת ... וכל אחת עושה את זה בדרכה. פשוט כל כך מבינה את הכפתורים שנלחצו .. אבל צריך לזכור שגם בחוץ נשמעים הקולות האלה ותמיד יהיו עוד קולות ועוד גוונים . תישארי כאן את חשובה שוב אומרת לך יש לך קול נכון אמיץ שלא פוחד ומדבר את האמת שלו. ובשיח בסופו של דבר יש מקום לכל הקולות באשר הם ...כי כולם יחד משמיעים שלם אחד גם אם קשה לנו עם הטונצייה והמילים הבוטות במיוחד ברגישות שלנו... חיבוק ענק ותזכרי דבר חשוב במיוחד !!!! כשצועקים "מטומטם" לא מתכוונים אלייך גם לפעמים שפונים ישירות אלייך ...זה רק הכפתורים שלנו ואסור לנו לשכוח שגם לשני יש את הכפתורים שלו ואין לנו שמץ של מושג מאלו מקומות הוא כותב את הדברים ...עוד חיבוק

אולי דווקא שאנו מאחורי מסך הבערות אולי דווקא הדברים נכונים שבעתיים ואולי ההד הגדול הוא דווקא הד חיובי? אולי דברים שלא נאמרים פנים אל פנים, דווקא טוב שמוצאים מקום במדיה?

אם יום אחד אעשה תור ואגיע צפונה. אם יום אחד אעשה תור ואגיע אליך למרפאה חחחח..... ממש בצחוק, ממש לא חושבת לעשות את זה....אבל הייתי רוצה להכיר אותך, חושבת שאתה אמיץ אם אתה מסכים עם דברי, אתה בכלל מלך שמרשה לעצמך לחשוב נגד מה שכל העדר חושב, מחשבה עצמונית היא לא משהו מצוי בימנו. אם אתה לא מסכים ומתנגד למה שאני אומרת, ומרשה לי להעלות את זה, זה לוקח הרבה כוחות נפש, ואין הרבה שהיו מסכימים לזה. היום יש סתימת פיות קולקטיבית מי שרק מנסה להתנגד לדעה שמשליטים כאן באלימות ממש!!! כן, אלימות בשיתוף בית המשפט, אבל על כך פעם אחרת, אבל הדעה הזו מושלטת בכוח ובכפיה ודיר באלק מי שלא יילך בתלם כך שמכל צורה שלא אסתכל על זה, אתה לא נכנס לפורמט של הסטנדרט, וזה מעניין להכיר או קיי נמשיך את ההכרה כאן בפורום, כאשר ר קמידי פעם יש הצצה כדי להכיר אותך טוב יותר.

רואה אותך מבצבצת בין המילים, לא לגמרי יכולה לשים את היד אבל את משדרת, מצד אחד מצוקה, מצד שם הרבה רכות וחום, אנסה יותר להתעמק במה שאת אומרת, להציץ בחרך כדי לא לענותלך סתם מנטרות, יודעת איזה עולם חיים שופע יש מאחורנית. שמחה לראות את השם שלך, שמחה שאת כותבת, שאת כאן, שאת לא נותנת לעצמך הימחק, הייתי רוצה לתת לך חיבוק, חיוך כזה שתראי שמבין אותך, אבל לא רוצה לומר שלגמרי מבינה, כי לא, אבל יכול להיות שה אשמתי שלא מספיק קראתי בין המילים והשורות, אשתדל לעשות זאת, כשקצת בעבודה יהיה רקע לנשום, מספיק שאני לא כאן שבועיים ואפשר לחשוב שהעולם נופל

להתקרב מחדש לפה....אלייך, אבל מרוב הודעות לא ראית את ההודעה שלי ששאלתי אם אתה כועס וסוריקטה ענתה :( ורציתי שתגיד משהו.....שתפתי ברגשות שלי....ומרגישה בתשובה האחרונה שלך שכתבת לי (אפילו שאתה מברך על כך)מאוד מאוד רחוק... ניסיתי להסביר למה עצוב.....וכאילו לא חיכית לתשובה שלי בכלל..........יודעת פרשנות פרשנות, זווית ראיה אחרת ...אולי לא רצית לענות או לא שמת לב....... שונאת את הילדה הזו שבי :( מרגיש דחוי) אוףףףףףףףףף

את יודעת. היא שוכבת לידי על המיטה כל היום. ברגע שאני קמה היא קופצת משמחה ומתרגשת-גם אם סתם הלכתי לשירותים. היא מקסימה וזה באמת קשר מיוחד. ותודה לך סוקריטה...

שולחת פינוקים וליטופים לכלבלבית. לראייתי, יש בהם, ביצורים האלה יצר חיים מובהק כל כך. איזה יופי! שלך, סוריקטה

ההודעה של עפרה בתוך כל ההודעות שם למטה ....סליחה שנדחפת .ושבת שלום

שוב סליחה שנדחפתי ...

יוצאת לפגישה ראשונה עם בחור. היה סביר, אפילו גם נחמד. חוזרת לדירה, השותפה אומרת לי "מהיר, כבר חזרת?" הוציאה לי את כל החשק. מה גם שפגישה של שעה וחצי זה לא קצת בשבילי. לא ברור למה, או שכן ברור לי, נעלבתי. אולי בגלל שזו עוד תזכורת לזה שמשהו בי דפוק.

