פחד מחושך

האם זה הגיוני שבגיל 22 אני עדיין פוחדת מחושך? כלומר אני מפחדת להיכנס למקומות חשוכים, באמת מפחדת, הלב שלי מאיץ ואני מתחילה להזיע ולפעמים אפילו הבטן שלי מתהפכת, זה פשוט משהו שנשאר אצלי עוד הילדות, לפעמים אני לא מצליחה להירדם בלילה בגלל שאני כל כך לחוצה מהחושך (אבל לא תמיד!). ממה זה יכול לנבוע זה לא משהו שאמור לעבור בילדות? תודה מראש פחדנית.

היי, כנראה שנשארו בכולנו שרידים מאבותינו הקדמונים. בחושך אנחנו פגיעים יותר, שולטים פחות, וחוש הראייה, המרכזי כל כך בשעות האור, לא מועיל לנו הרבה בלילה... פחדי הילדות שלנו עוברים לפעמים 'גלגולים' שונים במהלך ההתבגרות, ועל מרביתם אנחנו מצליחים להתגבר (או לומדים להסוות). אם הפחד הזה מאד מפריע לך, ואת ממש מעוניינת להיכנס למקומות חשוכים ללא חת, תוכלי לפנות לטיפול התנהגותי שיתרגל אותך בהתמודדות עם הפחד. בטיפול דינמי, לעומת זאת, תוכלי לבחון לעומק את המשמעויות העמוקות של החושך עבורך. האם זהו הפחד מאיבוד שליטה? האם הפחד מלפגוש את ה'שדים והרוחות' שבתוכך? אני מאחלת לך המשך שבוע מואר ליאת