מעבר לכל פרופורציה...

לא מצליחה להתגבר על ההשפלה, על הרמיסה, על האטימות... לא מצליחה... מנסה בכל דרך.... מסביב מנסים לתמוך, זה לא עוזר..... מתארת לעצמי שהזמן יעשה את שלו... בינתיים מאבדת יציבות... ניסיתי לקחת כדור פרקוסט... רשמתי לעצמי.... אולי יעזור, בינתיים עושה לי סחרחורת... בטוח לי שהתגובה הקיצונית שלי, היא חלק מהבעיה שלי, אבל זה מה שמרגיז כי הוא יודע את הבעיה יודע את הרגישות, יודע עד כמה אפשר למוטט אותי, ודרך עלי כך ביהירות, בשפלות, סתם... בדבר שלא היה דורש מנו כלום מעבר לשתי מילים.... זה כל כך משפיל.... מרגיש מבוזה ונטוש. קשה לי מאד להתגבר, לא מצליחה, מנסה ולא מצליחה, כנראה במשך הימים הבאים שאהיה עסוקה בכל מיני דברים אצליח להסיח את דעתי, בינתיים, אני במערבולת קשה, עם חוסר יציבות כללי, הידע הזה שאי אפשר לסמוך על אף אחד, ההבטחה שלו שתמי יהיה בשביי תמיד יתקשר מיידית, תמיד אוכל לסמוך עליו, וכך הפר את הכל ברגל גסה, מתוך יהירות, מתוך רצון להשפיל, זה מחזיר אותי יותר מדי אחורה, זה מפרק אותי לגרומים, זה מוציא את הפקק על כל מה שסגור בפנים.... והוא יודע את זה, ולא היה איכפת לו לגרום לו לכל הכאב הזה, סתם... אפילו אם נאמר שזה מתוך חוסר מחשבה, זה עוד יותר כואב, עד כדי כך, כשאני שולחת מיילים, הצילו.... והוא יודע כמה הדאגה הזו מטרידה אותי, כמה הייתי צריכה את העסרה שלו, קמי בבוקר עם מועקה נוראית, לא יודעת איך אעביר את היום, ויש לי כל כך הרבה מה לעשות, לא יכול הלנשום, ישנה עם כדורים חזקים ובבוקר הכל מעיק כל כך, ההתקפות מגיעות לעיתים קרובות מדי, לא אצליח לעמוד בהם לאורך זמן

מגיבה בהיסוס לא לטלטל . איתך בקושי הנוראי שאת חווה למרות שכשהשמים יתבהרו אני מאמינה שתיראי את הכל יותר בהיר . בכל מקרה תשמרי על עצמך את מוכרחה עזרה מקצועית לתרופות ולא לרשום לעצמך תרופות ....מה עם טיפול נוסף של הגוף נפש ...