שעה וחצי זה המון בשביל פגישה ראשונה יתכן שזה שהוא נחמד קצת מפחיד? בכל נקרה- בהצלחה :-)

כלום לא דפוק בך הקצב שלך אחר וזה בסדר וכן פגישה ראשונה היא מלחיצה...ומי קובע את הזמן של הפגישה השאלה זה האכות ואת יקרה אישה אכותית מאוד אז בבקשה אל תמעיטי בערך שלך ....

הי חנה מתוקה, מצטרפת לאודי, הישג מרשים, בעיניי. מקווה שתוכלי לתת משקל לדברנו כאן, ופחות משקל לדברי השותפה (שאולי גם קצת קנאה?). יישר כוח! סוריקטה

תודה! מעריכה את ההתייחסות שלכן.

יצאתי קצת היום. אפילו הייתי חלק מהיום בעבודה

גאה בך ...תשמרי עלייך

רוני ממינקה, שולחת לך חיבוק חמים ותומך, ד"ש, סוריקטה

יום ועוד יום, ותכף תוכלי גם שבוע...

אני מאד רוצה לפגוש את המטפלת הקודמת - פגישה אחת. האם זה מקובל באמצע טיפול? האם גם אני צריכה לספר למטפלת הנוכחית? Aya

איך יודעים מה רוצים? מהחיים בכלל, אבל עכשיו מתכוונת ליומיום. משגע אותי להיזכר בטיפול ולחשוב על כל מה שלא הצלחתי. עוד לא סיפרתי לה שפגשתי את הפסיכולו' הקודמת. ואני רוצה אבל לא מצליחה להגיד כלום. עכשיו בקבוצה הנושא החדש הוא- יעילות בין אישית. קראתי חלק ממה שהיא הביאה לי והרגשתי קושי וחוסר אונים. אני מרגישה מבולבלת, גם בהודעה, לא יודעת מה רציתי בכלל לומר. ובטיפול- הרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושמה שהיא מדברת עליו או שואלת אותי לא מעניין אותי בכלל, אבל אני לא רוצה להעליב אותה ולהגיד לה. גם לא בטוחה מה מרגישה. כאילו יודעת שהיא לטובתי ושהיא שם בשבילי, אבל הרגשתי היום שהיא רוצה שאדבר, שנעשה משהו, "שנעבוד" ולי זה הרגיש מהר וכבר לא הצלחתי כלום.

אחת שלא אעשה לה אאוטינג בהצלחה רוצות עוד הצעות לניקים? אנטי שובניסט מזועזעת גועל נפש...

א. לא כיניתי אותך בשום כינוי גנאי.. ב. חבל שלא הצלחת לקרוא כלום ממה שכתבתי..

כבר לא זוכרת מי אמרה מה, אשתדל לקרא שוב את הודעתך

אודי, אני חייבת לכתוב שהייתה פגישה עם המטפלת. גימגמתי לה על הרגשות שלי, והיא הבינה מהר מאוד ולא הייתה מופתעת. אתה יודע, חשבתי שזה יגרום לה להתרחק, אבל בפועל היא קרבה את הכורסא שלה לידי ואפילו הביאה לי מים, אני נבהלתי מאוד מהקרבה ובכיתי...אבל היא התעקשה עליי והסבירה. ופתאום לא רציתי כלל מגע איתה, אלא רק שהיא תקשיב לי ותבין אותי. סיפרתי גם על ההודעה שלי, וסיפרתי הרבה על ההודעה של נטע (שקשה לי לכתוב לה ישירות, למרות שעזרה לי מאוד). הדיבור לא היה בהקשר שלך או בהקשר של הפורום, אלא ברעיון שהיא כתבה - שלפגיעה אין קשר למיניות, או ללבוש. אני מרגישה שיש לי סיכוי להגשים את מטרות הטיפול שלי.

ומה הייתה הדעה של המטפלת שלך? שמחה שהפגישה עברה בשלום שמחה שיש לך מישהו שאת יכולה להיות כנה אתך ושמחה שאת גם מצליחה לאסוף את הרגשות שלך תראי אותך, את מאתגרת וכתבת על נושא שמעסיק את כל הפורום את צריכה לקבל את זה כמחמאה, זה מוכיח על היכולת שלך להעלות נושאים שהם נוקבים

סנדיי, אני מלאת שאלות אלייך היום :-)

מבלי כל קשר לדיון שמתנהל עכשיו, יש דבר שרציתי לומר לכן כבר מזמן. אני קוראת על ההלקאה עצמית שלכן, על הסבל בגלל העבר, ורוצה לומר לכן, אתן בנות אהובות של רבונו של עולם, הוא אוהב אתכן מאד מאד. אתן בנות יקרות מאד, וכל ההלקאה העצמית הזו היא רק מעשה שטן, כי מה שקובע זה המצב שלכן כאן ועכשיו, בריאה חדשה, שאין לה כל קשר לעבר. להפך, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. המקום שלכן הוא גבוה יותר מאשר של מישהו אחר. אם ישנם שני אנשים שיש להם מאתיים שקל, האם המצב שלהם שווה? לאו דווקא האחד התחיל מאפס והרוויח מאתיים, השני התחיל ממינוס אלף, ועכשיו יש לו מאתיים, אך העליה שלו היא של אלף ומאתיים!!! דוקא מישהו שהגיע 'מלמטה', המקום שלו הוא הרבה הרבה יותר גבוה, והזכות שלו היא יותר גדולה. השטן לא רוצה שתמצאו מנוח, אז הוא מטריד אתכם עם מעשי העבר, גורם לכן לחשוב מחשבות קשות על עצמיכן, אבל לא כך הוא. יש סיפור בגמרא על רבי אלעזר בן דורדיא חי בתקופת בית שני כרשע ובערוב ימיו חזר בתשובה. סיפורו מובא בתלמוד, ומשמש דוגמה בסיפורי מוסר השכל רבים כיצד אדם יכול לשנות את גורלו אפילו רגע קט לפני מותו ולהטות כף המאזניים מחובה לזכות. עוד משמש סיפורו דוגמה לכך שמקבלים את כל אדם בתשובה, לא משנה המקום שמשם הגיע. בגמרא מובא שרבי אלעזר לא הניח בעולם זונה שלא בא עליה, היינו היה בתחתית המדרגה, לא סתם נואף, אלא עבר בכל העולם כדי למצא את כל הזונות, משהו קיצוני והזוי. ואז יום אחד הוא עשה תשובה, עשה חשבון נפש, והצטער על מעשיו, ומתוך אותו הצער "הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו, יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא", ועליו בכה רבי יהודה הנשיא ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת", ולא די שמקבלים אותו אלא אף קוראים לו רבי. הוא לא רק שנתכפרו עוונותיו אלא שקראו לו רבי. מדובר לא באינפלציה של היום שכל אחד עם כפה נקרא רב, אלא תואר רבי שקבלו אותו רק אנשים מורמים מעם כמו רבי יהודה הנשיא, אז הנה אדם שחזר בתשובה, הגיע מתחתית שבתחתית ועלה לדרגה כמו רבי! והוא לא היה לו צ'אנס להמשיך ולחיות נכון, אבל עצם זה שהצטער על מה שהיה בכל לבו, העלה אותו לדרגה כל כך גבוהה. אתן שתיכן כבר שנים שהצטערתם ועזבתם, ולא נמצאות שם, אתן יודעות באיזה מדרגה אתן? אתן במדרגה רוחנית מאד גבוהה. כדאי לכם לשמוע את השיר – אפילו בהסתרה, שיר מקסים עם מילותיו של רבי נחמן מברסלב https://www.youtube.com/watch?v=sDeT-lx76os השיר אומר שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה גם שם נמצא השם יתברך, הסתרה בתוך הסתרה הכוונה לאדם שהיה במצולות החטא, עליו לדעת שגם באותו מקום שהגיע למרות שהגיע מבחירה חופשית, בכל זאת מסובב הסבות סובב זאת כך, והוא צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא אתו. אתן צריכות להיות גאות בעצמכן, שמחות, ככל שנקודת המוצא יותר נמוכה כך כאשר הופכים את הקוביה, מגיעים לדרגה יותר גבוהה, אין כאן מקום להלקאה עצמית, נגמר, סה טו, בן אדם חדש, בן אדם שמתחיל עם נקודת זינוק עצומה, כי הוא לא מתחיל עם אפס, אלא להפך, וכך תסתכלנה על עצמכן, אל תתנו לשטן לעורר בכן את כל רגשות האשם, את כל האשמה העצמית, זה מאחוריכן, להפך, ברגע ששינתן את ההתנהלות אז כל הפשעים הופכים לזכויות, אתן במקום אחר כל כך, מקום שעושה אתכן קרובות לבורא עולם, מקום של חיבה יתרה, מקום שקשה לאנשים אחרים להגיע קרוב אליו, כי אתן עמדתן בנסיון, יצאתן מהצב הביש שבו הייתן. לכנה עם גב זקוף, עם ידיעה ברורה שמה שהיה לא צריך כבר בכלל להטריד אתכן, כי אתן זכות כשלג עתה. אי אפשר לדעת מדוע מסובב הסבות הביא אתכן לנסיבות כאלו שהביאו אתכן לכזה מקום, לא מבינים חשבונות שמים, אבל כן יודעים בבירור שהמקום שלכן עתה הוא גבוה יותר מאשר מי שלא עבר את החוויה הקשה הזו. אני קוראת שוב ושוב את המצפון שלכן, את ההלקאה, עזובנה, לא מגיע לכן, אתן לא שם, ממש לא, הרי מוסריות נמדדת על פי סקאלה מסוימת, ומי יש לו סקאלה יותר מחמירה מאשר לבורא עולם, ועם כל זה, הוא מקבל אתכן בחיבוק עז, אומר עליכן שאתן במדרגה גבוה ביותר, אוהב אתכן, אז תאהבנה את עצמכן, כי מגיע לכן להיות אהובות.

