אישפוז פסיכיאטרי- האם יש חשש

היי, שמי רותם... חייבת לציין שאני לא מאמינה בפסיכיאטריה בהרבה מהמקרים... אני בת 23, ומאז שהשתחררתי מהצבא התחלתי לגור לבד, היו לי קשיים בבית שלא אפרט עליהם כרגע.. מה שכן הרגשתי שזה המקום הכי לא בטוח והמקום האחרון אליו ארצה לחזור. ואכן לא חזרתי אליו במשך כ3 שנים, תמיד דאגתי לי למגורים. ואני בן אדם ממש שמח ומאושר, באמת. רק כשאני חוזרת לבית של ההורים מתחילה מצוקה ענקית שאני נמנעת ממנה, ומבחינתי זו לא אופציה גם ליום יומיים. קרה לי מצב בתקופה האחרונה שאני מחפשת דירה ובגלל שעדיין לא מצאתי, שכרתי לתקופות קצרות עד שאמצא דירה ראויה. קרה לי שבין לבין נתקעתי, ולמרות ההרגשה הקשה בבטן של לחזור לבית ההורים ניסיתי להגיד לעצמי שהכל בסדר וזה ממש זמני. אתמול קרה מקרה שכלפי חוץ (וגם כלפי פנים) היה ממש קשה. הייתה סיטואציה שאבא שלי צרח עליי ואני נכנסתי לפאניקה (יש היסטוריה של אלימות קשה במשפחה מצד אמא שלי כלפיי, ולכן אני ממש מפחדת) וצעקתי ממש חזק די, ובכיתי ממש חזק. השכנים (ובצדק) הזמינו מיד משטרה והסברתי לשוטרים את כל מה שכתבתי כאן. הסברתי שעם אבא שלי אין אלימות פיזית, אבל לי ספציפית קשה שם יותר ממה שאני יכולה להסביר ושהמצוקה שלי שם גבוהה. ושוב, אני חיה חיים מאושרים, עובדת לומדת ועושה את כל הדברים שבחורה בגילי עושה, רק לא טוב לי שם ברמה ממש גבוהה ולכן לא הייתי שם שנים. אבא שלי אמר שאו שהוא ידאג שיאשפזו אותי או שמישהו אחר יתקשר. לא היה לי את החשש הזה אף פעם כי כן טוב לי בחיים ומעולם לא היתה סיבה לאשפז אותי, העניין הוא שאתמול כשצעקתי (ממצוקה) זה היה נשצמע מאוד לא טוב ומדאיג. וכביכול זה נראה אבסורד שאף אחד לא מרים עליי יד, אך עדיין היו קשיים. האם צעקות מצוקה נחשבות כ"פגיעה בסביבה", מה שיכול להביא אותי לאשפוז? בין אבא שלי אליי יש קשיים רבים. הוא מספר לשכנים שאני משוגעת, כשבפועל זה לא המצב.. סך הכל כשאני נקלעת לביתו והמצב מתוח אני נתונה למצוקה, ולצערי נקלעתי לשם כשממש הייתי ללא דירה. אינני מתכוונת לשוב לשם יותר.. האם יש לי ממה לחשוש, בנוגע לאשפוז? תודה

שלום לך לאישפוז כפוי נדרשים 3 תנאים: 1. מסוכנות לעצמך או לאחרים. 2.מחלת נפש כלומר פסיכוזה. 3. קשר בין שני התנאים הראשונים. די הרבה תנאים... לא נראה לי שאת עונה עליהם.. תרגישי טוב!