סיפור סיפורים /tnt אשמח לדעת שלמדתי את הפואנטה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
סיפור עצוב /למבחן אישיות לפני זמן רב ,הייתי בקשר זוגי עם משהי.היא קיבלה אותי כמות שאני והקשר היה אידילי מאוד.לאחר תקופה מסוימת שאני חשבתי שאנו מסתדרים ועומדים להתמסד .וזה לאחר שהינו תקופה ביחד היא מאוד פרגנה לי בתקופה הזו ומאוד הראתה רצון .הבנתי שאני לא מוכן לקשר הזה שהוא חד כיווני ושאני נותן מעצמי ומשקיע למרות שאני משקיע.הצד השני לא נותן מבחינתו אף תזוזה לכיוון של היחד . נתתי לדברי להתבשל לעט כדי שלא לעשות שטויות עם עצמי וחשבתי .למה הדברים האלו התרחשו .מסקנתי הייתה שבקשר חד כיווני כמו שהיה שבו רק אני נתינתי.רצוי לסיימו לאחר שאני ישבתי עם אותה בחורה והסברתי לה את השגותיי לגבי המשך קשר זה ,הבנתי סופית שהיא לא רוצה להשתנות ועליי לחפש זוגיות יותר טובה.לאחר הפרידה הבנתי שלמרות שהיא הייתה עצב גדול עבורי .להבא כשאחפש זוגיות אחפש משהיא שמוכנה לחיות בסינרגיה איתי לתת ולקבל באותה מידה ולא לדרוש ממני בלי לתת מעצמה. סיפור שמח /מבחן אישיות בתקופה של הצבא שלי ניסיתי להתגייס כחייל רגיל למרות המגבלה שלי. ניגשתי ללשכת הגיוס ולאחר מכן לאחר מבדקים רפואיים החליטו שלא לגייס אותי.אני שידעתי שיש לי מה לתרום למערכת הצבאית פניתי מספר פעמים ללשכת הגיוס ושלחתי מכתבים אישיים לגורמים באמ"ש צה"ל .בסיומם של הבדיקות הוחלט לגייס אותי לשרות צבאי כמתנדב לשנתיים .במהלך השירות תרמתי רבות לתפקוד המשרדי במקום שרותי הצבאי ואפילו קיבלתי תמיכה ופרגון במהלך שרות זה.דבר שלימד אותי שאין דבר העומד בפני הרצון ולעולם לא לוותר לעצמי
שלום, אין כאן פואנטה. אתה נשמע לחוץ מאוד. נסה להרגע ולהיות אתה עצמך. הלחץ והחרדה שלך זועקים למרחקים. קח נשימה, הבט סביבך ונסה ללמוד קצת את השטח, בשקט. בהצלחה, אודי