הי סנדי, הזכרת את ההלקאה העצמית - אני חושבת שהיא פחתה באופן משמעותי מאד מאד מן העבר. יחסי ה(אולי) סאדו-מאזו בין חלקיי השתנו, כך נראה לי. והצמיחה, ברור שאני מתייחסת לנקודת ההתחלה ומשווה את ההתקדמות שלי ביחס לעצמי ובקצב שלי. נדמה לי שאני נוטה להזכיר זאת כאן לעתים מזומנות. אני סוג של חלילן מהמלין לילדים ובעלי חיים. הם הולכים אחרי, ואולי גם אוהבים אותי. מוזרה שכזאת, וככה אני. חשבתי שאת גם מדברת על ההרגשה של להיות ראויה. אכן עניין מורכב. הודעתי תופיע בשבוע הבא, אם כך - שבוע טוב שיהיה, תודות, סוריקטה

היי סוריקטה, אני קוראת אותך כאן ויש לי שאלה אישית (כמובן שאת לא חייבת לענות) את באמת ובתמים מאמינה שיש מקום לחיים ללא אהבה ומיניות, ולא כפשרה, אלא כאידיאל? ושאפשר לוותר בחיים על רגשות רומנטיים?

הי מיקה יקירתי, חייכת אותי :-) שמחתי מאד גם לקרוא על השיתוף עם המטפלת. נפלא, בעיניי. התקדמות ואומץ. אני חושבת שאין באמת דבר כזה בלי מיניות. אצלי, כמו שהזכרתי, ואקח את התיקון של אודי, משהו קבור וחסום. עד לרמה של חלומות, או היעדר זכרון של חלומות. לא חוויתי אהבה בריאה, עדיין (אשאיר מקום לאופטימיות). נזירה, אולי קצת לבושתי, המון שנים. מאמינה שגם בגילי יש הורמונים שאם הם יעבדו, הם יעבדו. וזה גם חשוב, ואפילו מאד, לדעתי, מבחינת פורקן האגרסיות, באופן חיובי. לחיי ההמשכים, סוריקטה

מהרהרת בתפקיד שאתן רואות אותי בו ..הילה חוייכתי ומקבלת שכן אם אני מצליחה לגעת לעזור להיות מרגישה נוכחת ממשית .האמת וכבר אמרתי זה עוזר לי לזכור להרים את עצני . וכן סוריקיטה החכמה אוליזה גם עוזר להאסף. חושבת גם שגדלתי כשראיתי את ההודעה של סנדי וגם של סוריקיטה רציתי לגונן על מיקה ..מיקה הקטנה לא הגדולה זו שדרך הצעקה שלה כתבה בלי מילים אני כועסת כי פגעו בי אני כועסת כי חינכו אותי לציית לשתוק אני כועסת כי מצפים ממני להיות בובה על חוט ולגברים שסביבי לשלוט ולעשות כרצונם. ובחרתי לא להגיב ולא לכתוב לה כלום כי רציתי לראות מה מיקה הגדולה תעשה איך היא תתמודד,בחרתי לא להיות במקום המגונן כל כך..ואז קראתי את נטע וזה כיווץ את הלב מהמקום שחשבתי לי גם בי יש כזה כעס ופגיעה אבל לא בא לי לכתוב אין בי כוחות להתנצחויות ומלחמות פשוט כן מפחדת להגיב . כל כך הזדהתי איתך שירה . ואז כתבתן כאן עוד ועוד וזה פתח את הפצעים כי מן הסתם כמו לרובן כאן הכתיבה הזו היוותה טריגר והציניות על הטריגר והלעג רק פגעו בי יותר . ובכל זאת אני רואה את התמונה הגדולה .את הפגיעה והטריגר מהמקום שלנו את הכעס כי באמת לא קשור פגיעה ואונס ללבוש ומצד שני כן מודה שלנו הנשים יש המון מה לעשות מעבר ללצעוק שיוויון נתחיל מזה שפרסומות מיועדות לנשים כי נשים הם הקונות אז כן פרסומת כמו של בר רפאלי שהגבר תולש ממנה את הבגדים מקוממת אותי כי זאת דרך ללמד את הבנות הקטנות זה בסדר שיתקפו אותך אם את רוצה להיות מפורסמת ויש עוד מליון דוגמאות כאלה . לא פעם פניתי לחברות ואמרתי שלא אקנה מוצרים שלהם כל עוד יש אלימות בפרסומת .קחו את הפרסומת של במבה את לא מחליטה עלי ..עד כמה זה מלמד ילדים קטנים שהם יכולים להתנהג לאמא לאישה איך שהם רוצים . אכן בעייתי . וכן יש נשים בעיתיות שמתלוננות סתם ואישית הייתי מושיבה אותן בכלא על הטרדה סתם וכן יש נשים פוגעות וכן לא כל חיוך של גבר או מילה סקסיסטית ככל שתהייה היא הטרדה ופגיעה וכן גם אני שיחזרתי פגיעות כתוצאה מימה שלימדו אותי ואני לא האשים אחרים אף אחד לא פגע בי במתכוון אני הייתי שם וגרמתי לזה לקרות ..אבל מכאן ועד להאשים אותנו הנשים בהכשלת יצרי הגבר סליחה ....ובכל זאת להזכיר שיש גם גברים אחרים ולא כולם פוגעים. ואודי תודה שהיום הגברת את המוכחות שלך כאן מעריכה מאוד זה החזיר תחושת בטחון .סופ"ש קל עם מחשבות נעימות ופחות טריגריות .

