גבולות פנימיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי איך מצליחים לשמור על גבולות פנימיים מול לחץ שמפעילים אחרים להכתיב לך איך ומה לעשות ונגיד אני לא מעוניינת ורוצה לשים גבול ולבטא שאני לא מעוניינת ולא מתאים לי. בייחוד מול דמויות סמכות, נגיד מעסיק שמעמיס עליך יותר מדי עבודה או משלם פחות ממה שנראה הוגן (פחות ממינימום) . ובייחוד אם המעסיק נחמד אז רגשית עוד יותר קשה להתקומם ולבטא סירוב ולשמור על הגבולות שלי לטובתי שלא ינצלו... איך עושים את זה בלי להרגיש קושי ומועקה והתקפלות? וגם בקטע של היחסים דווקא הכרתי מישהו שכבר כמה חודשים יש בינינו איזה קליק ומתח חיובי והוא סבלני ולא לוחץ עליי לכלום שזה חיובי מבחינתי אבל שמה לב שלפעמים שאני איתו אני פשוט מאבדת את יכולת הדיבור וזה מוזר. למשל ממש קשה לי לדבר בצורה מפורשת על רצון למגע וזה לא מבושה, אלא מן חוויה שנאלם לי הקול. מן בלאק אאוט של יכולת הדיבור.. אז אני מתקשרת עם מבטים ודרכים אחרות שהוא מבין את הרמז מההתנהלות הזאת, אבל לא מצליחה להגיד דברים במילים פשוטות וישירות בלי להרגיש שזה משתק. למה זה קורה ואיך משנים את זה?
הי מימה, מה לדעתך הקשר בין שני החלקים של הודעתך? זו שאלה (שאלות?) חשובה מאוד, איך לבטא צורך ולהציב גבול ולא להרגיש הרסנית. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
