פחד מגופות...

שלום רב! אני מתנדב במד"א כבר 3 שנים בערך ויש לי פחדים מגופות במיוחד אם זה מטראומה ורציתי לדעת איך אוכל להשלים עם זה במיוחד עכשיו שאני בקורס חובשים קרביים. עליי לציין שאני מאוד אוהב את הנושא הזה רק מפחד מגופות. האם זה נורמלי?, האם זה ישתנה? , האם זה בסדר שאיש סגל רפואה מפחד מזה? בתודה מראש, יניב.

יניב שלום הפחד מאוד טבעי. אוכל לחלוק איתך את הנסיון שלי מהתנדבות במד"א בתקופת התיכון, אני זוכר ימים קשים מאוד אחרי החוויות הראשונות של מפגש עם המוות ואולי בגלל זה ויתרתי בזמנו על הרצון ללמוד רפואה. המוות הוא הדבר המפחיד ביותר שקיים בקרב אלו שחיים ומדובר בהתמודדות שכל אחד מתקשה בה. אני מציע שתחלוק את הפחד שלך עם אחד המדריכים או אנשי הסגל שאתה מרגיש אליהם מספיק קרוב, או לפחות עם חברך ללימודים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפחד הוא לשתף אנשים אחרים ולקבל פידבק וחיזוק. בהחלט יתכן שהפחד הזה יחלוף שכן הגופה עצמה היא לא מוקד הפחד אלא האסוציאציה שהיא מעוררת - המוות. בד"כ עם הזמן נוצרת הפרדה אצל אנשי רפואה בין הגוף עצמו שהופך לאובייקט טכני יחסית ולבין משמעות החיים והמוות. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום יניב, אני מתנדבת במד"א מגיל 16 וההתנדבות שלי נמשכת עד היום (כבר 16 שנה). גם אני פחדתי מגופות ומהחיאות לא מוצלחות. באחת הפעמים דיברתי עם אחד המתנדבים הוותיקים על העניין והוא אמר לי: "תשמעי, מנסים לעזור. לפעמים מצליחים ולפעמים לא". ככה זה. לי יצא לראות פעם ראשונה גופה בגיל 18. מקווה שהקלתי במשהו, עדי