לכתוב את מה שכתבת, להסכים להטיל אשמה על נשים, ובמיוחד כאלו שמראות את הדרך, ומתנהגות כמו זונות זולות, מחפישצות את כל הנשים, לומר את זה בניגוד לרצון של הזרם, את אמיצה את גם כנה וישרה.

סנדי אני אמיצה כן אבל לא כי אני יכולה לאמר את מה שאני חושבת ..רק שמה שכתבת אלו לא מילותיי אלו מילותייך מעולם לא אקרא לאישה בלשון בוטה כזו . אף אחת לא זונה או פרוצה או מילה אחרת רק כי היא חושפת את גופה ממש אבל ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!! בנוסף לזה כן יש בעייתיות בחברה את יודעת באותה פרסומת גם היא אישה מורידה את בגדי הגבר זאת הבעייתיות האלימות , ההחפצה שאנחנו מסכימות לה לא אנו מחפיצות אנחנו פשוט שותקות .

והכי חשוב סנדי שיהיה הכי ברור בעולם לכל אדם מותר לעשות עם גופו כרצונו ולאף אחד או אחת אין זכות ולו הקטנה ביותר לפגוע בו !!!!!!!! כמו שאני לא אונסת גברים כי יש להם גוף שרירי ואני יכולה רק לפנטז עליו ככה גם הגברים אין זכות לגעת בי בלי רצוני !!!!ויצרים יש לכל בעל חיים באשר הוא ..אבל וזה אבל גדול מותר האדם מהבהמה ... וסנדי זה בסדר ללכת עם האמת שלך כל זמן שאת באמת מנסה לקבל את השני ולנסות באמת לראות את העולם שלו ... ותודה על מה שכתבת לי שם למעלה כרגע מעדיפה לו להגיב . https://www.youtube.com/watch?v=Z_E-2XhANVU

הי אודי, רשמתי הודעה לרוני, בעץ שפתחה למטה. תוכל לראות אם היא שם? תודה מבויישת, סוריקטה

הסערה מתחוללת פה בשיאה.. אני לא רוצה להוסיף לכם גם אותי.. מאחלת לכולן וגם לך אודי, שבת מנוחה ורגועה Aya

את חלק מכאן את לא מכבידה ואת תמיד רצוייה... כוס קפה :)...

הצטרפתי ובואי הביעי דעה, זה לגטימי שיח רב משתתפים, זו לא סערה, זה וויכוח לגטימי שכל אחת יכולה להביע את דעתה, אנו לא מכירות אף אחת אישית, כך שזה לא משהו אישי, האישו הוא עקרוני וכל אחת מביעה את דעתה ואשמח לשמוע גם את דעתך

קשה להגיד מה היה, כי בעיקר לא היה. אני כבר לא יודעת לפעמים... מה טוב, מה נכון עבורי, מה אני רוצה ממני וממנה בטיפול. יש את העניין שקשה לי לדבר, אני מתכסה וכו'. אצל המטפלת הקודמת היא יחסית זרמה איתי על זה, בטיפול הנוכחי פחות. מריגשה שהיא לא רוצה שאהיה ככה ולכן אולי גם אני לא רוצה. היום הרגשתי מותקפת מצידה. רק התיישבתי והיא שאלה איך היה החופש. עניתי בשתי מילים אולי. והמשיכה, איך היה המז"א, איך היה עם החברה. גם שלחתי לה הודעה השבוע שמתגעגעת וחסרה לי הקבוצה. אז גם על זה שאלה. ואני רק רציתי שקט. והיו דברים שחשבתי עליהם שרציתי לומר, שרציתי לספר ופשוט לא יכולתי כלום. אחרי כמה דקות אמרתי לה שמרגיש לי מהר מדי. לא זוכרת כבר מה היה, אבל אני כעסתי, לא הצלחתי כבר כלום, גם לא יודעת מה רציתי ממנה. היא הביאה לי את הדפים שלמדו בקבוצה והניחה אותם לפניי על השולחן אבל כבר לא הייתי מסוגלת כלום. היא חושבת שהשתיקה, ההתכסות וכל מה שקורה בחדר זו המנעות ולא מטיב עימי, אני כבר לא יודעת. היא אמרה לי משו כמו אולי את צריכה לתלות את המעיל להניח את הכרית על הרגליים ופשוט לדבר. קל לה להיגד את זה. היא הוספיה שהיא אורמת את זה כי היא יודעת שאני יכולה, לעתים משווה לקבוצה. נכון ששם כנראה יותר קל לי לדבר, אפילו מספרת דברים על עצמי, אבל כשאמרה את זה רציתי לצעוק עליה- שמה היא מבינה והלוואי והיה ככ קל. ובחרתי בשתיקה. היא אורמת שרוצה לעזןר לי לדבר כי אחכ היא יודעת שאני מאוכזבת ונוצר מצב ששולחת הודועת או מדברות כי בעצם לא הצלחתי להוציא את מה שרציתי. חלקית זה כנראה נכון. אפשר לומר שהיום הייתה בעיקר שתיקה, אבל גם כעס שלי, בכי וצעקות. טוב, כרגיל בעצם. לא מצליחה לדמיין אותי אחרת שם. מניחה שמשו חסום וחוסם אותי. זו לא היא, זה היה ככה גם בטיפול הקודם. לכתוב יכולה הכל, בקבוצה יהיה לי יותר קל לספר את אותו הדבר מאשר אצלה, כמובן עד גבול מסוים. מרגישה ב- ללא מוצא.

