האם האבא שונא את ילדיו או שהוא אוהב אבל....

אני פרודה מבעל הפרעת אישיות גבולית קשה שמאובחן גם כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, התקפות חרדה ודיכאון. החיים איתו היו גיהנום אחד ארוך ומתמשך. הקושי הכי גדול אצלו הוא שהוא מתכחש לבעייתיות שלו, ומאשים את כל הסובבים אותו בתוצאות מעשיו, והוא עצמו טלית שכולה תכלת. הוא לא מוכן לשתף פעולה בשום סוג של טיפול שהרי אצלו הכל בסדר. השאילה שלי היא לגבי הילדים. לפעמים הוא נחמד אליהם או שהוא לא מתייחס אליהם, אבל לפעמים הוא רע ואכזר איומות. על בתי בת ה 21 הוא פקד לעזוב את ארוסה. הוא לא הירשה לה להתחתן, והיא עשתה הכל מאחורי גבו. הוא משפיל ופוגע בהם גם כשהם מנסים להיטיב איתו. למעשה, אנשי המקצוע שאנחנו בקשר איתם מדריכים את הילדים להתרחק מהאבא היות ואין דרך לרצות אותו ולנהל איתו חיים תקינים. השאילה שלי היא אם הוא שונא אותם וזהו, או שבמקור הוא אוהב אותם, אבל הבעייתיות של אישיותו מתגברת על האהבה הטבעית של אב לילדיו.

וסתם, בשביל הידע הכללי. האם יש מציאות של אבא שאין לו רגשות חיוביים בסיסיים כלפי ילדיו, או שכל אלה שמתאכזרים לילדיהם - בבסיס נפשם קיימת אהבה, רק שהאהבה מוסתרת ונדחקת בגלל הפרעות או מחלות נפשיות?