מבקשת לדעת כיצד אני יכולה לתרום להצלחת הטיפול הפסי

מבקשת לדעת כיצד אני יכולה לתרום להצלחת הטיפול הפסיכולוגי. הפנייה לטיפול פסיכולוגי היא שלי כחלק מרצון לעזור לעצמי לעשות שינוי בחיי. רווקה ללא ילדים נושקת לגיל 50 מנותקת מהמשפחה מילדות בעקבות צו חוק נוער בעקבות התעללות פיזית ומילולית מצד הורי. גדלתי בפנימיות בבדידות ללא אהבה ומגע. במשך 10 שנים ניסיתי להפוך לאם ללא הצלחה. עברתי עשרות טיפולי IVF שלא נסעו פרי אפילו פעם אחת. כעבור שנים הסתבר שחוסר ההצלחה כנראה קשורים למחלה גנטית נדירה שאם הייתי מטופלת נכון התוצאות היו אחרות. מתגוררת באזור שמאלץ אותי להתמודד עם מצב בטחוני על בסיס יומי נראה לי שיתכן שיש לי פוסט טראומה בעקבות אירוע שלאחריו שמיד עם התחלת מערכת הכריזה שמתריע שעלינו להיכנס תוך מספר שניות למרחב מוגן מתחילים אצלי תגובות פיזיולוגיות של חוסר יכולת לנשום דופק מהיר ורעד בכל הגוף...ביום יום אין לי התקפים כאלו רק בזמן הפגזות. אני סובלת מקשיים קיומיים שבאים לידי ביטוי מהחוסר היכול לממן זריקות (אוטואימונית – תפקודי כליות) חובות רבים ובחודשים האחרונים ממש סובלת מרעב עד למצבים שאני מתעוררת באמצע הלילה מכאב ורעב או שאני מגלה שבלילה חלמתי על כל מני מאכלים שחודשים כבר לא אכלתי. כתוצאה מהמצב שנמשך כבר עשרות שנים פיתחתי סוג של הפרעת אכילה שסבלתי מהשמנת יתר. כיום אני אחרי כ- 4 שנים מניתוח האחרון לטיפול בהשמנה כיום במשקל סביר אישית לא מרוצה BMI=30 הייתי מאוד רוצה 3-4 BMI לפחות יחד עם זאת גם אם הייתי מצליחה לשמור על המשקל הנוכחי הייתי אומרת דיינו. אני מאובחנת כלקוית למידה עם הפרעות קשב וריכוז (יתכן גם על רקע ריגשי - לדעתי) בעלת מנת משכל גבוהה. בעבר הגעתי לשיחות אצל העו"ס שטיפלה בי בשיטה CBT שלצערי לא ממש הצליחה כי עיקר הזמן היה ונטילציה ולמרות רצוני לאחר שנתיים אפשר אומר שלא היה שינוי משמעותי. היה גם ניסיון קצר בטיפול עם מתמכה בפסיכולוגיה לטיפול בחרדות בשל המצב הביטחוני שממש לא צלח. בנסיונות לא להגיע לניתוח נוסף כטיפול בהשמנת יתר וגם הצורך הבסיסי לחיות טוב ולא להמשיך לנסות להצליח לשרוד. הצלחתי לגרום להנהלת בית חולים ולקופת החולים שבה אני מבוטחת שהטיפולים הפסיכולוגים הפרטים יעברו בקוד לא פרטי ובית החולים סופגים את הפרש העלות. כבר הספקתי להפגש עם הפסיכולוגית. לפסיכולוגית יש ניסיון רב בטיפול בהפרעות אכילה. אני מכירה אותה באופן כללי במסגרת מפגשים קבוציים שלה בשילוב דיאטנית שעורכים למנותחים... לאחר המפגש האחרון 3 במספר התחילו להתעורר אצלי חששות שהטיפול הולך שוב לא להצליח (אני מבינה שמוקדם מדי להסיק מסקנות). מרגיש לי ששוב הכנסתי ללופ ונטילציה... ומצד שני מאוד מעונינת להצליח בטיפול הפסיכולוגי. מרגישה שאני נלחמת על חיי ככל שחולף הזמן אני מתקשה לגייס כוחות נפשים להמשיך בצורת חיים שאני חיה כיום. העוני, הרעב, הכאב והבדידות משחיטים כל חלקה בנפשי. סליחה חשבתי לכתוב בקצרה יצא ארוך. אשמח לקבל כל מידע שיכול לעזור לי כדי שהטיפול הזה יצליח? בתודה מראש.