מאוד מאוד מבינה . יש לי חלקים שיכולים רק בכתיבה כי בדיבור מה שיוצא זה צעקה ..צעקה של כאב שמתחפשת לכעס ...לאט יקרה תיכתבי ותקריאי לה ואז תצליחי גם לדבר את הכתיבה זה תהליך אבל את קטן עלייך :)את חזקה וחכמה ועושה כל כך הרבה . מאמינה בך כבר הוכחת שאת יכולה ...איתך חיבוק לסופ"ש

מקווה שאכן אצליח. לפעמים גם אין לי כוח לכתוב. הכל נמצא בראש אבל לא מצליח לצאת. ותודה על החיבוק(:

חנה יקרה, פגישות קשות מעלות מחשבות רבות, איתן ניתן להמשיך בפגישה העוקבת, שאולי גם לשם כך היא קיימת. מהיכרות איתך, תחושת האין מוצא היא זמנית ואף חולפת כעבור זמן לא ארוך במיוחד. עד העונג הבא :-) שלך, סוריקטה

את צודקת, אבל כל פגישה (אם אדייק, אז חלק מהפגישות ולא באמת כולן) מסתיימת בתחושת החמצה... וכאילו מרגישה הצטברות של דברים בתוכי שרוצים לצאת ולא מצליחים.

היית מאפשר למשתתף בפורום להביע דעה כזו: רצח רבין מוצדק מכיוון שרבין היה בוגד ומעשיו פגעו בבטחון התושבים במדינת ישראל?? להערכתי, סביר להניח שהיית מגנה הודעה כזו ולא מאפשר "שיח חופשי". למה כאן זה שונה?? זה לגטימי בעינייך להאשים את הקורבן?

ואולי הגברים הם הקורבנות? אולי הם נמצאים במצב בלתי נסבל ובלתי נסלח? אולי שמים אותם במלכודת? את סימנת מה קורבן את החלטת שרק דעתך היא נכונה את החלטת שאת יכולה באלימות ובסתימת פיות להחליט איזו השקפה צריכה להיות לכל אחד, ואת מצפה שאודי וכל העולם יעמד דום לרגל החלטתך ואת לא מבינה איך זה שנותנים פתחון פה למי שלא מסכים אתך, באמת מפליא מאד!!!!

אודי, לא ביקשתי שתהיה שופט ו/או מגשר. זה מצוין שאתה מאפשר שיח. אבל אני חושבת שבתור איש מקצוע, ראוי לשמוע את ההתייחסות שלך לנושא. אני קראתי כמה מחקרים שנעשו על נושא פגיעות מיניות, ובאף מחקר לא נמצא קשר בין איך שהקורבן התלבש לעצם הבחירה בו כקורבן. אגב, אם יש לבחורה שיער ארוך אסוף בקוקו, יותר סביר שיתקפו אותה, ולא בגלל שזה הופך אותה לסקסית יותר... אתם יודעים למה??? בגלל שקל יותר להכניע אותה ולרתק אותה. מזעזע!!! נטע.

למישהי יש נסיון בטיפול בקליניקה אצל מטפל פרטי, רק שחדר הטיפול שלו הוא חלק ממתחם טיפולי, וכל החדרים נבנו כך שיש מצלמה בכל חדר שמכוונת רק על המטפל, בלי הקלטה קולית, כמו שיש בהרבה מקומות עבודה, וכל המטרה היא הגנה על מטופל, וזאת הדרישה מצד אירגון הגג. וגם שלא תהיה אפשרות של תביעת שווא מצד מטופלים. נתקלתם בזה? זה כאילו סטנדרט, כאילו זאת הצורה שקליניקות שהם חלק מאירגון גג חייבים להתנהל.

נשמכ לי ממש קשה ...אבל אם המטפל טוב עבורך לא הייתי מוותרת על הטיפול ..

הי לאה, אין לי ניסיון, אבל השאלה שלך מבקשת, בעיניי, שאלה חוזרת - איך את מרגישה עם זה? אני חושבת, אולי באופן פשטני משהו, שהמצלמה יכולה לייצג עין פנימית למטפל וגם את זו של המטופל. קיומה של מצלמה היה אולי יכול לעורר אי נוחות / חרדות באשר להיות המטופל 'חשוד' והיות המטפל 'חשוד'. על כל פנים, הנושא, כנראה, גם אינדיבידואלי. אפשר לדבר על זה... (אני מקווה) סופשבוע נעים, סוריקטה

