יום הכיפורים תשע"ה

זה באמת לא הזמן לכתוב, היום אני חייבת להיות סופר יעילה, הזמן קצר ויקר, צריך להיות מוכנים לקראת היום הגדול...אלא שהשנה לא כל כך החלטתי אם אני רוצה לצום...לטובת עם ישראל אולי עדיף שלא. אצלי הכל יוצא תמיד הפוך, אפרופו מטרות שניתן להשיג, כל פעם שאני מחליטה משהו יוצא בדיוק ההפך מזה, ככל שאני מתאמצת יותר אני רק מרעה את המצב... כמו שקרה כשהחלטתי להתחיל להדליק נרות שבת, איך שהתחלתי פרץ מבצע מלחמת צוק איתן, זה הטריד אותי אבל אמרתי לעצמי שאשאר רציונאלית ולא אכנע לחשיבה מאגית מטופשת , הרי לא הגיוני בעליל שהכל קשור אלי ?! אחרי זה היה המקרה עם הבן שלי, ובכל זאת המשכתי להדליק נרות ולהתייחד לרגע קט עם האל היהודי , ואז חמותי נפטרה באופן פתאומי בערב שבת, וזו הייתה הפעם האחרונה שהדלקתי נרות, רציונאלי או לא רציונאלי הבנתי את הרמז ומי אני שאתווכח . ולכן אני חושבת שברמה האישית הייתי רוצה לצום אבל ברמה המשפחתית והלאומית אולי עדיף שאשמור על פרופיל נמוך לטובת העם והעולם. אולי יש כאן איזו השלכה או איזה סוג של יחסי העברה גם כלפי הסמכות העליונה? אולי בכל זאת אני אצום, נראה... גמר חתימה טובה לכולם

בסוף צמתי וכבד לי על הלב ולא בגלל הצום. הדבר האחרון שאני רוצה להכביד, בעיקר כשאני חושבת עליך שצריך לענות לכולם בד"כ כולן, זה בודאי קשה ומעייף ומעצבן. אם אני הייתי אתה לרוב ההודעות בעיקר לאלו שלי הייתי אומרת שתפסיקו להתבכיין, בצורה בוטה שאני לא אגיד אותה כאן, אני קצת שוביניסטית לפעמים. לפעמים אני חושבת שזה דור של אנשים מפונקים וחלשים. ממש מזל שאתה לא אני...