אמא
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, בשנים האחרונות אימי נמצאת במצוקה נפשית קשה, למרות שאינה מודה בכך. היא אינה מצליחה להישאר באף מסגרת תעסוקתית (ולאור זאת במצב כלכלי מחריד), אינה מצליחה לשמור על קשרים חברתיים (היא מצליחה לריב קשות עם כל מי נמצא איתה באינטראקציה), משפחתה הקרובה והרחוקה סובלת מהתפרצויות זעם, היא מוזנחת מבחינה פיזית ועוד. העלתי מספר פעמים את נושא הטיפול והיא לא מקבלת אותו. אני צופה בה מהצד, רואה את ההרס העצמי ולא יודעת מה אפשר לעשות. אז מה עושים? האם ללחוץ יותר לכיוון של טיפול, למרות שהדבר מכעיס אותה? אם כן - איזה טיפול מתאים לה (אולי קבוצתי?)? האם ניתן לקבל טיפול בתשלום מוזל במסגרת כלשהי? אשמח לשמוע את עצותיך.
שלום אי אפשר להכריח אדם לפנות לטיפול אם הוא אינו רוצה זאת. את מתארת סוג של הזנחה עצמית שהולכת ומחמירה. השאלה מה גורם לכך והאם אין ברקע סוג של דיכאון או בעיה אחרת שאפשר לאבחן. אם אין כל דרך לשכנע אותה לפנות לשיחות אולי היא תסכים בכל זאת לשקול טיפול בתרופות שעשוי בהחלט לשפר את המצב. גם זה דורש פניה לרופא, במקרה הזה פסיכיאטר, אבל בכל זאת המאמץ נמוך יותר. יש טיפולים שונים במסגרות ציבוריות של מרפאות בריאות הנפש וקופות החולים. כמו כן אפשר להיעזר לעיתים בעובדים סוציאליים של העיריה. הבעיה העיקרית נשמעת לי המוטיבציה והנכונות שלה לפנות לטיפול ולא המסגרת המתאימה. הצורך בטיפול בוודאי קיים לפי מה שאת מתארת. בברכה ד"ר אורן קפלן
מהתאור שנתת, בהחלט ניתן להבין את דאגתך ואת הרצון שלך למצוא פתרונות. ואני מקווה שתמצא הדרך לקבלת עזרה. אבל לדעתי חשוב גם לזכור שבסופו של דבר, אימך היא אדם בוגר (שזקוק לעזרה), ולהיות במצבה ולא לרצות לקבל עזרה, גם זה סוג של בחירה אישית שלה. חשוב שתנסי לעזור לה למצוא את הדרך, אבל תנסי לזכור שזו לא 'אחריותך', במידה ואת מתחילה להרגיש אחריות על מצבה הייתי מציעה גם לך לפנות לייעוץ והכוונה, לגבי מידת האחרויות / מעורבות שלך בנושא. בהצלחה א
באותה הסירה, רק שאמא שלי כבר הייתה מאושפזת עקב טעויות ודרכי חיים שגויות. היא בודדה את עצמה מכל המשפחה כולל מאבא שלי שהם כבר גרושים ופיתחה תלות בי ובאחותי , התלות הזו גרמה לנו עוגמת נפש רבה. היא השתחררה לפני חודש והנה רק לפני יומיים היא עשתה שוב צעד לכיוון הרס עצמי. אחרי האישפוז היא לקחה את עצמה בידיים וחזרה לעיסוקים בריאים אבל כנראה שזה היה בריא מידי אז היא החליטה לעשות צעד שעלול מאד לדרדר אותה שוב וכבר דידרדר אותה בעבר ולבטח שוב אחותי ואני נצטרך להרוס לעצמנו את החיים. אל תהרסי לעצמך את החיים! אם היא לא מכירה בכך שהיא זקוקה לטיפול היא גם לא תכיר ולא משנה כמה תדברי אל ליבה. יש אנשים שמחפשים רק איך להרוס את עצמם ואז את לא יכולה לעצור בעדם. ההחלטה להבריא היא רק מהאדם עצמו להחלטה הזו אף אחד לא יכול להביא אותו רק הוא עצמו. ובכל התוהו הזה אל תשכחי את עצמך בחיים!!!!! דון
על הנכונות לעזור. לקחתי לתשומת ליבי גם את העצות לגבי עצמי.