קשיים חברתיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ד"ר, ביתי בכיתה ה, משנה שעברה וגם השנה עוברת מסכת אירועים קשה מבחינה חברתית בכיתה.והיא לא היחידה. הבעיה שלי היא פחות עם ילדי הכיתה ויותר עם ביתי.אני מודעת לבעיה מסויימת אצל הבת שלי שאותה אני מתקשה לפתור. לביתי אין איזושהי מערכת סינון של מילים, בזמן שיחה ודיבור היא אומרת כל מה שיש לה מבלי להיות מודעת עד כמה המילים שלה פוגעות.היא לא מקללת או מנבלת את הפה ,אבל המילים שלה מעליבות מאוד. אני עורכת עימה אינסוף שיחות ומסבירה לה שהיא טועה, כל מה שיש לומר זה שאני נגדה ואז היא מתרחקת ממני. אני חייבת להעמיד אותה על טעותה אלא שבתפיסת החשיבה שלה , כל הסתייגות כלשהי מדבריה מוכיח לה שאני נגדה. חוסר טקט מסויים, תמימות שאופיינית לגילאי 4-5 אבל בהחלט לא לילדה בכיתה ה. מה עושים? קניתי לה ספר "החברות הכי טובות" , אני מראה לה אינסוף דוגמאות עלינו ההורים ועל אחיה, לא עוזר. לתשובתך אודה. בברכה מרים.
שלום מרים, את מתארת מצב שבו ביתך חסרה את היכולת לחשוב על ההשפעה של מעשיה או התנהגותה על הסביבה שלה. זה יכוללהיות ממקום אגוצנטרי (המתאים, כפי שציינת, לשלב מוקדם יותר) או בשל עיוורון מסויים לזולת. אלו יכולות תאו"ם (מנטליזציה) שניתן לאבחן האם פולות כהלכה ומה מהן אפשר לשפר (מעין אינטיליגנציה רגשית או מנטליזציה). טיפול יכול לסייע, כמו גם עבודה קבוצתית והרבה תיווך (בדומה למה שאת מתארת: הקראת סיפורים ושיחה עליהם, משחקים משותפים וכד'). אבל כדאי לעשות גם מהלך אבחוני על מנת לזהות האם ישנה פגיעה ביכולות הללו או שזה ניתן לשיפור מהיר יחסית. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