עצוב להיות חפץ עצוב כשאת חפץ ולא מבינה עצוב שאת חפץ בידי מי שהביא אותך לעולם עצוב שאף אחד לא רואה עצוב שכשאת מבינה את מאשימה את עצמך עצוב שהקו האפור הזה בן כוח לאהבה ככ לא מובן עצוב שאת מחפיצה את עצמך בלי להבין עצוב שזה לא קשור למה שאת עושה או לא עצוב שככה את בנוייה ויהיה מי שיסתכל מהצד יצקצק בלשונו ויחשוב שהוא יודע עצוב הכוחות שאת צריכה כדי לנשום שלא לדבר בשביל לשרוד עצוב להיות אני עצוב זה שפגעו בי עצוב שלא עשיתי כלום חוץ מאשר להיות ילדה עם המון ויטליות וחן עצוב שאף אחד לא עצר את הפגיעה כי אם רק היו שם עוד לפגוע עצוב שגם אנשי מקצוע פגעו (מינית)בגיל הכי קשה וקריטי עצוב שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד בעולם עצוב שעכשיו גם בחלק הבריא לא מאמינה לאף אחד עצוב שאני מבינה את זה ואין לי את הכוחות הפנימיים לשנות ולהאמין עצוב שאנשים שופטים אחד את השני מבלי להכיר עצוב הכללות עצוב כשהקו של האמת עוברת בן הדברים . והאמת שאין אמת אחת ואין דרך אחת לראות את החיים והכל סובייקטיבי והכל משתנה יש רק את הרגע הזה העכשוי.. אז באמת הכי עמוקה שלי עצובה וכואבת ולא יכולה להפנים ולקבל שמגיל ארבע ועד גיל שבע עשרה ..עבדתי במקצוע הכי עתיק בעולם והשמים לא נפלו ולעשרות האנשים שנגעו והכאיבו זה בכלל בכלל לא שינה ...אם הייתי לבושה או הייתי ערומה . אם הייתי רק ילדה או הייתי נערה .מה שבטוח הם גרמו לי להיות אשה פצועה כואבת וקשה ..

דמעות בעיניים...

ותודה

אנחנו, אנחנו יכולים להיות שונים. להתייחס אל הזולת (לרבות, למשל, המטפל, אודי, המשתתפים) כאל אדם עם צרכים ורגשות; להבין; לפקוח עיניים, לראות; להתרכז באזניים ומה שבינהן, להקשיב, להאזין; להתערב בשביל מי שנראה זקוק לעין מבחוץ; לדעת שהיום זה אחרת, אולי, שיש משהו גם מעבר למנגנוני ההישרדות בעבר; להכיר שיש בך, אביב, גם יצר חיים, בזכותו את כאן, הודות לו אנחנו חווים אותך, יפה; לא לשפוט, בעיקר לא את עצמנו (הא, קל להגיד); להשתדל להימנע מהכללות, לתת מקום לספק, לראות תמונה רחבה, עמוקה ולא רק חד צירית; לזכור בדיוק כפי שאמרת את לי שהשחור הוא גל זמני; להצליח להאמין שיש אמון בעולם. להיות אמינים בעצמנו; להחזיק תקווה; No man ever steps in the same river twice, for it's not the same river and he's not the same man. (Heraclitus) את כל זאת את יודעת, אביב יקרה, וכה אמרת, כה עשית. אני רק מזכירה. שלך, סוריקטה

בוכה איתך...ומאמינה בך ובכוחותייך גם אם את לא מאמינה בהם כרגע...מחזיקה בשבילך. מיכל

מאמינה בכוחות שלי תמיד . כרגע אחרי המשבר עם המטפלת קשה לי להאמין למטפלת שתגיד שהיא איתי פשוט לא ..יודעת שהיא כרגע מנסה להיות איתי מה יהיה מחר פשוט לא ..

הי כולם, ואני חושבת לי על עולמי הפרטי. הבועתי שלי. איך שאסור היה לי להראות כל אלמנט של היותי אישה, התפחותי כאישה. בבית, אצל אמא. זה הותקף ומאד. והנה, דווקא ילדה שלבשה תמיד שני זוגות מכנסיים ארוכים ושתי חולצות, גם בקיץ, כדי להסתיר, עברה מספר ניסיונות אונס, ניצול מיני של שנים. בתוך המשפחה. 35 השנים הראשונות שלי. הילדה זעקה שהיא מחפשת בית, ופיתתה ללא לדעת למקום אחר. תפקיד שהיה סוג של (וואי קשה לומר) זו** (צינזרתי בעצמי). רגשות האשם מוכרים כל כך. והטיפול, הטיפול לימדני אחריות. היום אני לא שם, בוקר, סוריקטה

שיכולתי לרגע להיות לידך לחבק. ראיתי שכתבת שקשה שקצת דאון שהכתיבה אספה תודה שחשבת עלי שם בדרך הייתי צריכה את זה כל כך עכשיו. וכן לא כתבתי על השנים ששיחקתי תפקיד בלי לדעת עוד כמה שנים לא מועטות שאני מתוכי הבאתי את עצמי לפינות מגעילות וחשוכות ולא מעולם לא לבשתי חשוף אני גם לא אטרקטיבית להפך מנסה הכי לא להראות אישה ...עצוב סוריקיטה זה רגע כזה שהכי מחוברת אלייך ממש בנימים הכי דקים מחבקת .

למה כך תקראי לעצמך, אם מדובר באונס, הטרדה וכו'.... למה תקחי על עצמך אשם לא קיים?

כמה כאב וכמה פוגע... וכמה כוחות יש בך שהצלחת להגיע ולהיות במקום אחר. חיבוק חם לסופ"ש...

