אסור לחיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/10/2013 | 12:41 | מאת: אליפלט

היי, אני סובל מחרדות ודיכאון (בעיקר חרדות) מאז שאני זוכר את עצמי. היום אני בן 27, ועדיין מתקשה מאוד בלנהל אורך חיים נורמאלי. בגיל 18 התחלתי בטיפול הראשון - טיפול קוגנטיבי/התנהגותי שהתמקד בחרדה החברתית שלי. כמה שנים מאוחר יותר התחלתי טיפול אחר, ארוך טווח, בו אובחנתי כבעל הפרעת אישיות סכיזואידית. הבנתי במהלך הטיפול שהחרדה החברתית היא העניין השולי, והבעיה העיקרית היא הקושי ביצירת קשרים,הבריחה לעולם הפנימי, הערכה עצמית נמוכה מאוד והאיסור לחיות - אסרתי על עצמי לחיות. בכל פעם אני מוצא סיבה אחרת למה לא לחיות - למה עדיין אני לא יכול לצאת מהבית, לחפש בת זוג, ליהנות. אסור לי ליהנות. תמיד חסר עוד משהו כדי שאני אוכל להרגיש טוב עם עצמי, אבל זה אף פעם לא באמת קורה. אין שום קשר בין "הנתונים היבשים" להערכה העצמית הנמוכה שלי. אין משהו מוחשי בעולם שאני יכול להצביע עליו כגרום. אני פשוט לא אוהב את עצמי. סתם ככה - כי זה אני. הפסקתי לעבוד לפני שנה כשכיר. החרדה שיש לי במקום עבודה/מסגרת גדולה מדיי. הגעתי למסקנה שהדרך היחידה בשבילי לחיות היא להיות עצמאי. בשלב מסוים הבנתי שעדיף למות מלהמשיך לחיות בחרדות כל היום, ועזבתי את העבודה. במקום לנסות להשתלב בעולם, הרבה יותר קל לבנות מקום לעצמי. מכרתי את כל הרכוש, הורדתי משמעותית את רמת החיים ומאז אני עובד על הקמת העסק שלי. המטרה הראשונה שלי היא להתחיל להרוויח כסף כדי לעזוב את הבית. הבעיה היא שזה לוקח זמן. אין לי הרבה כסף, והתמיכה מהמשפחה מינימאלית. למרות שאני מתחיל למצוא את הכיוון שלי בחיים, שוב הגעתי למצב שבו אני אוסר על עצמי לחיות - לא יוצא מהבית, לא מסוגל אפילו לחשוב על לעשות משהו מהנה. קודם אני צריך להצליח בעסק, ואז לעזוב את הבית. ברור לי שהמצב שלי לא כל כך גרוע, ואנשים נורמאלים יכולים לחיות ולהנות גם במצב הזה, אבל אני פשוט לא מסוגל. אני מפחד שהמצב ישאר כך גם בעתיד (אני מציב לעצמי מטרות... והשגתן לא באמת משפרת את הערכה העצמית שלי). מדוע אני אוסר על עצמי לחיות? למה אני לא יכול להנות משום דבר? משגע אותי שאני לא מבין את המקור.. זה פשוט ככה. איך אני יכול להתחיל להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2013 | 08:54 | מאת: מילים מילים

שלום אליפלט אני כותבת לך מתוך הזדהות במידה מסויימת עם הקשיים שלך במקום העבודה וכל האיסורים למיניהם. אולי תנסה להתיחס למה שעכשיו ולקבל את עצמך כמו שאתה, מה זה יתן לך אם תדע מה המקורות? . כרגע נראה שיש בך כל מיני "קולות", יש מישהו קול פנימי כזה שאומר לך שאסור לך, אבל יש גם קול אחר שרוצה להשתחרר ורוצה לחיות. הרצון הוא דבר חזק מאוד. לאט לאט עם הרבה סבלנות, הכרה והבנה לכל החלקים והקולות שיש בתוכך הדברים ישתפרו. אין סיבה שלא ישתפרו. בהצלחה עם העסק.

שלום אליפלט, כתבת על שני טיפולים, אך ציינת אבחנות ולא מה הפקת מהם. תהליך הטיפול בריקנות שגורמת ההפרעה מהסוג שציינת להרגיש - הוא ממושך. זו לדעתי הדרך. אני ממליץ לך להיות בטיפול. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית