אודי - אתה יכול לעזור לי להבין את הפחד המטפל...

רציונאלית אני לא מבינה את זה. פיזית הוא זקן, יש לי הרבה יותר כוח ממנו, אני מאד בכושר וצעירה. לפחוד ממה שיגיד לי, שיצעק או ירים את קולו, או יאמר מילים מכאיבות? בדרך כלל אני עונה בחזרה בצורה מספיק שנונה, אני חושבת שיש כאן פחד בגלל הסתמכות. כי אני מרגישה שהוא אלים ומסוגל לומר דברים צורמים מאד (כפי שנהג אכן לבסוף בנבזות), ומכיוון שחשתי שאני צריכה אותו, ממילא היה לי פחד משתק שלא אענה לו, ואהיה במין סיטואציה משפילה נורא, שהוא יוכל לדרוך עלי, להשפיך, לצרוח, ואני לא אוכל לענות, כי אני צריכה אות!!! האם נראה לך שזה מקור הפחד שלי, מלהרים אליו טלפון, תמיד? לא פעם הוא שאל מדוע לא התקשרת? אמרתי לו, פחדתי. והוא שאל ממה את פוחדת? לא רציתי להגיד, אמרתי לו אם אומר לך תפגע ותעיף אותי ואני צריכה אותך. והוא אמר, מה פתאום את יכולה להגיד כל מה שאת רוצה, אבל לא רציתי, נדיר שאני מרגישה כך פחד מבן אדם, אני לא רגילה, אני בדרך כלל בשליטה, באסרטיביות, יודעת להתאגרף אולי כי אני כל כך בורחת מבסיטואציות של נזקקות, וכאשר אני נמצאת בה אני נמצאת בפחד, שתאכזב. אבל עם כל הפחד שלי, זה לא עזר, המיילים של מצוקה לא נענו, הוא התנהג מגעיל, וזהו. הוא לא צריך להעיף אותי, אני עפה לבד. וכן, קשה לי מאד עם כל מה שקרה, עם כל האכזבה, עם האגרוף בפרצוף, עם האדישות לקושי שלי, עם הגרימה של חרדה כל כך גדולה אצלי, באופן שאפשר היה בקלות למנוע אותה. קשה לי, קשה לי מאד. בקושי מתפקדת היום אמרתי למזכירה שלי שלא תעביר לי שום הודעות, אני עסוקה. כן, ממש עסוקה בלכתוב בפורום את אלו שהייתי חייבת לקבל קבלתי עם מסכה מושלמת. אבל קשה לי ממש קשה. אודי - ת'אמת, אתה חושב שאני סתם נטפלת לדברים, שהקושי נובע מהקשיים שלי הסובייקטיבים ולא מהנתהגות נבזית שלו, וזאת לאחר שאתה משתדל לא להזדהות אתו כקולגה?