פחד נוראי מכלבים

שוב אני..היום החלטתי לקחת צעד נוסף, ופשוט שמתי מגפיים גבוהות והחלטת ללכת ליד הגור, עצם העובדה שהוא לא יכול לעשות לי כלום, אני כבר יודעת כי הוא גור אבל העובדה שהוא יכול לגעת בי זה גורם בי חלחלה והחלטתי לשים מגפיים והלכתי לידו , כן פחדתי קצת כשהוא התקרב..אבל החלטתי לא לזוז ולתת לו לגעת בי העובדה שהיתי עם מגפיים עזר לי כי ידעתי שייש משהו שחוסם ביני לבינו מה את חושבת לגבי זה? האם זו גם התקדמות אם תוכלי לעיין בהודעות הקודמות שלי..תוכלי להבין את הבעיה שלי... מנהל הפורום דוד גקסון עוזר לי המון..אבל אני יודעת שהיום הוא לא נמצא, והיתי ממש רוצה לשתף מישהו בזה ולשמוע תגובות שוב לפני כמה ימים הוא הגיע אלינו גור ששוקל קילו אחד בלבד, והמקסימום שהוא גודל זה 2 קילו, וזה הגודל שהוא נשאר זה גור פרוותי קטן ויפה שלא מזיק בכלל , הוא אצלנו כבר שבוע (יום שישי בדיוק זה שבוע) והחלטתי להתקדם איתו בצעדים\ הצעד האחרון שלי זה היה המגף, ודרך אגב הרגשתי אותו קצת אבל זה היה יחסית סביר תודה וערב טוב

שלום דורית אני מבינה שיש לך פוביה מכלבים, ושאת (עם הרבה אומץ ונחישות בעיני) מנסה להתמודד עם החרדה הקשה. נשמע שעשית צעד חשוב ביכולת שלך לפגוש את הפחד ולהתמודד איתו. עבור מי שמפחדת מכלבים, היכולת שלך לתת לגור לגעת בך, גם אם את במגפיים ושומרת על חציצה ברורה ביניכם, היא הישג משמעותי. בעבודה קוגניטיבית העבודה מתמקדת בהתקדמות הדרגתית בסקאלת הפחדים - כל פעם לעשות משהו שהוא טיפה יותר מפחיד, עד שהוא הופך לטרוויאלי, ואז מתקדמים לשלב הבא, כשהסיום הוא המפגש עם הדבר מעורר החרדה (בנסיון לשבור את מעגל ההמנעות, ולהתמודד עם החרדה). נשמע שאת הצלחת להיות בשלב חדש (מפגש עם גור כשאת במגפיים) ומכאן הייתי מציעה לך: א. לעשות זאת (הליכה עם מגפיים בין הגורים) שוב ושוב עד שאת מרגישה שאת כבר לא חרדה (אפילו אם מדובר בפעמים רבות). ב. לאחר מכן לחשוב מהו השלב הבא שאת מעיזה להתמודד איתו. ייתכן למשל שתוכלי לנסות ללכת ליד גור עם נעליים רגילות, או ללכת עם מגפיים אך הפעם ליד כלב גדול יותר. בהצלחה מלי.