הי כולם,
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ימים של פרידות ועוד. כבר סיפרתי. 'שמרי על עצמך' מהדהד בראש ואני חושבת כיצד. אנחנו - תינוקי ואני - מבלים במקומות שונים מהרגיל שכנראה הפך לכבד מידי. אני שמה גבולות למי שמנסה לחטט בעניינים אישיים שלי. רציתי לכתוב משהו ושכחתי ויצאו לי המילים הללו. אז בינתיים, בוקר, תיכף יוצאת לעבודה. סוריקטה
בהחלט שמרי על עצמך! ראיתי את ליאור, מכירה גם את הסגנון שלו..אז מה אומרת? ראית? בכייף אדמיין את פינת החמד שלך,תודה. אוהבת גינות מאוד :) וגם יש כמה כאלה קרובות אליי...וגם בגן יש.
יש מישהי שיודעת שיש לי נפילות והרגשות לא טובות ויותר מידי מתעניינת בשלומי ומשלבת שאלות שנחוות בעיניי כחדירה לפרטיות. רק היא מתנהגת מולי ככה. ואני מרגישה שזו אינה דאגה לי, כי אם חרדות שלה שהיא מחפשת להרגיע. זה מציק לי מאד, ואני עדינה ולא מעיפה אותה לעזאזל למרות שהיא כאילו מבקשת את זה. היא כנראה מבינה שיש דחייה ומנסה ליצור מפגשים עם הילדים הקטנים שלה. היא רואה את עצמה כחברה או שותפה למרות שלא נוצרה בכלל מערכת יחסים עמוקה ובטח לא אמון. לא יודעת מה לעשות איתה. היא בחורה טובה, לפעמים, ובמקביל יש לה שליפות אימפולסיביות שאני בהלם מהן. לא הולך לי להתרחק מספיק. סוריקטה
כתבתי אתמול הודעה נוספת שכנראה לא נקלטה ורשמתי בה את האימה בה אני שרויה - המטפל אי שם, ואני פוחדת שלא אדע לשמור על עצמי (הנה זה בדיוק מה שנאמר בהודעות הנוספות) וגרוע יותר - שאהפוך להיות אישה משוגעת שלא מתפקדת. זו חרדה שלי שאצטרך למצוא דרך להרגיע אותה. סוריקטה
היי סוריקטה, לשים גבולות, או לנסות - זו בהחלט דרך להגן על עצמך. אבל שומע גם את החרדה. יש לדעתך קשר בין עליית החרדה לתקופת הפרידות? אודי