הי נשמה שלי, אביב, עץ במיוחד בשבילך. ראי נא איך את אוספת חלקים, קוראת לכולן, כל אחת ואחת. מנסה לאחד, לחבר. יש בך המון כוחות מופלאים, מדהימה. שולחת לך חיבוק רך ועוטף שיעזור לך להחזיק את חלקייך. עם הזמן ישנה איטגרציה שהיא, אני מקווה, פחות פיצולים. לפחות מבחינת משכי הזמן, התדירות והעוצמות שלהם. הם פוחתים. מאמינה שאת יודעת. שיהיה יום נעים, את אלופה בשירים, משאירה לך למצוא את השיר הנכון והמתאים. סוריקטה

תודה יקרה חיבוק ענק ושיר אני לא ליד מחשב אבל תנסי את מחכה לשקט של אודי דוידי ....

מהפלאפון ...

אודי יקר, אני לא כועסת עליך. באמת. אדרבא. אוהבת אותך כמאפשר שיח. מאד. נשאר, מתעמת, גלוי, לא בורח. גם אתה :-) בנוסף, גם מרגיש לי יותר שלם. לעתים אני רושמת, לעתים מקשיבה, לעתים חושבת, לעתים בוחרת שלא להעמיק. שולחת ברכת סופשבוע. מעניין שפתחתי את הבוקר בדאון, וההודעה הזו, שאני רושמת עכשיו, הרימה אותי למעלה. יפה, לא? שנהיה מחוברים ומחוזקים, איש איש וקבוצה, שלכם, מחבקת, סוריקטה

אודי, אני קוראת שקטה פה כבר 3 שנים. ופעם ראשונה שנלחצתי מזה שלא נקטת עמדה ברורה לגבי מה שסנדיי רשמה.. אתה הדמות הסמכותית כאן, האבא של הפורום, זה ששומר ומגן... מהי העמדה שלך? האם מישהי שהולכת חשוף צריכה לקחת באשמה על זה שהוטרדה? האם מישהו שהתגרה באחר ולבסוף נרצח, האם זאת אשמתו? נשמע כאילו אתה מסכים עם סנדיי.. למרות שלא נקטת עמדה כי אתה אומר שהמטרה היא ליצור שיח.. ובכל זאת זה נושא שכן דרושה עמדה ברורה ובמיוחד מהדמות המיטיבה והמגנה.. תודה.

הלוואי יכולתי לקרוא את התגובות שלך בפשטות. המח המעוות שלי נוהג להבין אותן תמיד כציניות. אני יודעת שזאת בקשה נורא ילדותית, אבל.. תעזור לי? תגיד לי שלא היית ציני?

הי יקירתי, את יודעת, חשבתי על כך, שייתכן שגם אם אודי יאמר עכשיו במדויק את אשר ביקשת, תוכלי לפרש זאת כציניות. כאילו צוחק עלייך. יש מצב שמהמקום בו את נמצאת, בקלות אפשר לקחת את הכיוון הזה שוב. אבל, נסי לחשוב מה היו הציפיות שלך, דווקא עכשיו, אחרי שהתאכזבת מהתגובה. לעתים אנו מחפשים הצלת קסם, לקיחת אחריות כל כולה על ידי זולתנו. מה את אומרת? שלך, סוריקטה

הציניות היא רק דרך להביע מוסכמות שלפעמים קשה לומר אותן בדרך הישרה, אבל הן פונות לאותו כיוון

למה את קוראת ציני? מה נחשב ציני בעינייך? במה את רואה את ההודעות של אודי כציניות?

אתה לא כועס עליי?????? על פרשנויות שלי......מנסה אודי, אכן מנסה לראות זוויות שונות..... וכואב לי על השנים........על הרגשת נטישה.......על הרבה דברים אודי. הרבה :( על הילדה שהייתי בעיקר שלא מגיע לה הכעס שלי כלפיה......אלא יותר מגיע לה הכלה והבנה......

הי יקירתי, היה ואודי כועס. היה ומישהו כועס. בכלל או על מי מאיתנו, או על המתרחש. מותר גם לכעוס, בעקרון. לעתים תלוי גם איך, האם בא לידי ביטוי כלפי חוץ, האם במילים, האם במעשים, האם ישנו עידון או ויסות, או אלימות נטולת פילטרים ועוד. גם רופא הנפש הרגיש כעס כלפיי. המממ, זה לא כיף. אבל זו לפחות אמת. ובסוד גם אומרים שהורים כועסים על ילדיהם, ולפעמים בא להם 'להעיף אותם מהחלון'. כמובן, שזה כמעט תמיד לא באמת קורה, אלא רק בדימיון השמור פנימה. כשזה כן קורה - כפי שאני מניחה שהתרחש אצל משתתפות כאן, זה נורא טראגי ולא הוגן. עשוי להעלות רגשות אשם, נקם, ועוד ועוד. היית רוצה לספר עוד על הכעס על הילדה. מי כעס עליה ומדוע? לפחות בינך לבין עצמך, או לטיפול, אם שם מרגיש לך נכון וגם בעיתוי המתאים לך. יש חלקים ויש חלקים. ואולי חשוב להכיר? שלך, סוריקטה